ספר על "חוקר ארץ ישראל" שמעולם לא ביקר בארץ * תמונה מזוייפת של התפוצצות החללית קולומביה * שלדי נפילים "נתגלו" באמצעות  תכנה גרפית * מגן דוד שצוייר על הדולר ומעולם לא היה מגן דוד * נפוליאון הכריז כאילו על מדינה יהודית * אלה רק חלק מהבדותות והמתיחות שהאינטרנט מאכיל אותנו בהן.

תמונתו המזויפת של בן לאדן המת

זמן קצר לאחר שיחידת העילית של המארינס חיסלה את בן לאדן כבר נפוצה באינטרנט תמונתו של בן לאדן המת. זו התמונה שהופצה:

מקבלי התמונה ואלה שהמשיכו להפיצה לא שאלו עצמם איך הגיעה התמונה הזו לאלמוני שהפיץ אותה. אך מי לא רוצה לראות במותו של אותו רשע?

לא חלפו אלא ימים אחדים ונחשפה ההונאה או המתיחה. הנשיא אובמה הודיע שהחליט לא לפרסם את תמונת אובמה המת. יחד עם זאת פורסמו פרטים ואף תמונת עורף של אובמה החי במבצרו שבפקיסטן. נתברר שהרוצח שהיה צעיר ונמרץ בראשית דרכו הספיק להזדקן ושיבה זרקה בשערו. בקלטות שהפיץ נראה אמנם כבעל בלורית שחורה. נתברר שהוא נהג לצבוע את שערות ראשו וזקנו בכל פעם שעלה לשידור. המזייפים לא ידעו זאת כמובן והפיצו תמונה של אובמה שחור שער. כאילו הכין עצמו לבואם של מחסלי "אריות הים" ודאג לכך שייראה צעיר ויפה.

האם הוצב ששלט למען ביבי בכנסייה נידחת?

 

 

קורא יקר. התמונה למעלה ודאי זכורה לך מן המאמר שפרסמתי בשבוע שעבר. "מי מפחד מברק אובמה".
http://www.zeevgalili.com/?p=799
אך אם תתבונן היטב תבחין שיש שינוי בכתובת שעל השלט. בתמונה מן השבוע שעבר הכתובת היתה (באנגלית) שנה טובה הצביעו בשביל השווארצער (שחור ביידיש). בתמונה שלמעלה הכתובת היא: "התשובה לאובאמה הצבע ביבי".

הבעיה היא ששתי התמונות מזוייפות וזכות היוצרים לזיוף השני מגיעה לי, לבושתי.

אני אומר לבושתי כי הפעם נפלתי בפח  של הונאה אינטרנטית, למרות אמצעי הזהירות שאני נוקט כפי שאספר בהמשך.

מסר מבן משפחה

את התמונה קיבלתי מבן משפחה ממוצא אמריקני המתגורר בישראל. הוא קיבל אותה מידיד  בארצות הברית ולא היה לי מקום לחשד שזו אינה תמונה אוטנטית של שלט בכניסה לבית כנסת אמיתי.

הראשון שחש שמשהו כאן אינו כשורה היה חברי הטוב, בכיר הכליזמרים בישראל, מוסה ברלין. הוא הפנה את תשומת לבי לכך שהשלט מוצב על עמוד דמוי צלב. אך באמריקה, בה יש בתי כנסת שבהם מחתנים זוגות חד מיניים או זוגות בני דתות שונות זה לא נראה לי יוצא דופן.

מי שגילה לי את התרמית הוא הקורא מיכאל זילברמן. הוא חשף בפניי את העובדה שהשלט האמור מזוייף באמצעות אתר מיוחד לזיוף שלטים  שיש לו מטרות מיסיונריות.

נכנסתי לאתר והכנתי את השלט שלמעלה.
זו ההזדמנות לספר משהו על הונאות אינטרנט  ועל הדרך להיזהר מפניהן (עכשיו אני חכם לאחר מעשה.  להגנתי אומר כי כבר כתבתי על כך כמה פעמים).

זהירות: "שתוקים"

לפני זמן לא רב קיבלתי באינטרנט סידרת תמונות מדהימה: צילום מקרוב  של המעבורת המתפוצצת "קולומביה" (שבתוכה נמצא כזכור האסטרונאוט הישראלי  אילן רמון).  בכיתוב נאמר כי התמונות צולמו בידי לוויין ישראלי שעבר בקרבת המעבורת בעת התפוצצותה. ברור קצר העלה כי לא היו דברים מעולם. שום לוויין ישראלי לא צילם את המעבורת. סידרת התמונות הייתה עבודה בעיניים באמצעות תוכנה לעיבוד צילומים.

התופעה הזו  של מסרים הנשלחים באינטרנט, בלי שיש להם ידיים ורגליים, נפוצה מאד. רבים מנסים להוליך שולל, אך רבים יותר הפתאים שמאמינים למסרים וממשיכים בהפצתם. אני מציע לקבוע מונח חדש  למסר אינטרנטי  שאין לו אבא – "שתוקי". ה"שתוקי" הוא מושג תלמודי שמשמעותו ילד שלא ידוע מי אביו. הוא נקרא כך משום שכאשר הוא שואל את אמו מי אבא היא משיבה לו "שתוק".
אני מציע לקוראיי לברר מי ה"אבא" של המסר שהם מקבלים. אם השולח אומר כי אינו יודע וכי קיבל ממישהו, מקומו של המסר הוא לפח האשפה של המחשב.

מגן דוד על הדולר

יש "שתוקים" המבוססים על איזו עובדה נכונה ולכן מעוררים אמון. כזהו השתוקי שקיבלתי לפני זמן על דמות יהודית חשובה בהיסטוריה של ארצות הברית – חיים סלומון.  לפי הסיפור שקיבלתי גייס חיים סלומון את הקהילה היהודית של ארצות הברית לעזרתו של ג'ורג' וושינגטון. לפי המסר הורה וושינגטון להנציח את תרומתו של סלומון בשטר הדולר האמריקני. זאת,  על ידי סימון מגיני דוד מעל ראשו של הנשר ומתחתיו ציור מנורת שבעת הקנים. השולח המקורי של המסר (שזהותו אינה ידועה כמובן) העיד על עצמו כי היה עד לכך שבימים אלה הוקם לוח זיכרון לזכרו של סלומון בבית כנסת באקדמיה הצבאית האמריקנית ווסטפוינט. המכתב הזה התגלגל גם למדור המכתבים של "מקור ראשון" ונראה על פניו כמסמך אותנטי.

ביקשתי מידיד אמריקני לבדוק את העניין ונתברר כי סלומון היה אכן מממן חשוב של המהפכה האמריקנית ויש עליו  שפע של חומר אמיתי באתרים רבים באינטרנט. אבל שטר הדולר הנוכחי עוצב בשנת 1956, שנים רבות אחרי המהפכה האמריקנית.  הכוכבים שמופיעים בציור הם בני 5 קצוות (ולא 6 כבמגן דוד)  ומנורת שבעת הקנים היא תשע נוצות של הנשר שבכנף. כל הסיפור  אינו אלא בדותה או אגדה אם תרצו.

מסרים מעוררי חרדה

יש שתוקים שפורטים על חרדותיהם של בני אדם. כזה היה המסר על ניסוי שנערך כביכול לגבי השפעת הקרינה של שני טלפונים סלולריים. השתוקי האלמוני שלח אפילו תמונה בה נראית ביצה המוצבת בין שני ניידים ונאמר שם כי לאחר שיחה של 65 דקות הפכה הביצה הטריה לביצה קשה.  והנמשל ברור: שיחה ממושכת בנייד מטגנת את המוח שלך.

קבצנים מתאבדים

מסר מפחיד אחר מופץ עדיין בימים אלה. נאמר בו:
"בימים אלו מסתובבים קבצנים ברחובות ובצמתים קבצנים אלו יושיטו אליכם יד בבקשה לקבל כסף קטן. בשום אופן אין לגשת אליהם/לתת להם כסף או אפילו לדבר איתם. מדובר במחבלים מתאבדים אשר חולים בשפעת עופות פרוסטטית. כל מגע עם האנשים האלו מדבק מאד. נא להפיץ הודעה זו לכל מי שאתם מכירים. רב פקד ג'ורש, משטרת ישראל מרחב מרכז, ד"ר הילה בקר, ראש מחלקת מחלות מדבקות,בי"ח איכילוב".

את המסר הזה קיבלתי מידיד שאני מכיר כאדם רציונאלי וחכם. שאלתי אותו: האם לא עלה בדעתך שלמשטרת ישראל יש דרכים יעילות יותר להפצת אזהרה כזו? מה זה בכלל שפעת עופות פרוסטטית ואיך בדיוק פועלים המחבלים האלה בהדבקת הנהגים ? לידידי לא היתה תשובה. הוא קיבל את ההודעה מאיזה אדם שלא נדבק  בשפעת העופות אלא בחרדה.

העיתונאי שלא היה

והרשימה ארוכה: תמונה אותנטית  כביכול של מוצב צה"ל ועליו השלט :"מחבל יקר, עקב המשחק יהיה הש.ג. סגור. מקרים דחופים יטופלו במחצית". או תמונה בה נראית קבוצה של זקנות  סביב מחשב לפטופ, או תמונה של מפגינים איסלאמיים הנושאים שלטים"אנחנו אידיוטים", "הפציצו אותנו" ועוד.

רבים נופלים בפח  ומפרסמים את ה"שתוקים" כמסמכים אותנטיים. כזה היה המאמר שפרסם כאילו עיתונאי ספרדי  שבו אמר בין היתר: "גרשנו את היהודים מספרד והשמדנו אותם באירופה ובמקומם קיבלנו את הקללה המוסלמית". מאמר מצויין. הבעיה היתה (וכך העלתה בדיקה שערכתי) שלא קיים עיתונאי בשם שהופיע בכתבה ולא קיים עיתון כזה. ובינתיים המאמר הופיע בשני מקומות ב"מקור ראשון" ובעוד כמה עיתונים.

המשיבון המצחיקון

והנה דוגמא ל"שתוקי" שגם בו נפלו רבים בפח. מורה ששלח לי אותו  היה מוכן להישבע שזה מסמך אמיתי. ונימוקו עמו:  זה מתאים למה שקורה בבית הספר שלו – אמר.

 מדובר בהודעת הפתיחה של המערכת לניתוב שיחות בבית-הספר התיכון "פסיפיק" בקליפורניה

"שלום, הגעתם למערכת לניתוב השיחות של בית-הספר. על מנת לעזור לכם להגיע לשלוחה הרצויה אנא הקשיבו לכל האפשרויות העומדות בפניכם,לפני בחירת השלוחה המתאימה.
המעוניינים לשקר בקשר לחיסורים של בנכם/בתכם אנא הקישו 1
לתרץ את סיבת אי הכנת שיעורי הבית של ילדכם אנא הקישו 2
להתלונן על מעשינו נא להקיש 3
לקלל מישהו מצוות בית-הספר נא להקיש 4
לברר מדוע לא קבלתם מידע המופיע במכתבים שנשלחו אליכם בדואר או נמסרו לכם דרך ילדיכם אנא הקישו 5
אם ברצונכם שנגדל את ילדכם יש להקיש 6
אם ברצונכם להכות או להעיף למישהו סטירה אנא הקישו 7
על מנת לבקש שיחליפו את המורה בפעם השלישית השנה נא להקיש 8
למעוניינים להתלונן על ההסעות נא להקיש 9
לתלונות על ארוחות הצהריים נא להקיש 0

הרקע להודעה המצחיקה הזו במשיבון, לפי אותו מסר, היה יישום המדיניות בה הוטלה על ההורים האחריות לכך שהתלמידים יכינו שעורים ולא ייעדרו מבית הספר.

למעלה: הפגנת מוסלמים הנושאים כתובות: "אנו אידיוטים", "הפציצו אותנו" ,"בבקשה בעטו בעכוזנו".  כפי שניתן לקרוא מתחת לתמונה מישהו כבר עשה מזה ביזנס ומוכר את הצילום המזוייף כפוסטר.

למטה: הצילום המדומה של מעבורת החלל "קולומביה" שנעשה כביכול מלווין ישראלי.

חוקר ארץ ישראל  שלא ביקר בפלסטינה

בשנים האחרונות נפוץ באינטרנט סיפור משובב לב. תחילה כמכתב של אספן מקיסריה. אחר כך בצורת מכתב של עורך דין ולבסוף מופצת גם מצגת.

מדובר בספר "סיור בפלסטינה 1696". מפיצי המכתב, ההודעה והמצגת מגלים בקיאות רבה בשפה הלטינית בה נכתב הספר ומביאים פרטי פרטים על סיור שערך המחבר בארץ באותה שנה. במכתב הראשון שקיבלתי בנושא בשנת 2004 מאת יהודי בשם אבי גולדרייך, נאמר כי גילה בחנות ספרים עתיקים בבודפשט  ספר מופלא החושף את המצב בארץ במאה ה-17. וכך כתב בין היתר:

"הספר מתאר תמונת מצב של פלסטינה בין השנים 1695 עד 1705
הגיאוגרף תיעד עיר עיר, חורבה חורבה, הכל מבוסס על השמות שמצא  בתלמוד ובמשנה".

ולסיום כתב:

"כמעט ולא היו מוסלמים בארץ באותה עת. בשכם, היו רוב התושבים שומרונים. היו נוצרים, יהודים והמוסלמים היו מיעוט!!!
הספר נרכש על ידי ומצוי ברשותי.כמובן שאין כל אקסמפלר נוסף."

פניתי אז לידידי דן ירדני, אספן ומומחה לספרים עתיקים. הוא צינן את התלהבותי הראשונית מן הספר. הוא גילה לי שלא רק שהספר שרכש מר גולדרייך איננו אכסמפלר יחיד אלא שירדני עצמו רכש לפני כמה שנים עותק אחד ב-300 דולר ומכר אותו, הואיל ולספר אין שום ערך היסטורי. המחבר, הדריאני רלאנדי שמו, כתב הרבה עמודים על ארץ ישראל אך  לא ביקר כאן מעולם. ירדני ידע לספר לי כי זו תופעה ידועה של התקופה. למשל כמעט כל המפות של ארץ ישראל צוירו על ידי אמנים שלא ביקרו בארץ והוסיפו פרטים מדמיונם (כמו נהר בין הים התיכון לכינרת ומקור חדש לירדן בשם יור).

בעקבות חוות דעת זו עזבתי את העניין. אך האינטרנט המשיך לפעול במרץ. את הטיפול בנושא נטל על עצמו  עו"ד חיים יואבי רבינוביץ שפנה במכתב פומבי לרבים, וביניהם אלי, לפעול לתרגום הספר שלדעתו מוכיח סופית את אי קיומו של עם פלסטיני בארץ. הוא הוסיף שהמחבר נשלח לארץ וסייר ב-2500 מקומות וגילה שבארץ היו יהודים, שומרונים ונוצרים ומעט מאד מוסלמים.

לאחר מכתב זה הופיעה באינטרנט מצגת בלי שם של אבא. כאן כבר מגלה המחבר האלמוני שהספר לא כל כך נדיר ועותק שלו נמצא גם באוניברסיטת חיפה. במצגת "גילויים" שאינם גילויים למי שמצוי קצת בספרות הנוגעת לתולדות ארץ ישראל. למשל שמכל הישובים בארץ רק רמלה הוקמה על ידי הערבים וכל יתר הישובים הוקמו על חורבות ישובים עתיקים.

לפי הדיווח  של חסידי הספר הארץ היתה באותה שנה ריקה לגמרי מתושבים מוסלמים. רוב התושבים בערים היו יהודים והאחרים נוצרים.

אין לי ספק שמגלה הספר והמתאמצים להפיץ את תוכנו לא התכוונו להוליך שולל וכוונתם היתה טובה. אך הם הקדיחו את התבשיל. אין צורך להגיע למגילת סתרים בחנות נדחת בבודפשט  כדי לדעת מה היה בארץ בתקופה האמורה.  ראשית יש בידינו עשרות ספרי מסע של יהודים מן המאה ה-11 ועד המאה ה-19 (האחד יצא על ידי אברהם יערי והשני על ידי יהודה דוד אייזנשטיין). ראו אור עשרות ואולי מאות ספרי מסע של נוצרים לארץ ישראל. ומעל לכל יש מחקרים מפורטים המבוססים על עדויות ומסמכים מארכיונים מאותה  תקופה.

 אבל חסידים שוטים אינם מתייחסים לעובדות. הסיפור על הביקור בפלסטינה נפוץ בעשרות אתרים (ראה בגוגל) ואיש לא טרח לתקן.

כל החוקרים הרציניים מצאו כי הישוב הערבי בארץ ישראל בתקופה זו – עד לסיום השלטון העותמני – היה סטטי ונע כנראה בסביבות 300 אלף נפש או פחות (המספר המדוייק לא ידוע), רובם מהגרים שבאו או הובאו בכוח  מארצות שכנות וגם מארצות רחוקות  (אפילו ממלטה). אין שום קשר בין נתונים אלו לבין שלילת קיומה של ישות פלסטינית. גם הקיצונים שבחסידי הפלסטינים יודעים כי כישות הם הופיעו רק סמוך לראשית המנדט הבריטי. אפילו חבר הכנסת הנמלט עזמי בשארה הצהיר בתכנית טלוויזיה כי לדעתו אין עם פלסטיני וכי העם הפלסטיני הוא המצאה של הקולוניאליזם.

לתועלת הקורא העברי כמה ספרים שיאירו את עיניו:

יצחק בן צבי – ארץ ישראל וישובה בימי השלטון העותמני

יהושע פראוור – תולדות ממלכתהצלבנים בארץ ישראל

שמואל קליין – תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל

אברהם יערי – אגרות ארץ ישראל

מיכאל איש שלום – מסעי נוצרים לארץ ישראל

 

האם נתגלו שילדי הנפילים

מזה זמן מופצות באינטרנט תמונות מדהימות. נראים בהם שילדי אדם ענקיים הנראים גדולים פי שלושה או ארבעה משלדים של אנשים רגילים. לתמונות מצורף טקסט המתאר את גודל הגילוי ואפילו מפה של האזור בו נתגלו השרידים המאמתים את שנאמר בספר במדבר :"וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (ספר במדבר פרק יג  פסוק לג).

בדיקה יסודית של הצילומים מלמדת כמובן שזו עבודה בעיניים.

האם כתב נפוליאון הצהרת העצמאות של מדינת היהודים

 באינטרנט מופץ  (ינואר 2011) המסמך הבא:

 ב-20 באפריל 1799, במהלך הטלת המצור על עכו, סבר נפוליאון כי הוא מרוחק מהלך יום מירושלים, וצפה כי עם כיבושה, הוא יכריז על עצמאותה של מדינת היהודים. לפיכך, הוא חיבר הצהרה, בהנחה שהוא אכן יוכל להכריז ביום המחרת על המדינה היהודית, בירושלים. אלא שהאנגלים עצרו את התקדמותו של נפוליאון, שנאלץ לסגת. הצהרת נפוליאון לא הוכרזה מעולם, והיא נגנזה בארכיונים הצרפתים.

להלן נוסחה המקורי של ההצהרה:

הכרזה אל האומה היהודית, המטה הכללי ירושלים, ה-20 באפריל 1799, השנה ה-VII לרפובליקה הצרפתית

מאת: נפוליאון בונפארטה, המפקד הראשי של הצבאות הצרפתים באפריקה ובאסיה

אל: היורשים החוקיים של פלסטינה –בני ישראל, בני אומה ייחודית אשר במשך אלפי שנים הצליחו הכיבושים והעריצות לגזול מהם את אדמתם, אבל לא את שמם ולא את קיומם הלאומי.

   הבוחנים בקפידה וללא משוא פנים את גורל האומות, אפילו אם הם חסרים את היכולת הנבואית של ישראל ושל הנביא יואל, מסיקים את האמת שבדברי הנבואות של הנביאים הגדולים, אשר ערב חורבן ציון ניבאו כי ילדיו של האל יחזרו למולדתם בשירה וברינה וכי העצב והאנחות ייעלמו לעד.

    קומו ברינה, הגולים!

   מלחמה זו שאין לה אח ורע בהיסטוריה כולה, נערכה כמלחמת הגנה עצמית על ידי אומה שאויביה ראו באדמותיה המוּרָשות שלל שיש לחלוק אותו. כעת, מתנקמת אומה זו על אלפיים שנות ביזיון. אף על פי שנדמה כאילו התקופה והנסיבות אינן הולמות את ההצהרה ואפילו את עצם הביטוי של דרישותיכם, מלחמה זו מציעה לכם כיום, בניגוד לכל צפי, את מורשתכם הישראלית.

   ההשגחה העליונה שלחה אותי לכאן עם צבא צעיר, המודרך על ידי הצדק והמלווה בניצחון. המטה הכללי שלי הוא בירושלים, ובעוד כמה ימים אהיה בדמשק, שקירבתה שוב אינה מהווה סכנה לעיר דוד.

   היורשים החוקיים של פלסטינה!

   האומה הגדולה אינה עוסקת במקח וממכר של בני אדם ושל ארצות כדוגמת אלה שמכרו את אבותיכם לכל האומות, והיא אינה קוראת לכם לכבוש את ירושתכם. לא, כל שהיא מבקשת הוא ליטול ממנה את מה שהיא כבר כבשה, כשהיא תומכת בכם ומתירה לכם להמשיך ולהיות הבעלים על הארץ הזו ולשמור עליה למרות כל היריבים.

   קומו!

   הוכיחו כי כל העוצמה של מדכאיכם לא הצליחה לקטול את אומץ ליבם של צאצאי הגיבורים שהיו מביאים כבוד לספרטה ולרומא.

   הוכיחו כי אלפיים שנות עבדות לא הצליחו לחנוק את האומץ הזה.

   הזדרזו!

   זהו הרגע, שייתכן כי לא יחזור שוב במשך אלף שנה, כדי לדרוש את החזרת זכויות האזרח שלכם, את השבת מקומכם בקרב עמי העולם. יש לכם מלוא הזכות לקיום פוליטי כאומה בקרב האומות האחרות. יש לכם הזכות לעבוד את אלוהיכם בהתאם לדתכם.

 
זהו הרגע, שייתכן כי לא יחזור שוב במשך אלף שנה, כדי לדרוש את החזרת זכויות האזרח שלכם, את השבת מקומכם בקרב עמי העולם. יש לכם מלוא הזכות לקיום פוליטי כאומה בקרב האומות האחרות. יש לכם הזכות לעבוד את אלוהיכם בהתאם לדתכם  
 
 *תרגמה מצרפתית: ציונה בודנסקי 
 עד  כאן לשון המסמך.

 

האם זה מסמך אמיתי?

ראו מה כתוב עליו בערך נפוליאון והיהודים בויקיפדיה ותשפטו:
 נפוליאון ומדינה יהודית בארץ ישראל

ייתכן שבמהלך המצור על עכו (1799) הכין נפוליון הצהרה להכרזת מדינה יהודית בפלסטינה. אך ההצהרה מעולם לא נישאה בפומבי, ועצם קיום המסמך המאשש אותה מוטל בספק. ההיסטריון אנרי לוארנס רואה במסמך זיוף ומביא ראיות לכך שההצהרה מעולם לא נכתבה . המצור הסתיים בתבוסה לצרפתים והתוכנית, אם הייתה כזו, מעולם לא קרמה עור וגידים. היסטוריונים אחרים, בהם נתן שור בספרו "נפוליאון וארץ הקודש", מאמינים שההצהרה נבעה בעיקר מטעמי תעמולה ושנפוליאון לא היה רציני בכוונותיו להקים מדינה יהודית. יש הסבורים שההצהרה נעשתה במטרה לקנות את ליבו של חיים פרחי, היועץ היהודי לשליט עכו, אחמד אל ג'זאר

הכינו עצמכם לשואה האמיתית – אומרת כרזה בהפגנת מוסלמים בבריטניה

קראתי בעיתון שמשרד החוץ החליט לגייס  את אתר  youtube לצרכי  ההסברה של ישראל. הפרויקט הראשון יהיה להציג את תמונות הזוועה של טבח תלמידי ישיבת מרכז הרב למען ילמדו הגויים ויידעו עם איזה רשעים יש לנו עסק.

על יוזמה זו של משרד החוץ אפשר לומר בלשון העם "בוקר טוב אליהו". עכשיו נזכרתם?

מהו אתר youtube

האתר הזה הוקם בשנת 2005 על ידי שלושה צעירים אמריקנים שמצאו פתרון טכנולוגי להעביר באינטרנט קובצי וידאו ושמע גדולים במהירות ובקלות.

תחילה הוצגו באתר סדרות טלוויזיה, קליפים של מוסיקה  וכדומה. במרוצת הזמן נפתח האתר לכל אדם וגוף המבקש לפרסם בו סרטון בכל נושא העולה על רוחו. שהמיגבלה היחידה היא שלא להפר זכויות יוצרים. עד מהרה הפך האתר לצומת של החלפת קבצים וגם מקור למיליוני הבלוגים בכל העולם.

כרגיל בתחום זה הפך האתר למכרה זהב של יוזמיו ובמרץ אשתקד הוא נרכש על ידי גוגל ב-1.65 מיליארד דולר.

מזה זמן רב משמש האתר מכשיר תעמולה של אויבי ישראל אך גם רבים מחסידי ישראל תורמים את תרומתם באורח עצמאי. משרד החוץ נרדם בשמירה.

אילו עסקו שם פחות בתככי משרד ובמאבק להישרדות אולמרט היו הופכים את האינטרנט  לבמה אדירה להפצת עמדת ישראל בעולם, כפי שהערבים עושים בלא מעט הצלחה.המחדל של השימוש באינטרנט הוא חלק מן המחדל הטרמינאלי של ההסברה הישראלית בכללותה.

ניתן גם לנצל את האתרים והקליפים של תומכי ישראל ואת המגמה הגוברת של רגשות התעוב שחש העולם החופשי כלפי האיסלם. דוגמה לקליפ כזה מצורף כאן. קליפ של אנגלי אמיץ האומר מה שכולם חושבים על האיסלם, ללא מורא וללא משוא פנים. שמו של הדובר פט קונדל.

הקליפ שודר באתר מתחרה ל"יוטיוב" הנקרא  dotsub

על חשיבותו אפשר ללמוד מן העובדה שעד לסגירת טור זה צפו בו קרוב ל-3 מיליון איש.

מוגש בזה הטקסט המקורי בתרגום לעברית (שנעשה על ידי  ידידי רמי טל , עורך בכיר מהוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות".

"האיסלם הקיצוני הראה לנו בדיוק מי אנחנו – רכיכות".

ואלה דבריו של הדובר:

"יכולתי להיות בסעודיה, שבה גברים הם גברים ונשים הן עדר פרות. האם מותר לי להגיד את זה?
הנציבות הסעודית לזכויות אדם – הרי לך אוסף של מילים שממש מסוגל לגרום לפיצוץ במוח שלך – אבל מסתבר שארגון כזה באמת קיים, והם מתכוונים להתלונן בסוף החודש, באירוע שיתקיים בקופנהגן, על כך שממוסלמים החיים באירופה נשללות זכויות האדם, והם אינם רשאים לקיים באופן חופשי את מצוות דתם. מה תגידו על זה? לקבל הרצאות על זכויות האדם מסעודיה, זה בערך כמו צער בעלי חיים אצל צפון קוריאנים. "האם זה יכול להיות הזוי יותר מזה?" תשאלו. ובכן, מסבתר שהתשובה חיובית, מפני שעוד הם דורשים מאיתנו להפסיק לזהות את האיסלם עם טרור, דרישה די חוצפנית, כשהיא באה מ"שומרי האיסלם", שהם גם שומרי הטרור.

איך נוהגים האנגלים

בחברה שפויה, אדם שיקום וינאם נאום מסוג זה יסולק החוצה בבושת פנים, ברגע שיפתח את פיו, או – טוב מזה – יוקע על עמוד ויושלך לנהר. אבל פה זה אירופה, כך שקרוב לוודאי שאנו נקשיב למה שיש לו לומר, ניקח את הדברים בחשבון, ולאחר מכן נשנה את דרכינו, כפי שאנו עושים תמיד. רק השבוע, פה באנגליה, סופר לנו כי רשת סופרמרקטים גדולה מאפשרת למוסלמים העובדים באריזת הסחורות של הקונים לא לנגוע באלכוהול, אם הם אינם רוצים בזה. ועכשיו אפשר להמר בביטחון על כך שהם יתייצבו בתור ארוך ויודיעו שהם לא רוצים בזה. כבר היה לנו רוקח שסירב למכור אמצעי מניעה בגלל הדת, היה לנו רופא-שיניים מוסלמי שסירב לטפל באשה שלא כיסתה את ראשה, ועכשיו מספרים לנו שכמה רופאים מוסלמים מסרבים לטפל באנשים מסויימים בגלל דתם. ובכן, לנו באנגליה יש מונח טכני לסוג זה של התנהגות. אנו קוראים לזה – "משתינים עלינו", ואנחנו לא אוהבים כשמשתינים עלינו, כי זה מסריח. פשוט עניין של תרבות.

אולימפיאדה בצל מסגד

אם המוסלמים כל כך סובלים מדוכאים כפי שהסעודים רוצים שנאמין, אז מדוע יש עכשיו תוכניות לבנות כאן, בלונדון, מסגד אימתני במימון סעודי, מסגד שיהיה הגדול ביותר באירופה, לא פחות? תאכלו את הלב, תושבי דנמרק. אנחנו יודעים שאתם הייתם מתים שזה ייבנה אצלכם, אבל לא יעזור לכם – אנחנו מקבלים את המסגד. והוא ייבנה ממש בקירבת מיתקני האולימפיאדה שתתקיים בלונדון 2012, אם הם יקבלו את היתר הבנייה. אפילו חלק מן המוסלמים המקומיים מוחים על כך נמרצות, בטענה שהם יידחקו לשוליים, כי המסגד הזה ייבנה על-ידי קיצונים למען קיצונים, מה שאומר שהם כנראה יקבלו "אור ירוק" לתוכנית, ואז על האולימפיאדה ישקיף מסגד בגודל של אצטדיון כדורגל. אינני יודע אם ריצת המרתון תופסק לצורך תפילות, או שספורטאיות יידרשו ללבוש אוהל על עצמן במהלך התחרויות, אם כי אני משוכנע שאם ישאלו לדעתו של "האימאם המשוגע" של הרב-תרבותיות, ראש עיריית לונדון קן ליווינגסטון, זה בוודאי יהיה על סדר היום.

העובדה שהסעודים יכולים בכלל להופיע עם חרא ציני מהסוג הזה מראה עד כמה רחוק הרשינו להם לדחוף אותנו, כאן באירופה. האיסלם הקיצוני הראה לנו בדיוק מי אנחנו – רכיכות. הוא רואה שתקינוֹת פוליטית היא כמו סם שאיננו יכולים להפסיק להזריק לעצמנו, למרות שאנו יודעים שזה יהרוג אותנו. והם מנצלים עובדה זאת במלואה, מנצלים את תכונת ההגינות שלנו נגדנו, וגורמים לנו לבוז לעצמנו על אחת מתכונותינו הטובות ביותר. וכל ויתור שנעשה ייראה כחולשה שיש לנצלה עוד ועוד, משום שאין דו-שיח עם האיסלם הקיצוני. הוא לא רוצה שיסכימו עימו – הוא רוצה שיצייתו לו. הוא חושב שיש לו זכות, שנמסרה לו מאלוהים, לקבוע את הכללים, לא רק למוסלמים, כי אם לכולם. וכמה מאיתנו, אם להתבטא בכנות, חושבים שזה קצת יותר מדי. ואם אתם חושבים שזה לא הגיוני, אז כל מה שאני יכול לומר הוא שהחופש שלי חשוב יותר מהדת שלכם. הרבה, הרבה יותר חשוב.

בורים שונאי נשים

ובנוסף לזה, יש לי נטייה טבעית לתעב בורים שונאי נשים וחדורי דעות קדומות שנטפלים אלי ודוחפים אותי, ואני קובע זאת בכל הכבוד הראוי.
ולפני שמישהו יאשים אותי שוב שאני מעליב את האיסלם – תתבגרו, בבקשה. אני לא צריך להעליב את האיסלם, כשיש כל כך הרבה מוסלמים שרוצים לעשות עבורי את השירות הזה, כל אימת שהם חוגרים על עצמם חגורת נפץ או סוקלים למוות מישהו באשמה שהיו לה חיים פרטיים. אלה האנשים המעליבים את האיסלם, לא אני. כמובן שאני מודע לכך שהאיסלמו-פשיסטים רואים כל ביקורת כעלבון, אבל כדי להיות הגון כלפיהם, יש להודות שקשה לחשוב על מחמאה, נכון? מה אפשר להגיד להם? "יופי של ג'יהאד. זו הדרך – גזענות ושנאה!"? מגוון האפשרויות לא כל כך רחב. אבל אלה האנשים שבאמת מעליבים את האיסלם. ואלה האויבים האמיתיים של המוסלמים. והאויבים הגדולים מכולם הם בני המשפחה המלכותית של סעודיה. משום שבגלל פעילויותיהם, המימון והעידוד של רצח בדם קר בשם האמונה הדתית, אנשים בעולם התרבותי כולו שונאים את האיסלם ומפחדים ממנו, לא בגלל אנשים כמוני. והאוכלוסייה המוסלמית חייבת להעלות עובדה זו לסדר יומה ולהכיר בה.

"אנחנו שמנים ושאננים
אשר לנו, במערב, ידידינו הטובים הסעודים מנהלים מלחמה נגדנו, ואנחנו כה שמנים ושאננים, עד שאנחנו לא יודעים את זה בכלל, כך שאולי מגיע לנו כל מה שאנחנו מקבלים.

 

יש אנשים שטוענים שאני מבטא "סוּרְדִי" במקום "סָעוּדִי". בסדר, הנה עכשיו אגיד את זה נכון, "סָעוּדִי". הייתי עוד יותר שמח אילו היו קוראים למדינה "ערב", והקנאים המטורפים מימי-הביניים שמנהלים אותה היו חוזרים למדבר וחיים באוהלים עם הגמלים והצאן שלהם, זה מקומם הראוי. למעשה, אני מתפלל ליום בו סוף-סוף ניגמל מכל זה, ונצא לגמרי מן המזרח התיכון, ואז ערב ה"סורדית" או ה"סעודית" תוכל לחזור בשקט לתקופת האבן, אלא אם כן הם יצליחו לנצל את האוצר הטבעי השני שלהם ויתחילו לייצא שעוני חול. וזה דבר שאפילו אפשר להתפלל למענו: שלום.

דבריו של האנגלי האמיץ על האיסלם הביאו לגל של תגובות קוראים שחשפו עוד ועוד סרטונים ואתרים שהם מכרה זהב להסברה ישראלית, אם היתה כזו.

הקורא בועז ארד, מאתר "אנכי", כותב לי :
"האנגלי האמיץ הזה נראה כאמן "סטנד-אפ" אך הוא הרבה יותר מזה – בקצה לשונו המושחזת יש לו יותר הגיון מלכל הפרלמנטים האירופאים גם יחד בבואם לנסח את מדיניותם אל מול הברבריות של האיסלם הטוטליטרי".

 

וועוד סרטון של פט קונדל על  בניית מסגד בגראנד זירו

 

tp://www.jihadwatch.org/2010/06/pat-condell-on-ground-zero-mosque-is-it-possible-to-be-astonished-but-not-surprised.html

 

מנוע חיפוש חדש מאתר את כל הערכים הנוגעים לנושא מסויים בוויקיפדיה, העברית והאנגלית * מתרגם לאנגלית שמו של כל ערך עברי ומתרגם סימולטנית כל מלה לא מובנת בתוך הערך האנגלי * אותו מנוע מפנה גם לתמונות, סרטונים וארכיוני סרטים * וכקינוח מתקן שגיאות איות

בשורה נהדרת לכל מי שמשתמש בוויקיפדיה כמקור מידע. חברת "מלינגו" השיקה מנוע חיפוש, ההופך את הוויקיפדיה, העברית והאנגלית, לנגישה לכל אדם בכל גיל ובכל רמת השכלה.

שני חידושים מרכזיים יש במנוע החדש. כשאתה מחפש באמצעותו ערך כלשהו בוויקיפדיה העברית היא נותנת לך רשימה ארוכה של ערכים הקשורים לערך הזה, שלא יכולת להעלות בדעתך את קיומם.

למשל רשמתי את הערך רש"י. בנוסף לערך עצמו על מפרש התנך והתלמוד, נתן לי המנוע עוד 437 ערכים בוויקיפדיה הקשורים בערך רש"י או שרש"י מוזכר בהם. למשל: כתב רש"י, גפ"ת, תפילין, מריבת רועי אברהם, כרת, כפורת, מתושלח ועוד ועוד.
חידוש חשוב עוד יותר במנוע הזה הוא תרגום כל מונח מעברית לאנגלית. תרגום זה חשוב במיוחד למי שמבקש להיעזר גם בוויקיפדיה האנגלית, שכמובן עולה עשרות מונים, בעיקר בכמות, על הויקיפדיה הישראלית (בויקיפדיה העברית כ-65 אלף ערכים ובאנגלית למעלה משני מיליון).

אם אני רוצה לקרוא על "הפתקאות עליסה בארץ הפלאות" של לואיס קרול. כמה ילדים ותלמידים ואפילו אנשים מבוגרים יודעים בדיוק איך כותבים את שם הספר ואת שם מחברו באנגלית?
כתבתי את שם הספר בעברית וקיבלתי:

העליתי ערכים רבים בוויקיפדיה העברית והאנגלית (39) שמתייחסים ליצירה הזו. Alice's Adventures in Wonderland

חשוב מזה: ניתן להיכנס ישר לערך האנגלי (אם העברי אינו מספק אותנו). כאן אנחנו מוצאים בדרך כלל ערך עשיר ומפורט בהרבה הכולל קטעי סרטים, נוסחים שונים של הספר במהדורותיו ובחלקים השונים, פרקי קריאה ועוד.

תלמיד תיכון השולט במידה סבירה באנגלית יכול בהחלט להיעזר בערך האנגלי וכשהוא נתקל במילה לא מובנת כמו למשל המלה grotesque  הוא מייד מקבל תירגום עברי בגוף הטקסט: נלעג, מגוחך, גרוטסקי.

ואם לא די בכך יש במנוע הזה תכונות נוספות שלא תמצאו בגוגל האגדי.

למשל אם תקישו "שם הבן השני של דוד המלך", המנוע יאמר לך מייד: זהו כלאב או דניאל, בנה של אביגיל הכרמלית.
המנוע יכול לתקן שגיאות איות. למשל אם תכתבו מונטי פייטון או מונטי פייתון או מונתי פייתון תקבלו את האתרים המתייחסים לקבוצה של שישה קומיקאים אנגלים שיצרה סידרת טלוויזיה מצחיקה וגם כמה סרטים בשנות ה-80. יש לציין שבגוגל יש למטרה זו מנגנון משוכלל יותר. אם אתה מחפש מילה שאינה מאוייתת כראוי הוא שואל אותך: האם התכוונת ל…

המנוע החדש הוא גם מנוע חיפוש מורפולוגי. דהיינו אם נכתוב למשל את המלה "להתרוצץ" הוא יספק לנו בין היתר את הערכים הבאים: ריצה, מירוץ, ריצת מרתון, מירוץ אופנועים, מירוץ מכוניות, מירוץ חימוש, המירוץ לחלל (אבל גם דליה הרץ ונפתלי הרץ אימבר – אך על כך יש לדון בנפרד).

המנוע הוא בגירסת ביתא ואינו חף מבאגים. לעתים כשיש עומס הוא גם נתקע. אבל יש גבול למה שאפשר לדרוש ממנוע חדש עם חידושים מסעירים כל כך.
אפשר להוריד את המנוע ללא כל תשלום וזו כתובתו:
http://www.morfix.co.il

המנוע פותח על ידי חברת מלינגו בעלת המותג מורפיקס שקודם לכן פיתחה מילון אינטרנטי מאד יעיל ופופולארי. לשבחה של החברה ייאמר כי היא הצילה את עבודת המופת שעשה פרופסור יעקב שוויקה, ש"מילון רב מילים" שלו שיצא בדפוס נכשל בגלל שיווק וניהול גרוע. את הכלים שפיתח שוויקה בתחומי השפה העברית ( ניקוד אוטומטי, מילון רב מילים העברי-עברי) ניתן לקבל באינטרנט.

לפני כשנה כתבתי כאן שתי כתבות על "ויקיפדיה". התחלתי את הכתיבה בהסתייגות לאחר שקוראים הפנו את תשומת לבי לכך ששמאלנים מנסים להשתלט על הוויקיפדיה ולהחדיר לתוכה את השקפת עולמם. בראיון שקיימתי עם מנהל הויקיפדיה העברית דוד שי (בלשון הוויקיפדיה הוא מכונה הביורוקרט) נתברר לי שלא כצעקתה. הוויקיפדיה פתוחה לאנשי ימין ושמאל והשיטה עצמה מבטיחה איזון ומניעת הטיות פוליטיות. אני עצמי כתבתי בתקופה זו כתריסר ערכים לוויקיפדיה ועוד ידי נטויה. בתקופה זו גם נוכחתי כי הוויקיפדיה, העברית והאנגלית, היא מכשיר עבודה שאי אפשר בלעדיו לכל מי שעוסק בכתיבה ובלימוד וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו.

שני בניי, טל ושוקי, מנהלים בשנה האחרונה אתר אינטרנט שעוסק בחומוס. האתר הזה, שהחל כמעט כבדיחה, תפס תאוצה וקנה לעצמו קהל גדול של תאבי חומוס, מן הארץ ומן העולם. מתוך 550 אלף אתרים העוסקים בחומוס המופיעים ב"גוגל" זכה האתר שלהם ("חומוס להמונים") למקום ראשון שם הוא מככב כבר זמן ניכר.

לאתר יש גירסה עברית שפונה לקהל ישראלי, וגירסה אנגלית שמגיעים אליה גולשים מכל העולם – בעיקר יהודים וערבים אמריקנים.

עיתון הרשת הערבי Gulf News מדובאי פרסם לפני כשבועיים טור של ערבי אמריקני בשם ג'ורג'ס. הישמה, תחת הכותרת "המלחמה הלא-רשמית במטבח הערבי". הכותב, המסתמך על האתר הישראלי, קובל על כך שהישראלים – למעשה היהודים – "גנבו לאומה הערבית את תרבות האוכל ומציגים אותה כשלהם".

"אחייניתי איירין, פנתה אליי לפני כמה ימים" כותב הישמה, "ממורמרת מכך שחבריה האמריקנים – כולל כמה יהודים – מתעקשים שמאכלים ערביים טיפוסיים כמו פלאפל, חומוס ושווארמה הם מאכלים ישראליים. היא רצתה שאומר לה כיצד היא יכולה לשכנע אותם שהם טועים".

לטענה הזו, כמו ליתר הטענות הפלסטיניות, אין רגליים. מאיר שלו, כתב באחד מטוריו שהחומוס אוזכר לראשונה בתנ"ך בספר רות. (בועז אומר לרות "טבלי פתך בחומץ", ונשמע הגיוני שהוא מתכוון שחומץ הוא בעצם "חימצה" – הגרגירים מהם מכינים, יחד עם טחינה, את ממרח החומוס).

סביר להניח שדבריו של שלו נכתבו בהומור. המימצאים הארכיאולוגיים הקשורים לאכילת חומוס בארץ-ישראל מצביעים על כך שממציאי החומוס היו כנראה הצלבנים.

לגבי השווארמה – הדמיון שלה למילה הטורקית "מסתובב" (“çevirme”), מחזקת את הסברה שהמאכל הזה הוא טורקי במקורו.

והפלאפל? הוא הגיע ככל הנראה לארץ ישראל ממצרים (שם מכינים אותו, עד היום, מפול ולא מחומוס). עד כמה שניתן לקבוע, הוא הובא לאזורנו על-ידי אנשי הכת הנוצרית הקופטית, שברחו ממצרים בגלל רדיפות הכובשים המוסלמים. במילים אחרות: אם הפלאפל הוא קורבן של כיבוש כלשהו, הרי זה כיבוש ערבי ולא יהודי. אם מישהו גנב את הפלאפל ממישהו, אלו המוסלמים מהקופטים, לא היהודים מהערבים או הישראלים מהפלסטינים.

אבל הכי מדויק והגיוני לומר שפלאפל, חומוס, שווארמה וטחינה – והרשימה ארוכה – הם מאכלים מזרח-תיכוניים שבמהלך ההיסטוריה נדדו באזור בעקבות הכובשים. הצלבנים, המוסלמים והעותמנים היו כאן מאות שנים. היהודים החלו בשיבת ציון רק במאה השנים האחרונות. עכשיו כשאנחנו כאן, אנחנו אלו שמייצאים את התרבות הקולינרית הזו אל העולם.

שמחתי לראות את המודעה של אוניברסיטת בר-אילן, המברכת את " ראשי פרוייקט השו" ת" על שזכו בפרס ישראל לשנת תשס" ז בתחום הספרות התורנית. חסר היה לי במודעה הזו שמו של האיש שהיה המנוע העיקרי שעמד מאחורי המפעל הענק הזה – פרופסור יעקב שוויקה.

האיש שייסד את המפעל היה פרופסור אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן. הרעיון שלו היה להעלות על מחשב את הספרות העצומה של שאלות ותשובות (שו" ת) בהלכה. הוא עמד בראש המפעל בין השנים 1973-1966. באותה תקופה עדיין לא היה קיים המכשיר החיוני, שנמצא היום בכל בלוג של ילד בן 12 – מנוע חיפוש. לפיתוח מנוע כזה גייס אביעזרי את פרופסור שוויקה שרכש עד אז ניסיון רב בתחום זה במסגרת עבודתו בחיל המודיעין. (הוטל עליו לפענח את הצופן של השפה העברית, בהנחה שהוכיחה עצמה, שהדבר ישמש בסיס לעשות זאת גם בשפה הערבית). מה שנראה היום כאמצעי פשוט לאיתור כל מלה בטקסטים המכילים מיליוני מילים לא היה אפשרי באותה תקופה.

רבים התנגדו אז לפרוייקט. המשתמשים הפוטנציאליים, רבנים ותלמידי חכמים, התעלמו מן המפעל וסרבו להשתמש בו. אנשי האקדמיה טענו כי הרעיון הוא שיגעון ואיננו ניתן בכלל לביצוע. מיליוני המילים של השאלות והתשובות שכתבו תלמידי חכמים בכל הדורות ישכבו כאבן שאין לה הופכין בתוך הדיסק של המחשב.

בשנת 1973 החליט מכון ויצמן למשוך ידו מן הפרוייקט. שוויקה ואביעזרי פנו לאוניברסיטה בר-אילן וביקשו מימון. על מה שקרה אז סיפר לי פרופסור שוויקה: " האוניברסיטה הקימה ועדה של שלושה פרופסורים מכובדים לבדוק את הנושא. הוועדה הגישה דוח קטלני שקבעה: זה בזבוז כסף וזמן. לעולם זה לא יעבוד. למזלנו, הרקטור דאז, פרופסור מנחם צבי קדרי, תמך בפרויקט והאמין בו. לקראת ישיבת הסנאט, שאמורה הייתה להחליט בנושא, הוא מסר לנו את המועד ואנחנו ישבנו עד שעה 3 לפנות בוקר כדי להגיב על הדוח של הוועדה. קדרי הצליח להעביר את רוע הגזירה ולהביא להחלטה חיובית בעניין" .

מכאן ואילך ( בשנים 1974 עד 1986) עמד שוויקה בראש המפעל והביא אותו למצב שבו ניתן היה להפכו למוצר מסחרי. בתקופה זו מחשבו לא רק את השאלות והתשובות אלא את מיטב הספרות היהודית לדורותיה: התנ" ך ומפרשיו, התלמוד ונושאי כליו, ספרי ההלכה והמוסר. המפעל ריכז את ארון הספרים היהודי בתוך תקליטור קטן שיכול להגיע לכל בית בישראל.

מאז עבר המפעל שלבי פיתוח והוציא כ-13 גירסאות שבכל אחת מהן נוספו עוד ועוד ספרים ובאחרונות כונסו גם אוצרות האנציקלופדיה התלמודית.

מפעל השו" ת הוא ללא ספק הפנינה בכתר מפעליו של שוויקה. לזכותו שורה ארוכה של מפעלים מוצלחים בתחום המחשוב, שהבולטים בהם הוא מילון רב מילים – המילון הסינכרוני הממוחשב היחיד בשפה העברית וכן פרויקט מחשוב הגניזה הנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים.

ראה "מי ראוי לקבל את פרס ישראל על מפעל השו"ת"

http://www.zeevgalili.com/?p=412

פרופסור משה קופל מבר-אילן  חוקר מיליוני בלוגים בכלים מתמטיים *  הישראלים  מתעניינים יותר באהבה  ופחות במלחמה * על דת ופוליטיקה כותבים מעט * 32 אחוז מהבלוגים בעולם אנטישמיים  והמלה "כיבוש" מככבת שם * ואיך עזרה המתמטיקה לפיענוח חידה תלמודית

עכשיו אפשר לומר שיש לכך הוכחה מדעית. המלה "כיבוש" נמצאת  בבלוגים אנטישמיים, בצד ביטויים אחרים המשקפים שינאת ישראל. מסקנה זו  עולה ממחקרים שנעשו באחרונה על ידי צוות בראשות פרופסור משה קופל מאוניברסיטת בר אילן בנושא הבלוגים.

לקוראי טור זה מוכר פרופסור קופל מראיון שקיימתי עמו לפני כשנתיים. הוא סיפר אז על תוכנה שפיתח,  המסוגלת לגלות את זהותו של כותב טקסט – האם הוא גבר או אשה, מה גילו ושפת אמו. בטקסטים ספרותיים הצליחה התוכנה לזהות או להפריך זיהוי לא נכון של טקסטים היסטוריים וספרותיים  – כמו כתבי שקספיר ומארלו  ועוד.

המאמר הזה התגלגל בימים אלה לעורכי תכניתם של ירון לונדון ומוטי קירשנבוים בערוץ 10,  והם הזמינו את פרופסור קופל לראיון. לפי התגובות שקיבלתי הראיון היכה הדים.

זו היתה הזדמנות גם בשבילי לשמוע מה חדש בפי קופל ובעקבות שיחה שקיימתי עמו נתברר שיש אכן חדשות ונצורות.

מאז המאמר מלפני שנתיים  פיתח פרופסור קופל את שיטתו בניתוח טקסים ומיישם אותה בתחום חדש ומסעיר:  הבלוגוספירה.

מהי הבלוגוספירה

משמעות המלה בלוג ( (BLOG הוא צרוף שתי מלים באנגלית  LOG (יומן)  ו-web  (רשת). "בלוג" הוא יומן אישי המופץ באינטרנט ופתוח לקריאה למיליונים. הקמת בלוג היא פעולה פשוטה ביותר שכל אדם יכול לעשות בכל רגע, באמצעות תוכנה המסופקת חינם (על ידי גוגל למשל). הוא יכול גםלהצטרף לפורטלים קיימים, המקצים מקום לבלוגים (בארץ אלה פורטלים דוגמת "נענע", "תפוז") ועוד.

יש בעולם עשרות מיליוני בלוגים ומספרם הולך וגדל מדי יום.
זו תופעה חברתית תרבותית וסוציולוגית מדהימה בממדיה.
ניתוח אוטומטי

הרעיון של פרופסור קופל ואנשי צוותו  הוא ללמוד מן  האוקיאנוס הזה של מילים משהו על פני הדור. קובל ואנשי צוותו (אני מודה לדוקטורנט  יהונתן שלר שניתב אותי במבוך הנתונים) ערכו ועורכים שורה של מחקרים – רובם לגבי הבלוגרים בעולם הגדול וחלקם לגבי מה שנעשה בארץ.

ניתוח הטקסטים נעשה באורח אוטומטי כמו במחקרים הספרותיים שעליהם סיפרתי במאמר הקודם. בודקים  ידנית מדגם מייצג של טקסטים  ורואים איזה מילים מופיעות בבלוגים המעידים על התכנים שלהם – אהבה, פוליטיקה, דת, מקצוע, פחדים דכאונות וכו'. אחרי שייש בידינו מאפיינים כאלה ניתן לערוך בדיקה אוטומטית בכמות גדולה של מילים.

אותי עניין כמובן  קודם כל לדעת  מה מעסיק את הבלוגיסט הישראלי המצוי.
 
אהבה ולא מלחמה

שישה חודשים אחרי המלחמה מסתבר שהבלוגיסטים מעדיפים אהבה על  מלחמה.  רק 13 אחוזים כותבים על המלחמה. ואילו את המקום הראשון תופסת אהבה עם 25 אחוזים. עם זאת,  16 אחוז  מדברים על תחושות רעות (כאב, מוות, דיכאון, פחד, עצב) . 10 אחוזים  מדברים על החיים (רגש, חלומות, חברה), 6 אחוזים מתעסקים בבעיות משפחה (ילדים, הורים)  4 אחוזים עוסקים באושר,  2 אחוזים בלבד  עוסקים בפוליטיקה.

הבדיקה בישראל נעשתה בבלוגים שנכתבו בפורטלים "תפוז" ו"נענע". המחקר נערך רק בבלוגים של מבוגרים. עם זאת אין זה מן הנמנע  שלמחקר מסתננים בלוגים של ילדים. (הנכדים שלי, בני 13 12 ו-8  כבר כתבו כמה אלפי מילים בבלוגים שלהם). 

ומה קורה בעולם

כאן נעשו מחקרים בהקף גדול יותר (עניין של תקציב).  נבדקו כמאה אלף בלוגים שנכתבו מסוף 2004, שכל אחד מהם מחזיק  20 קטעים בני 200 מילים בממוצע. כלומר בסך הכל נסרקו כארבעים מיליון מילים.

מסתבר שמרבית הבלוגרים, כ-40 אחוז, הם בגילאי 16 עד 25.  בגילים שבין 13-17 שני שלישים מן הבלוגרים הם בנות . בגיל 18 עד 22  מספר הגברים והנשים זהה ומגיל 23 ומעלה שני שלישים מהבלוגרים הם גברים.

מילים של אנטישמים

אותי עניין לדעת כמה מן הבלוגים מבטאים השקפות אנטישמיות. 

הבדיקה  העלתה כי ב-32 אחוזים מן הבלוגים יש ביטויים המעידים על נטיות אנטישמיות. ביטויים אנטי אריקניים יש בשיעור גבוה יותר: 35 אחוז.  ביטויים אנטי איסלאמיים  20 אחוז.

איזה מילים מזהות כותב אנטישמי (או אנטי ישראלי שזה כנראה אותו הדבר)?

מסתבר שבבלוגים שבהם מופיעה פעמים רבות המילה  JEW
הם בלוגים אנטישמיים. וכך גם המילים שואה, אושוויץ,  ציוני, דיכוי, אינתיפאדה, אפרטהייד, התנגדות, בולדוזרים, הורסים, זקיף (במחסום?), אשמים, לאומנות, אויבים, משיחיות, ג'נוסייד, שרון, אויבים  ועוד. כמובן שלא חסרים ביטויי שינאה כמו: להקיא, אנשי שטן, מחלה, ביוב, זבל.  המילה החביבה על האנטישמיים היא כאמור "כיבוש". 

המסכת המתמטית

משה קופל הוא אמנם פרופסור למתמטיקה אבל הוא לא פחות מזה תלמודיסט. הוא נושם תלמוד מאז היותו ילד בבית הוריו (חסידי גור חרדים) בניו יורק. לפי עדותו, עד שקיבל דוקטורט והיה לחבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, "לא פתחתי ספר חולין לפני זמן מנחה".

הוא נעזר בידע המתמטי שלו כדי לפענח את מסכת קינים שהיא אחת הקשות בתלמוד הבבלי,

התורה מצווה כי אשה יולדת תביא קרבן. אם אין ידה משגת להביא כבש היא צריכה להביא  זוג גוזלות – בני תור  או בני יונה – האחת לקרבן חטאת והשני לקרבן עולה.  האשה רשאית להחליט מראש איזה גוזל יוקדש לחטאת ואיזה לעולה. היא יכולה גם לתת לכהן זוג גוזלות והוא המחליט איזה גוזל יוקרב לאיזה קורבן. מן הרגע שהוחלט  – אין להחליף בין הגוזלות  הואיל והטיפול בהם בעת הקורבן שונה.

אם החליטה האשה מראש איזה גוזל הוא לחטאת ואיזה לעולה  ולא סימנה אותם  ואלה התערבבו. במקרה זה  אין הכהן יודע איזה גוזל נועד לאיזה קורבן. ואז, לאשה ברירה אלא ללכת ולקנות זוג גוזלות חדשים.

הבעיה מסתבכת אם ביום אחד באות לכוהן  שתי נשים שכל אחת מהן ילדה שלישיה. היא מסתבכת עוד יותר   אם ביום אחד באות שלוש נשים – האחת ילדה תאומים, השניה שלישיה והשלישית רביעיה. ונתערבבו העופות.

ברור לגמרי שהשאלה הזו היפותטית. וכדי להמחיש עד כמה היפותטית היא מביאים חז"ל מקרה שאשה ילדה 100 תינוקות בבת אחת והביאה 200 גוזלות.

"המסכת הזו לא דנה איפוא במשהו שעשוי לקרות במציאות", אומר פרופסור קופל, " חז"ל רצו ללמד אותנו פרק במתמטיקה".

"מצאתי שהמשנה בנויה ממש כמו ספר מתמטי. כל משנה בונה על בסיס המשנה הקודמת : אכסיומות, משפט עזר קצר ואחר כך משפט יותר מסובך. "השתמשתי איפוא בכלים מתמטיים, קומבינטוריקה, והראיתי את הפתרון לכל אחד מן המצבים. מצאתי שהפתרון של חז"ל הוא מתמטי טהור. התכלית ההלכתית היא למנוע תקלה שגוזל מקבוצת חטאת יוקרב כעולה או להפך. וכן לגרום מינימום נזק מן האמהות הוולדניות. אבל חז"ל בעצם מלמדים אותנו במסכת זו פרק במתמטיקה.