ארכיון הקטגוריה: חגים

"מעוז צור ישועתי" – מקורותיו ומשמעותו של הפיוט

                                                        – מאת: ד"ר יואל רפל –

השיר המפורסם ביותר של שירי חנוכה, המושר בכל בית, לא נתחבר לכבוד החג אלא לציון מצוקות העם והניסים שנעשו לו מיציאת מצרים ועד מסעי הצלב

מעוז צור ישועתי הוא הפיוט הפופולארי ביותר משירי חנוכה. על אף שהפיוט לא נכתב לחג החנוכה הוא נתחבב על כל קהילות ישראל. הוא מושר כמעט בכל בית יהודי במנגינות מסורתיות, לאחר הדלקת הנרות ואמירת "הנרות הללו".
עיון בבתי השיר מלמד כי רק הבית הראשון והחמישי מתייחסים לנס החנוכה. זו הסיבה שבתים אלה הם המושרים בפי העם במהלך החג. יתר הבתים מתייחסים לרדיפות, גזרות ומעשי טבח שנעשו בעם ישראל. מטרת הפיוט כולו באה לביטוי בבית השישי. הפייטן מבקש מהאל ישועה עבור היהודים הסובלים מהאומה הרשעה – גרמניה. לצורך כך הוא מזכיר שורה של אירועים בהיסטוריה היהודית שבהם זכו היהודים לישועה ניסית שהיא , מאליו מובן, אלוהית.
נס חנוכה הוא אחד הבולטים בניסים אלה.

להמשיך לקרוא

הניגון של חסידי מודזיץ' ל"אלה אזכרה"

עתה ניתן לשמוע את הניגון 

ערב הימים הנוראים אשתקד, זכיתי לחוויה מרגשת ויחידה במינה: שמעתי ניגון. הניגון הזה ליווה אותי משך כל התפילות של ראש השנה ויום הכיפורים והוא הוסיף להתנגן בתוכי ללא הרף, משך כל השנה. הניגון עורר בי תובנות לגבי מקומו של הניגון בהוויה היהודית בכלל ובתפילה בפרט, ואני מבקש לשתף בהן את קוראיי.

המדובר בניגון החשוב ביותר של חסידות מודז'יץ. הוא הולחן, על ידי אבי השושלת, ר' ישראל ממודז'יץ, לפיוט נורא הוד, הנאמר בתפילת ראש השנה ובתפילת נעילה של יום הכיפורים.

 

מרן ר' ישראל טאוב זצוק"להרבי הראשון של חסידות מודז'יץ מחבר הניגון

להמשיך לקרוא

הימים הנוראים – כל הקישורים

יום הכיפורים, ציור שמן על בד מאת איזידור קאופמן (לפני 1907)

 ונתנה תוקף  – פרוש התפילה ותולדותיה

 http://www.zeevgalili.com/2007/10/477

להמשיך לקרוא

תשעה באב – כל הקישורים

 כותל מערבי 5

חורבן ירושלים ובנייתה – באגדה ובפיוט

http://www.zeevgalili.com/2000/07/54

 הניגון של חסידי מודזיץ' ל"אלה אזכרה"

http://www.zeevgalili.com/2009/09/6383

על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים

http://www.zeevgalili.com/2004/07/300

זעקת האבות על נפילת הל"ה

http://www.zeevgalili.com/2006/03/219

 

החורבן בגלל שינאת חינם – סיפור

http://www.zeevgalili.com/2010/07/9771

אורי צבי – המשורר שחזה את השואה

http://www.zeevgalili.com/2009/04/2847

האם הגיע הזמן לאחד את תשעה באב ביום השואה

http://www.zeevgalili.com/2013/07/18599

תגובות

בתצלום  רואים כי נשים התפללו צמוד לכותל. וזכור לי , מביקורי שם בילדותי, כי אכן כך היה. אז לא היתה מדינת ישראל ולא היה "רב הכותל".ואשר לפולחני תשעה באב : הרבנות במשך הדורות הצליחה ליצור את פרדיגמת "שנאת חינם" ולמחוק את הסיבות הפוליטיות/גיאו-פוליטיות שגרמו לחורבנים.

אליעזר רמון

האם הגיע הזמן לאחד את צום ט' באב עם יום השואה

– ד"ר יואל רפל –

תשעה באב חל תמיד בחופשת הקיץ, עם תום שנת הלימודים. יום האבל הזה, בו חרבו שני המקדשים, אינו כלול בתכנית הלימודים. זו אולי אחת הסיבות לבורות הנוער בתחום זה ולהתאדות היום הזה מן התודעה הציבורית.
מי חושב על הסיבות לצום בפתח החופש הגדול ?
על חשיבותו של יום זה והצורך לציין אותו עמד  אחד המעצבים הגדולים של תנועת העבודה, ברל כצנלסון.

להמשיך לקרוא

שבועות – חג הקציר, חג הביכורים, זמן מתן תורה, חגה של רות

מה מקור החג ומשמעותו * מה הם הלכותיו ומנהגיו * מדוע אוכלים מאכלי חלב * מה הוא תיקון ליל שבועות * מדוע קוראים את מגילת רות בחג – כאן תמצא תשובות לשאלות אלה וסיפורים בני ימינו על גויים שהסתפחו לעם ישראל ואמרו "עמך עמי" * וגם על פצצת הזמן היהודית של יהודה עמיחי

800px-PikiWiki_Israel_5423_Shavuot_holiday

להמשיך לקרוא

כל מה שרצית לדעת על פסח ועל ליל הסדר

 

שפוך חמתך הגדה של פסח מנטואה 1560

שפוך חמתך הגדה של פסח מנטואה 1560

הגדת ימינו בנוסח בן גוריון

 http://www.zeevgalili.com/2011/04/14672

 סדר פסח בנוסח זאב ז'בוטינסקי

http://www.zeevgalili.com/?p=11666

יציאת מצרים זה לא מה שחשבתם

http://www.zeevgalili.com/?p=280

מה שבן גוריון החמיץ בסיפור יציאת מצרים

http://www.zeevgalili.com/?p=2615

התקווה בהגדה לפסח של יהודי ג'רבה

http://www.zeevgalili.com/?p=10373

האם הגיע הזמן לשנות את ההגדה

 http://www.zeevgalili.com/2011/04/14624

 מה פרוש אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן

 http://www.zeevgalili.com/2011/04/14662

 קינואה – מזין בריא וכשר לפסח

 http://www.zeevgalili.com/2008/01/579

 

 

הכומר המומר שלא הפסיד אף ליל סדר

d790d79cd79bd7a1d7a0d793d7a8-d792d79cd7a1d791d7a8d792-d79bd795d79ed7a8-d799d794d795d793d799d79d

הכומר אלכסנדר גלסברג (באדיבות מרכז מורשת יהדות בבל)

 איזה מבצעים ביצע בשרות המוסד * מדוע סרב אלוף (מיל) יוסף גבע להיפגש עם הכומר, שהיה בן דוד של אביו * סיפור מופלא על אדם שזכה בתואר           "חסיד אומות העולם" למרות שראה עצמו יהודי ולא הפסיד אף ליל סדר.

בשנת 1964 היה יוסף גבע, אז אלוף פיקוד מרכז, בביקור פרטי בפריז. על אותו ביקור סיפר לי גבע השבוע: " נפגשתי עם חברים ובין היתר פגשתי איש מוסד בכיר, שאמר לי: "בן הדוד של אבא שלך רוצה לראות אותך. זהו הכומר אלכסנדר גלסברג. חשוב מאד שתראה אותו הוא אדם שעשה רבות למען העם היהודי וגם היום הוא עוזר לנו הרבה מאד".

" השבתי לאיש המוסד" – אומר אלוף (מיל.) גבע – " שאני מצטער אבל אין לי שום קרוב משפחה שהוא כומר, ובכך נסתיים העניין. האמת היא שידעתי אז מי הכומר הזה. אחי כבר נפגש עמו כמה שנים לפני כן בפריז ואמר לי, בעקבות אותה פגישה, "האיש הזה נראה כמו העתק מדויק של אבא שלנו. רק עם גלימה של כומר". "

" בדיעבד אני מצטער שלא נפגשתי עם הקרוב המומר שלנו. אך חזקה היתה עלי מצוות אבינו, יקותיאל גלסברג זכרונו לברכה, שאין להעלות על דל שפתנו את עצם קיומו של אותו האיש. זה היה סוד אפל, המלווה את משפחתנו כמה דורות. בפעם הראשונה נודע לי על קיומו של הכומר במהלך מלחמת העצמאות. הוא ביקר אז בארץ וד" ר יוסף בורג, מראשי המזרחי, ביקש מאבי להיפגש עמו. אבי סרב. הוא אמר שסבא שלנו, קופל גלסברג, כבר ישב שבעה על אחיו ועל בניו שמתו. הוא לא אמר שהתנצרו. זו רק לשון הרע שהתנצרו, אמר. בשבילו הם מתו ואינם קיימים עוד. זה היה הרקע להחלטתי שלא להיפגש עם האיש. אני חושב שעשיתי טעות אבל נהגתי בדרך אבותיי" .

מי היה הכומר, שמוסד " יד ושם" העניק לו תואר " חסיד אומות העולם" ?

להמשיך לקרוא

ליל הסדר בעיני זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי גדל כידוע בסביבה מתבוללת, אך הייתה בו היכולת לתפוס את תמצית תמציתה של היהדות. כשם שלמד יידיש (שלא שמע בילדותו) עד כדי יכולת לנאום בשפה זו, כך למד את המקורות היהודיים ופיתח לגביהם תובנות מקוריות. כזה הוא המאמר "סדר פסח" שכתב.

הוא מודה כי השתתף בסדרים מעטים בלבד. במיוחד זכור לו סדר "אמיתי", שנערך בחבל המערבי של רוסיה, שבו כל המסובים חדורים במצב רוח של פסח. את הסדר ערך סבא חביב לבן שיער וירא שמיים והנער שהיקשה את ארבע הקושיות היה חדור עד מעמקי הנפש רגש של התלהבות.

 

 

זאב ז'בוטינסקי (ציור:  באדיבות חיים טופול)

 

 

ז' בוטינסקי אומר כי מימיו לא היה ינוקא ב"סדר" ולא שאל ארבע קושיות. אבל מאותו ליל סדר קלט את המשמעות של ה"מה נשתנה" שמציג הילד בפני אביו. והוא אומר על עצמו כי גם הוא הציג "מה נשתנה" בפני דור האבות והוא יודע כי יבוא יום והדור הצעיר יציג בפניו את ה"מה נשתנה" שלו.

מה נגיד לינוקות שלנו

וכך במילות הפז של ז'בוטינסקי: "… כשתזרוק שיבה בשערנו וכשתשמע אותה שאלה מפי דור אחר – במה נצטדק אנו, על מה נסתמך? תקופתנו אינה דומה לתקופת אבותינו. שקט ותרדמה שלטו סביבם. מסביבנו רעש ורעם; משהו מתמוטט, משהו נבנה והולך, אלפי סיירים משוטטים באלפי נתיבות חדשים, דגלים חדשים מתנפנפים באוויר ומילים חדשות רועמות –

להמשיך לקרוא

סביבון סוב סוב סוב, חנוכה הוא חג טוב

איך הפכה הציונות את חג הנס הדתי לחג הגבורה * האם ניסו חז"ל להשכיח את החג? * מי המציא את "נס גדול היה פה" ואת המלה סביבון * האם היו המתיוונים משת"פים של השלטון הזר * 

חג חנוכה שנקבע בהלכה הוא חג של ברכת הלל לה' על הנסים, והדלקת הנר לפרסום נס פך השמן. אבל מאה שנות ציונות הפכו את חג החנוכה לחג חילוני. חג הגבורה, חג מלחמת המעטים נגד הרבים, ניצחון בני האור על בני החושך. חג שאוהבים להזדהות עם סמליו ועם גיבוריו.

למה פרץ המרד

העובדות ההיסטוריות הקשורות בחג החנוכה ידועות ואינן שנויות במחלוקת. ארבע מאות שנים היתה יהודה משועבדת לכובשים מתחלפים – פרס, אלכסנדר מוקדון, בית תלמי ובית סילווקוס. אנטיוכוס השלישי, שכבש את ארץ-ישראל בשנת 219 לפני הספירה, העניק ליהודים חופש פולחן מלא.

מטבעןת כסף עם דיוקן אנטיוכוס השלישי (ויקישיתוף)

מטבעןת כסף עם דיוקן אנטיוכוס השלישי (ויקישיתוף)

יותר מזה: הוא אסר במפורש להכניס לירושלים חיות טמאות ואף אסר גידול חזירים בתחום ירושלים. באותם ימים, יש לזכור, לא היה בג"ץ בירושלים.

להמשיך לקרוא