ארכיון פוסטים מאת: זאב גלילי

אילו בחרנו בנשיא בעל עבר פלילי

כמה קווים לדמותו של דב שילנסקי ז"ל

בשנת 1998 נתבקשה הכנסת להכריע אם לבחור בנשיא בעל עבר פלילי, דב שילנסקי, לבין נשיא עם עבר מפואר – מפקד חיל האוויר עזר ויצמן. הכנסת בחרה בויצמן ובדיעבד נתברר שלמרות עברו המפואר היה ויצמן בעל עתיד פלילי – קיבל שוחד וסולק מכס הנשיאות בבושת פנים..

דב שילנסקי ןיקיפדיה


להמשיך לקרוא

האתר עובר תהליך שידרוג ותחזוקה

אתרנו הוותיק זקוק לניעור דיגיטאלי. עקב עבודות תחזוקה ושידרוג ייתכנו קשיים בכניסה לאתר או בקריאת חלק מן המאמרים ובצפיה בחלק מן התמונות ועם הקוראים הסליחה.
חג חנוכה שמח
זאב גלילי

התקשורת כשותפה ב"אונס השני" בחשדות נגד אורי בר-לב

                         – מאת משה נגבי –

לפני כעשרים שנה, במהלך הדיון המשפטי בפרשה הנוראה והטראומטית של "אונס שומרת", הוקיע הנשיא דאז של בית-המשפט העליון, מאיר שמגר, את הטקטיקה המגונה של חשודים בעבירות מין לנסות לנקות עצמם מהחשד באמצעות הטלת רפש במתלוננת והצגתה כמופקרת, שלא לומר נפקנית.

"חלק אינטגראלי מכל דיון בעבירת מין במשפט שלנו הוא הפיכת המתלוננת לסמרטוט", אמר שמגר, והתריע שבכך עוברת המתלוננת מעין "אונס שני", מילולי, המתבטא בפלישה חוזרת – הפעם של הציבור המציצני כולו – למרחב האינטימי ביותר שלה, והמבזה והמשפיל אותה לא פחות מן הפשע המיני שעליו התלוננה.

מאיר שמגר ויקישיתוף

מאיר שמגר ויקישיתוף

השופט שמגר הדגיש באותו דיון כי "האונס השני" הזה הוא לא רק בזוי מבחינה מוסרית, אלא פסול מבחינה משפטית. הרי הסכמתה של מתלוננת לשכב עם גבר פלוני, כך הסביר, ואפילו עם שורה ארוכה של גברים, אינה שוללת את זכותה הבסיסית לסרב בתוקף לשכב או לקיים מגע אינטימי כלשהו עם גבר פלמוני. לכן הניסיון להעלות פרשות מין של המתלוננת עם גברים אחרים "ראוי הוא שיידחה מכל וכל".

אין עכבות מוסריות לתקשורת

דברים מכוננים אלה של נשיא בית-המשפט העליון, וגם תיקוני חקיקה שנעשו בהשראתם, אכן הצליחו לצמצם במידה מסוימת את תופעת "האונס השני" של המתלוננות בין כותלי בית-המשפט. בעקבות הדברים והתיקונים האמורים, שופטים רבים אכן מונעים כיום מסנגורים לחקור מתלוננות על חייהן האינטימיים בעבר או להביא ראיות על מתירנותן המינית.

להמשיך לקרוא

משנתו הפוסט יהודית של עדי אופיר ופרוקה בדרך של דקונסטרוקציה ואיך הוא רואה את השפעת ההגדה על המדיניות של ישראל

פרופסור עדי אופיר הוא ללא ספק האישיות הבולטת ביותר בקהילה הפוסטמודרנית בישראל. רבים מבני קהילה זו באים מדיסציפלינות של היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות, קולנוע . אופיר בא מן העמדה הפילוסופית והוא עצמו יותר מפרופסור לפילוסופיה – הוא פילוסוף בעל שיעור קומה.

אופיר נותן ביטוי לעמדותיו בעשרות מאמרים – בכתבי עת פוליטיים ומדעיים, בשורה של ספרים חשובים וגם באמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. השפעתו רבה גם בקרב חוג נרחב של תלמידים באקדמיה.

להמשיך לקרוא

מה תרמו הקיבוצים למדינה ומה קיבלו ממנה

היו זמנים שהערצנו אותם. הם היו מלח הארץ, החלוצים ההולכים לפני המחנה, קובעי גבולות המדינה, מקימי ישובי חומה ומגדל. בתוכם חושלו לוחמי הפלמ"ח, הם חסמו את הצבא המצרי מלהגיע לתל-אביב  את הצבא הסורי לחדור לעמק בית שאן ואת הצבא הירדני לפרוץ לירושלים. מתוכם יצאו  מיטב הלוחמים במעולות שביחידות צה"ל.

קיבוץ תל עמל (ניר דוד) ראשון ישובי חומה ומגדל 1939 (ארכיון השומר הצעיר יד יערי)

קיבוץ תל עמל (ניר דוד) ראשון ישובי חומה ומגדל 1939 (ארכיון השומר הצעיר יד יערי) ויקיפדיה

היו זמנים שקינאנו בהם: על הזכויות המיוחדות שהיו להם בקרן השפע הלאומית, על רמת החיים הגבוהה אליה הגיעו – חיים בחיק הטבע, בריכות שחיה, מזון מעולה, זכויות ללימודים ולנסיעות לחו"ל ומה לא.

להמשיך לקרוא

עמוס עוז בעקבות ויצ'סלאב מולוטוב

 

"אי אפשר לחסל אידיאולוגיה (נאצית) באמצעות מלחמה" –אמר יד ימינו של סטאלין שחתם על ההסכם עם היטלר

לפני שבועיים הבאתי כאן את דבריו הנואלים של הסופר עמוס עוז, שכתב במאמר ב"הארץ": "…החמאס אינו רק ארגון טרור. החמאס הוא רעיון. רעיון נואש וקנאי שצמח מתוך ייאושם ותסכולם של הרבה פלסטינים. מעולם לא נוצח רעיון בכוח: לא על ידי מצור, לא על ידי הפגזה ורמיסה בשרשראות של טנקים ולא בעזרת קומנדו ימי".

כשציטטתי את דברי עוז לא ידעתי שהוא כיוון לדעתו של לא אחר מאשר ויצ'סלאב מולוטוב, שר החוץ של ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנעיה.

להמשיך לקרוא

האם "הנסיך הקטן" היה ההיפי הראשון?

התמונה הקלאסית

חלק גדול מההילה שנקשרה בספר "הנסיך הקטן" יש לזקוף לפרשנות האידיאולוגית שלו * רעיונות שהוטמעו בו בתחילת שנות ה-40', הפכו אופנתיים לאחר שקיבלו הקצנה וגוון אידיאולוגי חד במהפכת הסטודנטים של שנות ה-60' * אילו חי הסופר סנט-אכזיפרי היום, היה מגלה להפתעתו כי הוא דובר "היפית" מבלי שהתכוון לכך

להמשיך לקרוא

הספר "מאז ומקדם" של ג'ואן פיטרס ברשימת רבי המכר של "ישראל היום"

סוף האמת לנצח

  ספרה של ג'ואן פיטרס, שהותקף מכל עבר כבלתי אמין, כ"לא מדעי". הספר שרק אחרי מאמצים של קוראי טור זה ראה אור לפני כמה שנים במהדורה מצומצמת (שנחטפה מייד) הולך ומנצח בגדול.
ברשימת רבי המכר של "ישראל היום" מן ה-18.6.2010  מופיע הספר "מאז ומקדם" במקום הרביעי של רבי המכר  בקטגוריה של ספרי עיון.

אכן, סוף האמת לנצח.

מאז ומקדם

ראה ג'ואן פיטרס החוקרת שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטינים

מאז ומקדם ברשימ רבי המכר מוקטן

"ראה "ג'ואן פיטרס שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטינים

http://www.zeevgalili.com/?p=6933

המפה הגדולה של הארץ הריקה

http://www.zeevgalili.com/?p=325

יונה לוי גרוסמן מסבירה את הנושא

http://www.youtube.com/watch?v=rYxIgtuS5SM

מפעל חייו של אליהו הכהן

 

  ב-7.6.10 הוענק באוניברסיטה בר אילן  אות הוקרה על מפעל חיים לחוקר הזמר העברי  אליהו  הכהן.  דבריו  של הכהן בטקס מובאים כאן.

                                                   – מאת אליהו הכהן –

הגיבור הראשי של היום הזה כולו הוא לכל הדעות הזמר העברי ואילו אני, השבוי בקסמו, מקדיש זמני להארת פרשיות מתולדותיו בניסיון לחשוף את הסיפור המופלא והמורכב של היווצרותו. יותר מכל אני רואה בערב הזה מחווה של הכרה בחשיבותה של מורשת הזמר העברי ועל כך אני מוקיר תודה ליוזמיו ולמארגניו.

אליהו הכהן [צילום: דליה הכהן]

אליהו הכהן [צילום: דליה הכהן]

להמשיך לקרוא

נתן אלתרמן – ניצחון המסלפים

לנתן אלתרמן יש שיר שכמו רבים משיריו הוא אקטואלי תמיד. שם השיר "תחרות לניסיון" והוא מדבר שם על תחרות שהתקיימה בין ארבע חרויות.

נתן אלתרמן 1952 - ויקישיתוף

נתן אלתרמן 1952 – ויקישיתוף

החרות מפחד

החרות ממחסור

החרות מדת

חרות הדיבור

ארבעת המתחרים נעמדו בקו הזינוק כדי לראות מי יגבר על מי ואז הצטרפה למרוץ חרות נוספת: חרות הסילוף. והמתחרה החמישית לא תואר לה ולא הדר, מדדה על רגלה החיגרת, גמדה מלופלפת, משולה כחרס.

צחקו הצופים. מה כוחה של חרות הסילוף מול כוחן של יתר החרויות קלות הרגליים. אך הנה זינקו החמישה ואז "רחבו העיניים אילמה כל לשון הסילוף הפיסח מגיע ראשון"

ואין זה נצחון מקרי. נערכת עוד תחרות ועוד תחרות ובכל פעם מגיעה חרות הסילוף ראשונה לקו המטרה.

ובבואן אחריו למקום המסומן

חדלות הן (החרויות האחרות) להכיר את עצמן"

ובמרכז הזירה התייצב הסילוף

ויקרא: לי הכתר, אני האלוף"

אלתרמן מסביר אתהסיבות לנצחון הסילוף. הוא מתחיל בריצה למרחקים קצרים וכך הוא מאמן את רגליו. ולכן:

"הנותנים לו לגשת לשדה התחרות

מנחילים למפרע תבוסה לחרות".

קישור לשירי אלתרמן מילים, מנגינות וביצועים

 http://www.alterman.org.il/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%95%D7%91/tabid/64/CurrentPage/1/Default.aspx

איך השתלטה השמאלנות הפוסט יהודית על התרבות הישראלית

http://www.zeevgalili.com/?p=10611

 איך הפכה התקשורת מושחתת ושמאלנית

http://www.zeevgalili.com/?p=6114

 איך הפך השמאל הציוני הישן לשמאלנות פוסטמודרנית

http://www.zeevgalili.com/?p=10509