היגיון בשיגעון

"אחי נהרג במלחמת ההתשה וכשהשמאל התחיל להשמיץ את יוני נתניהו כדי להכפיש את ביבי, נידלקה אצלי נורה אדומה" * "בקיבוץ בו נולדתי היתה ספריה עשירה. אבל לא יכולת למצוא שם את כתבי ז'בוטינסקי. ועל אורי צבי גרינברג ידענו רק שהיה פשיסט" * "בשלב מסויים הבנתי שאני באופן אישי, כאיש שמאל אמיתי, נדרש להתכחש לגרעין ושורש הזהות שלי" * סיפור ישראלי על האל שהכזיב

הקול הצלול של הציונות השפויה. אמנון לורד. (צילום: זאב גלילי)

אמנון לורד הוא אולי הדובר המוכשר ביותר והצלול ביותר של המחנה הלאומי-ציוני. אך קולו הוא כקול קורא במדבר. התקשורת השמאלנית ברובה המכריע חסומה בפניו ומתעלמת ממנו. הטור שלו ב"מקור ראשון" נקרא אמנם בשקיקה על ידי אלפי קוראים מעריצים.אך זהו קהל הבית של האוהדים המשוכנעים. לציבור הרחב מגיע קולו בעקיפין, טיפין טיפין, בראיונות נדירים ברדיו ובטלוויזיה ובציטוט מאמריו על ידי אתרים שונים.

מצב זה הביא אותי לבקש מאמנון חברי  לפרסם את מאמרו על כנס"האנטישמיות החדש" שהתקיים באוניברסיטת חיפה. על ידי כך הגיע קולו לציבור רחב המגיע לאתר "היגיון בשיגעון" בעיקר באמצעות החיפוש בגוגל.

[להמשך קריאה ←]

זו המסקנה העולה מכנס "האנטישמיות החדשה" באוניברסיטת חיפה * פרופסור אילן גור זאב, פילוסוף פוסט ציוני שעבר מפנה תודעתי: "בעולם שגלתה ממנו הקדושה, האנטישמיות החדשה היא הגורם המאחד" * ועכשיו הוציא עליו השמאל חוזה * חוקר בריטי: האנטישמיות החדשה דומה למה שהיה לפני השואה, אלא שעכשיו היא באה מהשמאל

אנו שמחים לארח אצלנו מאמר מפרי עטו של אמנון לורד, בעל טור בעיתון "מקור ראשון".   המאמר התפרסם בשבת האחרונה ואני מעתיקו כאן בשל חשיבותו. אני מודה לחברי על שהתיר לי לפרסם את המאמר.

- מאת אמנון לורד -

כדאי לשים לב, שהשמאל מפנה כתף קרה להתקוממות באיראן. המליונים שיצאו לרחובות ערי איראן, כדי למוטט את משטר הדיקטטורה של האייאטוללות לא הפעילו אצל אנשי השמאל את מיצי הזעם ודמעות הסולידריות.

אמנון לורד (צילום: זאב גלילי)

הם מפנים אהדה קרה, רווית אדישות, כלפי ההתרחשות המונומנטלית, ומנצלים את הדרמה התקשורתית פוליטית, תוך שילוב רגליים, רגל על ברך, כדי לייצר את הספין הרגיל שלהם נגד ישראל.

"הסכנה הישראלית"

רוח הדברים מורגשת במספרם המועט של המאמרים בזירת השמאל. בדרך כלל כשיש משהו מסעיר באוויר, כולם רוצים להגיד אותו דבר בצורה מקורית, ביחד וכל אחד לחוד. האתרים והעיתונים מתפוצצים. הפעם, רוברט פיסק כותב ניתוח פוליטי מלומד ב'אינדיפדנדט', באתר הגדה השמאלית המקומי מצאתי אולי מאמר אחד שהתייחס לאירועים, כמובן מההבט של "הסכנה הישראלית" ומאמר מערכת של 'הארץ' שאמנם הביע עידוד ותמיכה לעם האיראני הנאנק תחת עול הרודנות; אך בעיקרו של דבר ניצל את ההזדמנות כדי לנגח את מקצועני ההערכה והמודיעין הישראלים, שלא היו מסוגלים לחזות התרחשות כזאת. המאמר בגדה השמאלית הפגין אדישות עם קורטוב של נימה אובייקטיבית עוינת כלפי ההתקוממות (הדיכוי של השאח היה הרבה יותר קשה, נאמר שם). אך העיקר במאמר היה אזהרה מפני מה שישראל עלולה לעשות תוך ניצול המהומה האיראנית. הרי כבר ראינו כיצד ישראל "פלשה למצרים" ב-1956, בחסות העלטה הפוליטית שיצר המרד ההונגרי.

[להמשך קריאה ←]

קורא יקר,

1. מכתב זה מופנה בעיקר לקוראים הקבועים של אתר זה. חלקם מנויים המקבלים כל מאמר אוטומטית לכתובת הדוא"ל שלהם. חלקם קוראים הנכנסים במישרין לאתר מדי פעם. חלקם קוראים לשעבר של הטור שלי ב"מקור ראשון", האחרים זה מקרוב באו. לכל אלה וגם למזדמנים מקריים אני מבקש להסביר את השינוי שחל באתר, להדריך את הקורא כדי למצות את כל האפשרויות הטמונות בו.

1. מה יש באתר.

יש בו טורים  שנכתבו מאז הופעת הטור "היגיון בשיגעון" בעיתון "מקור רשון" ב-1997, והמאמרים שהופיעו באתר מאז פרישתי ממקור ראשון בסוף 2007. עד כה נצברו באתר כ-450 יחידות טקסט ("פוסטים" בלשון האינטרנט).  הואיל והמאמרים נכתבו לטור בעיתון מודפס,  הרי בחלק גדול מהם יש לעתים יותר מנושא אחד, לעתים 4-6 נושאים. בסך הכל יש באתר כמיליון ורבע מילים ועדיין חסרים בו כמה עשרות טורים ומאמרים שכתבתי בתקופות שונות.

1. נושאי האתר

על הנושאים שבהם עוסק האתר תוכל ללמוד  מסקירת הטור שמשמאל, בעמוד הבית, תחת הכותרת "נושאים שהופיעו בטורים".

יש כאן מגוון רחב של נושאים מאבטו-אנטישמיות, או"ם, איסיים, ז'בוטינסקי, פלסטינים, ערביי ישראל ועד תנ"ך ותקשורת.  עלי להדגיש שאף שבכתיבתי אני נותן ביטוי להשקפת עולם ברורה הרי הכתיבה אינה פובליציסטית אלא עובדתית. יש מאמרים המבוססים על ראיונות עם אנשי מדע דגולים (ראה למשל ערכים על ננו טכנולוגיה או מפעל השו"ת). חלקם מבוססים על תחקירי עומק (קבלה, תנובה, קרן קיימת). חלקם מבוססים על ידע אישי שצברתי במהלך השנים (ידיעות אחרונות, אשר ידלין, אפרים אילין). עובדה שהויקיפדיה מפנה לאתר שלי עשרות ערכים  וכמה מערכיה מבוססים על טקסט שאני כתבתי.

[להמשך קריאה ←]

היום לפני 61 שנים הפגיז הפלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין  את אניית הנשק של אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והעלה אותה באש. לימים טבע ראש הממשלה, דוד בן גוריון,  את המונח "התותח הקדוש", לתותח שהפגיז את האוניה.

חוברת לזכר אלטלנה שראתה אור זמן קצר אחרי שהועלתה באש.

בחילופי היריות נהרגו 16 יהודים, רובם אנשי אצ" ל וכן שלושה חיילי צה"ל ופלמ"ח. חלק מההרוגים היו אנשי אצ"ל שכבר חוילו לצה"ל או היו בתהליכי חיול.

המדינה שאך קמה היתה על סף מלחמת אחים נוראה ורק מפקד אצ"ל, מנחם בגין, עמד בפרץ ומנע זאת כשהוא נושא נאום ברדיו וממרר בבכי.

לסיפור המלא של אלטלנה ראה: האם אנו מתקרבים לאלטלנה שניה.

[להמשך קריאה ←]