בין יציאת מצרים להכרזת העצמאות

מאז יום העצמאות הראשון חוברו עשרות "הגדות", המספרות את סיפור הקמת המדינה בנוסח ההגדה של פסח * ההגדות נועדו לבטא את ההכרה שמדובר בשינוי מפליג בגורלה של האומה * להעניק תוכן מסורתי לחג * עד כה לא נתקבעה אף הגדה כטקסט מכונן ויוצר מסורת * ומדוע פסלה הרבנות הצבאית את ההגדה הראשונה * "אחד מי יודע? אחד הוא צה"ל"

                                                 – מאת:יואל רפל –
לקראת יום העצמאות של שנת תשי"ב (1952) הדפיס צה"ל כעשרת אלפים עותקים של ׳הגדת יום העצמאות׳ שכתב הסופר אהרון מגד. חיילי צה"ל היו אמורים לקרוא את ההגדה בארוחת ליל יום העצמאות.
זו הייתה, ככל הנראה, ההגדה ראשונה שחוברה ליום העצמאות. אך היא לא נקראה מעולם בשום מחנה צה"ל. ההגדה נגנזה בלחץ הרבנות הצבאית, שנדהמה לגלות כי בטקסט הדומה לזה של הגדת ליל הסדר  תפס הצבא בכמה מקרים את מקומו של הקב"ה.
כך, למשל, בישרה ההגדה כי "לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח הִכינו את האויב ויכולנו לו, כי אם על ידי צבא ההגנה לישראל שרוחו דרוכה וזרועו עזה".
ההגדה פורסמה במלואה בעיתון ׳מעריב׳ ורבים קראו בה, אך יוזמת שילובה בתכני החג נחלה כישלון.

הגדת יום העצמאות לחיילי צהל

הגדת יום העצמאות לחיילי צהל

בין ליל הסדר לחג המנגל
השימוש במושג ׳הגדה׳ ביקש לקשר את ליל הסדר של פסח עם הסעודה החגיגית של ערב יום העצמאות. בשני הארועים – יציאת מצרים והקמת מדינת ישראל – התחולל שינוי מפליג במצבו של עם ישראל כאומה בין העמים.
ניסיון ממלכתי לעצב הגדה לליל יום העצמאות נעשה בתשט"ו (1955) ביוזמתו של שר החינוך בן ציון דינור. החיבור לא נקרא "הגדה" אלא "מקראי חג לסעודת יום העצמאות".
מבנה הגדה זו, שנכתבה על ידי הסופר והמשורר יצחק שלו, הועתק ממבנה ההגדה של סדר פסח. בצד התוכן שנבנה בתבנית סיפורית של מלחמת העצמאות וזיכרון הנופלים, שולבו גם תפריט סעודת החג וטקסט דידקטי שהסביר כיצד לקיים את סעודת החג.

"שחררנו את עצמנו"

שנתיים לאחר מכן בתשי"ז (1957) פרסם הרב מרדכי הכהן, מיקירי ירושלים, "אגדת זה היום ליום העצמאות". בהגדה זו נאמר בין היתר: "מיד עלו נבחרי העם בזה אחר זה וחתמו שמותיהם במגילה. לפי סדר האלף בית חתמו, כדי שלא לחלוק כבוד לחותמים, אלא לכ"ב האותיות של הא-ב." .
לשנת העשרים לעצמאות מדינת ישראל, תשכ"ח (1968) כתב המחנך ד"ר ישראל צבי כנר "הגדה ליום העצמאות" שהעמידה במרכז תוכנה את יום העצמאות למדינת ישראל. בפסח אנו נזכרים כיצד שוחררו אבותינו מבית עבדים, ביום העצמאות אנו נזכרים כיצד שוחררנו אנו עצמנו.
כך, למשל, את הפיוט "אחד מי יודע" שינה הד"ר כנר ל"אחד מי יודע?, אחד אני יודע, אחד הוא צבא הגנה לישראל". את הקטע "והיא שעמדה" שינה ל"והוא שעמד לאבותינו ולנו, שלא פעם אחת בלבד קמו הערבים לכלותינו והקדוש ברוך הוא וצה"ל הצילנו מידם".

הגדות רבות ליום העצמאות נערכו והודפסו על ידי קיבוצים החל מהשנה הראשונה לעצמאות המדינה, היסוד להגדות (ומקראות) אלו היה הצורך לצקת תוכן של ממש לחג הצעיר שאין לו מקורות קדומים. סעודת החג בקיבוצים שדמתה לליל הסדר של פסח שבו התכנסו כל חברי הקיבוץ וילדיו לסעודה חגיגית משותפת, הביאה לדמיון במבנה של הגדת ליל הסדר של פסח והגדת יום העצמאות.

בשישים ושבע שנות המדינה נערכו והודפסו עשרות הגדות שונות לליל יום העצמאות. ראוי להזכיר את שתי המהדורות הגדולות של "הגדת יום העצמאות לחיילי צה"ל" שערך החתום מעלה ופרסמה מפקדת קצין חינוך ראשי בשנים תשס"ב (2002 ), תשס"ד (2004),

הגדה זו נבנתה סביב שני סמלי היסוד של התקומה הלאומית – מגילת העצמאות וסמל המדינה, המנורה. תוכן ההגדה נועד להעניק ידע בתולדות המפעל הציוני, צה"ל, המאבק לביסוס חברה דמוקרטית והתקווה לשלום.

אם נרצה אין זו אגדה

אם נרצה אין זו אגדה

איך הופכים את היום לחג

במאמר שכתב פרופ׳ אסא כשר על ׳הגדות יום העצמאות׳ ביקש להבליט את הקשר בין ההגדה של פסח לזו של יום העצמאות. וכך כתב:
"לטעמי, יש רק דרך אחת לעצב את יום העצמאות כחג של ממש, המשתלב באופן טבעי בתוך ההיסטוריה של העם היהודי, כעם ה׳עומד ברשות עצמו׳, בכל ממד חשוב של קיומו. זוהי דרך הטקס והטקסט שיהיו בעלי זיקה מובהקת להגדה של פסח, המוכרת מליל הסדר. שלושה יתרונות ניתן למנות ברעיון של יצירת ׳הגדת יום העצמאות׳, במתכונת שיש בה דמיון מובהק לזו של ההגדה של פסח.

ראשית, למרות שכל נוסח כזה של הגדה ליום העצמאות יכלול, מטבע הדברים, חידושים משמעותיים בחלקים מרכזיים של תוכנו, הוא יהיה מיד עם כינונו גם בעל שורשים היסטוריים עמוקים בשל הדמיון המובהק להגדה של פסח.
הגדה ליום העצמאות תהיה טקסט חדש בעל שורשים עתיקים ולא יהיה בכך פרדוקס כלשהו, אלא דווקא הישג תרבותי מיוחד.
שנית, מרכיב טבעי של הדמיון בין ההגדה של פסח לבין הגדה סבירה ליום העצמאות יהיה בהקשר השימוש בטקסט. כשם שההגדה של פסח היא טקסט המכונן טקס, כך הגדה דומה ליום העצמאות תוכל להיות טקסט המיועד לטקס. אם במתכונת של ליל הסדר ואם במתכונת אחרת, במוצאי יום העצמאות, לדוגמה.
שלישית, מרכיב טבעי של השוני בין ההגדה של פסח לבין הגדה סבירה ליום העצמאות יהיה בתכונות מרכזיות של הטקסט. בעוד ההגדה המסורתית של פסח מאירה פנים לחידושים, אולם רק אם הם פירושים של עצמה או דרשות הנאמרות בשוליה, הרי הגדה מוצלחת ליום העצמאות תוכל להאיר פנים לחידושים, אפילו מדי שנה בשנה, ובלבד שיבואו בנוסף לדברים הנאמרים בה שוב ושוב, מדי שנה בשנה, כראוי לטקסט שנועד לחיות בתוך מסורת".
עד כאן דברי פרופסור אסא כשר.
הגדה ליום העצמאות היא צורך מתבקש. הגדה זו עשויה ליצוק תוכן של ממש ליום החג הלאומי עד שכל חוגג בעתיד הקרוב והרחוק יחוש כאילו הוא עצמו היה בהולדת מדינת ישראל.

הגדה לחג העצמאות

הגדה לחג העצמאות

ראה
הלכות יום העצמאות
http://www.zeevgalili.com/2011/05/14937

קטגוריות: חגים | להגיב

קרב הגבורה ביבנאל שלא נשכח

ראה: חיים ויצמן הודה: הסגרנו את הלוחמים

http://www.zeevgalili.com/?p=440

ההגנה הסגירה את הלוחמים

ערב פסח תש"ד התחולל קרב בין שני לוחמי לח"י לבין מאות חיילים ושוטרים בריטיים * השניים נלחמו עד הכדור האחרון ואחד מהם שמר כדור לעצמו * הקרב הותיר הרבה תעלומות ובראשן מי מבין השכנים הלשין * רבים שכחו אך האחות של אחד הגיבורים נוצרת את הזיכרון ומזכירה

menachem-lunz1

בחייהם ובמותם.מנחם לונץ (למעלה) ושבתי רוקר( למטה)

shabtaay-druker

שבעים ואחת  שנים חלפו מאז התנהל קרב הגבורה ביבנאל, בו נפלו שני לוחמי לח"י – מנחם לונץ ושבתי דרוקר. עשרות השנים לא הכהו את כאבה של לאה אקסר לבית לונץ, אחותו  של מנחם.

"הכאב", היא אומרת, "הוא הרגש החזק ביותר שיכול אדם לחוש. הכאב מוציא ממך את התמצית, סוחט אותך עד הסוף."

ערב יום הזיכרון תשע"ה כתבה:

במעלות קדושים ואהובים 

כשנעלה לקברך, יקירנו –
כשנעלה את זיכרך בגעגוע –
כשעליך נדבר, נשוחח, 
נמנה מעלותיך, נספר מעלליך –
לא יחיד אתה בליבנו הדווה ,
לא אחד בלבד באנו לפקוד, לזכור –
ראו מסביב, צפופים כמעט זהים,
רבים , רבים מאוד, אין לספור… 
אל כולכם צעירים שלנו , עלינו –
לפקוד ולאמר : חסרים אתם לנו-
כה הרבה , גדוד, שבט , וכולם שלנו –
כולם אינם, לא חזרו לביתם- ביתנו…
הם כולם אי-שם, באחד הרקיעים ,
אולי כולם ביחד ואולי אותנו זוכרים ,
ורוצים לחזור , ואינם יכולים –
ואולי שם להם טוב , כי הם טובים …
שם , זה בעולם הנשמות הטובות…
במקום בו השקט שולט, הרוגע מולך – 
אין צווחה ואין פרץ , הכל בקול דממה ,
אין אני ואין אתה, יש רק אנחנו …
 

לאה אקסר, החלטית ונמרצת, קורנת הרבה הרבה חום וטוב לב. עובדת כמזכירה רפואית ומשקיעה הרבה נשמה במטופלים. מאז הרצח – כך היא מכנה את קרב הגבורה של אחיה וחברו – היא מתייסרת על שלא היתה שם.  בטוחה שהיתה מצליחה להגן עליו בגופה. לא סלחה מעולם לבני יבנאל, שבתוכם חיה המשפחה עשרות שנים, על שלא הקימו שרשרת אנושית סביב הבית, שעשויה היתה למנוע את הרצח.

lea-akser

"לא אשכח עד יומי האחרון". האחות, לאה אקסר.(צילום: זאב גלילי)


" הייתי ילדונת בת 19, תלמידה בבית ספר לאחיות שליד בית החולים בילינסון ("מוסד של האוייב" היא מדגישה. "כך הרגשתי כשלבשתי שחורים לאחר רצח אחי"). מישהו הודיע על הרצח לבעלה של דודתי, הסופרת ברכה חבס. נדחסנו לתוך מונית ונסענו כל הלילה. כשהגענו ליבנאל כבר היו הגופות בטבריה. מה שלא אשכח עד יומי האחרון זו זעקת השבר מפי אמא: 'מנחם'. זעקה שנשמעה מתחילת הרחוב הראשי של יבנאל ועד סופו והידהדה בעמק. מנחם נקבר בחלקת הקברים של המשפחה ביבנאל. על קברו ניצבת מצבה פשוטה אותה בחרה אמא. נכתב עליה: "פ"נ מנחם בן דב לונץ בן נאמן לעם קשה העורף נולד ביבנאל ב' תשרי תרפ"ו נפל חלל בידי בני עוולה יב ניסן תש"ד תנצב"ה".

עדות על ארועי זירת הדמים

עוזי (עזריאל) לבנת, הוא איש לח"י האחרון שראה את מנחם לונץ ושבתי דרוקר, הכירם מקרוב וגבה עדות בזמן אמת על מה שקרה שם.

מספר לבנת:

 

עוזי לבנת (צילום: זאב גלילי)

עוזי לבנת (צילום: זאב גלילי)

"היינו ארבעה חברים – מנחם לונץ, שבתי דרוקר, דוד הולינסקי ואנוכי. למדנו יחד בבית הספר הדתי "נצח ישראל" בחיפה. אני ושבתי דרוקר הלכנו יחד לבית"ר ואחר כך לאצ"ל. כשחל הפילוג הצטרפנו לאברהם שטרן (יאיר). הולינסקי התגייס ללח"י מאוחר יותר והוא גייס את מנחם.

"זו היתה התקופה הקשה ביותר של הארגון – ימים אדומים ולילות שחורים של יאוש. הימים שבין רצח יאיר (17.2.42) ובריחת עשרות לוחמים מן הכלא כשנתיים לאחר מכן. המחתרת מנתה לוחמים בודדים, מפוזרים, נרדפים על ידי הבריטים שירו למוות בכל לוחם שנתפס והפקירו פצועים לדמם למוות. את הגחלת שמר בחור צעיר, יהושע כהן, שהסתתר בפרדסים.

"היה צורך חיוני במקומות מסתור לבורחים ולפצועים. המשק של משפחת לונץ נראה כמקום אידאלי. מנחם הספיק לקלוט כמה מן הבורחים והפצועים. בדיעבד נתברר כי זו היתה טעות. בישוב קטן, בו כולם מכירים את כולם, עוררו אורחיו של מנחם לונץ חשדות.

"שבתי דרוקר נפצע בקרב יריות עם המשטרה בשעה שניסה לחלץ לוחם אחר שנפצע קשה. דרוקר היה זקוק בדחיפות לטיפול ולמקום מקלט. הוא הועבר ליבנאל ומנחם טיפל בו במסירות רבה.

"בלילה שקדם לארוע הדמים קיימנו מעין מסיבת חברים קטנה בביתו של מנחם ביבנאל. לפנות בוקר עזבנו את הבית וטיפסנו במעלה ההר לחפש מכונית שתסיע אותנו לחיפה. בהיותנו במעלה ההר הבחנו בעשרות כלי רכב צבאיים ובהם מאות חיילים ושוטרים נעים לעבר יבנאל. הבנו שחברינו נלכדו.

"זמן קצר לאחר הרצח הגיעו אלי לחיפה שני צעירים וצעירה מיבנאל. הם ביקשו להצטרף ללח"י. תחקרתי אותם וזה סיפור המעשה לפי עדותם של השניים (עם השלמות הלקוחות מעדות כתובה שמסר הולינסקי לפני מותו):
בעת שהגיעו הבריטים נמצא מנחם בשדה. בא אליו המוכתר, יחד עם כמה מנכבדי יבנאל. אמרו לו: תוציא את הפצוע שאצלך. מנחם השיב להם כי אין אצלו איש. הבריטים אמרו כי יש לערוך חיפוש. ערכו חיפוש בבית ולא מצאו איש. אז שאלו מה יש בחדרון קטן שהיה צמוד לבית והיה בנוי מקירות דקים של רשת וטיט. לונץ השיב: מחזיקים שם חציר. הבריטי לא הסתפק בתשובה שלף אקדח ואמר למנחם: תפתח את המקום. החדר היה נעול במנעול גדול מבחוץ וגם מבפנים. מנחם נקש על הדלת את הנקישה המוסכמת. דרוקר הבין את המתרחש וסרב לפתוח. הוא לא רצה שחברו יפול חלל עמו. אך לונץ התעקש, פתח את המנעול מבחוץ הדף את הקצין הבריטי ופרץ פנימה. השניים נעלו עצמם מבפנים. התחיל הקרב.
בידי השניים היו אקדחים שאחד מהם כנראה לא היה תקין וכמה רימונים פרימיטיביים מתוצרת בית, שהושלכו החוצה אך לא התפוצצו. הבריטים הציבו מול החדר שקירותיו דקים וחדירים שני מקלעי ברן וריססו אותו עד שהיה ככברה. גם לאחר שהאש מבפנים השתתקה המשיכו לירות שעה ארוכה. רק אז פתחו את הדלת ומצאו את שתי הגופות. הם רמסו אותם ברגליהם והשליכו אותם למכונית. למחרת היום נמסרו הגופות לחברה קדישא. אלה מסרו בתחקיר שלונץ נהרג כנראה ראשון מאש הבריטים. דרוקר נמצא כשאקדח בידו וחור נפער בפיו, דבר המעיד כי שמר כדור אחד לעצמו על מנת שלא יפול חי בידי הבריטים.

מנחם לונץ נקבר בבית העלמין של יבנאל. הלוויה של דרוקר התקיימה בטבריה והשתתפו בה מתי מעט. כשנודע לסוחרי העיר על הלוויה מיהרו לסגור את חנויותיהם לאות אבל.

משפחת מתנחלים

"אנחנו משפחה של מתנחלים", אומרת לאה אקסר בחיוך. "סבא, יוסף לונץ, עלה עם משפחתו לארץ ישראל מקובנה בשנת 1905. הם באו עם שלושה ילדים – הבכור, דב חנוך, היה אז בן 21 ולימים היה לאבי. סבא וסבתא כבר היו זקנים ותשושים בעלותם ארצה ולא היו מסוגלים לעבודה חקלאית. קיוו שילדיהם יעסקו בכך. הם התיישבו בחיפה ופתחו חנות לצרכי סנדלרות שניהלה אחותו של אבא.
במלאות לאבי 30 הוא נשא לאשה את בת שבע לבית חבס (שאחת מאחיותיה היא הסופרת ברכה חבס), שסיימה אז את סמינר לוינסקי.

לאחר הנישואים החליטו אבא ואמא להתנחל ביבנאל.
יבנאל היתה אז סוף העולם. לטבריה הסמוכה ניתן היה להגיע רק ברכיבה על חמור והיו צריכים ללון בדרך. החיים היו קשים והפרנסה מועטת. אך הדרישות היו צנועות וחיים בצניעות היו עיקרון. אבא עבד בשדה ואנחנו עזרנו לידו. סרב להעסיק משפחות ערביות כדרכם של חקלאי המושבות.

אני ושני אחיי למדנו בבית הספר היסודי ביבנאל שהיה בית ספר נפלא עם מורים מצויינים.

 

בית ספר ביבנאל בראשית המאה הקודמת

בית ספר ביבנאל בראשית המאה הקודמת

אבא היה אדם מאד דתי ויבנאל התאימה לו, כי היה בה רב ושוחט ובית כנסת. הוא ראה בעבודת האדמה יעוד לאומי ודתי. אם לא נעבוד את האדמה, נהג לומר, לא נחיה כאן.

באחד הימים הגיע לביתנו מן הגולה בן אחיו של אבא, בחור בן 17, משה זלמן שמו. אבא בנה לו חדרון קטן הצמוד לביתנו. באמצעים שהיו לו אז יכול היה להרשות לעצמו לבנות חדר שקירותיו עשויים רשת מצופה טיט – זהו החדר שבו מצא אחי מנחם את מותו. משה זלמן גדל אתנו והיה כמו אח בוגר. הוא לא זכה להקים בית בישראל. בשנת 1937 נרצח על ידי ערבים.

בשנת 1932 נאלצנו לעבור לחיפה בגלל מצב בריאותה הרופף של אמא שסבלה ממחלת כליות. אבא המשיך לעבוד בשדה והיה בא הביתה לחיפה רק בשבתות. האחים שלי, יוסף ומנחם, למדו בבית הספר "נצח ישראל" של המזרחי. אני למדתי בבית ספר דתי לבנות.

ארבע שנים היינו בחיפה ואז חזרנו ליבנאל. אני סיימתי ביבנאל את כיתה ח' אחי יוסף הלך ללמוד חקלאות במקווה ואחי מנחם הלך ללמוד בסמינר בירושלים.

בשנת תש"ד (1944), השנה בה נרצח מנחם, כבר היו הורי במצב בריאות רעוע. במיוחד אבי שסבל ממחלת ריאות. הורי עברו לכפר סבא ב-1943. אני הלכתי ללמוד בבית ספר לאחיות בבילינסון. המשק ביבנה המשיך להיות בבעלותנו ומנחם היה היחיד שבה לשם לעבד אותו. ראה בכך מעין "שנת שרות" לפני האוניברסיטה.

"במכתב שכתב להורים אמר מנחם שיבוא לחוג את הסדר עם כל המשפחה בכפר סבא. במקום להיות עמנו בסדר אנחנו היינו אתו בבית הקברות של יבנאל".

מי הלשין?

בארכיונים הבריטיים נמצא לא מכבר מברק מן ה-11 באפריל 1944, שנשלח מראש המטה הכללי בארץ למשרד המלחמה הבריטי. במברק מתואר בכמה מילים הארוע ביבנאל ב-6 באפריל. התאור נפתח כך: "בעקבות מידע על הימצאות טרוריסטים יהודים, ערכו שוטרים חיפוש בבית במושבה יבנאל בשיתוף עם המוכתר".

 

המברק הבריטי החושף את העובדה שה"מוכתר" של הישוב הסגיר את הלוחמים

מי מסר את המידע? מי הלשין?

בשנת 1987 ערך כתב "ידיעות אחרונות" עמוס נבו, ביוזמתי, תחקיר בנושא. הוא פרסם כתבה שכותרתה "מי הלשין". מפי אחיו של מנחם לונץ, יוסף, שמע עמוס נבו את הדברים הבאים: "דודתי ברכה חבס קראה לי לפני מותה וסיפרה שעברה על הארכיונים של ההגנה ומצאה כי המלשין הוא איש שרות הידיעות של ה"הגנה" (ש"י), שהיה נשוי לבת יבנאל. בשיחה עם עמוס נבו הכחיש האיש נמרצות את ההאשמה. הוא הודה כי ידע שמנחם איש לח"י ואף הזהיר אותו שהסתרת לוחמי המחתרת בביתו מהווה סכנה.

נתן ילין מור

נתן ילין מור

חבר מרכז לח"י נתן ילין מור מספר בספרו על פגישה שיזם עמו מפקד ה"הגנה", אליהו גולומב. מפי גולומב שמע לראשונה על מה שארע ביבנאל וזה אף שיבח את גבורת הלוחמים ואמר: "אם השכלתם להקים בחורים כאלה לא יצלח עליכם שום נשק ושום איש לא יוכל לכם".
לאחר מכן תמה ילין על מניעי הפגישה והסיק שגולומב רצה בפגישה עמו לנקות עצמו מאחריות למעשה ההלשנה.

אליהו גולומב

במהלך עבודתי על כתיבת טור זה נודע לי כי מי שחקר את הפרשה עד תום ואף הגיע למסקנות נחרצות בנושא הוא ידידי יעקב אלעזר.

אלעזר הצטרף לבית"ר בולגריה בגיל 8, עלה לארץ, הצטרף לאצ"ל והשתתף בכמה פעולות נועזות, הצטרף ל"חרות" מראשיתה והתאכזב מבגין בעקבות הנסיגה מסיני. את פרנסתו מצא כמרצה מצליח בטכניון אך את רוב זמנו הקדיש להפגנות יחיד נגד הידרדרות המדינה מן הנסיגה מסיני ועד הפקרת גוש קטיף. היה לו גם ארכיון פרטי, אולי העשיר ביותר הקיים בארץ בנושא תולדות המחתרות. כששמעתי שאלעזר חקר את פרשת יבנאל שמחתי מאד. הייתי משוכנע שהוא ישלים את החוליה החסרה. אך את ההתקשרות עמו השארתי לסוף העבודה. ביום בו עמדתי לצלצל אליו נודע לי כי אלעזר הלך לעולמו כמה ימים לפני כן. חבל על דאבדין.

"על כתף ההר שבעה קברים פה נרצח העלם יפה התואר"

דברים שנשאה לאה אקסר-לונץ באזכרות לאחיה:

"רכס הרים עגלגל, כקימורי גופה של אמא. מחבק ועוטף וסוגר. ומעבר: משבצות בירוק וחום, צהבהב וצהוב. קרני שמש וסביונים ושקט וציוץ ציפורים על עץ הלימון הענק. ובשולי הגינה נשורת עלים. נקפו חלפו השנים. על כתף ההר שבעה קברים. ליד עץ הלימון בית חרב, שאותות כל השנים בו ושלט עצוב וקטן: פה נרצח מנחם העלם יפה התואר. ושורות העלים נערמות ונערמות. ועל קימורי ההר אין כלניות כחולות, ואין כלניות לבנות. אולי רק רקפת מתחת לסלע נותרה ולמרגלותיו מגרשים וצימרים וחממות והכל וכלום".

האח שוחרר מהצבא הבריטי והתגייס ללח"י

"אחי השני, יוסף לונץ (שנפטר לפני כ-8 שנים ממחלה) היה חבר ב'הגנה' והתגייס לצבא הבריטי. בעקבות הרצח של מנחם הוא שוחרר מן הצבא וכשבא לארץ התגייס מייד ללח"י. בינואר 1946 השתתף בהתקפה על בית הסוהר בירשלים לשחרור אסירי המחתרת. הוא נפצע מכדור שריסק את כף ידו וחדר לעצם החזה. נתפס על ידי הבריטים והוחזק בכלא. יוסף התנגד שרופאים בריטיים ינתחו אותו ובעזרת סכין גילוח שהוברח לכלא שלף בעצמו את הכדור מחזהו והעלימו. בהעדר ראיה משפטית לא הועמד לדין והוגלה לארתריאה ולקניה. עם שובו התגייס לצה"ל ולחם בכל מלחמות ישראל. בשנת 1949 נשא לאשה את דובה לבית ברמץ. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. לבכור קראו מנחם על שם דודו מנחם לונץ גיבור יבנה. הוא נפל במלחמת יום הכיפורים והוא בן 23.
"אחרי אובדנים כאלה, האם יכלה אמא שלנו לחיות? " – שואלת לאה אקסר.

"נער טהור ותמים, רוחו משתפכת בנגינת החליל וכולו תום גלילי".

דברים שכתבה הסופרת ברכה חבס, דודתו של מנחם לונץ, לעורך עיתון "על המשמר" כמה ימים לאחר הרצח.

"באתי בזה להפנות את תשומת לבך לכותרת שבעתונכם לידיעה על הרצח ביבנאל. הכותרת שסיפרה על שני 'בריונים'. והנה בדעתי להציג בפניכם אחד משני אלה. את מנחם לונץ ז"ל, שהוא קרוב שלי.

 

ברכה חבס

הסופרת ברכה חבס

"נער טהור ותמים, אציל רוח, רחום ורך, צנוע וטוב לב, עמקן ובעל כשרונות מצויינים, קורא ושונה, חושל בסבל החיים של המשק הגלילי. נולד ביבנאל ולמד בה ועבד בה בשדה ובחצר, בשמירה ובכל עבודה חלוצית. אביו – טהור דרך, פועל ציון דתי, שיקע שלושים שנות חיים ועמל באדמת הגליל וכמוהו גם האם. והבן, לאחר סיימו את לימודיו בסמינר למורים ראה חובה לעצמו, על אף תשוקתו להתגייס לצבא גם הוא, ללכת יחידי וליטול על עצמו את עול המשק העלוב המכלה והוא בן 19 בסך הכל. אידיאליסט בכל מהותו והליכותיו… היה סגפן בהכרה מסתפק במועט שבמועט, על אף הדרישות הרוחניות הגדולות שהיו טבועות בנפשו. רחב לב, מסור למשפחתו, ידיו מצויינות במלאכת מחשבת. רוחו משתפכת בנגינת החליל וכולו תום ועוז גלילי".

חיסולו של קונקווסט

"זמן קצר אחרי הקרב ביבנאל", מספר עוזי לבנת, " נפצעתי מיריות בלש בריטי ושכבתי בבית חולים בחיפה. למיטתי הגיע הבלש הידוע לשימצה א.א. קונקווסט, שהיה ראש הבולשת הבריטית באזור חיפה. הוא ידע על קשריי עם שני הבחורים ובא אלי. שלף אל מול עיניי אקדח נגאן פולני ואמר לי: "זה האקדח של שבתי דרוקר , החבר הטוב ביותר שלך".

 

הכרוז של לח"י על חיסול קונקווסט

"לא השבתי לו מאומה ואמרתי בלבי שעוד יבוא יומו. אני נעצרתי והוגליתי לאפריקה אך חבריי למחתרת עשו עמו את החשבון. ב-2 ביוני 1947 הצליחו שני לוחמים – יעקב פנסו ואבנר גרושוב – להתקרב אליו במכונית ולחסל אותו ביריות מתת מקלע.

אנדרטה לגיבורי יבנאל שהוקמה ליד בית משפחת לונץ

אנדרטה לגיבורי יבנאל שהוקמה ליד בית משפחת לונץ

[גירסה ראשונה של מאמר זה פורסמה כאן ב-2006]

קטגוריות: מחתרות, מלחמות ישראל | להגיב

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות

החיים בצל החלל שנפער

http://www.zeevgalili.com/2015/03/20253

אורי צבי על הנופלים במערכות ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=8469

 

 

תש"ח של יורם קניוק מול 1948 של בני מוריס

http://www.zeevgalili.com/?p=10005

 

ראה הנה מוטלות גופותינו

http://commercialization/?p=654

קרב הגבורה ביבנאל

http://www.zeevgalili.com/?p=437

 

טיבוע סטרומה וחיסול הלורד מוין

http://www.zeevgalili.com/?p=5618

 

לא קול ענות לא קול תופים

http://www.zeevgalili.com/?p=411

 

כשלח"י תכנן לחסל את שר החץ הבריטי

http://www.zeevgalili.com/?p=9494

זעקת האבות על נפילת הל"ה

http://www.zeevgalili.com/?p=219

דגל ישראל כיצירה של העם היהודי

http://www.zeevgalili.com/?p=3878

 

הרצל לא בא מבית מתבולל והתפלל בנעוריו

http://www.zeevgalili.com/?p=328

 

נער יהודי מניף דגל מול המון מוסלמי

http://www.zeevgalili.com/?p=9025

 

מלחמת השחרור מול מאורעות 36

http://www.zeevgalili.com/?p=67

לשנות את "התקווה" או לאבד את התקווה

http://www.zeevgalili.com/?p=402

 

כך הפלתי את הספיטפייר המצרי

http://www.zeevgalili.com/?p=11600

 

עוד לא אבדה תקוותנו – "התקווה"

http://www.zeevgalili.com/?p=693

 

המעמד בו התקדש ההימנון הלאומי

http://www.zeevgalili.com/?p=688

מפעל חייו של אליהו הכהן

http://www.zeevgalili.com/?p=9186

המפקד

http://www.zeevgalili.com/?p=1222

להניף את דגל ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=1059

צוואת ז'בוטינבקי ברזל מלך וצחוק

http://www.zeevgalili.com/?p=461

מירושלים לקפטקביץ'  לצ'רנוביל וחזרה

http://www.zeevgalili.com/?p=977

לורנס איש ערב של העם היהודי

http://www.zeevgalili.com/?p=442

תמצית קיר הברזל של ז'בוטינסקי

http://www.zeevgalili.com/?p=9895

 

הרצל איננו רק שם של רחוב

http://www.zeevgalili.com/?p=261

 

התאולוגיה הציונית של ואן דר הובן

http://www.zeevgalili.com/?p=313

 

חלוצים אלמונים שבנו את ארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=375

 

ארץ ציון וירושלים

http://www.zeevgalili.com/?p=54

 

ההיסטוריונים החדשים כמכחישי הציונות

,

http://www.zeevgalili.com/?p=35

 

כרזות יום העצמאות כתופעה פתולוגית

http://www.zeevgalili.com/?p=292

 

המנורה סמל המדינה נמצא במסגד בעזה

http://www.zeevgalili.com/?p=5109

כך הפלתי את הספיטפייר המצרי

http://www.zeevgalili.com/?p=11600

המפקד

http://www.zeevgalili.com/?p=1222

 

לורנס איש ערב של העם היהודי

http://www.zeevgalili.com/?p=442

תמצית קיר הברזל של ז'בוטינסקי

http://www.zeevgalili.com/?p=9895

הרצל איננו רק שם של רחוב

http://www.zeevgalili.com/?p=261

התאולוגיה הציונית של ואן דר הובן

http://www.zeevgalili.com/?p=313

חלוצים אלמונים שבנו את ארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=375

ארץ ציון וירושלים

http://www.zeevgalili.com/?p=54

ההיסטוריונים החדשים כמכחישי הציונות

,http://www.zeevgalili.com/?p=35

 

 

 

קטגוריות: חגים, ציונות, תולדות המדינה | להגיב

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

אושוויץ בירקנאו Michel Zacharz AKA Grippenn

אושוויץ בירקנאו [צילום Michel Zacharz AKA Grippenn ויקיפדיה]

  הכומר המומר שהציל אלפי יהודים

http://www.zeevgalili.com/?p=330  

היטלר הסתיר את השואה כי חשש מהיהודים

http://www.zeevgalili.com/?p=7531  

אורי צבי גרינברג המשורר שחזה את השואה

http://www.zeevgalili.com/?p=2847

  המנון התקווה התקדש בברגן בלזן

http://www.zeevgalili.com/?p=688  

הרב שעמד בראש ישיבה גדולה בגרמניה הנאצית

http://www.zeevgalili.com/?p=1666  

הרב שאמר קדיש על יהודי מומר

http://www.zeevgalili.com/?p=1556  

הקונסול האמריקני שהציל יהודים בניגוד להוראת רוזוולט

http://www.zeevgalili.com/?p=1501  

דוד הלבני: מאש המשרפות לפסגת חקר התלמוד

http://www.zeevgalili.com/?p=605  

הערבים יותר נאצים מהנאצים

http://www.zeevgalili.com/?p=590

  במלכות הצלב הנבואה השחורה של אורי צבי גרינברג

http://www.zeevgalili.com/?p=451

קשר השתיקה סביב מלך בולגריה שהציל יהודים  

http://www.zeevgalili.com/?p=414

  כך ניצל הרב ליכטנשטיין מן התופת

http://www.zeevgalili.com/?p=333  

סיאיי.איי. העלים מידע על אייכמן

http://www.zeevgalili.com/?p=233

מצלמת "לייקה" שהצילה אלפי יהודים מן התופת הנאצית  

http://www.zeevgalili.com/?p=8516

חיים של תלמוד תורה בצל המוות

http://www.zeevgalili.com/?p=238

העיתונות הבריטית העלימה את השואה

http://www.zeevgalili.com/?p=7372

המצבות של פצצת הזמן היהודית

http://www.zeevgalili.com/?p=268

הכומר המומר שהציל מיליוני יהודים

http://www.zeevgalili.com/?p=330

דודו של הגנראל הנאצי פון מנשטיין שהתגייר

http://www.zeevgalili.com/?p=1765

אני רוצה להיות סכנה לעולם

http://www.zeevgalili.com/2012/04/16533   

הבנאליות של הרוע והרשעות של חנה ארנדט

http://www.zeevgalili.com/2011/04/14827

מבחן הילדים הבוערים כקנה מידה למדיניות ישראל

http://www.zeevgalili.com/2006/09/343

קטגוריות: שואה | תגובה אחת

מדוע ממתינים לאליהו הנביא בליל הסדר

שילוב דמותו של אליהו הנביא בליל הסדר, מקשר את גאולת מצרים, בגאולת העתיד * אליהו מחולל ניסים, בא לעזור לנדכאים ולהציל את הנרדפים * הוא מוצא בחכמים את ידידיו ורעיו ופותר את קושיותיהם * אליהו מקודש גם בנצרות ובאסלם ואתרים הקשורים בשמו פזורים בכל רחבי ארץ ישראל

                                              מאת ד"ר יואל רפל

'כוסו של אליהו', הניצבת על השולחן בליל הסדר, מרמזת על תפקידו כמבשר הגאולה.

הכוס החמישית, הגורמת לכך שכל ילד מתאמץ להיות ער, כדי לראות מתי תילגם ממנה לגימה קטנה, מעניקה פן אנושי לאליהו המלאך. שילוב דמותו של אליהו הנביא באווירת ליל הסדר, באמצעות כוסו של אליהו, נעוץ ברצון לקשור את הגאולה הראשונה שבה נגאל עם ישראל ממצרים, בגאולה שתבוא בעתיד.

שפוך חמתך

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: חגים, חז"ל | 3 תגובות

"החיים בצל החלל שנפער"

 

לפני כשנה ראה אור הספר "עפיפון בשמי קרית שאול". המחבר הוא אל"מ יעקב צור, שבנו אייל נפל במלחמת של"ג. הספר זכה מאז לתגובות רבות, שאנו מביאים כאן שלוש מהן.

שער הספר עפיפון בשמי קרית שאול

שער הספר עפיפון בשמי קרית שאול

                                                                        לקרוא את ההמשך

קטגוריות: מלחמות ישראל, ספרות עברית | תגובה אחת

איפה נאמר "ויאמר אלוקים אל בוז'י וציפי"

אם נמצא שלושה כתבי יד, שבהם מופיע הפסוק השגוי הזה נצטרך להסיק שמדובר כאן בהעתקה ממקור מפוקפק * איך להסביר ששלושה ערוצי טלוויזיה התנבאו בסגנון אחד ? * המסקנה: אזרחי ישראל היו נתונים לרשלנות מקצועית הגובלת בפשיעה, שהציגה מציאות לא נכונה * הערות פילולוגיות על כישלון תקשורתי

                                                 – מאת פרופסור רמי ריינר –

"פילולוגיה היא מחקר של טקסטים כתובים, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות, כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת הטקסט, קביעת הנוסח המקורי של טקסט או זיהוי מחברו".
במילים אלו נפתח הערך פילולוגיה ב'ויקיפדיה'.
הכלל הראשון בפילולוגיה
כאדם שהכשרתו היא פילולוגית וכלי עבודתו המרכזי היא פילולוגיה אבקש לחשוף אתכם לכלל אחד פשוט במקצוע זה. הכלל כל כך פשוט, שנדמה לי שאין קורס לכתבי יד ולטקסטים שאיננו נלמד כבר בשיעור השלישי, בסמסטר הראשון.
הכלל אומר כך:
כאשר יש טעות ברורה וזהה בשני כתבי יד, קל וחומר בשלושה, הרי שכתבי היד הללו, באו ממקור אחד. ייתכן שהם תלויים בנוסח ממנו העתיקו כולם. ייתכן גם שהם העתיקו זה מזה.

לדוגמה: בספר שמות, מופיעה לראשונה הפסוקית שתופיע  פעמים רבות במקרא: 'ויאמר אלקים אל משה'.
אם נגלה פסוק זה, בכתב יד בו יופיע באותו מקום 'ויאמר אלקים אל בוז'י '. נוכל ללא ספק לקבוע שלפנינו טעות.
אם נמצא כתב יד שני, גם הוא קדום כמובן, שבו: 'ויאמר אלקים אל ציפי '. נאמר : יש כאן מקריות מוזרה ואולי לא טהורה. גם זו טעות.
אולם אם נמצא שלושה כתבי יד קדומים, איכותיים ככל שיהיו, ובהם אותה טעות ובשלושתם נקרא: 'ויאמר אלקים אל בוז'י ' בפסוק שבו בוודאות היה צריך להיות דווקא 'משה'. הרי לא נסתפק בקביעה שטעות מביכה לפנינו, אלא נקבע ששלושת כתבי היד תלויים זה בזה, העתיקו זה מזה או העתיקו ממקור משותף.
פשוט. לא כן?

דף מכתר ארם צובא  [מכון בן צבי]

                                        דף מכתר ארם צובא [מכון בן צבי]

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: אישים פוליטיים, אסטרטגים, יחסי ציבור, לשון עברית, פוליטיקאים, פרסום, תנ"ך, תקשורת | 9 תגובות

למה הערבים משתוקקים לנצחון בוז'י וציפי

הרצוג בויקיפדיה הערבית

הרצוג בויקיפדיה הערבית

 בעיני הערבים בחירת השניים היא ראשית הסוף של המדינה *   ישראל תהפוך לרכיכה שניתן לדרוך עליה, סמרטוט שאפשר יהיה לסחוט אותו עד תומו * הרצוג נתפס כחלש אופי חסר חוליות *  לבני מסמלת  עבור העולם הערבי את הישראלים עייפי הנפש, אשר קצה נפשם במאבק על שרידותם, ומוכנים להגיש את צווארם לשוחט * איך הם מבינים את ה"שרותים" שנתנה לבני במוסד

ציפי לבני [צילום: זאב גלילי]

ציפי לבני [צילום: זאב גלילי]

                          

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: אישים פוליטיים, המוסד | 6 תגובות

אובמה בעקבות צ'מברלין

אובמה מחזיר אותנו לאווירת הפייסנות של 1938 שבה האמינו האליטות והתקשורת בבריטניה בהידברות עם היטלר * לולא צ'רצ'יל היה היטלר מנצח במלחמה ובבקעת הירדן כבר היו הכנות לתאי גאזים * הסכם ההבנות שחתמו האמריקנים עם האירניפ היא הצפירה הראשונה בדרך המובילה לשואה חדשה

chemberlin-d6bc-hitler1

                                                     "העיקר לדבר." צ'מברלין נפגש עם היטלר.

מה קרה ב-1938 ומה בין אובמה לצ'מברלין

נשיא ארצות הברית פתח, מיד עם היבחרו, במסע חינחונים לעבר המשטרים המתועבים ביותר שידעה האנושות. הוא הפך במחי יד את ציר הרשע לציר הבירבורים. העיקר לדבר: עם אסאד, עם אחמדיניג'אד, עם החמאס ובקרוב אולי גם עם דעאש.  ובינתיים הצנטריפוגות באיראן מסתובבות במהירות מטורפת. שנת 1938 כבר כאן. בשש שנות כהונתו הספיק להפוך את סוריה, עיראק, תימן ואזורים אחרים לקיני טרור בינלאומי. הפקיר את בני בריתו במצרים, בסעודיה ובמדינות המפרץ. לקרוא את ההמשך

קטגוריות: אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, אנטישמיות, אסטרטגיה, אסטרטגים, ארצות הברית, גרעין פצצה | 7 תגובות

נפתלי בנט יקים את ממשלת ציפי-בוז'י

ידיעות אחרונות פרסם מסמך [ שהדליפו האמריקנים ?] לפיו נתניהו היה מוכן [בקדנציה הקודמת] לוותר על הכל – גבולות 67, ירושלים, פליטים * איש איננו מתייחס ברצינות למסמך הזה פרט לאחיו של נתניהו לנגמ"ש * נפתלי בנט הוא היחיד שהכריז כי המסמך אמיתי * הוא לא רק ירה בתוך הנגמ"ש הוא העלה אותו על מוקש * לפני שאתם מצביעים בנט תזכרו: כל קול לבנט הוא קול לממשלת ציפי-בוז'י

ידיעות אחרונות יוצא בקול  תרועה "מסמך הוויתתור"

ידיעות אחרונות יוצא בקול תרועה "מסמך הוויתתור"

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: אולמרט, אישים פוליטיים, כיפה סרוגה, ציונות, תקשורת | 14 תגובות