האם הגיע הזמן לאחד את צום ט' באב עם יום השואה

– ד"ר יואל רפל –

תשעה באב חל תמיד בחופשת הקיץ, עם תום שנת הלימודים. יום האבל הזה, בו חרבו שני המקדשים, אינו כלול בתכנית הלימודים. זו אולי אחת הסיבות לבורות הנוער בתחום זה ולהתאדות היום הזה מן התודעה הציבורית.
מי חושב על הסיבות לצום בפתח החופש הגדול ?
על חשיבותו של יום זה והצורך לציין אותו עמד  אחד המעצבים הגדולים של תנועת העבודה, ברל כצנלסון.

ברל היה חילוני כמו כמעט כל ראשי תנועת העבודה ואנשי העליה השניה. אך הוא היה יהודי שורשי עד עמקי נשמתו.

"היום שבו מבכה העם את חורבנו"

במאמרו 'חורבן ותלישות', שנכתב ב-1938, מתייחס ברל ל"אחת הסתדרויות הנוער [ש]קבעה את יציאת חבריה למחנה קיץ באותו הלילה [תשעה בא] שבו מבכה עם ישראל את חורבנו ,את שעבודו ואת מרי גלותו".
ברל מחפש את הסיבות לצעד הזה, שנראה בעיניו מביש ומעיד על בורות. על מדריכי הנוער שהחליטו לצאת למחנה הקיץ באותו לילה הוא אומר: "אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים".
ובסיום המאמר הוא כותב: "בעולמם הרוחני חסרה הידיעה וההרגשה של יום החורבן… מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שיכחה… כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתנועת תקומה לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן? לולא היה מייחד בזכרונו ובהרגשתו ובהליכות-חייו את יום החורבן מכל הימים? זהו כוחו של הסמל החיוני המגובש והמפרה בקורות העם"?

ברל כצבלסון 1934

ברל כצבלסון 1934

יום של חמישה אסונות

האם הסמל עליו מתרפק ברל כצנלסון ב -1938 עדיין קיים בתודעת העם בשנת 2013?
מה יודעים בני הנוער היום על תשעה באב, פרט לעובדה שבתי הקפה ובתי העינוגים סגורים על פי חוק? [ובחלק מן הערים בוטל חוק העזר העירוני האוסר על פתיחת בתי עינוגים].
לפי חז"ל חמישה אסונות לאומיים נחתו על העם ביום זה – מיציאת מצרים ועד מרד בר-כוכבא. כל האסונות ארעו בהקשר לארץ ישראל, והם ממוקדים בקשר שבין העם לארצו.
וכך אמרו חז"ל: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית [בית המקדש] בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר ונחרשה העיר".
נתשעה באב קבעו חז"ל, צמים וקוראים 'קינות' על כל חמשת האסונות ובראשן הקינה הגדולה ביותר 'מגילת 'איכה'. קריאה קורעת לב על חורבן המקדש הראשון וחורבן העם. קינה המבטאת את כל יתר החורבנות.
האם יש טעם בהמשך האבל?
מאז ראשית המפעל הציוני, ובמיוחד מאז הקמת המדינה והניצחון של מלחמת ששת הימים, היו רבים שטענו כי אין עוד הצדקה לבכות את החורבן.
מדוע לצום? מדוע להתענות? מדוע אסור לעבוד [כך על פי ההלכה?
יום הצום הזה, שנקבע על ידי חז"ל כביטוי לאבל חורבן המקדש,
גדוש במנהגים שהתפתחו בעדות ישראל.
יש עדות הנוהגות להעמיד קערת אפר בכניסה לבית הכנסת וכל מתפלל טובל את ראשו בקערה. יש שנהגו להביא קוצים לבית הכנסת ולהשליכם על המתפללים.
בעדות רבות נהוג ללכת בבוקר תשעה באב לבתי הקברות, להשתטח על הקברים ולבקש בזכותם רחמים. מנהג זה מבוסס על דברי האגדה המספרת כי ירמיהו, נביא החורבן, מיהר לעלות לקברי האבות במערת המכפלה, מיד לאחר החורבן, וביקש להעיר אותם כדי שיבקשו רחמים על ישראל.

ירמיהו מתאבל על חורבן הבית תחריט אבן של יעקב שטיינהארט

ירמיהו מתאבל על חורבן הבית תחריט אבן של יעקב שטיינהארט

נזכיר עוד מנהג אחד. לזרוק שום על הקברים. וכל כך למה? כי השום הוא סמל לאבל ובכי, ומי שאוכל אותו דומע. כל המנהגים שציינו ורבים אחרים [כמו לישון בליל תשעה באב על הרצפה, או לקרוא את הקינות ומגילת 'איכה' לאור נרות] הולכים ונעלמים ככל שמספרם של הצמים הולך ופוחת, גם בארץ וגם בתפוצות.
מציאות זו מחייבת לדעתי מתן משמעות חדשה לתשעה באב. משמעות הקשורה יותר לתקופתנו.
הרי מאז שקבעו חז"ל את היום הזה ליום אבל על החורבנות ידענו חורבנות רבים – ממסעי הצלב, גזרות ת"ח ת"ט, הפוגרומים לדורותיהם ועד לחורבן הגדול של תקופתנו – השואה. האם לא הגיע הזמן לאחד את יום האבל על חורבן המקדשים עם יום השואה?
יוזמת מנחם בגין

הרעיון לחבר את תשעה באב עם השואה עלה לפני שנים לא מעטות. ראש הממשלה, מנחם בגין, כינס בשעתו קבוצת חכמים גדולה שעסקה בנושא ביום דיונים שלם במכון ון-ליר בירושלים. אך הבשורה לא יצאה מכינוס זה. עדיין מציינים את 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה' בנפרד מתשעה באב.

"משמעות עכשווית לאבל"

הרב עדיין שטייזלץ, מתרגם התלמוד ומפרשו, הכיר בבעיה החמורה והקשה ומשמעותה לדורנו ולדורות הבאים. הוא כתב: "כל אבל, ולו גם הצער העמוק ביותר, נוטה להישכח עם הזמן… בדור האחרון אירע הדבר המקפל וממצה את כל המהויות האלה -שואת יהודי אירופה. במשך שש שנים נגלו לעיני כל, על גופו של העם היהודי, כל הטרגדיות של החורבן, בכל תוקפן הנורא…זיכרון השואה בתשעה באב,עשוי לעורר ולהעצים את תחושת האבל ביום זה בקרב בני עמנו, בכך שייתן משמעות עכשווית לאבל"..
אני מבקש ללכת צעד אחד נוסף. צום תשעה באב יימשך. לא יתבטל ובכך ישמור על זיכרון האירועים הקשים שבעטיים נקבע בלוח השנה היהודי, אבל שהוא ייקרא 'צום השואה'.

הרב עדין שטיינזלץ ויקיפדיה

הרב עדין שטיינזלץ ויקיפדיה

מתמיה הדבר שעל אירוע שלא נהרג בו יהודי אחד, ניסיונו של המן להרוג ולהשמיד את היהודים, נקבע צום 'תענית אסתר'. ואילו על מאורע שבו נהרגו שישה מיליון יהודים לא נקבע יום צום. מי שמבקש לצום לזכר ששת מיליוני היהודים עושה זאת בעשרה בטבת. זה יום שייחודו כמעט נמחק מהלוח היהודי. הוא נועד לציין את תחילת המצור על ירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון.
הרבנים הראשיים (הרצוג ועוזיאל) מינפו בשעתם אתיום הצום הנשכח [עשרה בטבת] ונתנו לו משמעות חדשה. ראוי אף ראוי, למנף את 'תשעה באב' ולתת לו משמעות הלכתית חדשה 'צום השואה'.
המשמעות החדשה תדבר לליבותיהם של דתיים וחילוניים ותאחד את כל הציבור והעם היהודי ליום צום לזכר ששת המיליונים שנרצחו והושמדו בשואה. התאריך שבו מצוין כיום 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה' יהיה מעתה 'יום זיכרון הגבורה היהודית' ובכך יתקשר היטב עם הימים הבאים אחריו. 'יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל' ובצמוד 'יום העצמאות'.
חיבור השואה עם יום האבל הכלל יהודי שקיים וכמעט לא מקוים, יקנה מחד ליום עצמו משמעות חדשה שתדבר אל כל יהודי באשר הוא ומאידך תמנע מחיקת תשעה באב כיום מיוחד מלוח השנה היהודי.

 קישורים

חורבן ירושלים ובנייתה – באגדה ובפיוט

http://www.zeevgalili.com/2000/07/54

 הניגון של חסידי מודזיץ' ל"אלה אזכרה"

http://www.zeevgalili.com/2009/09/6383

 על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים

http://www.zeevgalili.com/2004/07/300

 זעקת האבות על נפילת הל"ה

http://www.zeevgalili.com/2006/03/219

 החורבן בגלל שינאת חינם – סיפור

http://www.zeevgalili.com/2010/07/9771

אורי צבי – המשורר שחזה את השואה

http://www.zeevgalili.com/2009/04/2847

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה חגים, חז"ל, כללי, שואה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא האם הגיע הזמן לאחד את צום ט' באב עם יום השואה

  1. מאת מרים‏:

    לא תיקנו צום לזכר יום השואה כי תיקנו שלא לתקן צומות נוספים לאחר חורבן בית המקדש השני.

השאר תגובה