הרב ליכטנשטיין נפטר א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, י להמשיך לקרוא
שני ספרים מתארים את המלחמה ההיא. ספרו של הסופר יורם קניוק [תש"ח] שלחם בה, וספרו של ההיסטוריון בני מוריס [1948] שחקר אותה. מי שקורא את שני הספרים הללו יכול היה לחשוב שמדובר בשתי מלחמות שונות.
יורם קניוק, סופר מחונן, מספר את זיכרונותיו מאותה מלחמה נוראה ומודה ששכח הרבה. חלק מן הדברים שהוא כותב אולי הם פרי הדמיון המתעתע. "ואולי חלק מן הזיכרונות המצאתי עם השנים".
בני מוריס, היסטוריון שהמציא את המונח "ההיסטוריונים החדשים", מתאר את המלחמה בקרירות של אורות הניאון בארכיונים. הוא חודר לפרטי הפרטים וחושף כאילו את האמת הסופית על אותה מלחמה.
אך לאחר קריאה בשני הספרים הללו הגעתי למסקנה שספרו קורע הלב של קניוק הוא התעודה האמיתית של המלחמה. מחקרו של בני מוריס חושף אמנם את פרטי הפרטים, אך מרוב עצים אינו רואה את התמונה האמיתית של מלחמת ההישרדות של העם היהודי שלאחר השואה.
חוות דעת על הספר
מקבץ של סיפורים קצרים שנושאם העיקרי הוא האבל ובעיקר – השכול. הסיפורים כתובים בכישרון רב ובחן וניחנו בעוצמות גבוהות של רגש ורגישות. הכותב חודר אל נבכי נשמתם של הגיבורים, אך עושה זאת במשיחות מכחול דקות, מבלי לטייח דבר ומבלי להזדקק לגסותה של המברשת העבה.
המספר אינו "לועס" את החומר עבור הקורא. הוא מגיש לו את החומרים (הרקע, קווי היסוד של העלילה) ומניח לו למצוא בעצמו את ההקשרים, את התובנות ואת ההתפתחות הפנימית שעוברים הגיבורים מראשית הסיפור ועד סופו. טכניקה זו, המסתפקת ב"הראיה" של הדברים ולא באמירתם במשפטי חיווי ישירים, מגביהה את הסיפור ומעניקה לו גוון אמנותי ייחודי.
בסיפורים נשמרת רוח זו של אנטי-דרמה, מסירת הפרטים הנחוצים לקורא מתוך הנחה, המחמיאה לאינטליגנציה של הקורא, כי הוא יידע לעשות את ההקשרים ולבנות את הדרמה מתוך החומרים הצנועים שנמסרו לו.
הסיפורים קולחים, מעניינים ועוסקים במציאות המוכרת לכולנו מחיי הארץ, העיר, הקיבוץ, החגיגות, השמחות, העצב והשכול, אשר לעתים מתערבבים אלו באלו.
ד"ר מיקי כץ
על הספר ראה גם באתר יד לשיריון ובו נוסח מלא של הסיפור "פלדלת" שבספר
לרכישת הספר
# החל בסוף מאי הספר יהיה זמין ברשתות הספרים ובחנויות
# כבר עתה ניתן להזמין את הספר באתר של הוצאת הספרים "אופיר ביכורים" או בטלפון שלהם 03-5562677 שלוחה 1.
# אפשר להזמין ישירות אצל המחבר במייל : zuryakov@zahav.net.il
/
מחנה הפליטים שעפת
בתגובה לדברי בן גוריון כתב אז עורך "מעריב", עזריאל קרליבך, את הדברים הבאים, במאמר שכותרתו " מה זה עיתון":
" אתה יכול לשכור יהודי שיניח לך לבנים בבניין או שיתקן לך נעליים… אבל למצוא יהודי שיחשוב כפי שאתה רוצה, לפי הזמנה, קשה מאד… נעשו ולא פעם אחת ניסיונות להוציא עיתונים זולים… המתפרנסים רק על גירוי יצרים ועל סודות מלוכלכים, מן החדר ומחדר השינה … עיתון שעיקרו בכסף ומטרתו בכסף בלבד, עיתון של שכירי מחשבה וכתיבה, עיתון ללא רעיון ואמונה שבלב – לא הולך".
– מאת : יואל רפל –
ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה בחג הפסח. יעקב ובניו ירדו למצרים כמשפחה, בני ישראל יצאו ממצרים כעם – "ויהי בשלח פרעה את העם". ליל הסדר והסעודה הנכרכת בו הם מסיבת העצמאות האמיתית של עם ישראל. המסגרת החיצונית של הסדר קבועה, אך היא אינה קשוחה. ניתן, ואף מתבקש, להכניס בה שינויים וחידושים. ה"הגדה" היא פרי יצירה יהודית במשך יותר מאלפיים שנה. כל דור ודור ראה עצמו מחויב להוסיף חלקים חדשים. הקטעים המובאים כאן ב"הגדה בת זמננו" משקפים את האווירה והערכים של תקופתנו.
לכאורה אופפת את ה"סדר" אווירה של קדושה. אך אין בו מסגרת קפואה. בצד הרצינות וכובד הראש מתגלית בדיחות הדעת וההומור היהודי, ההופכים את ה"סדר" למעניין ומרתק גדולים וקטנים. תינוקות של בית–רבן בצד תלמידי חכמים.
אולמרט ויקיפיה אנגלית
לאחר שנים של מעשי שחיתות שמהן הצליח אהוד אולמרט להימלט קבע השופט דוד רוזן: "היריעה הרחבה שגוללה על ידי עד המדינה חשפה מערכות שלטון מושחתות שהרקיבו לאורך שנים". ודן את אולמרט לשש שנות מאסר.
מצורפים קישורים לפרשיות אולמרט שפורסמו באתר זה במהלך השנים.
פירומן מסוכן
לאחר הגילויים החלקיים של שולה זקן צריך להפנים: בראש ממשלת ישראל עמד עבריין, מוקף עבריינים כמותו, מלחכי פינכה מושחתים.
הנשיא הראשון, חיים ויצמן, נבחר לתפקיד כתוצאה מטעות היסטורית * בן גוריון התנגד אך נכשל בניסיונו לתקן את הטעות על ידי מינוי "האישיות היהודית הגדולה ביותר על כדור הארץ" * מאז, הלך " מוסד הנשיאות" והידרדר – עזר ויצמן שפרש בקלון וקצב המרצה עונש בכלא * פרס המשיך בתפקידו כנשיא למלא את תפקיד "החתרן הבלתי נלאה" מתחת למדיניות נתניהו * ההמולה התקשורתית הנוכחית לקראת הבחירות לנשיאות מעוררת את השאלה: האם לא הגיע הזמן לסגור את בית הנשיא * זה יחסוך 57.5 מיליון שקל [שעלתה כהונת פרס בשנה האחרונה] * ואיזו דמות תהיה לנשיאות עם אישיות דגולה כדליה איציק
כשנפטר הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, ב-9 בנובמבר 1952, החלה התרוצצות בין המפלגות למצוא יורש לנשיא המת.
ראש הממשלה, דוד בן גוריון, לא נטל חלק בהתרוצצות. הוא אמר כי צריך "לחפש את האישיות הגדולה ביותר שיש למצוא על כדור הארץ ולעשותה לסמל העליון של ישראל" . הוא החליט שאלברט אינשטיין הוא האיש הראוי והציע לו את המשרה הרמה. אינשטיין דחה את ההצעה ואז החל הסחר-מכר המפלגתי לבחירת נשיא חדש.
אהוד אולמרט הוא לא סתם עבריין אלא עבריין נמלט. כל אזרח אחר שהיה נחשד בחשדות המיוחסים לו, היה נכבל בידיו וברגליו. היה נשלח למעצר באבו כביר או במגרש הרוסים, עם עוד כמה עבריינים מחבריו ומבלה כמה ימים בחברת כמה סתם פושעים קטנים.
אהוד אולמרט ויקיפדיה גרמנית photo Antônio Milena ABr
הוא היה נחקר ברציפות תוך הפעלת לחץ פיסי מתון. היה מתנתק מכל קשר עם האנשים שעשויים לשמש עדים כנגדו. בלי יכולת להשפיע עליהם ולשבש את החקירה. בלי יכולת להבטיח להם או לאיים עליהם. קרוב לוודאי שכבר היה מוגש נגדו כתב אישום, עם דרישה להרבה שנות מאסר.
אך אהוד אולמרט הוא עבריין נמלט. הוא נמלט אל מאחורי החסינות שלו כראש ממשלה. הוא לא נלקח אזוק בידי החוקרים אלא נחקר בנוחיות בלשכתו, בזמן הנוח לו. על כורסא נוחה, עם מיזוג אוויר. הוא ממשיך לשחק עם פני הפוקר שלו, כאילו שום דבר לא קרה. כאילו עולם כמנהגו נוהג. ולאחר שסולק מראשות הממשלה הצליח להסתתר מאחורי סוללת הפרקליטים והיחצנים שלו.