"הגדת ימינו" נוסח דוד בן גוריון

ערב פסח,ניסן 1956, חיבר דוד בן גוריון נוסח מקורי להגדה של פסח * בן גוריון היה אז שר הביטחון והזדהה עם קיבוץ שדה בוקר הבלתי מפלגתי, אליו עבר להתגורר לאחר פרישתו * מטרת ההגדה היא לשלב את תולדות הציונות בתולדות עם ישראל בחזקת "והגדת לבנך" *  ההגדה אף הוזכרה בישיבת ממשלה בה טען בן גוריון שלא או"ם הביא להקמת המדינה * כאן מובא נוסח ההגדה ונסיבות חיבורה

בן גוריון 1970 באדיבות שבתאי לרנר

 

כפופים היינו לממשלת המנדט בפלשתינה – א"י. ויקם  צ'מברלין אשר לא ידע את הצהרת-בלפור ויאמר לחבריו:  הנה בני ישראל מתרבים בארץ, ואין זה לרצון בני-ישמעאל ידידינו האצילים. הבה נתחכמה, פן תקרה מלחמה ונוספו בני–ישמעאל על אויבינו, ומה יהיה על הנפט בבבל ועל היאור במצרים המקשר אותנו עם האימפריה מעבר לים?
נצא ונלמד מלבן הארמי, שר רימה את יעקב עשרת מונים. ניתן ספר לבן ונגזור על העליה, ויעש כן. וירעו אותנו הבריטים ויענונו, וכל אניה שבאה לחוף המולדת תפסו ושלחו לקפריסין וגם ציוו לשוטרים ולנוגשים לגזול הנשק מידינו ולחפש בכל הישובים.


"ביד חזקה ובאניות מעפילים"

וה"הגנה" היא שעמדה לנו, כמו שנאמר : במסות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובאניות מעפילים ובהעברת נשק ובהפצצת ראדארים ובפיצוץ גשרים ובמירור חיי השליטים, כמה שנאמר –דם ואש ותמרות שן.
ותקץ נפש בווין בבני ישראל וילך לעצרת האו"ם ויאמר לה: מה ייעשה לסוררים ומוררים אלה. ותאמר העצרת לבווין: ך לך מארץ זו, כי צדקו בני ישראל, ותקום מדינת היהודים.

עשר המכות של צה"ל

ויכעס בןויין כעס גדול וירק חניכיו מבני-ישמעאל –  צרים ומלך בבל ומלך עמון ונשיאי ארם הלבנון, ויתן הנשק בידם ויאמר להם: שלחו צבאותיכם הגיבורים לארץ פלשתינה ועשו כלה בבני ישראל והייתה לכם ארץ. ויעשו כן.
ויבואו צבאות מצרים ובבל ועמון וארם והלבנון ועמם ערב רב להילחם בישראל, וירם ישראל את המטה, ומחיק ה"הגנה" זינק צבא הגנה לישראל; בתחילה במתי מעט ובנשק קל, אבל מיום ליום הלך צה"ל וגדל ויהי לכוח גדול ואדיר והרביץ עשר מכות במצרים ובבני בריתם ויגרש אותם מהארץ וגם הערב-רב ברחו.
ותיכון המלוכה בישראל, כמה שנאמר:  בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו , וקשי עורפנו וכוחנו מצילנו מידם.
וכמה מעלות טובות לצה"ל עלינו. הוא הכה  באויבנו ועשה בהם שפטים והציל עצמאותנו והטביע אניית האויב בים ושיקע צרינו בתוכו, והקים נח"ל מתוכו ובנה ישובי ספר.
ובן חלוצאי היה אומר: כל מי שלא אמר שלושה דברים אלה בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הם: בטחון העם , ישוב השממה וקיבוץ גלויות.והנוער בישראל קיים וקיבל על עצמו לעשות כדבר הזה ותהי התשועה לישראל.
לפיכך אנחנו חייבים להודות ,להלל ולפאר ,לרומם ולהדר ולברך, לעלה ולקלס הלוחמים והחלוצים אשר הוציאונו מעבדות לחירות , מיגון לשמחה ,משעבוד לגאולה, ונאמר שירה חדשה.
סדר פסח, שדה בוקרתשט"ו – 6 באפריל 1955

הצריף של ב.ג. בשדה בוקר Segal, רישיון-השימוש ויקיפדיה

 

נסיבות חיבור ההגדה


את ההגדה הזו קיבלתי מידידיי יואל ודורית רפל.
הם כתבו לי את ההסבר הבא:
בעזרתו של ידידנו, ד"ר מרדכי נאור, אתרנו מעט פרטים על ההגדה ועל ההדים שעוררה.
ההגדה נכתבה עבור סדר פסח הקיבוצי שערכו חברי שדה בוקר. באותם ימים כיהן בן-גוריו כשר הביטחון.
טקסט ההגדה מבקש לייצור משוואה היסטורית בין משמעות יציאת מצרים למשמעות הקמת מדינת ישראל ב-1948.
תוכן ההגדה עלה לדיון בישיבת הממשלה וראש הממשלה משה שרת מעיד ביומניו:
"בישיבת הממשלה האחרונה התעורר בינינו ויכוח על מקומו של האו"ם בהקמת המדינה".
בן גוריון ביטל את חלקו של האו"ם ואילו שרת טען בתוקף כי בזכות החלטת האו"ם הוקמה המדינה.
בטקסט ההגדה מצא שרת עדות לכך שבן-גוריון מסכים עם דעתו. וכך כתב:
"הגיעה לידי הגדה שחיבר בן-גוריון בשביל הסדר של שדה בוקר-מלאכת מחשבת של סיפור יציאת מצרים ובה פנינה כזו: "ותאמר העצרת לבווין לך לך מארצך זו כי צדקו בני ישראל, ותקום מדינת היהודים".הפסוק המחושב והתמציתי הזה הוא הקובע את האמת ההיסטורית ולא דיבורים שאתה מחליט בעידנא דריתחא על או"ם שמום. אלמלא החלטת העצרת ב-1947 לא הייתה קמה המדינה ב-1948"
בטקסט ההגדה שכתב בן גוריון  יש השוואה ישירה בין יציאת מצרים לתקומת מדינת ישראל. סביב שולחן הסדר יסבו ילדים, בני נוער וצעירים שתולדות המפעל הציוני אינם שגורים על לשונם ומוכרים להם..נזכור את יציאת מצרים ונזכיר את  נס הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.
עד כאן דברי משפחת רפל.

 

 

למה לא נתקבלה ההגדה של בן גוריון

כאן המקום להוסיף לויכוח שהתנהל מעל דפי אתר זה סביב הצורך והזכות לשנות את ההגדה לפסח. הטקסט הזה של דוד בן גוריון הוא אכן מלאכת מחשבת. אך מי היה זוכר אותו לולא הוצא מן הגנזים? האם היה מתקבל על דעת העם לתאר את יציאת מצרים ונס תקומת המדינה בלי להזכיר לפחות את "צור ישראל" (התחליף שמצא בן גוריון לשם ה' בנוסח מגילת העצמאות). האם סיפור תולדות ישראל מסתכם בכוחה של ה"הגנה"? ואיפה ניל"י ואצ"ל ולח"י.ימתקו לבן גוריון רגבי אדמתו. פועלו ההיסטורי לא יישכח, אך ההגדה המעניינת הזו דינה להיגנז.

זאב גלילי

.

קישורים

 

סדר פסח בנוסח זאב ז'בוטינסקי

http://www.zeevgalili.com/?p=11666

 

יציאת מצרים זה לא מה שחשבתם

http://www.zeevgalili.com/?p=280

 

מה שבן גוריון החמיץ בסיפור יציאת מצרים

http://www.zeevgalili.com/?p=2615

 

התקווה בהגדה לפסח של יהודי ג'רבה

http://www.zeevgalili.com/?p=10373

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, בן גוריון, היסטוריה יהודית, חגים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא "הגדת ימינו" נוסח דוד בן גוריון

  1. פינגבאק: כל מה שרצית לדעת על פסח ועל ליל הסדר | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: הצעה לנוסח הגדה בת זמננו | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: מגזין הקישורים הסמויים מן העין, הפלגה מס' 114, חג פסח שמח, 18 באפריל 2011 | עמי סלנט

השאר תגובה