"השפה בה אנו מדברים אינה עברית אלא ישראלית"

 פרופסור גלעד צוקרמן, פילולוג בעל מוניטין בינלאומי, השולט ב-11 שפות, טוען כי השפה העברית של  הנביא ישעיהו אינה השפה שבפינו * הישראלית היא הכלאה של שפות רבות והדקדוק שלה איננו הדקדוק של טהרני  העברית * מותר להגיד עשר שקל  ולקחתי את הספר * היידיש לא מתה כי הישראלית  היא תוצר של השפה בה דיברו היהודים אלף שנים

 לפני כתריסר שנים ביקר עזר ויצמן, אז הנשיא השביעי של ישראל,  באוניברסיטת קמברידג' במטרה לראות את הגניזה הקהירית. כשהציגו בפני הנשיא את הפרופסור המלכותי לעברית, טפח הצבר המחוספס על כתפו ושאל: "מה נשמע".

 לתדהמתו של ויצמן לא הבין הפרופסור המומחה לעברית את השאלה. הוא חשב שויצמן מתכוון  לתפילת "שמע ישראל".

 אותו פרופסור עמד במצב מביך עוד יותר כשבא לארץ ונשאל על ידי אנשי הביטחון בלוד  לאיזו מטרה הגיע. כשהשיב שבא ללמד עברית באוניברסיטה העברית ביקשו ממנו לפתוח את מזוודתו לבדיקת שיגרה. הוא לא הבין את הבקשה. פרופסור לעברית שאינו מבין עברית עורר מיד את חשדם של אנשי הביטחון והוא הובל אחר כבוד לחדר החקירות.

 את שני הסיפורים המשעשעים הללו מביא פרופסור גלעד צוקרמן, בספרו "ישראלית שפה יפה", כדי לומר לנו שהשפה שאנו מדברים בה איננה עברית.  אנחנו מדברים ישראלית והפרופסור האנגלי לעברית אינו יודע ישראלית. שטיפת המוח של החינוך הציוני שיכנעה אותנו כי תנועת התחייה הלאומית הצליחה להחיות את השפה העברית המתה. כי השפה שבפינו היא שפת הנביאים  ורק כמה מלים מודרניות נוספו מ"מוחו הקודח" של אליעזר בן יהודה, כנאמר בשירו המפורסם של ירון לונדון..

  

שפת אם קובעת את הדקדוק שלה ולא הפילולוגים. שער הספר

 לא ולא, אומר פרופסור צוקרמן. השפה שבפינו היא שפה אחרת. מה שנחשב בעיני טהרני הלשון (אותם הוא מכנה "פסיקופתים") כשגיאות לשון אינן שגיאות. הישראלי האומר עשר שקל  נאמן לדקדוק הנכון של השפה הישראלית. כי הישראלית היא שפת אמו של הישראלי ואת דקדוק שפת האם קובעים דובריה, לא הפילולוגים.

 פצצה אינטלקטואלית

 ספרו של צוקרמן הוא לא פחות מפצצה אינטלקטואלית, שנזרקה לשיח הציבורי שלנו וזעזעה כמה מהנחות היסוד של תרבות התחייה העברית. אני חייב להודות שכאדם ששפת אמו  עברית (ולא ישראלית), ושפת סבתו יידיש התקוממתי תחילה נגד התיזה של צוקרמן.  לבחינות הבגרות בלשון למדתי על פה את כל לוח השמות והפעלים של ברקלי.  כל ימי טרחתי לעקור מפי את השגיאות שבשפה המדוברת ולסגל לעצמי עברית "נכונה". והנה בא חוקר צעיר ואומר שכל המאמץ היה ברכה לבטלה.

 אך אחרי שקראתי את ספרו (וספר נוסף "טינגו", עליו אכתוב בנפרד). ולאחר ששמעתי הרצאה שנשא בבית ליוויק וקיימתי עמו שיחה ארוכה, לא יכולתי להימלט מן התחושה שיש אמת בדבריו.

כשהופיע הספר ב-2008 הוא עורר אמנם סערה זוטא בתקשורת. אך דברי השבח ודברי הביקורת כאחד לא התמודדו ממש עם התיזה של צוקרמן. כי מי מסוגל להתמודד עם אדם השולט ב-11 שפות.

לכן הדברים הבאים אינם בחזקת ביקורת אלא דיווח על מה שהבנתי ממשנתו של האיש המופלא הזה.

     

 

גלעד צוקרמן (באדיבות המצולם)

  מהי השפה הישראלית

 הישראלית, אומר צוקרמן, היא תוצאה של היברידיזציה (הכלאה). היא יונקת בו זמנית מעברית, יידיש, רוסית, פולנית, לדינו, גרמנית, ערבית, ערבית יהודית, צרפתית, ארמית ועוד.

 האם הישראלית ביחס לעברית דומה ליוונית המודרנית ביחס ליוונית הקלאסית?

 לא, אומר צוקרמן.

 הישראלית איננה התפתחות של העברית. היוונים דברו יוונית מאז ימי אריסטופאנס ועד ימינו.  איש לא דיבר עברית מן המאה השניה לספירה ועד המאה ה-19. כתבו עברית, התקשרו בכתב, אך לא דברו עברית. לא היו יהודים ששפת האם שלהם עברית עד "הילד העברי הראשון", איתמר בן אב"י.

 

איתמר בן אבי הילד העברי הראשון 1912

 איך נוצרה הישראלית

 את הישראלית יצרו ילדיהם של אלו שביקשו להחיות את השפה העברית. אין אפשרות להחיות שפה שאין בה דוברים ילידים שזו שפת אמם, ללא הפרייה הדדית עם שפות האם של מחיי השפה.
גם הלטינית היא שפה שניתן לדבר בה אך גם היא כמו העברית חסרת ילידים ששפת אמם לטינית. "וכשאני מדבר עם האפיפיור", אומר צוקרמן, "אני יכול לדבר לטינית לפי הבנתי והוא לא יכול לקבוע לי מה הדקדוק הנכון של הדיבור בשפה זו".

 הישראלית נוצרה על ידי קבוצה לא גדולה של אנשים שהיידיש היתה שפת אמם. הם עשו מאמצים כבירים להחייאת הדיבור העברי, אך מראשית המאה ה-20  כבר הפך הדיבור שנחשב עברי לדיבור ישראלי.

 מדברים יידיש במלים עבריות

 הישראלית איננה חד הורית. העברית היא הבסיס שלה אך מקורותיה בשפות רבות ובראשן היידיש – באוצר המלים הלא-בסיסי, בצלילים, במבנה ההברה, בתחביר, בסמנטיקה, בקונוטציות, במטבעות הלשון ובכל המרכיבים האחרים המאפיינים שפה.
 הסיבה להשפעה המפליגה של היידיש נובעת מכך שהקבוצה של מחיי העברית חשבו יידיש, חלמו יידיש, ספרו יידיש, והעבירו את היידיש שלהם לעברית. עד כדי כך שיש הטוענים שאנחנו למעשה מדברים יידיש במלים עבריות. אילו מחיי העברית היו באים מיהודי ארצות המזרח הישראלית שלנו היתה שונה לחלוטין.

 יותר מזה. הישראלית אינה שפה שהושפעה מן היידיש  אלא יצאה מן היידיש. לא חשוב כלל שרוב דוברי הישראלית כבר אינם יודעים יידיש.  תימני שבא לארץ מדבר למעשה יידיש במילים עבריות בלי לדעת זאת.

 צוקרמן מביא שפע של דוגמאות להוכחת התאוריה שלו.

 ביטויים שהם בבואה מוסווית מיידיש

 מה נשמע (וואס הערט זיך), משוגע על כל הראש, לב שבור, סנונית ראשונה. יום הולדת, לא כל הנוצץ זהב, הכה בברזל בעודו חם, מפחד מהצל של עצמו,  לכל כלל יש יוצא מן הכלל, רך כמשי.

נהיה לו חושך בעיניים, נתן מבט (במקום הביט), עשה צבא, עשה צחוק, עשה כבוד, עשה שוק, עשה מכה, עשה עיניים, דפק הופעה, דפק רושם.

 מילים שהישראלית שאלה מן היידיש תוך שינוי האיות

 שוויץ, שפיץ, שוונג, שלוק, שמוק, שלומפר, שמונצס, שמאטס, שפכטל, קונץ, גרפס, ברוך, פיצ'פקס, נעבך, מייד'לע, בוב'לה, פרווה, אוטוטו, קוטר, פלונטר, בוק, בוידעם, אלטע זאכן, גפילטע פיש, בייגלה, קניידלך, קרפלך, לטקס, בלינצ'ס, קישקס, גטקס, קפוטה, שטריימלך.

 מילים עבריות שנכנסו לישראלית דרך היידיש

 חבר'ה, חבר'מן, חוכם, בקיצר, העיקר, מילא, משיגנה, מישפוחה, בלבוסתה, כלבויניק, תכל'ס, שולם, טוכס.

 מילים ביידיש שקשה לתרגם ועברו לאמריקנית

 מענטש, חוצפה, שמאק, שלאגער, שפיל, שמענדריק, שמאלץ, שמעגעגע, שמאטע, קוועטש.

 מנין באה המברשת

 איש איננו מעלה בדעתו שמלה זו אינה מלה עברית למהדרין.  במילון אבן שושן הוא מסמן אותה כ"לשון עברית חדשה", אך קובע שקיים שורש ב.ר.ש. שממנו יוצאים הבריש, התברש, בורש כאילו אבותינו הברישו את נעליהם מימים ימימה במברשת.

 אליעזר בן יהודה (שצוקרמן משבח את מילונו כמילון האטימולוגי  הטוב ביותר) אומר "מברשה". הוא מציין כי זה "נהוג בדבור הערבי בארץ ישראל".  עוד הוא אומר שאולי הוא לקוח מן הפועל הערבי ברש, אך מביע ספק אם למלה זו יש שורש שמי.

 בא צוקרמן ואומר כי  מברשת היא מסוג המלים שהוא מכנה "הסגלות מורפמיות", הדומות למה שהוא מכנה תשמו"צים  (תרגום שומר משמעות וצליל). מדובר במלים הלקוחות משפה אחרת כשהמקור מוחלף במלה  הקרובה לה במשמעות או בצליל.

 אין בעברית הקדומה שורש ב.ר.ש. ולעומת זאת יש ביידיש בארשט (שקלטה את המלה משפות אירופיות). הישראלית יצרה איפה מלה חדשה מן היידיש  תודות לקרבת המשמעות והצליל. גיור המלה הצליח כל כך עד שהיא נראית כצברית מבטן ומלידה.

 איך נולדה המלה משקפיים

 עוד תשמו"ץ שמביא צוקרמן הוא סיפור מקסים על הולדת המלה משקפיים. אבותינו אולי נזקקו למשקפיים אך אלו הומצאו כידוע רק במאה ה-13.

 ראשוני המשכילים שחיפשו מלה עברית למשקפיים המציאו כל מיני צרופי מילים: כלי ראות, כלי ראי, בתי עיניים, כלי מחזה ועוד.

 את המלה משקפיים המציא חיים לייב חזן, שהתגורר בגרודנו שבבלארוס. את החידוש שלו פרסם בעיתון העברי הצפירה באפריל 1890.

 

יהודי חמרכיב משקפיים קורא בהיינט. ציור של יהודה פן

"עלה על לבי לקרוא משקפיים, הנה איש לא יכחש  כי טוב שם בן מלה אחת משם מרבה מלים" – כתב חזן.

 חזן הסביר כי בחר בשורש העברי  ש.ק.פ. בשל דמיונו למלה היוונית סקופאו שמשמעותה "אני מסתכל על".

ולא פחות חשוב: ביידיש קוראים למשקפיים שפקולן.

 הנה כי כן, אומר צוקרמן, המלה הישראלית משקפיים יש לה אבא עברי, אמא יוונית והיא גם נשמעת כמו שפת האם של יוצרי הלשון הישראלית או מחיי השפה העברית.

 תרגום בבואה היוצר משמעות חדשה

 צוקרמן מצביע על עשרות מילים שהושאלו מן היידיש ואף שיש להן משמעות בעברית קיבלו בישראלית משמעות אחרת.  ידועה הבדיחה על הילד הישראלי  שנתבקש לבדוק במילון את משמעות המלה אלמן. הילד השיב למורה כי אלמן הוא מי שאשתו אוהבת מאד, כי כך מצא במילון "מתה עליו אשתו".

 "מת" במשמעות חושק "אני מת עליה" "אני מת לכוס קפה עם קרואסון" באה מן היידיש בה יש ביטוי "אני מת להשתין".

 "בוער" בעברית זה משהו שעלה  באש. בישראלית קיבלה המילה משמעות של דחיפות.  ביידיש בוער משמעותו דחוף. ובעברית אומרים "זה בוער" כשמתכוונים "דחוף מאד".

 ואם מדברים על אש הרי מי ששרוף  על בית"ר ירושלים, שיש להניח כי הוא והוריו אינם מבינים מלה ביידיש, אינו יודע ששרוף במשמעות "אוהד נאמן" בא מן היידיש. היידיש כמובן לא המציאה את הביטויים האלה, וניתן למצוא דוגמתן ברוסית ובפולנית אומר צוקרמן.

 איך נוצרו הצעצועים

 משמעות המלה צעצוע בעברית היא "מלאכת גילוף או פיסול".

 איך הפכה מלאכת גילוף לצעצוע בו משחקים ילדים?

היו שניסו לקשר זאת עם קעקוע.

 צוקרמן סבור שמקור הצעצועים במילה היידית צאצקע  שמשמעותה צעצוע (וגם תכשיט או קישוט, וגם כינוי לאשה צעקנית).  היידית קלטה את המלה מפולנית ו/או רוסית.

 ואכן בתרגום ליידיש של הסיפור העברי "אריה בעל גוף" תורגם הביטוי "מעשה צעצועים" לצאצקעס.

 בישראלית הפכה המלה צאצקע עצמה לבעלת משמעות חדשה = שובב. בדומה למלה תכשיט ביידיש שבעברית המשנאית משמעותה תכשיט וביידיש הפכה משמעותה לשובב.

 איך נולד התחת

 בעברית של אבותינו  תחת משמעותו "למטה מ.." ההפך מ"מעל ל..).  משמעות אחרת לתחת היא "תמורת". עין תחת עין, רעה תחת טובה.

 ביידיש מערבית אומר צוקרמן  המלה העברית תחת הפכה לטוכס שקיבלה שתי משמעויות. האחת התחת המקורי העברי דהיינו מלמטה והשניה אחוריים ועכוז. זאת, כנראה בהשפעת שפות אחרות שהיידיש קלטה מהן. מן היידיש חזר הטוכס לעברית והפך לתחת שאבן שושן מכנה אותו "שפה המונית".

 מילון רב מלים של שוויקה כבר רואה בה מלה תקנית ומביא דוגמאות של כל משמעויותיה  ושימושיה בישראלית: זריקה בתחת, כיסוי תחת, תזיז את התחת, פרצוף תחת, קריעת תחת ועוד.

יוסי שריד, שהוא טהרן מדופלם מתח במאמר בהארץ ביקורת חריפה על התיאוריה של צוקרמן ועשה זאת בלשון תנ"כית גבוהה. אך גם הוא הידרדר לישראלית בזויה לדעתו וכתב: " שיבושים שהם סימנים לעם הארצות מדאורייתא; "עשר שקל" איננו סלנג, הוא קשקוש בתחת".

 האם הישראלית שפה רזה?

 צוקרמן מביא סטטיסטיקה  המראה שהישראלית לא רק אינה שפה רזה, אלא בשל שפע מקורותיה היא עשירה בהרבה מן העברית.

ואלה הנתונים:

 עברית מקראית כ-8000 מלים

 עברית משנאית כ-20 אלף מתוכן 6000 מקראיות והיתר ארמיות שקיבלו צורה עברית

 עברית של ימי הביניים  הוסיפה עוד למעלה מ-6000  מילים

  ישראלית (ערכים מילוניים חדשים) – כ-17000. יחד עם מילים בינלאומיות, מילים שאולות ומילים ממוצא תנכי, מישנאי וימי ביניימי –  37,260 מילים. (זה מספר המלים שבמילון אבן שושן).

 ======================================================================

 פרופסור גלעד צוקרמן, 39,  בעל תואר דוקטור  מאוניברסיטת  אוקספורד וקיימברידג'.  הוא שולט ב-11 שפות ולומד עתה 11 שפות נוספות. מכהן כפרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה. נשוי ואב לשני ילדים, מחלק את זמנו  ואת פעילותו האקדמית בין ישראל, אוסטרליה וסין, בה הוא מדריך את הסינים איך לשפר את מערכת החינוך שלהם.

 בשבוע הבא יפורסם כאן מאמר של פרופסור צוקרמן וכן שיחה עמו .

קישורים

כל הגניזה במחשב שלך
http://www.zeevgalili.com/?p=9606

ונתנה תוקף בתרגום ליידיש
http://www.zeevgalili.com/?p=477

סיפורי יידיש של לוין קיפניס
http://www.zeevgalili.com/?p=382

שפת יידיש בין צחוק לבכי
http://www.zeevgalili.com/?p=383

ראיון עם יעקב שויקה מפתח מפעל השו"ת ומלון רב מלים
http://www.zeevgalili.com/?p=9693

גרשום שלום על ציונות,משיחיות ואנרכיה בלשון
http://www.zeevgalili.com/?p=837

אהרון אמיר אחרון הכנענים
http://www.zeevgalili.com/?p=649

האם פרחה היא כינוי גנאי
http://www.zeevgalili.com/?p=498

 

 

 

באחרונה ראה אור הספר "טינגו", המכיל אוסף מילים בעלי משמעות יוצאת דופן משפות רבות, שאליו תרם פרופ' צוקרמן שלושה פרקים על יידיש, סלנג ישראלי ואטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית).

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה יהדות, יידיש, ישראלים, לשון, לשון עברית, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

14 תגובות בנושא "השפה בה אנו מדברים אינה עברית אלא ישראלית"

  1. מאת מרדכי צבי‏:

    אפריון שלל צבעים לראשו של הד"ר צוקרמן. נמצאנו למדים ששפה בתנועה, קרי, שפה דינאמית יונקת את שינוייה ושדרוגיה מהשפה המדוברת יותר מאשר זאת הכתובה. לא יפלא הדבר כי על כן דרך בני האדם למצוא כינויים,ביטויים או הגדרות על מנת לבטא את המלה על כל צדדיה שכוללים את ההקשר המילולי והרגשי המתקשרים אל המלה הנאמרת. ידענו מלמודינו שלא הרי אנגלית שייקספירית לאנגלית המדוברת ולא כל שכן לאמריקאית (או אמריקנית) המדוברת ולא הרי רוסית של לייב טולסטוי לזאת שבשימוש העכשווי.
    מפי השמועה למדנו שחוקרי שפה הונגרים באו למאה שערים שלנו בירושלים לשמוע הונגרית שבה השתמשו לפני מאתיים שנה כי בהונגריה היתה דינאמיקה ובמאה שערים השפה ממש קפאה על שמריה (ושעריה). מה שעוד יותר מעניין שגם העתונות העברית בת זמננו חורגת זה כמה וכמה שנים מעברית תקנית ודומה כאילו הכותב מתרגם את דבריו מאנגלית, הן בניסוח והן בבטויים שגורים, שלא לדבר על שימוש במלים לועזיות בכתיבה עברית. לא הגענו עדיין לרמה של "מה אתה מדבר על? What are you talking about?" אבל ברי לי ש"זה למה!" הוא תרגום מילולי של that's why או הביטוי "לגזור קופון" הוא גם איזו הכלאה של משהו שעליו מקבלים או מגיע פרס או מעשה ששכרו בצידו. ועוד רבים כאלה ( זה לא כוס התה שלי למשל).
    ועוד הבחנה מעניינת שבה הייתי משתעשע רבות עם אבי ז"ל על השאלת מלים מהשפה העברית ללשונות לע"ז. למשל המלה פרי בעברית המופיעה בספר בראשית בסדר ימי הבריאה "עץ פרי עושה פרי אשר זרעו בו וכו'" מצאה את דרכה לשפות אנגלית ,צרפתית ואחרות fruit בצורותיה השונות או פירות fruits . גם המלה ארץ שנהייתה למלה earth , או מלה סנדל ש"יובאה" ממקום אחר ושימושה בלע"ז sandal . מעניין אם היא נעל נוחה המשמשת את בעליה בהליכה בחול sand. ועוד אינספור עד כי חדל לספור. (והרי זה מקרא חסר כי הרי יש לומר עד כי חדל הסופר לספור).

    עוד משהו חד וחריף ובלע"ז "פיקאנטי" על אותו שודד שלמד עברית תנ"כית וכשרצה לשדוד את קרבנו היה אומר באיום מתריס : " ממונך או נפשך!?".

  2. מאת אשר‏:

    את יחסה של השפה הישראלית ליידיש אפשר לקבל אם אנו מוכנים להתעלם מכמה פרצות ברורות בתיאוריה. איפוא תימצא ביידיש את הקשר למושג הישראלי החשוב, קריעת תחת, כמו "בטירונות גולני קורעים לטירונים את התחת"? מי שמע על הביטוי ביידיש "צוריסן דם טוכס"?

    לדעתי השפה הישראלית יונקת הרבה מאד מקירבתה הפילולוגית, ואחרי שיבת ציון, מקירבתה הגיאוגרפית, לשפה הערבית. ואם נחקור בענין זה לעומק נבכי וואדי ניסנאס בחיפה נמצא שם את ההתרסה הבאה, "ארי ימזע תיזק", שזיקתו ל "קריעת תחת"הרבה יותר משמעותית וגם פילולוגית יותר ברורה.

    תהילים קכ"א הוא שיר נפלא אולם מלא תעלומות. מדוע למשל י"ד שירי המעלות הם אכן "שירי המעלות" וקכ"א לבדו נקרא "שיר למעלות"?
    למה נאמר בשיר "יומם השמש לא יככה וירח בלילה"? את מי מכה הירח בלילה, או אפילו ביום?
    בנקל נבין גם את, "השם ישמרך מכל רע", אולם למה "ישמור את נפשך"? האם נפשנו לא כלולה ב"מכל רע"?
    יש סברה שטוענת שאלו הן שגיעות של חיפזון משום שהשיר נכתב בזמנם של מירדפי המלך דויד בן ישי, מחבר ספר תהילים בשלמותו, אחרי עמלק. ואם עמלק הוא מבני ישמעאל וערב דיינו לנבור במזבלות העגה הערבית ושם נמצא בקלות את הקללה הערבית, "ארי חילמא נפסק".
    השפה הישראלית היא יידיש בעברית?
    לא לגמרי בטוח.

  3. מאת שחרור יונים‏:

    הצ'פחה של ויצמן מתמצתת את העיקר. ראיתי ראיון טלוויזיוני עם גלעד צוקרמן ואת הדיון שהתפתח. כמו אנשי אקדמיה אחרים העוסקים בשפה ולשון, שממשיכים לקיים דיונים נוקבים ולרקוח מילים חדשות לתיאור העולם המשתנה במהירות, גם גלעד צוקרמן לא בדיוק הותיר עלי רושם עז.

    השפה חשובה בעיני, והשפה העברית-ישראלית שאנחנו מדברים וקוראים בה מרתקת. שפה היא הקשר הדבק העיקרי בין אדם למחשבותיו. היא מצלמת תמונת מצב היסטורית, ואחד הדברים המובהקים שמבדילים בין אדם לבהמה.

    אבל השפה היא בעיקר ראי חי של הציבור שדובר אותה. אנשי האקדמיה יכולים אולי להצביע על נתיבים ואבני דרך בהיסטוריה שלה דרך העם שדובר את השפה, אבל לא יכולים להשפיע בצורה ניכרת על המציאות המדוברת והכתובה.

    השם של המוסד האקדמי הישראלי עצמו- 'האקדמיה ללשון' העברית' הוא סטירת לחי וצ'פחה עיזר- וויצמנית מהדהדת בפני עצמו.
    http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/Pages/default.aspx

    אם הידענים ממגדל השן לא טורחים לשנות את השם מאקדמיה למוסד ללשון או המכון ללשון באיזה זכות מוסרית הם מציעים לציבור את התקנות וההצעות שלהם לעברית ?

  4. פינגבאק: הדובר הילידי מדבר ישראלית אחלה, לא צריך לתקן את העברית שאינו מדבר | היגיון בשיגעון

  5. פינגבאק: הכשר משפטי למלה "כוסית" | היגיון בשיגעון

  6. מאת יוסי‏:

    ביידיש – משקפיים – מכנים – "אויגן גלייזר" =זכוכיות עיינים. המונח "שפקולן" לא מוכר לי – יידיש זו שפת אם שלי. מנין לקוח?
    תגובה

    העובדה שיידיש היא שפת אם שלך אינה אומרת שאתה מכיר את כל אוצר המילים היידי. פתח מילון ותיווכח.

  7. פינגבאק: הכה ביהודים [החרדים] ותציל את המדינה | היגיון בשיגעון

  8. מאת אלי‏:

    תיקון חשוב. צוקרמן לא טען שישראלית היא יידיש שעברה החלפת מילים (רה לקסיפיקציה) למילים עבריות, כמו שנכתב כאן. טענה זו היא ישנה יותר שהעלו לפניו. הוא טוען שנוצרה שפה שהיא היתוך של כמה שפות: עברית, יידיש, גרמנית, רוסית, פולנית ועוד. העברית תרמה לישראלית יותר מרק את אוצר המילים שלה. המורפולוגיה, מערכת הפועל וחלקים נכבדים ממערכת השם של הישראלית הן עבריות מאוד. הצורנים הם עבריים. המבנים הם אירופאים יותר.

  9. פינגבאק: משמעות המלה כיבוש בשפה העברית | היגיון בשיגעון

  10. מאת משה פלאם‏:

    השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל.
    סוף ספר לוויטיקוס או כפי שנקרא ביהודית (חס ושלום לא עברית) פרשת בחוקותי.

    ביקורת נוספת: ברור מהכתבה ומקריאת ספריו, שצוקרמן אינו מכיר יידיש מבית… רבים מהמלים ה"נוכריות" הן למעשה עברית במבטא גליצאי. אכן, חלק ניכר מן היידיש (למעשה צריך לכתוב: יהודיש) מקורו בעברית.

    ואחרון חביב, כנצר למשפחה שדיברה כתבה ולמדה עברית ודנה בעברית בשבת, לאורך כל השנים, הרבה לפני "תחיית השפה", חיפשה תמיד דרכים להתבטא בעברית גם במשמעויות חדשות, אחת ולתמיד צריך להפסיק את הזלזול בשמירת העברית של עמנו. אכן היתה השפעה ארמית חזקה בסוף ימי הבית, ויוונית בתקופה ההלנית, אך אינך יכול שלא להתפעל מהמפעל של רבי יהודה הנשיא, ומהכתבים של הצדוקים או הביתוסיים. אינך יכול להתעלם מהקראים, ולא ממתנגדיהם חכמי "ספרד".

    • מאת משה פלאם‏:

      חוצפה, למשל, מקורה בארמית, כפי שמופיע בספר דניאל ובתלמוד הבבלי. נראה שמשמעותה המקורית כעס ו"קצף" – בעברית מקראית.

  11. מאת Muza Bar Nahum‏:

    אידיש היא שפת אם שלי.זו השפה הראשונה שדיברתי בה בבית בליטא. ידוע לי שלמשקפיים קראו ברילן

    • מאת זאב גלילי‏:

      נכון גם ביידיש שלי אמרו ברילן. אך כידוע אין יידיש אחת וקיימים ניבים רבים. יש עוד מלים למשקפיים – פענסנע ופענסנע.

השאר תגובה