מעשה בטלה, שניגש לשתות מים בנחל. למזלו הרע פגש בזאב רעב. ביקש הזאב לשבור את רעבונו בבשר הטלה. אך כדי "לשוות לארוחה צורה חוקית כהלכה" (כך בתרגום הפז של חנניה רייכמן למשלי קרילוב) – פתח במו"מ עם הטלה.

והטלה כמובן נענה להצעה לפתוח בתהליך מדיני, כי הרי רק עם אויבים עושים שלום ואתם צריך לדבר.
הזאב: (פותח בצרחה) כיצד אתה מעז ללכלך את הנחל. "על חוצפה כזאת אמלוק ראשך".
הטלה מנסה להתגונן: הרי הנחל זורם למטה ואני שתיתי ממימיו "ממקום כבודך ומטה".

הזאב: אתה מכנה אותי שקרן? וחוץ מזה לפני שנתיים גם כן פגעת בכבודי.
הטלה: "טעות בפיך הרי עוד לא מלאה שנה להיוולדי".
הזאב: אז זה היה אחיך.
הטלה: אין לי אחים.
הזאב: אולי דוד, או גיס, או מחותן – כולכם ממררים לי את החיים.
אבל מה חטאי שלי שואל הטלה
והזאב משיב: "כלום יש לי פנאי לבחון מה עוונך טפשון? די בשבילי גם העוון שבי עוררת תאבון"
ונעץ שיניו בטרף.

איור לאחד ממשלי קרילוב

ואם מדברים על טלאים וזאבים נדמה לי שפענחתי את סוד הכבשים השמאלניות העוטים מדי פעם עור זאב ימני.
כל ימות השנה הם חיים בעולם ההזוי של "תהליך השלום" ו"צריך לדבר עם האוייב" ו"די לכיבוש" ו"המתנחלים אשמים". מדי פעם הם נתקלים במציאות האמיתית, לא זו שבהזיותיהם. זה יכול להיות פיגוע ליד ביתם. או סתם אירוע שמערער את ביטחונם לגבי ודאותו של העולם המדומה שבנו.
ואז נדמה לך שהם נגמלו מסם הזיות השלום. השמאלן לשעבר כבר מדבר על כך שבאמת אין עם מי לדבר.

אך די בקצת שקט, או שמישהו יכין עצומה חדשה, ועור הזאב נושר מפניו של השמאלן והוא הופך להיות טלה שמאלני למהדרין,המתחנן למשא ומתן עם הזאב

טלאים

זאב

כך התגשם החזון של "מזרח תיכון חדש"

תגובות

זאב ידידי

אכן,שמאלנות היא כמו מלריה.

גם אם לעתים נעלמים התסמינים,המחלה ממשיכה לקנן.

צבי אלפישר

תגובה

ובכל זאת, ראה:

איך הפך השמאל הציוני הישן לשמאלנות פוסטמודרנית

http://www.zeevgalili.com/?p=10509

צפת המושלגת שנות השלושים

 ערב שבת שירה היתה אמא מבשלת סיר מיוחד ובו קאשע לצפורים * קאשע ביידיש היא דייסת גריסים. אמא היתה מכניסה לסיר מכל הבא ליד –  עדשים, בורגול, אורז וגם שאריות מזון ודורה* דורה (מתחרז עם מדורה אך במלעיל)   היתה מין דגן ששימש בעיקר להאבסת עופות ובהמות* בשנות מלחמת העולם הראשונה, בגלל הרעב ששרר בארץ נאלצו להכין ממנו לחם, שגרם לכאבי בטן.

בשבת השכם בבוקר, לפני ההליכה לבית הכנסת, היינו יוצאים אל הכפור. שבתות שירה זכורים לי תמיד כשבתות שבהן היתה צפת מכוסה שלג עמוק. היינו מפזרים את הקאשע שהכינה אמא  בחצר. כשחזרנו מבית הכנסת כבר לא נותר פרור אחד מסיר הקאשע. הציפורים ליקטו הכל.

בבית קידם את פנינו הריח המשכר של ה"חמין" שהכינה סבתא. "חמין" ולא "טשולנט". זה כמעט אותו הדבר, אבל לא בדיוק אותו הדבר. העדפנו לקרוא לזה חמין כדי שגם שכנינו הספרדים יוכלו לאכול ממנו.

הכנת החמין היתה מומחיות מיוחדת של סבתא. היה בבית תנור פחמים בנוי בקיר ומעליו ארובה. באמנות רבה הכינה סבתא את הפחמים בתנור כך שעם כניסת השבת לא יישאר מהם אלא אפר חם. את הסיר ובו החמין הכניסה  לתוך התנור וכיסתה אותו באפר, לפני כניסת השבת.  הכל לפי השולחן ערוך.

בשבת בצהריים כבר היה החמין מוכן ובתוכו מעדן מלכים. בין השעועית וגריסי הפנינה המבעבעים, בינות לשברי העצם וה"קישקע"  היה מעדן בתוך מעדן. שקית ובה  אורז ועדשים שהתבשלו בתוך העיסה.
כשחולקו המנות המהבילות כולם רצו מן המעדן שבתוך שקית הבד. ואנחנו הילדים לקחנו את חלקנו מן הצלחת ויצאנו החוצה לתת אותו לציפורים.

אוסף תנורים ששימשו להכנת חמין או צ'ולנט בצפת. אוסף בית המאירי. צילום: זאב גלילי

שנים רבות לא ידעתי את פשר המנהג הזה של מתן מזון לציפורים בשבת שירה. למדתי על כך רק באחרונה, מתוך ספרו של ב. יאושזון "מאוצרנו הישן".

וכך הוא מספר משמו של ר' מאיר מפרמישלאן: במדרש מסופר שדתן ואבירן פיזרו בליל שבת את מנות המן שלהם בחוץ, כדי להוכיח למחרת היום לבריות שמשה רבנו שיקר להם באומרו שהמן אינו יורד בשבתות. אבל בבוקר, כשקראו לשכניהם לבוא וללקט את המן,  לא מצאו דבר, כי הציפורים אכלוהו בשעות הלילה. ולאות תודה על כך מכבדים אנחנו את הציפורים בשבת שירה במזון, ובמיוחד  בגרגרי דגן, שהמראה שלהם כמראה המן.

עיתונאים של פעם

ב. יאושזון הוא שם העט  של משה  יוסטמן  שהיה אחד הסופרים והעיתונאים הפופולאריים ביותר בווארשה שלפני השואה.

מספר קוראיו הגיע לרבבות והוא  הצטיין בסיגנון בהיר, בלשון שנונה וביכולת פולמוס  מרשימה. על כשרונו וסגולותיו ניתן ללמוד מן העובדה שהסופר י.ל. פרץ כינה אותו "שלום עליכם של הפיליטון".

משה יובטמן הוא ב. יאושזון

יאושזון היה לא רק עיתונאי שנון, אלא גם איש אשכולות משכיל ובן תורה. בכתיבתו נגע בנושאים רבים ומגוונים הקשורים בענייני העולם ובבעיות העם היהודי. בשנת תר"ץ 1930 הנהיג יאושזון בעיתון הורשאי "היינט" פינה לתורה בגיליונות ערב שבת ומועדים בשם "פון אונזער אלטן אוצר" (ביידיש: "מאוצרנו הישן"). זה  היה חידוש גדול בעיתונות היהודית של אותה תקופה. דבריו עוררו הד רב לא רק בקרב הציבור הכללי הגדול של קוראי עיתונים אלא גם בקרב העולם הלמדני שהיה מסוייג מן העיתונות שהייתה חילונית באופיה.

כתיבתו, שהיתה כאילו דרשנות על פרשת השבוע, היתה למעשה מכשיר להבעת עמדותיו בענייני היום. היא  הצטיינה בידע עצום במקורות שאפשר לו  לבחור בטעם רב את החומר  ולסגנן את סיפוריו בדרך מושכת לב. כבר בפולין עמדו על הערך של יצירתו זו  שהיא מעבר לתחומי העיתונות. בשנים תרצב-תרצט (1932- 1939)  הופיעו בפולין קבצים מתוך "אוצרנו הישן" בשמונה כרכים.

ב. יאושזון נולד בווארשה בשנת 1889 הוא כתב בעיקר בשני עיתונים יהודיים מרכזיים של התקופה  "מאמענט: ו"היינט" הוא נפטר בתל-איב בשנת 1942.

(הערה: מאמר זה פורסם בגירסה אחרת ב"מקור ראשון" המודפס בשנת 2000 )

תגובות חדשות במייל

זאב שלום,

תודה רבה יל הזכרת ילדותן ומעדן השבת, שהיה מקובל גם בבית הורי .עוררת בי געגועים.

בהיותי תל אביבי לא היו לנו בביתנו תנור פחמים,אך בימי שישי הייתי נושא את הסיר למאפיה השכונתית הקטנה – ומשם הייתי אוסף אותו לקראת צהריים של שבת.

תודה שהזכרת לי מעדן ילדות, ריחו ילדות – ואת משפחתי שהייתה מסתערת על החמין.

שאלה:

האם יוסטמן שהזכרת ברשימתך, לא היה אביו או סבו של העיתונאי יהושע יוסטמן שהיה איש מערכת מעריב?

תשובה:

אכן התרגום העברי נעשה  בידי בנו של יאושזון. ה. יוסטוס שעבד ב"מעריב". התרגום מצטיין בנאמנות רבה למקור  היידי ולסגנונו, אך תוך התאמה לרוח הלשון העברית המתחדשת ותוך הקפדה על הנוסח המדויק של המקורות העבריים מהם שאב יאושזון.

מאמר זה פורסם ב-2012 תחת הכותרת "מדוע המחאה לא תשיג כלום". ישפוט הקורא אם התחזית היתה נכונה [עידכון ינואר 2018]

 מחוללי "תנועת המחאה", שפרצה בקיץ 2011, לא הצליחו להגדיר אז וגם לא היום מה  מטרתם.

הם רק ביטאו חוסר נחת מן המצב הקיים: מחירי המזון, מחירי הדיור, הקשיים של צעירים שעל סף המעמד הבינוני להגיע לביסוס כלכלי ומקצועי, חוסר השוויון בנטל בשרות הצבאי והכלכלי.

ארשה לעצמי לתרום משהו למחאה הזו בהגדרה מדויקת של המטרה הגלומה בה ובהסבר מדוע אין סיכוי להשיגה.

מטרת המחאה ניתנת להגדרה במשפט אחד:
שינוי הסדר הקיים.

כרזה במחאה נגד אי שיוויון בנטל

להמשיך לקרוא ←

רוצה להרשם כמנוי? ראה הנחיות  http://www.zeevgalili.com/?p=568

במשפחתנו המורחבת מתבדחים מזה שנים כי חל עלינו חוק הכלים השלובים. דהיינו על כל אחד מבני המשפחה שחוזר בשאלה יש אחד שחוזר בתשובה. ועל כל חוזר בשאלה שעשה אחורה פנה יש חוזר בתשובה ששב והתפקר.

הוא הדין בתחום הפוליטי. השמאלנים הופכים לימניים והאחרונים הופכים לשמאלנים. וחוזר חלילה.

הואיל ואנחנו משפחה נורמלית (עד כמה שמשפחה יהודית יכולה להיות נורמלית)  רובנו מקבלים את החוזרים לכיווניהם השונים ברוח טובה. הסבא של כולנו היה כמובן שומר מצוות והקפיד על קלה כחמורה, כמו הסבא או הסבא רבא של כל עם ישראל. כך גם ביחס לארץ ישראל.  אבל השתנו הזמנים וגם אצל גדולי הדור, רבנים ומנהיגי ציבור, לא כל הצאצאים הולכים בדרכי אבותיהם. 

הרב אורי זוהר

להמשיך לקרוא ←

נותרו כרכים בודדים מכירת המהדורה מסתיימת ב-28 בפברואר 2018 או עד אזילת המלאי.

ראיון עם קובי ברקאי על "בריחה מצפת"

לכל אדם יש סיפור חיים, סיפור משפחה, רעיונות מקוריים, תובנות, תחביבים, הגיגים, בעיות, שאלות ומשאלות ואולי גם  בשורות * רבים רוצים למצוא דרך לבטא עצמם בספר * מאמר זה נועד לסייע לכותבים לפרוץ את תקרת הזכוכית של המו"לים ורשתות הספרים * זהו סיפור ההפקה של ספרי "בריחה מצפת" שבימים אלה מסתיימת מכירת המהדורה הראשונה

הקוראים הוותיקים של אתר זה כבר קראו כמה מן הטיוטות לפרקי הספר. רבים הגיבו בחיוב. לאלה שלא קראו הנה טיוטה של פרק אחד.

זהו סיפורה של משפחה, שהגיעה לצפת מגליציה [כיום אוקראינה] בשנת 1820. הסיפור נכתב דרך עיניו של ילד בן 8, שנולד בעיר במאה העשרים, ומתחקה אחר שורשי משפחתו וגלגוליה משך שבעה דורות. בבגרותו הוא מגלה כי העיר, שבילדותו היתה בעיניו עיר קסומה היא עיר אוכלת יושביה.

הילד עוקב אחר מסע הייסורים שעברה המשפחה בעיר שאלפים מתושביה נספו ברעידות אדמה, במגפות, בפוגרומים וברעב.

במלחמת העולם הראשונה, מצאו את מותם כשני שליש מיהודי צפת במגפות וברעב.

להמשיך לקרוא ←

לרגל פטירתו של השופט מובא כאן מאמר שנכתב סמוך לפרסום החלטת הוועדה הקרויה על שמו

הוריו של וינוגרד בשער הספר

בספר שכתב על תולדות משפחתו מתגלה השופט כאדם רגיש, שחי במשפחה אוהבת ספוגת ערכים ומסורת * הוא נצר למשפחה של גדולי תורה * אבל אביו בחר בדרך המסחר והיה לו עסק סיטונאי למוצרי מזון במשותף עם ערבי ביפו, עד שנפצע קשה בפרעות * סיפורה של משפחה יהודית טובה

בעוד כמה שבועות תפסוק ועדת וינוגרד את פסק דינה. נקווה שהוועדה תשים קץ לכהונתו של אהוד אולמרט, ראש הממשלה הגרוע ביותר והמושחת ביותר שהיה לנו מאז קום המדינה.

מי הוא השופט וינוגרד שבידיו אולי להציל אותנו מן הצרה הקרויה אולמרט? מה הם השורשים מהם צמח?

באורח מקרי הגיעה אלי השמועה שהשופט כתב ספר על תולדות משפחתו ובו חשף את צפונות לבו. חפשתי את הספר בכל מקום אפשרי והעליתי חרס. נאמר לי שהספר נמסר רק לבני המשפחה ונאסר עליהם למסרו לידי זרים.

להמשיך לקרוא ←

פרק 7 מתוך הספר "בריחה מצפת"

"אליעזר בן יהודה הוא אבי התחייה של הדיבור העברי" [מנחם אוסישקין]

"אבהותו של הגיבור הגדול בן יהודה בדבור העברי אף היא מוטלת בספק גדול וכבר הוכחשה כמה פעמים ברבים". [חיים נחמן ביאליק "תרבות ופוליטיקה"].

ראש פינה של שלהי המאה ה-19 היתה בית היוצר של החינוך העברי בארץ ישראל. כאן החלו ללמד באורח אינטנסיבי "עברית בעברית". בכך תרמו תרומה מכרעת להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל.

ראש פינה 1913

במושבה זו פעלו שני מחנכים דגולים – יצחק אפשטיין ושמחה חיים וילקומיץ. אפשטיין היה מנהל בית הספר העברי בראש פינה מאז 1899. הוא היה גם המפקח על החינוך העברי במושבות הגליל מטעם פקידות הברון רוטשילד.

שמחה חיים וילקומיץ פיתח את שיטת הלימוד "עברית בעברית". בין היתר הנהיג את הדיבור בהברה ספרדית.

שמחה וילקומיץ

יצחק אפשטיין

מקצועות הלימוד כללו לשון עברית וספרותה, דקדוק וסגנון, תנ"ך, חשבון, הנדסה, היסטוריה, צרפתית וגם לימודי קודש.

להמשיך לקרוא ←

ח"כ שרון השכל

כשעלה שמה של חברת הכנסת הנכבדה לתקשורת לא ידעתי במי מדובר. בהצצה מקרית באיזה ראיון טלוויזיה היא נראתה לי כאקטיביסטית הלוחמת נגד השחיתות במוצאי שבתות.
טעיתי, בור שכמוני. שרן השכל היא חברת כנסת מטעם הליכוד.

בשנת 2015 נבחרה בפריימריז של הליכוד במקום ה-31 אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והיא לא נכנסה לכנסת. כשמונה השר וחבר הכנסת דני דנון לשגריר ישראל באו"ם, השכל נכנסה במקומו לכנסת.
הצבעתי ליכוד אך איני זוכר שבחרתי בה ולא ידעתי כי בקול שלי הלכה לכנסת . ג'וב לא רע להיות חבר כנסת: משכורת – 21 אלף ₪, החזרי נסיעות לחו"ל, פנסיה, גמול השתלמות, תקציב לציוד, דמי שכירות לשכה חיצונית ועוד ועוד ועוד. חלומה של כל אמא יהודיה.

לשרן השכל ביוגפיה מרשימה בהתחשב בגילה הצעיר [33]. בת לאמא ילידת מרוקו היתה פעילה ציבורית מגיל צעיר – מועצת תלמידים, מדריכה בצופים, שרות צבאי במשמר הגבול בזמן האינתיפאדה, זכתה באליפות ישראל בדיבייט.

בכנסת יזמה שתי הצעות חוק לסגירת מועצת הדבש ומועצת הצמחים, וכן הצעת חוק לפתיחת שוק התקשורת לתחרות. הביעה את התנגדותה לחוק המאגר הביומטרי, ובעקבות כך הודחה מהוועדה שניסחה את החוק.

מה הקפיץ עכשיו את חברת הכנסת הצעירה למרוד במשמעת הקואליציונית ולהצביע נגד חוק המרכולים?
יש לי חשד שהיא עשתה זאת כדי שטור כזה ייכתב עליה ואז יידעו שהיא קיימת.
חשבתי שאולי משהו מן העבר שלה כפעילה, כנערה, בסניף "שלום עכשיו" בכפר סבא הניע. אך רק פרנואיד כמוני מעלה מחשבות כאלה.

תגובות במייל ובפייסבוק

אני שומר שבת ומיצר על חילולה ובנוסף לכך אני חושב שרבים מהעובדים בשבת היו מוותרים על יום העבודה הזה ושמחים להשאר בחיק משפחותיהם.

לא נתניהו, גם לא הממשלה והכנסת, אפילו לא בית המשפט העליון * המדינה נשלטת על ידי קבוצות כוח  הפועלות בעיקר למען עצמן

אתה חושב שאתה חי במשטר דמוקרטי שיש בו חוקים. ויש בתי משפט המפרשים אותם. ומשטרה האוכפת אותם. מדינה שיש לה צבא המגן עליך ומערכת בריאות הדואגת לבריאותך ומערכת סעד הדואגת לרווחתך. זו אשליה.

קורא יקר. אנא קרא בסבלנות את השאלון המצורף בזה. תשובה מדויקת על כל השאלות תסייע לך להבהיר את מצבך בחברה הישראלית ולהבין באיזה עולם אתה חי.

• האם עומד לרשותך רכב שלא רכשת מכספך, או שהחזקתו ממומנת על ידי גורם כלשהו?
• האם מישהו מממן לך נסיעות לחוץ לארץ? ארוחות במסעדות? בילוי במלונות?
• נפלת קרבן לעבירה פלילית – רכבך נגנב, פרצו לדירתך, איימו עליך, הכו אותך. האם אתה מטלפן למוקד 100 או שיש לך מספר טלפון של קצין משטרה בכיר שידאג שתלונתך תטופל.
• אתה זקוק לניתוח בדרגת תכיפות גבוהה. האם יש לך אפשרות לקבוע מתי והיכן יתקיים הניתוח, ומי ינתח אותך?

להמשיך לקרוא ←