בעקבות הסרט "הילדות מברזיל" מתדפקים רבים על דלתותיה של נילי טל בבקשת עזרה בחיפוש זהותם. הנה סיפור אחד, יוצא דופן.
נילי: "בחור צעיר נחמד בא לסינמטק ואמר לי תשמעי סיפור. שמי עדי. אמא שלי יהודיה ואבי ערבי. כשהייתי בן 3 היא נטשה אותי כי אבי היה אלים. אבי השאיר אותי אצל הסבא והסבתא בנצרת. אחר כך האבא התחתן עם עוד אשה. היה אלכוהוליסט ומכה ואלים. הכה גם את האשה השניה. אחרי כן הוא מת והחזירו אותי שוב לסבא ולסבתא. כשהייתי צריך להתגייס, כי אני יהודי, הסבא והסבתא לא נתנו. עכשיו אני עובד בחנות לא רחוק מהבית שלך ברמת אביב. ראיתי את הסרט שלך והרגשתי שזה מתרוצץ בתוכי. אני קרוע. אני לא יודע אם אני יהודי או ערבי
ראה
פינגבאק: נערות מאומצות מצאו את אימותיהן הביולוגיות במהלך הפקת הסרט "הילדות מברזיל"
פינגבאק: רצח ללא מניע – פרשת אסף שטיירמן | היגיון בשיגעון
פינגבאק: רצח ללא מניע – אחד מסרטי המופת של נילי טל | היגיון בשיגעון