פרשת ברונה התינוקת שהוחזרה לברזיל

נילי טל וברונה, 21 שנה אחרי. (צילום: באדיבות נילי טל)

bruna-nili-tald79c

על ילדות ברזיל ראה עמך עמי

http://www.zeevgalili.com/?p=423

זו אולי פרשת האימוץ המסעירה ביותר שידעה המדינה. באורח מקרי נקלעתי גם אני לפרשה בעת שמלאתי תפקיד ראש כתבים בידיעות אחרונות.
באחד הימים של שנת 1986 הגיע למשרדי צעיר לבוש ג'ינס רשלני, פרוע שיער, והציג עצמו כנציג תכנית טלוויזיה בריטית (של איזו תחנה נידחת שלא קיימת כבר היום). הוא הציע למכירה סיפור אנושי מרתק. לדבריו הביאה התכנית הבריטית לארץ את אמה של ילדה, ברונה וסגונסואלוס שמה, שנמסרה כאן לאימוץ, על מנת להפגיש ביניהן. הוא הציע למכור את התמונות של הפגישה המרגשת. רכישת סיפור כזה של סקופ שמשיג אמצעי תקשורת אחר היתה מקובלת. הסכמנו על המחיר ומיניתי את הכתבת המוכשרת יהודית יחזקאלי לסקר את הפגישה. ואכן, הסיפור וצילום הפגישה בין ההורים המאמצים לבין האם הביולוגית הופיע באורח בלעדי ב"ידיעות אחרונות".

רק לאחר זמן נודע לי כי הייתי קרבן למניפולציה והמידע שקיבלתי מאותו צעיר לא היה מדויק. התכנית הבריטית לא עסקה בסיפור האנושי של פגישה בין אשה ובתה המאומצת, אלא בסרט שנועד לחשוף חטיפת ילדים והעברתם לאימוץ בישראל. הרבה אהבת ישראל לא היה בתכנית הזו.

נתברר שהמפיקים הבריטיים הביאו עמם הוכחה שהילדה לא אומצה כחוק. על מסמכי האימוץ נאמר כי הם מזויפים. כי הילדה נחטפה ונמסרה לרשת בינלאומית שמסרה את הילדה לאימוץ לבני זוג ישראליים, סימון ויעקב תורג'מן. הוריה של ברונה (רוזילדה גונזלס ולואיס אמריקו וסגונסואלוס) הגיעו לישראל ביחד עם צוות הטלוויזיה, כדי להשיב לעצמם את בתם לעיני המצלמות. הם הגישו תביעה לבית המשפט להחזיר להם את בתם. בית המשפט הכריע הכרעה קורעת לב – להוציא את הילדה מידי ההורים המאמצים שכבר התקשרו אליה בקשר נפשי עמוק ולהחזירה להוריה הביולוגיים. במהלך הדיון המשפטי הצעתי להורים המאמצים את סיוע העיתון במאבק המשפטי אך הם סרבו והילדה נקרעה מהם. מן המשפחה המאמצת בישראל שהעניקה לה כל טוב חזרה לברזיל וגורלה לא שונה מגורלן של מיליוני נשים שם. הריונות בגיל צעיר, עבודת פרך וניצול. כשנילי טל הגיעה אליה כבר היו לה שני ילדים בני 4 ו-6 שנלקחו ממנה. היום היא בת 20 ומגדלת שני ילדים.

נילי טל החליטה לחקור את הפרשה מן היסוד ומה שניתן לומר עכשיו על תוצאות התחקיר הוא שהיא מטילה כנראה ספק כלשהו בתאוריה של החטיפה.

בעקבות פרשת ברונה, מספרת נילי, נוצרה בברזיל אווירה אנטי ישראלית קשה. זוגות ישראליים שבאו לשם בתום לב כדי לאמץ ילדים כחוק הושלכו לכלא על לא עוול בכפם. בפועל, הישראלים היו הראשונים שהציעו ישועה לילדים ברזילאים. הם קדמו למדונה ואנג'לינה ג'ולי שאימצו ילדים לאור הזרקורים.יש שם שבעה מיליון ילדים מופקרים, רבים מהם מסתובבים ברחובות ונורים למוות בידי המשטרה. אך מישראלים רבים, המבקשים לתת מאהבתם לילדים המסכנים הנזרקים לרחובות, כבר נמנעת אפשרות זו.

להלן קישןר לסרט נילי טל על ברונה

http://www.mako.co.il/vod-index/documentary/VOD-c9576bc8ef07c11004.htm