"צפת נותרה בנפשי כעיר פלאות למרות כל הרעות המיוחסות לעיר"

מוזאיקה ספרותית, שאבניה מתגלגלות כמפולת מירון

                                                   – מאת איתמר יעוז-קסט –

 נסעתי כאחוז כישוף, בעודי יושב בכיסא שבאוטובוס וספר פתוח על ברכיי. ספרו של הסופר אהרון קבק – ״שלמה מולכו״. מעת לעת הבטתי אל הנוף הגלילי תוך חוסר-מנוחה. עיר אגדית ריחפה מול עיניי הדמיוניות: צפת נסוכת-המסתורין. הייתה זאת נסיעתי הראשונה לעיר המקובלים – לפני כשישים וחמש שנה.

בתודעתי חיה עיר זו כהשתקפות של איזו מציאות אחרת. ספק ארצית וספק שמימית. כעין תחליף לירושלים-של-מעלה. ואכן, פעמים רבות ביקרתי מאז ב״כתר הגליל״. ראיתי גם את ארציותה, ובכל זאת נותרה צפת חרותה בנפשי כעיר-פלאות – כבתיאוריו של הסופר קבק.

"נסוכת מיסתורין, השתקפות של מציאות אחרת"

 

 

 

 

 

אמנם שמעתי מדי פעם סיפורי-ילדות מפי גיסי – העיתונאי זאב גלילי, שהינו דור שביעי בצפת – תיאורים שהחיו לעיניי מציאות חונקת ומדכאה. אך צפת נותרה ללא שינוי בשבילי. עד שבא לידי, בימים אלה ספרו של גלילי, כשהוא מגלה לפניי עולם שונה בתכלית. ברצוני להדגיש מן ההתחלה כי צפת לאחר קריאת הספר הוסיפה לשמור על הילתה! ואולי מנקודה זו צומחת אהבתי לספר. הרי לא רציתי לאבד את הקסם האגדי של העיר – אך קיננה בי כל העת סקרנות ביחס ל״ראלייה״ שלה.ואמנם ספרו של זאב גלילי הוא ספר ראליסטי. אך בזכות האירועים ההיסטוריים הייחודיים והאגדות שנספגו בה – נוסח הספר, מניה וביה, זוכה לתאורה מיוחדת. לעתים קרובות – כמעט סוריאליסטית (שלא במכוון).

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הספר, כללי, שירה | כתיבת תגובה

"דת השלום" – העולם של אתמול וממשיכיו היום

הסופר היהודי שטפאן צווייג הטיף נגד לאומיות וטען כי גרמה להרס התרבות האירופית *  ראה באוסטריה את מולדתו אך נאלץ לברוח בעקבות עליית היטלר והתאבד *  מחבר המאמר רואה בשמאל הישראלי והעולמי המשך לתפיסה הפתולוגית של דת השלום     

– מאת נאום ויימן –

הלכתי לסרט "שטפן צוויג – פרידה מאירופה" בכיכובה של מריה שרדר. באולם הגדול של הסינמטק בתל-אביב נכחו צופים שהייתי מגדיר כאנשי העולם של אתמול.

היו שם אינטליגנטים, אפילו אינטלקטואלים. לא רק בעלי עניין בתרבות אלא גם בעלי דעה ולבטח בעלי השפעה בתרבות הישראלית. הגיל הממוצע של הצופים היה 70 – אכן, העולם של אתמול.
הסרט, לטעמי, די משעמם, אם כי מסוגנן בשעמום שהוא משרה. זוהי הסרטה של הופעה תיאטרלית: כמה סצנות סטטיות בתחנות שונות בנדודי הגלות של שטפן צוויג, ודיבורים, דיבורים, דיבורים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אבטואנטישמיות, ספרות, שמאלנות | 5 תגובות

"בריחה מצפת" או שיבה לצפת

                         – מאת יונתן שלונסקי –

"שיבה לצפת" היא לדעתי  הכותרת הנכונה לספרו של זאב גלילי "בריחה מצפת". זה ספרו של ילד, שמתגעגע לחייו וחיי משפחתו בצפת של תחילת המאה הקודמת. מתגעגע לסבתא אסתר שגידלה אותו. לריחות התבשילים והכנת הבצק לחלה המוגשים על שולחן יום השישי. כן, וגם לחוויית מותה. וגעגועים של ילד רגיש לנופי הגליל. זה סיפורו של ילד, אשר כבר מתגעגע לתקופה המרתקת של כתיבת הספר, נדבך אחרי נדבך.

אני מבקש, קורא וקוראה יקרים, את סליחתכם על שלא אפרט לפרטים את הרקע ההיסטורי של הספר בריחה מצפת. אני משאיר לכם לקרוא בעצמכם וללמוד את היסודיות והדקדקנות של זאב, שכל פרט בספר בדוק מכל זווית אפשרית.
ועוד סיבה לבריחה שלי מהפרטים ההיסטוריים, שיכולים לשמש את כותבי תולדותיה של ארץ ישראל. בשבילי זה ספר בלשי, שנכתב בידי אדם הנהנה לרדוף אחרי הסודות הנעלמים, ועוד יותר – לתפוס אותם על חם …
תגידו ולי, קורא וקוראה יקרים, אתם כבר יצאתם לחפש את הקבר הנעלם של סבא שלכם בבית הקברות העתיק של צפת? ובכן, "גילוי הקבר של סבי וגם של בנו, שמואל, הוא צירוף מקרים שזקני צפת היו אומרים כי הוא מסוג הנסים שצפת נתברכה בהם".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הספר | כתיבת תגובה

מה עשה פישמן בכסף שלווה מן הבנקים

 מאמר זה פורסם לפני כעשר שנים לרגל הופעת ספרו של חברי אריה אבנרי ז"ל. אני מביא אותו כאן ללא שינוי והוא נשאר אקטואלי כשהיה בזמן פרסומו.

זאב גלילי

 למיליארדר אליעזר פישמן יש זיכרון פנומנאלי, מספר העיתונאי אריה אבנרי בספרו החדש " חידת פישמן" . הוא יכול לדקלם בשעת בוקר מוקדמת ובשעת לילה מאוחרת כמעט כל נתון שיבקשו ממנו: שערי מטבע בעולם, מאזני חברות, שערי מניות בישראל ובוולסטריט, מצב חשבונות בנקים, ריכוז זכות וחובה על הלוואות שלקח, נזילות של חברות שבבעלותו ועוד.

" רק בנושא אחד" , כותב אבנרי, " מאבד פישמן משום מה את חוש הזיכרון המופלא שלו: כשהוא מתבקש לפרט כמה כסף הלווה עד היום לחוות השקמים של ראש הממשלה, אריאל שרון. במפתיע, הוא גם לא זוכר אם ההלוואות, שניתנו מספטמבר 1994, נפרעו מאז, או שעדיין עומדת יתרת חוב לזכותו בהתחשבנות עם חוות שקמים" .

חוותהשיקמים

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אליטות, הון ושלטון, שחיתות | 3 תגובות

לוי אשכול שהפך את ההומור לנשק פוליטי

ראש הממשלה, לוי אשכול, נחשב להססן, גמגמן, איש של פשרות, מתלבט נצחי * צחקו על היידייש שלו והמציאו עליו בדיחות * אך בהיסטוריה יירשם כשר-הביטחון הטוב ביותר שהיה לישראל שהכין את צה"ל למלחמה * ההומור היה אחד מכלי הנשק שלו כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות* אך כניסת אלפי טנקים מצריים לסיני לא היתה צחוק * ואיך נולד הביטוי "חצי תה חצי קפה".

לוי אשכול [ויקיפדיה]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, בן גוריון, ששת הימים, תולדות המדינה | תגובה אחת

שדים, רוחות, עין הרע וטיפול רפואי בעופרת

בצפת פיתחו אמצעים להילחם באנשים בעלי עין רעה * הטלת מסמרים, חיזוי בעופרת ועוד אמצעים בדוקים * חלק מפרק מספרי "בריחה מצפת"

בילדותי הוקסמתי מסיפורים על יורדי ים שהטילו לים בקבוקים עם מכתבים הקוראים לעזרה, ואלה הגיעו ליעדם ומילאו שליחותם.

מאז התחלתי לעסוק באיסוף החומר על צפת במאה ה-19 פרסמתי באתר שלי ["היגיון בשיגעון" www.zeevgalili.com] סיפורים רבים שהעליתי ממחקריי ומנבכי זיכרוני. בלא כוונת מכוון הפכו מאמרים אלה לבקבוקים שהוטלו לים האינטרנט.
כל פוסט הביא עמו שורה של תגובות ובכל אחד מהם רסיס של מידע. חלק מהם הביאו לפריצת דרך במחקר. התגובה המרגשת ביותר לאחד הבקבוקים שהטלתי היה זה של שכננו מילדות, יעקב סרור Yaacov Tzror, כיום רופא טבעוני, החי בדרום אפריקה.

בתגובה לאחד הפוסטים שלי כתב לי:
"אני יודע מי אתה. קראנו לך זאביק. היית ילד ג'ינג'י קטן ושובב מאד. אני זוכר את אביך שמיל [שמואל] ואת אמך רייזל [שושנה] ואת אחיותיך. לאבי הייתה חנות ירקות בדיוק מול חנות המכולת של אבא שלך [ברחוב הנקרא היום בית יוסף]. הוריי היו בכור ומלכה סרור. האמהות שלנו היו חברות טובות. אני זוכר עד היום את עוגת הלֵייקֶך שהיינו אוכלים בחנות של אבא שלך. האם אתה זוכר את הבננה שאמא שלי נתנה לך?
"מחכה בקוצר רוח לרגע בו אחבק אותך כבן משפחה שאבד ונמצא. אני מגיע לארץ ויהיה לי הרבה מה לספר לך על משפחתך ועל משפחותינו".

כמה ימים לאחר המייל הזה הגיע יעקב סרור לתל אביב. התחבקנו חיבוק אמיץ ולא פסקנו מלדבר כמעט עשר שעות, בשתי פגישות מרגשות.
אכן זכרתי את הבננה ההיא.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אאא-נוסטלגיה, הספר, צפת | 3 תגובות

טראמפ לא יפתיע – הוא ימשיך במסורת האמריקנית להפרת הבטחות

 עידכון מאי 2017

מאמר מורחב על חירם בינגהם

http://www.zeevgalili.com/2009/02/1501

אם הנשיא טראמפ, המגיע מחר לארץ ישכח מה שהבטיח ערב הבחירות, זו לא תהיה הפתעה גדולה.* לא בגלל אופיו של טראמפ * הפרת הבטחות היא חלק מן המסורת האמריקנית * ארצות הברית התנגדה לציונות מראשיתה * אחרי הכרזת המדינה ב-48 ביקשה לחזור בה מהתמיכה בהקמת המדינה *היא נעלה שעריה בפני יהודים בשואה ונמנעה מלהפציץ את מחנות ההשמדה * היא רדפה 60 שנה את הדיפלומט חירם בינגהם שהפר פקודה והציל יהודים * ה-CIA העלים מישראל מידע על מקומו של אייכמן

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנטישמיות, ארצות הברית, שואה | תגובה אחת

מלחמת ששת הימים הולידה את דור הכיפות הסרוגות

" דור הכיפות הסרוגות" היה בחמישים השנים האחרונות  חיל החלוץ של המהפך הציוני במדינה * עד המלחמה היתה הציונות הדתית, הקרון האחרון ברכבת הציונית, שנהג הקטר שלה היתה תנועת העבודה * המלחמה, שחשפה את העם לסלעי קיומו ביהודה ושומרון, חוללה מהפך חברתי ופוליטי * נס הציונות עבר מידי תנועת העבודה המתנוונת לגורם חדש ורענן שהקים את תנועת ההתישבות ביהודה ושומרון * מה היו התהליכים שהביאו ללידת מהפכת הכיפות

כיפות סרוגות

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה התנחלויות, תולדות המדינה | 10 תגובות

הצד המצחיק של מלחמת ששת הימים היום לפני חמישים שנה

לוי אשכול (צילום: ויקישיתוף)

לוי אשכול (צילום: ויקישיתוף)

בתודעה הלאומית זכורה המלחמה כתקופה  של ערב שואה. אך למלחמה היה גם צד מצחיק תודות לאישיותו של ראש הממשלה לוי אשכול.

היה לו דימוי של הססן, גמגמן, איש של פשרות, מתלבט נצחי * צחקו על היידייש שלו והמציאו עליו בדיחות * אך בהיסטוריה יירשם כשר-הביטחון הטוב ביותר שהיה לישראל שהכין את צה"ל למלחמה * ההומור היה אחד מכלי הנשק שלו כדי להשיג את מטרותיו * ואיך נולד הביטוי "חצי תה חצי קפה"

הבדיחה המפורסמת ביותר שספרו על לוי אשכול היתה זו:
מלצר ניגש אליו ושואל: האם אדוני רוצה תה או קפה? לוי אשכול מתלבט, מהסס ולאחר שעה ארוכה מכריע: תן לי חצי תה חצי קפה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אאא-נוסטלגיה, אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, מלחמות ישראל, תולדות המדינה | תגובה אחת

משה ברלין עיבד ניגון עתיק לזכר הנספים באסון מירון 1911

"אני מתכוון להשמיע את הניגון כמנהג קבוע בהתוועדות של ל"ג בעומר, ליד הציון של רבי יוחנן הסנדלר" * העיבוד נעשה על  פי ניגון שהושר בישיבת חברון לפני טבח 1929* ברלין [מוסא] הושפע מסיפור המפולת 1911 ב"בריחה מצפת"

 

כשהחלה מכונת הדפוס הדיגיטלית לפלוט את כרכי ספרי "בריחה מצפת" ידעתי כי אחד הראשונים להם אשלח את הספר יהיה ידידי משה (מוסא) ברלין.

מוסא קיבל לידיו את הספר ערב פסח. הוא סיפר לי כי הספר כל כך משך את לבו עד שהתכוון "לגמוע אותו בנשימה אחת", למרות עמל החג המתקרב. הוא אף ביקש לעשות "סיום" לספר,  דבר שהיה משחרר אותו מן הצום של ערב פסח (תענית בכורות) בהיותו  בן בכור להוריו. אך הדבר לא נסתייע בידו. לאחר שקרא את הספר אמר לי:

מודעת בריחה מצפת, דף מכירה

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אאא-נוסטלגיה, כליזמר, צפת | כתיבת תגובה