מה פרוש "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"

רבים סבורים כי האפיקומן הוא מחצית המצה אותה גונבים הילדים בליל הסדר * המילה אפיקומן היא מילה יוונית. ופרושה הוא "הקינוח שלאחר הסעודה" *  חכמים אסרו על הקינוח הזה כי היה  כרוך  בהוללות

אגדת קאופמן המאה ה-17 "ויקח" = הוראה להכנת האפיקומן ויקישיתוף

במאמר שפרסמתי כאן בשבוע שעבר, פרי עטו של ד"ר יואל רפל, העלה הכותב את הדעה (שאיני מסכים לה) שיש לשנות מעט ממנהגי החג, להקדים אכילה לקריאת ההגדה ולהוסיף שירים וטקסטים המשקפים את דורנו.

באותו מאמר סקר ד"ר רפל את מקורות החג וגלגוליו, הבהיר כמה מושגים ועניינים סתומים בהגדה ובין היתר כתב על האפיקומן את הדברים הבאים:

המילה 'אפיקומן' מקורה ביוונית ומשמעה 'השמחה שלאחר הסעודה' . ומה הקשר בין השמחה לאותה מחצית מצה המוחבאת ואשר על הילדים 'לגנוב' כדי לגבות את תמורתה? אין קשר. אלא שבמסגרת הסעודה ההלניסטית, היה קשר. את הארוחה סיימו בריקודים ובאכילת דברי מתיקה ולזה קראו אפיקומן.

ההסבר הזה ניתן באותו מאמר במסגרת קטע המתאר את הגימיקים השונים שיש בהגדה ושתכליתן להשאיר את הילדים ערים עד סוף הסדר. אבל אם תשאלו ישראלי מצוי מהו אפיקומן יאמר לך זוהי חתיכת מצה שמשאירים מראשית הסדר לסופו וילדים הגונבים אותה זוכים למתנה.

 

לא חתיכת מצה

לקורא דודו אלהרר יש השגות על דבריו של יואל רפל לאפיקומן וכך הוא כתב לי:
יואל ידידי הוא בנו של החכם דב רפל, שחיבורו על הרמב"ם הוא מהחשובים שנכתבו. כאן, יואל לא כל-כך מדייק בעניין האפיקומן. מצורף קטע קטע ששידרתי ברדיו:

מחצית המצה, אותה מצפינים בתחילת הסדר , איננה אפיקומן.

הילדים אינם מחפשים את האפיקומן אלא את המצה שלאחר אכילתה לא יוגש אפיקומן. המילה אפיקומן היא מילה יוונית. ופרושה הוא הקינוח שלאחר הסעודה: פירות, עוגות, מיני מתיקה, אגוזים ותמרים.

בִּזמן שבית המקדש היה קיים הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח ביד' בניסן בכל שנה. וההוראה מן המִשנָה: אין מפטירין אחר קרבן הפסח אפיקומן פרושה שאין אוכלים קינוחים וּמיני תרגימא אחר אכילת בשר הקרבן.

בית המקדש חרב בעוונותינו, וּמפני חטאינו אין עוד קרבנות מִנְחָה, חטאת, שֶׂעִיר, עולות, או זבחים. אבל אנחנו מצוּוִים בכל זאת לקיים את המצווָה: אין מפטירין אחר סעודת הפסח אפיקומן. לכן מצפינים בִּתחילת הסדר חצי מצה לסוף הארוחה שלאחר אכילתה נסתיימה הארוחה ואין אפיקומָן (דהיינו: אין אוכלים קינוחים).
ואומר הרמב"ם: ובזמן הזה אוכל כזית מצה ואינו טועם אחריה כלום, כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה שבפיו שאכילתן היא המצווה.

דודו אלהרר צילום באדיבות יצחק אלהרר

על דברים אלה הגיב ד"ר רפל וכתב לי:


תגובות קוראים הן תמיד ברוכות. על כן אני מודה למגיב. העליתי את הרעיונות שבמאמר  עוד בשנות חייו של אבי ז"ל, שביקש כי אכתבם.

 

האפיקומן הביא להוללות

כל כך למה? כיוון שהם מבוססים על דברים שלמדתי ממורי, ובראשם פרופ' ישראל לוין מהאוניברסיטה העברית  ומחברי הטוב פרופ' זאב ספראי ואביו הפרופ' שמואל ספראי ז"ל. הרעיון המרכזי מבוסס על קריאה מוקפדת במשנה, מסכת פסחים פרק עשירי. וראה על כך בספרו של פרופ' יוסף תבורי  'פסח דורות' . לעיון נרחב ברעיונות אלו ראוי לעיין בפירושו  של ש.  ליברמן זצ"ל לתוספתא. הוא  כותב בפירושו על האפיקומן:  "בשעה שההוללות הייתה מגיעה למרומה , היה דרכם להתפרץ לבתי אחרים, להצטרף אליהם ושם היו ממשיכים את החגיגה".

פרשנותו של ליברמן , גדול חוקרי התלמוד היא המקור לדעה שהבאתי. ראוי לעיין גם  ,ב'הגדה של פסח מקורותיה ותולדותיה' של הד"ר דניאל גולדשמיט ז"ל וכן ב 'הגדת חז"ל' של שמואל וזאב ספראי.

מקובל עלי שהצעתי עושה שינוי בסדרי הסדר, אך הטקסט המשנאי מעיד שכך נערך בעבר סדר פסח.   אינני רוצה להיכנס לכל הנושא הרחב. די אם אומר כי ראוי לשקול את השינוי בעיקר לאור המציאות המוכרת כיום אצל המוני בית ישראל, הבולעים את מילות ההגדה כדי שיגיעו מהר לבליעת הקניידלך.

יואל רפל

יואל רפל (צילום זאב גלילי)

 

 

 

 

 

 

קישורים

כל מה שרצית לדעת על טו בשבט

http://www.zeevgalili.com/?p=13262

כל מה שרצית לדעת על פורים

http://www.zeevgalili.com/?p=14248

כל מה שרצית לדעת על חנוכה

http://www.zeevgalili.com/?p=7916


 

 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה חגים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא מה פרוש "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"

  1. פינגבאק: כל מה שרצית לדעת על פסח ועל ליל הסדר | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: הצעה לנוסח הגדה בת זמננו | היגיון בשיגעון

השאר תגובה