ארכיון הקטגוריה: תנ"ך

חוג התנ"ך בבית ראש הממשלה – הדר ותגר

הוזמנתי להשתתף בחוג התנ"ך בבית ראש הממשלה בירושלים. ראוי שאספר לקוראיי על התרשמותי מן המעמד. המעון הרשמי של ראש הממשלה שוכן בבית אגיון, בצומת הרחובות בלפור סמולנסקי בירושלים. הבית קרוי על שם אדוארד אגיון, סוחר יהודי יווני מאלכסנדריה, שבנה אותו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, תנ"ך | כתיבת תגובה

איפה נאמר "ויאמר אלוקים אל בוז'י וציפי"

אם נמצא שלושה כתבי יד, שבהם מופיע הפסוק השגוי הזה נצטרך להסיק שמדובר כאן בהעתקה ממקור מפוקפק * איך להסביר ששלושה ערוצי טלוויזיה התנבאו בסגנון אחד ? * המסקנה: אזרחי ישראל היו נתונים לרשלנות מקצועית הגובלת בפשיעה, שהציגה מציאות לא נכונה * הערות פילולוגיות על כישלון תקשורתי להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים פוליטיים, אסטרטגים, יחסי ציבור, לשון עברית, פוליטיקאים, פרסום, תנ"ך, תקשורת | 9 תגובות

למה קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים והיכן נקבר הנביא

                                            – מאת ד"ר יואל רפל – יונה בן אמיתי , גיבור סיפור ספר יונה, הוא, על-פי המסורת היהודית, אותו נביא הידוע לנו מספר מלכים ב' {יד/כה} ואשר עליו מסופר כי בא מגת חפר אשר בנחלת זבולון. נביא זה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, חגים, תנ"ך | תגובה אחת

שמות ישובים בארץ ישראל כבסיס לחקירת עברה

האם פקיעין של ימינו היא פקיעין הקדומה ? *  מדוע פניאס הקדומה הפכה בפי הערבים לבניאס *  מה סוד הנס של השתמרות שמות יהודיים בארץ ישראל אלפי שנים *  "חוקי הדיקדוק של הגיאוגרפיה" נותנים את התשובה

 שמות המקומות זורמים בארץ ישראל מדור לדור במשך אלפי שנים. יש מהם שהם בני ארבעת אלפים שנה ויותר. שמות מקומות רבים הנזכרים במקרא ובמקורות קדומים אחרים נשמרו בין השמות החיים בארץ ישראל. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, לשון, תלמוד, תנ"ך | 8 תגובות

קבלת החומש היא מסירת הלפיד הבין-דורי, זאת ה"מסורת"

                                    – מאת דרור אידר – זוגות זוגות טפפו הילדים פנימה, ולא ידענו מי מתרגש יותר – הם או הוריהם. ראש חודש סיוון, ימים מספר לפני חג השבועות הוא חג מתן תורה הוא חג הביכורים. והנה צאצאינו-ביכורינו משתתפים בטקס יהודי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים, חינוך, יהדות, תלמוד תורה, תנ"ך | עם התגים , , | 2 תגובות

מה שבן-גוריון החמיץ בסיפור יציאת מצרים

– מאת ד"ר זאב פון-וייזל – אנו שמחים לארח היום מאמר של ד"ר זאב פון וייזל. המאמר נכתב אמנם בניסן תשל"ג, 1973. אך הוא היום אקטואלי מתמיד. ד"ר פון וייזל היה דמות מיוחדת במינה בתנועה הלאומית. שרת כקצין בצבא האוסטרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, בן גוריון, היסטוריה יהודית, ז'בוטינסקי, תנ"ך, תקשורת | עם התגים , , , , | 4 תגובות

יורם קניוק מישראלי ליהודי

"בדור שלי חינכו אותנו לא להיות יהודים. כי יהודי היה משהו גלותי. אני נהייתי יהודי, גם בכתיבה שלי וגם בחיים שלי, בעקבות הפגישה עם ניצולי שואה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנטישמיות, היסטוריה יהודית, יהדות, לשון עברית, מלחמות ישראל, ספרות, קולנוע ישראלי, שואה, שמאלנות, תנ"ך | עם התגים , | 5 תגובות

התנ"ך של השומר הצעיר שהוציאו מתוכו את אלוהים

(גירסה מעודכנת למאמר שנכתב בפברואר 2006)   לפני זמן רב הגיעה לאוזני שמועה על יוזמה להוציא לאור ספר תנ"ך שאלוהים אינו מוזכר בו. מעולם לא ראיתי עותק של תנ"ך כזה וכל האנשים שחקרתי בנושא אמרו לי שלא היה ולא נברא. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקדמיה, חזרה בתשובה, חינוך, יהדות, יידיש, תנ"ך | עם התגים , , , , | 12 תגובות

צוואת ז'בוטינסקי ב"שמשון": "ברזל, מלך וצחוק"

עדכון נובמנר 2015 הופעת תרגום עברי חדש של "שמשון" מפענחת את חידת הסתירה לכאורה באישיותו ובעמדתו של ראש בית"ר – ליברליזם מוחלט בצד הטפה למשמעת צבאית * ובאותה הזדמנות אפשר אולי להבין מדוע חז"ל לא כל כך אהבו את שמשון. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז'בוטינסקי, חז"ל, ספרות, ספרות עברית, תנ"ך | עם התגים , , , , , | 9 תגובות

משמעות המלה כיבוש בשפה העברית

איך הפכה מלה שהיתה במרכז האתוס הציוני למושג המעמיד אותנו במחנה אחד עם הנאצים * מה בין כיבוש הארץ מראשית הציונות לכיבוש יהודה ושומרון בששת הימים * ומה בינן לבין כיבוש העברית, כיבוש העבודה, כיבוש השממה, וכיבוש לבבות * קווים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, ז'בוטינסקי, לשון, תנ"ך | עם התגים , , , , , , | 5 תגובות