"אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה לָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר הִשָּׁמְדִי לא תִּוָּתֵר עוֹד פִּסַּת עָלֵה-עֵשֶׂב עַל-פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ"

 

תרגום השיר לאנגלית ולגרמנית ונוסח שירו של גראס

פירסום השיר באתר גרמני

בתשובה לשיר שפרסם הסופר הגרמני גינטר גראס, איש הוואפן ס.ס. , בו אמר כי "לישראלים יש כוח גרעיני המסכן את השלום העולמי השברירי" פירסם המשורר איתמר יעוז-קסט, ניצול ברגן בלזן, את תשובתו המובאת כאן.

איתמר יעוז-קסט [צילום:זאב גלילי

איתמר יעוֹז-קֶסְט

זכות הקיום : איגרת-שיר לסופר הגרמני

סַכָּנָה,
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה,
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה לָעוֹלָם,


כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר הִשָּׁמְדִי לא תִּוָּתֵר עוֹד פִּסַּת עָלֵה-עֵשֶׂב עַל-פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ,
אוֹ פִּסַּת עָלֶה 'גְּרַאס' – לְמִקְטַרְתּוֹ שֶׁל מַר גִּינְטֶר גְּרַאס
עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ, מֵאָז יוֹם הִוָּלְדִי, מְהַוֶּה אֲנִי סַכָּנָה לָעוֹלָם.
כִּי זְכוּתִי הִיא זאת!
זְכוּתִי הִיא לִחְיוֹת אוֹ לָמוּת תּוֹךְ כְּדֵי הַשְׁמָדַת מַשְׁמִידַי, מִבְּלִי לִנְסועַ עוֹד כְּיֶלֶד-בֶּכִי בְּרַכֶּבֶת-מַשָּׂא
אֶל וָקוּם-הָעוֹלָם, בְּעוֹדִי מֵנִיחַ אֶת ראשִׁי בְּחֵיק אֵם הַנְּמוֹגָה בָּאֲוִיר הַצַּח שֶׁל אֶרֶץ ווֹטָאן,
וּפַח-הַשֶּׁתֶן מַתִּיז נִיצוֹצוֹת צְהֻבִּים-אֲפֵלִים אֶל קִירוֹת הַקָּרוֹן – כְּמוֹ יְרִיּוֹת-רוֹבֶה הַמַּתִּיזוֹת
נוֹזֵל צְהַבְהַב-אֲדַמְדַּם מִצַּד שׁוֹמְרֵי הָרַכֶּבֶת וּבֵינֵיהֶם – אוּלַי – גַּם הַחַיָּל ג.ג., כְּשֶׁהוּא חֲבוּשׁ קַסְדַּת-פְּלָדָה.
וְעַכְשָׁו לִבִּי מִתְפַּתֶּה לְהַקְשׁוֹת וְלִשְׁאול: לְאָן זֶה נָסַע הַחַיָּל גִּינְטֶר גְּרַאס בְּאוֹתָהּ הָעֵת?
בְּעֶצֶם, כְּבָר הַיְנוּ-הַךְ!
וּמַה עוֹד יִכָּתֵב בְּנוֹשֵׂא זֶה? אוּלַי כְּבָר הַיְנוּ-הַךְ!
הֲגַם כִּי נוֹשֵׁם אַתָּה יוֹם-יוֹם אֶל רֵאוֹתֶיךָ, סוֹפֵר מְכֻבָּד עַד-מְאד, אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהַנָּקִי, אַךְ הַמָּהוּל
בְּרֵיחוֹ שֶׁל אֵפֶר, בְּגֶרְמַנְיָה הַיְּשָׁנָה-חֲדָשָׁה.
אָכֵן, אֲנִי נָשַׁמְתִּי אוֹתוֹ רַק פַּעַם אַחַת וִיחִידָה, בְּעֵת נוֹסְעִי אֶל אַרְצְךָ יְפַת-הַנְּהָרוֹת ,(לְאַחַר הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה- הָרִאשׁוֹנָה וְהַקַּדְמוֹנִית)! וְהִנֵּה אָסַרְתִּי עַל שְׁתֵּי כַּפּוֹת רַגְלֵי לִדְרךְ עַל אַדְמַת אֲבוֹתֶיךָ.
וְאוּלָם, עוֹדִי מִתְעוֹרֵר מֵעֵת לְעֵת, גַּם בֶּעָשׂוֹר הַשְּׁבִיעִי שֶׁל שְׁנוֹת חַיַּי, וְשׁוֹלֵחַ יָדִי אֶל הַמִּטָּה הַסְּמוּכָה לִי,
אֶל מְקוֹם מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל הָרַעְיָה, כְּדֵי לְהִוָּדַע כִּי הָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג עַכְשָׁו.
וְכָךְ, בְּהָגִיחַ אוֹר הַיּוֹם הָעַז שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶל בֵּיתִי, אֲנִי פּוֹתֵחַ טֶלֶוִיזְיָה וַאֲנִי פּוֹתֵחַ רַדְיוֹ וּמַאֲזִין כִּכְפוּא-שֵׁד לִדְרָשַׁת האֲיָטוּלוֹת שֶׁל אִירָן וּלְדִבְרֵי הַשַּׂר נְשׂוּא-הַפָּנִים שֶׁל אִירָן, הַמַּרְאֶה בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו אֶת מַפַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֵאמוֹר: "הִיא קְטַנָּה כָּל-כָּךְ…תּוֹךְ שִׁשָּׁה-שִׁבְעָה יָמִים אֶפְשָׁר לִמְחק אוֹתָהּ מֵעַל הַמַּפָּה",אוֹ בִּלְשׁוֹנְךָ: "אַוּסרַדִירֶן". וְהִנֵּה אֲנִי מַאֲזִין גַּם לִדְרָשׁוֹת מַטִּיפֵי הַמִּסְגָּדִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבְאַרְצוֹת-עֲרָב בְּהַכְרִיזָם "אַוּסרַדִירֶן!", אַךְ כַּוָּנָתָם תָּמִיד אֵלַי וּלְעוֹלָם לא אֵלֶיךָ, גִּינְטֶר גְּרַאס.
וּבְכָל זאת, יֵשׁ זְכוּת הַשְּׁמוּרָה רַק לָנוּ הַיְּהוּדִים (אִם אָכֵן יֵשׁ זְכוּת כְּעֵין זוֹ לְבֶן-אֱנוֹשׁ עֲלֵי-אֲדָמוֹת): לְהִשָּׁמֵד וְלִטול עִמָּנוּ אֶל הָאֵין-יֵשׁ אֶת הָעוֹלָם שְׂבַע-הַיָּמִים, עַל סִפְרִיּוֹתָיו הַמֻּפְלָאוֹת וְעַל מַנְגִּינוֹתָיו מַכְמִירוֹת-הַלֵּב – כָּךְ-כָּךְ, לְאַחַר רִדְתֵּנוּ אֶל הַקֶּבֶר, בְּעוֹד הָאֲדָמָה פּוֹלֶטֶת קַרְנַיִם רַדְיוֹאַקְטִיבִיּוֹת
לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.
אָכֵן – לָנוּ הַזְּכוּת! וּזְכוּת זוֹ – גַּם שֶׁלִּי הִיא!
כִּי זְכוּתוֹ שֶׁל עַם-יִשְׂרָאֵל לְהָגִיף סוֹפִית אֶת שַׁעֲרֵי הָעוֹלָם לְאַחַר לֶכְתּוֹ מִכָּאן (שֶׁלּא מֵרְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי!),
וְלָנוּ הַזְּכוּת לְהַגִּיד, בִּמְחִיר הַחֲרָדָה בַּת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הַשָּׁנָה: " אִם תְּאַלְּצוּ אוֹתָנוּ בַּשֵּׁנִית לָרֶדֶת מֵעַל פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ אֶל מַעֲמַקֵּי כַּדּוּר-הָאָרֶץ – יִתְגַּלְגֵּל-נָא כַּדּוּר-הָאָרֶץ לְעֵבֶר הָאַיִן".
הֲלא זְכוּת-הַחַיִּים הִיא זְכוּת דּוּ-כִּוּוּנִית: גַּם לְךָ וְגַם לִי,     אוֹ/לא לִי וְלא לְךָ.
גִּינְטֶר גְּרַאס, סוֹפֵר נַעֲלֶה! תֻּופֵּי-הַפַּח שׁוּב רוֹעֲמִים בְּתֵבֵל!
הוֹ, כַּמָּה שִׂחַקְתִּי בְּתֻופֵּי-פַּח בְּעוֹדִי יֶלֶד רַךְ בְּבֵית אַבָּא-אִמָּא, אַךְ נוֹתַר הַתוף בִּידֵי הַדַּיָּרִים
אֲשֶׁר בָּאוּ תַּחְתֵּינוּ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן קוֹלוֹ עוֹד הוֹלֵם בְּאָזְנַי בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת.
וְזוֹ סִבָּה-מִן-הַסִּבּוֹת לְכָךְ, שֶׁבִּקֵּשׁ גּוּפֵי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים,
אַחַר מְחוֹז-חֵפֶץ שֶׁהוּא חֶמְדַּת אָבוֹת וְגַם חֶרְדָתָם.
וְאוּלָם, לא הַשֶּׁקֶט קָרָא לָנוּ לָבוֹא, בְּקוֹלוֹ הַתַּת-עוֹרִי, כִּי אִם הָרָצוֹן לִחְיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ עַד תום,
כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה חַי אֶת עַצְמְךָ עַד תום – סוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר נִכְבָּד.
כֵּן, אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ: מַדּוּעַ זְכוּתְךָ לִחְיוֹת, הִיא – כֵּן!
וּמַדּוּעַ זְכוּתִי לִחְיוֹת, הִיא – קוֹל הַדּוּמִיָּה? וַאֲנִי הַמְהַוֶּה סַכָּנָה לָעוֹלָם?!
אוּלָם אֲנִי – אִישׁ-הַסַּכָּנוֹת, הֲגם כִּי בֵּן-הַנֶּצַח – שׁוֹאֵל אוֹתְךָ:
אִם נִגְזַר עָלַי לְהִכָּחֵד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְלִצְמוחַ מִמֶּנָּה מֵחָדָשׁ בִּדְמוּת גִּבְעוֹלֵי הָעֵשֶׂב,
מַה טַעַם וּמַה מִדַּת הַצֶּדֶק, כִּי אַתָּה וְצֶאֱצָאֶיךָ תּוֹסִיפִו לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בֵּין גִּבְעוֹלֵי הָעֵשֶׂב הַנִּיחוֹחִיִּים
וּלְהַבִּיט בְּשֶׁמֶשׁ-הַמַּרְפֵּא שֶׁבְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ,
בְּעוֹד אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ – חַיֵּינוּ בְּסָפֵק-הַתָּמִיד?

ראה תשובת איתמר יעוז קסט למוחמד דרוויש

http://www.zeevgalili.com/2005/06/12708

==================================================================

הנה השיר המקומם של המשורר הגרמני:

גינטר גראס
מה שחייב להאמר

מדוע אני שותק ומסתיר זמן רב מדי
את אשר יתורגל במשחקי מלחמה שבסופם כולנו, השורדים
נהיה לכל היותר הערת שוליים.

נתבעת זכות המכה הראשונה
אשר יכולה להשמיד את העם האירני
המשועבד על ידי מרחיב פה ומובל לחג יובל מאורגן
כי קיים חשד שבשטחם נבנית פצצה.

עם זאת, מדוע אני נמנע מלהזכיר את שם המדינה האחרת
אשר בה במשך שנים, אם כי בסתר, הולכת וגדלה יכולת גרעינית
אבל ללא בקרה מאחר ולא מבוצע שום פיקוח?

ההסתרה העולמית של עובדות אלה
אשר גם שתיקתי להם משועבדת
רואה אני כשקרים מרשיעים
וכוח – העונש מובטח מייד כאשר מתעלמים ממנו
פסק הדין "אנטישמיות" מוכר.

כעת, בכל זאת, ארצי
אשר התמודדה עם פשעיה היא שאינם בני השוואה
הודיעה על בסיס מסחרי טהור, גם אם בשפתיים זריזות
קראה לזה פיצויים, שצוללת נוספת תסופק לישראל
אשר יחודה במוכנות לראש נפץ הורס כל
כאשר קיומה של פצצת אטום יחידה איננה מוכח
אבל כאשר יש רצון להפגין אימה
אני אומר את אשר יש להגיד

מדוע שתקתי עד כה?
כיוון שמוצאי הפגוע על ידי כתם שאין למחקו
מנע ממדינת ישראל, לה אני קשור ורוצה להמשיך להיות קשור,
מלקבל עובדה זאת כאמת מוצהרת.

מדוע אני אומר רק עתה
רב שנים ובטיפת הדיו האחרונה שלי
שהכוח הגרעיני של ישראל מסכן את שלום העולם השברירי ממילא?

כי יש להגיד את אשר כבר מחר יכול להיות מאוחר מדי
וכיוון שכגרמנים כבדי אשמה דיים,
יכולים אנו להיות הספקים של פשע שניתן לחזות מראש
ושיתוף הפעולה שלנו איננו ניתן לכפרה על ידי התירוצים הרגילים

ואכן אינני שותק יותר
כי עייף אני מצביעות המערב
נוסף לכך יש לקוות שהדבר ישחרר רבים אחרים משתיקה
וזה ימריץ את יוזמי הסיכון לוותר על האלימות
כמו כן לעמוד על כך שפיקוח קבוע על היכולת הגרעינית הישראלית
ועל האתרים הגרעיניים האירניים
על ידי סוכנות בינלאומית יוסכם על ידי ממשלות שני הצדדים

רק בדרך זאת כולנו, ישראלים ופלסטינאים, יותר מכך – כל העמים
אשר באיזור זה, מוכה שגעון, חיים בצפיפות זה ליד זה כאוייבים,
וגם אנחנו יכולים לקבל עזרה.

הערה

ה"שיר" מנוסח בצורה מאוד מתוחכמת. המטרה הפוליטית ברורה – לפרק את ישראל מיכולת ההתגוננות שלה מול סכנות השמדה.

יש בו תשובה מראש לטענות על אנטישמיות יחד עם מחוות צבועות של דאגה והכרה באשמה גרמנית המוסבת לחובה לפעול נגד סכנת השמדה – הפעם מצד ישראל…"

[ ותודה לקורא מאיה אבי מור שהעבירה לי את תרגום השיר]

==================================================================

והעיר טהרן צהלה ושמחה

אם היה צורך כלשהו כדי להבין את משמעות השיר שפרסם גינטר גראס היא ניתנה על ידי האייתולות מטהרן.

סגן שר התרבות של איראן ג'וואד שאמאקדרי שיבח את גראס במכתב פומבי בו נאמר: "אמירת האמת בצורה זו עשויה לעורר את המצפון המושתק והרדום של המערב. סופרים מסוגלים במו ידם למנוע טרגדיות אנושיות באופן שצבאות אינם יכולים".

וגם הניאו נאצים מרוצים

גם מפלגת הימין הניאו נאצית בגרמניה NPD שיבחה את גראס על דבריו.

באתר של הניאו נאצים נאמר: "גראס ניפץ את הטאבו כאשר העביר ביקורת על המדיניות התוקפנית של מדינת היהודים.

וולפגאנג גרקה, חבר הפרלמנט ממפלגת השמאל הקיצוני, "די לינקה", אמר כי "גראס צודק".

וגראס בשלו

בראיון לעיתון הגרמני "זידדויטש צייטונג" אמר גראס כי לא כיוון את ביקורתו נגד ישראל כולה אלא נגד הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו.

בתקופה הארוכה בה הסתיר גראס את העובדה שבצעירותו היה חבר בוואפן ס.ס. והתחפש ל"גרמניה אחרת" הוא הרבה להציג את העם הגרמני כקורבן, למשטר הנאצי שסבל לא פחות מעמים אחרים.

.מי היו הוואפן ס.ס.

האס אס הוקם כיחידת שומרי ראש של אדולף היטלר. אנשי האס. אס. נבחרו על פי העקרונות של טוהר הגזע ועל פי נאמנות ללא תנאי לפיהרר ולמפלגה הנאצית.
הזרוע הצבאית של האס אס, וואפן אס אס, התפתחה להיות צבא גרמני שני, בנוסף לוורמאכט, הצבא הגרמני. לוואפן אס אס יצאו מוניטין של לוחמים פאנאטיים ואכזריים מאד; יחידות וואפן אס אס סייעו בחיסול ההתנגדות היהודית במרד גטו וורשה באפריל 1943 ורצחו שבויי מלחמה אמריקניים במחנה ליד העיר מלמדי במהלך קרב הארדנים ב-1944.
האס אס נבדל מהצבא הגרמני, מהמפלגה הנאצית וממנגנון הפקידות הרשמי על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון.

סמל הוואפן ס.ס.

 

גינטר גראס ויקישיתוף

וראה גם

תשובת איתמר יעוז קסט למוחמד דרוויש

http://www.zeevgalili.com/2005/06/12708

לאיים על אירן במכת מנע גרעינית

תגובה שנשלחה בדוא"ל

מיה ברטל

מצטטת  את דבריו של אייל שחל, ילד בן עשר וחצי, חברי לפייסבוק.

הוא כתב בצורה הקצרה ביותר והטובה ביותר מה שאני חושבת ומרגישה.

 "רשע מה הוא אומר? – 'מה האנטישמיות הזו לכם. עוד תחריבו את איראן ברשעותכם'.  לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל [מכלל האנושות] כפר בעיקר.  (גבולות השפיות וההגינות שבין אדם לאדם ובין עם לעם כנראה מוגבלים אצלו עד מאוד).  ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו:  'בעבור זה עשה ה' לי בצאת אבי-סבי מגרמניה, גינטר גראס.  לו – ולא לך.  אילו היית שם כיהודי, הר גראס, ולא כחבר אס.אס., אתה – בטוח לא היית נגאל'".

גינטר גראס, איש מכוער מבחוץ ומבפנים,  מעז בחוצפתו לקרוא לעצמו "ניצול".  יש לי בחילה מהאיש הזה שזקנתו מביישת את נעוריו.  מי הוא בכלל. יבחוש בן שלולית.

מיה ברטל

==================================================================

מאת דורית לנץ:‏

וואו!! שני קולות מן העבר!

אני הגעתי לאתר ברגע זה, כאשר שלחו לי קישור לשירו של איתמר יעוז – מחנכי הדגול מתיכון ה. המורה הכי לא סטנדרטי שהיה אי פעם. ואז גיליתי את גלילי . גם אני זוכרת אותך מ"ידיעות" בשנים שהייתי סתם סטודנטית שהקלידה חדשות בבוקר ואחר כך עבדה עם להב וורדי. כמה נעים לגלות ששניכם כותבים במלוא המרץ.
אני רחוקה – כנראה – מרחק רב מהדעות המובעות ומובאות כאן – אבל מענין לי לקרוא אותן. ואם התגובה מגיעה גם למשורר – שלא בטוח שיזכור מי אני – אז הנה הזדמנות להודות על שנים מיוחדות.

================================================================.
אינג' דוד אהרני, מורה דרך
כמי שנולד בשנת הלידה של גינטר גראס בעיר שנקראה אז "העיר החופשיתדנציג" בה גדלתי עד 1934 כאשר עלינו ארצה הורים וארבעה בנים .
כבן הצעיר למשפחה זו שהאבא ושנים מהבנים עשו נצורות  שאיני יכול לפרט כאן, האח השלישי היה אייק אהרונוביץ רב החובל של יציאת אירופה תש"ז (אקסודוס) בין עשרים ושתים, עם 4,500 ניצולי שואה, ובן עשרים ושלוש רב חובל של אחד הפאנים, על הפאן השני גד הילב, שניהם בני עשרים ושלוש עם 17,000 ניצולי שואה. הפאנים הפליגו, למרות אייום טרומן, שנלחץ על-ידי הבריטים, על בן-גוריון, למנוע הפלגת האוניות. אני הייתי באירופה ב-1947 ואחרי תש"ח בגבעתי הפלגתי על אחד הפאנים שהפכנו מאונית מעפילים (8,000 איש) לאוניית עולים (2,000 איש ).
בהתחשב עם כל מה שנאמר, אני מרשה לעצמי לומר למר יעוז קסט, שאנו כבר מזמן לא אנשים של " תמות נפשי עם פלישתים".
יודפת, גמלא, מצדה, ומצדה של חיפה 1942 (תוכנית ד') הם כבר לא השפה שלנו.
יעוז קסט – את כוחנו לא יקחו בגזירת מחלפות ראשינו, אותנו לא ייאשו בניקור עינינו, אנו לא נעמוד בין שני עמודי בנין.
אנו עם של נצח ישראל לא ישקר.
 
פורסם בקטגוריה אנטישמיות, גרמניה, גרעין פצצה, שירה, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

35 תגובות בנושא "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה לָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר הִשָּׁמְדִי לא תִּוָּתֵר עוֹד פִּסַּת עָלֵה-עֵשֶׂב עַל-פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ"

  1. פינגבאק: אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה לָעוֹלָם | ShilohInSense

  2. פינגבאק: "מבחן הילדים הבוערים" כנימוק מכריע להחלטה לתקוף את איראן | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: כלים חדשים לשיפור הקריאה וההפצה של "היגיון בשיגעון" | היגיון בשיגעון

  4. פינגבאק: יום הזיכרון לשואה ולגבורה | היגיון בשיגעון

השאר תגובה