החרפה של גדוד גלבוע

בשנת 1969 הועלתה על הבמה הקומדיה "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", פרי עטו של שאול ביבר. המפיק היה פשאנל הנודע וכיכבו בה ציפי שביט וגדי יגיל.  ברוח הימים ההם הציגה הקומדיה את מלחמת ששת הימים כמסע משעשע.

הקומדיה זכתה להצלחה רבה, הקהל נהר אליה וצחק.  עד שאדם אחד שלח מכתב לפשאנל  בו נאמר: לי לא קרה שום דבר מצחיק בדרך לסואץ. אני איבדתי את בני במלחמה.

ככל הזכור לי פשאנל, בעל לב זהב, שינה את שם ההצגה או הוריד אותה מן הבמה.

נזכרתי בפרשה הזו  כשצפיתי בסרטון המופץ באינטרנט ואשר עורר בי ריגשות תעוב. זה היה משהו בנוסח "דבר מצחיק קרה לי בדרך לגוש קטיף".הדבר המצחיק הזה הוא כנראה תוצאה של ההכנה המנטאלית (המב"ג) שהכינו את חיילי צה"ל לקראת הגרוש המתועב.

 

מה מצחיק אותםכל כך?

מה מצחיק אותםכל כך?


הסרט נפתח בשירה ענוגה של השיר "פרחים בקנה" של דודו ברק ואפי נצר, בהנפת דגל הלאום, בקולאז' של חיילים וחיילות  חייכניים על רקע מחנה אוהלים.  עד מהרה עובר השיר לביצוע מקצועי מאד, במקצב של מוסיקת טראנס.  ובקצב זה מתאר הסרטון את מהלך ההכנות לגרוש

כשמלוות אותו מילים כמו

" כשאביב נרדם יעור בחיוורון

בשדות האש יתם הקרב האחרון"

ועד מהרה אתה רואה את ההכנות לקרב האחרון. חיילים וחיילות מתאמנים בנשיאת מתנחלים ובהוצאתם בכוח מבתיהם. לא שוכחים להתאמן גם בהוצאת נכים על כיסאות גלגלים, ישישים וישישות, ותינוקות הנשלפים מזרועות אמותיהם.  ואז מגיע הקרב האמיתי – הקרב ההרואי נגד האוייב. וכמה מתאימות המילים הבאות לקרב הזה:

"פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון
ילדה אחת קטנה ובידה זרים
לעיר הלבנה תצא אז בשירים
ולחייל נרגש תשים סביון בדש".

 

והקרב נמשך – ממורג לניסנית ומניסנית לגן אור. והחיילים והחיילות תמיד מחייכים ולעתים מוציאים לשון למצלמה. רק המגורשים בוכים משום מה. הסרטון מסתיים בהנפת דגל "גדוד גלבוע".

ומי אמר שאין מורשת קרב בצה"ל.

מדובר צה"ל נמסר לי כי צה"ל לא יזם את הסרטון ואין לו חלק בו. אכל בחינה מדוקדקת של הסרט מלמדת שמדובר בעבודה מקצועיתו לא בסרטון של חובבים.

 

צועדיםלעבר מעשה הנבלה הגדול של שרון וברקע השיר: ישובו לעיר חיילים בהמון ילדה אחת קטנה ובידה זרים לעיר הלבנה תצא אז בשירים

צועדיםלעבר מעשה הנבלה הגדול של שרון וברקע השיר: ישובו לעיר חיילים בהמון ילדה אחת קטנה ובידה זרים לעיר הלבנה תצא אז בשירים

הסרטון מופיע באתר  YOU TUBE , המאפשר לכל אדם להציג סרטון וידאו.  הסרטון עורר כמה תגובות נזעמות מכל העולם.

להלן כמה מהם:

•    אלה הבחורים שגרשו את אחיהם מבתיהם. בושו לכם.

•    איך הצבא שנכשל בלבנון הצליח כל כך בגרוש יהודים והפך את עזה למדינת טרור.

•    לא נשכח ולא נסלח. אראה את הסרט לילדיי כשיגדלו ויהיו מסוגלים לעמוד מול הזוועה.

•    חיילים עליזים. מה שעשיתם הוא טיהור אתני זהו פשע מלחמה.

הסרטון עלה לרשת בכתובת הבאה

http://www.youtube.com/watch?v=Vf7elVePVkk

אך בעקבות הזעם הציבורי שעורר הוא הורד מן הצג.

אך לא עבר זמן רב וגיבורי גילבוע היכו שנית בסרטון המשך לסרט הגבורה הראשון.

גדוד גלבוע מכה שנית

מי זה אמר שאין מוטיבציה בצה"ל? מי זה אמר שהמוראל ירוד? שאין דבקות במשימה? שהמפקדים אינם מקיימים את הסיסמה "אחרי"?

ילך ויראה את הסרט שניתן לכנותו "גדוד גלבוע מכה שנית". זהו סרט המשך לסרט הקודם, שהציג את חורבן גוש קטיף, כאיזה מסע כיפי, מלווה במוסיקת טראנס עליזה.

ScreenShot032

בשעתו פניתי לדובר צה"ל בשאלה אם הסרט הזה הוא עבודה צה"לית והתשובה שקיבלתי היתה שלילית. בעניין הסרט החדש כבר לא פניתי ואיני מבקש תשובה. ברור לי שאי אפשר היה לעשות סרט זה בלי סיוע של צה"ל וכמעט ברור לגמרי שגם נעשה ביוזמת צה"ל.

מן הטקסט שבסרטון – שהופץ  באתר U-TUBE ניתן להבין שהוא צולם כמה שבועות לאחר תום החורבן, במחנה צה"ל שהוקם למען מחוללי החורבן. הסרט מורכב בעיקר ממונולוגים של חיילים ומפקדים, המספרים את שבחי החורבן. אף לא מילת צער. אף לא מילה של חשבון נפש.

ההצהרות נשמעות כמו טקסט שנכתב על ידי מומחי ההמב"ג. אותם קציני חורבן הנפש שהכשירו פסיכולוגית את הנכונות למעשה הזוועה. או שעבודתם היתה כל כך מוצלחת שלא היה צריך להכין טקסט לאנשים שנראו כמו רובוטים מסוממים.
להלן מבחר:
"עבורי המשימה היתה אתגר" (קצין בדרגת רב סרן)
"אני גאה שלקחתי חלק במשימה הזו"
"בעשרות שנותיי בצבא לא חשבתי שאני אשתתף בעצמי בארוע בעל חשיבות ומשמעות מדינית".
"הגדוד הוכיח רמה גבוהה של ביצוע ואני שמח שניתנה לי הזכות להיות חלק מן העניין"
"צה"ל הצליח לעמוד באחד היעדים החשובים שלו וזה לשמור על האזרחים".
רק אחד, קצין בדרגת סגן אמר: "היה עצוב והיה קשה וכולנו בכינו"

כמו בסרטון הקודם גם פה יש הרבה צחוקים וכאפות ו"הוויי של חברה". וגם בדיחה תפלה וגזענית.

יש סימנים רבים המעידים שהסרטון הזה איננו יוזמה פרטית של איזו יחידה. הוא צולם במחנה צבאי ומופיעים בו נציגי חילות שונים. יש גם סימנים לעבודה מקצועית כמו השלט הקטן שמופיע לפני כל סצינה בסרט מקצועי כשקוראים CUT. ייתכן שזה היה סרט הסברה ניסיוני שנגנז ומישהו הוציא אותו דווקא עכשיו.

האתר בו נמצא הסרט

http://www.youtube.com/watch?v=G4x_kG82pY4

בדיקה שערכתי ב-30.7.09 העלתה כי הסירטון נמצא עדיין באתר.

הואיל וניתן בכל רגע להסירו  מן האתר אני מביא כאן שורת תמונות מן הסרט שיישארו כאן לדראון עולם. התמונות מדברות בעד עצמן ואין צורך בכיתובים.

 

 

ScreenShot014

פינוי מורג 3פינוי מורג 4

קשה להאשים את יוצרי הסרט ןבןןדאי לא את המשתתפים בו. את הרפש הזה יצרו ראש ממשלה ורמטכ"ל מושחתים.

בדיקה שערכתי ב-24.2.14 החרפה הוסרה מן הרשת. הפוסט הזה נועד לכך שלא נסלח ולא נשכח

פורסם בקטגוריה התנתקות, צהל, שטיפת מוח, תהליך השלום. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.