תוכן וצורה ביצירת אורי צבי

פרופסור דן מירון, הרואה באורי צבי "גדול השירה העברית בדורותינו", הוא העורך של מהדורת כל כתבי אורי צבי גרינברג שבהוצאת מוסד ביאליק.

הוא מתייחס לעבודתו כאל עבודת קודש ומקפיד על כל תג ואות, שלא לחרוג מכוונתו של המשורר. על דרכו של אורי צבי הוא כותב במבוא לכרך הראשון: "אצ"ג תיכן את ספריו ברוב זהירות והתכוונות. ספר שירה לא היה בעיניו רצף מצטבר של שירים ראויים לדפוס, אלא אמירה רצופה ומתכוונת למטרה רוחנית אחת, ובה בשעה גם מעשה אדריכלות מתוכנן לפרטיו, טבוע בחותמה של צורה שלמה".

במקום אחר מספר דן מירון כי בשנת 1955 ביקש אורי צבי להוציא בהוצאת שוקן (בה הוציא את "רחובות הנהר" בשנת 1951) את "ספר העמודים", שאמור היה לכלול שירים, שפרסם בבמות שונות מאז תום המלחמה. מסכת שירים שעיקרה תקומת ישראל והקמת מדינה עברית.

כתב היד נמסר למו"ל סודר והגיע לכלל הגהה ראשונה ושניה. אז נתגלעה מחלוקת בין המשורר לבין המו"ל שנטל לעצמו את הזכות לקבוע בענייני ספרות. אורי צבי חזר בו מהסכמתו לפרסם את הספר ומהחלטתו זו לא חזר בו, למרות ההפצרות ונסיונות הפיוס. הספר לא ראה אור בחייו של המשורר והופיע רק בכינוס כל כתביו.

אלמנתו של אורי צבי, המשוררת עליזה טור מלכא, נלחמת כלביאה לשמר את רוחו של אורי צבי לא רק במילותיו אלא גם בסגנון הצגתם. יש לאורי צבי שירים שיש בהם שורות בנות 22 מילים. הדבר יוצר קושי רב בעימוד שירים כאלה והיו שרצו לשבור את השורות. עליזה טור מלכא אינה מתירה ואומרת שאורי צבי רואה בשבירת שורה כאילו היתה שבירת יד.
עוד סיפרה כי בשעתו הביע אורי צבי נכונות לפרסם את "ספר הקיטרוג והאמונה" שמשך שנים היה ספר מבוקש מאד ורבים היו מוכנים לשלם הון עתק תמורת עותק. אחד המו"לים התחייב לשלם לו אלף לירות. המשורר היה זקוק לסכום זה לצורך הרחבת ביתו. המו"ל התנה הסכמתו בכך שהמשורר יוציא שורה אחת מן הספר ואורי צבי ויתר על הכסף והספר לא ראה אור. [הכוונה כנראה לשורה הבאה: "אל טל בהריך, אל עץ ואל טף" עמוד קמא. קללה בסגנון קללת דוד את הרי הגלבוע. שיר זה היה גורם מרכזי בנידויו של אורי צבי – ז.ג.]

על רקע זה יובן עד כמה הקפיד מירון שלא לסטות כמלוא הנימה מכוונת המשורר. ועליזה טור מלכא התנתה בחוזה עם מוסד ביאליק שמלאכת עשיית הספר תינתן אך ורק לצבי נרקיס.

זהו הרקע לביקורת שיש לי על החוברת "במלכות הצלב", הכוללת את הפואמה במקור ובתרגום, שראתה אור לרגל הארוע. החוברת נראית יותר כתוכניה לקונצרט מאשר כספר ובכך יש החמצה גדולה. היצירה מודפסת באות ממשפחת אותיות מרים שהיא אולי האות הפחות יפה (לטעמי) בשפה העברית ובוודאי גם הפחות קריאה. (עליזה טור מלכא: זה נעשה בניגוד לדעתי). לחוברת צורפו איורים יפים מאד שמקומם יכירם בספר מיוחד של יצירות השואבות השראתן מיצירת אורי צבי. לכלול אותן בתוך ספר של יצירתו הוא כמעט חילול הקודש לדעתי. האם שירי אורי צבי זקוקים לחיזוק של מאיירים? (אותם איורים שיזמה המפיקה של תכנית הטלוויזיה, רחל-אליה אוחנוב, שימשו בסיס מוצלח מאד לתפאורה למופע ושם אכן מקומם הטבעי).

דברתי עם גאולה כהן, העושה ימים כלילות בהתנדבות ומסירות למען בית אורי צבי. למותר לציין שהמאבק להשיג מימון לפרויקט הגדול הזה היה קשה ומתיש ואת מגרעותיו יש לייחס לחסרון כיס.

ביקורת באותו תחום שמעתי מפי אנשים על הספר "בעבי השיר", שיצא לאור במוסד ביאליק. הספר הוא מפעל חשוב וראוי שבו ריכז דן מירון את המיטב מן המיטב של שירת אורי צבי. בכך פתח את יצירתו לרבים, שאינם מסוגלים להכיל את מכלול היצירה רבת הכרכים.

שער הספר בעבי השיר . האם טרטקובר עיצב צ' בצורת צלב קרס?

שער הספר בעבי השיר . האם טרטקובר עיצב צ' בצורת צלב קרס?

מלאכת האיור לשער הספר הוטלה על דוד טרטקובר. כמה קוראים היפנו את תשומת לבי לכך שהצ' בשם אורי צבי שבשער הספר נראית כצלב קרס. גם לי נראתה כך. שאלתי את טרטקובר והוא אמר לי שהשתמש לאיור אך ורק באותיות שצולמו מתוך ספרים שאורי צבי ערך בעצמו, ולא שינה כמלוא הנימה. והשער אושר על ידי העורך והגב' טור מלכא.

להלן כמה דוגמאות לעיצובים שעיצב עורי צבי לספרי שיריו

תמונה 11תמונה 12

תמונה 13

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ראה" המשורר שחזה את השואה

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, ספרות עברית, שירה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא תוכן וצורה ביצירת אורי צבי

  1. פינגבאק: שירת האבל הנורא | היגיון בשיגעון