סיפור לתשעה באב: מקדש שני מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם

כרזה תשעה באב תשסה אהרון שבו
כרזה תשעה באב תשסה אהרון שבו

 "מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים"

(תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט/ב )

      –  סיפור מאת יאיר אנסבכר  –

 בס"ד

בראשית היה מלך  גדול שהיה ידוע ואהוב על הכל.
למלך היו  שלושה בנים שמהם  ביקש לצאת בעבורו לשליחות, לפני שיצאו נתן להם המלך הוראות ברורות בעל פה- כיצד עליהם לנהוג על מנת להשלים את השליחות בצורה הטובה ביותר.

הבנים נשלחו לדרכם הארוכה עד שהגיעו ליעדם. שם התמקמו  בנו בתים והחלו לבצע את השליחות שהטיל עליהם אביהם המלך, בתחילה הכל התנהל על מי מנוחות, הבנים עזרו זה לזה והתקדמו יפה בביצוע שליחותם אלא שעד מהרה החלו להתגלע ביניהם וויכוחים וחילוקי דעות חריפים לגבי פרטי השליחות המדוייקים . כל אח הבין אחרת את דברי האב. והיה משוכנע שהוא היחיד שהצליח לרדת לסוף דעתו של המלך ולכן דרכו היא הבלעדית והנכונה. תוך זמן קצר הפך הוויכוח למחלוקת והבנים נטשו איש את רעהו ופנו לגור במקומות רחוקים זה מזה. שנים חלפו הם נשאו נשים וילדו ילדים והקפידו לחנכם  לביצוע המשימה הגדולה של סבם- המלך הגדול. לעיתים נדירות אף הזכירו להם את העובדה שלא רחוק משם גרים דודים ובני דודים שבעבר הרחוק היו שותפים  אך ברוב יהירותם וטיפשותם עזבו את דרך הישר וטעו בדרך לא טובה… כיום אמנם יש לכבדם אך בשום אופן לא להתחבר עימם ולא ללמוד ממעשיהם המקולקלים.  כאשר נולדו הנינים כבר לא היה שום קשר בין בני המלך. צאצאיהם החדשים אפילו לא ידעו איש על קיומו של רעהו וכאשר נתקלו שני בני הדור השלישי זה בזה הופתעו לגלות ששניהם מבצעים באופן שונה לגמרי את אותה המשימה עצמה בעבור אותו המלך . כאשר חזרו הילדים ודיווחו בבתיהם על מה שגילו – מיהרו בני המשפחות לצאת למלחמה על דרכם שלהם הנכונה  וכנגד הדרך האחרת – השגויה והארץ כולה נשטפה בדם.
הכל חרב, המשימה הוזנחה,  כל בני המלך  סבלו מאוד ונדמה היה שיסבלו עוד שנים רבות ללא תכלית וללא תקווה. כאשר יום אחד הכל השתנה:
באותו יום הופיע בארץ ההיא אדם רכוב על סוס לבן הלבוש במיטב המחלצות והציג עצמו כשליחו של  המלך הגדול.
עצם נוכחותו של השליח החשוב איחדה את כל משפחות הארץ  בציפייה …וכל אחד מצאצאי בני המלך קיווה כי עתה סוף סוף תצא האמת לאור ויוכר לעיני כל כי הוא ומשפחתו צדקו לאורך כל הדורות.
אך השליח כלל לא התכוון להכריע בשאלה מי צדק הוא רק פתח אגרת מגולגלת שהיתה בידו והחל להקריא מתוכה את דבר המלך הגדול : אגרת שאמנם נכתבה בעבר קדום אך היתה מיועדת לאותו היום ממש.
"בניי יקירי , יודע אני שהמשימה שהטלתי עליכם קשה ומורכבת. יודע אני שבוודאי תיתקלו בקשיים רבים ושלא תמיד תדעו  כיצד לעשות את רצוני. מכיוון שאני רחוק ואיני מסוגל לענות לכם על כל שאלה ובעיה פרטית. הרשו לי לתת לכם עצה כללית שאני מאמין שתועיל לכם מאוד בעת קושי: היו מאוחדים. אינכם מוכרחים להסכים על כל דבר ודבר ובכל זאת אתם מוכרחים להישאר יחד, לכבד איש את רעהו ולשקול את הדברים בענווה ובצוותא כדי להגיע לפיתרון ההגון וההוגן ביותר. אין לי ספק שכאשר תשבו סביב אותו השולחן ותטכסו עצה כאיש אחד , תצליחו לכוון לרצוני ולאמת  . אומר אף יותר מכך , גם אם תטעו ולא תכוונו לרצוני המדוייק , אקבל את החלטתכם בשמחה בתנאי שתהיה מקובלת על רובכם. הדבר  החשוב לי ביותר  הוא שתחיו  זה לצד זה בשלום".

יאיר אנסבכר

יאיר אנסבכר, בן 30, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר במעלה אדומים.  שירת כלוחם ביחידת מגלן, (יחידה 212 ). זוהי יחידה מיוחדת בצה"ל, המתמחה בפעילות מעבר לקווי האויב. לחם במלחמת לבנון השנייה,  חבר בכולל הגרעין התורני בית מורשת במעלה אדומים ועוסק בחינוך. אנסבכר הוא מחבר הספר "כצל ציפור".

סיכת לוחם ביחידת מגלן

סיכת לוחם ביחידת מגלן

הערה: מקור המדרש על יואב בן צרויה הוא ב"בית המדרש" של יעללינעק חלק חמישי  עמוד 52. זה סיפור בן שני עמודים כתוב בארמית בבלית שכותרתו  "מדרש רבותינו על הפסוק והוא עבר לפניהם". חלק חמישי כותרתו "מדרשים קטנים ואגדות שונות".  המדרש מופיע גם באוצר מדרשים של אייזנשטיין עמוד 213

ראה כצל ציפור ספרו של אנסבכר

ראה גם

      על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים

ארץ ציון וירושלים

קטגוריות: גרפיקה, חגים, חז"ל, יהדות, ספרות, ספרות עברית | תגובה אחת

"אהבתי מתמטיקה ואמרו לי שבמקצוע זה אוכל להיות רק מורה או אקטואר בביטוח"

פרופסור יעקב שויקה (צילום: יח"צ)

פרופסור יעקב שויקה (צילום: יח"צ)

סיפור חייו של פרופסור יעקב שויקה, מומחה בינלאומי למחשבים ולאיחזור מידע, שחולל מהפכה בתחום מדעי היהדות , במילונאות העברית ובגישה לטקסטים יהודיים – מעבודתו במודיעין דרך מפעל השו"ת ובאחרונה מפעל מחשוב הגניזה עליו סופר כאן בשבוע שעבר.  כאן מובא ראיון שקיימתי עמו בשנת 2003. 

יעקב שויקה נולד לפני 67 שנים בקהיר, אך שורשי משפחתו נטועים בחלב*. סבו, יעקב מנחם, ירד מחלב למצרים בתחילת המאה העשרים עם אביו, אהרון, שהיה אז בן עשר. הסב התפרנס ממסחר אך היה תלמיד חכם ועסק בקבלה ובתלמוד. אבי סבו, אהרון, היה רבה הראשי של חלב, באמצע המאה ה-19.

בילדותו למד יעקב שויקה בבית הספר של הקהילה היהודית. כשהגיע לגיל תיכון עבר ללמוד ב"ליסה פרנסה", גמנסיה צרפתית שבה כל הסגל הובא מצרפת. בית ספר מעולה, ברמה מאד גבוהה, במיוחד במדעי הטבע, מתמטיקה ופיסיקה, אבל גם בפילוסופיה ובספרות צרפתית.

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: יהדות, לשון, מחשבים ואינטרנט | 5 תגובות

כל הגניזה כבר נמצאת במחשב שלך

פתחתי את המחשב האישי שלי ובידיים רועדות הקשתי את כתובת אתר הגניזה

http://www.genizah.org/

על צג המחשב הופיעה התמונה הבאה: דף הבית של האתר.

 

דף הבית חתוך 2
לחצתי על LOG IN ובבת אחת נפתחו לנגד עיני המשתאות אלף שנים של היסטוריה יהודית: קטעים מן התנ"ך והתלמוד, פרשנות המקרא, ספרי פילוסופיה, ספרי מוסר וספרי הלכה, סידורי תפילה, קטעים רבניים, דברי ספרות. ובצד אלה: שפע של מסמכים אישיים ומסמכים ציבוריים – פסקי דין, שטרות של קידושין, שטרות של גיטין, מכתבים מסחריים. הכל כתוב באותיות עבריות.

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: גניזה, הלכה, יהדות, מחשבים ואינטרנט | 5 תגובות

"גלעד שליט בכל מחיר" ? – זהו המחיר

 

זה הזמן לומר לנועם שליט: די

כשמדברים על שחרור גלעד שליט "בכל מחיר" צריך לזכור מהו המחיר. אני מציע לבחור במלכי רוט ובחברתה מיכל רזיאל. שתיהן בנות 15, שתיהן נרצחו בפיגוע.

הפיגוע ארע ב-9 באוגוסט 2001 בשעה 2 אחר הצהריים, הן ישבו במסעדת "סבארו" בירושלים, בקרן הרחובות המלך ג'ורג' ויפו. מחבל מתאבד, שנשא גיטרה מלאה בחומר נפץ, פוצץ עצמו בתוך המסעדה. מן הפיצוץ נהרגו 15 יהודים ונפצעו 132.

מלכי רוט

מלכי רוט

המחבל מבלה בגן עדן עם 72 בתולות אך הרוצחת שמילאה את הגיטרה בחומרי נפץ, אחלאם תמימי שמה, נתפסה ונידונה למאסר. היא זכתה לפרסום בינלאומי תודות ליופיה ולסרט ישראלי בו הופיעה. לכתב "ניו יורק טיימס אמרה הרוצחת: "איני מצטערת על מה שעשיתי. אנחנו נשתחרר מן הכיבוש ואחר כך אשתחרר מן הכלא".

איני יודע אם אחלאם תמימי נמנית עם רשימת הרוצחים שהחמאס מבקש לשחרר, או אולי כבר שוחררה במסגרת עסקות קודמות, או אולי במסגרת המחווה לאבו מאזן.

אבל מעיון ברשימה החלקית של הצפויים לשחרור ברור שאחלאם תמימי היא רוצחת קטנה יחסית, אם אפשר לקבוע קנה מידה למעשי הנבלה של החלאות הללו.

כשמדברים על "כל מחיר" צריך לזכור לא את הרוצחים אפילו לא את הנרצחים אלא את אלה שיירצחו. בין השנים 1993-1999 שוחררו 6,912 מחבלים. לפי ההערכות שהציג בשעתו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין, 80% מהמחבלים ששוחררו עד היום חזרו בצורה זו או אחרת למעגל הטרור, בפיקוד, בהדרכה או בהרג ישיר.

מלכי רוט ומיכל רזיאל

מלכי רוט ומיכל רזיאל

במילים אחרות: המחיר של גלעד שליט הוא עוד עשרות אולי מאות גברים נשים וילדים שיירצחו.
הנה רשימה חלקית של הרוצחים מתוך רשימת האלף שתובע החמאס לשחרר

הנה חלק מהמחיר: רשימת הרוצחים

1. עבדאללה ברגותי – רצח 67 ישראלים בסבארו, קפה הלל ועוד.
2. חסן סאלמה – רצח 46 ישראלים בפיצוץ שני אוטובוסים ועוד.
3. עטא אבו-וארדה – רצח 46 ישראלים בפיצוץ שני אוטובוסים ועוד.
4. עלא עבאסי – רצח 45 ישראלים בפיגועים בקפה מומנט, האוניברסיטה העברית ועוד.
5. ויסאם עבאסי – רצח 36 ישראלים במועדון שפילד, האוניברסיטה ועוד.
6. מוחמד עודה – רצח 36 ישראלים בקפה מומנט ובאוניברסיטה העברית ועוד.
7. מוחמד עמראן – רצח 36 ישראלים בקפה מומנט, שפילד והאוניברסיטה ועוד.
8. איברהים חמאד – רצח עשרות ישראלים באוניברסיטה העברית, צריפין וקו 4 ועוד.
9. יוסף אינג'אס – רצח 36 ישראלים באוניברסיטה, מומנט, שפילד ועוד.
10. ואאיל קאסם – רצח 35 ישראלים באוניברסיטה, שפילד, מומנט ועוד.
11. אסחאק עודה – רצח 35 ישראלים באוניברסיטה העברית, שפילד ועוד.
12. פתחי אבו-ש'ייח – רצח 30 ישראלים במלון פארק נתניה
.

13. נאיל ברגותי – רצח 30 ישראלים במלון פארק בנתניה.
14. מועמר שחרורי – רצח 30 ישראלים במלון פארק בנתניה.
15. עלי אבו-הלאיל – רצח 26 ישראלים באוטובוסים בקו 19 וקו 14 בירושלים.

16. מועז בלאל – רצח 26 ישראלים בשוק מחנה יהודה.


18. ואאל אבו שרח – רצח 19 ישראלים באוטובוס קו 17 בחיפה.
19. מוניר רג'בי – רצח 19 ישראלים באוטובוס קו 37 בחיפה.
20. ראאד חוטרי – רצח 25 ישראלים במועדון הדולפינריום.
21. נאאל עביד – רצח 18 ישראלים בקפה הלל ובצריפין.
22. אחלאם תמימי – רצח 20 ישראלים במסעדת סבארו ועוד.
23. עומר סלאח שריף – רצח 17 ישראלים באוטובוס בקו 14 בירושלים.
24. מוהנד טלאל שרים – רצח 30 ישראלים במלון פארק נתניה.
25. עבאס סייד – רצח 30 ישראלים במלון פארק בנתניה.
26. אחמד עביד – רצח 18 ישראלים בפיגועים בקפה הלל ובטרמפיאדה בצריפין.
28. בלאל ברגותי – רצח 22 ישראלים במסעדת סבארו בירושלים.
29. מג'די עמרו – רצח 17 ישראלים באוטובוס קו 37 בחיפה.
30. פאדי ג'ועבה – רצח 17 ישראלים באוטובוס קו 37 בחיפה.
31. נסים ראשד זעתרי – רצח 17 ישראלים באוטובוס קו 14 בירושלים.
32. עמג'ד עבידי – רצח 21 ישראלים במסעדת מקסים בחיפה.
33. סמי ג'רדאת – רצח 21 ישראלים במסעדת מקסים בחיפה.
34. בהיג' באדר – רצח 18 ישראלים בטרמפיאדה בצריפין ובקפה הלל בירושלים.
35. מוחמד דגלאס – רצח 19 ישראלים במסעדת סבארו בירושלים.
37. ניזר אל-כרם – רצח 15 ישראלים באוטובוס בחיפה.
38. סלאח סובחי מוסא – רצח 17 ישראלים בקפה הלל ובצריפין.
39. מג'די זעתרי – רצח 16 ישראלים בפיגוע באוטובוס קו 2 בירושלים.
40. עבאד אל-עדי ג'נאים – רצח 16 ישראלים ע"י דרדור אוטובוס קו 405 לתהום בירושלים.

 

על רקע זה הגיע הזמן לשבור את הטאבו הישראלי שאין פוגעים במשפחות שכולות ובמשפחות פגועות ולומר לנועם שליט: די.

5 תגובות

היהודי ששילם הון כדי לפדות את גופת המהר"ם מרוטנבורג בתנאי שייקבר לידו

 

                                                – מאת דן ירדני –

במהלך ההתלבטות שחוצה את החברה הישראלית באשר לשחרור אלף מחבלים תמורת החייל השבוי גלעד שליט,, עלה מדי פעם סיפור שביו של המהר"ם מרוטנבורג והאיסור שהוציא כנגד פדיונו תמורת כופר.

לבד מההיבט ההלכתי, לפיו לא בכל תנאי חלה חובת "פדיון שבויים", יש לאירוע הזה היבטים היסטוריים ואנושיים הראויים לאזכור.

רבי מאיר בן ברוך, המהר"ם, שנחשב גדול תלמידי החכמים במרכז אירופה בימיו, נולד בשנת 1215 בעיר וורמס (וורמייזה, במקורותינו) שבדרום גרמניה ונפטר בשנת 1293. מרבית שנות פעילותו משנת 1246 עד שנת 1286 היו בעיר רוטנבורג על שפת נהר הטאובר, ששימרה עד היום את מראיה כעיר מימי הביניים ועל שמה נקרא.

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: יהדות, פידיון שבויים | 2 תגובות

לוחם במגלן: אני וכל חברי הלוחמים נשמח לסכן חיינו לשחרור גלעד שליט

 לנועם שליט היקר!

בימים אלו כאשר אלפים מצטרפים אליך ואל בני משפחתך במסע שלכם למען שחרורו של בנכם גלעד עליך לדעתך את גודל הזכות והאחריות הכבדה הרובצת על כתפיך.

חז"ל מספרים על יואב בן צרויה שר צבא המלך דוד שהתקשה פעם להסביר את הפסוק המופיע בתהילים : "כרחם אב על בנים"

שהרי ידוע שדווקא האם היא זו שמרחמת על הבנים…

מה עשה יואב בן צרויה

הלך יואב בן צרויה לבדוק את העניין בבית משפחה ענייה ומרובת ילדים. הוא הופיע בפתח והציע לאב המשפחה לתת לו ילד אחד משלו בתמורה לכסף ומזון עבור כל שאר בני הבית. האב סירב בתוקף וגירש אותו משם . חיכה יואב עד שילך האב למלאכת יומו ופנה באותה ההצעה בדיוק אל אם הבנים. בתחילה לא רצתה האם להסכים אך אז יעץ לה יואב להקשיב לבכי ילדיה הרעבים ולהביט אל אומללותם. האם התבוננה במשך כמה רגעים בסבל הנורא של משפחתה ומיד הסכימה. "עדיף שלפחות שאר הילדים יגדלו ברווחה כלכלית…"

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: ארץ ישראל, טרור, פידיון שבויים, צהל | תגים: , , , | 3 תגובות

"כצל ציפור" – הצצה נדירה לחיי היום יום של יחידה מובחרת בצה"ל

 

                                               – מיה ברתל

הספר "כצל ציפור" מעניק לקורא הצצה נדירה לחיי היום יום של השירות ביחידה מובחרת בצה"ל – יחידת מגלן. המחבר, יאיר אנסבכר, מתאר את המציאות בראייה מפוכחת ובהומור מושחז, ביושר לבב ובחשיפה עצמית נוקבת. גם במצבים קשים ובלתי מחמיאים הוא שומר על עקרונותיו המוסריים מול הלחץ והצורך המתמיד לוויתורים הנכפים עליו כל העת על ידי המערכת הצבאית.

ביחידה משרתים יחדיו חיילים ממקומות שונים בארץ, מעדות שונות, דתיים וחילוניים, וקשר אמיץ הולך ונרקם ביניהם.בספר מתוארים האימונים הפיזיים המפרכים שעל החיילים לעבור במהלך שרותם. הם מתמודדים עם נטל פיזי ונפשי קשה, לומדים לפתח אחריות ורגישות לחברים ולמפקדים, להעריך את החום שהם זוכים לו בביתם ולכבד את השונים מהם, וכל זאת בלי לאבד את חוש ההומור. בין סיפוריו על מסעות ניווטים, סדרות מפרכות ומסעות מייגעים ביום ובלילה, משובצים תיאורי נוף, שירים, פסוקי תנ"ך ,קטעי מדרשים ותיאורים בלשון פיוטית.

 יאיר בא מבית ירושלמי ציוני-דתי. במהלך השרות הצבאי עזבו חלק מחבריו את הדת אך הוא "התחזק". התלבטויותיו בנושא זה מובאות בספר, כמו גם יחסו לאויב שהוא נדרש להילחם בו ורגשותיו המעורבים כלפי האוכלוסייה הפלסטינית שעליו ועל חבריו להתמודד מולה.
התיאורים צורבים – ומלטפים. כנים, מרגשים, עצובים – ומצחיקים.
הקורא חש שגם הוא נמצא שם בין החיילים. יחד אִתם הוא מטפס בכבדות במעלה הרי הגליל, יחד אתם הוא "מתברבר" במסעות ניווט במדבר ויחד עם יאיר הוא מתאבל על חבריו שנפלו.
לקראת הסוף מספר יאיר על השתתפות יחידת מגלן במלחמת לבנון השנייה, על מפח הנפש, על הכאב והאכזבה אך מסיים בתקווה ובאמונה – "כמעלת האור הבא מן החושך".

יחידת מגלן היא יחידה חשאית. תנועותיה ופעולותיה עלומות, שמות חייליה חסויים ופניהם לא ייראו. יאיר פוסע בין הסודות ומספר על ההווי המיוחד שנוצר ביחידה ועל מעשי קונדס של החיילים בינם לבין עצמם.

בעתות מצוקה מתעוררים בו געגועים רחוקים לאווירת שולחן השבת בבית הוריו:
"יום שישי. אברהם ואני מנסים לארגן לפלוגה המותשת קבלת שבת. החבר'ה הצליחו למצוא שני נרות קטנים ואני ממלא את תפקיד "אמא של שבת" ומדליק אותם. שתי מנות קרב שנלקחו שלל מהחיזבאללה מהוות את ארוחת השבת שלנו. הן כוללות שימורי חומוס פול, בשר גולש, וירקות מבושלים. אוכל השלל הרבה יותר טעים מהאוכל שלנו, מה שגורם ל"ברווז" להצהיר שהוא עובר לצד שלהם.
"לאור הנרות העמום, אני סוקר את פני האנשים שמסביבי… חבורה מלוכלכת, רעבה ועייפה. התפילה והניגונים שלנו, של אברהם ושלי, מצליחים בכל זאת לעורר איזה שינוי. למרות ההתנגדות ההתחלתית של חלק מהחבר'ה כמעט כולם מצטרפים בסוף: "לכה דודי לקראת כלה- פני שבת נקבלה".
זה עוזר…אני רואה את החבר'ה מרימים קצת את הראש, מביטים אחד לשני בעיניים, מחייכים.
"שבת שלום, פלוגה א' ".

כצל ציפור עטיפת שער הספר

כצל ציפור עטיפת שער הספר

 על יאיר אנסבכר ראה

קטגוריות: יהדות, מלחמת לבנון השניה, צהל | להגיב

מצעד האיוולת "לשחרור גלעד שליט"

מאמר זה נכתב ביוני 2010 בעקבות המצעד לשחרור גלעד שליט. מאז ממשיכים מארגני הקמפיין לשחרור שליט למתוח עוד ועוד את חבל הלחץ על הממשלה ועל הציבור.  לשיא הגיעו במפגן שנועד לשבש את חגיגות יום העצמאות. ולאחר מכן מאיימים בהחרפה נוספת של המאבק. כל התקופה הזו החמאס מקבל רוח גבית מן המפגנים הללו. עכשיו הוא ישמש מנוף למתן לגיטימציה בינלאומית לממשלת אש"ף-חמס.

לשחרר בכל מחיר?

המחיר יהיה החזרת מאות מרצחים ליהודה ושומרון, מדינה פלסטינית חמאסית והעיקר שהילד יחזור הביתה.

מוצאי יום העצמאות תשע"א

 

"מצעד האיוולת" הוא מושג שטבעה ברברה טוכמן, אולי הגדולה בהיסטוריונים של תקופתנו. בספרה "מצעד האיוולת" היא כותבת: "לאורך ההיסטוריה כולה, ללא הבדל מקום ותקופה אפשר להבחין בתופעה של ממשלות הנוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן עצמן".

אין ספק, שממשלות רבות בישראל, הוסיפו פרקים לא מפוארים ל"מצעד האיוולת" העולמי – מהסכם אוסלו ועד חורבן גוש קטיף, מעסקת ג'יבריל ועד עסקת טננבאום.

בפתח ממתין עוד צעד אחד במצעד האומלל הזה והוא כניעה ללא תנאי לחמאס, על מנת להחזיר את גלעד שליט הביתה. וכדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לעשות את הצעד הזה יצא מצעד האיוולת  ממצפה הילה שבגליל אל בית ראש הממשלה בירושלים.

גלעד שלי בטלויזיה של החמאס

גלעד שליט בטלויזיה של החמאס

אומר מייד כי אילו אחד מילדיי היה נופל בשבי החמאס והיו שואלים לדעתי הייתי אומר שיש לעשות הכל כדי להחזיר את הילד הביתה. ממש הכל. ירצו שנשחרר את כל אסיריהם? נגיד כן. להסכים ל"זכות השיבה" – כן. לוותר על הר הבית, על הכותל על ירושלים? נגיד כן. לפרק את דימונה? כן.

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: ידיעות אחרונות, מעריב, פידיון שבויים, תקשורת | 12 תגובות

עמוס עוז בעקבות ויצ'סלאב מולוטוב

 

"אי אפשר לחסל אידיאולוגיה (נאצית) באמצעות מלחמה" –אמר יד ימינו של סטאלין שחתם על ההסכם עם היטלר

לפני שבועיים הבאתי כאן את דבריו הנואלים של הסופר עמוס עוז, שכתב במאמר ב"הארץ": "…החמאס אינו רק ארגון טרור. החמאס הוא רעיון. רעיון נואש וקנאי שצמח מתוך ייאושם ותסכולם של הרבה פלסטינים. מעולם לא נוצח רעיון בכוח: לא על ידי מצור, לא על ידי הפגזה ורמיסה בשרשראות של טנקים ולא בעזרת קומנדו ימי".

כשציטטתי את דברי עוז לא ידעתי שהוא כיוון לדעתו של לא אחר מאשר ויצ'סלאב מולוטוב, שר החוץ של ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנעיה.

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: מלחמת העולם השניה, ספרות, ספרים | תגובה אחת

האם "הנסיך הקטן" היה ההיפי הראשון?

התמונה הקלאסית

חלק גדול מההילה שנקשרה בספר "הנסיך הקטן" יש לזקוף לפרשנות האידיאולוגית שלו * רעיונות שהוטמעו בו בתחילת שנות ה-40', הפכו אופנתיים לאחר שקיבלו הקצנה וגוון אידיאולוגי חד במהפכת הסטודנטים של שנות ה-60' * אילו חי הסופר סנט-אכזיפרי היום, היה מגלה להפתעתו כי הוא דובר "היפית" מבלי שהתכוון לכך

לקרוא את ההמשך

קטגוריות: סופרים, ספרות, ספרים, צרפת | 3 תגובות