THE RIGHT TO EXIST

זהו תרגום אנגלי לשירו של איתמר יעוז קסט שנכתב בתשובה לגינטר גראס

ITAMAR YAOZ-KEST

THE RIGHT TO EXIST
Open letter-poem to the writer Gunther Grass
"Israel's nuclear power endangers fragile world peace."
.Quote from the press by Gunther Grass:
Danger
I want to be a danger to the world.
And if the world is planning to destroy me – let not a stem of grass remain on the face of the earth after my destruction! Let not one speck of a blade of "Grass" for the pipe of Mr. Gunther Grass be left on the face of the earth, the world to which I pose a danger
That is my right!
It is my right to live or to die while all who rise up to eradicate me are being destroyed. It is my right to never again be carted off in a freight train destined for the great vacuum of the earth – a sobbing-child with head nestled in the bosom of my mother. She disappears into the ashen air rising from the land of Votan
And in that very hour, was soldier G.G on duty with the armed train-guard troops?
My heart persists and asks: where did the soldier Gunther Grass travel then, when I was a ten year old child trapped in a death-train?
Actually, it's all the same to me, and you are a very honorable author, daily breathing in the clean, fresh air, imbued with the odor of Jewish ashes, in your old-new Germany.
That air which I breathed only once, seized and taken to your elusive land of beautiful rivers. So I have forbidden the two soles of my feet to touch again the land of your fathers
And perhaps I still awaken from time to time in my house, even in this seventh decade of my years. I reach out my hand to the bed next to mine, to my wife's bed, reassured that life continues as it should
In the mornings, the powerful daylight of Eretz Israel fills my home. I turn on my TV and I turn on the radio, I watch and listen, as if possessed by the devil, to the sermons of Iran's Ayatullolahs and to the arrogance of an Iranian Minister, displaying in his two hands a map of Land of Israel and its dimensions. He says "It is so small that in six to seven days it is possible to wipe it off the map," or as you would say, "Ausradieren – To banish and to wipe out!" And I hear the sermons of the Mosque preachers in Israel and in the Arab lands calling out, "Ausradieren! – To banish and to wipe out!"
But why is their intention always directed towards myself, the Jew, and never towards you – Mr. Gunther Grass!

Nevertheless, there is a right belonging only to the Jews. This is the right to take with us as we are being annihilated this satiated world, grand libraries and spiritually uplifting music and all – into the nothingness, to share our ruin and our descent into the grave. Then radioactive rays will poison the four directions of the sky for all the inhabitants of earth.

Yes, we have the right!/ and this is also my right!/ the right of the people of Israel to close shut the creaking gates of the world/ upon its final descent from the stage of history/with the power of the final weapon/ and we have the right to declare/ at the price of the great fear born of three thousand years/ "If you force us again to descend from the face of the earth to its depths/,the entire globe will be turned back into nothingness."

For is not the right to live a two way street? For you and for me/or/not for you if not for me!
Mr. Gunther Grass, esteemed author! The tin drums of the universe are thundering!
Oh, how I played with tin drums when I was an innocent child in my mother and father's house.
But the drum stayed with those who took over the houses of our childhood. Still, its sound resounds in our ears night and day.
And this is the reason that we returned to Eretz Israel, tens of years ago, or hundreds of years ago, out of longing for the Land of our fathers devotion, the Land where our fathers and mothers also suffered persecution and fear. And the Land was waiting for us in the bosom of time.
For the truth is that it was not the promise of quiet and peace that called to us, that pulsated under our skin, but the desire to live to the maximum as our true selves, just as you are permitted to live your true self, honorable writer and poet.
Yes, I envy you: why is your right to live unchallenged and absolute! Why is my right to live defined as an echo and a silence!
And it is I who is a danger to the world?
And it is I – the eternal dangerous man – who also asks you this:
If it has been decreed that I must be wiped off the face of the earth to serve only as fertilizer for the rebirth of new grass, what is the reason and measure of justice that
you and your sons and the sons of your sons will continue to play with certainty among the fragrant grass, gazing up at the healing sun in the center of the horizon, while it is we the Jewish People whose existence will eternally suffer uncertainty and doubt?

Translated by: Shira Twersky-Cassel

המקור העברי

בתשובה לשיר שפרסם הסופר הגרמני גינטר גראס, איש הוואפן ס.ס. , בו אמר כי "לישראלים יש כוח גרעיני המסכן את השלום העולמי השברירי" פירסם המשורר איתמר יעוז-קסט, ניצול ברגן בלזן, את תשובתו המובאת כאן.

"]

איתמר יעוז-קסט [צילום:זאב גלילי

איתמר יעוֹז-קֶסְט

זכות הקיום : איגרת-שיר לסופר הגרמני

סַכָּנָה,
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה,
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה לָעוֹלָם,


כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר הִשָּׁמְדִי לא תִּוָּתֵר עוֹד פִּסַּת עָלֵה-עֵשֶׂב עַל-פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ,
אוֹ פִּסַּת עָלֶה 'גְּרַאס' – לְמִקְטַרְתּוֹ שֶׁל מַר גִּינְטֶר גְּרַאס
עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ, מֵאָז יוֹם הִוָּלְדִי, מְהַוֶּה אֲנִי סַכָּנָה לָעוֹלָם.
כִּי זְכוּתִי הִיא זאת!
זְכוּתִי הִיא לִחְיוֹת אוֹ לָמוּת תּוֹךְ כְּדֵי הַשְׁמָדַת מַשְׁמִידַי, מִבְּלִי לִנְסועַ עוֹד כְּיֶלֶד-בֶּכִי בְּרַכֶּבֶת-מַשָּׂא
אֶל וָקוּם-הָעוֹלָם, בְּעוֹדִי מֵנִיחַ אֶת ראשִׁי בְּחֵיק אֵם הַנְּמוֹגָה בָּאֲוִיר הַצַּח שֶׁל אֶרֶץ ווֹטָאן,
וּפַח-הַשֶּׁתֶן מַתִּיז נִיצוֹצוֹת צְהֻבִּים-אֲפֵלִים אֶל קִירוֹת הַקָּרוֹן – כְּמוֹ יְרִיּוֹת-רוֹבֶה הַמַּתִּיזוֹת
נוֹזֵל צְהַבְהַב-אֲדַמְדַּם מִצַּד שׁוֹמְרֵי הָרַכֶּבֶת וּבֵינֵיהֶם – אוּלַי – גַּם הַחַיָּל ג.ג., כְּשֶׁהוּא חֲבוּשׁ קַסְדַּת-פְּלָדָה.
וְעַכְשָׁו לִבִּי מִתְפַּתֶּה לְהַקְשׁוֹת וְלִשְׁאול: לְאָן זֶה נָסַע הַחַיָּל גִּינְטֶר גְּרַאס בְּאוֹתָהּ הָעֵת?
בְּעֶצֶם, כְּבָר הַיְנוּ-הַךְ!
וּמַה עוֹד יִכָּתֵב בְּנוֹשֵׂא זֶה? אוּלַי כְּבָר הַיְנוּ-הַךְ!
הֲגַם כִּי נוֹשֵׁם אַתָּה יוֹם-יוֹם אֶל רֵאוֹתֶיךָ, סוֹפֵר מְכֻבָּד עַד-מְאד, אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהַנָּקִי, אַךְ הַמָּהוּל
בְּרֵיחוֹ שֶׁל אֵפֶר, בְּגֶרְמַנְיָה הַיְּשָׁנָה-חֲדָשָׁה.
אָכֵן, אֲנִי נָשַׁמְתִּי אוֹתוֹ רַק פַּעַם אַחַת וִיחִידָה, בְּעֵת נוֹסְעִי אֶל אַרְצְךָ יְפַת-הַנְּהָרוֹת ,(לְאַחַר הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה- הָרִאשׁוֹנָה וְהַקַּדְמוֹנִית)! וְהִנֵּה אָסַרְתִּי עַל שְׁתֵּי כַּפּוֹת רַגְלֵי לִדְרךְ עַל אַדְמַת אֲבוֹתֶיךָ.
וְאוּלָם, עוֹדִי מִתְעוֹרֵר מֵעֵת לְעֵת, גַּם בֶּעָשׂוֹר הַשְּׁבִיעִי שֶׁל שְׁנוֹת חַיַּי, וְשׁוֹלֵחַ יָדִי אֶל הַמִּטָּה הַסְּמוּכָה לִי,
אֶל מְקוֹם מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל הָרַעְיָה, כְּדֵי לְהִוָּדַע כִּי הָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג עַכְשָׁו.
וְכָךְ, בְּהָגִיחַ אוֹר הַיּוֹם הָעַז שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶל בֵּיתִי, אֲנִי פּוֹתֵחַ טֶלֶוִיזְיָה וַאֲנִי פּוֹתֵחַ רַדְיוֹ וּמַאֲזִין כִּכְפוּא-שֵׁד לִדְרָשַׁת האֲיָטוּלוֹת שֶׁל אִירָן וּלְדִבְרֵי הַשַּׂר נְשׂוּא-הַפָּנִים שֶׁל אִירָן, הַמַּרְאֶה בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו אֶת מַפַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֵאמוֹר: "הִיא קְטַנָּה כָּל-כָּךְ…תּוֹךְ שִׁשָּׁה-שִׁבְעָה יָמִים אֶפְשָׁר לִמְחק אוֹתָהּ מֵעַל הַמַּפָּה",אוֹ בִּלְשׁוֹנְךָ: "אַוּסרַדִירֶן". וְהִנֵּה אֲנִי מַאֲזִין גַּם לִדְרָשׁוֹת מַטִּיפֵי הַמִּסְגָּדִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבְאַרְצוֹת-עֲרָב בְּהַכְרִיזָם "אַוּסרַדִירֶן!", אַךְ כַּוָּנָתָם תָּמִיד אֵלַי וּלְעוֹלָם לא אֵלֶיךָ, גִּינְטֶר גְּרַאס.
וּבְכָל זאת, יֵשׁ זְכוּת הַשְּׁמוּרָה רַק לָנוּ הַיְּהוּדִים (אִם אָכֵן יֵשׁ זְכוּת כְּעֵין זוֹ לְבֶן-אֱנוֹשׁ עֲלֵי-אֲדָמוֹת): לְהִשָּׁמֵד וְלִטול עִמָּנוּ אֶל הָאֵין-יֵשׁ אֶת הָעוֹלָם שְׂבַע-הַיָּמִים, עַל סִפְרִיּוֹתָיו הַמֻּפְלָאוֹת וְעַל מַנְגִּינוֹתָיו מַכְמִירוֹת-הַלֵּב – כָּךְ-כָּךְ, לְאַחַר רִדְתֵּנוּ אֶל הַקֶּבֶר, בְּעוֹד הָאֲדָמָה פּוֹלֶטֶת קַרְנַיִם רַדְיוֹאַקְטִיבִיּוֹת
לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.
אָכֵן – לָנוּ הַזְּכוּת! וּזְכוּת זוֹ – גַּם שֶׁלִּי הִיא!
כִּי זְכוּתוֹ שֶׁל עַם-יִשְׂרָאֵל לְהָגִיף סוֹפִית אֶת שַׁעֲרֵי הָעוֹלָם לְאַחַר לֶכְתּוֹ מִכָּאן (שֶׁלּא מֵרְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי!),
וְלָנוּ הַזְּכוּת לְהַגִּיד, בִּמְחִיר הַחֲרָדָה בַּת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הַשָּׁנָה: " אִם תְּאַלְּצוּ אוֹתָנוּ בַּשֵּׁנִית לָרֶדֶת מֵעַל פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ אֶל מַעֲמַקֵּי כַּדּוּר-הָאָרֶץ – יִתְגַּלְגֵּל-נָא כַּדּוּר-הָאָרֶץ לְעֵבֶר הָאַיִן".
הֲלא זְכוּת-הַחַיִּים הִיא זְכוּת דּוּ-כִּוּוּנִית: גַּם לְךָ וְגַם לִי,     אוֹ/לא לִי וְלא לְךָ.
גִּינְטֶר גְּרַאס, סוֹפֵר נַעֲלֶה! תֻּופֵּי-הַפַּח שׁוּב רוֹעֲמִים בְּתֵבֵל!
הוֹ, כַּמָּה שִׂחַקְתִּי בְּתֻופֵּי-פַּח בְּעוֹדִי יֶלֶד רַךְ בְּבֵית אַבָּא-אִמָּא, אַךְ נוֹתַר הַתוף בִּידֵי הַדַּיָּרִים
אֲשֶׁר בָּאוּ תַּחְתֵּינוּ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן קוֹלוֹ עוֹד הוֹלֵם בְּאָזְנַי בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת.
וְזוֹ סִבָּה-מִן-הַסִּבּוֹת לְכָךְ, שֶׁבִּקֵּשׁ גּוּפֵי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים,
אַחַר מְחוֹז-חֵפֶץ שֶׁהוּא חֶמְדַּת אָבוֹת וְגַם חֶרְדָתָם.
וְאוּלָם, לא הַשֶּׁקֶט קָרָא לָנוּ לָבוֹא, בְּקוֹלוֹ הַתַּת-עוֹרִי, כִּי אִם הָרָצוֹן לִחְיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ עַד תום,
כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה חַי אֶת עַצְמְךָ עַד תום – סוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר נִכְבָּד.
כֵּן, אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ: מַדּוּעַ זְכוּתְךָ לִחְיוֹת, הִיא – כֵּן!
וּמַדּוּעַ זְכוּתִי לִחְיוֹת, הִיא – קוֹל הַדּוּמִיָּה? וַאֲנִי הַמְהַוֶּה סַכָּנָה לָעוֹלָם?!
אוּלָם אֲנִי – אִישׁ-הַסַּכָּנוֹת, הֲגם כִּי בֵּן-הַנֶּצַח – שׁוֹאֵל אוֹתְךָ:
אִם נִגְזַר עָלַי לְהִכָּחֵד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְלִצְמוחַ מִמֶּנָּה מֵחָדָשׁ בִּדְמוּת גִּבְעוֹלֵי הָעֵשֶׂב,
מַה טַעַם וּמַה מִדַּת הַצֶּדֶק, כִּי אַתָּה וְצֶאֱצָאֶיךָ תּוֹסִיפִו לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בֵּין גִּבְעוֹלֵי הָעֵשֶׂב הַנִּיחוֹחִיִּים
וּלְהַבִּיט בְּשֶׁמֶשׁ-הַמַּרְפֵּא שֶׁבְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ,
בְּעוֹד אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ – חַיֵּינוּ בְּסָפֵק-הַתָּמִיד?

==================================================================

הנה השיר המקומם של המשורר הגרמני בתרגום עברי:

גינטר גראס
מה שחייב להאמר

מדוע אני שותק ומסתיר זמן רב מדי
את אשר יתורגל במשחקי מלחמה שבסופם כולנו, השורדים
נהיה לכל היותר הערת שוליים.

נתבעת זכות המכה הראשונה
אשר יכולה להשמיד את העם האירני
המשועבד על ידי מרחיב פה ומובל לחג יובל מאורגן
כי קיים חשד שבשטחם נבנית פצצה.

עם זאת, מדוע אני נמנע מלהזכיר את שם המדינה האחרת
אשר בה במשך שנים, אם כי בסתר, הולכת וגדלה יכולת גרעינית
אבל ללא בקרה מאחר ולא מבוצע שום פיקוח?

ההסתרה העולמית של עובדות אלה
אשר גם שתיקתי להם משועבדת
רואה אני כשקרים מרשיעים
וכוח – העונש מובטח מייד כאשר מתעלמים ממנו
פסק הדין "אנטישמיות" מוכר.

כעת, בכל זאת, ארצי
אשר התמודדה עם פשעיה היא שאינם בני השוואה
הודיעה על בסיס מסחרי טהור, גם אם בשפתיים זריזות
קראה לזה פיצויים, שצוללת נוספת תסופק לישראל
אשר יחודה במוכנות לראש נפץ הורס כל
כאשר קיומה של פצצת אטום יחידה איננה מוכח
אבל כאשר יש רצון להפגין אימה
אני אומר את אשר יש להגיד

מדוע שתקתי עד כה?
כיוון שמוצאי הפגוע על ידי כתם שאין למחקו
מנע ממדינת ישראל, לה אני קשור ורוצה להמשיך להיות קשור,
מלקבל עובדה זאת כאמת מוצהרת.

מדוע אני אומר רק עתה
רב שנים ובטיפת הדיו האחרונה שלי
שהכוח הגרעיני של ישראל מסכן את שלום העולם השברירי ממילא?

כי יש להגיד את אשר כבר מחר יכול להיות מאוחר מדי
וכיוון שכגרמנים כבדי אשמה דיים,
יכולים אנו להיות הספקים של פשע שניתן לחזות מראש
ושיתוף הפעולה שלנו איננו ניתן לכפרה על ידי התירוצים הרגילים

ואכן אינני שותק יותר
כי עייף אני מצביעות המערב
נוסף לכך יש לקוות שהדבר ישחרר רבים אחרים משתיקה
וזה ימריץ את יוזמי הסיכון לוותר על האלימות
כמו כן לעמוד על כך שפיקוח קבוע על היכולת הגרעינית הישראלית
ועל האתרים הגרעיניים האירניים
על ידי סוכנות בינלאומית יוסכם על ידי ממשלות שני הצדדים

רק בדרך זאת כולנו, ישראלים ופלסטינאים, יותר מכך – כל העמים
אשר באיזור זה, מוכה שגעון, חיים בצפיפות זה ליד זה כאוייבים,
וגם אנחנו יכולים לקבל עזרה.

הערה

ה"שיר" מנוסח בצורה מאוד מתוחכמת. המטרה הפוליטית ברורה – לפרק את ישראל מיכולת ההתגוננות שלה מול סכנות השמדה.

יש בו תשובה מראש לטענות על אנטישמיות יחד עם מחוות צבועות של דאגה והכרה באשמה גרמנית המוסבת לחובה לפעול נגד סכנת השמדה – הפעם מצד ישראל…"

[ ותודה לקורא מאיה אבי מור שהעבירה לי את תרגום השיר]

==================================================================

והעיר טהרן צהלה ושמחה

אם היה צורך כלשהו כדי להבין את משמעות השיר שפרסם גינטר גראס היא ניתנה על ידי האייתולות מטהרן.

סגן שר התרבות של איראן ג'וואד שאמאקדרי שיבח את גראס במכתב פומבי בו נאמר: "אמירת האמת בצורה זו עשויה לעורר את המצפון המושתק והרדום של המערב. סופרים מסוגלים במו ידם למנוע טרגדיות אנושיות באופן שצבאות אינם יכולים".

וגם הניאו נאצים מרוצים

גם מפלגת הימין הניאו נאצית בגרמניה NPD שיבחה את גראס על דבריו.

באתר של הניאו נאצים נאמר: "גראס ניפץ את הטאבו כאשר העביר ביקורת על המדיניות התוקפנית של מדינת היהודים.

וולפגאנג גרקה, חבר הפרלמנט ממפלגת השמאל הקיצוני, "די לינקה", אמר כי "גראס צודק".

וגראס בשלו

בראיון לעיתון הגרמני "זידדויטש צייטונג" אמר גראס כי לא כיוון את ביקורתו נגד ישראל כולה אלא נגד הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו.

בתקופה הארוכה בה הסתיר גראס את העובדה שבצעירותו היה חבר בוואפן ס.ס. והתחפש ל"גרמניה אחרת" הוא הרבה להציג את העם הגרמני כקורבן, למשטר הנאצי שסבל לא פחות מעמים אחרים.

.מי היו הוואפן ס.ס.

האס אס הוקם כיחידת שומרי ראש של אדולף היטלר. אנשי האס. אס. נבחרו על פי העקרונות של טוהר הגזע ועל פי נאמנות ללא תנאי לפיהרר ולמפלגה הנאצית.
הזרוע הצבאית של האס אס, וואפן אס אס, התפתחה להיות צבא גרמני שני, בנוסף לוורמאכט, הצבא הגרמני. לוואפן אס אס יצאו מוניטין של לוחמים פאנאטיים ואכזריים מאד; יחידות וואפן אס אס סייעו בחיסול ההתנגדות היהודית במרד גטו וורשה באפריל 1943 ורצחו שבויי מלחמה אמריקניים במחנה ליד העיר מלמדי במהלך קרב הארדנים ב-1944.
האס אס נבדל מהצבא הגרמני, מהמפלגה הנאצית וממנגנון הפקידות הרשמי על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון.

סמל הוואפן ס.ס.

 

גינטר גראס ויקישיתוף

וראה גם

תשובת איתמר יעוז קסט למוחמד דרוויש

לאיים על אירן במכת מנע גרעינית


הפוסט הזה פורסם בתאריך אנטישמיות, ספרות, שואה, שירה עם התגים , , , . קישור קבוע.

3 תגובות על THE RIGHT TO EXIST

  1. פינגבאק: אתר גרמני פרסם את שירו של איתמר יעוז קסט | היגיון בשיגעון

  2. כניצול, יליד ווינא, הקורא גרמנית, מעריך אני ביותר את פרסומיך בצרוף התרגומים בנושא גונטר גראס.
    ביחוד התרשמתי מתמונתו במדים הספוגים בדמינו.
    חזק ואמץ !
    מוקירך הדורש בשלומך,
    י.ר. דויטש

  3. פינגבאק: An Israeli Poet, a Holocaust Survivor, Responds to the Poem in which Guenther Grass Writes that Israel is a Threat to World Peace | The Logic in Madness

כתיבת תגובה