דפוס "הגליל" – עוד אגדה מאגדות צפת

התעודה שהבאתי כאן בשבוע שעבר, בדבר החרם שהטילו רבני צפת על הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, [אז"ר] חשפה באורח מקרי סיפור מעניין מתולדות צפת. סיפור הנשמע כאגדה אך אמת היה. סיפורו של דפוס "הגליל".

אז"ר ערך כתב עת ספרותי בשם "הגליל" שיצא לאור בשנת 1919, זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. כתב העת נדפס בדפוס "הגליל" שהוקם בצפת בשנת 1911.

בעקבות פרסום מאמרי קבלתי מכתב מאחד הקוראים הוותיקים, יצחק רפאל הכהן דויטש, המתגורר בטורונטו.

הוא כתב לי:

נכתב בקנדה הודפס בצפת

יש בידי ספר ("מנחת יעקב"), שכתב הרב יעקב גארדאן, שהיה הרב הראשי של טורונטו בראשית המאה. הספר, המכיל דרשות מוסר, נכתב בטורונטו וכתב היד נשלח לצפת והודפס בדפוס "הגליל" בשנת 1914.

הרב גארדאן, היה גם מראשי התנועה הציונית וממקימיה בקנדה. לבתו קרא בלפוריה. זה מסביר את המניע שלו לשלוח את ספרו למרחקים להדפסתו. הספר מכיל דרשות מוסר ברוח התקופה והמקום.
.
הרב גארדן, שלמד שנים בישיבת וולוז'ין, הקים את בית הספר הראשון בשיטת "עברית בעברית", בקנדה.

עד כאן מכתבו של הקורא דויטש.

לא מופיע ברשימת יערי

המכתב עורר את סקרנותי לגבי נסיבות הדפסת הספר ונסיבות הקמת הדפוס. דפוס "הגליל" מופיע בספרות הביבליוגרפית. הוא מוזכר בספרו של אברהם יערי "הדפוס העברי בארצות המזרח" וכן בספרו של ה.מ. הברמן "פרקים בתולדות המדפיסים העבריים".

יערי מונה בספרו את כל הספרים שראה בעיניו [או הגיעו לידיעתו] שנדפסו בצפת מאז הדפוס הראשון שהוקם בשנת 1576 ועד דפוס "הגליל", שהוקם לדבריו בשנת 1913. בשנה זו הודפס הספר "חכמת הנפש" לר' אלעזר ב"ר יהודה מגרמיזה. [על פי מקורות אחרים הוקם הדפוס ב-1911, מה שמתקבל יותר על הדעת].

יערי מונה בספרו 12 ספרים שנדפסו בדפוס "הגליל" מאז הקמתו מהם 3 מהם לפני מלחמת העולם 7 במהלך המלחמה ושנים לאחר המלחמה, אחד מהם הוא הקובץ הספרותי "הגליל".

ספרו של הרב הקנדי יעקב קארדאן אינו מוזכר ברשימה.

פרסום לדפוס בשער הספר

ביקשתי מן הקורא דויטש לשלוח לי צילום של שער הספר וכמה דפים מתוכו. ואכן קיבלתי הוכחה, שחור על גבי לבן.

"ספר מנחת יעקב,נדפס בעיר הקודש צפת שנת תרע"ד [1914]". וכאילו כדי להוכיח שלא מדובר בשער מזויף שלח לי הקורא דף נוסף מתוך הספר, ובו מודעה של הדפוס.

שער הספר מנחת יעקב

במודעה קוראים בעלי הדפוס למחברים ומו"לים המבקשים שספריהם "יודפסו באותיות חדשות בסדר יפה ובהגהה מדוייקת" לפנות לדפוס.

כדרכם של מדפיסים הגזימו קצת בשבח עצמם כשכתבו שהדפוס "כבר קנה לו שם טוב בהדפסת ספרים הן בארץ ישראל והן בחו"ל". עד 1914 הודפסו בדפוס "הגליל", כאמור, רק 3 ספרים כך שהדפוס עדיין לא קנה לעצמו שם. עם זאת נראה שהשבחים שחילקו המפרסמים לעצמם בדבר איכות ההדפסה מוצדקים. הצצה בכמה דפים מן הספר מלמדת שמדובר בהדפסה איכותית.

העובדה שערב מלחמת העולם [או אולי בראשיתה] נשלח לארץ כתב יד והספר המודפס נשלח חזרה לקנדה נשמע כאגדה. אך שערי הספר מדברים בעד עצמם. הספר עצמו נמצא בספריה הלאומית בירושלים.

מודעה לעם הספר - פרסום לדפוס "הגליל"

ספורו של דפוס "הגליל"

מן הראוי לספר את תולדות הדפוס הזה שהוא אחד מקומץ יוזמות של אנשי חזון ומעשה שהקימו מפעלים בעיר. זאת, במטרה להוציא את תושבי צפת מן הניוון והעוני שגזרה עליהם חרפת ה"חלוקה".

בעל הרעיון להקמת הדפוס היה זלמן דוד לבונטין, מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון וממקימי "אוצר התישבות היהודים" [שהוא הבנק הראשון שהוקם לפי החלטת הקונגרס הציוני].

זלמן דוד לבונטין

לבונטין שכנע שלושה יזמים מצפת – זאב מתתיהו פרל, ברוך ברזל ויהודה מייברג – להקים בצפת בית דפוס.

זו היתה יוזמה נועזת להקים מפעל כזה, המחייב השקעה גדולה בציוד, אנשי מקצוע מיומנים, חומרי גלם [נייר וצבע]. זאת, בעיר חסרת כל תשתית, המרוחקת לא רק מן המרכזים היהודיים בעולם, שהם השוק העיקרי לספרים יהודיים. אלא גם מן השוק המקומי – בהעדר דרכי תחבורה [הכביש הראשון שאפשר תחבורה סדירה מעכו לצפת נבנה רק ב-1925].

זאב פרל ממיסדי דפוס הגליל

ומה עוד שבירושלים פעלו מזה שנים כמה בתי דפוס חדישים.

דפוס "הגליל" העסיק כ-15 עובדים והתקיים 15 שנים. הספר האחרון שהודפס בשנת 1926 היה בהקף של חוברת "דוד וגוליית הקראה לבני הנעורים ב-8 פרקים ליעק יוסף ידיץ.

הדפוס במלחמת השחרור

הדפוס עבר לידי אהרון פרידמן ונקרא "דפוס פרידמן". במלחמת השחרור שימש הדפוס להדפסת "בול צפת", שהונפק בידי מפקדת ה"הגנה" ב-4 במאי 1948. הבול הודפס על נייר פשוט שנועד לייצור מעטפות. הוא שימש את תושבי העיר הנצורה משך כשבועיים. באותו דפוס ראה אור גם "קול צפת" בעריכת ישעיהו עשני. הגיליון הראשון ראה אור ב-27 בדצמבר 1947 ושימש את מטה ה"הגנה" להעברת מידע והוראות לתושבי העיר. הלוגו של העיתון, יד אוחזת בלפיד מעל הר מירון, עוצבה על סוליית גומי של נעל ישנה.

בול צפת והלוגו של "קול צפת" שנדפסו במלחמת השחרור

 

אף שהדפוס בו הודפסו העיתון והבול כבר לא היה עוד בידי מיסדי דפוס"הגליל" עדיין נקרא הדפוס בשם זה גם בפי הבריות וגם במסמכי התקופה.

תיקונים ביבליוגרפיים

בעקבות פרסום הפוסט שלמעלה קיבלתי את המכתב הבא:

לידידנו אהובנו מר גלילי הנכבד,

קראנו בעיון את דבריך על הדפוס בצפת מתחילת המאה ועד הקמת המדינה. חבל שלא השתמשת ב"אוצר הספר העברי הממוחשב" של וינוגרד ורוזנפלד. לא נעים לנו לשבח עצמנו,
אבל אי אפשר כיום לכתוב ביבליוגרפיה ללא עיון בתוכנה שלנו. אגב, היא נמצאת בשני עותקים בספריה הלאומית.

לפי הקטלוג שלנו נדפסו בדפוס "הגליל" ארבעה ספרים לפני הספר "מנחת יעקב", (וצילומי שערי הספרים נמצאים בתוכנה!). גם אין זה חידוש שחכמי אמריקה שלחו ספרים לצפת להדפיסם שם. שהרי גם ספר "יד מאיר" של ר' מאיר בן זאב פריימאן, שנדפס בדפוס "הגליל" בשנת תרע"ג [1913] לפני הספר המדובר מנחת יעקב היה כפי שמצוין בצילום בתוכנה שלנו, רב בנויארק. גם ספר "משא יהודה" שנדפס באותה שנה בדפוס "הגליל" היה של ר' יהודה ליב זעלצער שהיה רב בק"ק פעטערסאן ועוד קהילות נכבדות – כך בצילום השער.

על פי רישומינו נדפסו בדפוס "הגליל" 11 ספרים עד תרע"ז [ 1917 ]. כמו כן הודפסו בו מודעות רבות, לוחות שנה,
לוח כיס לשנת תרפ"ח [1928], ע"י ישיבת רדב"ז, ולוח לשנת תרפ"ט [1929].

גם נרשמה אצלינו רשומה מעניינת, עם צילום של ספר דוד וגולית שנדפס ב"מירון (גליל עליון)" כך בצילום השער והוא תעלומה מעניינת, האם היה דפוס במירון לתקופה קצרה?

בסך הכל מופיעים בקטלוג הדיגיטאלי שלנו כ-29 ספרים שנדפסו בדפוס "הגליל". בקטלוג מופיעות גם מודעות שהודפסו שם בין תרע"ג ועד שנת תרצ"ב [מודעה משנת תרצ"ב [1932 ] להשתתף בבחירות לוועד הקהילה.
חזק ואמץ באתר הנהדר שלך

מוישה רוזנפלד וישעיהו וינוגראד

אני מודה לידידיי משה רוזנפלד וישעיהו וינוגראד, ידידים ותיקים של "היגיון בשיגעון" עוד מימיו ב"מקור ראשון" שהעמידו דברים על דיוקם.

על מפעלם החלוצי של צמד חמד זה תוכלו לקרוא בפוסט הבא:

ציידי הספר העברי בנוסח "אינדיאנה ג'ונס"

 

 

 

 

ראה

החרם שהטילו רבני צפת על אז"ר

 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, היסטוריה יהודית, הספר, צפת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא דפוס "הגליל" – עוד אגדה מאגדות צפת

  1. מאת משה דיין‏:

    סיפור מרתק ומחכים. תודה לזאב ידידי הוותיק.

  2. מאת נתן רועי‏:

    זאבי, סיפור נהדר. אני עוקב אחר החמרים שאתה מעלה על צפת. הגיע זמן לספר -לא ?

    תגובה
    צודק. אבל רבה המלאכה. הפוסטים שפרסמתי עד עכשיו זה הפרומו. קל יותר להיות סופר צללים מלהיות סופר של עצמך. אני לקוח קשה.
    ז.ג.

  3. פינגבאק: סוד חייו ומותו של סבי שנחשף לאחר מאה שנים | היגיון בשיגעון

  4. מאת דני פרידמן‏:

    כל העיטורים והאותיות כפי שנראים בשער הספר
    עדיין נמצאים בדפוס פרידמן צפת

  5. מאת יואב גרוס‏:

    נהניתי לקרוא את ההיסטוריה של צפת … ועל כספי החלוקה… גם היום יש מלחמות בצפת כין רבנים וראשי ישיבות וחצרות וכולם עוסקים בקבלת טובות מעיריית צפת והעסקנות וההשתלטות על רכוש ציבורי לא פסקה רק השתכללה ונהייתה מודרנית…

השאר תגובה