גירסה אנגלית של מאמר זה ראה

http://www.zeevgalili.com/english/?p=201#more-201

                                             

עידכון דצמנבר 2015

בבית הקברות היהודי החדש בעיר וירצבורג שבגרמניה נמצאת מצבה, שעליה הכתובת הבאה:

פ"נ
הרוזן אברהם בן אברהם פון מנשטיין
גר צדק זצ"ל התגייר כמבוגר
איש צדיק בן תורה בעל צדקה
נולד ח' בסיון בשנת תרכ"ט
נפטר כ"א בטבת תש"ד כאיש יהודי
אחר הועבר לקבר ישראל בכבוד רב
א' דראש חדש תמוז בשנת תש"ל

על המצבה סיפר לי ידידי, ד"ר רמי ריינר, מאוניברסיטת באר-שבע. מי היה אברהם בן אברהם פון מנשטיין? מה הביא אותו להתגייר? כיצד חי בגרמניה הנאצית עד סוף המלחמה כמעט? מה הקשר שלו לגנרל הנאצי אריך פון מנשטיין?

יש תשובות לשאלות הללו. הן קשורות גם לבית הקברות הישן של וירצבורג, בו נקברו יהודים מאז התהוות הקהילה היהודית בראשית המאה ה-12. בית קברות זה שימש מקור השראה למחזור השירים של יהודה עמיחי בספרו "פתוח סגור פתוח".

בשיר הפותח את הספר כותב עמיחי:

"על שולחני מונחת אבן שכתוב עליה 'אמן'
שבר מצבה, שארית מבית קברות יהודי
שנחרב לפני כאלף שנים, בעיר שבה נולדתי"

 

המצבה של גר הצדק מנשטיין, דודו של הגנרל הנאצי, והגלעד שהקים עמיחי בספרו לבית הקברות הישן, בו נקברו אבות אבותיו, מתאחדים לסיפור הגורל היהודי, "פצצת הזמן היהודית" בלשונו של עמיחי.

הבית נבנה ממצבות

על שני בתי הקברות סיפר לי ידידי, ד"ר רמי ריינר. הוא הגיע אליהם כמעט במקרה. הסיפור מתחיל בשנת 1987 בעיר וירצבורג בגרמניה. זו עיר עתיקה שבמהלך השנים פרחו בה ונשחטו קהילות יהודיות לסירוגין. באותה שנה החלו בהריסת מבנה ישן במרכז העיר. עובר אורח הבחין שאבני הבניין מכילות כתובות עבריות. הדבר הובא לידיעת פרופסור (לתאולוגיה) קרלהיינץ מולר, שהפעיל את השפעתו כדי שהאבנים עם הכתובות יישמרו בשלמות.

הבנין פורק בזהירות ונתברר כי זהו אוצר היסטורי. במקום נמצאו 1474 מצבות וחלקי מצבות, במשקל כולל של יותר משבעים טון. המצבות הועברו למחסני האוניברסיטה המקומית ועברו תהליך של ניקוי, איחוי, ריפוי צילום ותיעוד שיטתי.

יהודה עמיחי: "- – – עכשיו השברים נאספים על ידי איש טוב ומיטיב / איש עצוב ואוהב. והוא מנקה אותם מכל רבב / ומצלם אותם אחד אחד ומסדר אותם על הרצפה / …שבר קרב אל שבר / כמו בתחיית המתים, כמו פסיפס / כמו פסל משחק ילדים"

האיש הטוב והמיטיב שבשיר הוא קרלהיינץ מולר, שהציל את האוצר הזה מכיליון.

פרופסור "יהודונוצרי"

ד"ר ריינר מתאר את מולר כ"צדיק גמור, יותר יהודי מנוצרי". מולר מגדיר עצמו "יהודונוצרי". הולך ביום ראשון לכנסיה ובשבת מתפלל בבית כנסת. הוא קורא (אבל לא מדבר) עברית ו"הספריה שלו נראית כמו ארון ספרים של ראש ישיבה". בביתו העתיק הוא מחזיק פסל של ישו ועל קרקפתו הניח תפילין. בסוכות הוא מחזיק בביתו את ארבע המינים. הוא תרגם לגרמנית את שירי יהודה עמיחי.

לאחר כשנתיים שלוש של עבודות ראשוניות חיפש מולר מומחים שיסייעו במלאכת המחקר. הוא פנה לחברו, פרופסור מרדכי ברויאר, המלמד בבר אילן והתמחה בהיסטוריה האורתודוכסית. זה קישר אותו לפרופסור שמעון שוורצפוקס, מומחה בהיסטוריה של יהודי צרפת. פרופסור שוורצפוקס חיפש עוזר ומצא את מבוקשו ברמי ריינר.

 

באותה תקופה היה ריינר תלמיד בי.איי. באוניברסיטה העברית (ספרות עברית ותלמוד) ובמקביל כיהן כר"מ בישיבה של הרב דיסקין בנוה שמואל ("ישיבה מאד פתוחה. היינו לוקחים את התלמידים לתיאטרון. כל הר"מים, כמוני, בוגרי צבא, ואפשרו לי ללמוד באוניברסיטה).
ריינר נבחר כעוזר ושותף למחקר, תודות לשליטתו בגרמנית והרקע שלו בתלמוד ובהלכה (שש שנים למד בישיבת "קול תורה" לצעירים שבראשה עמד אביו).

טבוחים ללא קבר

בית הקברות העתיק בוירצבורג, אומר לי ד"ר ריינר, הוקם על ידי הבישוף זיגפריד, מיד לאחר הטבח במסע הצלב השני בחודש אדר תתקז (פברואר 1147). בשנה זו נטבחו עשרים וכמה יהודים.

מאה וחמישים שנה לאחר מכן, באוגוסט 1298, נרצחו למעלה מתשע מאות מיהודי הקהילה בעקבות עלילת דם ("פרעות לחם הקודש"). לא עברו אלא חמישים שנה וחורבן נוסף נחת על קהילת וירצבורג . בעיר פרצה מגפה ("המוות השחור"), היהודים הואשמו ובני הקהילה שרפו עצמם בבתיהם מפחד ההמון.

האסונות הגדולים באים לביטוי במצבות בהן מוצאים משפטים כמו "קמו בני עשו עליהם והרגום", "ר' משה הנהרג", "בחייהם ובמותם נקום נקמת".

למרות הרדיפות והרציחות היו גם גויים שהסתפחו אל העם היהודי. זאת ניתן ללמוד מן המצבה, בה נאמר על אישה ש"עזבה אביה" ויושבת בחיקו של אברהם אבינו. שש מאות וחמישים שנים לאחר אותה גיורת בא הברון ארנסט פון מנשטיין בבריתו של אברהם אבינו.

הברון שהתגייר

פניתי לכתריסר ארכיונים בגרמניה בבקשה לקבל פרטים על גר הצדק ומן החומר שקיבלתי מצטיירת התמונה הבאה. הוא נולד בשנת 1869 לאחת ממשפחות האצולה הידועות ביותר בגרמניה. בגיל 21 הגיע לוירצבורג כדי להתגייס לצבא. בהיותו מוסיקאי כישרוני שרת בתזמורת צבאית. בתקופה זו התוודע לקהילה והתקרב לתלמידי חכמים שבה. למד תורה בחשק רב בישיבה וגילה רצון להתגייר. בקשתו נדחתה שוב ושוב, אך הוא עמד על דעתו ושכנע בכנות רצונו. נסע לאמסטרדם, טבל, נימול וגויר בבית דין.

הוא חזר לוירצבורג ומאז הפך לחלק בלתי נפרד מן הקהילה. לאחר כמה שנים הכיר אשה, מבוגרת ממנו ב-19 שנים, פרנציסקה בזולד, שהתגיירה בלי קשר אליו. השניים נישאו והקימו בית יהודי שהצטיין במעשי צדקה וחסד.

מן הארכיונים הגרמנים לא הצלחתי לקבל תמונה מדוייקת של הקירבה המשפחתית בין גר הצדק לבין הגנראל הנאצי ופרטים מדוייקים על נסיבות חייו, התגיירותו ומותו.

אך בעקבות פירסום מאמרי הראשון בנושא נתברר כי יש בארץ אנשים רבים המכירים את האיש מקרוב ואלה פיענחו את החידה.

הגנרל בן מאומץ

הקורא שלמה מארק מירושלים כתב לי:

"הפרשה הזו מוכרת לי הואיל וידיד של אבי למד מוסיקה אצל גר הצדק מנשטיין.

"הגנרל-פילדמרשל אריך פון מנשטיין היה בן מאומץ של משפחת פון-מנשטיין. אביו הביולוגי היה פון לוינסקי, גנרל של חיל הרגלים (דרגה מקבילה בצה"ל לרב אלוף או גנרל בעל 3 כוכבים בצבא ארה"ב). שמו נגזר משם כפר בפומרניה (פולין כיום), שהיה בפולנית משהו כמו Lewinsco והגרמנים ביטאו אותו – לוינסקי.

"כמקובל במשפחות אצולה אירופיות (מנהג רומאי במקור), היו משפחות מרובות ילדים מוסרות את אחד הילדים למשפחה חשוכת ילדים, שהייתה מאמצת אותו כבן וכיורש. הגנרל (חיל תותחנים) פון-מנשטיין , ידידו הטוב של פון לוינסקי, אימץ את הנער לבנו, לאחר מות האב הביולוגי. הפילדמרשל קרא לעצמו אריך פון לוינסקי אונד פון מנשטיין. שמו המקורי החשיד אותו כי הוא יהודי, ככל הידוע לי אביו הביולוגי לא היה יהודי. גר הצדק אברהם בן אברהם פון מנשטיין היה אפוא אחי אביו המאמץ של הגנרל פון מנשטיין.

הגנרל ערך את הלוויה

"ידידו של אבי, תלמידו של הגר אברהם בן אברהם פון מנשטיין, ידע לספר כי גנרל פון מנשטיין עצמו הוא שערך את הלוויה הצבאית לדודו".

מסתבר כי במועד פטירתו של גר הצדק מנשטיין היה אחיינו הגנראל מודח מכל תפקידיו, בשל חילוקי דעות עם היטלר. דבר זה מסביר את העובדה שיכול היה להתפנות לארגן את הלוויה לדודו באחת השעות הקשות של המלחמה. הלוויה נערכה בטקס צבאי מלא, הארון היה עטוף בדגל צלב הקרס וליוו אותו חיילי ס.ס.

"הייתי תלמידו של
גר הצדק מנשטיין"

הקוראת רחל בן גדליה מראשון לציון סיפרה:
"אבי, יהודה פרידמן, היה תלמידו המובהק ובן בית בביתו. הוא למד אצל הרוזן בבית המדרש הגבוה למורים וחזנים בוירצבורג, בשנים 1935 – 1931. הרוזן לימד שם ציור והיה בשעתו צייר מפורסם.
"בביתי תלויות שתי תמונות אורגינליות בחתימתו. האחת משנת 1907. השניה תמונת נוף של הנהר והעיר וירצבורג ברקע. התמונה מיום 31.8.20. התאריך העברי, י"ז באלול, רשום אף הוא.
רחל פרי חן מירושלים סיפרה: בעלי ז"ל היה תלמידו של הרוזן בסמינר בוירצבורג בשנים 1935-1937. הוא הכיר את הברון מקרוב והיה מבאי ביתו. הם ניגנו יחד בשלישיה. הרוזן שלח לבעלי המנוח גלויה ב-10 במאי 1937. בגלויה ניכרת גישתו העדינה האדיבה והחברית לתלמידו. האיש הזה היה גדול. הוא עשה דרך ארוכה עד שנהיה אחד מאתנו ובמיוחד אחר כך כשחי חיים יהודיים שלמים יחד עם אשתו".

 

 

הרב זאקו גרינוואלד מספר לי כי הוריו היו בקשרי ידידות עם הרוזן הגר שנתן להם כמתנת נישואים ציור עליו כתב בעברית ובלועזית את תאריך נישואיהם – כד ניסן תרפה 29.4.24.

וכדי להשלים את התמונה שלח לי רב הקהילה של וירצבורג, יעקב אברט, תמונה של הרביעיה עליה נצח פון מנשטיין.

מת על קידוש ה'

חידת חייו ומותו של גר הצדק אברהם בן אברהם פון מנשטיין, פוענחה על ידי שמעון גרינבאום, בן 84 מירושלים, ואלה דבריו:

"בשנת 1953 ביקרתי בוירצבורג, כדי לעלות על קבר אמי. נפגשתי עם דוד רוזנבאום, שהיה אז ראש הקהילה בוירצבורג ומנהל בית האבות היהודי שם.

"רוזנבאום לקח אותי לבית הקברות והדבר הראשון שהביא אותי אליו היה הקבר של הברון פון מנשטיין, שהיה אז בשורה הראשונה. רוזנבאום היה האיש שיזם את העברת גר הצדק מבית הקברות הנוצרי לקבר ישראל. הוא סיפר לי כי משפחת פון מנשטיין התנגדה בחריפות להעברת עצמותיו של הברון והדבר הגיע לבית המשפט שהכריע בעד ההעברה.

"הוא סיפר לי כי הנאצים אספו בשנת 1942 את יהודי וירצבורג והסביבה. הם קיבלו הוראה להתייצב ביום ובשעה מסויימת בכיכר העיר ומכאן צעדו לתחנת הרכבת.

"ברון פון מנשטיין בא לכיכר עטוף טלית ועטור תפילין. הנאצים ביקשו לסלקו ואמרו: אתה לא יהודי, אתה ארי. אך הוא התעקש ואמר: לאן שהולכים היהודים גם אני אלך.

"הוא הועבר יחד עם יתר היהודים למחנה טרזיינשטט ומת שם לאחר כשנתיים. מבני משפחתי אני יודע כי רוב האנשים מתו שם מרעב. ביוזמת אחיינו הגנרל הועברה גופתו לוירצבורג ונקברה בטקס נאצי בבית קברות נוצרי.

"דוד רוזנבאום עצמו גורש יחד עם כל יהודי וירצבורג לטרזיינשטאט והצליח לשרוד. הוא היה מקורב מאד לברון פון מנשטיין והיה יחד עמו במחנה.

שמעון גרינבאום מספר עוד כי שנים רבות לפני שהתגייר למד פון מנשטיין תורה אצל תלמיד חכם, אנסבכר שמו. אותו אנסבכר היה בעל חנות לצרכי סנדלרות. כל היום היה יושב בחנותו ולומד. אם היה נכנס גוי לקנות אצלו משהו היה נותן ללקוח להמתין עד שיסיים את הסוגיה שלמד.

 

לאחר התגיירותו התפלל הרב מנשטיין בבית כנסת קטן שנקרא "מצה שטוב" (בית המצות. הוא נקרא כך כי הוקם במבנה ששימש בעבר כמאפיית מצות של הקהילה). הוא נהג לתת בדרך קבע שעורים בבית הכנסת.

היה גם סופר סתם

גר הצדק אברהם בן אברהם פון מנשטיין היה גם סופר סתם. בין היתר כתב את מגילת אסתר ונתן אותה במתנה לבני משפחת גוטמן. על כך סיפר לי אחד מצאצאי המשפחה, יצחק גוטמן מאלון שבות:

"סבי אליעזר דב גוטמן עסק בהוראת מקצועות קודש. הוא נפטר שם עוד לפני השואה. לסבי היו שלושה בנים, יצחק שמעון ויעקב. הם עברו את שבעת מדורי הגהנום של השואה. האח הבכור, יצחק, נרצח באושוויץ, אבי יעקב ואחיו שמעון עלו ארצה אחרי השואה. שלושת האחים קיבלו מן הברון פון מנשטיין מתנות ספרים עם הקדשות בעברית קליגרפית מן הברון הגר.
באחת ההקדשות נאמר בין היתר: "לזכרון הבר מצווה של הנער היקר יצחק שיחי' … בן ידידי מורי ורבי החבר ר' אליעזר בן מ"ר ר' יצחק נ"י… המכבדו אברהם בן אברהם , המכונה ערנדט פאן מאנשטיין עם אשתו". ההקדשה היא משנת 1926.

 

לסבי ר' אליעזר דב גוטמן נתן הברון במתנה מגילת אסתר שכתב במו ידיו. את ספרות הסת"ם למד אצל סבא שלי שהיה סופר סתם כעיסוק לשעות הפנאי. פון מנשטיין למד תורה אצל סבי וכן אצל הסבא רבא. המגילה נמצאת בידי בן דודי אהרון גוטמן המתגורר בקרית אתא.

ניסה לעלות לארץ

לאחר גיורו המשיך אברהם בן אברהם בקריירה המוסיקלית שלו. עסק בעיקר בהוראת מוסיקה במוסד גדול ובאורח פרטי. הוא ניסה כמה פעמים לעלות לארץ ישראל אך הדבר לא עלה בידו.

עם עליית הנאצים לשלטון לא נהגו בו כיהודי, הואיל ולפי תורת הגזע הנאצית הוא נשאר ארי. ייתכן שגם יחוסו המשפחתי עזר לו. עם זאת הוא קשר את גורלו בגורל היהודים ולא ביקש זכויות מיוחדות.

 

 

עמיחי על גר צדק

הקורא מאור בר הפנה את תשומת לבי כי עמיחי כתב גם שיר המתייחס לגר הצדק.

אל גר צדק / יהודה עמיחי

בן אברהם לומד להיות יהודי.
מהר הוא רוצה להיות.
אתה יודע מה שאתה עושה?
מה החפזון, הרי אדם הוא לא
עץ תאנה: מיד הכל, עלים ופגים
בבת אחת. (ועץ התאנה הוא עץ יהודי).

אתה לא מפחד מכאב המילה?
ֿאתה לא חושש שימשיכו למול ולמול
עד שלא ישאר ממך מאום
מלבד מכאוב מתוק של יהודים?

אני יודע: אתה רוצה להיות שוב תינוק,
להיות נישא על כר מקושט, להיות נמסר
מיד אשה ליד אשה, סנדקיות ואמהות
בעלות שדים ורחם. אתה רוצה ריח
בושם בנחיריים ויין לפה הקטן והממצמץ

 

===================================================================.

גנרל פון מנשטיין

ההיסטוריון הבריטי אנטוני ביוור אומר בספרו על סטלינגרד כי גנרל אריך פון מנשטיין נחשב לאסטרטג המבריק ביותר במלחמת העולם השניה. הוא עמד בראש גייסות טנקים שפרצו לרוסיה ביוני 1941 ובתוך חמישה ימים הגיע למחצית הדרך ללנינגרד. אשתו הייתה נאצית מושבעת, אך מנשטיין תיעב את הצמרת הנאצית במיוחד את הימלר ואת גרינג. הוא לא נרתע מללגלג על היטלר ואימן את כלב התחש שלו להרים את כף רגלו כחיקוי לאנשים המצדיעים במועל יד, בכל פעם ששמע את הקריאה "הייל היטלר".

באוזני מקורביו היה מספר כי ידוע לו שדם יהודי זורם בעורקיו. דבר זה לא מנע ממנו לפרסם פקודה בזו הלשון: "יש לעקור את השיטה היהודית–בולשביקית מן השורש אחת ולתמיד" ואמר כי מן ההכרח לנקוט "אמצעים נוקשים ביותר נגד היהדות".

כאשר הארמיה השישית של הצבא הגרמני נלכדה בכיס הנצור בסטלינגרד שלח היטלר את פון מנשטיין לחזית זו, בתקווה שהוא יציל את המצב. פון מנשטיין עמד מיד על העובדה שאין כל סיכוי לכוחות הנצורים, אלא אם יפרצו דרך טבעת הכיתור וייסוגו. זאת בניגוד להחלטת היטלר שנתן פקודה שיש להילחם עד הכדור האחרון.

פון מנשטיין הכין תכנית הצלה למקרה שהיטלר ישנה את דעתו אך לא גילה גבורה גדולה כשנתברר שהיטלר מתעקש. מנשטיין נשאר מחוץ לכיס הנצור ולא יכול היה להועיל. בשנת 1950 הוא נדון ל-18 שנות מאסר על פשעי מלחמה אך שוחרר לאחר שלוש שנים "מסיבות רפואיות". סיבות אלה לא הפריעו לו לחיות עוד עשרים שנה. ספר זכרונותיו, "נצחונות אבודים", פורסם בשנת 1955.

===================================================================

הערה: גירסה ראשונה של מאמר זה פרסמתי במאמר "פצצת הזמן היהודית"

http://www.zeevgalili.com/?p=268

 

במהלך השנים נוספו עוד עדויות וצילומים שלא היו בידי אז. המאמר הזה מכיל איפא את כל המידע שהצלחתי לאסוף במהלך השנים בפרשה מופלאה זו.

 

                                                          בוריס השלישי מלך בולגריה. האם הוליך שולל את היטלר ונרצח?

כל עמי אירופה שיתפו פעולה, במידה זו או אחרת, במסע ההשמדה של היהודים בשואה, פרט לעם הבולגרי. קהילת יהודי בולגריה, שמנתה בעת המלחמה כחמישים אלף נפש, נותרה כולה בחיים. כל המאמצים של היטלר להביא אותם לתאי הגזים עלו בתוהו.

משך שנים רווחה הדעה בקרב היסטוריונים כי יהודי בולגריה ניצלו תודות לפרטיזנים, למחתרת הקומוניסטית ולצבא האדום שכבש את בולגריה בשנת 1944. עכשיו בא שמואל ארדיטי מחולון ולאחר מחקר מקיף, המבוסס על מסמכים רבים שנחשפו לאחר נפילת ברית המועצות, וקובע: המלך הבולגרי הוליך שולל את היטלר והוא הגורם העיקרי להצלת יהודי בולגריה.

בנו של ח"כ מ"חרות"

שמואל ארדיטי, יליד בולגריה, בן 72, עלה לארץ בגיל 14. אביו, בנימין ארדיטי, היה ממנהיגי התנועה הרביזיוניסטית בבולגריה ולאחר עלותו ארצה בשנת 1949 היה פעיל בתנועת החרות ונבחר לכנסת השלישית הרביעית והחמישית.

שמואל ארדיטי עבר בארץ את המסלול הרגיל של עולה חדש – שרת בצה"ל כלוחם בחטיבת הסיור של גבעתי, למד הנדסת בנין בטכניון ובשנת 2001 פרש לגימלאות.

מאז הקדיש את כל זמנו לחקר פרשת הצלתם של יהודי בולגריה.

מסמכים חדשים

שאלתי את ארדיטי מה הכשיר אותו לערוך מחקר כזה ומה חידש לעומת מחקרים אחרים שפורסמו בנושא (בין היתר ספרו של פרופסור מיכאל בר זוהר "הרכבות יצאו ריקות").

ארדיטי השיב לי כי הוא התמקד בכמה נושאים שהעסיקו אותו ובמרכזם חלקו של המלך בהצלה. היתרון שלו במחקר הוא שחי בבולגריה חלק מן התקופה (אמנם כילד) בבית בעל מודעות פוליטית. הוא שולט היטב בשפה הבולגרית והגיע למסמכים וספרים רבים הכתובים בשפה זו. בין המסמכים: יומן של ראש ממשלת בולגריה בתקופת שלטון הנאצים, בוגדן פילוב הכולל גילויים רבים; יומן חלקי של מיופה הכוח הגרמני בבולגריה בתקופת המלחמה, בקרלה, ועוד מסמכים ומחקרים רבים. ארדיטי ממשיך במסורת של אביו שפרסם בשעתו שורה של מחקרים על התקופה באותה רוח.

איך נרצח המלך

הגילוי המשמעותי ביותר שלו הוא, לדעתו, שהמלך נרצח בגלל סרובו להיענות לדרישת היטלר להעביר את יהודי בולגריה לתאי הגזים. המלך הוזמן לברלין בלי שנמסרה סיבה להזמנה. הוא שהה זמן מה במאורת הזאב של היטלר שבמזרח פרוסיה וחזר לבולגריה במטוסו האישי של היטלר. במהלך הטיסה הוא הורעל בחומר הפועל בהשהיה. הוא מת שבועיים לאחר שובו מגרמניה ב-28 באוגוסט 1943.

ארדיטי זוכר את יום מותו של המלך ואת השמועות שנפוצו אז בבולגריה שמדובר בהרעלה ולא במוות טבעי. הגרמנים הציבו שלושה רופאים סביב מיטתו בארמונו ולא נתנו לרופאים בולגרים לגשת אליו. כל הנסיבות של מות המלך, שהיה אדם בריא ומת כאילו מהתקף לב, מרמזות על אפשרות לרצח. אך את ההוכחה מצא ארדיטי ביומנו של מיופה הכוח הגרמני בקרלה שבעקבות השמועות תחקר את הרופאים הגרמניים שאישרו כי אכן מדובר במוות מהרעלה. "מוות בלקני" קראו לזה.

מי הסתיר האמת

לכאורה מדובר בפרט היסטורי שלא היה צריך לחכות עשרות שנים כדי לחשוף אותו. אך מסתבר שהיו גורמים שרצו למנוע את המידע הזה. כשהשתלטו הקומוניסטים על המדינה בספטמבר 1944 הם פעלו לטשטוש העניין. בין היתר פיזרו את עצמותיו של המלך המת, כנראה כדי למנוע בדיקה כימית של העצמות, שהיתה מוכיחה את ההרעלה.
למה עשו זאת? לדעת ארדיטי רצו למנוע את האהדה העממית למלך ולגרום לדה לגיטימציה שלו. הם הציגו את המלך כמנהיג מדינה פשיסטית ששיתפה פעולה עם הנאצים. הוכחה שנרצח בידי היטלר היתה מזימה את הטענה הזו.

מדינה תחת כיבוש

לכאורה בולגריה היתה בת ברית של גרמניה במלחמת העולם השניה. היא כרתה ברית עם היטלר ובתמורה קיבלה שטחים במקדוניה ובתרקיה, שנלקחו ממנה במלחמת העולם הראשונה. היא גם חתמה הסכם עם גרמניה לחוקק את חוקי הגזע של נירנברג ולגרש את יהודיה להשמדה באושוויץ.
בפועל, אומר ארדיטי, היתה בולגריה נתונה תחת כיבוש ופיקוח גרמני. ומסיבה זו הצליחו הגרמנים להשמיד חלק מיהודי מקדוניה ותרקיה שלא היו אזרחים בולגרים. אך בולגריה לא קיימה את ההסכם למשלוח היהודים הבולגרים. והמלך היה גורם מרכזי שמנע מן הנאצים לבצע את זממם.

המלך ידיד היהודים

מסתבר שכבר בשנות החמישים נפתחו הארכיונים הגרמניים שמתוכם ניתן היה ללמוד על פעילות המלך להצלת
היהודים. והאב, חבר הכנסת בנימין ארדיטי, פעל לפרסום הדבר. אך באותה תקופה שלטו הקומוניסטים בבולגריה והאינטרס שלהם היה להציג את המלך כמשתף פעולה עם הנאצים. ארדיטי מביא שורה של מסמכים ועדויות המוכיחים כי המלך היה ידיד היהודים ושל הציונות עוד לפני המלחמה, שלח ברכה לז'בוטינסקי שביקר בבולגריה ברך את הקהילה היהודית בחגים ועוד.

את הדרישות של היטלר למסור לו את יהודי בולגריה דחה על ידי שורה של הולכות שולל. בין היתר טען שהיהודים דרושים לסלילת כבישים אסטרטגיים. אדולף אייכמן בעדותו בפני חוקריו בירושלים אמר: "המלך חיבל במדיניות שלנו".

יהודים בצבא בולגריה

את הקשר המיוחד של העם הבולגרי לעם היהודי מסביר ארדיטי בזיקה היסטורית עמוקה שראשיתה בגרוש ספרד. כשהיה המלך אצל ריבנטרופ וזה דרש ממנו להסגיר את היהודים אמר לו מה לכם וליהודים אלה הם אינם אשכנזים אלא ספרדים (כאילו שהגרמנים הבחינו בין אשכנזים לספרדים). הדבר מופיע ביומנו של ראש הממשלה.

                                              חיילים יהודיים בצבא בולגריה

כל השנים שררו יחסי רעות בין היהודים והבולגרים. יחסים אלה התחזקו בברית דמים שנוצרה במלחמות של בולגריה בין השנים 1912 ל-1918. במלחמות אלה השתתפו היהודים באורח פעיל. ומתוך קהילה של כארבעים אלף איש נפלו בשדות הקרב 952 איש. הדור שהיה במלחמה ההיא היה בשלטון בתקופה הנאצית וזכר את נאמנות היהודים לבולגריה.

ניתוץ המצבה

ארדיטי מדבר בכאב רב על המצבה שהוקמה בשנת 1993 ביער בולגריה של הקרן הקיימת בהרי ירושלים. היוזמה להקמת המצבה באה מאיחוד עולי בולגריה וידידי המלך, בולגרים מארצות הברית. עם פרסום ספרו של מיכאל בר זוהר "הרכבות יצאו ריקות" בשנת 2000 התעורר מחדש הוויכוח סביב חלקו של המלך בהצלת היהודים. הקרן הקיימת החליטה להקים ועדה בראשות השופט משה בייסקי. זו החליטה שאינה יכולה להכריע בויכוח ההיסטורי אך המליצה, למען הסדר הציבורי הנאות, לנתץ את המצבה.

ראש העיר של סופיה, סטפאן סופיאנסקי, הקים את המצבה מחדש באותו נוסח עברי והציבה מול בנין העיריה.

תגובות

זאב היקר,
כבן להורי שנולדו בבולגריה – אשר ניצלו ממהשמדה באושוויץ בזכות אצילותו, התגייסותו ותרומתו הגדולה של העם הבולגרי להצלת יהדות בולגריה – אני מבקש להודות לך על דבריך .

העם הבולגרי הוא העם היחיד באירופה של המאה העשרים, שבשנות החושך של האנטישמיות והנאציזם לא רק שלא ניכרו בו סימני אנטישמיות אלא שגם יזם ופעל למניעת ההשמדה של יהדות בולגריה. כאשר קמה מדינת ישראל נפרד העם הבולגרי בצער מן היהודים שחיו בתוכו ואף בירך את היהודים שעזבו את בולגריה ועלו אל מולדתם העתיקה.

כל יהודי בולגריה חבים את חייהם למלך הבולגרי, לחבר הרלמנט פשב ולשני הארכיבישופים שבגופם גרמו לכך שהרכבות יצאו ריקות (ספר בשם זה כתב פרופ' מיכאל בר זוהר שמספר בפרוטרוט את סיפורה המופלא של הצלת יהדות בולגריה במלחמת העולם השנייה). לפיכך, עד היום, רואים יהודי בולגריה את ארץ הולדתם, בולגריה, כמולדת שניה – זו שהגנה עליהם בשעה הקשה ביותר.
תעיד על כך יותר מכל, ההתכנסות השנתית של עולי בולגריה, בחודש מאי , בהיכל התרבות בתל אביב, ביום שבו חל חג התרבות הלאומי הבולגרי, ובו מתארחים תמיד אומנים המגיעים מבולגריה במיוחד לאירוע זה.

ולכן, דווקא ביום הזה, מקבלת משנה תוקף הקריאה: "כולנו בולגרים" !

יעב אלפנדרי

16.7.12

ראה גם כישלון ההסברה במלחמת לבנון השניה

" בעידן בו מוכרעות מלחמות על מסך הטלווישיה למדינת ישראל אין מסר אחיד כי אין לה מטרה * שלושה גופי הסברה ישראלים נאבקים זה בזה על סמכויות ואגו * ובכלזאת" , אומר האסטרטג מוטי מורל, " מצבנו איננו רע כפי שהוא נראה, ויש לנו כלים לנצח במלחמה הזו"

הלכתי לדבר עם מוטי מורל, הנחשב לאסטרטג מספר 1 של המדינה. רציתי לשמוע מפיו מה צריכה להיות האסטרטגיה של ישראל כדי להסביר את עמדותיה בעולם. כיצד אנחנו משתחררים מן הדימוי של כובש אכזר המדכא את הפלסטינים המסכנים.

השימוש במונח "אסטרטג" נשמע מוזר כשהוא מיוחס למוטי מורל – אדם בעל פני תינוק, נינוח וחייכן, שאיננו עוסק בשינוע צבאות או חומרי גלם.

אסטרטג היא מלה יוונית שמשמעותה "מומחה בשיטות ניהול מלחמות" . בלשון המודרנית אסטרטגיה היא " תורת הניצול של גורמי מרחב, זמן, משאבים, מדיניות, בשילוב עם עוצמה צבאית – כדי לגבור על אויב במלחמה או להשיג מטרות לאומיות ארוכות טווח" .

ההגדרות האלה איבדו את משמעותן בתקופה שבה הקרב הוא על דעת הקהל בעולם ושדה הקרב הוא מסך הטלוויזיה. האסטרטג של העידן הפוסטמודרני משנע רעיונות, בונה תדמיות, משפיע על התנהגות בני אדם. ובכלים אלה הוא מכריע במלחמות של העידן בו אנו חיים, ומחולל שינויים אסטרטגיים, גם במשמעות הישנה של המושג אסטרטגיה. מורל הוא בדיוק אסטרטג כזה.

ברק הטיל וטו

" תשובות למה שאתה מבקש לדעת" , הוא אומר לי, " כבר נתתי לפני ארבע שנים. בדצמבר 2000, קצת אחרי פרוץ אינתיפאדת אל אקצה, נקראתי לשרות מילואים. סגנית דובר צה"ל, אירית עצמון, גיבשה צוות מוחות שהיה אמור להביא פיתרון לשאלה: כיצד ישפר צה"ל את תדמיתו בתקשורת הבינלאומית לנוכח תדמית הילד עם האבן מול הטנק.

" החברים בצוות זרקו כל מיני רעיונות. רכז הצוות רשם את כל הרעיונות והגיש אותם כפי שהם. בעיני זה לא נראה כמו תכנית אסטרטגית עם התחלה אמצע וסוף. התיישבתי מול צג המחשב ובניתי תכנית אסטרטגית.

" התכנית הזאת הוצגה לראש אג"מ, דן הראל. הראל רץ עם התכנית לרמטכ"ל שאול מופז. מופז קרא לי ואמר: "זה כל כך פשוט, כל כך ברור, איך לא חשבו על זה קודם"?

" מופז הלך עם התכנית (שהגשתי במצגת) לראש הממשלה אהוד ברק, כדי לקבל את אישורו לביצועה. ברק קיווה אז עדיין שערפאת יתעשת ויקבל את הצעות קמפ דייויד. לפיכך שם וטו על התכנית והיא נגנזה" .

מה אוהב העולם

מה היה בתכנית הגנוזה?

· " על מנת לבנות אסטרטגיה של הסברה" , אומר מורל, צריך להבהיר קודם כל לעצמנו מה העולם אוהב ומה ומה הוא שונא.

· " העולם אוהב: מעטים מול רבים; חלשים מול חזקים (דוד וגוליית – זאת המשבצת שתפסנו במלחמת השחרור ובששת הימים.באינתיפאדה הפלשתינאים תפסו את המשבצת הזו).

· העולם גם אוהב קורבנות; רעבים; מדוכאים. הוא אוהב גם את מי שמצליח לנגן על רגשי האשם שלו. (לציונות אחרי השואה היה קל מאד. היום לפלשתינאים יותר קל).

על רקע זה ברור מדוע העולם אוהד את הפלסטינים" .

איך משנים את המצב?

" זה די פשוט" , אומר מוטי מורל בחיוך כמעט מבוייש. " הסברה מוצלחת אינה מותנית בהוכחת צדקתך. צדקתך אינה רלבנטית. הסברה מוצלחת תלויה אך ורק ביצירת הסכמה מה שיותר גדולה עם הציבור שאת אהדתו אתה מבקש. כדי ליצור הסכמה צריך למצוא על מה הציבור הזה מסכים ממילא, ולהתחבר לזה. זה כל הסוד. אין שום פטנט אחר.

" הפלשתינאים השכילו לנגן על המוטיבים של החלשים, המסכנים, המדוכאים. אפשר לשנות את זה על ידי שינוי כללי המשחק" .

הטוב נגד הרע

וכך נאמר בפרזנטציה שהציג מורל לצה"ל בשנת 2000:

" מיסטר ג'ונס מגיע בערב הביתה ומתיישב מול הטלוויזיה. הוא עייף. הוא אינו מתעמק בניואנסים. הוא צריך שיאכילו אותו בכפית: מי הטוב ומי הרע בסיפור, כדי שיוכל לגבש מייד עמדה בלי לחשוב יותר מדי.

" סיפור האינתיפאדה השנייה המסופר בתקשורת מתאים בדיוק לתבנית המוכרת של דוד וגוליית. הפלשתינאים הם דוד, ישראל היא גוליית. לא יעזור לגוליית עד כמה יתנהג בהומניות. לא משנה שדוד תמיד מתחיל בקרבות וגוליית רק מתגונן. הסימפטיה תהיה תמיד עם דוד. בתבנית הזו של הסיפור לעולם לא נוכל לנצח בתקשורת" .

" השריף נגד הפושע"

" אם מחליפים את הז'אנר של "דוד וגוליית" בזאנר של "השריף נגד הפושע", אנחנו במצב הרבה יותר טוב. לשריף מותר להיות יותר חזק. השריף הוא תמיד הטוב. הוא תמיד הצודק" .

עד כאן העקרונות. מכאן ואילך מתגלים הדברים שאמר מורל באותה פרזנטציה כדברי נבואה:

" אם לא ייחתם הסכם עם הפלשתינאים צריך להיערך למערכה שאולי תהיה לא רק נגד הפלסטינים אלא נגד מדינות ערב. במקרה כזה מקבלת דעת הקהל העולמית חשיבות גדולה אף יותר מזו שהייתה לה באינתיפאדה הנוכחית. יש לכך השפעה על החלטות שיתקבלו באו" ם ועל עמדתן של מדינות שונות – לרבות החלטות על סיוע או אי-סיוע לישראל, אמברגו וכו".

" העם הפלשתינאי מודע היטב לעובדה שהוא נשלט כיום על ידי כנופיית פשע מאורגן. לכן אנו צריכים לספק לעולם הוכחות לכך שהעם הפלסטיני יודע. למשל: על ידי דיבוב אנשים ברחוב, הפגנות שנערכות נגד הרשות, מאמרים המתפרסמים על ידי ערביםשפויים במדינות דמוקרטיות וכדומה.

" העולם לא ירשה למדינה ריבונית להמשיך לקיים ארגוני טרור המשמשים בסיס כוח לבכירי הרשות הפלסטיני. לכן יש לאתר ולפרט איזה ארגונים נשלטים על ידי מי. איזה ארגונים משמשים כיסוי לפעילות בלתי חוקית (סמים, גניבות וכו").

" מלחמת השחרור הפלסטינית  היא פיקציה מתוחכמת. מסווה להמשך פעילותו של ארגון של פשע מאורגן המפעיל שיטות טרור.

לוח זמנים: מיידי

התכנית של מורל כללה לוח זמנים מיידי ותכנית לאיסוף נתונים

והכנת מערכי מידע:

• הרעים – קווים לדמותם:
• הנהגת הרש"פ היא חבורת גנגסטרים, פושעים, מושחתים, אנשים פליליים.
• כדי להסוות את מניעיהם האמיתיים הם מתחפשים ל"לוחמי חופש" .
• תחת המסיכה של "לוחמי חופש מדוכאים" הם מדכאים את עמם-שלהם (דוגמאות לפגיעה בזכויות האדם ברשות)

• הם מועלים בכספים מהמדינות התורמות המיועדים להמוני הפליטים, ומשלשלים אותם לכיסיהם.
• הם מתגוררים בווילות מפוארות הגובלות במחנות פליטים עלובים.
• כשהילדים הפלסטינים נהרגים ברחובות – ילדיהם מוגנים באירופה.
• מידע על חשבונות הבנק הפרטיים של בכירי הרשות בבנקים זרים.
• מידע על הזכיונות שניתנו לבכירי הרשות.
• בניית תיק שלם על כל בכיר ברשות.
• הקשרים של ערפאת עם סדאם חוסיין

עד כאן תכניתו המפורטת של מוטי מורל. אך ברק החליט כאמור לגנוז אותה במגירה ולהמשיך להתייחס לערפאת כאל מנהיג מדינה לגיטימית. מוטי מורל סיים את שרות המילואים שלו וחזר למשרדו.

מוציאים מהנפטלין

כשהחל מבצע " חומת מגן" צלצל מורל למופז, הזכיר לו את התכנית ואת המצגת ואמר שזה הזמן להוציא את התכנית מן הנפטלין, לרענן אותה ולהפעילה.

הפעם לא הוטל וטו. מורל נקרא חזרה אל הדגל, הפשיל שרוולים והתחיל לעבוד, ובהתנדבות. התוצאות ידועות. המסמכים והראיות שהציע מורל לאסוף לפני שנתיים נאספו. הקשר בין ערפאת לבין טרור הוכח למומחי הסי.אי. איי. והגיעו לידיעת המימשל והנשיא. ההצלחה ההסברתית הגדולה ביותר של ישראל מאז האינתיפאדה הראשונה התחוללה במהלך מבצע " חומת מגן" . לא כל התכנית של מורל הופעלה. עד עכשיו לא נחשפה כל השחיתות של הרשות הפלשתינאית, לא נחשפו חשבונות הבנק של ערפאת, לא נחשפו דמויותיהם ואופיים של כל ראשי חבורת הפשע. אך עובדה היא שערפאת הפך מוקצה מחמדת מיאוס בעיני העולם כולו ובראש ובראשונה בעיני המימשל האמריקני.

====================================================

תוספת מספטמבר 2009

בראיון למני פאר בטלוויזיה הוסיף מוטי מורל פרטים על הצלחתו במבצע חומת מגן.. הוא  ביקש ממופז שיחפשו מתחת לאדמה הוכחות כתובות לכך שערפאת נותן יד לטרור. תחילה נדמה היה שהדבר בלתי אפשרי. ערפאת היה זהיר ולא השאיר עקבות. אך מאחר שהיעד היה ברור נעשו מאמצים ונמצאו מסמכים חתומים בידי ערפאת שהוכיחו מעל כל סףק כי הוא מממן את הטרור. הערבים טענו כמובן שמדובר בחומר מזייף אך החומר הועבר ל]-CIA שאישר את האוטנטיות שלו. על בסיס זה ביקש מורל להעמיד לרשותו חיילת דוברת אנגלית טובה הינחה אותה איך לדבר והתוצאות ידועות. חומת מגן היא אחת המלחמות המעטות של ישראל שנצחון צבאי היה מלווה בנצחון הסברתי ומדיני (שינוי העמדה של האמרייקנים כלפי ערפאת"

========================================================

מצבנו לא רע

מורל מפתיע אותי כשהוא אומר שמצבנו בעולם איננו כל כך רע כפי שחושבים. הוא שולף מן המגירה ספר שיצא באחרונה לאור בארה"ב. AMERICAN PROPHECIES מאת EVANS D MICHAEL. הספר הזה, אומר מורל, זכה לתפוצה ענקית, גדולה יותר מספרו של קלינטון.

ומה אומר הספר הזה?

הוא אומר כי יש מלחמה בת אלפי שנים בין שני בניו של אברהם – יצחק וישמעאל. המלחמה הזו נמשכת עד היום. ההבטחה האלוהית והנבואות בתנך אומרות כי מי שיהיה לצידו של יצחק ייוושע ומי שיהיה לצידו של ישמעאל יאבד. אם אמריקה רוצה להינצל ולא להפוך לגל אפר בדפי ההיסטוריה ולא ללכת בדרכה של האימפריה הרומית, אמריקה חייבת להיות עם ישראל עד הסוף. עליה להפסיק את הריקוד על שתי חתונות – עם ישמעאל נישואי נוחות ועם האח יצחק נישואי אשם. צריך לתת גט כריתות לכל המוסלמים ולדבוק רק בישראל.

הדברים נשמעים כהזויים אבל חמישים ושניים מיליון אמריקנים מאמינים בהם. ועל רקע זה מצבנו בארצות הברית לגמרי לא רע. יש אמנם בעיה אם המשיח שיבוא ייקרא בן דוד או בן יוסף. אז כשיבוא נשאל אותו והבעיה תיפתר" .

גם באירופה יש סיכוי להסברה

" הסכמה אפשר ליצור גם באמצעות הצבת משוואה "את מי אתה שונא יותר". ייתכן שכאן טמון פיצוח ההסברה באירופה. האירופים לא אוהבים יהודים, אבל הם שונאים את המוסלמים יותר. וגם פוחדים מהם ומהשתלטותם על מקומות העבודה ועל תרבותם. צרפת, ערש הדמוקרטיה, העבירה חוק האוסר לבישת רעלה בבתי ספר. חוק אנטי דמוקרטי בעליל. למה הפוליטיקאים הצרפתים העבירו אותו? – כי הם ספרו קולות וראו שזה מוסיף להם קולות.

" התמונה אמנם מורכבת. מצד אחד הפלסטינים מנגנים באפקטיביות על סעיף המסכנים והמדוכאים, דוד הקטן מול גוליית הישראלי. מאידך הקישור של הפלשתינאים לטרור העולמי מוריד להם נקודות.

" אבל אירופאים רבים חושבים שהטרור האסלאמי מופנה כנגד ארה" ב, ואם הם רק יישבו בשקט, הטרור יפסח עליהם. יש גם

אירופים (ואמריקנים) רבים החושבים שהתעקשותה של ישראל לשלוט בפלסטינים ולדכא אותם היא אחד הגורמים המתדלקים את הטרור העולמי. ושאם רק יחוסל המטרד הישראלי במזרח התיכון, יהיה שקט בעולם.

" הבעיה סבוכה אבל יש לנו לנו לא מעט כלים להצליח בהסברה" .

אז מה צריך לעשות

" הגורם לכישלון נמצא כאן, בתוכנו. הגורם המהותי לכישלון הוא העדר מטרה המוסכמת על רוב העם. ובהעדר מטרה גם אין מסר אחיד שניתן להעביר אותו.

" לפלשתינאים, לעומת זאת, יש תיבת מסרים שכולם מדקלמים אותה באופן אחיד וממושמע. לכן הם מצליחים ואנחנו לא. פעם לא היה עם פלשתינאי ומדינה פלשתינאית לא הוזכרה כלל באמנת אש" ף. עכשיו המנטרה היא עם פלשתינאי ומדינה פלשתינאית.

" הגורם האחר לכישלון הוא תיפקודי. יש בישראל שלושה גופי הסברה בלתי יעילים הנלחמים זה כנגד זה על סמכויות ואגו: משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ודובר צה" ל.

" אם ישראל רוצה לנצח בהסברה, כל מה שהיא צריכה לעשות הוא להקים מטה אחד (רצוי לא פוליטי), לתת לו תקציבים נאותים (40 מיליון דולר לשנה יספיקו), לאייש אותו באנשים מקצועיים עם כמה שפחות אגו, להכפיף את כל זרועות השלטון והפוליטיקאים וצה" ל למטה הזה, ליצור הירארכיה ברורה שתצמצם למינימום מלחמות אגו ואינטריגות פנימיות בתוך המטה, לגבש אסטרטגיה הסברתית סדורה, שגרתית, שבלונית וחוזרת על עצמה (אין שום צורך בהברקות). היה רצוי גם שכשיוסי ביילין נוסע לאיחוד האירופי ובני אילון נוסע למנהיגי הנוצרים בארה" ב, שניהם ידקלמו בצייתנות את תיבת המסרים שתימסר להם. רק תדאג לי לזה והכל יהיה בסדר.

מה שיוצר את המציאות זו הסכמה. זה כל הסיפור. מפני שיש להם מטרה שמאחדת אותם וכולם יודעים ומסכימים לה. אז אין להם בעיה לדבר בקול אחד. כשלמדינת ישראל היתה מטרה היה לה קל יותר להסביר את עצמה. כיום אין לה מטרה כזו.

" מטרה אין פרושו אחידות דעים. בכל מדינה דמוקרטית יש חילוקי דעות . השאלה היא אם לגרעין המרכזי יש מטרה ואם המדיניות הרשמית מדברת בקול אחד. אם אינה מדברת בקול אחד אנחנו מפסידים את הקרב. זה נורא פשוט" .

כך הביס ביבי את פרס

למוטי מורל, יליד תל אביב בן 52, יש קבלות להצלחות האסטרטגיות שלו. הוא ניהל את המערכות שהביאו את רבין ואת נתניהו לראשות הממשלה, את המערכה לבחירת משה קצב לנשיאות ואת הקמפיין שהביא להצלחת " ישראל בעליה" .

על המערכה שניהל למען ביבי הוא מספר:

" זו היתה אשכרה אסטרטגיה. לאחר רצח רבין כל האצבעות המאשימות הופנו נגד ביבי. הוא היה מנודה בעם ואפילו במפלגתו. מפלגת העבודה גזרה דידווידנדים שמנים באהדה ציבורית מרצח רבין. היה סחף אדיר בציבור לטובת הקונספט של מפלגת העבודה שסיסמתה שלום.

" הסקרים העלו כי פרס מוביל על ביבי בכל הפרמטרים האישיים והאישיותיים: יותר ניסיון, יותר הערכה, יותר אמינות. פרס הוביל ביתרון של 30 אחוזים.

מה עושים?

" פה האסטרטגיה אומרת שכאשר אתה מוצא עצמך בשדה קרב שבו אתה בנחיתות תברח ותעביר את המלחמה לשדה קרב שבו יש לך עדיפות ותקווה שהיריב יבוא בעקבותיך.

" האסטרטגיה היתה לומר כי פרס אמנם עטיר זכויות, אבל בהתלהבות שלו לשלום הוא מוביל אותנו מהר מדי וזה מסוכן. הביטוי הראשון לאסטרטגיה הזו היתה"פרס יחלק את ירושלים". זה היה מבוסס על קטעי עיתונות שגילו כי יוסי ביילין התחיל לעשות מאחורי הגב בנושא ירושלים מה שעשה קודם בנושא אוסלו.

הסיסמא " פרס יחלק את ירושלים" שינתה בבת אחת את פני המערכה. פתאום כבר לא דיברו על רצח רבין אלא אם ירושלים תחולק או לא.

אחרי שהועלתה הסיסמה נעשה סקר ונתברר כי כל הפרמטרים לא השתנו. אבל על השאלה: האם פרס יוותר על ירושלים בעד שלום, 67 אחוזים אמרו כן. ועל אותה שאלה השיבו בחיוב 4 אחוזים.

זה לא הביא לביבי קולות מן השמאל. אבל המצודה שקודם היתה ריקה התמלאה בפעעילים. קודם אמרו שאין סיכוי, עכשישו אמרו: יש בשביל מה לעבוד.

ציון הדרך השני בקמפיין הזסה היה צורת השימוש בטלוויזיה. המפלגות מתייחסות אל תעמולת הבחירות בטלוויזיה כאל הפקה של ברודוויי: במאים אמנותיים, אביזרים טכניים יקרים, אפקטים מרשימים, טובים הכי טובים. וכל ערב תכנית אמנותית חדשה.

אני אמרתי: אני לא רוצה את הכוכבים. אני לא רוצה אף אחד עם רעיונות נשגבים. אני רוצה טכנאים מדוייקים שיבצעו אסטרטגיה מאד צרה.

עשינו את סרטים קצרים שחוזרים על עצמם.

לקחתי את העקרונות של פירסום ויישמתי אותם בתעמולת בחירות. כמו שעושים בכל העולם.

האם יש סיכוי לזכות במשאל עם נגד התנתקות?

" המציאות היא תוצאה של הסכמה. תפקיד יחסי הציבור הוא לייצר הסכמה. אם אתה רוצה ליצור סחף בדעת הקהל אתה צריך לייצר הסכמה רחבה עד כמה שאפשר.

" ההסכמה שתבטיח לך את המציאות ב-100% תהיה אם תצליח לייצר הסכמה משותפת אצל היהודים, הפלשתינאים, האירופאים והאמריקאים.

" נדמה לי שגם כאן המלאכה קלה יותר ממה שנדמה. הלא הפלשתינאים מתנגדים לתכנית ההתנתקות של ישראל" .

עוד על מוטי מורל איך שוטפים את מוחנו בשיטת פבלוב

מחברה ערכית לחברה מניפולטיבית

==========================================================

הראיון עם מוטי מורל התקיים בשנת 2004.  אז לא שמעו בקולו ואת פרות הבאושים של ההזנחה הפושעת בתחום ההסברה אכלנו במלחמת לבנון השניה. על כך אפשר ללמוד מן הראיון שקיימתי בשנת 2006 עם רענן גיסין, יועצו של של אריאל שרון שהודח על ידי אולמרט וראה בעינים כלות את תבוסתנו על מסך הטלוויזיה.

ראה כשלון ההסברה במלחמתלבנון השניה

הסכסוך עם הפלסטינין במספרים

תוספת ינואר 2011

 דוגמא מתסכלת לכשלון ההסברה הישראלית. מלני פיליפס אקדמאית בריטית אוהדת ישראל והציונות מתראיינת בקול ישראל. אומרת שההסברה הישראלית היא בדיחה. מצביעה על "הארץ" וגורמי שמאל בישראל כמסייעים להשחרת פני ישראל בעולם.

לראות ולבכות.

http://www.youtube.com/watch?v=Yue1r7UX234&feature=player_embedded

ידיד ישראל דניס פראגר: כך צריך להסביר את את עמדת ישראל

המסבירים הטובים ביותר של ישראל בעולם אינם שליחי משרד החוץ. אלה יהודים טובים וחכמים כמו אלן דרשביץ, ג"קי מייסון, דניס פראגר ואחרים.

דוגמה לדרך בה ניתן להסביר את עמדות ישראל נתן באחרונה בראגר במאמר שפורסם נ-jewish world review.

להלן מאמרו של פאגר הנושא את הכותרת " הסכסוך הישראלי פלשתיני במספרים" .

להמשיך לקרוא ←

 

לא אגזים אם אומר כי השם פולין מעורר צמרמורת בגופו של כל יהודי. פולין של פעם היתה בית היוצר לנשמת האומה. אלף שנים חיו יהודים בפולין.

כאן הקימו תרבות יהודית לתפארת. כאן גם נוצקה תרבות יידיש חילונית חדשנית אך מאד יהודית. כאן קמו בתי ספר שלמדו עברית ברמה ששום בית ספר ישראלי אולי לא הגיע אליה. כאן גם צמחה תנועת ז'בוטינסקי שקיימה קשרי אינטרסים עם השלטונות הפולנים, זכתה לסיוע בנשק בתחמושת ובאימונים. מכאן באו מנחם בגין ואברהם שטרן יאיר ורבים ממנהיגי הישוב.

עד שעלה הכורת הנאצי ושם קץ באבחת חרב חדה לכל היהדות המפוארת הזו. ולכולנו נותר – בצד האבל התהומי והאימה, גם השינאה לפולנים. על שיתוף הפעולה ששיתפו עם הרותח הנאצי. על כך שאולי איןם זה מקרה שעל אשמתה קמהו מחנות ההשמדה נוראים אושוויץ ובירקנאו. על שגם אחרי השואה נרצתחו יהודים בפוגרמים וגם באין יהודים ממשיכה האנטישמיות לחלחל שם כנחש צפע.

פולין האחרת

אך יש גם פולין אחרת. מעטים יודעים שמספר הפולנים חסידי אומות העולם שסיכנו חייהם להצלת יהודים גדול יותר ממבפרם בכל עם אחר. מעטים יודעים שיש היום בפולין עילית אינטלקטואלית העושה חשבון נפש על מה שהסידו הפולנים מאובדן היהודים.

הצצה מקרית לחלק זה של הפולניות נזדמנה לתיירים ישראליים, שמשון גרינפלד ובני משפחתו מירושלים וזה מה שסיפרו לי בשובם. .

מסע שורשים פרטי

" בעקבות הדור הצעיר שעשה את מסעות השורשים לפולין החלטנו – שתי אחיותי ואנכי – לעשות את מסע השורשים הפרטי שלנו.

" נסענו לעיירת הולדתה של אמנו, חמיאלניק. הורינו מיעטו לדבר על עברם ולא היה לנו שום מושג על העיירה. מה עוד שנתברר כי יש בפולין ארבע עיירות הנושאות אותו שם. שייטנו באינטרנט ומצאנו את העיירה שלנו. למדנו לדעת שזו הייתה עיירה שרוב תושביה יהודים (כ- 8000 מתוך 10000).

"לא נותר כלום"

" בקהילה היהודית בוורשה אמרו לנו שאין טעם לנסוע לעיירה הזו כי לא נותר שם אף לא יהודי אחד, אף לא שריד לעבר היהודי. בכל זאת החלטנו לנסוע. אחותי, שהיא פסיכולוגית במקצועה, סברה שחשוב לנו לראות גם את ה"אין" .

" יצאנו מווארשה במכונית שכורה עם נהג פולני דובר אנגלית. הוא היה נחמד מאוד וסבלני ביותר. כשהגענו לעיירה, הפנו אותנו לבית הקברות היהודי. מצאנו שטח ריק ובו שרידים של שני קברים ושלט רשמי בפולנית, מעוטר במגן דוד.

" בבית סמוך סיפרה לנו נערה צעירה, שסבא שלה סיפר לה שאכן היה בית קברות יהודי במקום. היא הפנתה אותנו לבית הכנסת שבמרכז העיירה.

טקס לציון המורשת היהודית

" יצאנו לכיוון בית הכנסת וכאן ציפתה לנו הפתעה גדולה. הגענו למקום בעיצומו של טקס שלאחר מכן נתברר כי נועד לציון קיום המורשת היהודית". הסיפור המופלא על
פולנים אוהבי יהודים. קהל רב שמנה כמה אלפים, צבא על פתח המבנה שנותר שלם מלפני המלחמה העולמית.

דוכנים למאכלים יהודיים

"
. לאחר מכן ירדנו שוב לבית הכנסת. האיזור כולו נסגר לתנועה. בדוכנים מכרו חלות, סופגניות ושאר מאכלים יהודיים. תלמידי בית הספר המקומי העלו מחזמר "מגילת אסתר". בסיפור המגילה שילבו שירים וריקודי עם ישראליים, וכן המחיזו את חדשי השנה העברית והחג המתאים לכל חודש. לאחר מכן נישאו נאומים על ידי נכבדים פולנים ועל ידי הנציגים מישראל.

 

 

כליזמרים שרים יידיש

" מסמר הערב הייתה הופעה של להקת כליזמרים ששרה ביידיש, כאשר בחלק מהשירים הקהל מצטרף. בבית הספר המקומי, הצמוד לבית הכנסת,

נערכה ארוחה שכללה מאכלים יהודיים לכמה מאות מוזמנים. קירות בית הספר היו מכוסים בציורים של מוטיבים יהודיים – שופרות, סוכות, חנוכיות וכדומה. האירוע כלו היה הזוי ובלתי נתפס.

פרחו תודות ליהודים

" סגן ראש העיריה הסביר לנו, שהעיירה מוקירה את תרומתם של היהודים לפיתוח המקום מבחינה כלכלית ותרבותית. הוא הצביע לדוגמא על עיירה סמוכה שלא היו בה יהודים לפני המלחמה והיא כיום עיירה המצויה בפיגור. הוא אמר: "תראה אותם ותראה אותנו". אכן המציאות עולה לפעמים על כל דמיון" .

תולדות המשפחה

"אמנו נולדה בחמיאלניק ב- 1910. בחמיאלניק היתה פעילות ענפה של תנועות הנוער הציוניות – כנראה לא בעידוד ההורים. בהיותה בת 12 עקרה המשפחה לוורשה. שני הבנים הבוגרים עלו לארץ (שמואל חי בארץ כשנתיים והיגר לאורוגוואי, ומאיר השתקע בחיפה וגר שם עד מותו – לפני כ- 10 שנים).

"בוורשה הצטרפה אמנו לתנועת גורדוניה. ובהיותה בה 23 עלתה לארץ, בניגוד לדעת הוריה ודעת רב הקהילה.

"אחותה מרים נורתה ברחוב עם בעלה ובנה. בעקבות זאת, ברחה אחותה הצעירה רניה מוורשה ללודג'. היא נלקחה למחנה עבודה צ'סטוחוב ועבדה שם במפעל תחמושות. עם גמר המלחמה, פגשה את שמואל פוטשר – חייל יהודי פולני שכל משפחתו הושמדה. הוא ערק מהצבא, הם נשאו ב- 1945, חיו 17 שנים בארגנטינה ואז עלו לארץ.

"אמי חיה בתל אביב כל ימיה. ב- 1944 נשאה לאבי שעלה מבז'יזי'ן עם משפחתו הציונית ב- 1925.

"היא נפטרה בערב ראש השנה תשס"ג, מייד לאחר הקידוש, כששלושת ילדיה ליד מטתה.

צילומים: באדיבות שמשון גרינפלד

קרא עוד על נוצרים אוהבי יהודים:

התאולוגיה הנוצרית של ואן דר הובן

הכומר המופלא שהציל אלפי יהודים

" החלטתי להקדיש חיי למען עם ישראל" . ון דר הובן.

נולד למשפחה הולנדית נוצרית אוהבת יהודים *נשא לאשה " ערביה ציונית" * ילדיו שרתו בצה" ל ובתו התגיירה * הוא מאמין בדברי הנביאים על קיבוץ נדחי ישראל ומבקר בחריפות כל ןיתור לפלשתינאים * בנימין נתניהו ובני אלון הם ידידים שלו * הוא גם מייצג עשרות מיליון נוצרים אוהבי ישראל, שיקבעו אם בוש יהיה הנשיא הבא

רעידת האדמה שזעזעה את ישראל לפני כמה שבועות הפתיעה אולי את הסיסמולוגים, לא את יאן וילם ון דר הובן, מנכ" ל " המרכז הבינלאומי של נוצרים ציונים" . בדירתו שבגבעה הצרפתית, המשקיפה אל נוף ירושלמי עוצר נשימה, אומר לי ון דר הובן במלוא הרצינות: זה היה אות משמים שנועד להזהיר את עם ישראל שלא ללכת בדרכי הגויים. כי הרי בתנ" ך נאמר בפרוש שהארץ תקיא אתכם אם תלכו בתועבותיהם. והתנ" ך מצווה על עם ישראל שלא לנטוש את יעודו. והיעוד הוא שירושלים תהיה עיר קדושה ולא סדום חדשה, המאפשרת " מצעד גאווה" . והיעוד הוא שעם ישראל כולו יחזור לארץ ישראל כולה ויתגשם חזון הנביא מיכה שהר בית ה" יהיה נכון בראש ההרים וינהרו אליו כל העמים. רק אז יהיה השלום האמיתי של וכיתתו חרבותם לאתים, ולא ישאו גוי אל גוי חרב. לא שלום אוסלו שמפקיר את ארץ ישראל למי שאין לו שייכות אליה. לא הצעות ברק בקמפ דייויד שמוותר על הר הבית לרוצחים הפלשתינאים.

יד ההשגחה בכל

ואן דר הובן הוא גבר נאה, גבה קומה, נראה צעיר מגילו, מתגורר עם רעייתו, אוהבת ישראל כמוהו, בדירה המרוהטת באיפוק ובטוב טעם אירופי.

שיחתנו מתחילה בטון רגיל ומעשי, אף שדבריו נשמעים מליציים.

" אני אוהב את העם היהודי" – הוא אומר לי – " אבל כשירושלים הופכת לסדום באה רעידת אדמה, והרי זה כתוב בפרוש בתנ" ך" . הוא שולט בעברית אך מעדיף לדבר אנגלית, כשהוא מתבל מדי פעם את דבריו במשפטים עבריים.

הוא מדבר תחילה באורח ענייני, אך אט אט הוא עובר ללחישה נרגשת, עד שהוא מגיע כמעט אל סף בכי. הוא רואה את יד ההשגחה בכל. " מה שאני רואה כאן זה לא "שלום עכשיו" אלא "שלום שקר". בכל פעם שהולכים בדרך המעוותת ל"שלום שקר" זה מביא לפיגוע. ותאר לך איזה פיגועים יהיו כשיפקירו את עזה ואת יהודה ושומרון" ואז הוא מוסיף בעברית: " זה יתפוצץ לכם בפנים. אני מקווה שאלוהים יכניס קצת שכל במוחם של הישראלים" .

הספר ששינה חייו

הוא נולד לפני 63 שנים בהולנד למשפחה בה נולדו חמישה אחים ואחיות. אביו כיהן יותר מעשרים שנה כמזכיר ראשי ומזכיר אישי של מלכת הולנד. אביו היה נוצרי " מאמין" . בשם זה הוא מכנה נוצרים ש" באמת מאמינים באלוהים ואוהבים את עם ישראל" . להבדיל מן הנוצרים " מבקרי כנסיות" , שמהם צמחה האנטישמיות האירופית.

עד גיל 18 למד במערכת החינוך הציבורית הרגילה. באותה תקופה קרא ספר ששינה את חייו. הספר נכתב בידי ידידת משפחה, שלימים זכתה בתואר חסידת אומות העולם. אישה זו הסתירה בביתה 19 יהודים במהלך שנות המלחמה, נתפסה בידי הנאצים ונשלחה למחנה ריכוז. היא הצליחה לשרוד ואת אשר עבר עליה תיארה בספר.

" בעקבות קריאת הספר" – אומר ון הובן – " חשתי שעלי להראות לאלוהים שגם אני מוכן לעשות הכל למען עם ישראל" . זה היה בשנת 1958.

הגשמת חזון הנביאים

הוא החל ללמוד תיאולוגיה בלונדון. המוסד בו למד לא היה קשור בכנסיה מסוימת אבל " לא הייתה שם אהבת ישראל" . הנצרות הממוסדת, הוא אומר, רואה עצמה כממשיכה האמיתית של עם ישראל, שלא קיבל את המשיח ולכן הוא נידון לסבל. ומכאן האנטישמיות הנוצרית. " אבל אני הבנתי את הדברים אחרת. שאלתי את הפרופסור שלי לתיאולוגיה: האם אינך חושב שהיהודים של היום הם בני העם הנבחר? איך אתה מסביר את התחייה של היהודים עם הקמת המדינה ב-48? הוא לא ידע מה להשיב. הבנתי שהיעוד שלי הוא להיות ציוני וללמד את הנוצרים ציונות" .

הציונות שלו היא בראש ובראשונה ציונות נוצרית. אבל הוא למד את הציונות החילונית, התוודע לזאב ז"בוטינסקי באמצעות הביוגרפיר של שמואל כץ ומצטט אותו. " למה לא שמעתם בקולו של ז"בוטינסקי שהזהיר כי אם לא תחסלו את הגולה הגולה תחסל אתכם?" .

סיור בארצות ערב

בתום לימודיו בלונדון יצא לסיור במדינות ערב. ביקר בלבנון, סוריה, ירדן ועיראק. כשפרצה מלחמת ששת הימים היה בלונדון ואז פורסמה ידיעה ש" שומר הקבר הקדוש נרצח בידי היהודים" . הפרסום הזה גרם נזק רב לישראל והוא ראה אות משמיים בכך שדווקא הוא נבחר לקבל את המינוי לתפקיד של האיש שנהרג במלחמה.

קודם לכן נשא לאשה את וידאד, ערביה נוצריה (שאת ארץ מוצאה הוא מבקש שלא לפרסם לבל יבולע למשפחתה). וידאד, שמשמעות שמה אהבה, הגדירה עצמה " ערביה נוצריה ציונית" , לימים, לאחר שהגיעו לארץ, הגדיר אותה עיתון שראיין אותה " ערביה שחושבת כמו גאולה כהן" .

בתום המלחמה הגיעו בני הזוג ון הובן לישראל ומאז קשרו את גורלם בגורל המדינה והעם היהודי. כאן נולדו שני ילדיהם, בן ובת. (היום בני 38 ו-33 ). שניהם למדו בבתי ספר ישראליים, שניהם שרתו בצה" ל והם ישראלים לכל דבר. הבן נשא לאשה ישראלית ואף החליט להתגייר. הוא עוסק היום בהיי טק. " והוא העניק לי שלושה נכדים ישראלים נפלאים הגורמים לי הרבה נחת" (נחת הוא אמר בעברית). הבת עוסקת בשיקום נכי צה" ל באמצעות רכיבה על סוסים. לפני תשע שנים נפטרה וידאד. ון הובן נשא לאשה הולנדית אוהבת ישראל, אשת עסקים מצליחה המקדישה את כל זמנה להפצת תוצרת ישראל בעולם. " היא חותרת להחליף את איקאה בישראלה" .

" אין לחי שניה"

ון הובן החל בפעולות ההסברה שלו בקרב העולם הנוצרי מן הרגע בו נכנס לתפקידו כשומר הקבר. המוני הצלייינים שהגיעו לביקור בקבר מכל חלקי תבל, שמעו מפיו את התיאולוגיה הציונית שלו: " מדוע אלוהים רוצה להחזיר את עם ישראל לארצו" .

פעולת ההסברה הגדולה הראשונה שיזם ואן דר הובן מחוץ לגבולות הארץ, עדיין כאדם פרטי, נעשתה בהולנד זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה גילו ההולנדים אהדה לישראל, אך לאחריה נכנסה מכונת התעמולה הערבית לפעולה " ובני עמי נעשו ביקורתיים כלפי הפעולות הצבאיות שנקטה ישראל. דיברתי עם עיתונאים ועם מדינאים. הופעתי בתכנית טלוויזיה בה אמרתי בין היתר כי מבקשים מישראל להגיש את הלחי השנייה. אבל אחרי שאיבדו שישה מיליון יהודים בשואה אין להם עוד לחי להגיש. התכנית זכתה להצלחה, ולאולפן הגיעו 32 אלף תגובות של צופים נלהבים" . בתקופה מאוחרת יותר, כאשר החלו חטיפות ופיגועים במטוסים ישראליים, טס ון דר הובן באורח הפגנתי ב" אל על" לאמסטרדם לקרוא להולנדים לטוס ב" אל על" .

" יש לכם מפתח זהב"

בסוף שנות השישים כבר היה לואן דר הובן ארגון קטן. קשריו הלכו והסתעפו בכל רחבי העולם. כיום הוא מנכ" ל " המרכז הבינלאומי של נוצרים ציונים" ומבחינה מעשית, אם כי לא ארגונית, משמש בארץ פה ואיש קשר לעשרות מיליוני נוצרים אוהבי ישראל שבכל העולם. הוא מארגן כאן כינוסים ומצעדים המוניים של נוצרים אוהבי ישראל, מסייע לכל פעולה שיש בה כדי לקדם את עניינייה של ישראל והעם היהודי.

" אמרתי לשר בני אלון" – הוא מספר – " יש לכם את מפתח הזהב לאוכלוסיה שתקבע את עמדת ארצות הברית כלפי ישראל. יש בארצות הברית ארבעים מיליון נוצרים אוהבי ישראל. הם יצטרכו למנוע את בחירתו של ג"ון קרי הדמוקרט לנשיאות, כי בחירתו תהיה אסון לישראל" .

פעולות ההסברה של ואן דר הובן מכוונות בעיקר לדעת הקהל העולמית ולקהיליה הנוצרית העולמית. " אני מסביר להם עד כמה חשובה ישראל. אני אומר להם שישראל איננה רק הארץ של העבר הנוצרי אלא ארץ העתיד. אני אומר להם כי הציונים הם מכשיר של אלוהים. גם כשאינם דתיים יש להם משיחיות פנימית" .

הפלשתינאים כנאצים

הוא מרבה לתקוף את הפלשתינאים ואומר: " לפלשתינאים יש אותה שינאה ליהודים כמו לנאצים. הם אומרים "אידבח אל יהוד" הם לא אומרים אידבח אל ישראלים" . הוא חושף את פרצופם מעל במות בינלאומיות ומהווה כאב ראש רציני למכונת התעמולה הערבית (ראה מסגרת).

ון הובן איננו חושך את שבט לשונו גם מן היהודים ומן הישראלים. הוא מופיע בבתי כנסת בכל רחבי העולם ואומר ליהודים: מה יש לכם לעשות בגולה. מקומכם בישראל. במיוחד הוא מבקר את ממשלות ישראל לדורותיהן מאז אוסלו.

הוא מוצא שפה משותפת עם הרבה אנשי דת ורבנים." אמרתי לרב לאו" – הוא אומר ועובר לדבר עברית – " הר הבית זה הלב שלכם. איך אתם יכולים לוותר עליו. אני מתפלל שרוח דוד המלך תשרה עליכם ולא תדעו מנוח עד שייבנה משכן לאלוהים בהר הבית" .

" אמרתי לישראלים: אתם כמו כלבים מסורסים, שאתם מסכימים לכך שהווקף יתיר לכם סיור של שעתיים במקומות הקדושים ביותר שלכם. אני לא רוצה רשות מן הוואקף לבקר את הר הבית. אני רוצה לעבוד את אלוהיי. אני נדהם מן העיוורון הזה של הישראלים" .

הטיעונים כאילו הנוצרים אוהבי שישראל מחכים למלחמת גוג ומגוג (שבה יושמד מחצית העם היהודי ויתרו יתנצר) מרגיזים אותי. " מי שהפיץ את זה היה השדרן בוב סיימון בטלוויזיה האמריקנית שריאיין כמה מטיפים תמהוניים וביקש להשפיע כך על יהודי אמריקה" .

" יש לנו קשר עמוק לתנך. אנו מאמינים בכל מילה שכתובה בו ובתנך הזה כתוב שהאלוהים יחזיר את עמו לארצו מכל הארצות. והנה זה מתגשם בעזרת השם (בעברית). יש בארץ יהודים יותר ממאה מדינות. העובדות הן כל כך חזקות שאני בא ואומר לנוצרים: איך אתם יכולים להכחיש.

ועוד נאמר (ומכאן הוא מדבר עברית): " מציון תצא תורה ודבר ה" מירושלים. לא מאוסלו ולא מקמפ דייויד. נחמו נחמו עמי."

מה אמר הנשיא שז" ר לאפיפיור

בפגישה שקיים הנשיא זלמן שזר עם האפיפיור פיוס ה-6, שביקר בארץ בשנת 1963, ציטט באוזניו שזר את מיכה הנביא: " כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלוהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה אֱלֵקינוּ לְעוֹלָם וָעֶד" .

בורג השתלח נתניהו התקשר

בתכנית פוליטיקה פלוס בערוץ 10 השתלח חבר הכנסת יוסף בורג בון דר הובן באורח גס. בורג אמר כי הנוצרים אוהבי ישראל מתכננים מלחמת גוג ומגוג שבה יאבדו מחצית היהודים והיתר יצטרכו להתנצר. לאחר התכנית מיהר שר האוצר בנימין נתניהו להתקשר לון דר הובן כדי להביע את הזדהותו.

גאולה כהן: אני מעריצה אותו

" אני מעריצה את האיפוק שלו כלפי כל המשפילים והמבקרים הציניים. יש לו כוח עצום. גם כוח סבל וגם כוח השפעה. הוא נואם מזהיר ובעל הבנה עצומה בפוליטיקה. הוא המסביר הכי טוב של ישראל בעולם. האהבה שלו לישראל היא אהבה אמיתית עם הרבה מסירות נפש. הייתי עדה לעזרה העצומה שהגיש לעליית יהודי ברית המועצות בה הייתי מעורבת. עזרה בכספים, באנשים, באהבה. כל קשר עמו היה על בסיס של נכונותו לעזור בכל מה שהוא יכול. מעולם לא העלה את האלמנט הדתי. מגוחך שאנשי שמאל, שמעולם לא פתחו ספר יהודי, ולא איכפת להם מאומה מן היהדות, חוששים מן המסר הנוצרי שלו. פתאום הם מאמינים שישו יקום לתחייה והם יצטרכו להתנצר. גם כמה מחבריי הטובים מן היהדות הדתית חוששים מפניו בלא הצדקה. לי האמונה שלו לא מפריעה. גם לי יש אמונה.

" הפלשתינאים רוצחים אתכם ואתם מתנהגים כאשה מוכה"

ואן דר הובן הוא אחד המסבירים הטובים ביותר של ישראל. הוא מציף את העיתונאים בכל העולם בתגובות כמעט יומיומיות, מופיע ברדיו ובטלוויזיה, מתעמת עם אנטישמים ועם מנהיגים ערבים. לאחר עימות טלוויזיוני עם חנאן עשראווי היא אמרה: עם ישראלים כבר יותר קל לי להתווכח.

להלן דוגמא של טקסט הסברתי שחיבר ואן דר הובן, המופנה כאילו לפלשתינאים אך מדבר אל הישראלים:

" אתם (הפלשתינאים) נלחמים בה שנים. אתם מפירים בעקביות כל הבטחה שהבטחתם לה. אתם הורגים ומטילים מומים באלפים מאזרחה, גברים, נשים וילדים. אתם מפוצצים את מטוסיה, את האוטובוסים שלה את שווקיה ואת מרכזי הקניות שלה. אתם מעלים באש את יערותיה, גונבים את מכוניותיה, עושים מעשי לינץ", מענים ואונסים את צעיריה ואת צעירותיה.

" ותוך כדי כך אתם דוחים את כל הצעותיה הנדיבות, ומעדיפים להמשיך וללכת בנתיבי האינתיפאדה, הג"יהאד והרצח.

" אתם מניחים לה להזיל נהרות של דמעות. אתם גורמים לרבים נכות לצמיתות. אתם משתמשים בכל בימה בעולם כדי להשמיצה. כאשר למעשה אתם – מימי היטלר ואפילו קודם לכן – התחלתם להרעיל עולם ומלואו בשנאה כלפיה. אתם מפיצים עליה שקרים דמוניים שטניים, ומסיתים את העולם כולו נגדה. בעוד שלמעשה אתם עצמכם הנכם התוקפנים ואתם הם המסרבים בתוקף להתפשר. כאשר אתם בשם דתכם החולה והמחליאה חפצים לטהר את הארץ מן הכתם היהודי מבטיחים נערות בתולות בגן העדן, לכל מי שירצה להצטרף למעשי הטבח האכזריים והמבחילים שלכם.

" ובכל זאת מפצירה בכם ישראל כאותה אישה מוכה, כמו שלומיאלית אמיתית: אנא, בבקשה, אם רק תסכימו לעצור את הירי, את האלימות והמכות האלה למשך שבוע ימים – היא תסכים לעשות "ויתורים מכאיבים", ולאמץ אתכם אליה בשלום.

" האין זה נפלא?

" הם כנראה חולים אפילו יותר מכם

ENGLISH VERSION

ראה על  גר הצדק אברהם פון מנשטין

קליפ שירים ישראליים בכנסיה בטקסס

http://www.youtube.com/watch?v=LjiMlEec5cU&feature=channel_page

 

 

 

 

הכומר אלכסנדר גלסברג (באדיבות מרכז מורשת יהדות בבל)

 איזה מבצעים ביצע בשרות המוסד * מדוע סרב אלוף (מיל) יוסף גבע להיפגש עם הכומר, שהיה בן דוד של אביו * סיפור מופלא על אדם שזכה בתואר           "חסיד אומות העולם"

בשנת 1964 היה יוסף גבע, אז אלוף פיקוד מרכז, בביקור פרטי בפריז. על אותו ביקור סיפר לי גבע השבוע: " נפגשתי עם חברים ובין היתר פגשתי איש מוסד בכיר, שאמר לי: "בן הדוד של אבא שלך רוצה לראות אותך. זהו הכומר אלכסנדר גלסברג. חשוב מאד שתראה אותו הוא אדם שעשה רבות למען העם היהודי וגם היום הוא עוזר לנו הרבה מאד".

" השבתי לאיש המוסד" – אומר אלוף (מיל.) גבע – " שאני מצטער אבל אין לי שום קרוב משפחה שהוא כומר, ובכך נסתיים העניין. האמת היא שידעתי אז מי הכומר הזה. אחי כבר נפגש עמו כמה שנים לפני כן בפריז ואמר לי, בעקבות אותה פגישה, "האיש הזה נראה כמו העתק מדויק של אבא שלנו. רק עם גלימה של כומר". "

" בדיעבד אני מצטער שלא נפגשתי עם הקרוב המומר שלנו. אך חזקה היתה עלי מצוות אבינו, יקותיאל גלסברג זכרונו לברכה, שאין להעלות על דל שפתנו את עצם קיומו של אותו האיש. זה היה סוד אפל, המלווה את משפחתנו כמה דורות. בפעם הראשונה נודע לי על קיומו של הכומר במהלך מלחמת העצמאות. הוא ביקר אז בארץ וד" ר יוסף בורג, מראשי המזרחי, ביקש מאבי להיפגש עמו. אבי סרב. הוא אמר שסבא שלנו, קופל גלסברג, כבר ישב שבעה על אחיו ועל בניו שמתו. הוא לא אמר שהתנצרו. זו רק לשון הרע שהתנצרו, אמר. בשבילו הם מתו ואינם קיימים עוד. זה היה הרקע להחלטתי שלא להיפגש עם האיש. אני חושב שעשיתי טעות אבל נהגתי בדרך אבותיי" .

מי היה הכומר, שהשבוע העניק לו מוסד " יד ושם" תואר " חסיד אומות העולם" ?

להמשיך לקרוא ←