כך גייס ב. מיכאל את הרבי מסאטמר נגד הציונות הדתית

במאמר ב"הארץ", מייחס חובש הכיפה איש השמאל ב. מיכאל את האידיאולוגיה של הפלג האנטי ציוני בחסידות לכלל היהדות האורתודוקסית * דבר שאין לו שחר במציאות ההיסטורית * ומה פרוש "קיבינימט" בשפה הרוסית

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%99%d7%9d4

הרבי מסאטמר יואל טווטלבוים

                                                     – מאת דן ירדני  –

 

ב. מיכאל פרסם בעיתון "הארץ" ב-29.12.2016 מאמר שכותרתו :
"האומות עשו את שלהן, הן יכולות ללכת קיבינימט"
לידיעת מי שאינו שולט במכמני השפה הרוסית "קיבינימט" – פירושו "זיין את אמך".
מי יגלה עפר מעיניך, גרשום שוקן? עם כל הכבוד לחופש הכתיבה של מחבר המאמר, גרשום שוקן לא היה מרשה לכותרת כזו להופיע בעיתון שהוא היה בעליו ועורכו.

לתועלת הקורא אני מביא להלן את הנוסח המלא של המאמר (הציטוט באדיבותו של אלון עידן, עורך מדור "דעות" בעיתון "הארץ")
להלן נוסח מאמרו של ב. מיכאל ומיד לאחריו תגובתי הקצרה.
"בשולי המניפסט האנטישמי שפרסמו קלגסי האו"ם בשבוע שעבר שב וכיכב סינדרום אחד, ותיק ומעניין מאוד, ששוב לא זכה לתשומת הלב שהוא ראוי לה: ההתייחסות המזגזגת, הצבועה והחושפנית של המחנה הדָתִישִיסְטִי למערכת הדין הבינלאומי.
קמצוץ היסטוריה: עם הנץ הציונות סבר חלק הארי של היהדות האורתודוקסית כי מדובר בשיקוץ שאינו ראוי למאכל יהודים. מן "המזרחי" (באורח חלקי) ועד סאטמר (באורח מלא) ראו בה חילול השם, הפרת ההלכה וסכנה פיסית ורוחנית ליהדות.
בינם לבין תמיכה ברעיון הקמת מדינה ניצב מדרש תלמודי (כתובות, קי"א) המספר על שבועות שהשביע הקדוש־ברוך־הוא את ישראל. לא ניכנס למלוא הדיון, ונסתפק בשלוש השבועות שנתקבעו עם השנים:
1. "שלא יעלו בחומה", דהיינו, שלא לעלות באורח המוני ומאורגן לישראל.
2. "שלא ימרדו באומות העולם", דהיינו, שלא יעשו מעשים בניגוד לדעת אומות העולם.
3. "שלא ידחקו את הקץ", דהיינו, שלא ינסו לזרז את המשיח המתמהמה. כמעט מאליו מובן, שהציונות מנוגדת לשתיים ואולי לכל שלוש השבועות הללו. והאורתודוקסיה התנגדה. ממש קרבות ניטשו בקונגרסים הציוניים בין חילונים לדתיים, בין חרדים לאורתודוקסים, בין סוציאליסטים לנציונליסטים. הניסיונות לרבע את המעגל הזה היו מרתקים, אך כושלים.
עד שלשוחרי הקמת מדינה נמצא גואל ומושיע: החוק הבינלאומי. תחילה בוועידת סן־רמו ב–1920, זו שחילקה את שלל מלחמת העולם הראשונה בין המנצחים ואישררה את "הצהרת בלפור" ואחר כך, וביתר שאת, בהחלטה 181 של עצרת האו"ם, היא "החלטת החלוקה".
"יש!" נשמעה אנחת הרווחה האורתודוקסית. יש הסכמה של אומות העולם! אנחנו לא מורדים בהם. החוק הבינלאומי מרשה. האו"ם עשה את רצון האל. מותר להקים מדינה. האורתודוקסיה חגגה. היא עלתה, התעצמה, תפחה, ונהפכה אט־אט לדתישיזם גרגרני ומפוטם. וכמו שכתוב, לאחר שישורון שָׁמָן — הוא גם בעט. במי בעט? באו"ם. בדיני אומות העולם. בחוק הבינלאומי. בכל אלה אשר רק מכוחם, מתוכם, ובזכותם הצליחה אותה אורתודוקסיה לסלול לעצמה דרך עוקפת־הלכה כדי להתיר הקמת מדינה "יהודית".
ומאז, כל מעשי האו"ם הפכו בטלים ומבוטלים כעפרא־דארעא. כל החלטותיו, כל דיני המלחמה, כל אמנות ז'נווה, כל המשפט ההומניטארי הבינלאומי, מופרים בכיף (עם כל שלוש השבועות) יום יום ושעה שעה.
ביום שישי שבו אומות העולם הצהירו פה אחד, שאנחנו מורדים בהן. נחרה גדולה של בוז, עלבון וזעם עלתה מאוהלי החרד"ל. למה־מיהם "אומות העולם", שיגידו לנו מה מותר ומה אסור.
ומה נשוב ונלמד ממופע הצביעות הנלעג הזה? שבריון הוא קודם כל בריון, ורשע הוא קודם כל רשע, ונבל הוא קודם כל נבל. ורק אחר כך הוא מחפש לעצמו אידיאולוגיה ו/או טריק הלכתי ו/או משלח־יד, שיתירו לו לקרוא דרור ליצריו. לפעמים הוא יהיה בריון ברשות החוק, לפעמים רשע ברשות השקפת עולם, ולפעמים נבל ברשות התורה. כך בתפעול מרתפי עינויים, כך בתחזוק רודנויות צבאיות, כך בדאעש, כך ביש"ע.
ואומות העולם? הן עשו את שלהן בכ"ט בנובמבר. הן יכולות ללכת קיבינימט".
עד כאן דבריו של ב. מיכאל.

על האמור לעיל חובה לומר: פשוט לא נכון!
בדבריו של ב. מיכאל על "ההתייחסות המזוגזגת, הצבועה והחושפנית של המחנה הדתישיסטי למערכת הדין הבין לאומי", הוא נסמך על דעת מיעוט בקהילה היהודית הדתית-אורתודוקסית בישראל ובעולם. ביטויה המזוקק הוא באידיאולוגיה של חסידות סאטמר.
כדי לסבר את האוזן, כל כולה של חסידות קולנית זו, מונה בעולם כ-100,000 נפש, כגודל עיר בינונית בארץ.
טיעונו של ב. מיכאל מסתמך על ציטוט בתלמוד מפי רב יהודה, האמורא מבבל, מייסד וראש ישיבת פומבדיתא הגדולה וייתכן שבשל כך נטתה דעתו לטובת השתקעות שם. הוא מצוטט בדיון על פיסקה במסכת "כתובות" בתלמוד, שבפתיח שלה נאמר במפורש: "'לעולם ידור אדם בארץ ישראל – אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא פרק כ"ה, פסוק ל"ח): אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים".
דברים כדרבנות. בדיון שהתפתח בתלמוד מאמץ רב יהודה מובאה מ-"שיר השירים" ואומר, בלשון התלמוד "דורש", על "שלוש שבועות" שהשביע אלוהים את עמו כנגד עליית יהודים והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. אלה צוטטו במאמר על ידי ב. מיכאל, (אגב, באותה פיסקה ממש מספר התלמוד על רבי זירא, תלמידו של רב יהודה, שמפר את האיסור עקב גילוי אנטישמי שחווה בבבל, ועולה לארץ ישראל).
מי ליהודים דתיים פוסק כרמב"ם, מחבר ספר ההלכה המונומנטאלי "הי"ד החזקה" שאותו חיבר כ-600 שנים לאחר חתימת התלמוד. הרמב"ם אינו מזכיר כלל את הלכת "שלוש השבועות" והחרו החזיקו אחריו גדולי פוסקי ההלכה היהודית בכל הדורות: רמב"ן, רשב"א, הרא"ש, רבי ישראל מאיר הכהן "החפץ חיים", מהפוסקים האחרונים בגולת אשכנז, ואחרים שמדברים פעמים רבות על חובת העלייה לארץ.
מי שאמון על דבריהם וכתביהם של רבנים אורתודוקסים מובהקים כאברהם הכהן קוק וצבי פסח פראנק (גילוי נאות: הוא סב רעייתי) יודע עד כמה ביטלו בדעתם ובהתנהלותם את "שלוש השבועות", והלא המושבות היהודיות הראשונות בארץ ישראל, פתח תקווה, זיכרון יעקב ואחרות, נוסדו על ידי דתיים-אותודוקסים שנים לפני הקונגרס הציוני הראשון.
אדם קרוב אצל עצמו, ואין פליאה שרבים מהרבנים באירופה, ובתוכם רבני חסידות סאטמר, חששו לאבד את צאן מרעיתם במקום מושבם לטובת עליה לארץ ישראל. אך רבים מהם, עוד לפני התנופה שהעניקה לעליה לארץ ישראל התנועה הציונית, קראו לעצמם ונקראו "חובבי ציון", שעל כן ראוי היה ב. מיכאל שיבדוק בציציותיו לפני כתיבת "כתב הפלסתר" שלו.
אדרבא, יבוא ב. מיכאל שמציג עצמו כיהודי ירא שמים ובעל מצפון, ויסתור את האמור לעיל.

ראה ב. מיכאל על בורותו של לפיד

http://www.zeevgalili.com/2012/03/16446
ראה מת מריץ את חסידות סאטמר
http://www.zeevgalili.com/2004/11/322

10 תגובות בנושא “כך גייס ב. מיכאל את הרבי מסאטמר נגד הציונות הדתית

  1. אבי הראל

    במשפט האחרון במאמר, לפני הקישור למאמר קודם, נפלו שתי טעויות טיפו שתרצה בודאי לתקן:
    "ראה מ מריץ את חסידות סאמר"
    בברכה

  2. משה פלאם

    דבריו של ב. חמורים בהרבה!

    עיקר העיוות בדבריו של ב. (האם הוא טייס חיל האויר ששמו נותר עלום?) הם בעניין ה"דין הבינלאומי".
    בכזב, הוא למעשה מאשים קודם כל את מדינת ישראל בפשעים חמורים של רצח, הפרת אמנת ז'נווה, ובמעשים לא אנושיים. את העמדות הנאמרות כיום באו"ם הוא מציג כשיא המוסר האנושי, ואת התנהלות מדינתנו הוא מציג כפושעת מוחלטת. האמנם? האם אינו מודע לארגוני הרצח הגדולים הפועלים ללא לאות נגדנו? האם הוא מאשר ותומך באלימות מתוכננת ומאורגנת זו נגדנו, והאם הוא מתנגד לעמידתנו על נפשנו?

    האם הוא מקבל את השקרים הערביים בסגנון עלילות הדם הקלאסיות מאז ומקדם? מתוך דבריו נראה שכן, ואף חמור מזה, הוא מנסח אותם בניסוח חדש!

    אחר כך, כמו בכתבי השטנה נגד היהודים מימי הביניים הוא מצא לו קרבן קל: הדתיים. בוא נקרא להם בשמם: היהודים. אלו שנראים כמו יהודים, ומזדהים עם קבוצת היהודים. הוא מאשים את היהודים כולם באשמות השווא הללו.

    השאלה מה גודלה של קהילת סאטמר, או האם הם מחוברים בדרך כלשהי לחרד"לים, והדיון המדוייק בגורמי האידיאולוגיה של הדתיים בישראל הם התעסקות בתפל. עיקר הבעיה היא הביטוי המזעזע ונוטף השנאה של הדברים, המזכירים ימים אפלים.

    אני מודה לך על הבאת הדברים לתשומת הלב. אך במחילה, אני מוחה על עצם הדיון שלך בעניין העמדה המדוייקת של הדתיים בארץ. דבריו חמורים בהרבה, ודרך תגובתך, ניתן למעשה להבין שאתה מקבל את עמדתו החמורה והפסולה. ברור לי שזו אינה עמדתך,

    1. משה פלאם

      ולעצם העניין: לפי דעותיו הוא, הבאות לידי ביטוי במאמרו, פלא הוא שהוא יוצא נגד סאטמר.
      התנהלות הרבי מסאטמר וקהילתו היא התנהלות מקובלת של מיעוט בארצות זרות, אך יש בה גם חלק "אנושי" ביותר. ההימנעות מהשתתפות במלחמות. הרבי מסאטמר הביע לא פעם את סלידתו מהשתתפות בהרג בני אדם, גם במסגרת צבא הגנה, מכיוון שההגנה הזו לא היתה לגיטימית בעיניו.

      אך ב. אינו יכול אפילו לשמוח על דעה אוהדת ומסכימה עם דעתו. מעוורת אותו שנאת הדתיים, בעקבות הוויכוח ההגיוני שלו עם הדתות בכלל וזו היהודית בפרט.

      עצוב, אבל מוּכָּר.

    2. זאב גלילי מאת

      המאמר חובר על ידי דן ירדני כתגובה שנשלחה להארץ ולפיכך היא כתובה באורח מאופק. אף שלא אני כתבתי את המאמר יכול אני להעיד מהכרות אישית שהפרשנות שאתה נותן לדבריו רחוקה מן המציאות. מדובר ביהודי טוב, ציוני אוהב ישראל המתייחס בכבוד רב לדת ולדתיים.
      זאב גלילי

  3. מרדכי צבי

    זאב. כל מלה אבן כל אבן שושן. נושא מאד חשוב בתולדות ימי ישראל. הגמרא בכתובות קי: וקיא. עוסקת בסוגיא מפורסמת זו.
    ה"אור שמח" כתב שמכיון שאומות העולם השתעבדו בהם בישראל יותר מידי אז הם הפרו את האיזון של השבועות וממילא בטלו. אוסיף עוד בהזדמנות. אולי אעלה פוסט בפייס. תודה רבה.

  4. אילנה

    תודה על המאמרים המצויינים.
    בכל זאת,במאמר הזה הדיוטות כמוני קצת טובעים, ואני לא בטוחה האם הבנתי את דבריך.
    האם השורה התחתונה היא בערך:
    הכתב הנ"ל מטעה ומשמיץ את הדתיים האורתודוקסים ומעוות את העובדות לשם כך?

    אם לא – אנא הסבר בפשטות.

    בכל אופן, אני רואה הסתה בלתי פוסקת – לפחות 40 שנה –
    – נגד הדתיים,
    – נגד החרדים,
    – נגד היהדות ונגד המתנחלים.
    ואם מישהו יעז לאמר אחרת – אז הוא "מוקצה". במילים אחרות – אסור להעז לאמר משהו חיובי על מתנחלים.

    1. זאב גלילי מאת

      אילנה היקרה,
      הבנת בדיוק את השורה התחתונה של המגיב למאמרו של ב. מיכאל.
      ב. מיכאל הוא איש שמאל אך גם חובש כיפה. אין לחשוד בו שאינו יודע את ההבדל בין עמדותיהם של כלל היהדות הדתית לפלגיה לעומת העמדה הקיצונית של המיעוט הקנאי האנטי ציוני של חסידי הרבי מסאטמר.
      על שינאת מתנחלים ראי
      http://www.zeevgalili.com/2012/05/16745

    2. אבי הראל

      ויש גם הסתה נגד השמאל, ואסור להעז לאמר משהו חיובי עליהם. נכון?
      אני מוצא פסול בכל מאמר של הסתה, כולל לדתיים, לימין ולשמאל, ואני מציע לכולנו, כולל לקוראי הפוסטים של זאב גלילי, להשתדל ולהמנע מכך.
      אגב, גילוי נאות, בעבר מצאתי עניין במאמרים של ב. מיכאל. היום פחות, כי הוא די חוזר על עצמו.

      1. זאב גלילי מאת

        לאבי הראל,
        אני מסכים אתך שכל הסתה נגד כל קבוצת אנשים היא הרסנית.
        אבל האם ביקורת על עמדות היא הסתה?
        ראה מאמרו של אמנון לורד, לשעבר איש שמאל פעיל בשלום עכשיו שהתפכח.
        האם יש כאן הסתה או ביקורת לגיטימית?
        זאב גלילי
        http://www.zeevgalili.com/2009/06/4448

  5. אבי עופר أبي عوفر (@Aviefar)

    1. ב. מיכאל עצמו הוא בריון אלים נלעג וצבוע, רשע שמחפש לעצמו בשם האידאולוגיה משלח יד, לפגוע בשם האלוהים שלו בעם היהודי. לכן אין לסמוך על פרשנותו הפוליטית, הדתית או הערכית, כי הוא משרת את אוייבי היהודים מתוך התבטלות עצמית.

להגיב על אבי הראל לבטל