ונתנה תוקף – פרוש התפילה ותולדותיה
אובמה בעקבות צ'מברלין – אסון לעולם ולישראל
"העיקר לדבר." צ'מברלין נפגש עם היטלר.
המאמר נכתב זמן קצר לאחר עליית אובמה לכס הנשיאות ומובא כאן כלשונו
[יולי 2016 – החלטת אובמה למנוע את הסיוע לפיתוח כיפת ברזל מאששת את התחזית הקודרת ]
הנשיא הכוכב של ארצות הברית פותח במסע חינחונים לעבר המשטרים המתועבים ביותר שידעה האנושות. הוא הפך במחי יד את ציר הרשע לציר הבירבורים. העיקר לדבר: עם אסאד, עם אחמדיניג'אד, ובקרוב עם החמאס. ובינתיים הצנטריפוגות באיראן מסתובבות במהירות מטורפת. שנת 1938 כבר כאן.
תשעה באב – כל הקישורים
חורבן ירושלים ובנייתה – באגדה ובפיוט
http://www.zeevgalili.com/2000/07/54
הניגון של חסידי מודזיץ' ל"אלה אזכרה"
http://www.zeevgalili.com/2009/09/6383
על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים
http://www.zeevgalili.com/2004/07/300
זעקת האבות על נפילת הל"ה
http://www.zeevgalili.com/2006/03/219
החורבן בגלל שינאת חינם – סיפור
http://www.zeevgalili.com/2010/07/9771
אורי צבי – המשורר שחזה את השואה
http://www.zeevgalili.com/2009/04/2847
האם הגיע הזמן לאחד את תשעה באב ביום השואה
http://www.zeevgalili.com/2013/07/18599
תגובות
בתצלום רואים כי נשים התפללו צמוד לכותל. וזכור לי , מביקורי שם בילדותי, כי אכן כך היה. אז לא היתה מדינת ישראל ולא היה "רב הכותל".ואשר לפולחני תשעה באב : הרבנות במשך הדורות הצליחה ליצור את פרדיגמת "שנאת חינם" ולמחוק את הסיבות הפוליטיות/גיאו-פוליטיות שגרמו לחורבנים.
אליעזר רמון
המהפכה התרבותית מן הפטפון לאייפון
צעיר בן ימינו לא יבין זאת * בעבר הלא רחוק כדי לשמוע מוסיקה היית צריך להיות עשיר * לא רק כדי לרכוש כרטיס לקונצרט * גם כדי לרכוש רדיו ולהאזין לתקליט * בין כל מהפכות הטכנולוגיות של ימינו תופסת המוסיקה מקום מרכזי כמהפכת תרבות
לפני כמה שנים נזקקתי לנסוע נסיעות רבות באוטובוסים – בעיר ומחוצה לה. החלטתי לנצל את הזמן הרב שביליתי בהמתנות ובנסיעות להאזנה למוסיקה. וכשאני אומר מוסיקה הרי בהקשר זה כוונתי בעיקר למוסיקה קלאסית.
האזנה למוסיקה, לטעמי, היא בראש ובראשונה באולם קונצרטים ובמגע המחשמל עם האמן והתזמורת. במקום השני: האזנה לתקליטור בכורסה, בעיניים עצומות ובריכוז. איני מתנזר כמובן מהאזנה, תוך כדי עבודת הכתיבה שלי. האזנה כזו היא גורם מפרה, מעורר ומרגיע. אך אין בה מן ההנאה השלמה של האזנה בלבדית. מעולם לא נמניתי עם חובבי המוסיקה המתרוצצים ברחובות כשאוזניות צמודות לאוזניהם.
אך במציאות החדשה בה אנו חיים ההכרח לא יגונה. פניתי אפוא לחנות גדולה למכשירי אלקטרוניקה. ביקשתי לרכוש "דיסקמן" – מכשיר שהיה אז בתודעתי הדבר החדיש ביותר כאמצעי להאזנה מחוץ לאולם הקונצרטים או הבית. מכשיר שיאפשר לי לשמוע גם בדרכים את אוצר התקליטורים שבביתי.
המוכר הסתכל עלי קצת בתימהון כשהצגתי את בקשתי. חיטט במעמקי המחסן וחזר עם המוצר בפנים מאירות.
"יש לך מזל", אמר לי, "זהו המכשיר האחרון. ויותר לא יהיו". שמחתי על המציאה, אך כשהבאתי אותה הביתה הסתכל עלי בן הזקונים שלי במבט מזלזל, כמעט ברחמנות.
"לרכוש היום דיסקמן", אמר לי, "זה כמו לרכוש עגלה רתומה לסוס במקום המכונית שלך". הוא שלף מכיסו גליל קטן בגודל של קופסת גפרורים, שאני עצמי קניתי לו כמתנה ליום הולדתו.
"קח", אמר , "בתוך הקוביה הזו תוכל להכניס את כל הסימפוניות של בטהובן, את כל הרביעיות והחמישיות של שוברט ועוד יישאר מקום לבאך ולויואלדי".
שמעון פרס – הסיפור האמיתי מאחורי הפסטיבאל הצפון קוריאני
כושי אינו מסוגל להלבין את עורו ונמר אינו יכול להסתיר את חברבורותיו. נחש אינו יכול להפוך לציפור שיר ושמעון פרס היה ונשאר "חתרן בלתי נלאה".
להמשיך לקרואיורם קניוק 1930 – 2013

יורם קניוק בצעירותו בשער ספרו נייר של זכוכית
יורם קניוק, שנפטר אתמול, נמנה כאילו עם סופרי דור הפלמ"ח. זה נכון מבחינה כרונולוגית אך יורם לא היה שייך לשום אסכולה. הוא חרג מן המסגרת ובלט במקוריותו וביצירתיות השופעת שלו שנמשכה עד יומו האחרון. פרק מיוחד בחייו הוא המעבר שעשה הפלמ"חניק איש השמאל, מזהות ישראלית לזהות יהודית. תחילה דרך הזדהות עם יהודי השואה ואחריה עם חיפוש שורשים במקורות רחוקים יותר.
להמשיך לקרוא
מי רצח את חיים ארלוזורוב
בימים אלה מלאו 80 שנה לרצח חיים ארלוזורוב, שהיה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות ומן המנהיגים הבולטים של תנועת העבודה ושל הישוב בארץ ישראל. יש תשובה לשאלה הזו אך חוקרים ואישי ציבור מתעלמים ממנה.
שבוע הספר נפתח – הספרים שכדאי לקרוא
הערב נפתח שוב שבוע הספר העברי. במקום לחטט בערמות המיגעות. במקום לחפש מציאות של ארבעה ספרים במאה שקל. מוגשת כאן רשימת ספרים שתמיד כדאי לרכוש ולקרוא – מלובנגולו מלך זולו ועד מורה נבוכים, מהנסיך הקטן ועד באה הרוח.
DEADLINE ["דד ליין" ] – משמעות הביטוי, מקורו וגילגוליו
המושג היסודי הזה של התקשורת בעידן דפוס העופרת היה תקף כל עוד למלה הכתובה היה תוקף יותר ממראה עיניים
"דדליין" [DEADLINE] הוא אחד ממונחי היסוד בתקשורת. ליתר דיוק: התקשורת של פעם. הוא רלבנטי לתקשורת בעידן האייפון כמו הכרכרה הרתומה לסוסים בעידן הסילון.
משמעות הביטוי: נקודת הזמן האחרונה בה על הכתב או הצלם להביא את החומר לקראת פרסומו.
מקור הביטוי הוא במלחמת האזרחים האמריקנית. צבאות הצפון והדרום הצליחו לשבות לוחמים רבים. לא הייתה אפשרות להקים מחנות מאובטחים וגם לא גדר תיל. הם ריכזו את השבויים באזור מישורי, ציירו סביבם קו, או בנו מחיצה סמלית, אותם כינו .DEADLINE כלומר: קו המוות. כל שבוי שהעז לחצות קו זה אחת דינו למות בירייה ממגדלי השמירה שהוצבו מסביב לקו.
[מקור: BREWER'S DICTIONARY PHRASE& FABLE ]
איך כמעט הוקמה המדינה בשנת 1940
– מאת בני גבירצמן –
בקיץ 1939, בעת שענני המלחמה התקדרו מעל אירופה, בדק זאב ז'בוטינסקי תכנית של אברהם (יאיר) שטרן [שהיה אז בין ראשי אצ"ל] להנחית בחופי הארץ צבא יהודי, שיתפוס את השלטון מידי הבריטים ויקים מדינה יהודית.
הבדיקה התבססה על כך ששלטונות פולין היו מוכנים לסייע למימושה ואצ"ל החל בהכנות מעשיות לביצועה. אלא שב-1 בספטמבר 1939 פלשו הנאצים לפולין ובמקום עצמאות ניחתה על העם היהודי השואה.
המטרה: להיפטר מן היהודים
בשנות "המרד הערבי" 1936-1939 זכה אצ"ל לסיוע צבאי נדיב מאוד ממקור שלכאורה היה בלתי סביר לחלוטין: ממשלת פולין האנטישמית.
לא היה זה מ"אהבת מרדכי". המניע לסיוע הזה היה רצון להיפטר מן היהודים בפולין. אם תעזור פולין ליהודים להשתלט על ארץ-ישראל ולהקים בה מדינה עצמאית – יעלו אליה יהודי פולין בהמוניהם וישחררו את הפולנים מנוכחותם.
כדי לקבל החלטה זו נדרש מממשלת פולין אומץ רב. שכן, נוכח האיום הגובר מצד גרמניה הנאצית, נזקקה פולין לסיוע מבריטניה. אולם הרצון להיפטר מהיהודים גבר על כל השיקולים האחרים.




![שמעון פרס [ויקיפדיה אנגלית]](https://i0.wp.com/www.zeevgalili.com/wp-content/uploads/2013/06/שמעון-פרס-ויקיפדיה-אנגלית.jpg?resize=625%2C607)

