המלה היא סימפון. (לא סימפוניה כמו הסימפוניה הבלתי גמורה של פרנץ שוברט). זו מלה, שאני מנבא לה עתיד חשוב במלחמת ישראל על קיומה.

נתקלתי במילה זו באקראי במהלך לימוד במסכת קידושין (דף י' עמוד ב') בסוגיה הדנה בנסיבות שבהן מתבטלים קידושין וקניינים אחרים.

אליעזר בן יהודה מתעלם במילונו לחלוטין ממילה זו, כשם שהתעלם ממאות מילים ארמיות שהעשירו את הלשון העברית. אבן שושן, מפרש את המילה במשמעות של נספח לשטר שיש בו תנאים נוספים. הוא מביא דוגמא ממסכת כתובות נב: שם נאמר "מצא שטר בין שטרותיו… אם יש עמהן סימפונות יעשה מה שבסימפונות". מעיון בספר הערוך הבנתי כי מקורו של ביטוי זה בהליך המביא לביטול שטרות, הסכמים וקניינים, כשם שקבלה או שיק שנפרע מבטלים חוב (ואני מבקש מחילה מתלמידי חכמים על ההגדרה הפשטנית הזו).

אך מה שמצאתי בפרוש רש"י בסוגיה הביא אותי למחשבה על חשיבות המונח הזה בחיינו המדיניים. וכך כותב רש"י:
"כל דבר המבטל דבר, קרוי סימפון שלו". בקושי עצרתי בעד עצמי מלפרוץ בצעקה שהשמיע ארכימדס, כשיצא מן האמבטיה בה גילה את החוק הקרוי על שמו: "אאוריקה, אאוריקה", מצאתי מצאתי.

ומה מצאתי?

מצאתי בסימפון את התשובה להודנה ולתהאדיה ולאינתיפאדה ול"הסכם כוריש" ול"זכות השיבה" ולכל יתר המרעין בישין שהערבים מנחיתים עלינו.
אין מומחים כערבים להשתמש בשפה הערבית העשירה כדי להסתיר את המחשבות ולשבש את האמת ולערפל את המוחות ולהוליך שולל. והעולם קולט את המושגים שלהם ומאמץ אותם. מדברים על עם פלסטיני כאילו קיים יצור כזה מקדמת דנא, ומדברים על הודנה כאילו היא הפסקת אש, על תהאדיה כאילו היא חצי שלום, ועל אינתיפאדה כאילו היא מלחמת שחרור וכך הלאה. את המשמעות האמיתית של מושגים אלה אנו משלמים בדמנו.
וכאן בא הסימפון ויכול להושיע אותנו בעת מצוקה. הבה נחדיר את המושג הזה ברחבי העולם כולו ונבהיר כי כל הסכם עם הערבים יש בו סימפון.

למשל: רוצים זכות שיבה בבקשה – סימפון האומר שזה לא בבית ספרנו. רוצים ריבונות מוחלטת – סימפון השולל התחמשות, בריתות עם מדינות אחרות, שליטה במרחב האוויר.

כך אפשר להמשיך בסימפונות – ממש סימפוניה בלתי גמורה. כמו שהערבים עושים לנו זה שנות דור.

בהמשך הסוגיה דנה הגמרא בשאלה אם יכול אדם לקנות עבד ולבטל את הקניין בטענת סימפון. דהיינו לאחר הקניין הוא מגלה נתונים שלא היו ידועים לו בעת הקניה, המבטלים את העסקה.

הגמרא אומרת שאין סימפון בעבדים. כי אם יש לעבד מום כלשהו המום נראה לעין וידוע מראש. אם המום נסתר גם אז אין בו סימפון כי הרי אינך מתחתן עם העבד – כפי שמסביר הרב שבתי סבתו. העבד נועד לעבודה וכל עוד המום הנסתר אינו מונע ממנו לעבוד אין בכך כדי לבטל את הקנין.

שונה הדבר, אומר הרב סבתו, אם מדובר בליסטים מזוין. זה כבר דבר אחר. זה כבר הופך למסוכן ומבטל את כל העסקה. ואיך נגדיר את הפלסטינים המבקשים את נפשנו אם לא כליסטים?

אילו על כל הסכם עם הערבים מאז אוסלו היינו מטביעים חותמת סימפון ייתכן שלא היינו מגיעים למצב בו אנו נמצאים היום.
תנו לי נקודת אחיזה ואזיז את כדור הארץ אמר ארכימדס. תנו לנו סימפון ונזיז את כל הסכמי השווא עם הערבים.

 

תגובות

פרושים נוספים

למלה סימפון (או סמפון) יותר מאשר פירוש אחד.  היא מופיעה כבר בתוספתא. 
 הפירוש הראשון הוא עורק, הסתעפות. בית הסמפונות, למשל, זה החלק באיזור אבי העורקים. ראה, למשל, את הגמרא (ורש"י) במסכת חולין דף מה ע"ב, או במסכת מגילה "היה עשוי כמין סימפון" (ירושלמי, מגילה פרק א')
אמציה גינת

דלקת הסמפונות

עם כל הכבוד לקורא המלומד המלה סמפון במשמעות שהוא מביא היא מלה עברית מקובלת בתחום הרפואי. סמפון הוא "כל אחד משני הצינורות המקשרים את קנה הנשימה עם הריאות". (מילון רב מלים).

על בסיס מלה זו נקראת מחלה הידועה בלועזית בשם ברונכיטיס – דלקת הסמפונות. שסימניה הם שיעול בלתי פוסק, ליחה רבה  וקוצר נשימה (שם).
ז.ג.

הגירסה האמריקנית

 
באנגלית קיים מושג משפטי כמו סימפון. ABROGATION והכוונה היא שאחרי מעשה אפשר לבטל את הנעשה בעבר. ABROGATION OF THE PLATT AMENDMENT
בהתחלת המאה העשרים ארצות הברית הכניסה לחוקה  סעיף שבו מותר לאמריקה
 א. להתערב במדיניות של קובה
 ב. להחזיק לצמיתות בבסיס הימי בגונטאנאמו.
 ב1934 בוטלה הרשות לאמריקה להתערב במדיניות הקובנית וזה נקרא
THE ABROGATION OF THE PLATT AMENDMENT

באמריקנית משמשמ המילה    ABROGATION
ככינוי לשיטה האיסלמית לא לקיים הסכמים.

האינטרנט מלא במאמרים על מדיניות ביטול  הסכמים באיסלם. עבורם זה כמו ארוחת בוקר. , להם מותר הכל.

ראה

http://www.google.com/search?hl=en&source=hp&q=islamic+doctrine+of+abrogation&aq=8c&aqi=l1g2g-c1g1g-c5g1&aql=&oq=+abrogation&gs_rfai
 
אשר תורן

מקור המלה סמפוניה

האם יש קשר בין הסמפון שבתלמוד למלה סמפוניה? כנראה שלא.

סמפוניה  היא מלה יוונית המורכבת משתי מלים "סימ" שמשמעותה יחד  ו"פוניה" שפרושה נגינה ("מוצא המלים" מאת אברהם שטאל)
 
אך הקורא דן ירדני גילה תגלית מפליאה דווקא בספר דניאל, שלדעת חז"ל חובר בראשית ימי הבית השני.

 כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין, דִּי בְעִדָּנָא דִּי-תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרס (קַתְרֹס) שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא (…)
 (דניאל ג:ט"ו)

 ובתרגום:
עַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֲתִידִים, שֶׁבָּעֵת שֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים וְהָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר, תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לַצֶּלֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וְאִם לֹא תִּסְגְּדוּ, בָּהּ בַּשָּׁעָה תָּשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, וּמִי הוּא אֱלוֹהַּ אֲשֶׁר יַצִּילְכֶם מִיָּדָי (תרגום ש.ל. גורדון).

מפרשים אחרים פרשו את תוכן הפסוק כהמשך העלילה, אך לא התייחסו לכלי הנגינה ולמלה  סומפניה (פרוש א.ש. הרטום, ופרוש שמואל הכהן ויהודה קיל).

מילונים שקלעו למטרה
 

במילון הישן של יהודה גור (תש"ז) הוא כותב על "סמפון", "שטר צדדי שבו נזכרים תנאים אחדים של השטר העיקרי …"

במילונו של אבן שושן(תש"ח) מוצא אתה שתי הגדרות. ובמלונו של יעקב כנעני, קוראים " 1. כתב הסכם, חוזה. 2. נספח לכתב ההסכם, שיש בידו לשנות את ההסכם, או גם לבטלו …

את ההגדרות המקיפות ביותר מוצאים במילון  הארמי – אנגלי של מרכוס ג'סטרו.

 

יצחק רפאל דויטש, קנדה