והעיר תל אביב צהלה ושמחה – מדונה מלכת הקבלה הגיעה

ראה גם מלכת אסתר או מלכת הקבלה

http://www.zeevgalili.com/?p=3841

העיר תל אביב צהלה ושמחה – מדונה מלכת הקבלה הגיעה לארוויזיון בישראל – מאי 2019]

הזמרת מדונה כמלכת אסתר [יולי 2004]

העיר ניו יורק צהלה ושמחה וליהודים הייתה אורה ושמחה. וכי דבר קל הוא בעיניכם? נס פורים בחודש תמוז. מלכת הפופ, מדונה, הפכה למלכת אסתר. הכוכבת הנערצת, שנשאה עד כה את שם אמו של "אותו האיש" , הכריזה כי מעתה ייקרא שמה בישראל אסתר. היא תהיה בשר מבשרנו ועצם מעצמנו. והרי אין כמו השם אסתר מתאים למי שהייתה מדונה. מדונה, כמו אסתר, היא, כמאמר חז"ל, "ירקרוקת וחוט של חסד משוך עליה" . מדונה-אסתר גם צנועה כאסתר המלכה, שעליה נאמר כי שבעים וחמש שנים לא הסתכלה בפני גבר, חוץ מפניו של מרדכי. והרי עצם שמה מעיד, כפי שנאמר בספר הזהר הקדוש, שהיא נסתרה מעיניו של אחשוורוש.

מדונה. צילום: David Shankbone (ויקישיתוף)

וכמו אסתר, המשולה ללבנה המאירה לישראל בחשכה, אף אסתר שלנו מביאה אורה ליהודים. ואולי שינוי שמה של מדונה מבשר את בוא הגאולה. שהרי קבעו רבותינו שאסתר המלכה משולה לאילת השחר. מה אילת השחר, כשאורה בוקע הוא בא קמעא קמעא, כך גם אסתר שבמגילה, שהביאה גאולתם של ישראל. ולכן אין להאיץ בה במדונה-אסתר שתבוא לארץ, כי רק עם הגאולה תבוא, קמעא קמעא. ועל אסתר זו שלנו אפשר לומר כי היא אהובה על כל אחיה, שלא כמרדכי היהודי שהיה רצוי רק לרוב אחיו.

אבל לאחר השמחה הגדולה של היהודים באו הרהורי ספק. והיו שנזכרו במאמר חז" ל שקבע כי עם אסתר שבמגילה בא " סוף כל הניסים" . כי אחרת איך להסביר את העובדה שמדונה-אסתר מסתפחת אל עם ישראל לא כרות המואביה, שאמרה עמך עמי. ללא טבילה כדת. ללא גיור כהלכה.

זאת ועוד. איך עוברת מדונה-אסתר על איסור מפורש של " כתובת קעקע לא תתנו בכם" ולא עוד אלא שהיא מקעקעת בבשרה את אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא ועוברת אל " לא תשא" . ואם לא די בכך מניחה מדונה-אסתר תפילין, כאילו בעקבות בתו של רש" י, שהייתה מנחת תפילין. אך מדונה, אוי לאותה בושה, מניחה תפילין בלבוש לא צנוע. והש" בתפילין שהיא מתעטרת בהן איננה נכרכת על גב כף ידה אלא על קיבורת זרועה.

עד כאן הקפה א", לכבוד פורים דתמוז.

גאונית בשיווק

ועכשיו נעבור לדון ברצינות בתופעה הזו הנקראת מדונה והקבלה. וראשית כמה מילים על מדונה ועל הדרך שעשתה עד שקראה לעצמה אסתר.

אין ספק שמדונה היא גאונית שיווק. הכוכבת בת ה-46 – שהחלה דרכה בראשית שנות השמונים כזמרת להיטים קלילים – הפכה בתוך עשרים שנה לאלילה ולאייקון תרבותי. אלילה שאנשים מוכנים לשלם 7000 דולר לכרטיס כדי לראות אותה. לשלם 24 אלף דולר במכירה פומבית לאספנים, עבור חזייה שלה. היא הגיעה למעמדה ללא ספק בזכות כישרונותיה המוסיקליים, אך גם, ואולי בעיקר, ביכולתה לשווק עצמה בפרובוקטיביות ובתעוזה.

דוגמא, אחת מרבות, לשיטות השיווק של מדונה: קליפ שבו היא מצולמת כצ'ה גווארה, מדגמנת במדים צבאים על מסלול דוגמניות, זורקת רימון לעבר הנשיא בוש. הקליפ הופק לפני המלחמה בעיראק ומדונה החליטה שלא לשדרו ("אני לא נגד בוש אני בעד השלום" ) אבל הקליפ שלא שודר כבר עשה את שלו.

למות ביום אחר"

לענייננו שייך הקליפ " למות ביום אחר" , שהפיקה מדונה ובו היא משלבת מוטיבים קבליים על רקע סרט של ג'יימס בונד. בקליפ נראית מדונה כשעל זרועה מקועקעות האותיות לא"ו, שמסמלות אחד משמות הקדוש ברוך הוא לפי המסורת היהודית. הסצינה מתרחשת במחנה שבויים בו עוברת מדונה עינויים. במקביל מתנהל דו קרב בין מדונה לבנה למדונה שחורה.

מדונה הלבנה מנצחת את יריבתה השחורה בכוח התפילין (מתוך הקליפ)

הסצינה מתרחשת באולם בו אביזרים השייכים לסרטי ג'יימס בונד ההולכים ונהרסים. בסצינת העינויים, במהלך המאבק שלה עם שוביה, כורכת מדונה רצועת תפילין סביב זרועה. היא מצליחה להשתחרר משוביה, המדונה הלבנה מנצחת את המדונה השחורה.

האם זה רק  גימיק שיווקי

פניתי לד" ר בועז הוס מן המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, המתמחה בקבלה בת ימינו, וביקשתי ממנו הסבר לתופעה " מדונה והקבלה" . ד" ר הוס נשא הרצאה בנושא זה לפני שבועיים, במוזיאון היהודי בברלין. ההרצאה נדפסה בספר הקטלוג של תערוכה העוסקת במשמעותם של מספרים ביהדות.

האם הקליפ שאתה מתאר במאמר שלך איננו חלק מגימיק שיווקי, כמו גימיקים רבים אחרים של מדונה, שאין להם שום קשר לקבלה.

 

ד" ר הוס: " הוידאו קליפ משתמש באופן מפורש במוטיבים יהודיים וקבליים. השימוש בגימיקים שיווקים בתוצרים תרבותיים הוא מאפיין מובהק של התרבות הפוסטמודרנית" .

האם מדונה בקיאה בספרות הקבלה? האם יש לה ידע כלשהו ביהדות?

ד" ר הוס: " מדונה למדה קבלה במכון ללימודי הקבלה של הרב שרגא ברג. אני מניח שהיא בקיאה בתורות ובספרות הקבלית של הרב ברג. אני מניח שבאמצעות כתביו של ברג והלימודים שלה במכון ללימודי הקבלה היא רכשה ידע מסוים ביהדות (לצד ידע כללי על היהדות כפי שהוא נפוץ בעולם המערבי). ידע זה משתקף בוידאו שלה, כמו גם בספרי הילדים שלה. אינני סבור שהיא מכירה ספרות קבלית או מושגים ביהדות שלא דרך התיווך של ברג והמכון" .

ד"ר בועז ההוס

איזה קשר אתה מוצא בין הופעות מדונה לבין מה שאנו מכנים קבלה?

ד"ר הוס (במאמר שפרסם בנושא): "בפרשנויותיו לספרות הקבלית הקנונית, הרב אשלג (שהרב ברג הולך בעקבותיו) פיתח שיטה קבלית חדשנית ומורכבת, שביסודה עומדת הבחנה בין שני עקרונות יסודיים  ומנוגדים  של ההוויה –   ה'רצון לתת', הפרינציפ האלוהי הנמשך מן האין סוף כ'יש מיש'  והרצון לקבל הנברא 'יש מאין' קבלה פוסט-מודרנית.
המשמעות של האותיות לא"ו, על פי  המרכז לחקר הקבלה, מאפשר לנו לקרוא את סרטון הוידאו 'למות ביום אחר', כטקסט קבלי ברגיאני. הכוח של השם לא"ו מציל את מדונה, בסצינת מחנה שבויים, מן הכאב והסבל שמטילים כוחות הרע. הניצחון על כוחות הרע החיצוניים –  כך אנו לומדים מסצינת הדו-קרב, וממילות השיר – תלוי בנצחון במאבק פנימי כנגד האגו – נצחון המדונה הלבנה (האור האלוהי, הרצון לתת) על המדונה השחורה (האגו, הרצון לקבל) –  נצחון, שכפי שמלמד הרב ברג, ניתן להשיג בעזרת כוחו של השם לא"ו…
מן הראוי אם כן, לקרוא את 'למות ביום אחר' כמטה-טקסט פוסטמודרני…
האם יש בכלל קשר בין התופעות הקרויות  "קבלה בת זמננו" למה שאנחנו מכירים במושג " קבלה" ההיסטורי.

ד" ר הוס: " יש קבוצות רבות העוסקות בקבלה בימינו והן מקיימות זיקות מסוגים שונים לתופעות קבליות מתקופות היסטוריות קודמות. הזיקה היא בעצם הגדרת הפעילות והתוצרים התרבותיים של הקבוצות הללו כ"קבלה", כמו גם בשימוש במושגים קבליים, בלימוד ובפירוש טקסטים קבליים ובשימוש בפרקטיקות קבליות (תיקונים, כוונות, מדיטציות קבליות וכיו" ב)" .

מה הוא הקף התופעה של " קבלה בת זמננו" ?

ד" ר הוס: " לא מדובר בתופעה אחת, אלא במגוון רחב של תופעות. החל משנות השמונים, ובעיקר בשנות התשעים והאלפיים, ישנה פעילות נרחבת של קבוצות קבליות במגזרים שונים. כמו גם של יחידים המתעניינים בקבלה, לומדים וכותבים ספרי קבלה. ישנה פעילות נרחבת של הדפסה מחודשת של ספרי קבלה מסורתיים, כמו גם של חיבורים קבליים חדשים. הפעילות מתקיימת בחוגי לימוד, קורסים, ישיבות, ברדיו – ובמידה רבה ביותר, באינטרנט. ההתעניינות המחודשת בקבלה מאפיינת את מרבית המגזרים בחברה הישראלית היהודית – חרדים, דתיים לאומיים מסורתיים וחילוניים. עניין רב בקבלה ובחסידות מאפיין גם קהילות יהודיות בחוץ לארץ, בעיקר בארה"ב. יש לציין גם את העניין הרב בקבלה בחוגים בעולם המערבי, לא רק בקרב יהודים" .

מה לדעתך מושך אנשים בימינו לעסוק בקבלה או במה שהם חושבים שזה קבלה.

ד"ר הוס: " התערערות המודרניזם בעולם המערבי ושל ההגמוניה התרבותית החילונית ציונית (שהיא בעיקרה מערבית-אשכנזית) בארץ, הביאו לעניין במסורות שנדחו לשוליים של התרבות המערבית המודרנית. העניין בקבלה משתלב בעניין במסורות מזרחיות, ילידיות, מיסטיות ואוקולטית בעולם המערבי כולו. בחברה הישראלית, העניין בקבלה נבנה גם מכך שהקבלה הייתה נדבך מרכזי בעולמם של הקבוצות המסורתיות שנדחו לשולי החברה הישראלית – החרדים המזרח אירופים והמזרחים יוצאי ארצות האסלאם"

עצות למאזינים

המראיין: יש כמה ערוצי רדיו שבהם מופיעים כל מיני "מקובלים" , הנותנים עצות למאזינים. השאלות והתשובות נשמעות כך:

המאזין: אתה חייב לעזור לי. אני לא מצליח למצוא עבודה, אשתי רוצה להתגרש ממני, אבא שלי חלה בסרטן, אחד הילדים שלי מתמכר לסמים. מה עוויתי ומה פשעתי שמענישים אותי כך.

" המקובל" : האם חלמת באחרונה חלום קשה? (המאזין: כן הרבה חלומות).

המקובל: תנסה להיזכר האם לא נדרת איזה נדר בחלום שלך?

המאזין: אולי, אני לא יכול להיזכר אבל יכול להיות.

המקובל: זו בטח הסיבה לכל המכות שהוכית. וחוץ מזה יש עליך כנראה עין רעה. אבל אל דאגה הכל אפשר לתקן בקבלה.

אמור לי את שמך, את תאריך ושעת הלידה שלך. עכשיו בחר מספר בין אחת לעשר ובין 10 למאה. אמור לי את שם אמא שלך. עכשיו תמתין ואבדוק ואמצא מזור לצרותיך.

לאחר הפסקה מוסיקלית ה"מקובל" נותן את הרצפט: אכן בדקתי בספרים ומצאתי שנדרת נדר בחלום והפרת אותו. התיקון שלך יהיה אם תשנה את שמך ואתה צריך לעשות את זה מהר. אחר כך תיקח את האבקה שלנו תערבב טוב ביין. תשפוך קצת יין בכניסה לבית זה טוב לפרנסה. תטביל אצבע ביין ותסמן על המשקוף מול המזוזה. חוץ מזה תקבל כאן קמיע טוב. תעשה זאת ותזכה לחיים ארוכים לבריאות טובה לפרנסה ולנחת.

שאלתי את ד" ר הוס: מה דעתך על דו שיח כזה (שמורכב מהרבה שאלות ותשובות ששמעתי והקלטתי).

ד" ר הוס: עצם הפרקטיקה של מתן תיקון על עוון מסויים, היא גלגול של תופעה שמקורה בקבלת האר"י (ואולי עוד קודם לכן). התיקונים של האר"י  אמנם שונים, הם מורכבים בעיקר מאמירת פסוקים וצרופי אותיות, אבל בפרקטיקה עצמה – פנייה למקובל, אבחון החטא על ידו, ומתן "תיקון" לעוון ולסבל של החוטא, יש דמיון.

שאלה: איך אתה מבחין בין תופעות אמיתיות לבין תופעות שרלטניות.

ד" הוס: " שרלטן לדעתי הוא אדם המתיימר להיות בעל מקצוע, מבלי שיהיו לו הכשרה ומיומנות במקצוע זה. בגלל שלא ברור מה היא ההכשרה והמיומנות של "מקובל", אי אפשר לקבוע מי הוא מקובל שרלטן ומי הוא מקובל אמיתי. הרושם שלי הוא שמרבית האנשים המגדירים עצמם כמקובלים בימינו עושים זאת מתוך כנות ושכנוע עצמי" .

" שרלטניות, שטחיות "

התלמידה המפורסמת ביותר של " המרכז לחקר הקבלה" של הרב שרגא ברג היא מדונה הקתולית. על גישתו של המרכז אומר ד"ר הוס במאמר שפרסם כי המרכז אינו מבחין בין דתיות לחילוניות. לפי תפיסתו הקבלה פתוחה לאנשים מכל הדתות והיא מערערת על החלוקה המודרנית של הדת ליחידות דתיות המובחנות זו מזו. כמו גם על התפיסה הלאומית של גרשום שלום, שראתה בקבלה את כוח החיות של העם היהודי.

" המרכז ללמוד קבלה מעורר התנגדות עזה, הן בקרב חוגים מסורתיים, הן באמצעי התקשורת והן בקרב חוקרי היהדות באקדמיה" כותב ד"ר הוס,  "בעוד שהחוגים המסורתיים יוצאים כנגד החריגה של המרכז מן הנורמות המקובלות, בעיקר בקשר להוראת קבלה והפצתה, הרי שאמצעי התקשורת וחוקרי האקדמיה מאשימים את המרכז ללמוד קבלה בשרלטנות, שטחיות ומסחריות (במילה אחרת – בפוסטמודרניות), כמו גם בשטיפת מוח ושימוש לרעה בכוח" .

================================================

 

פורסם בקטגוריה בידור, קבלה | תגובה אחת

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – כל הקישורים

אורי צבי על הנופלים במערכות ישראל

אורי צבי על הנופלים במערכות ישראל

תש"ח של יורם קניוק מול 1948 של בני מוריס

מה באמת קרה במלחמת העצמאות

ראה הנה מוטלות גופותינו

ראה הנה מוטלות גופותינו

קרב הגבורה ביבנאל

קרב הגבורה ביבנאל שכמעט נשכח

טיבוע סטרומה וחיסול הלורד מוין

טיבוע "סטרומה" חיסול הלורד מוין ותגובת חיים ויצמן

לא קול ענות לא קול תופים

לא קול ענות, לא קול שופר לא קול תופים, רק כאב צורב

כשלח"י תכנן לחסל את שר החץ הבריטי

למה נכשל לח"י בחיסול רוי פראן

זעקת האבות על נפילת הל"ה

" זעקת האבות" – על נפילת הל"ה וגלגולו של אחד מסיפורי החורבן

החיים בצל החלל שנפער

"החיים בצל החלל שנפער"


קרב הגבורה ביבנאל

קרב הגבורה ביבנאל שכמעט נשכח


לזכור אחרי 74 שנים

"החיים בצל החלל שנפער"

פורסם בקטגוריה צהל | כתיבת תגובה

הפיתרון לבעיית עזה "להתחיל להשתגע"

 [נכתב ב-2008 נשאר אקטואלי – מאי 2019]

כך התגוננו הבריטים ממוקשים – בני ערובה ערבים

 יש פתרון אחד שיוכל לשים קץ לברד הטילים היורד  על דרום הארץ ועתיד להגיע למרכז * זהו הפתרון שהציע אפרים קישון לפני שנות דור * הפתרון פשוט: להגיד לעולם שהשתגענו ולהתנהג כמשוגעים

מראשית המפעל הציוני גזר על עצמו הישוב היהודי מדיניות שלריסון ואיפוק מול ההתקפות הערביות. המדיניות הזו התגבשה כתורת לחימה אסטרטגית ב"מאורעות" 1936 וכונתה "הבלגה". היא נמשכה בשלבים הראשונים של מלחמת השחרור ומיושמת עד היום מאז האינתיפאדה הראשונה.

משמעות ההבלגה היתה: לערבים מותר להרוג כל יהודי באשר הוא יהודי וליהודים מותר לפגוע רק ב"אשמים". היום קוראים לזה "מלחמה בעצימות נמוכה". פעם קראו להם "פורעים", היום קוראים להם "מחבלים". מחפשים אותם בפינצטה, מפתחים חימוש מיוחד לחיל האוויר כדי שפגיעה בטרוריסטים לא תגרור חלילה פגיעה ב"חפים מפשע". מסכנים את חיי ילדינו הנכנסים באישון לילה למאורות הנחשים ואפילו "נוהל שכן" אסור להם להפעיל.

 

מושג "טוהר הנשק"

גם כשהמפעל הציוני עבר בלית ברירה למדיניות של התקפה, הרציונאל היה "אין אנו פוגעים בחפים מפשע, נשקנו נשאר טהור". המושג "טוהר הנשק" שהיה מקביל ל"הבלגה" לא תמיד ביטא מציאות בשטח. בפלמ"ח לא היססו לסרס ערבי (ללא הרדמה) שנחשד באונס נערה יהודיה. במהלך מלחמת הקוממיות היו לא מעט מעשי רצח, התעללות וביזה של יחידים שתמיד גונו ורבים מהם נענשו.

המדיניות עצמה לא השתנתה. מאחורי הנימוקים המוסריים והפרגמטיים למושג "טוהר הנשק", עמד מניע אחר שההיסטוריונים הרשמיים והוגי הדעות של הציונות התעלמו ממנו. וזו הבריחה מן המציאות של סיכסוך לאומי בין המפעל הציוני לבין העולם הערבי כולו. היה קל יותר לכנות את אנשי הטרור "פורעים" ולהתייחס אליהם כאל עבריינים פליליים. כך היה לאורך כל המרד הערבי בשנות השלושים וכך בשלבים הראשונים של מלחמת השחרור ולאחר מכן גם בפעולות התגמול. תמיד חיפשו את ה"אשמים", כאילו שקיים מושג כזה במלחמה בין עמים ותרבויות.

הסטייה במלחמת לבנון השניה

הסטיה הרשמית הראשונה ממדיניות "טוהר הנשק" נעשתה בשלב הראשון של מלחמת לבנון השניה. היה זה כשנתקבלה ההחלטה הנבונה היחידה בפרוץ המלחמה, לחסל את מערך הטילים ארוכי הטווח שהחיזבאללה הציב במתכוון מאחורי מחסה אנושי של אזרחים "חפים מפשע". הטילים חוסלו יחד עם האזרחים שהגנו עליהם בגופם ואיש לא פצה פה וצפצף.

אך החלטה זו היתה יוצאת דופן. הערבים המשיכו להיות אותם ערבים והים אותו הים והגרוע מכל: היהודים נשארו אותם יהודים. אם היה צורך בהוכחה לכך היא ניתנה בשידור בגלי צה"ל בו תיאר חייל באזני שר הבטחון דאז אמיר פרץ כי ראה מחבל עם טיל נ"ט ביד אחת וילד ביד שנייה, והחליט שלא לירות בו. פרץ אמר שהוא גאה בו על כך (גלי צה"ל 16/7/06). מענין מה היה אומר פרץ אם אותו חייל היה בנו והיה נהרג מפגיעת הטיל שהחזיק ה"מחבל".

הפתרון: סימטריה

על מדיניות "טוהר הנשק" כותבת ההיסטוריונית, פרופסור אניטה שפירא: "דומה שלא היה נושא שבו התבלט כל כך חוסר הסימטריה מבחינת יחס היהודים והערבים כמו בנושא ההבלגה. בעת שלגבי הערבים כל יהודי באשר הוא יהודי נחשב כאויב, שכן המאבק הועמד מלכתחילה על חודו הלאומי, הרי מצדם של היהודים נעשה מאמץ אינטלקטואלי נפשי ופוליטי לשמור על ההבחנה בין סוגי הערבים, כמרכיב יסודי בתפיסת העולם… ("חרב היונה" 322).

ובכן, אחרי 125 שנים של המפעל הציוני שבמהלכן התקיימו 15 מלחמות בינינו לבין הערבים (למעשה מדובר במלחמה אחת ממושכת עם הפסקות קצרות) הגיע הזמן להוציא מידי הערבים את היתרון האסטרטגי של העדר סימטריה. במילים אחרות ומפורשות: על כל קסאם הנורה לעבר שדרות יירה פגז לעבר מקור הירי, גם אם זה בית ספר בית חולים או מרכז הומה אדם. כל ריכוז של אמצעי חבלה יופצץ גם אם הוא במרכז מחנה פליטים. זו כאמור היתה תכניתו ההומוריסטית של אפריים קישון.

בספרו "סליחה שנצחנו" בקטע "למר אבן שלום", מתייחס קישון ללשונו הנמלצת והנימוסית של אבא אבן באו"ם ולעמדה ה"שפויה" שמציגה ישראל ואומר: "העולם אוהב את ההפך. העולם מחשיב פזיזות וקלות ראש. העולם משתגע לטרוף".

כך אני מבין גם את דבריו של ראש אמ"ן לשעבר, עמוס מלכא, שכתב מאמר שעיקריו פורסמו על ידי אריאלה רינגל הופמן ב"ידיעות אחרונות" ("הגיע זמן להשתגע" 18.1.08). וכך הוא אומר בין היתר: "…שאם פוגעים באזרחים שלנו אנחנו מוכנים לפגוע גם באזרחים. שאנחנו מוכנים לספוג נפגעים וגם לשלם מחירים בינלאומיים. כל מה שנדרש כדי שהצד השני יבין שיש יעדים אסטרטגיים שישראל מוכנה להילחם עליהם עד הסוף". לשאלת המחירים הבינלאומיים עוד נחזור. אך כל מה שנאמר עד כה מתייחס למלחמה מול מדינת טרור כמו חמסטאן בעזה או כמו חיזבאליסטאן בלבנון.

ללמוד מהבריטים

מה אפשר לעשות מול מעשי טרור באזורים הנתונים עדיין לשליטתנו ביהודה ושומרון? התשובה פשוטה: לנהוג בדרך שנהגה באותם המקומות ובאותה אוכלוסייה אם הדמוקרטיות המודרניות – בריטניה הגדולה. המרד הערבי בשנים 1936-1939 ("המאורעות") סיכן את האימפריה הבריטית, שהחליטה לדכאו ביד קשה. הם החישו לארץ שלוש דיביזיות והפעילו אמצעים אכזריים: תליות, הפצצות מן האוויר, הריסת בתים, עקירת פרדסים, בני ערובה שנשלחו לעלות על מוקשים, קנסות ועוד. בין האמצעים שנקטו הבריטים:

* הוצאות להורג. בתקופת ה"מאורעות" דנו בתי דין צבאיים בריטיים כל מי שנתפס ונשק בידו לעונשים חמורים – פסקי דין מוות ומאסר ממושך. 150 נתלו.

* ענישה סביבתית. ב-31 באוקטובר 1938 עבר גדוד ארטילריה בריטי ליד הכפר ניאר הסמוך לעכו. מן הכפר נורתה יריה אחת לעבר הכוח הבריטי. התותחים נפרסו בשטח הסמוך, הפגיזו והרסו את הכפר עד היסוד. זו הייתה שיטה קבועה. כל כפר שממנו נורו יריות או יצאו פורעים הוענש בהריסת בתים, החרמות והשמדת יבולים.

* החרמת נשק. על כל כפר הוטל להביא לשלטונות כלי נשק שנמצאו ברשותם. אם לא נענו סומנו בתים להריסה וחבלנים פוצצו אותם.

* פעולות תגמול. בספטמבר 1938 רצח פלשתיני את עוזר הנציב האזורי. הרוצח נתפש ובוצע בו וידוא הריגה (בטענה שניסה לברוח). לאחר מכן יצאה שיירה בריטית לעיר ג'נין ממנה בא הרוצח. הבריטים נשאו עמם 2.4 טונות חומרי נפץ והעלו באוויר חלק גדול מבתי העיר. בתגובה לביקורת שנמתחה בבריטניה על הפעולה אמר פקיד בריטי בכיר: "יש לנו שם עסק עם רוצחים וגנגסטרים".

* הטלת קנסות. על תושבי כפרים הסמוכים לקווי תחבורה, טלפונים ומתקנים הוטלה החובה לשמור עליהם. אם נעשו פיגועים בסמוך להם הוטלו קנסות כבדים על התושבים שחויבו לתקן את הנזקים.

* בני ערובה. כשגברו מיקושים בפסי הרכבת הושיבו הבריטים ראשי משפחות של כפרים שלאורכם עוברת הרכבת בקרונית פתוחה שנסעה בראש הרכבת. כך שכל מוקש יפגע בראש ובראשונה בערבים. גם בראש שיירות רכב הציבו הבריטים מוניות ערביות שיסעו לפניהם ויעלו על מוקשים. (ראה צילום למעלה)

הריסת יפו

אחד המבצעים הגדולים להענשת האוכלוסייה היה הריסת השכונות העתיקות של יפו, שהיו קן צפעונים מראשית המאורעות. ב-18 ביוני 1936 הוטלו על העיר כרוזים שהזהירו את התושבים. לאחר מכן פונו התושבים מבתיהם, האזור הוקף בגדרי תיל ויחידות הנדסה נכנסו לתוכו ופוצצו את הבתים. הפעולה בוצעה במהירות, בין היתר כדי להקדים יוזמה ערבית להגשת עתירות לבית המשפט בדרישה להפסיק את ההריסה.

הריסת יפו יוני 1936

 

המחיר הבינלאומי

המחיר עליו מדבר האלוף מלכא עשוי אכן להיות כבד. התקפות פרועות בתקשורת הבינלאומית, דיונים באו"ם ובמועצת הביטחון, סכנה להטלת סנקציות, הטלת חרם על ישראל על ידי גופים כלכליים ואקדמיים. ההתקפה הבינלאומית תקבל רוח גב מצדיקי הדור שבתוכנו. השילוש הקדוש של הסופרים (גרוסמן, יהושע, עוז) יגבירו את השמצותיהם על ישראל על כל במה בינלאומית. זה עוזר למכירת התרגומים שלהם. שורה של יפי נפש שגררו אותנו למצב הנוכחי למרות מדיניות ההבלגה – מארבע אמהות ועד גוש שלום ויש גבול – יפגינו וישחירו את פנינו על כל במה בינלאומית. וערביי ישראל, שכבר מזמן מהווים שלוחה פלסטינית בתוכנו, יתווספו גם הם על אויבינו.

קיימת גם אפשרות שיימצאו חיילים שיסרבו למלא פקודה. לבעיה זו ניתן למצוא פתרון טכנולוגי שיש לו גם יתרון אסטרטגי, כדי להבהיר לערבים את מחיר מעשיהם.

על פתרון זה שמעתי מפי ידידי פרופסור חיים ירניצקי מהטכניון (שהטעים כי זה לא רעיון שלו אלא שמע עליו מפי מומחים). מסתבר שקיימת היום אפשרות להקים מערכת אוטומטית שלא תחייב התערבות בני אדם. מערכת זו תאתר בדייקנות מוחלטת את נקודת היציאה של רקטה או פגז מרגמה ותגיב אוטומטית בירי לאותה מטרה.

אין סיכוי שהממשלה השלומאלית הנוכחית תוכל להביא לשינוי המיוחל. אבל ממשלה חדשה ומנהיגות נחושה תצליח לשנות את כללי המשחק ולקבוע מחיר כזה לדם יהודי שיהפוך כל התקפה על ישראל לבלתי נסבלת לתוקף.

קישורים למאמרים אחרים באתר:

האם הגיע קץ עידן טוהר הנשק

 http://www.zeevgalili.com/?p=337

 

כך חיסלו הבריטים את הטרור הערבי

http://www.zeevgalili.com/?p=243

"היטלר היה מרגיש טוב בעצרת או\,ם"

 

פורסם בקטגוריה טילים, טרור | כתיבת תגובה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – כל הקישורים

 

הילד שניצל בשואה תודות לברכת כוהנים

הילד שניצל בשואה תודות לברכת כוהנים

הכומר המומר שהציל אלפי יהודים

הכומר המומר שהציל אלפי יהודים

היטלר הסתיר את השואה כי חשש מהיהודים

היטלר הסתיר השואה כי חשש מנקמת היהודים

אורי צבי גרינברג המשורר שחזה את השואה

אורי צבי גרינברג – המשורר שחזה את השואה

המנון התקווה התקדש בברגן בלזן

המעמד בו התקדש הימנון "התקווה" בדורנו

הרב שעמד בראש ישיבה גדולה בגרמניה הנאצית

הרב שעמד בראש ישיבה בגרמניה הנאצית

הרב שאמר קדיש על יהודי מומר

הרב שאומר קדיש על יהודי מומר

הקונסול האמריקני שהציל יהודים בניגוד להוראת רוזוולט

בינגהם הקונסול האמריקני שהציל אלפי יהודים בניגוד להוראות רוזבלט

דוד הלבני: מאש המשרפות לפסגת חקר התלמוד

מאש המשרפות אל המהפכה הגדולה בחקר התלמוד הבבלי

הערבים יותר נאצים מהנאצים

הערבים יותר נאצים מן הנאצים

במלכות הצלב הנבואה השחורה של אורי צבי גרינברג

במלכות הצלב – "הנבואה השחורה" של אורי צבי על השואה

קשר השתיקה סביב מלך בולגריה שהציל יהודים

"קשר השתיקה"סביב מלך בולגריה

כך ניצל הרב ליכטנשטיין מן התופת

" אבא רכב 500 קילומטרים על אופניים בשבת והציל את חיינו"

מצלמת "לייקה" שהצילה אלפי יהודים מן התופת הנאצית

מצלמת "לייקה" שהצילה אלפי יהודים מציפורני הנאצים


חיים של תלמוד תורה בצל המוות

" חיים של תלמוד תורה בצל המוות"


העיתונות הבריטית העלימה את השואה

כיצד העלימה העיתונות הבריטית את השואה


המצבות של פצצת הזמן היהודיתhttp://www.zeevgalili.com/?p=268

הכומר המומר שהציל מיליוני יהודים

הכומר המומר שהציל אלפי יהודים

דודו של הגנראל הנאצי פון מנשטיין שהתגייר

סיפורו המופלא של גר הצדק אברהם פון מנשטיין, דודו של הגנראל הנאצי

אני רוצה להיות סכנה לעולם

"אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה לָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר הִשָּׁמְדִי לא תִּוָּתֵר עוֹד פִּסַּת עָלֵה-עֵשֶׂב עַל-פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ"


הבנאליות של הרוע והרשעות של חנה ארנדט

חנה ארנדט – הבנאליות של הרוע והרשעות שלה

מבחן הילדים הבוערים כקנה מידה למדיניות ישראל

איך לפעול נגד מדינה מטורפת

יורם קניוק מישראלי ליהודי

יורם קניוק מישראלי ליהודי

פורסם בקטגוריה שואה | כתיבת תגובה

הילד שניצל בשואה תודות לברכת כוהנים

– מאת דן ירדני –

לפני כחמש שנים, ב-19 ביולי, יום מותו של הסופר בנימין תמוז, נערך לכבודו ערב זיכרון צנוע על ידי אחד ממוקיריו. כ-20 נשים וגברים, רובם מבוגרים, התכנסו בדירה הצנועה שברחוב בלפור במרכז הישן של תל-אביב.

אחרי הגשת כיבוד קל פתח המארח בכמה מילות הערכה לסופר ולפועלו ולא חסך בדברי טרוניה על השכחת זכרו של תמוז אפילו בעיתון "הארץ", שבו ערך הסופר שנים רבות את המוסף השבועי "תרבות וספרות". אחר כך התפתחה בין הנוכחים שיחה שגלשה לנושא שהעסיק מאד את תמוז, שהיה אדם חילוני לגמרי, שאלת "מיהו יהודי".

אחד הנוכחים, בחור צעיר, ציטט לנאספים סיפור  חסידי שמביא תמוז בנובלה קצרה, "משלי בקבוקים".  תמוז חיבר את הנובלה בשנות השבעים למאה שעברה כשכיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. בעזרת הסיפור מנסה פליט שואה זקן מגרמניה להסביר לבן שיחו, צעיר יהודי מבולבל מלונדון, "מיהו יהודי":

יהודי הוא איש הזוכר את הסיפור

וזה הסיפור [שמקורו בכתבי גרשום שלום]

"… .. בימיו של הבעל-שם-טוב, כשהיו יהודים שרויים בצרה מחמת גזירות שגזרו עליהם הגויים, היו הולכים אל הבעל-שם-טוב ומבקשים שיושיעם. מה היה הבעל-שם-טוב עושה? היה הולך למקום אחד שביער, והיה מדליק שם אש והיה אומר תפילה – וישראל היו נושעים.
ובימיו של תלמידו, המגיד ממזריץ', כשהיו פורענויות באות על היהודים, היו שבים ובאים אל רבם. ומה היה המגיד ממזריץ' עושה? היה הולך לאותו מקום שביער, והיה מדליק אותה אש. אבל את התפילה לא זכר. והוא היה אומר לפני קונו: ריבונו של עולם, שכחתי את התפילה. אף על פי כן הצל את עמך. והאלוהים היה מושיע את עמו.
ובימיו של הבא אחריו, הרבי מסאסוב, שוב חזרו ובאו פורענויות והאנשים באים אל הרב ומבקשים ישועה. היה הרבי מסאסוב הולך לאותו מקום ביער, אבל את האש לא ידע להדליק ואת התפילה שכח – ואף על פי כן הושיע האלוהים את עמו.
ואילו בימיו של הרב הריז'יני, כשהיו היהודים בצרה ובאים אליו ומבקשים את עצתו, היה הרב יושב בחדרו ואומר: ריבונו של עולם, את המקום ביער אינני יודע, את האש לא אוכל להדליק והתפילה נשתכחה מלבי. כל מה שאני זוכר הוא הסיפור, ובזכות הסיפור שאני זוכר, עליך להושיע את עמך ישראל. והאלוהים היה שומע בקולו של הריז'יני – בזכות הסיפור.
ועכשיו אגיד לכם מי הוא יהודי. יהודי הוא האיש הזוכר את הסיפור. ואפילו אינו יודע מה שיש בסיפור. ואפילו אם הוא רק יודע שיש סיפור מסוים …………..".

בריחה מן הנאצים

לאחר שסיים הצעיר לדבר השתררה בחדר דממה. לפתע פתח איש בשנות השבעים לחייו, לבוש בהידור אירופאי, שעד אז ישב מכונס על כורסה מתחת למנורת רגל שהאירה פנים יפות ועצובות ואמר שגם הוא רוצה לומר משהו בעניין. לא על ידי ציטוט סיפור חסידי אלא מעשה שקרה באמת ולא למישהו אחר, אלא לו עצמו. וכך סיפר:

נולדתי בעיר קטנה, על גדות הנהר סאן בדרום פולין. הורי היו, כך אני יודע היום, "משכילים", ובביתנו דיברו בעיקר פולנית ובינם לבין עצמם גם קצת יידיש וגרמנית.
הייתי בן 4 כשהצבא הגרמני נכנס לפולין ובעקבותיו רדפו ציידי היהודים. אבא ואמא היו מבוהלים מאד. אינני מאחל לאף ילד שיראה כך את הוריו. הם התכוננו לברוח לרוסיה יחד עם עוד שתי משפחות יהודיות שהתגוררו בעיר. את שמן אינני זוכר. אותי, בנם יחידם, התכוונו להשאיר עד יעבור זעם בידי האומנת הפולניה שלי, אישה צעירה ומתוקה ושמה הנקה שאותה אהבתי כמו את אמי ואולי אף יותר.

עצת האב לבן שנותר

יום לפני בריחתם של אבא ואמא לקח אותי אבא לטיילת שלאורך הנהר סאן. זו הייתה טיילת נעימה שלאורכה שדרת עצים ובה אהבו אבא ואמא לטייל אתי בסופי השבוע ולפגוש מכרים וחברים, שלהם וגם שלי. אני זוכר יום בהיר וקר, טיילת ריקה, שמש זורחת בשמים וגלים זעירים מרצדים על פני המים. עד היום אני חש בגעגועים את מגע ידו החמה של אבא שעטפה לגמרי את ידי הקטנה. התיישבנו על ספסל הפונה אל הנהר ואבא אמר לי בפולנית כך:
ילדי, מתוק שלי, כולם כאן מכירים את אמא ואותי. הגרמנים לא אוהבים אותנו ולא נצליח להסתתר מהם כשיחפשו אותנו. אמא ואני מוכרחים לנסוע לרוסיה להתחבא שם. מיד כשהגרמנים יעזבו, נחזור. בינתיים תגור אצל הנקה. תשמע ותעשה כל מה שהיא אומרת לך ודבר רק פולנית. אבל דבר אחד תזכור, כשיגיעו לכאן חיילים אחרים, לא גרמנים, שידברו בשפה שאתה לא מבין, אז ורק אז, תרים לקראתם את שתי ידיך כשהכפות מופנות החוצה, האגודלים בשתי הידיים נוגעים זה בזה ותפשק את אצבעות ידיך, שתיים לכל צד ואם ישאל אותך אחד מהם מה אתה עושה, תענה לו בפולנית, "כך לימד אותי אבא שלי לעשות", רק את זה תאמר ולא יותר. אבא תרגל אותי באותו בוקר פעמים רבות עד שידי הקטנות התרגלו לתנועה המוזרה ומוחי, מוח ילד קטן, שינן היטב את המילים.

כמובן שלא ידעתי אז כי התרגיל המוזר שלימד אותי אבא מוכר לכל יהודי בוגר שביקר אי פעם בבית כנסת. לפי נוהג עתיק יומין נוהגים הכוהנים בעת "ברכת כוהנים" לפשוט את ידיהם מול הקהל תוך שהם מצמידים את  הזרת לקמיצה, והאמה לאצבע, בשתי הידיים, והצמדת אגודלי שתי הידיים זה לזה באמצעם.

כך פורסים הכוהנים ידיהם בעת הברכה

 

חי כילד נוצרי לכל דבר

למחרת בבוקר הביאו אותי אבא ואמא לביתה של הנקה שקיבלה אותי בחיבוק ובנשיקות רכות ועזבו אותי לדרכם. שוב לא ראיתי אותם. הם לא חזרו ….. אך הנקה הייתה לי כאם ממש וגם כשהתחתנה ונולד לה ילד משלה לא פסקה מלחבב ולפנק אותי. ילד יפה וטוב הייתי. בימי ראשון ובחגים היינו הולכים יחד לכנסיה לא רחוק מביתה של הנקה ואני התגאיתי מאד כשהוזמנתי על ידי הכומר, הזקן והחביב, להצטרף למקהלת הילדים.

קשה להאמין אך שנות המלחמה, שרק אחרי זמן רב נודע לי עד כמה נוראה הייתה, עברו עלי בשלווה יחסית. קצת קולות של יריות מפעם לפעם. מכיוון שלא היו הרבה יהודים בעירנו לא התחוללו בה אותם אירועים מפלצתיים, "אקציות", שאירעו בעיירות שכנות אחרות, או שמא אני הצלחתי בתושייה של ילד להימנע מלראות אותם.

החייל פרץ בבכי למראה הילד הפורס ידיו

המלחמה נסתיימה כשהייתי בן 10. חיילים שדיברו בשפות מוזרות שלא הכרתי החלו להיראות בעירנו הקטנה ואני נזכרתי, לא מיד, באותו היום שבו הלכתי עם אבא על גדות הנהר סאן ובמה שלימד אותי. מדי פעם, כשעברו חייל או קבוצת חיילים מולי, תרגלתי את התנועה המוזרה שמעולם לא הבנתי מה פירושה ולמה כיוונה.
ויום אחד, עבר מולי ברחוב ג'יפ חדש ונוצץ, ובו 4 חיילים ואני כלאחר יד הרמתי את שתי ידי בתנועה המוזרה. הג'יפ המשיך לנסוע מעט ועצר בחריקה. חייל משופם ומגודל ירד ממנו והתקרב אלי. הוא שאל אותי בשפה שאז לא הבנתי, משהו כמו "מה אתה עושה?" ואני אמרתי לו בפולנית שהוא בוודאי לא הבין "כך לימד אותי אבא שלי לעשות". שנינו אולי לא הבנו מילולית זה את זה אבל החייל המגודל כרע על ברכיו על מדרכת האבן, חיבק אותי בחוזקה ופרץ בבכי קשה ואני אחריו, מבלי לדעת מדוע.

קולו של הזקן רעד מעט והוא נאנח והשתתק. אישה נאה כבת 40 שעמדה כל העת ליד הזקן, אולי בתו, הניחה בעדינות יד על כתפו. שקט השתרר בחדר. אפילו האורות בדירה נראה היה שכהו מעט. ומה היה אחר כך? שאל אחד האורחים. זה כבר ממש לא חשוב, זרק לו אורח אחר ושוב השתררה דממה.

לוחיות ברכת כוהנים שנמצאו בירושלים מתוארכים ל-600 לפני הספירה

דן ירדני – אוגוסט 2013

פורסם בקטגוריה יהדות, שואה | כתיבת תגובה

סקר הוא שקר אומר חתן פרס ישראל

אמש פורסמו שני סקרים אחרונים לקראת הבחירות.
* בחדשות 12 "כחול לבן" מובילה עם 30 מנדטים, לעומת הליכוד שמקבל 26.
* בכאן 11 הליכוד מוביל – 31 מנדטים מול 30 לכחול לבן.
למי להאמין?
אם תשאלו את חתן פרס ישראל ישראל אומן הוא יגיד לכם לאף אחד מהם. כי סקרים הם שקרים.

חתן פרס ישראל ישראל אומן

מעשה ביהודי שבא לעיירה ופרסם קול קורא: אני אמתח חבל מעל לנהר השוטף והקוצף ואעבור עליו מן הגדה האחת לשנייה. מחיר ההצגה: 10 קופיקות. יהודי העיירה נהרו לגדות הנהר, בנעריהם ובזקניהם. היה שם אכן חבל מתוח בין שתי הגדות. הלוליין עלה על במה והצהיר: ללכת על חבל מעל הנהר איני יודע. אם אתם רוצים לראות יהודי נופל למים השוצפים תמורת 10 קופיקות אני מוכן לעשות זאת. היהודים, רחמנים בני רחמנים, החליטו לוותר גם על ההצגה וגם על הקופיקות. בטרם התפזרו הודיע הלוליין המדומה: יש לי הודעה חשובה. מחר תהיה הופעה נוספת.

את המעשה סיפר חתן פרס נובל, ישראל אומן, כדי להמחיש באמצעותו את הטענה ש"סקרים הם שקרים". הסקרים לדעתו חסרי בסיס, יש בהם אפקט של עדר, וייתכן שהם נעשים כמניפולציות. שימוש בסקרים היא כמו רפואת אליל.

 

הליכה על חבל מעל נהר שוצף

"מי הטיפש? – אנחנו"

דבריו של אומן נאמרו בהרצאה שנשא בכנס האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, שנערך במאי 2006 בזיכרון יעקב. נושא ההרצאה היה: " משאלי דעת קהל: מי הטיפש" .
בשעתו פרסמתי את תוכן הרצאתו ואת הראיון עמו ב"מקור ראשון" וגם באתר זה. מאז נוספו ונגרעו מפלגות, הופיעו פוליטיקאים חדשים ורבים התאיידו. אך הדברים שנאמרו אז על הסקרים תקפים גם היום. כי מתמטיקאים אינם משנים דעתם מבוקר עד ערב. הם לא פוליטיקאים.
הטפשים הם אנחנו, הנעזרים בסקרים, עורכים אותם שוב ושוב, ומאמינים להם, אמר פרופסור אומן. ומי שאומר שאין אלטרנטיבה אחרת, כאילו אמר שאין ברירה אלא להיעזר ברפואת אליל.
באמתחתו של פרופסור אומן שורה של דוגמאות שגם ההדיוט יכול להסיק מהן כי אי אפשר לסמוך על סקרים אחת הסיבות העיקריות: חלק גדול מן הנשאלים משקרים.
כך משקרים לסוקרים

מספר לי פרופסור אומן: " פרופסור קמיל פוקס, ראש המחלקה לסטטיסטיקה של אוניברסיטת תל-אביב, הוא אדם שאני מאד מחבב. הוא סיפר לי כי לאחר בחירות שבהן שעור המצביעים היה 68.9 אחוזים, הוא ערך סקר טלפוני. הוא הציג שתי שאלות: האם הצבעת בבחירות ולמי הצבעת. 90 אחוז מהנשאלים השיבו כי השתתפו בהצבעה".
כלומר: יותר משני שליש מאלה שלא הלכו לקלפי אמרו שהשתתפו בהצבעה. זה הפך כמובן לבלתי רלבנטית את התשובות לשאלה השנייה .

למה הנשאלים משקרים?

לנשאלים ששיקרו, אומר פרופסור אומן, לא היה נעים, אפילו כלפי עצמם, להגיד: לא הצבעתי. ההצבעה נחשבת חובה או זכות אזרחית שלא יפה לא למלא אותה.
" זה משהו מאד ידוע ומוכר בפסיכולוגיה. אינני ממציא את הגלגל. התופעה הזו פוסלת את כל נושא הסקרים" . הנטייה איננה ישראלית דווקא. בארצות הברית, במרוץ למושל מדינת קונטיקט, היו שלושה מועמדים: האחד קיבל 37 אחוז, השני 33 אחוז, והשלישי 30 אחוז. לפי חוקת קונטיקט נבחר המועמד שקיבל 37 אחוז. אחרי שלושה שבועות עשו סקר, שבו הוצגה השאלה: למי הצבעת – 57 אחוז השיבו כי הצביעו בעד המנצח.

אפשר להבין את הסיבות לכך שאנשים משקרים. אך אין להצדיק את השימוש שעושים בסקרים אלה. "הסקרים", אומר פרופסור אומן, " הם חסרי בסיס. אי אפשר לבדוק אותם וייתכן שהם נעשים כמניפולציות".

מה מניע את השקרנים?

פרופסור אומן: "בסקרים פוליטיים יש אפקט של עדר. כשכל הסקרים אומרים שגנץ הוא אלטרנטיבה, [ובעבר שיצביעו בוז'י ולא ביבי] הם אינם משיבים לסוקר מה שהם באמת חושבים, אלא מה שנראה להם כמקובל. לא נעים לך להודות שאתה ימני קיצוני".
.לסקרים גם יש השפעה על התוצאה ועל עצם ההתמודדות. הדבר בולט במיוחד כשיש יותר משני מתמודדים. כך היה כשהתמודדו ברק, נתניהו ואיציק מרדכי (בבחירות האישיות לראשות הממשלה ב-1999). בסקרים שנערכו כמה חודשים לפני הבחירות, היה לכל אחד מהמתמודדים כ-30 אחוז. למרדכי היה קצת פחות. בסקר הבא מרדכי ירד.. ירידתו נמשכה עוד ועוד עד שהגיעה ל-6 אחוזים.

האם אין דרך לערוך סקרים יותר אמינים?

יש דרך לערוך סקרים קצת יותר אמינים, אומר פרופסור אומן, אך היא יקרה מאד. כדי להבין אותה צריך לדעת קצת מתמטיקה. מדובר בסקר שבו אתה אוסף קבוצה אקראית של מספרי תעודות זהות ומאתר כל אחד מהם. ואם אחד נסע לניו יורק והשני נופש באילת אתה צריך למצוא אותם ולהציג להם את השאלות. [וכמובן אתה צריך לקוות שיסכימו להשיב לך – ז.ג.].
בפועל זה לא נעשה כך. והבעיה העיקרית קיימת גם בשיטה המשוכללת: האנשים אינם אומרים אמת.
כל אחד יכול לערוך סקרים ולפרסם תוצאות ולהגיד מה שהוא רוצה. " השתתפתי פעם בוועדה ממלכתית" , מספר פרופסור אומן, " ויושב ראש הוועדה רצה להזמין סקר מחברת סקרים. סקר לא פוליטי של מה אתה מעדיף א' או ב'. מחברת הסקרים אמרו: "תגידו לנו איזה תוצאה אתם רוצים" . והמסקנה: סקרים הם שקרים.

פורסם בקטגוריה סטטיסטיקה | כתיבת תגובה

החלטת בג"ץ ומסיבת התה של בוסטון

" מסיבת התה של בוסטון" הוא מושג בהיסטוריה של ארצות הברית והייתי מייעץ לכל חסידי מערכת המשפט בישראל ללמוד  היטב את לקחיו. כי החלטת בג"ץ לפסול מועמד שאושר על ידי ועדת הבחירות המרכזית  עשויה להתגלות כנקודת השבר שתביא  לבסוף להגבלת הכוח שבג"ץ נטל לעצמו מול הרשות המחוקקת שנבחרה על ידי העם..

מסיבת התה קרויה על שם אירוע פעוט לכאורה, שתוצאותיו מפליגות. בלילה של ה-16 בדצמבר 1773 עלתה חבורה של אנשים שהתחפשו כאינדיאנים על שלוש ספינות טעונות תה בנמל בוסטון. הם השליכו לים את מטען התה שהיה שווה כ-18 אלף לירות שטרלינג. בתגובה לפעולה זו יזמה ממשלת בריטניה צעדי עונשין נגד המתיישבים. צעד זה היה גשר אחד רחוק מדי וחולל תפנית היבטורית – שחרור מן הכיבוש הבריטי והקמת ארצות הברית של אמריקה.

באותם ימים הייתה יבשת צפון אמריקה שטח כיבוש בריטי והמתיישבים שם היו מתנחלים. בריטניה הייתה נתונה במלחמה עם צרפת. כדי למלא חלק מן הגרעון של האוצר הבריטי הטילו הבריטים שורה של מסים כבדים על המתיישבים שבאמריקה.

בכל המושבות נערכו אספות מחאה נגד הגזרות והתארגנו קבוצות שקראו להשתחרר מן העול הבריטי. ב-5 במארס 1770 ארעה התנגשות בין מפגינים בבוסטון לבין חיל המצב הבריטי וחמישה אזרחים נהרגו.

מיד לאחר תקרית זו ביטלה ממשלת בריטניה את המכסים למיניהם אבל השאירה על כנו את המכס על יבוא תה לאמריקה. הואיל והמכס על התה נועד בין היתר לסייע למונופול של חברת " הודו המזרחית" הבריטית , שהייתה יבואן התה הבלעדי לאמריקה, החליטו המורדים לפגוע בבריטים בנקודה זו. הם עלו על הספינות בנמל בוסטון והטילו את התה לים. בתגובה הטילו הבריטים שורה של חוקי כפיה שרק החריפו את המצב.

שנתיים לאחר " מסיבת התה של בוסטון" פרצה מלחמת העצמאות האמריקנית שנסתיימה בסילוק הבריטים מן היבשת ובהקמת ארצות הברית.

 

ארוע שולי ששינה את ההיסטוריה. מסיבת התה של בוסטון.

ארוע שולי ששינה את ההיסטוריה. מסיבת התה של בוסטון.

האסוציאציה המקשרת בין מצבנו הנוכחי לבין מסיבת התה בבוסטון היא של הקורא סידני פריש, יליד ארצות הברית, ממושב בני דרום (שהבאתי כאן את הצעתו למחאה נוסח מרטין לותר קינג). לכאורה אין דמיון. אך לא כל משל דומה לנמשל. הלקח שניתן ללמוד מפרשת התה של בוסטון הוא שכאשר שלטון עיוור לגבי המציאות עשוי אירוע הנראה לכאורה פעוט לחולל תוצאות דרמטיות.

ייתכן שעיוורונה של מערכת המשפט תוביל לתוצאות דרמטיות גם כאן. לא באלימות חלילה אלא במחאה נוסח מרטין לותר קינג.

 http://www.zeevgalili.com/2005/03/250


פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

כך הומצא "העם הפלסטיני"

התבוננו בתמונה החלקית שמתחת לדברי הפתיחה האלה. מפה זו נותנת תשובה לשאלה מתי וכיצד הומצא "העם הפלסטיני". היא מוכיחה את אמיתות ססמת הציונות "עם ללא ארץ לארץ ללא עם"

התישבות ערבית 9

מפת ההתיישבות הערבית 1871-1948

 

אם תלחצו על הקישור הבא תצפו במפה כולה

התיישבות ערבית 1871-1948

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, פלסטינים | תגובה אחת

171 שנה לפרסום "המניפסט הקומוניסטי"

הקומוניזם, פרי רוחו של קרל מרקס, הבטיח גן עדן עלי אדמות אך הוביל לגהינום * המשטרים הקומוניסטיים גרמו למותם של מיליוני בני אדם – בברית המועצות, בסין, בצפון קוריאה, בצפון וייטנאם ובקמבודיה * כל מדינה בה הונהג סוציאליזם קרסה כלכלית – מזרח גרמניה, קובה, ונצואלה * למרות הניסיון ההיסטורי יש עדיין אנשים ותנועות בכל העולם, כולל בישראל המאמינים בדת המרקסיסטית

מדוע הקומוניסטים כועסים על הצאר הרוסי (שהודח במהפכה הקומוניסטית ב-1917)?
כי הוא השאיר מזון רק לשבעים שנה. וכשנגמר המזון  התמוטט המשטר הקומוניסטי.

את הבדיחה החבוטה הזו צריכים לספר ליוזמי הספר "בחזרה אל מרקס", בעריכת בנימין גונן,  שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". הספר הופיע לפני כעשרים שנה אך הוא אקטואלי גם היום.

זוהי אסופת מאמרים שהמשותף לכולם הוא געגועים למרקסיזם ולכל מה שהוא מייצג. לא רק געגועים אלא אמונה נחרצת שהתורה המרקסיסטית ליחה לא נס ועוד נכונו לה גדולות.

הוגה הדעות ג'ורדן פיטרסון על המרכסיזם אנגלית]

 

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרים, יהדות, מרקסיזם | תגובה אחת

ציפי לבני – משתי גדות לירדן לשתי מדינות לשני עמים

ציפי לבני הודיעה כי היא פורשת מן הפוליטיקה * איך הפכה בתו של איתן לבני קצין המבצעים של האצ"ל לסמל השמאל הישראלי * בתה של האשה עליה שרו הלוחמים את "היום שרה הקטנה" שעברה את הקווים

ציפי לבני [צילום: זאב גלילי]

מעשה בשני יהודים שהחליטו להתנצר. פנו יחד לכומר של העיירה והודיעו לו על כוונתם. הלה קיבל אותם בכבוד גדול וביקש שיכנסו בזה אחר זה לחדרו.

נכנס היהודי הראשון. הכומר היזה עליו את מי הקודש, אמר מה שאמר והודיעו: מעכשיו אתה נוצרי לכל דבר.

יצא המומר מחדרו של הכומר ופגש בחברו שהמתין באכסדרה. שאל החבר, היהודי עדיין, " נו, איך היה?"
השיב לו המומר: אני עם יהודים לא מדבר.

הבדיחה הזו מזכירה את המהפך שעברה צפי לבני מבת למשפחת לוחמי אצ"ל לשמאלנית שמתעבת כל מה שמייצגת התנועה שאבה היה ממקימיה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים פוליטיים | תגובה אחת