"משירת העשבים נעשה ניגון של הלב"

"שירת העשבים" של נעמי שמר שואב את השראתו, מושגיו ותכניו מכתבי ר' נחמן מברסלב * השיר הפך להיות מעין המנון לראש השנה לאילנות, החג המפגיש אותנו אחת לשנה עם עולם הצומח

                                                  – מאת: ד"ר יואל רפל -

האיש שהביא לתשומת לבה של נעמי שמר את הרעיון לשיר הוא השחקן שלמה ניצן. הוא הקריא לה את דברי רבי נחמן בטלפון והיא גמלה לו בהקדשת השיר.

תמונה 1

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: זמר עברי, חגים, חז"ל | תגובה אחת

ג'ואן פיטרס הלכה לעולמה

העיתונאית והסופרת ג'ואן פיטרס, שחשפה את בלוף ה"נכבה" וה"פליטים" הפלסטינים הלכה לעולמה. חבל על דאבדין. לציון זיכרה אנו מביאים כאן את המאמר עליה שפורסם באתר זה בשנת 2009.

 

ג'ואן פיטרס

ג'ואן פיטרס

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: ארץ ישראל, נכבה, ערבים, פליטים, פלסטינים | 10 תגובות

כל מה שרצית לדעת על חנוכה

חנוכיות דגמים מתקופות שונות [ויקיפדיה]

חנוכיות דגמים מתקופות שונות [ויקיפדיה]

סביבון סוב סוב חנוכה הוא חג טוב
http://www.zeevgalili.com/2012/12/17472

חנוכה מחג דתי לחג ציוני

http://www.zeevgalili.com/2000/12/65

כל מה שרצית לדעת על חנוכה
http://www.zeevgalili.com/2009/12/7916

לביבות מעופרת יצוקה
http://www.zeevgalili.com/2009/01/1123

מי באמת כתב את מגילות מדבר יהודה
http://www.zeevgalili.com/2007/01/37

מעוז צור ישועתי – מקור השיר ומשמעותו

http://www.zeevgalili.com/2013/11/18727

קטגוריות: חגים | להגיב

למרות הכל רק נתניהו טוב ליהודים

 נתניהו האכיל אותנו הרבה מרורים. הוא אכזב אותנו כמעט בכל תחום בו תלינו בו תקוות. מאז הסכם וואי ועד נאום בר-אילן. אף על פי כן אנחנו חייבים לבחור בו לראשות הממשלה.

סטיקר שהפיצה חב"ד בתקופת ההתמודדות בין נתניהו לפרס

סטיקר שהפיצה חב"ד בתקופת ההתמודדות בין נתניהו לפרס

ב"אנחנו" אני כולל את כל מי שהאמין וקיווה כי הוא יצליח לעצור את הסחף שהחל עם הסכם אוסלו ומוביל אותנו לתהום. ב"אנחנו" אני מתכוון לכל מי שראה בספרו "מקום תחת השמש" תכנית פעולה. תכנית האומרת לאו מוחלט למדינה פלסטינית. תכנית העוצרת גם את התהליך הפוסט-ציוני והפוסט-יהודי שעוברת החברה הישראלית.

למרות הכל אין ברירה אלא לבחור בו. בנסיבות הנוכחיות הוא הטוב ביותר.

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: אישים פוליטיים | 13 תגובות

בראש ממשלת ישראל עמד מאפיונר

אם היה צורך בהוכחה נוספת לאופי התנהגותו של אהוד אולמרט, באו הקלטות שולה זקן השבוע והבהירו * לא מדובר בעבריין סתם, גם לא בעבריין סידרתי * ראש הממשלה אהוד אולמרט פעל בשיטות מאפיונריות *  כמו רוב ראשי המאפיות בעבר הצליח להימלט מעונש שנים רבות * האם הפעם ייכנס לכלא?

קריקטורה (2014) מאת ניסים חזקיהו, המתארת את אולמרט וזקן בין בנייני הולילנד [ויקישיתוף]

קריקטורה (2014) מאת ניסים חזקיהו, המתארת את אולמרט וזקן בין בנייני הולילנד [ויקישיתוף]

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: אולמרט, אישים פוליטיים, אליטות, מאפיה, שחיתות | 7 תגובות

האם לשמר את "מורשת רבין" או לזכור את משמעות הרצח

הדרך הנאותה לנצור את "מורשת רבין" היא להנחיל את הלקח של הרצח הנורא על כל משמעויותיו. להקנות לו את המשמעות שהמסורת היהודית הנציחה ביום הצום שקבעה על רצח גדליה בן אחיקם * מאמר זה פורסם בשנת 2000 ונשאר אקטואלי גם היום

זמן קצר לאחר תבוסת המערך בבחירות 1977, פנה אלי עורך ׳יריעות אחרונות׳, דב יורקובסקי, וביקש שאפגש עם יצחק רבין, כדי לסייע לו בכתיבת סדרת מאמרים לעיתון.

נפגשתי עם רבין במשרד שנמצא באחד הצריפים של משרדי הממשלה בקריה בתל-אביב. בשער עמד שוטר, שאפילו לא טרח לבדוק את זהותי. משרדו של רבין היה כמעט ריק. שולחן פשוט, כורסת מנהלים פשוטה ושני כיסאות לאורחים. שום תמונה או קישוט על הקירות. במהלך שיחתנו, שארכה כשעה, לא צלצל הטלפון אפילו פעם אחת. רבין קיבל אותי בהבעת הפנים המבוישת שלו, והתייחס אלי בכבוד רב, אף שלא הכרנו קודם לכן.

יצחק רבין - ויקישיתוף

יצחק רבין – ויקישיתוף

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, רבין | 6 תגובות

אררט – רומן ועוד משהו

קראתי את "אררט" פעמיים. עם סיום הקריאה שאלתי עצמי: האם זו ביוגרפיה של אברהם שלונסקי? האם זה סיפורה של משפחת שלונסקי ? האם זה סיפורו האישי של הסופר, יהונתן שלונסקי. או אולי זו תעודה היסטורית על התהוות הספרות והתרבות העברית החדשה בארץ ישראל?
כל אחת מן התשובות לשאלות הללו יכולה להיות כן. אך ב"אררט" יש עוד משהו, ההופך את מכלול המרכיבים ליצירה ספרותית.

אררט - שער הספר

אררט – שער הספר

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: ספרות עברית, שירה, תולדות המדינה | 3 תגובות

דגלי שמחת תורה – המקור למנהג העממי

                                                       - מאת: יואל רפל -

מנין ומתי צמח המנהג שבו בשמחת תורה הילדים באים לבית הכנסת ודגל בידם. ולא רק דגל. מוסיפים לו גם תפוח (עץ או אדמה) ונר. הדגל מקושט ומאויר בכל צבעי הקשת ובציורים הנותנים ביטוי למהותו של החג. ויש בהם שהם אקטואליים לזמן ולמקום.

הקפות בבית הכנסת, ציור משנת 1937 לערך. ויקיפדיה

הקפות בבית הכנסת, ציור משנת 1937 לערך. ויקיפדיה

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: חגים | להגיב

המסר שהעביר אליהו בחור באינטרנט היהודי מן המאה ה-15

 בימים אלה קיבלתי מסר חשוב מאליהו בחור. הוא הגיע אלי באינטרנט היהודי, הפועל זה אלפי שנים. בגלקסיה היהודית מתרוצצות מיליארדי מילים, העוסקות בנגלה ובנסתר, בהלכה ובאגדה, בפיוט ובתפילה, בהגות ובשירה. חלק גדול מן הטקסטים גלויים לעין. אך בין המילים הרבות גנוז מדי פעם מסר מקודד, שצריך מנוע חיפוש מעולה כדי לאתרו ולפצחו. גוגל לא יצלח למלאכה זו. רק תלמידי חכמים אוהבי ספר מסוגלים לאתר את הקודים הנסתרים המועברים אלינו ממרחק של מאות ואלפי שנים.

אחד ה"מנועים" הללו הוא ידידי, איש הספר דן ירדני, שכבר סיפרתי עליו כאן לא פעם.

מספר ירדני:

אליהו בן אשר הלוי, אליה לויטה בפי הנוצרים, המכונה אליהו בחור, היה גיבור תרבות ססגוני בתקופת הרנסנס. מגדולי המדקדקים של השפה העברית. בלשן, מורה, מתרגם, סופר ועורך, פולמוסן ומשורר, זמר והומניסט.

הוא נולד בגרמניה בשנת 1469 ומת ונקבר בוונציה בן 80 שנה, גיל מופלג מאד באותם ימים. במהלך חייו נדד בין ערים ומדינות, עבד בבתי דפוס רבים, בעיקר בתי דפוס נוצריים שהדפיסו ספרים עבריים. בין לבין חיבר קונקורדנציה למקרא, מילון ארמי עברי, מחקר על טעמי המקרא והניקוד (בו גילה שאלו אינם קדומים אלא הומצאו בתקופה מאוחרת). הוא גם חיבר מילון יידי עברי והיה חלוץ המחברים של ספרי יידיש חילוניים. "באבע בוך", שהיו חומר קריאה מרתק לנשים יהודיות.

דו ירדני מעיין בספר עתיק

דו ירדני מעיין בספר עתיק

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: היסטוריה יהודית, יהדות | 4 תגובות

מ"רב הלילה רב שירנו" ועד "בשפריר חביון"

 שער הספר

אין נער בישראל, שחונך בתנועת נוער, שאיננו מכיר את השיר "רב הלילה", שכתב יעקב אורלנד.

רב הלילה, רב שירנו

הבוקע לשמיים,

שובי שובי הורתנו,

מחודשת שבעתיים.

שובי שובי ונסוב,

כי דרכנו אין לה סוף,

כי עוד נמשכת השרשרת,

כי ליבנו לב אחד

מעולם ועדי עד,

כי עוד נמשכת השרשרת.

שרו אותו בבית"ר ושרו אותו ב"השומר הצעיר" ושרו אותו בבני עקיבא ובנוער העובד. שרו אותו בארץ ובגולה. במחנות העקורים ובאוניות המעפילים. בקיבוצים ובמושבים ובערים, בחתונות ובבר מצוות. והיינו רוקדים את ההורה הזו עד אור הבוקר. זה השיר שכולנו הרגשנו בנערותנו כי הוא המבטא, הן במילותיו והן במנגינתו [שאמרו כי היא "עממית"] את ארץ ישראל המתחדשת. את העם שקם לתחייה בארץ ישראל, זקוף קומה, "מתנער מרפש הגולה", אם להשתמש במילותיו של ז'בוטינסקי.

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: זמר עברי, סופרים, ספרות, ספרות עברית, ספרים | 10 תגובות