עולם חדש עד יסוד נחריבה

פגשתי את רמי איתן בפתח גן מאיר בתל-אביב, שם התקיימו אותה שעה שוק פרחים ובזאר של כל מיני מציאות. הוא היה לבוש חולצה אדומה בוהקת ועליה הכתובת "מאבק סוציאליסטי". בידיו החזיק עיתון שכותרתו "המאבק". הוא בלט כל כך בשונותו, על רקע ההמון החוגג בקניות של יום שישי, שהסתקרנתי לשוחח עמו.

אני חייב לומר מייד כי אף שאין לי שום אהדה למאבק סוציאליסטי, הבחור עורר בי אהדה אינסטינקטיבית. היה בו משהו מן הלהט האידיאולוגי שאני זוכר מנעוריי – להט מימין או להט משמאל. אבל להט של בני נוער שאיכפת להם, שמוכנים להילחם על אידיאלים, שמאמינים באפשרות לשנות את העולם ולעשות אותו למקום טוב יותר וצודק יותר.

הוא בן 21. גר בגבעתיים, בן להורים לא פוליטיים במיוחד אבל עם נטייה קלה ימינה. בנעוריו היה בתנועת הנוער העובד. למד בגימנסיה הרצלייה ותוך כדי לימודיו בתיכון עשה תואר במדעי המחשב באוניברסיטה ועשה שרות צבאי במודיעין.

 

 רמי איתן (למעלה) ועיתון המאבק (למטה)

רמי איתן (למעלה) ועיתון המאבק (למטה) צילומים זאב גלילי

רמי איתן  עיתון המאבק11

מנעוריו גילה ענין במרקס ובגיל 16 כבר קרא את "המניפסט" ואת "עבודה שכר ורווח". הוא קרא גם את "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול. כבן לדור האינטרנט ספג הרבה מידע וגיבש את השקפותיו בגלישה בסייבר ספייס. שם גם גילה כי יש אנשים השותפים לדעותיו, בארץ ובעולם. בארץ הוא פעיל במסגרת תנועה הנושאת את השם "המאבק", המונה לדבריו כמה עשרות חברים.

אילו חי לפני חמישים שנה היה נמנה ודאי עם "השומר הצעיר", או אפילו עם בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי), סוגד לברית המועצות ולסטאלין "שמש העמים". אבל הוא נולד כבר לדור שהתאכזב מרה מ"עולם המחר" הקומוניסטי. דור המודע לכך שהניסיון הסוציאליסטי הגדול נסתיים במרחץ דמים אדיר ובשבר אידיאולוגי. פעם שרו בני דמותו "עולם ישן עד יסוד נחריבה". והיום כבר יש עולם חדש עם גלובליזציה ושגשוג כלכלי.
העולם הישן כבר אינו קיים, אך הוא מדבר כאילו זה עתה יצא מאחד מספרי אפטון סינקליר, הסופר הסוציאליסט האמריקני שחי במחצית השניה של המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים. . בעיות היסוד של עולמנו לא השתנו, הוא אומר. יש מנצלים ומנוצלים. יש מדכאים ומדוכאים. תסתכל הוא אומר לי על הפער בין המוני החוגגים בבתי קפה לבין המאבטח שבשער העובד בחברת כוח אדם תמורת שכר מינימום ופחות מזה. אין כאן קשר של הון ושלטון. השלטון הוא בידי בעלי ההון המנהלים את המדינה. הם שולטים גם בתקשורת הכותבת שקרים בשרות הקפיטליסטים.

יש משהו טראגי בנאיביות של הבחור. בסך הכל הוא אומר דברים נכונים, אבל אינו יכול להצביע על אף דוגמא של משטר סוציאליסטי שהצליח. לפני חמישים ומאה שנה יכלו אידאליסטים כמוהו לחלום על מהפכה עולמית. היום גם לחלום כבר אי אפשר.

ראה המרקסיזם כבר מת אך מתגעגעים אליו


פורסם בקטגוריה מרקסיזם, שמאלנות | 2 תגובות

" אבא רכב 500 קילומטרים על אופניים בשבת והציל את חיינו"

lichtenstein-1

הרב אהרון ליכטנשטיין (צילום: באדיבות ישיבת הר עציון)

1. אבא רכב

2. שיטתו של הרב ליכטנשטיין בתלמוד תורה

3. ותודה שלא טסטתם אל על

4. פורום הפשלונרים

5. עולם  חדש עד יסוד נחריבה – (עבר לפוסט סמוך)

לפני 65 שנים הצליחו בני משפחתו של הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, להיחלץ ברגע האחרון מצפורני הנאצים * רק בימים אלה נודע להם כי האיש שחתם את דינם לחיים הוא קונסול ארצות הברית במארסיי, חירם בינגהם* הוא נתן להם ויזות, בניגוד להוראות שקיבל, ובדרך זו הציל אלפי יהודים * ולמה הוא לא קיבל תואר חסיד אומות העולם

לפני כחמש שנים פרסמתי כאן את הסיפור המופלא על חירם בינגהם, קונסול ארצות הברית במארסיי, שהציל אלפי יהודים מציפורני הנאצים.

הסיבה המיידית לפרסום הסיפור אז היתה העובדה שלאחר מאבק שנמשך כשישים שנה הצליחו בני משפחתו של בינגהם להביא את משרד החוץ האמריקני לתת לו רהביליטציה. היתה לי גם סיבה אישית לאותו פרסום. בין הילדים שניצלו, תודות לויזות שהוציא בינגהם (בניגוד להוראות שקיבל), היה יוסף שכטר, לעתיד הרב יוסף שכטר משיקאגו, שהוא הסב של נכדיי.

לפני שבועיים, במאמרי על האנטישמיות בארצות הברית, הזכרתי שוב את פרשת בינגהם, לרגל החלטת הדואר האמריקני להנפיק בול לזכרו.

הארכיון המשפחתי

בעקבות הפרסום הזה קיבלתי טלפון מרגש מהקוראת הדסה קליימן, אחותו של הרב אהרון ליכטנשטיין , ראש ישיבת אור עציון, ואלה דבריה (בקיצורים ובשינויי סדר):

עד פרסום הסיפור על בינגהם תלינו את נס הצלתנו בסיוע שקיבלנו משלושה גורמים: פקיד צרפתי גבוה, קרוב משפחה בארצות הברית וקרוב אחר שהיה בליסבון. כשפורסם הסיפור על בינגהם מיהרתי לבדוק את המסמכים שבארכיון המשפחתי (שהקמתי מאז יצאתי לפנסיה) ולהפתעתי גיליתי שעל הויזות שלנו חתום חירם בינגהם. עד כה לא ידענו כלל שהאיש שחתם על הויזות הוא האיש לו אנו חבים את חיינו.

2 - as a child before  escaping

. כילד בן 7 לפני הבריחה

הבריחה מפריז

כשפרצה המלחמה בשנת 1939 התגוררנו בפריז. היינו משפחה בת חמש נפשות: הוריי, יחיאל ובלומה ליכטנשטיין, אחותי הגדולה שושנה בת 8, אחי אהרון בן 6 ואני שהייתי בת 4. אבא החליט שכולנו נברח. היתה בעיה עם אחי, שחלה באיזו מחלה מדבקת והוכנס להסגר בבית חולים. אבא הוציא אותו משם ממש בכוח ולקח אותו עמנו. כמה חודשים לאחר מכן נפלה פריז.

הגענו לדרום צרפת, לאזור שהיה נתון לשלטון ממשלת הבובות של וישי. עוד לא ידעו אז הרבה על השואה המתקרבת, אך אבא הבין שעלינו למלט את נפשנו מאירופה. הוא תלה תקוות בשני גורמים. האחד היה פקיד גבוה במשרד החינוך הצרפתי, שמו בוהל (L Boehel). אבא סייע לאותו פקיד, בתרגום לעברית של מבחנים כתובים צרפתית, שנועדו לרשת בתי ספר של אליאנס בצפון אפריקה. אבא עשה את העבודה בהתנדבות משנת 1936 ועד 1940. הוא המשיך בכך גם לאחר שברחנו מפריז.

3 - the chotemet which saved out lives

החותמת של הויזה שהצילה חיים.

למארסיי באופניים

בוהל אמור היה להשיג לנו אזרחות צרפתית. ברוב תמימות חשבו אז כי אזרחות כזו תגן עלינו. מסיבה זו החליט אבא לצאת למארסיי, מרחק 500 קילומטר על אופניים. אבא לא היה טיפוס אתלטי, כולו רוח ולימוד. הנסיעה היתה בשבת וכל ימיו היה אבא גאה על אותו חילול שבת שנעשה להצלתנו.

אזרחות צרפתית אבא לא קיבל אבל ויזות כניסה לארצות הברית הוא קיבל. אבא ייחס את קבלת הויזות למאמצים שעשה אחיו, דוד מרדכי, שהתגורר בארצות הברית. האח הצליח למצוא קהילה יהודית בממפיס טנסי, שחבריה התחייבו שאם נבוא לארצות הברית לא נהיה לנטל על השלונות.

4 - the father

האב ד" ר יחיאל ליכטנשטיין. הוציא בכוח את בנו מבית חולים.

תקלה בספרד

את הויזות של בינגהם קיבלנו ב-10 באוקטובר 1940.

עכשיו נזקקנו לאישורי יציאה מצרפת. האישורים נתקבל רק לאחר כחודש וכאן לפי דעתי היתה ידו של בוהל..

בדצמבר 1940 יצאנו דרך מארסיי לספרד. בגבול ספרד היה כפשע בינינו לבין האפשרות שנחזור לתופת של אירופה. הואיל וההורים היו בעלי אזרחות פולנית ואנחנו הילדים ילידי צרפת ביקשו להחזיר אותנו למקום ממנו באנו. כאן התערב למעננו נציג הג"וינט באירופה, שישב בליסבון. זה היה יוסף שוורץ, שהיה במקרה קרוב משפחה שלנו. ב-8 בינואר 1941 הגענו לארצות הברית. זה היה ט בטבת, חזרנו לחיים והתחלנו חיים חדשים.

מטלז לפריז

" אבא, ד" ר יחיאל ליכטנשטיין, נולד בפולין אך גדל בגרמניה. הוא הקפיד על קלה כחמורה ועם זאת היה גם מעורה בתרבות העולם. בשנות השלושים עשה תואר דוקטור בשוויצריה בנושא השפעת התנ" ך על המחזאי הצרפתי בן המאה ה-17, ז"אן רסין.

5 mother bloma

האם, בלומה. כל ימיה ראתה עצמה כבת טלז.

" אמא, בלומה לבית שוורץ, נולדה וגדלה בטלז שבליטא והיתה גאה על כך כל ימי חייה. אביה היה מזכיר הישיבה המפורסמת של טלז והמשפחה גרה בחצר הישיבה. בשנת 1930 נסעה לבקר את אחיה, ששהה בישיבה שהוקמה במוטנרה שבשווייץ. אחיה, תלמיד ישיבת טלז, נשלח למונטרה כדי לשמש דוגמא לתלמידים חדשים. הוא חזר לטלז וניספה בשואה.

אמי הכירה את אבי בשווייץ, הם נישאו ועברו לפריז שם קיבל אבא משרת מורה.

עד כאן סיפורה של הדסה קליימן.

" העביר בי צמרמורת"

;משפחת חותני, הרב יוסף שכטר, מדהים. משפחת שכטר נמלטה מאוסטריה לצרפת ובני משפחה בארצות הברית הצליחו להשיג למענם אישור לויזה. אך בצרפת החזיקו אותם כבני ערובה ע ד למסירתם לידי הגרמנים. חתימתו של בינגהם הצילה את חייהם.

וכאן נסגר המעגל. חתני, ד" ר אלי שכטר, למד בישיבת הר עציון. כששמע על דרך ההצלה המופלאה של רבו, אמר:

6 shoshana the big sister

האחות הגדולה שושנה בגיל 8.

" הסיפור העביר בי צמרמורת. נזכרתי בהלכה שכבוד רבו קודם לכבוד אביו, שאביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו מביאו לחיי העולם הבא. חשבתי לעצמי לכמה כבוד ראוי הגוי הזה שהציל גם את הרב וגם את האב.

7 hadasa sister

האחות הקטנה הדסה בת 5

מה אומר " יד ושם"

עד היום לא הוכר חירם בינגהם כראוי לתואר " חסיד אומות העולם" . ד" ר מרדכי פלדיאל מנהל המדור לחסידי אומות העולם ביד ושם הסביר כי בינגהם אינו עומד בקריטריונים שנקבעו. מעשיו אמנם הצילו יהודים אך לא היו כרוכים בסיכון חייו.

8 chiram binghem

. חירם בינגהם בתקופת שרותו במארסיי.

דרכו של הרב ליכטנשטיין

" הכרעה חד משמעית: תלמוד תורה מסורתי"

לאחר שהגיעה משפחת ליכטנשטיין לארצות הברית התגוררה שנים אחדות בשיקאגו ואחר כך עברה לניו יורק. אהרון ליכטנשטיין למד תחילה בישיבת הרב חיים ברלין ובשנת 1951 עבר ל" ישיבה אוניברסיטה" , שם למד אצל מי שהפך להיות רבו המובהק, הרב יוסף דב סולובייצ"יק. ב-1960 נשא לאשה את הבת של רבו, טובה סולובייצ"יק.

בנוסף ללימודיו התורניים למד ספרות אנגלית באוניברסיטת הארווארד וב-1957 כתב דוקטוראט על הגותו של הנרי מור, תיאולוג אנגלי בן המאה ה-17. בשנות השישים שימש ראש כולל בישיבת רבנו יצחק אלחנן ובמקביל לימד ספרות אנגלית בקולג" לבנות ליד ישיבה אוניברסיטה. בשנת 1971 עלה עם משפחתו לארץ ומאז הוא מכהן כראש ישיבת " הר עציון" באלון שבות.

על הגותו בתלמוד תורה כותב תלמידו, הרב חיים נבון: " המזיגה בין מורשת עולם הישיבות ובין השכלה מערבית רחבה אינה מביאה אצל הרב ליכטנשטיין לסינתיזה. הכרעתו היא חד משמעית לטובת תלמוד תורה מסורתי. אך גם בנושא זה מבצבץ מבין השיטין העושר התרבותי שניחן בו הרב ליכטנשטיין… תפיסותיו… מציבות בפנינו דוגמה מובהקת לעוצמה שיכולה להכיל השקפת עולם ישיבתית גם במאה העשרים ואחת" (" אקדמות" גיליון יז שבט תשס" ו)

============================================================



3. פורום הפשלונרים

ישעיהו ליבוביץ" אמר פעם שוועדה של ארבעה טפשים לא תוליד אף רעיון חכם אחד. פורום ראשי הממשלה שהקים אהוד אולמרט, כדי לדון בבעיות אסטרטגיות, איננו מורכב מטפשים אלא מפשלונרים. (פשלן = כינוי לאדם שמרבה לפשל. פשלה = משגה או כישלון הגורמים ביזיון ובושה – מילון " רב מילים" )

על כאלה אפשר לומר שצרוף כזה מוליד תוצאה סינרגית. דהיינו: במשותף הם עלולים להגיע לתוצאה יותר גרועה מאשר כל אחד מהם היה מגיע אליה בנפרד.

ראשון הפשלונרים הוא אולמרט שבתקופה של כמה חודשים הספיק להקים ממשלת חמאס ולוותר על כל ארץ ישראל. על מדיניותו אפשר לומר כי העקרון המנחה אותה הוא לתת הרבה ולא לקבל כלום.

הפרטנרים של הפורום מתאימים לעומד בראשו. פרס נתן אוסלו וקיבל אינתיפאדה. ברק נתן לבנון וקיבל איראן בגבולנו הצפוני עם אלפי קטיושות דרוכות. נתניהו נתן אולי הכי מעט אבל גם הוא בנותנים.

בידיעה המיוחצנת שפורסמה בעקבות כינוס ראשון של הפורום נאמר כי המשתתפים " שמו את האגו בצד" . הצחקתם אותנו. מה יש בארבעה אלה מלבד אגו? אילו לפחות היו מצרפים לפורום את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון אפשר היה לומר שלפחות אחד המשתתפים שם את האגו בצד.

10 yishayaho to the people

===========================================================

4. ותודה שלא טסתם " אל על"

הנוסעים ב" אל על" מוצאים בימים אלה בגב המושב שלפניהם מגזין מטוסים הנושא את השם " אטמוספירה" . המגזינים מן הסוב הזה בדרך כלל משעממים, מלאי פרסומות וחסרי ערך עיתונאי ממשי. מעלעלים ומניחים בצד.

בגיליון של חודש מאי היה חידוש. " פרוייקט מיוחד: לכסיקון מושגים על ארצנו הקטנטונת" . הלכסיקון אמור לתת לקורא (לא ברור איזה – ישראלי חוזר? תייר קורא עברית? ותיק?) מושגים כלליים על ישראל. הוא כתוב בסגנון קליל, בלשון " כזה כאילו" , הבא לביטוי הן בבחירת המושגים והן בהגדרתם. יש כאן מושגים כמו " אחלה" " ווזווז" , " גבעת חלפון אינה עונה" . " זלזול" , " קרטושקעס" ועוד.

9 elal the menual

9. סיגנון " כזה כאילו" . החוברת " אטמוספירה" של " אל על" .

כמה מן המונחים כתובים בסגנון שאולי נחשב על ידי הכותב כהומור, אבל הם עלגים וחושפים את תפיסת עולמו. על היהודים למשל כותב המחבר " בגנום היהודי טבועה הנטייה להרגיש נבחר יותר מעמיתך הגוי. אותם גויים אף פעם לא אהבו את זה ובצדק" . בערך " מנדט" מבכה הכותב את אובדן המנדט הבריטי ואומר כי אילו נמשך יכולנו להיכנס עם דרכון אירופי לכל מקום. " ועכשיו לבני מזל בודדים יש דרכונים זרים. השאר מנסים להתחתן אתם" . על חג הפסח הוא כותב " פעם בשנה לשבוע עם שלם משתגע ומוותר על הלחם" . את הטראומות הלאומיות הוא מונה לפי סדר זה: רצח רבין, מלחמת יום כיפור והשואה.

סיגנון כאילו הומוריסטי, אפילו תפל, עוד אפשר היה לסבול. אך המחבר גם מגלה בורות, כשהוא עוסק למשל בלוח העברי ובהיסטוריה. וכך הוא כותב בערך ה" באייר. הציטטה מלאה ללא קיצור כולל הסוגריים של המחבר: " יום הכרזת המדינה. מי שיודע את התאריך הלועזי שיתקשר למערכת ויזכה בפרס. משעשע לראות איך אנשים שמנהלים את חייהם לגמרי על פי הלוח הלועזי יודעים רק את התאריך העברי הזה (זה היה ה-14 במאי אגב) . באותו יום חגיגי הצביעו מדינות העולם על הקמתה של מדינת ישראל בגבולות 48. כלומר, ללא השטחים, מזרח ירושלים רמת הגולן וחלק מהגליל והנגב. לתשומת לב המתרפקים" .

מילא שהאיש חושב שלא רק על שטחי ישע והגולן אלא גם על הגליל והנגב אנחנו מתרפקים יותר מדי. אבל האיש המתיימר לדעת תאריכים לועזיים לא יודע שעצרת או" ם לא החליטה על חלוקת הארץ ב-14 במאי 1948 אלא ב-29 בנובמבר 1947.

אי אפשר לבוא בטענות ל" אל על" . היא כבר איננה המוביל הלאומי והיא עסק פרטי, היכול לבחור את כותבי העיתון שלה. אבל מי אמר שצריך לטוס " אל על"

(ותודה לקורא עו" ד משה הס שהפנה את תשומת לבי).

===============================================================

5. עולם חדש עד יסוד נחריבה

הועבר לפוסט סמוך

=============================================

ראה המאמר על חירם בינגהם

http://www.zeevgalili.com/?p=1501

פורסם בקטגוריה סוציאליזם, צרפת, שואה, תלמוד תורה | עם התגים | 5 תגובות

עכברושי "שלום עכשיו" נוברים בהתנחלויות

על אליעזר סודיט "קבצן" ראה קטע שני

במסגרת שבוע הספר מפיץ " שלום עכשיו" מילון מושגים* אריאל היא מכשול לשלום, אנחנו אשמים בכשלון אוסלו, וזכות השיבה מקבילה לתביעת המתנחלים " לשוב למולדת הישנה" * ולמה הם בחרו בחיה המבחילה כשם לפרסום הזה

לפני כמה שנים הצליח עכברוש לחדור לדירתנו. תקופה ארוכה מירר את חיינו – חיטט בארונות, כירסם מזונות בגדים וספרים, השאיר גללים בכל פינה. התחושה שיצור זר ומבחיל משוטט בביתך ועושה בו כבתוך שלו היתה איומה.

סילוק המחבל הזה לא היה קל. הוא התייחס בזלזול לגרגרי הרעל שפיזר מומחה להדברה. עקף בחכמה מלכודות ואף הצליח להסיר מהן פרוסות נקניק ולחם מרוח בחמאת בוטנים בלי שנלכד. לבסוף נפטרנו ממנו. אך מאותה תקופה נותרה בי איבה, ממש אישית, לכל העכברושים למיניהם.

" עכבר" הפנאי

נזכרתי בעכברוש המנוול ההוא כשקיבלתי לידי ב" שבוע הספר" חוברת של " שלום עכשיו" , הנושאת את השם " עכבר ההתנחלויות" . קהל היעד של " עכבר ההתנחלויות" הוא קהל היעד של " עכבר העיר" , מוסף הפנאי של " הארץ" . יש במוסף מידע על כל הבילויים שהם הכי " אין" : מסעדות, בתי קפה, הצגות, סרטים, תקליטים, מועדוני לילה, פאבים. מקומות מפגש ל" גאים" ולסטרייטים. מקומות הפתוחים כל הלילה. שירותים עד הבית – מפיצה חמה בשעות הקטנות ועד לתרופה נגד איידס. בקצרה: מכל טוב הארץ, אם ארץ זה השטח שבין הירקון לאיילון.

1- hitnachloyot rat

" עכבר ההתנחלויות" החוברת

מהו העכברוש

הדחייה שאני חש כלפי עכברושים למיניהם נובעת מאופיים של אלה. איני מתכוון לעכברוש במובן הזואולוגי של המילה. כוונתי לעכברוש במשמעות האתימולוגית העממית.

הבלשן יצחק אבינרי הביא כמה השערות לגבי מקור המלה. יש סברה שהביטוי הוא שיבוש של " אך בראש" – נוסח הדיוט קופץ בראש.

אבנרי עצמו סבור כי הביטוי נוצר מצרוף של המילים עכבר ורשע, על פי מאמר חז" ל " עכברי רשיעי" הנמצא בירושלמי. " ומכאן" – אומר אבינרי – " הן לגבי אדם רשע והן לגבי עכבר גדול שרשע הוא יותר מן הקטן" .

נראה לי שההסבר הזה הולם את " עכבר ההתנחלויות" של " שלום עכשיו" . שהוא מוצר של רשעות.

2 - city mouse

העולם כבידור. " עכבר העיר"

" כמו באפרטהייד"

כמה פנינים מתוך המסמך:

· " אריאל מהווה מכשול מרכזי להקמת מדינה פלסטינית בעתיד" .

· " בנטוסטנים. מקור המלה מתקופת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה… מושג זה מוזכר לעתים בהקשר של מדיניות ישראל …"

· " הסכם אוסלו… שני הצדדים פגעו בסיכויי ההסכם להצליח" .

· " ולרשטיין פנחס… ירה למוות בנער הפלסטיני … ונידון ל-4 חודשי עבודות שירות בלבד" .

· " זית, עץ, אחד מסמלי השלום… עקירת עצי זית… המעשה הברוטאלי נועד לחסל את מקור הפרנסה של החקלאים הפלסטינים…"

· " זכות השיבה…יש בעולם למעלה משלושה מיליון פליטים או צאצאי פליטים… לפי טענת הפלסטינים יש לאותם פליטים זכות לשוב לאדמותיהם שנמצאות היום בתוך מדינת ישראל… זכות השיבה היא גם הזכות שתובעים המתנחלים… "

על הביטוי " עכברי רשיעי" מצאתי את אחד הפרשנים כותב דברים היפים גם לימינו. העכברים הרשעים, אומר הכותב, קמים על עם ה" ורוצים לעקור הקערה ולהפכה על פיה. אבל ה" יתברך " ירחם על שארית פליטת עמו להפר עצת הרשעים ויכלם וישפילם…"

3 - novrim ba hitnachloyot

נוברים בהתנחלויות. " צוות מעקב התנחלויות של " שלום עכשיו" בסיור באחד הישובים עם שרת החינוך יולי תמיר. (צילום מתוך החוברת)

============================================

" קבצן" הוא אליעזר סודיט גיבור אצ"ל

אליעזר סודיט (שרון) הוא גיבור ילדותי. על מעשי הגבורה שלו במחתרת שמעתי בצמא מפי אחי ואחותי הבוגרים שהיו לוחמים באצ" ל. בתקופה מאוחרת יותר הפך להיות בן משפחה ושמעתי עליו סיפורים אינספור. בצד סיפורי הגבורה סיפרו איך היה מסיע את דודו הישיש למקווה. איך דאג לבני המשפחה במסירות נפש אינסופית. איך היה מופיע בתחפושות שונות ונעלם. איך באו חבריו למחתרת, לאחר מעצרו, ורוקנו מן הבית את כל תמונותיו (והתמונה למטה היא היחידה ששרדה מאותה תקופה).

 

אליעזר סודיט. תמונה משפחתית ששרדה מימי המחתרת.


אנחנו הכרנו אותו בשם " קבצן" (במלעייל בהטעמה יידית). לפי האגדה הוא זכה לכינוי הזה בעקבות פעולת החרמה של אצ" ל מאחד הבנקים. לפי הסיפור, לאחר שהוצאו שקי הכסף הגדול, הוא חזר לבנק כדי לאסוף את הפרוטות שנשארו על הדלפק.

" קבצן" עמד בראש קבוצת לוחמים שניסתה להחרים כסף מבנק " עותמן" ביפו. הפעולה נכשלה והמוני ערבים עמדו לעשות שפטים בלוחמים. הפעם נתגלה סודיט כפזרן ולא קבצן – פיזר שטרות כסף כדי להסיט את הרודפים מעליו. הוא הצליח להימלט מן הערבים אך נעצר על ידי הבריטים ונידון ל-15 שנות מאסר. ברח לאחר שנה מבית הכלא בירושלים, מחופש לשוטר וחזר להילחם.

לאצ" ל הצטרף בשנת 1940, והוא אז בן 15 בלבד. השתתף בעשרות פעולות בהן גילה תושיה, אומץ ויכולת הישרדות נדירים. לאחר " אלטלינה" עלה לירושלים פיקד כמפקד פלוגה על הגדוד הירושלמי של האצ" ל ובין היתר השתתף בכיבוש הכפר הערבי מלחה.

לאחר המלחמה התגייס לצה" ל ובקורס קצינים נפצע קשה. זמן מה עבר לעסקים פרטיים ומאוחר יותר גויס לשירותי הביטחון ועסק באירופה בפעולות שהשתיקה יפה להן.

בשבוע שעבר פורסם ב" הארץ" כי שלח חבילת נפץ לראש ממשלת גרמניה, קונראד אדנאואר, אם לא במטרה לחסלו הנה לפחות כדי למחות על הסכם השילומים. לפי הידיעה הוא עשה את הפעולה בידיעתו ובהסכמתו של בגין. מקורבי בגין מיהרו להכחיש.

אם אני צריך לשפוט למי להאמין (ואולי איני אובייקטיבי) אני מאמין ל" קבצן" , איש ישר דרך, שכל חייו לחם למען עם ישראל.

השאלה אם הפעולה הזו הייתה חכמה היא שאלה אחרת. הייתי ילד כשהופיע בגין בכיכר מוגרבי והרים יד בשבועה, יחד עם כל ההמון, לעשות הכל כדי למנוע את הסכם השילומים. גם אני הרמתי יד ונשבעתי. ואני יכול להבין את היוזמה לשלוח חבילת נפץ לאדנאואר.. אין לשכוח שגם דב שלנסקי, לעתיד יושב ראש הכנסת, הכין פצצה והניחה בפתח משרד החוץ, במחאה על הסכם השילומים.

החלטת בן גוריון לקבל שילומים מגרמניה עוררה אז התנגדות ציבורית חריפה ביותר, שבראשו עמד מנחם בגין. כשהובא הנושא לדיון בכנסת, ב-7 בינואר 1952, פרצו אלפי מפגינים נסערים שרשרת של מאות שוטרים שהגנה על הכנסת. 92 שוטרים ו-36 אזרחים נפצעו. ההפגנה פוזרה רק לאחר שהוזעקו למקום כוחות צה" ל.

בפרספקטיבה היסטורית אפשר לומר כי בן גוריון צדק ולא בגין. אין ספק שהשילומים סייעו לריהביליטציה של גרמניה ושל אדנאואר (שהחזיר לשלטון בעידוד האמריקנים נאצים ותיקים). אין ספק גם שהמדינה הושחתה עקב הסכם השילומים. הכספים שנתקבלו מגרמניה גם סייעו למפא" י לשלוט בכלכלת הארץ.

אבל השילומים הצילו את המדינה מקריסה כלכלית. קליטת העלייה ההמונית דלדלה את כל משאבי המדינה. משלוחי סוכר וכותנה שהגיעו לנמלי הארץ לא שוחררו, כי לא היה כסף לשלם תמורתם. אוניות חיטה שהגיעו לנמל לא הסכימו לפרוק את מטענן, אם לא יבוא נציג הממשלה ובידו מזוודות דולרים. הסכם השילומים הכניס למדינה משאבים בהקף של 750 מיליון דולר. כספים אלו שימשו בסיס להשקעות פיתוח – תחבורה, חקלאות, תעשייה, מערכת החשמל והביאו לצמיחה שאפשרה את קליטת העליה ההמונית.

=============================================

החכם הירושלמי שגילה את הגניזה

נפלאות הן דרכי הרוח בעם ישראל. ויעיד סיפורו של הרב שלמה אהרון ורטהיימר, חכם ירושלמי שבאמצעים דלים ובמסירות אין קץ, חשף ראשון את קטעי הגניזה הקהירית ופרסם אותם לפני שנודעו בעולם הגדול.

כשסיפרתי כאן את סיפור המפעל למחשוב הגניזה הבאתי בקצרה את ההיסטוריה של האוצר המופלא הזה, כפי שהיא מופיעה בכל הספרים והאנציקלופדיות.

לפי הסיפור הזה הגיעו שתי מלומדות סקוטיות בשנת 1896 לקהיר וגילו שם כמה דפים של כתב יד עתיק. הן הביאו את הדפים לפרופסור זלמן שכטר באוניברסיטת קיימברידג" וזה זיהה כי מדובר בנוסח עברי של ספר בן סירא שאבד. בעקבות הגילוי ארגן פרופסור שכטר בסוף שנת 1896 משלחת למצרים והוציא מן הגניזה רבבות כתבי יד אותם העביר בעשרים ארגזים לקיימברידג", שם מצוי האוצר עד ימינו.

בעקבות פרסום מאמרי התקשרו אליי שני ניניו של הרב אהרון שלמה ורטהיימר. שמות שניהם כשמו של הסבא רבא שלהם. האחד ירושלמי נושא גם את שם המשפחה של הסבא רבא ועיסוקו בתורה. השני מפתח תקווה, עורך דין במקצועו, ושם משפחתו לשם. בפי הנינים היתה קובלנה: כיצד זה העלמתי מקוראיי את העובדה שהסבא רבא שלהם הוא הראשון שגילה אחד מדפי בן סירא והוא פירסם קטעים מן הגניזה בספר " בתי מדרשות" , שנדפס בשנת תרנ" ג (1893) יותר משלוש שנים לפני ששכטר הגיע למצרים.

5 - vertahimer

" אני הייתי אז הראשון אשר גיליתי אוצרות חושך מטמוני מסתרי כתבי יד" . שלמה אהרון ורטהיימר, סוף המאה ה-19

שלמה אהרון ורטהיימר עלה לארץ ישראל מהונגריה בשנת 1872 והוא אז בן 5. למד בישיבת בית אל הספרדית ושם נתוודע לאוספים גדולים של כתבי יד שהיו בישיבה זו. בצד לימודיו ההלכתיים (הוא פרסם ספר ראשון בהלכה בהיותו בן 19 ) התמחה בפיענוח כתבי יד ועד מהרה יצאה השמועה בקרב סוחרים שורטהיימר מוכן לקנות הכל. אמצעיו היו דלים והוא חסך לחם מפיו ומפי בני משפחתו כדי לקנות כתבי יד. בדרך זו הגיעו לידיו כתבי יד שמקורם בגניזה הקהירית (אליה הצליחו לחדור סוחרי עתיקות שנים לפני בואו של שכטר). בין היתר הגיע לידיו דף מתוך ספר בן סירא וכן שורה של מדרשים שלא נודעו קודם או שנחשבו לאבודים. הוא היה הראשון לפרסם קטעים מן הגניזה יותר משלוש שנים לפני פרופסור שכטר ולאחר מכן פרסם עוד עשרות ספרים. באחד מהם,שפורסם בשנת תרפ" ד,כתב: " זה לי שלושים שנה מאז החילותי להאיר אור מדרשי חז" ל אשר היו בכתובים, אני הייתי אז הראשון אשר גיליתי אוצרות חשך מטמוני מסתרי כתבי יד עתיקים מתוך הגניזה הישנה שבמצרים ואני הייתי אז הראשון שהדפסתי מתוך הגווילים כתבי יד ההם ממדרשי חז" ל… ועל ידי זה נתפרסם בעולם מהות הגניזה ויבואו אחרי חכמים שונים וינצלו את מצרים ויוציאו לאור מהם דברים רבים וקנו להם שם עולם ואדם לא זכר את המסכן ההוא אשר מילט את העיר" .

צאצאיו של ורטהיימר חיים בתחושת העוול שנגרם לסבא רבא שלהם. הנין שלמה אהרון לשם נסע לקיימברידג" ולאוכספורד והשיג שם הוכחות בכתב לעובדה שהסבא רבא היה חלוץ הגניזה. מסתבר שכדי לממן את קניותיו נהג הסבא רבא למכור כתבי יד שפיענח ומכר אותם לקימברידג" לאוכספורד ולבריטיש מוזיאון כמה שנים לפני שיצאה המשלחת ש/ל שכטר.

6 the karteset at oxford 7 batei hamidrashot shel text ha gniza

8 shlomo haharon vertahimer 9 shlomo vertaimer ha nin

למעלה: קטע מכרטסת של ספריית אוניברסיטת אוכספורד, המעיד על רכישת כתבי יד של הגניזה מוורטהיימר, ארבע שנים לפני גילוי הגניזה בידי שכטר. למטה: שני הנינים שלמה אהרון ורטהיימר) ושלמה אהרון לשם. (צילומים: זאב גלילי).

.מאמר מקיף על הגניזה ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=216

*                   *                     *

זהירות: הונאות באינטרנט

לפני זמן לא רב קיבלתי באינטרנט סידרת תמונות מדהימה: צילום מקרוב של המעבורת המתפוצצת " קולומביה" (שבתוכה נמצא כזכור האסטרונאוט הישראלי אילן רמון). בכיתוב נאמר כי התמונה צולמה בידי לוויין ישראלי שעבר בקרבת המעבורת בעת התפוצצותה. ברור קצר העלה כי לא היו דברים מעולם. שום לוויין ישראלי לא צילם את המעבורת. סידרת התמונות הייתה עבודה בעיניים באמצעות תוכנה לעיבוד צילומים.

10 the xploding shutle

הצילום המזוייף של התפוצצות הקולומביה

התופעה הזו של מסרים הנשלחים באינטרנט, בלי שיש להם ידיים ורגליים, נפוצה מאד. רבים מנסים להוליך שולל, אך רבים יותר הפתאים שמאמינים למסרים וממשיכים בהפצתם. אני מציע לקבוע מונח חדש למסר אינטרנטי שאין לו אבא – " שתוקי" . ה" שתוקי" הוא מושג תלמודי שמשמעותו ילד שלא ידוע מי אביו. הוא נקרא כך משום שכאשר הוא שואל את אמו מי אבא היא משיבה לו " שתוק" .

יש " שתוקים" המבוססים על איזו עובדה נכונה ולכן מעוררים אמון. כזהו השתוקי שקיבלתי לפני זמן על דמות יהודית חשובה בהיסטוריה של ארצות הברית – חיים סלומון. לפי הסיפור שקיבלתי גייס חיים סלומון את הקהילה היהודית של ארצות הברית לעזרתו של ג"ורג" וושינגטון. לפי המסר הורה וושינגטון להנציח את תרומתו של סלומון בשטר הדולר האמריקני. זאת, על ידי סימון מגיני דוד מעל ראשו של הנשר ומתחתיו ציור מנורת שבעת הקנים. עוד נאמר כי בימים אלה הוקם לוח זיכרון לזכרו של סלומון בבית כנסת באקדמיה הצבאית האמריקנית ווסטפוינט. המכתב הזה התגלגל גם למדור המכתבים של " מקור ראשון" ונראה על פניו כמסמך אותנטי.

ביקשתי מידיד אמריקני לבדוק את העניין ונתברר כי סלומון היה אכן מממן חשוב של המהפכה האמריקנית ויש עליו שפע של חומר אמיתי באתרים רבים באינטרנט. אבל שטר הדולר הנוכחי עוצב בשנת 1956, שנים רבות אחרי המהפכה האמריקנית. הכוכבים שמופיעים בציור הם בני 5 קצוות (ולא 6 כבמגן דוד) ומנורת שבעת הקנים היא תשע נוצות של הנשר שבכנף. כל הסיפור אינו אלא אגדה.

יש שתוקים שפורטים על חרדותיהם של בני אדם. כזה היה המסר על ניסוי שנערך כביכול לגבי השפעת הקרינה של שני טלפונים סלולריים. השתוקי האלמוני שלח אפילו תמונה בה נראית ביצה המוצבת בין שני ניידים ונאמר שם כי לאחר שיחה של 65 דקות הפכה הביצה הטריה לביצה קשה.

והרשימה ארוכה: תמונה אותנטית כביכול של מוצב צה" ל ועליו השלט :" מחבל יקר, עקב המשחק יהיה הש.ג. סגור. מקרים דחופים יטופלו במחצית" . או תמונה בה נראית קבוצה של זקנות סביב מחשב לפטופ, או תמונה של מפגינים איסלאמיים הנושאים שלטים" אנחנו אידיוטים" , " הפציצו אותנו" ועוד.

11 celuler hard egg

ביצה שלוקה בפלאפון – לא היה ולא נברא

ראה מאמר מקיף על התופעה "הונאות ומתיחות באינטרנט"


"

9.

פורסם בקטגוריה אבטואנטישמיות, גניזה, התנחלויות, התנתקות, מחתרות, שילומים, שמאלנות, שתוקי | עם התגים , , , , | 2 תגובות

עיתונאי פקיסטאני מעריץ את העם היהודי בשל השגיו במיוחד בפרסי נובל

בימים אלה הגיע אלי מאמר שחיזק את הגאווה היהודית שלי. הוא נכתב בידי ד" ר פארוק סאלים, מוסלמי פקיסטאני בן 54, תחת הכותרת " מדוע היהודים כה חזקים" ?

במבט ראשון חשבתי שמדובר בעוד כתב פלסתר נוסח הפרוטוקולים של זקני ציון. אך נתברר שזהו מאמר שבח לעם היהודי הנכתב במלוא הרצינות.

יש בעולם 14 מיליון יהודים, אומר ד"ר סאלים. על כל יהודי בעולם יש כמאה מוסלמים. בכל זאת היהודים חזקים פי מאה מכל המוסלמים. ב-105 שנים זכו היהודים ביותר מ-60 פרסי נובל ואילו 1.4 מיליארד מוסלמים זכו בשלושה פרסי נובל, אחד מהם פרס נובל לשלום. [מאז 2006 נוספו עוד חתני פרס נובל  יהודיים}

האדם היחיד בעולם שנקבע כי מנת המשכל שלו היא בין 250 ל-300 הוא כמובן יהודי, ויליאם ג'יימס סידיס שמו.

האם חשבתם פעם מדוע? שואל ד"ר סאלים.

פארוק סאלים

פארוק סאלים

וכאן מונה הדוקטור הפקיסטאני את השגי היהודים בכל התחומים (ואני חייב לומר שגם אני למדתי משהו מן הרשימה).

ד" ר סאלים פותח את הרשימה בישו מנצרת, ממשיך אותה באלברט אינשטיין אותו הוא מכנה המדען המשפיע ביותר בכל הזמנים ובעקבותיו זיגמונד פרויד.

רשימת האנשים הגדולים שקמו לעם היהודי ולפי הגדרתו "העשירו את האנושות כולה" מתפרסת בכל התחומים והוא מונה אותם אחד לאחד, ובעת הצורך מתאר את פועלם: קארל מארכס, פאול סמואלסון ומילטון פרידמן (כלכלה) בנז"מין רובין (ממציא מחט החיסונים) יונה סאלק וסייבין (חיסון נגד שיתוק ילדים) גרטרוד אליון (תרופה נגד לאוקמיה) ברוך בלומברג ( חיסון נגד צהבת), פאול ארליך (תרופה נגד סיפיליס), אלי מצ"ניקוב חתן פרס נובל על טיפול במחלות זיהומיות.

בהמשך הוא מונה רשימה ארוכה של חתני פרס נובל יהודיים (שאנחנו כבר שכחנו מהם), שזכו בפרסים על מחקרים בתחומים רבים: נאורולוגיה, אמבריאולוגיה, אנדוקרינולוגיה, פסיכותראפיה, כדורים למניעת הריון, אמבריולוגיה, חקר העין, מכונת הדיאליזה ועוד.

ובצד חתני פרס נובל שורה ארוכה של ממציאים: סטנלי מזור (הממציא הראשון של שבב מיקרו לעיבוד נתונים); ליאור שילארד (כור גרעיני); פיטר שולץ (סיבים אופטיים); צ"ארלז אדלר (רמזורים); בנו שטראוס (פלדת אל חלד) איזידור קייסי;(פסקול בקולנוע);אמיל ברלינר (מיקרופון לטלפון);צ"ארלס גינזבורג (הקלטת וידאו).

בהמשך מונה המחבר שמות של אנשים שעשו מיליארדים בעסקים. יהודים הם הבעלים של גוגל, מחשבי דל, לויס ג"ינס, ועוד שורה ארוכה של רשתות, מותגים ומפעלים חובקי עולם.

מקומם של היהודים מרכזי בממשל בכל הזמנים ובכל המדינות כמעט מבנז"מין דיזרעאלי ועד הנרי קיסנג"ר. והרשימה ארוכה: מדלין אולברייט, קאספר ויינברגר, מקסים ליטבינוב (שר החוץ הסזובייטי) , נשיאים ומושלים של סינגפור, אוסטרליה, פורטוגל, קנדה, אוסטריה.

והיהודים שולטים כמובן בתקשורת: וולף בליצר, ברברה וולטרס הם שמות מפורסמים. אך מאחורי הקלעים יהודים עורכים של רוב אמצעי התקשורת האמריקנים החשובים: וושינגטון פוסט, טיים, ניו יורק טיימס.

ומה בדבר הוליווד שהוקמה על ידי יהודים? המחבר מונה שורה של שמות מפורסמים מעולם הקולנוע: האריסון פורד, טוני קרטיס, צ"ארלס ברונסון, וודי אלן, פול ניומן, פטר סלרס, דאסטין הופמן, מייקל דאגלס, קירק דאגלס, קארי גראנט, ג"רי לואיס, מל ברוקס, אוליבר סטון. ובצד השחקנים במאים ומפיקים: סטיבן שפילברג, מל ברוקס, אוליבר סטון, ניל סיימון. כולם יהודים.

תקצר היריעה מלמנות כאן את כל השמות שהוא מונה בבקיאות רבה. נימה קלה של אנטישמיות ואולי קינאה מצאתי בקטע בו הוא מדבר על השפעת היהודים בוושינגטון. אם אהוד אולמרט יטען שהארץ שטוחה – אומר ד" ר סאלים – הלובי היהודי אייפאק יצליח להעביר החלטה בקונגרס המברכת את אולמרט על הגילוי.

על השאלה שהוא מציג בראש רשימתו משיב ד" ר סלים במילה אחת: חינוך.

המאמר הופיע בעיתון אינטרנט היוצא לאור באיסלמאבד. שלחתי לד"ר סאלים מסר, ביקשתי רשות לתרגם את מאמרו (אף שנתתי רק את תמציתו) וביקשתי שימסור לי מעט פרטים על עצמו והאם יש עוד פקיסטאנים רבים החושבים כמוהו.

להלן תשובתו: " נתונה לך רשותי לתרגם את המאמר. אני כלכלן בהכשרתי ובעל טור מבחירתי. לא, אין הרבה פקיסטאנים שיסכימו עמי" .

האתר של העיתון הפקסטאני: http://www.jang.com.pk

 ראה פרס נובל יהודים מול העולם

פרסי נובל – יהודים מול מוסלמים

סוד הגאוניות היהודית

פורסם בקטגוריה הסברה, חסיד האומות, נובל | 4 תגובות

למה נכשל לח"י בחיסול רוי פראן

רוי פאראן, הקצין הבריטי שרצח בשנת 1947 את הנער אלכסנדר רובוביץ', מדביק כרוזים של לח"י, נפטר בשבוע שעבר בגיל 85 בקנדה. זה היה מוות שלא בעיתו. הוא צריך היה להשיב את נפשו לבורא עולם לפני כ-60 שנה, על ידי קבוצת אנשי לח" י, שתכננה את חיסולו. רצה הגורל והרוצח זכה באריכות ימים מופלגת, זכה לבנים ולבנות. קרבנו בן ה-17 לא זכה אפילו לבוא לקבר ישראל.

הרוצח רוי פראן

הרוצח רוי פראן

האיש עליו הוטלה המשימה לחסל את פאראן הוא עורך דין יעקב חרותי, שתאר את קורותיו בספר זיכרונות "אמת אחת ולא שתיים"..

חרותי היה בן 20 בלבד כשהוטלה עליו המשימה לצאת ללונדון ולהקים שם סניף של המחתרת. המטרה היתה לחסל את שר החוץ ארנסט בווין, את גנראל אווילין בארקר, ואת הרוצח רוי פאראן.

ארנסט בווין

ארנסט בווין

גנראל בארקר

גנראל בארקר

שלושתם היו ראויים לפסק דין מוות. בווין, שר החוץ הבריטי, היה אנטישמי ונתן לכך ביטוי בנאומיו. הוא היה אחראי לגרוש מעפילים משערי הארץ, בין היתר את האוניה "אכסודוס" שהוחזרה לגרמניה.

גנראל אוולין בארקר היה מפקד עליון של הצבא הבריטי בארץ ישראל בשנים 1946-1947. בין היתר היה אחראי לביצוע פסקי דין מוות שהוצאו נגד לוחמי המחתרת. לאחר פיצוץ מלון המלך דוד הוציא פקודה בה אסר על כל סחר עם יהודים בנימוק שיש לפגוע ביהודים "באותה צורה שגזע זה שונא ביותר – על ידי שיפגעו בכיסיהם ויראו להם את רגשי התועבה שלנו כלפיהם" . כמה פעמים ניסו להתנקש בחייו של ברקר ללא הצלחה והוא נמלט לבריטניה לאחר שאישר את גזרי דין המוות על ארבעה מלוחמי האצ"ל.

 מפנים הרוגים מהריסות מלון המלך דוד

מפנים הרוגים מהריסות מלון המלך דוד

לחרותי נמצא סיפור כיסוי מצויין. הוא היה בנו של עורך דין נודע, ונרשם ללימודי משפטים בלונדון. לא היה לו כל ניסיון מחתרתי ולקראת המשימה עבר סידרת הכשרה קצרה בהפעלת נשק, מטעני חבלה, תקשורת והצפנה, איסוף מודיעין, ועוד.

בלונדון מצא חרותי מקלט ראשוני בבית אמו, שנפרדה מאביו ועברה ללונדון כשהיה בן 9. חרותי החל חיים כסטודנט מן המניין ותוך זמן הגיעו מן הארץ עוד שני לוחמים, ששמותיהם המחתרתיים היו עוזי וחנוך.

השלושה היו נפגשים במרתף בו התגורר אחד מהם. על אותה תקופה כותב חרותי: " נפגשנו שלושתנו לשיחות, לארוחה צנועה ולשירי מולדת בצוותא. שלושה אנשים בודדים מצוידים רק באחוות לוחמים ואמונה בצדקת הדרך… הבדידות העיקה, האנגלית שבפינו היתה רצוצה… נשק ומקומות מסתור לא היו… לא היו מקורות מימון לרכישת המינימום הדרוש להקמת תנועת מחתרת על אדמת אויב" .

אט אט הצליחו להקים תשתית. גייסו כמה צעירים וצעירות יהודיים. יהודי אנגלי אמיד, ניצול שואה, תרם להם 500 לירות – סכום עתק באותם ימים. אחד המגויסים העמיד לרשותם מחסן סתר ובית מלאכה. אחת המגויסות הביאה אקדח מיושן ומקולקל שהצליחו לתקנו. לאחר זמן הצליחו להבריח מבלגיה אקדח צבאי תקני. אבל עם שני אקדחים עדיין אי אפשר למוטט אימפריה אבל זה היה משהו.

חרותי וחבריו הצליחו ליצור קשר עם סניף לח" י בארצות הברית וזה הבריח לבריטניה קילו חומרי נפץ תקניים, מוסתרים במקלט רדיו נייד ונפצים עטופים בעיתונים.

מה שהעלה את רוי פאראן דווקא לראש סדר העדיפויות הייתה העובדה שלאחר שהוברח מן הארץ הוא נתקבל בבריטניה כגיבור, זכה בעיטורי כבוד וגבורה וכך נודע לאנשי לח" י על מקום מגוריו.

חיסול ממוקד של האיש בשיטות שנקט לח"י בארץ היה בלתי אפשרי בבריטניה. חיסול כזה מחייב מעקב, תצפיות, איתור הרגלים קבועים וקביעת דרכי נסיגה ומקום מסתור.

פאראן התגורר בעיירה רחוקה מלונדון. כל ניסיון לעקוב אחריו ולגלות את הרגלי התנועה שלו היו חושפים את המבצעים.

" לא נותר לנו" – כותב חרותי בספרו – " אלא לשלוח דואר ממולכד… מנגנון נפץ הוטמן בספר מהודר של כל כתבי שקספיר שנשלח אל פאראן אישית. מתנה מעין זו לא הייתה אמורה לעורר חשד. הסיקור הנרחב של טקס מתן העיטורים אמור היה להביא בעקבותיו זרם מברקי ברכה ומתנות לגיבור החדש…. לרוע המזל שהה פאראן מחוץ לעיר מגוריו ואחיו שהתעלם מן הכתובת האישית הברורה פתח את החבילה ונהרג. היה זה כישלון מאכזב. חיפשנו את הרוצח ולא את אחיו" .

חרותי וחבריו לא נואשו והחלו בהכנות למבצע השני: חיסולו של ארנסט בווין. כאן היו האפשרויות קלות יותר יחסית: הופעות פומביות באזורים הומי אדם, סמטאות שניתן להימלט דרכן, חיסול ביריה ובמוקש. כשכבר הסתיימו ההכנות הגיעה פקודה מן הארץ לעכב את הפעולה.

ההכנות לחיסול בארקר אף הן נמשכו. הפעם נבחרה שיטת חבילת נפץ שנעטפה בשבועון למינויים. החבילה נשלחה אך אשתו של ברקר חשדה בריח המוזר של חומר הנפץ שנדף ממנה והזעיקה את המשטרה.

בינתיים השתוללה המלחמה בארץ. בריטניה כבר לא היתה האוייב. חרותי וחבריו נקראו לשוב לארץ למלחמת הקוממימות.

3 צעירים עם שני אקדחים נגד האימפריה. יעקב חרותי

3 צעירים עם שני אקדחים נגד האימפריה. יעקב חרותי

ומה בדבר לימודי המשפטים? אלה חיכו עוד שנים והושלמו בכלא ישראלי, בו ישב חרותי על חלקו במחתרת צריפין. אך זה כבר סיפור אחר.

 

===========================================================================

 היהודים בעיניים של עיתונאי פקיסטני

עבר

=========================================================================

ראה

יעקב חרותי מגוייס לכל החיים

פורסם בקטגוריה מחתרות | עם התגים , , , | 4 תגובות

טראמפ איננו הבעיה הוא ממשיך במסורת אמריקנית

 עידכון מאי 2017

מאמר מורחב על חירם בינגהם

http://www.zeevgalili.com/2009/02/1501

אם הנשיא טראמפ, המגיע מחר לארץ ישכח מה שהבטיח ערב הבחירות, זו לא תהיה הפתעה גדולה.* לא בגלל אופיו של טראמפ * הפרת הבטחות היא חלק מן המסורת האמריקנית * ארצות הברית התנגדה לציונות מראשיתה * אחרי הכרזת המדינה ב-48 ביקשה לחזור בה מהתמיכה בהקמת המדינה *היא נעלה שעריה בפני יהודים בשואה ונמנעה מלהפציץ את מחנות ההשמדה * היא רדפה 60 שנה את הדיפלומט חירם בינגהם שהפר פקודה והציל יהודים * ה-CIA העלים מישראל מידע על מקומו של אייכמן

בשנת 1970 התמנה אלוף אלי זעירא לנספח צה" ל בארצות הברית. כשהגיע לוושינגטון פנה למתווך נדל" ן וביקש ממנו לשכור למענו בית מתאים. המתווך חזר ובפיו בשורה: מצאתי לך בית יפהפה בפרוור בתסדה (Bethesda). הוא היה גאה על ההישג והסביר לאלוף הישראלי: פרוור זה הוא בדרך כלל מחוץ לתחום ליהודים. אבל כשהסברתי שאתה גנרל ישראלי גיבור התרצה בעל הבית והסכים להשכיר לך את ביתו, למרות שאתה יהודי. אלי זעירא, כך סיפר למקורביו, ויתר על הכבוד המפוקפק  ושכר בית בפרוור אחר, פחות יוקרתי ופחות אנטישמי.

eichmann1933

אייכמן 1933

זהו סיפור מסגרת הממחיש את האנטישמיות המפעפעת מתחת לפני השטח מזה שנות דור בקרב העילית של אמריקה. לרוב זוהי אנטישמיות אלגנטית נוסח הסרט " הסכם ג'נטלמני" של הבמאי איליה קאזאן (בכיכובו של גרגורי פק). לא אומרים לך, היהודי, שאתה לא רצוי, אבל מישהו ירמוז לך.

ארצות הברית היא היום ידידתנו ובת בריתנו היחידה. הסיוע שקיבלנו ואנו מקבלים מממנה בתחום הכלכלי, הצבאי והמדיני הוא ללא תחליף. אין פלא שראשי ממשלה בישראל (פרט לבודדים כמו יצחק שמיר למשל) יצאו מכליהם כדי לרצות את האמריקנים בכל מחיר.

התמיכה האמריקנית והתלות בה השכיחו מאתנו את העובדה שמראשית המאה העשרים היו קובעי המדיניות בוושינגטון אנטי ציוניים ופרו ערבים. במהלך מלחמת העולם השנייה, התעלמה ארצות הברית לחלוטין מהשמדת יהודי אירופה.

הנהגת יהודי ארה"ב נמנעה מ"להציק" לנשיא רוזבלט בעניין השמדת יהודי אירופה. זאת מחשש שהתערבותם תחזק את טענות האנטישמים בממשל, שהיהודים מעדיפים את האינטרסים שלהם על פני האינטרסים הלאומיים של ארה"ב.

חסיד אומות העולם

פרשת הדיפלומט חירם בינגהם, שכבר סיפרתי עליה פעם, יש בה כדי ללמד משהו בנושא. בינגהם הוצב בשנת 1939 במרסיי בתפקיד סגן קונסול. לאחר כיבוש צרפת והקמת ממשלת הבובות של וישי הצרפתית, ששיתפה פעולה עם הנאצים, הורה הנשיא רוזבלט שלא לתת אף ויזה ליהודים. בינגהם החליט שזו מדיניות לא מוסרית ובניגוד להוראת הממונים עליו הנפיק כ-2500 ויזות ליהודים ולפליטים אחרים. הוא גם נתן מקלט בביתו לפליטים, נתן להם מכספו וסייע בהברחתם לספרד.

בינגהם במארסיי

בינגהם במארסיי

בשנת 1941 החליטו הממונים עליו לשלוח אותו למקום גלות דיפלומטי: שרות בארגנטינה. גם כאן המשיך בינגהם להרגיז את הממונים עליו ודיווח בהתמדה על פעילותה של תנועה נאצית הפועלת לקליטת פושעים נאצים. בתום המלחמה הודח בינגהם משרות החוץ האמריקני וב- 1988 מת חסר כל.

עכשיו, לאחר שנתגלה כי ה- CIA ידע על מקום הימצאו של אייכמן בלי שטרח להודיע על כך לישראל, אפשר להבין מדוע השלטונות האמריקנים רדפו את בינגהם בחייו וגם לאחר מותו.

מאבק בני המשפחה

ייתכן שבינגהם היה נשכח מלב לולא מלחמתם הנמרצת של בני משפחתו שהפעילו לחץ בלתי פוסק על משרד החוץ האמריקני. לפני כמה שנים, כפי שדיווחתי כאן, החליט מזכיר המדינה קולין פאוואל להעניק לבינגהם הכרה.

בני המשפחה לא הסתפקו ברהביליטציה של פאואל ותבעו לציין את זכר אביהם בבול. המאבק הזה נמשך שנים ורק בימים אלה, למעלה מ-60 שנה לאחר פעולתו, הונפק בול ועליו דיוקנו של חסיד אומות העולם ממארסיי.

הבול לזכרו של בינגהם

אושוויץ לא הופצצה

סיפורו של בינגהם כמו הגילוי בפרשת אייכמן הם קצה הקרחון של מה שמסתתר מאחורי החזות האמריקנית. שוכחים כאן שבמהלך המלחמה חלפו מפציצים אמריקניים מעל אושוויץ והפציצו לא הרחק משם, אך לא טרחו להטיל כמה פצצות על המשרפות כדי לעצור את חרושת הרצח הנאצית. שוכחים את האמברגו שהטילה ארצות הברית על משלוחי נשק לישראל עם פרוץ מלחמת השחרור. שוכחים שבשלב מסויים חזרה בה ארצות הברית מתמיכה בהחלטת או" מ על הקמת המדינה. הנשיא טרומן אמנם מיהר להכיר במדינת ישראל אך בזכרונותיו הוא מציין כי הבחין אצל אנשי מחלקת המדינה " מידה של אנטישמיות שהיתה גורם ביחסם העויין ובהתנגדותם להכרה במדינה היהודית" .

האם אפשר לסמוך על הבטחה אמריקנית

הקורא  אריק ברהום כתב לי:

 ברצוני לציין מספר דברים שלא צויינו במאמר:
1. גרוש האוניה סנט לואיס שהיו בה כ800 פליטים מגרמניה, רובם יהודים , נעשה בהוראה ישירה של הנשיא רוזוולט. זה עזר מאוד להיטלר שטען שהיהודים אינם רצויים בשום מקום בעולם, מה שמוכיח לדבריו את  נחיתותם ומצדיק את התנהגותו כלפיהם.(1939 לאחר ליל הבדולח)

2. כשנאצר סגר את המיצרים בשנת 1967,"לא מצאו" את הסכם הערבות האמריקאי (ממלחמת סיני) לכך שארה"ב אחראית לפתיחתם. בארה"ב מזמן גרסו את ההסכם . כשישראל הציגה את ההעתק שלה, הפעילות האמריקנית (שנכפתה עליה) התבטאה בברברת. שום פעולה אקטיבית. כך תראה כל ערבות אמריקנית לישראל ביום פקודה.

3. במלחמת יום כיפור האמריקנים  עיכבו את הסיוע הצבאי האווירי לישראל. ישראל איימה שהיא תאלץ להשתמש במה שיש לה, וראה זה פלא מטוסי הגלקסי הופיעו.

 

ראה מצעד האיוולת של ברק אובמה

פורסם בקטגוריה אנטישמיות, ארצות הברית, שואה | עם התגים , , , , , | 11 תגובות

לאיים במכת מנע גרעינית כדי למנוע שואה

על שיקולי בן גוריון ביוזמת דימונה  ראה "הלנצח תאכל חרב"

http://www.zeevgalili.com/?p=286

גירסה אנגלית


כולל: ישראל והפצצה – ביבליוגרפיה

dimona1

כיפת הכור בדימונה

אי אפשר לסמוך על הרתעת " המכה השניה" או על הגנת טילי " החץ" * הבטחה של " מטריה אמריקנית" היא חסרת ערך * רק איום ישראלי, עם נכונות נחושה לממשו, יכולה להניע את האמריקנים לחסל את אחמדינג"ד

אם בראש המדינה היה עומד מנהיג אמיתי ולא בלון נפוח -המצאה של איש הספינים ראובן אדלר – הוא היה מבין שהשבוע נשמעה הצפירה הראשונה של הרכבת המובילה את ישראל לקראת שואה. זו המשמעות האמיתית של הודעת הנשיא בוש, על כוונתו לפתוח במשא ומתן עם ההיטלר של איראן.

אילו היה בראש המדינה מנהיג אמיתי הוא היה מודיע מייד: ישראל שומרת לעצמה את הזכות למכת מנע גרעינית שתחסל את מכונת ההשמדה של אחמדינג"ד.

prepare for the real holocost

לקרוא לילד בשמו

בלשון המכובסת של השיח הציבורי לא קוראים לדברים בשמם האמיתי. במקום לומר שישראל מעצמה גרעינית מדברים על " עמימות גרעינית" . במקום לומר " שואה" אומרים " סכנה נוראה" , " איום קיומי" , " קטסטרופה" – כאילו מדובר בבעיית החור באוזון. לא אומרים את האמת הפשוטה: פצצה גרעינית בידי איראן תביא בוודאות למחיקת ישראל מן המפה ותמחט שואה שנייה על העם היהודי.

תסריט של הצפוי לישראל כשלמדינה ערבית תהיה פצצה גרעינית מצוי בספרו של שלמה נקדימון " תמוז בלהבות" , המתאר את חיסול הכור גרעיני העיראקי ואת השיקולים שקדמו להחלטה.

לקו החוף של ישראל מתקרב מטוס בואינג- 707, המתחזה למטוס נוסעים אזרחי. מטוסי חיל האוויר מוזנקים כדי ליירטו, אך טייס הבואינג אינו מגיב. בממשלה מתחבטים אם להורות על הפלת המטוס. ואז נשמע קול רעם עמום – פטרייה אטומית מעל תל אביב. מאות בנינים קורסים ונשרפים, רבבות הרוגים. תל אביב, מרכז העצבים של המדינה היהודית, הפכה לתל חורבות.

45 דקות לאחר הפיצוץ כבר הופיע סאדאם חוסיין בטלוויזיה והודיע כי " שם קץ לסרטן הציוני" . הוא תבע מן הממשלה שנותרה בירושלים להודיע על הפסקת קיומה של ישראל כישות מדינית. גורל תושבי ישראל שנותרו בחיים, כך אמר, ייקבע על ידי ועדה ערבית בראשותו. אם לא ייענה, אמר, נשמיד אותם עד שלא יישאר מהם שריד ופליט.

מנחם בגין, בהחלטה ההיסטורית להשמיד את הכור העיראקי. הרחיק סכנת שואה ממדינת ישראל ליותר משני עשורים. עתה עומדת ישראל מול סכנה חמורה מקודמתה.

החרדה של בן גוריון

מאז תום מלחמת השחרור חי דוד בן גוריון בתודעה שעל המדינה מאיימת שואה. פערי כוח האדם והמשאבים בין ישראל למדינות ערב הם כאלה שהערבים ישתקמו מיד לאחר כל תבוסה. להשמדת ישראל די בניצחון ערבי אחד.

על רקע זה שם את הדגש, עוד בעיצומה של מלחמת השחרור, על השקעות עתק בפיתוחים מדעיים שיאזנו את היתרון הכמותי הערבי ביתרון ישראלי איכותי.

הוא כתב למדען ישראלי: " … אם נשקפת לנו סכנת השמדה – ולצערי היא נשקפת לנו והשואה של היטלר הייתה רק האפיזודה האיומה והגדולה ביותר של ניסיונות השמדתנו לאורך ההיסטוריה שלנו…"

בשנת 1954, כשהרעיון לבנות כוח גרעיני החל להבשיל, כבר דיבר על הסכנה של נשק גרעיני בידי הערבים: " פצצה אחת יכולה להשמיד את כל הארץ המרוכזת בסביבות תל-אביב" , אמר.

הקווים האדומים

כבר ב-1966 נקבעו ארבעה קווים אדומים שיצדיקו שימוש בנשק גרעיני:

• חדירה צבאית ערבית לאזורים המאוכלסים בישראל (בגבולות 1949).

• השמדת חיל האוויר הישראלי.

• הפעלת נשק כימי או ביולוגי נגד ישראל.

• שימוש בנשק גרעיני נגד ישראל.

הקווים האדומים הללו נקבעו בתקופה שהאופציה הגרעינית הישראלית הייתה עדיין בחיתוליה. לפי פרסומים זרים ערב מלחמת ששת הימים כבר היה בידי ישראל מתקן גרעיני מאולתר שיכול היה לשמש כנשק. משנות ה-70 כבר נחשבה ישראל לבעלת ארסנל גרעיני ובעלת אמצעי שיגור. בעקבות עריקת ואנונו נתגלה כי הארסנל של ישראל גדול בהרבה מכפי שחשבו בעולם. לפי פרסומי חוץ ישראל היא מעצמה גרעינית בכל קנה מידה. מאז, לפי אותם פרסומים, חלה התקדמות גדולה במחקר הגרעיני בישראל והיום יש בידה נשק גרעיני טקטי, שניתן להפעילו למטרות נקודה.

2 - maknamera

שלוש אשליות

הבריחה מן המציאות המאיימת הולידה בשיח הציבורי שלוש אשליות: מכה שניה, הגנה של טיל ה" חץ" ומטריה אמריקנית.

המושג " מכה שניה" נולד בתקופת המלחמה הקרה. האמריקנים פיתחו יכולת שתשמיד את ברית המועצות גם אם זו תפתח במלחמה גרעינית שתשמיד חלק מארצות הברית. האמריקנים דאגו להזמין קציני טילים סובייטיים ולהסביר להם את האמצעים למכה שניה (בסיסי סילו תת קרקעיים, צוללות גרעיניות, מטוסים הנמצאים תמיד באוויר ועוד). המטרה היתה להביא לידיעת הסובייטים כי התקפה על ארצות הברית תסתיים בחורבן גמור של ברית המועצות.

אצלנו מדברים (על פי פרסומים זרים) על אפשרות של מכה שניה מצוללות. גם אם זו אכן קיימת , איזו ישועה תבוא ליהודים המוכים בענן רדיו אקטיבי מן הידיעה שטהרן הושמדה? והאם זה ירתיע את איראן הבנויה על תרבות של מוות? האם אפשר לשכוח את הדרך בה הביסו את סאדאם: שיגור רבבות ילדים אל שדה הקרב בידיים ריקות, מצויידים במפתח פלאסטי לגן עדן ובברכת אבותיהם ואמותיהם.

טיל ה" חץ" הוא מוצר מופלא של הגניוס היהודי. אבל איש אינו מבטיח שהוא יסגור הרמטית את שמי הארץ. טיל איראני עולה כמה עשרות אלפי דולרים. ה" חץ" עולה פי כמה וכמה. האירנים יוכלו לשגר עשרות טילי דמה שייורטו על ידי ה" חץ" עד שיחליטו לשלוח טיל גרעיני.

3 - yosef geva

אשליית המטריה

לכאורה הפתרון הוא הצהרה אמריקנית כי תגן על ישראל מפני התקפה גרעינית אירנית. האם זה יציל אותנו?

אין סיכוי. אם אחמדינג"ד. יחליט להטיל פצצה גרעינית על תל אביב הוא לא יירתע ממטריה אמריקנית. אמריקה תזיל דמעה, תפעיל סנקציות, אולי תקלוט פליטים מישראל, אולי תקים אתר זיכרון לנספי השואה השניה בוושינגטון. היא לא תטיל פצצה גרעינית על איראן.

סיפור קטן ימחיש את הטענה הזו. אלוף מיל. יוסף גבע היה בשעתו הנספח הצבאי בוושינגטון. גבע, איש נעים הליכות, יודע לדבר ללב אנשים ולהתיידד עמם. בתקופת כהונתו הצליח לקנות ליבם ולדובב רבים מעמיתיו האמריקנים, בפתיחותו ובלבביותו. בין היתר התיידד עם שר ההגנה האמריקני דאז, רוברט מקנמארה. באחת משיחותיהם הלא רשמיות אמר לו מקנמארה לערך את הדברים הבאים: דע לך שישראל קרובה לליבנו יותר מכל מדינה בעולם. שאנו אוהבים אותה וחושבים אותה לבת בריתנו האמיצה והטובה ביותר. אבל עליך לדעת שאנחנו לא נפתח במלחמה עולמית בגלל ישראל. בגלל ברלין או קובה היינו מוכנים לפתוח במלחמה כי זה נגד אינטרס חיוני שלנו. לא בשביל ישראל.

מה יביא האיום

איום ישראלי גלוי להפעלת נשק גרעיני טקטי יחולל מהומה רבתי. יאיימו עלינו בסנקציות, מדינות ערב יתבעו דיון במועצת הביטחון, ארצות הברית תחמיץ פנים. אבל איום כזה – בתנאי שלא יהיה איום סרק ויהיה עם אקדח טעון – עשוי להניע גלגלים שעכשיו הם חורקים ומשותקים. לאירופה ולארצות הברית יש זמן. אמנם איראן גרעינית עלולה לסכן את אירופה אך הסיכון אינו כה גדול. הרוצח מטהרן לא השתגע להטיל פצצה גרעינית על פריס או על לונדון כשהוא יודע שהתגובה תהיה אכזרית וכואבת ולא תשנה כלום במצב העולם ובשליטת האיסלם. התקפה על ישראל לעומת זאת תשנה את כל המצב האסטרטגי באזור. איום ישראלי במכת מנע גרעינית טקטית (בהנחה שאין בכוחה של ישראל להסיר את האיום האירוני באמצעים קונבנציונאליים) יביא לפעילות בינלאומית שתעצור את המטורף מטהרן. אולי אף תאיץ בארצות הברית לגמור את הפרשה האיראנית בהפצצות יום ולילה, בפצצות חודרות בונקרים, עד לחיסול הסכנה הזו לפי שעה.

4 the bomb at vaanono

ביבליוגרפיה על ישראל והפצצה בסוף הטור

==============================================================*************************************************

2. האם סקרים הם אכן רק שקרים?

עבר לפוסט הבא

 

==============================================================**************************************************************

3. מסר מאליהו בחור באינטרנט היהודי

 

עבר לקישור הבא

=====================================================================*    *     *

4. ישראל והפצצה – ביבליוגרפיה


אהרונסון שלמה, דוד בן גוריון מנהיג הרנסנס ששקע – המרכז
למורשת בן גוריון 1999
אהרונסון שלמה – נשק גרעיני במזרח התיכון אקדמון 1994
גולדשמידט ב. – ההרפתקה האטומית מערכות 1965
יפתח שמעון – העידן הגרעיני במזרח התיכון  עם עובד 1976
כהן אבנר – ישראל והפצצה  שוקן  1998
ליבוביץ ישעיהו (ואחרים) –  חימוש או פירוז גרעיני הוצאת
עמיקם תשכ"ד
נקדימון שלמה – תמוז בלהבות, ידיעות אחרונות 1986
פלדמן שי – הרתעה גרעינית לישראל, 1983

פורסם בקטגוריה אירן, גרעין פצצה, דימונה, טילים, תולדות המדינה | 9 תגובות

ציידי הספר העברי בנוסח "אינדיאנה ג'ונס"

בימים אלה הולך ונשלם מפעל ספרותי חשוב. זהו " אוצר הספר העברי" , שיכלול (על גבי תקליטור), רשימה ותיאור של כמאה אלף ספרים, שראו אור מאז ראשית הדפוס העברי משנת 1469 ועד שנת 1948.

זהו המשך והשלמה ל"אוצר" שראה אור בדפוס בשנים תשנ"ד-תשנ"ה ותוארו בו למעלה מ-32,000 ספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס העברי ועד שנת תרכ" ג (1863).

התוכנה של האוצר החדש מאפשרת להגיע תוך שניות לכל ספר, מחבר, נושא ומדפיס. ניתן גם להגיע לספרים מבוקשים על פי מילת מפתח.

באוצר הממוחשב שני חידושים חשובים: צילום דף השער של הספר המתואר ומחירים שהשיגו ספרים נדירים במכירות פומביות. המהדורה הראשונה של התקליטור תופץ בעוד מספר שבועות. מחירו יהיה 1800 $.

קטלוג מהלך

המפעל הגדול הזה נעשה במשרד קטן ברחוב בצלאל בירושלים. עוסקים בו שני יהודים, ישעיהו וינוגרד ומשה רוזנפלד. מסייעים להם תומר, הבן של משה, ואלחנן, הבן של ישעיהו.

שני השותפים למפעל שונים זה מזה אך גם משלימים האחד את רעהו. ישעיהו וינוגרד, בן 73, הוא יליד שכונת שערי חסד בירושלים, למד במיטב הישיבות, התגייס לצבא ולאחר שחרורו עבד באוניברסיטה העברית בירושלים כבוחן ארגון ושיטות. הוא אספן וחובב ספרים מנעוריו וניצל את שהותו באוניברסיטה כדי להכיר מקרוב את אוצר הספרים הגדול של בית הספרים הלאומי.

ישעיהו וינוגרד ]צילום זאב גלילי]

ישעיהו וינוגרד ]צילום זאב גלילי]

משך עשרים שנה טרח וליקט מן הקטלוגים את רשימת הספרים, פיתח שיטה מיוחדת לקטלוג ספרים וסייע לקטלוג ספריות פרטיות וציבוריות בעולם, בשיטה שפיתח. וינוגרד הוא קטלוג מהלך. שליטתו בספר העברי פנומנאלית. זוכר רבבות שמות של מחברים, ספרים, מגיהים וערי דפוס.

צייד אוצרות גנוזים

שותפו למפעל, משה רוזנפלד, הוא טיפוס שונה. הוא מזכיר לי את גיבור הסרט   "אינדיאנה ג"ונס" , הארכיאולוג ההרפתקן, הרודף אחרי מממצאים ארכיאולוגיים לכל פינות תבל. הצרוף הזה בין השניים הביא לגילוי אלפי ספרים חדשים, שמקומם וגם עצם קיומם לא נודע.

 

משה רוזנפלד (צילום: זאב גלילי)

משה רוזנפלד (צילום: זאב גלילי)

רוזנפלד, רודף אחרי אוצרות גנוזים בכל חלקי תבל מזה שלושים שנה. הוא הגיע להרי ההימליה, הרי האנדים, רוסיה ודרום אפריקה. הוא משך את וינוגרד אחריו, והם רודפים אחרי הספרים בכל היבשות. " אצלו עשיתי את הפרופסורה שלי" אומר משה רוזנפלד על שותפו.

 

גמרא דפוס לובלין שנעלם ונמצא על ידי וינוגרד

גמרא דפוס לובלין שנעלם ונמצא על ידי וינוגרד

סיפור הנדודים והחיפושים שביצע רוזנפלד, עם שותפו הקשיש ממנו בעשרים שנה, יכול לשמש נושא לסרט מרתק יותר מ"אינדיאנה ג'ונס" . בין היתר יצרו מגע עם מוסלמים קיצוניים במדינה מוסלמית רחוקה, בניסיון לשכנע אותם לקבל מהם כתבי יד מתקופה שלפני המאה ה-9; הם הצליחו לאמת קיומם של ספרים שהיו רשומים בקטלוגים שונים שאיש לפניהם לא ראה מעולם. כך, למשל, מצא וינוגרד מסכת מהתלמוד הבבלי שנדפסה בלובלין במאה ה-17, במרתף או גג של בניין קהילה יהודית שננטש לפני מלחמת העולם השניה. לשאלתי, " מתי תספרו קצת על מה שמצאתם?" עונה רוזנפלד: " כי בא מועד" ועוד לא בא…

הגילוי המרגש

אולי הגילוי המרגש ביותר של רוזנפלד היה ספר תהילים שנדפס בונציה בשנת ה"רפ"ב [1522], שמצא בספריית כנסיה ביבשת רחוקה. זמן רב לקח לרוזנפלד לשכנע את הארכיבישוף, שימסור לו את הספר ואז נתגלה בו גילוי מעורר צמרמורת. את העמוד הראשון של הספר תלש בעל הספר, ובמקומו כתב את העמוד הזה בכתב יד קליגראפי נאה עם ניקוד וטעמים. אבל במזמור הראשון של תהילים הכניס הכותב האלמוני שינוי מאד משמעותי. במקום "ובדרך חטאים לא עמד" כתב " ובדרך חטאים לא שמד" עם " ש" של תפילין.

ובדרך חטאים לא שמד" . הדף הפותח מספר תהלים משנת 1522

ובדרך חטאים לא שמד" . הדף הפותח מספר תהלים משנת 1522

קטע ובו המלה שמד במקום עמד

קטע ובו המלה שמד במקום עמד

השינוי הזה איננו נראה כטעות קולמוס. " לילות רבים התחבטתי בשאלה הזו" – מספר רוזנפלד. האם היה זה יהודי אנוס שביקש לרמוז שהוא לא נשתמד? או אולי היה זה יהודי משומד שביקש להצדיק את משומדותו.

אוצר הספר המזוייף

הפרויקט הביבליוגראפי הבא שמתכנן וינוגרד הוא פרסום ספר על שערים מזויפים. הכוונה לזיוף בשם מקום הדפוס ובשנת הדפוס. הסיבות לזיופים הן רבות. על ידי שינוי מקום ותאריך ההדפסה עקפו את איסורי הצנזורה. היו שזייפו כדי להשביח את סחורתם. דפוסי ויניציאה ואמשטרדם היו ידועים בפאר וביופי שלהם. מדפיסים בלמברג, למשל, שכתבו על הספר שלהם שהוא נדפס באמשטרדם שיפרו את שיווק סחורתם. ספר שנדפס לדוגמא בפולין בשנת 1820 בערך ובשערו כתוב שנדפס בבולונייא. הכוונה לספר "פסקי הלכות" של רבי מנחם רקנאטי שנדפס במקורו בבולוניה בשנת רצ"ח 1538.

הספר שזוייף תאריך חיבורו

הספר שזוייף תאריך חיבורו

ראה ארון הספרים היהודי בקופסא

פורסם בקטגוריה אקדמיה, יהדות, ספרות דיגיטלית, ספרים | 6 תגובות

ישראל אומן: לא מאמין בסקרים

1. מדוע אי אפשר להאמין לסקרים

2.  " אוצר הספר העברי" – עבר לפוסט אחר

 3. כך הפלתי את הספיטפייר המצרי שתקף את ת"א עבר לקישור הבא

את המעשה סיפר חתן פרס נובל, ישראל אומן, שהמחיש באמצעותו את העובדה ש" סקרים הם שקרים" * הסקרים חסרי בסיס, יש בהם אפקט של עדר וייתכן שהם נעשים כמניפולציות * שימוש בסקרים היא כרפואת אליל

"הטפשים זה אנחנו". חתן פרס נובל ישראל אומן. (ויקישיתוף)

"הטפשים זה אנחנו". חתן פרס נובל ישראל אומן. (ויקישיתוף)

מעשה ביהודי שבא לעיירה ופרסם קול קורא: אני אמתח חבל מעל לנהר השוטף והקוצף ואעבור עליו מן הגדה האחת לשנייה. מחיר ההצגה: 10 קופיקות.

יהודי העיירה נהרו לגדות הנהר בנעריהם ובזקניהם. היה שם אכן חבל מתוח בין שתי הגדות, אבל היהודי הלוליין עלה על במה והצהיר: ללכת על חבל מעל הנהר איני יודע. אם אתם רוצים לראות יהודי נופל למים השוצפים תמורת 10 קופיקות אני מוכן לעשות זאת.

היהודים, רחמנים בני רחמנים, החליטו לוותר גם על ההצגה וגם על הקופיקות. בטרם התפזרו הודיע הלוליין המדומה: יש לי הודעה חשובה. מחר תהיה הופעה נוספת.

 

אנחנו הטפשים"

חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, סיפר סיפור זה בהרצאה שנשא בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, שנערך בשבוע שעבר בזיכרון יעקב. הסיפור נועד להמחיש את המסקנה העיקרית של נושא ההרצאה שלו שהיה : " מישאלי דעת קהל: מי הטיפש" .

הטפשים זה אנחנו, הנעזרים בסקרים, עורכים אותם שוב ושוב, ומאמינים להם, אומר פרופסור אומן. ומי שאומר שאין אלטרנטיבה אחרת כאילו אמר שאין ברירה אלא להיעזר ברפואת אליל.

באמתחתו של פרופסור אומן שורה של דוגמאות שגם ההדיוט יכול להסיק מהן כי אי אפשר לסמוך על סקרים, מפני שחלק גדול מן הנשאלים משקרים.

מספר לי פרופסור אומן: " פרופסור קמיל פוקס, ראש המחלקה לסטטיסטיקה של אוניברסיטת תל-אביב, הוא אדם שאני מאד מחבב. הוא סיפר לי כי לאחר הבחירות הקודמות, שבהן שעור המצביעים היה 68.9 אחוזים הוא ערך סקר טלפוני.הוא הציג שתי שאלות: האם הצבעת בבחירות ולמי הצבעת. 90 אחוז מהנשאלים השיבו כי השתתפו בהצבעה.

כלומר: יותר משני שליש מאלה שלא הלכו לקלפי אמרו שהשתתפו בהצבעה. זה הפך כמובן לבלתי רלבנטי את התשובות לשאלה השניה" .

למה הנשאלים משקרים?

לנשאלים ששיקרו, אומר פרופסור אומן, לא היה נעים, אפילו כלפי עצמם, להגיד: לא הצבעתי. ההצבעה נחשבת חובה אזרחית שלא יפה לא למלא אותה. " זה משהו מאד ידוע ומוכר בפסיכולוגיה. אינני ממציא את הגלגל. התופעה הזו פוסלת את כל נושא הסקרים" .

הנטייה איננה ישראלית דווקא. בארצות הברית, במרוץ למושל מדינת קונטיקט, היו שלושה מועמדים: האחד קיבל 37 אחוז, השני 33 אחוז, והשלישי 30 אחוז. לפי חוקת קונטיקט נבחר המועמד שקיבל 37 אחוז.

אחרי שלושה שבועות עשו סקר שבו הוצגה השאלה: למי הצבעת – 57 אחוז השיבו כי הצביעו בעד המנצח.

חמורה יותר התוצאה וההשפעה של סקרים שנערכים לפני הבחירות. " סקרים כאלה" , אומר לי פרופסור אומן, " הם חסרי בסיס. אי אפשר לבדוק אותם וייתכן שהם נעשים כמניפולציות. קדימה הרי התחילה ב-43 מנדטים בסקרים. יכול להיות שהתוצאה הזו הייתה מצוצה מן האצבע" .

אם המדגם " נכון" למה אנשים משקרים לסוקר?

פרופסור אומן: " בסקרים פוליטיים יש אפקט של עדר. כשכל הסקרים אומרים שאולמרט מוביל ושרון גיבור אנשים אינם משיבים לסוקר מה שהם באמת חושבים, אלא מה שנראה להם כמקובל. לא נעים לך להודות שאתה ימני קיצוני ושאתה מצביע לאפי איתם או לאביגדור ליברמן" .

לסקרים גם יש השפעה על התוצאה ועל עצם ההתמודדות. הדבר בולט במיוחד כשיש יותר משני מתמודדים. כך היה כשהתמודדו ברק, נתניהו ואיציק מרדכי (בבחירות האישיות לראשות הממשלה ב-1999). בסקרים שנערכו כמה חודשים לפני הבחירות, היה לכל אחד מהמתמודדים כ-30 אחוז. למרדכי היה קצת פחות. בסקר הבא מרדכי ירד עוד יותר. ירידתו נמשכה עוד ועוד עד שהגיעה ל-6 אחוזים והוא פרש מן המרוץ.

יש דרך לערוך סקרים אמינים יותר, אומר פרופסור אומן, אך היא יקרה מאד. כדי להבין אותה צריך לדעת קצת מתמטיקה. מדובר בסקר שבו אתה אוסף קבוצה אקראית של מספרי תעודות זהות ומאתר כל אחד מהם. ואם אחד נסע לניו יורק והשני נופש באילת אתה צריך למצוא אותם ולהציג להם את השאלות.

בפועל זה לא נעשה כך. והבעיה העיקרית שהאנשים אינם אומרים אמת נשארת גם אם הסקרים ייערכו בשיטה יותר משוכללת. וגרוע מזה. כל אחד יכול לערוך סקרים ולפרסם תוצאות ולהגיד מה שהוא רוצה. כדי לעסוק ברפואה צריך ללמוד כמה שנים ולקבל רישיון. עריכת סקרים, שהם נושא מרכזי בחיינו, פתוחה בפני כל אדם.

" השתתפתי פעם בוועדה ממלכתית" , מספר פרופסור אומן, " ויושב ראש הוועדה רצה להזמין סקר מאיזו חברת סקרים. סקר לא פוליטי של מה אתה מעדיף א" או ב". מחברת הסקרים אמרו: תגידו לנו איזה תוצאה אתם רוצים" .

והמסקנה: סקרים הם שקרים.

תגובה: האם סקרים הם אכן רק שקרים?

הדברים שהבאתי כאן  עוררו גל תגובות. אחד המגיבים, איש מקצוע המקורב לנושא כותב לי:

" אני מסכים עם טענת אומן כי "השימוש שעושים הפוליטיקאים בסטטיסטיקה הוא מניפולטיבי". אך מן הדברים שכתבת ניתן היה להבין כי סקרים הם שקרים, ולא היא. הסקרים הם כלי-עבודה חסר תחליף לפוליטיקאי.

להוכחת טענתי אביא את הסיפור הבא:

לקראת בחירות 1996, פנו אלי שני אנשים, שידעו על הידידות רבת-השנים ביני לבין פואד בן אליעזר, ששימש אז יו"ר מטה הבחירות של " העבודה" . היו אלה חיים אסא, לשעבר יועצו של רבין, ויוסי ודנה, מנהל ובעלים של מכון הסקרים " פנורמה" .

ודנה טען מאז ומתמיד ששני המנבאים הטובים ביותר בישראל להצבעה בבחירות הם עדה ודת. עוד טען כי סוקרים אחרים הגזימו בחשיבות ההשכלה וההכנסה. נקודת המוצא שלו הייתה שרצח רבין העביר מאות אלפי מצביעים פוטנציאליים לשורות "העבודה" כביטוי לשאט נפשם מהרצח.

לטענתו, הקבוצה הגדולה ביותר מבין אלה הייתה של יוצאי עדות המזרח בעלי נטייה טבעית למסורת, שהיו אז מצביעי ליכוד ברובם. להערכתו, קבוצה זו מונה כמיליון מצביעים, ומתוכה כ-300 אלף נטו לשנות את הצבעתם, במחאה על הרצח.

אולם ככל שעבר הזמן, נטייה זו נחלשה והלכה. לטענת ודנה, הסיבה העיקריתלשינוי נטיה זו הייתה ההאשמות של השמאל, שהתבטאו באמירה, "רבין נרצח על-ידי יהודי חובש כיפה". אנשים אלה, אף שרובם חובשים כיפה רק בזמן ה"קידוש" בליל שבת, זעמו על התבטאויות אלה, והתקשו להצביע בעד מפלגה שהזדהתה איתן.

ודנה ואסא סיפרו לי כי הם ניסו להגיע לפרס ולא הצליחו. גם פואד לא רצה להיפגש איתם. הם הביאו לי תקציר שכתב ודנה, ובו ממצאיו, התומכים בתיזה שלו, וכן הצעה לדרכי-פעולה.

כששמע פואד באיזה עניין באתי, הגיב בזעם: אני לא רוצה לראות את זה (התקציר) ולא לשמוע אותך. קלמן גאייר (הסוציולוג ששרת אז את העבודה) הזהיר את פרס ואותי מהשניים האלה. ודנה כועס על שלא לקחנו אותו. עכשיו הוא מבלבל את המוח ורוצה להוכיח שהוא יותר טוב מקלמן. אני רואה כל יום את הסקרים של קלמן ושל "מודיעין אזרחי" – אנחנו ננצח" .

מוסר השכל? יש סקרים ויש סקרים.

5 - images from a failed seker

 

 

 

 

 

 

 

 

==============================================================**על חיים ומוות בידי הסטטיסטיקה ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=413

==========================================================

2." אוצר הספר העברי" – מורחב ודיגיטאלי

עברנו דירה

===============================================================

3. כך הפלתי את הספיטפייר המצרי שתקף את ת"א

עבר לקישור הבא

=============================================

סיכום ביניים

גיליון זה של " דיוקן" , מספר 458, הוא האחרון בו מופיע " היגיון בשיגעון" , העומד לעבור לאכסניה אחרת (" יומן" ), לאחר חופשה קצרה. זו הזדמנות לסיכום ביניים.

הטור הופיע מן הגיליון הראשון של " מקור ראשון" , לפני כשמונה וחצי שנים, כמעט ללא הפסקה. להערכתי פורסמו כ-440 טורים ובסך הכל קרוב למיליון מילים.

האם המילים הללו שינו משהו במדינה? אני מסופק.. האם תרמו משהו לקוראים בחשיפת ההיגיון מאחורי השיגעון שבמציאות חיינו? אני מקווה שכן.

אני מודה לכל הקוראים, ותיקים וחדשים, ששמרו לי אמונים כל אותן שנים ומקווה שימצאו אותי גם באכסניה החדשה.

לקוראים הרבים הפונים אלי תדירות בבקשה להעביר להם מאמרים שפורסמו במהלך השנים הקמתי אתר שיכלול כל מה שפורסם. האתר עדיין נמצא בבניה ואני מקווה שבתוך זמן לא רב ניתן יהיה למצוא בו בקלות כל מה שפורסם ב"היגיון בשיגעון" .

www.zeevgalili.com

פורסם בקטגוריה נובל, סטטיסטיקה | עם התגים , , , , | 5 תגובות

עדות ממקור ראשוני: "כך הפלתי את הספיטפייר המצרי שתקף את תל אביב במלחמת השיחרור"

השבוע לפני 58 שנים, בבוקר יום שבת ה-15 במאי 1948, תקפו מטוסים מצריים את תחנת הכוח רידינג, את הנמל ואת שדה התעופה (" דב" ). המטוסים נתקלו באש נגד מטוסים ושניים מהם הופלו. האחרים המשיכו להפציץ אזורי מגורים ללא הפרעה. (שלושה ימים לאחר מכן הפציצו המצרים את התחנה המרכזית בתל-אביב וגרמו למותם של 41 אזרחים). ביום זה נפתחה למעשה מלחמת השחרור.

 

 מפיל הספיטפייר דוד גורן

מפיל הספיטפייר דוד גורן

בעקבות הדברים שפרסמתי כאן לפני כמה שבועות על חבילת צילומים נדירים שנפלה לידי, התקשרו אלי בני משפחתו של דוד גורן ז" ל, שהיה אחד ממפילי המטוסים המצריים. גורן, שנפטר לפני חודש וחצי, השאיר מסמך מרתק המתאר את הפלת המטוס ומשקף את רוח הימים ההם. המסמך מובא בזה ללא שינויים, פרט לקיצורים.

קריאה לגיוס

" באפריל (1948) נקראתי להתגייס לחיל התותחנים שזה עתה הוקם. כשהגעתי לבסיס בפרדס הידוע כיום כפרדס כץ, התברר לי שהגיעו תותחים נגד מטוסים מתוצרת שוויצרית "היספנו סויאיזה".

" המפגש הראשון בבסיס היה עם החברים שאתם שרתי בצבא הבריטי ושעם רובם לא נפגשתי מאז השחרור ב- 1946. השמחה הייתה גדולה. אלה היו בעיקר מפקדי צוותים בדרגת סמל בצבא הבריטי שעתה, יחד עם קומץ הקצינים, היוו את שלד הפיקוד של חיל התותחנים שזה עתה נולד…

" לאחר אימון קצר והיכרות עם התותחים החדשים,עברנו, קבוצה קטנה של מדריכים, למקום שאמור היה לשמש בסיס אימונים – בית חרושת נטוש לספירט בחולות הרצליה, בערך במקום שבו עומד כיום מלון אכדיה.

ליל העצמאות

" בליל ה- 14/15 במאי, ליל שבת, הייתי בין המעטים שלנו במחנה ולא בבית, כי לא היה לי היכן ללון. זה היה שעות אחדות אחרי ההכרזה על הקמת המדינה שהתקיימה כידוע במוזיאון ת"א. באמצע הלילה העירו אותי ואמרו לי להיות מוכן מיד ליציאה עם יחידה כדי להגן על תחנת הכוח רידינג ושדה התעופה בת" א…

" היינו עייפים מאד. גם החשכה המוחלטת ופקודת ההאפלה שהוטלה על הארץ, לא הקלו על המלאכה. ידענו אמנם שעלינו יהיה להתעמת עם צבאות ערב… אבל הפצצה של ת" א נראתה לי כאפשרות רחוקה. והפריסה הפתאומית כאילו נחפזת.

שריקת צלילה

" עם המחשבה הזו נרדמתי והתעוררתי שלוש שעות אחר כך, בשעות הבוקר המוקדמות של, 15 במאי לשמע שריקת הצלילה של מטוס. הוא הגיח מכיוון מזרח, דהיינו מכיוון השמש העולה, כפי שבודאי למד לעשות בקורס טייס. הוא צלל מעל עמדותינו לעבר תחנת הכוח והספקתי לראות, שאחת מהפצצות שהיו קשורות לגופו, שוחררה ועפה לכיוון תחנת הכוח. היא פגעה בבנין התחנה וענן קיטור לבן התאבך מעליה. המטוס חזר וצלל שנית ושחרר פצצות נוספות.

" קפצתי לכסא הכוון של התותח ופתחתי עליו באש. המטוס חזר והפציץ את התחנה. ראיתי שפגעתי בו והמטוס טס בטיסה נמוכה והסתלק צפונה. בין יעף אחד לשני הספקתי לצפות על הנעשה בתותח השני שלנו וראיתי שאינו יורה. רצתי לעברו ושאלתי לסיבת הדבר. מפקד הצוות אמר שיש לו מעצור ושאינו יודע לטפל בו. התיישבתי גם בתותח הזה על כסא הכוון, החלפתי מחסנית והמשכתי בירי. היחידה השנייה שהיתה פרושה בקצה הצפוני של שדה התעופה, הופצצה וסבלה אבדות של שני הרוגים ופצועים אחדים.

 

הספיטפייר המצרי שהופל שופץ ושימש את חיל האוויר צילום: רוזנמן ויקיפדיה
.

שבו את הטייס

" המטוס שנפגע טס צפונה ונחת על שפת הים במרחק קטן מבית החרושת לספירט שבו התאמנו. חיילים אחדים שנותרו במקום רצו אליו ולקחו את הטייס בשבי. התברר שמדובר במטוס ספיטפייר של חיל האוויר המצרי, והטייס הוא בדרגת סרן. המטוס עצמו נלקח מאוחר יותר על ידי אנשי חיל האוויר שלנו, שופץ ושרת את החיל.

" התקפות האוויר של המצרים התחדשו במשך היום עם הפסקות של כשלוש שעות ביניהן. בסך הכל הותקפנו באותו יום חמש פעמים" .

=============================================

סיכום ביניים

גיליון זה של " דיוקן" , מספר 458, הוא האחרון בו מופיע " היגיון בשיגעון" , העומד לעבור לאכסניה אחרת (" יומן" ), לאחר חופשה קצרה. זו הזדמנות לסיכום ביניים.

הטור הופיע מן הגיליון הראשון של " מקור ראשון" , לפני כשמונה וחצי שנים, כמעט ללא הפסקה. להערכתי פורסמו כ-440 טורים ובסך הכל קרוב למיליון מילים.

האם המילים הללו שינו משהו במדינה? אני מסופק.. האם תרמו משהו לקוראים בחשיפת ההיגיון מאחורי השיגעון שבמציאות חיינו? אני מקווה שכן.

אני מודה לכל הקוראים, ותיקים וחדשים, ששמרו לי אמונים כל אותן שנים ומקווה שימצאו אותי גם באכסניה החדשה.

לקוראים הרבים הפונים אלי תדירות בבקשה להעביר להם מאמרים שפורסמו במהלך השנים הקמתי אתר שיכלול כל מה שפורסם. האתר עדיין נמצא בבניה ואני מקווה שבתוך זמן לא רב ניתן יהיה למצוא בו בקלות כל מה שפורסם ב"היגיון בשיגעון" .

www.zeevgalili.com

פורסם בקטגוריה מלחמות ישראל | 2 תגובות