למה קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים והיכן נקבר הנביא

 

                                          – מאת ד"ר יואל רפל –

יונה בן אמיתי , גיבור סיפור ספר יונה, הוא, על-פי המסורת היהודית, אותו נביא הידוע לנו מספר מלכים ב' {יד/כה} ואשר עליו מסופר כי בא מגת חפר אשר בנחלת זבולון.

נביא זה פעל בממלכת ישראל הצפונית והתנבא על ירבעם בן-יואש {ירבעם השני} כי ירחיב את גבולות ישראל מלבוא חמת ועד ים הערבה.

למה נקרא הספר ביום כיפור

עיקר פרסומו של ספר יונה הוא בשל העובדה כי חז"ל קבעו אותו כהפטרה לתפילת מנחה של יום הכיפורים. אין הספר מביא את נבואותיו של יונה אלא מספר את סיפורו, בעיקר את המסע לנינוה.

הסיבה לקריאת ספר יונה ביום הכיפורים היא שבספר מצוין במפורש כי "רחמיו [של הקדוש ברוך הוא] על כל מעשיו". על-כן יתכפרו גם עוונות ישראל.

 

יונה מטיף לאנשי נינווה לחזור בתשובה – ציור של גוסטב דורה

קריאת ספר יונה ביום הכיפורים נועדה לעורר מחשבה על מקומו של האדם בעולמו של הקדוש-ברוך הוא; על מהותה של התשובה ועל יסודותיה של הסליחה. רעיונות שיש להציבם כמופת בימי הרחמים והסליחות.

מסגד על הקבר

העיירה גת חפר שוכנת, על-פי המסורת, בגליל התחתון, בצד הכביש מנצרת לטבריה, במקום שבו היום הכפר הערבי משהד. בחפירות שנערכו בתל גת-חפר נתגלו חרסים מהתקופות הכנעניות הקדומה והתיכונה, וכן מהתקופות הישראלית והביזנטית. מסגד הכפר משהד קרוי א-נבי יונס, והוא בנוי, לפי המסורת הערבית, על קבר בני משפחתו של יונה הנביא. בצפון מזרח הכפר מתרומם הר גבוה שכונה על-ידי ועדת השמות – הר-יונה.

 

 

קבר יונה הנביא בגת חפר צילום משנת 1932

 

זיהוי מקום הולדתו ומקום קבורתו של יונה הנביא בכפר משהד מקבל אישור בכתבי נוסעים רבים. רבי בנימין מטודלה מספר, בעת ביקורו בארץ ב-1175, על ציפורי הקרובה לגת-חפר ומוסיף "ויונה הנביא קבור בהר".

עדות ר' משה בסולה

כשלוש מאות וחמישים שנה מאוחר יותר מגיע לארץ רבי משה באסולה {1522} ואף הוא מגיע לקברו של יונה הנביא בכפר משהד. תיאורו ענייני ומוסר פרטים רבים. "והגעתי לכפר כיני {הכוונה לכפר כנה-י.ר.} לעת ערב לשלום בחברת יהודים רבים הבאים לשם מצפת ליום השוק, שהוא ברביעי. והוא מקום טוב נמצא בו מכל דבר ובזול ורווח גדול ליהודים…."

"בבוקר הלכתי לקבר יונה בן-אמיתי הנביא, רחוק מכפר כיני מיל על ראש הר גבוה בכפר אחר{משהד י.ר. }ובית גדול ומכובד בנוי על ציונו והוא ביד הישמעאלים. צריך לפרוע ד' או ה' דרימי [הכוונה ל-4-5 מטבעות] לשומר. גם להניח שמן למאור. נכנסתי להתפלל".

זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו של יונה ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו – ומאכיל הפירות ליהודים".

ציוני קבר לאורך החוף

יונה הנביא, כמו עוד מאישי המקרא, זכה במידה רבה של פופולאריות וציונים של קברו מצויים גם במקומות אחרים בארץ ישראל- מהם מקומות הסמוכים זה לזה ומהם שמרחק רב מפריד ביניהם.

סיפורו של יונה הוא סיפור של יורד ים העושה מעשה חובק זרועות וימים , ועל-כן אין פלא שכמה מאתרי הקבר נמצאים על חוף הים.

מדרום לבת-ים נמצא אתר אבן-מתי{בן-אמיתי} המציין את המקום ממנו ירד יונה {יפו} אל אוניה אשר לקחה אותו לתרשיש. זהו אותו מקום ממנו יצא, אליו הושב ובו גם נקבר.

דרומית לבת-ים על גבעה נישאה בצפונה של אשדוד, נשקף על הנמל קבר א-נבי יונס, הוא קבר הנביא יונה. המסורת המראה פה את קברו של יונה היא קדומה מאד, והמקום כבר מצוין ב"מפת מידבא" מן המאה השישית לספירה.

אם נמשיך ונרד דרומה נגיע אל העיר חאן-יונס, שאיננה נקראת על-שם יונה כי אם על שם יונס א-גרוזי, מפקידיו הבכירים של המושל הממלוכי ברקוק. אך גם בעיר חאן-יונס נמצא קברו של יונה הנביא.

אם נצא צפונה ונעלה לאורך מישור החוף, הרי שבחוף לבנון , בין צידון לבירות, יש כפר קטן – צרפנד, הנמצא בתחום העיר הקדומה צרפת, הנזכרת בפרשת אליהו הנביא. על-יד הכפר נוהגים התושבים להראות קבר בשם הערבי "א-נבי יונס", שבו-על פי מסורת בעל –פה העוברת מדור לדור- הקיא הדג את יונה אל היבשה.

אתרים מאוחרים

קברו של יונה מאותר גם בכפר הערבי חלחול, במרומי הר-חברון ובקרבת העיר חברון. בין בתי הכפר בולט בניין עתיק ועליו צריח. בתוך הבניין חדר תפילה ומצבה בשם הערבי "א-נבי יונס". המקום מכונה גם "דו א-נון"- בעל הדג, על-שום הדג שבלע את יונה ופלט אותו. אגב, לא רחוק מכפר חלחול נמצא הכפר בית-אומר ובו מצוי קברו של נבי מתא {אבי אמיתי} הוא אביו של יונה.

יונה בן-אמיתי יצא לשליחות בחוץ לארץ, לעיר החטאים נינוה, הסמוכה למוצול {עיראק} של זמננו. סמוך לעיר מתנוסס בנין גדול ועליו צריח הצופה על כל סביבתו. הבניין הגדול שמש מקום תפילה ליהודים ולמוסלמים שלא נתנו את הדעת לכך, שיונה שב לארץ ישראל ועל-כן סביר שגם נקבר בה.

  באחרונה פורסם כי הקבר פוצץ על ידי הקניבאלים של  דעא"ש. [ספטמבר 2015]

פסל שנמצא בחפירות במקום המזוהה כנינווה – ויקישיתוף אנגלית

 

 

ספר יונה, הגדוש במעשי ניסים ותופעות החורגות מן הטבע מעורר שאלות לא מועטות. שאלת זיהוי מקום קבורתו של יונה היא מן השאלות הנכרכות בפופולאריות העצומה של פולחן העלייה לקברי קדושים ובאמונה כי הצדיק המת יכול לחולל מעשי ניסים ונפלאות.האתרים השונים והמרחק הרב ביניהם מעידים על הרצון העז לנכס את יונה הנביא ולהציב אותו כדמות נושאת שליחות גם בדורות מאוחרים בהרבה.

קישורים

מחה והעבר פשעינו
http://www.zeevgalili.com/?p=10765

מחזור ממך אליך לימים הנוראים
http://www.zeevgalili.com/?p=10120

כל נדרי כל הנוסחים והניגונים
http://www.zeevgalili.com/?p=6645

אבינו מלכנו זכרנו לחיים טובים
http://www.zeevgalili.com/?p=765

הניגון של חסידות מודז'יץ ל"אלה אזכרה"
http://www.zeevgalili.com/?p=6383

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, חגים, תנ"ך. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא למה קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים והיכן נקבר הנביא

השאר תגובה