ארכיון הקטגוריה: לשון

"אהבתי מתמטיקה ואמרו לי שבמקצוע זה אוכל להיות רק מורה או אקטואר בביטוח"

סיפור חייו של פרופסור יעקב שויקה, מומחה בינלאומי למחשבים ולאיחזור מידע, שחולל מהפכה בתחום מדעי היהדות , במילונאות העברית ובגישה לטקסטים יהודיים – מעבודתו במודיעין דרך מפעל השו"ת ובאחרונה מפעל מחשוב הגניזה עליו סופר כאן בשבוע שעבר.  כאן מובא ראיון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יהדות, לשון, מחשבים ואינטרנט | 5 תגובות

טמבל – פרוש המלה, מקורה וגלגוליה

איך הפכה מילת גנאי טורקית לסמל הישראליות שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, נשאל בהופעה בשבתרבות בבאר שבע, אם לדעתו יכול אדם שאין לו ניסיון צבאי להיות שר ביטחון. תשובת ארנס היתה: "אין שום רע בשר ביטחון אזרחי. אבל מצד שני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, הומור, טלוויזיה, לשון, לשון עברית, תולדות המדינה | 8 תגובות

ספר הזוהר הקדוש – מי כתב אותו ומי כתב את מחזות שקספיר

הקשר שבין שני הנושאים שבכותרת, הרחוקים כל כך זה מזה, איננו מקרי. חקר החידות הספרותיות וההיסטוריות הקשורות ביצירות הגדולות קיבל תנופה עצומה עם המצאת המחשב. רק מחשב מסוגל להתמודד עם מיליוני מילים של יצירות שונות, להשוות ביניהן ולהסיק מסקנות מרחיקות לכת. אבל מאחורי כל מחשב חכם חייב לעמוד גם חוקר חכם. אחד מאלה הוא פרופסור משה קופל, מן המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, ביון, היסטוריה יהודית, יהדות, לשון, מדע, מחשבים ואינטרנט, סופרים, תיאטרון | 6 תגובות

גרשום שלום על משיחיות, ציונות ואנרכיה בלשון

בשנת 1937 פרסם גרשום שלום מאמר, במאסף "כנסת", שנשא את השם "מצווה הבאה בעברה -להבנת השבתאות". דומה כי אין עוד מאמר שחולל תמורה כה מהפכנית בהבנת פרק מרכזי בהיסטוריה היהודית – ולמעשה בהבנת עצם מהותה של היהדות – כשם שחולל מאמר זה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה לשון, משיחיות, ציונות, שבתאות, תקשורת | 14 תגובות

אהרון אמיר אחרון הכנענים

ראה גם "בני פלד ככנעני" http://www.zeevgalili.com/?p=376   אהרון אמיר, חתן פרס ישראל,  שנפטר השבוע בגיל 85 היה מתרגם מקורי  ופורה, משורר חשוב, עורך ספרותי חדשני שגילה כישרונות רבים * אך מעל לכל הוא מסמל את התנועה המוזרה והמסעירה "הכנענים", שהוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, ארץ ישראל, היסטוריה יהודית, כנענים, לשון, לשון עברית, פרס ישראל | 7 תגובות

האם פרחה היא כינוי גנאי?

מעניין לעקוב אחר התפתחות משמעויותיהן של מילים בסלנג. מעקב כזה מלמד לא רק על התפתחות השפה, אלא גם על התפתחות המנטליות ועולם המושגים של הישראלי. כזהו למשל המושג פרחה. זהו מושג חדש יחסית. במילון הסלנג "אחול מניוקי" הראשון של דן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הומור, לשון, פזמונים | עם התגים , | 2 תגובות

כך השליכו החרדים את אליעזר בן יהודה לכלא

תרומתו  של אליעזר בן יהודה, מחיה הדיבור העברי, לתקומת ישראל היתה עצומה.. אך תולדות חייו מזכירים גם את השיטות הנלוזות שהיו נקוטות אז לבין מה שקוראים היום "ספינים". אליעזר בן יהודה כתב בעיתונו מאמר בו נאמר בלשונו המליצית: "נאסוף חיל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חרדים, לשון | עם התגים , , | תגובה אחת

האיכר ממטולה והפועל הערבי

על המציאות הלשונית של שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת ניתן ללמוד מתוך הסיפור "האיכר ממטולה" שבספר "ילקוט הכזבים" של דן בן אמוץ וחיים חפר. ביום בהיר אחד, נאמר בסיפור, נכנסו שישה פלמחאים שחזרו מסוריה לגן עצי פרי במטולה. בגן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, יידיש, לשון | כתיבת תגובה

משמעות המלה כיבוש בשפה העברית

איך הפכה מלה שהיתה במרכז האתוס הציוני למושג המעמיד אותנו במחנה אחד עם הנאצים * מה בין כיבוש הארץ מראשית הציונות לכיבוש יהודה ושומרון בששת הימים * ומה בינן לבין כיבוש העברית, כיבוש העבודה, כיבוש השממה, וכיבוש לבבות * קווים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, ז'בוטינסקי, לשון, תנ"ך | עם התגים , , , , , , | 5 תגובות

מי ראוי לקבל את הפרס על מפעל השו"ת

  יעקב שוויקה, האיש ש"לימד" את המחשב לדבר עברית. (צילום: זאב גלילי)   כל אנשי המקצוע, בארץ ובעולם, תמימי דעים כי שני אנשים חוללו את המהפך הגדול במדעי המחשב ובארון הספרים היהודי: הפרופסורים אביעזרי פרנקל ויעקב שויקה * אך מבימת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקדמיה, לשון, לשון עברית, פרס ישראל, תלמוד | 3 תגובות