יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מאמרים שפורסמו באתר זה בשנים האחרונות ושבמרכזם אישים ואירועים הקשורים בשואה ובגבורה

פרטיזנים יהודים בראשות האחים בילסקי שעשו שמות בנאצים

 

הכומר המומר שהציל יהודים יותר משינדלר http://www.zeevgalili.com/?p=330

היטלר הסתיר את השואה כי חשש מהיהודים http://www.zeevgalili.com/?p=7531

אורי צבי גרינברג המשורר שחזה את השואה http://www.zeevgalili.com/?p=2847

המנון התקווה התקדש בברגן בלזן http://www.zeevgalili.com/?p=688

הרב שעמד בראש ישיבה גדולה בגרמניה הנאצית http://www.zeevgalili.com/?p=1666

הרב שאמר קדיש על יהודי מומר http://www.zeevgalili.com/?p=1556

הקונסול האמריקני שהציל יהודים בניגוד להוראת רוזוולט http://www.zeevgalili.com/?p=1501

דוד הלבני מאש המשרפות לפסגת חקר התלמוד http://www.zeevgalili.com/?p=605

הערבים יותר נאצים מהנאצים http://www.zeevgalili.com/?p=590

במלכות הצלב הנבואה השחורה של אורי צבי גרינברג http://www.zeevgalili.com/?p=451

קשר השתיקה סביב מלך בולגריה שהציל יהודים http://www.zeevgalili.com/?p=414

כך ניצל הרב ליכטנשטיין מן התופת http://www.zeevgalili.com/?p=333

ה-CIA העלים מידע על אייכמן http://www.zeevgalili.com/?p=233

מצלמת "לייקה" שהצילה אלפי יהודים מן התופת הנאצית http://www.zeevgalili.com/?p=8516

חיים של תלמוד תורה בצל המוות http://www.zeevgalili.com/?p=238

העיתונות הבריטית העלימה את השואה http://www.zeevgalili.com/?p=7372

המצבות של פצצת הזמן היהודית http://www.zeevgalili.com/?p=268

דודו של הגנראל הנאצי פון מנשטיין שהתגייר http://www.zeevgalili.com/?p=1765

בריחה מצפת, שער

ספרי החדש: "בריחה מצפת"

"בכל פרק שכתבת הנחת לבנה נוספת לבניין קורותיו של היישוב היהודי בארץ בדרך לקוממיות [אליהו הכהן]

בימים אלה ראה אור ספרי החדש "בריחה מצפת", המספר את קורות העיר בתקופת הישוב הישן.

בריחה מצפת, השער האחורי

"בריחה מצפת", השער האחורי. הקליקו להגדלה

זהו ספר שהשקעתי לא מעט שנים בכתיבתו ובמחקר שקדם לו, וזוהי המהדורה הראשונה שלו אך לדעתי לא האחרונה.

הקוראים הוותיקים של הבלוג כבר מכירים חלק מהנושאים וזכו פה ושם ל"טעימות" מהתכנים. עבור מי שסקרן, צירפתי כאן משמאל את תמונת השער האחורי של הספר. שתני קליקים על התמונה וניתן יהיה לקרוא את הכתוב בשער האחורי..

הקליקו כאן לרכישת הספר "בריחה מצפת"

ראה גם:

ראיון עם זאב גלילי קובי ברקאי רשת ב'

ביקורת על הספר – איתמר יעוז קסט

ביקורת על הספר – יונתן שלונסקי

שדים רוחות ועין הרע בצפת – פרק מן הספר

מודעת בריחה מצפת, דף מכירה

 

תגובות לספר "בריחה מצפת"

ירון לונדון

"ביד סופר מיומן החיית דמויות הפועלות בשוליה של ההיסטוריה הגדולה שעליה מרבים לכתוב ואילו עליהן – ממעטים. הפועלים הצנועים האלה בנו את מולדתנו ואתה העמדת להם מצבה ספרותית נאה מאד".

אליהו הכהן

"בכל פרק שכתבת הנחת לבנה נוספת לבניין קורותיו של היישוב היהודי בארץ בדרך לקוממיות. הזיכרונות, היומנים, המכתבים והעדויות המשפחתיות, כל אלה הם חומרים תיעודיים ממדרגה ראשונה, לא רק לשושלת המשפחתית שלך, אלא גם לחוקרי אורחות החיים בארץ בתקופת היישוב."

פרופסור משה נגבי

"תודה רבה על קורת הרוח שגרמה לי הקריאה בספרך המצויין. למרות שאני חובב מובהק של תולדות היישוב, ומרבה לקרוא בתחום הזה, אני מודה שהעשרת אותי במידע רב שלא הכרתי. הספר הוא הרבה יותר מסיפור קורותיה של משפחה אחת והוא נותן תמונה מרתקת על היישוב הישן והתמורות שחלו בו. וכמובן תיאורי הקנאות הדתית ונזקיה, אקטואליים להחריד".

פרופסור מור אלטשולר

"קראתי בנשימה עצורה. נהדר! וכמובן, מלא עצב. לא רק  חייהם הקשים בארץ ישראל אלא אף הפנאטיות, תאוות הבצע, ואטימות המוח והלב המאפיינים את העסקנים והגבאים".

מאיר עוזיאל

"'בריחה מצפת' השאיר עלי רושם גדול והעשיר אותי מאוד. סיפור הקהילה בצפת, הקשיים, הקנאות הבלתי אנושית, ולמרות הכל המשך החיים של יהודי צפת וצאצאיהם. כל זה תואר בספרך במיומנות איסוף ובכישרון ובסגנון הכתיבה הייחודי שלך, סגנון שאני כבר יכול לזהות על פי מבנה הפסקאות, הקצב, והיכולת המופלאה שפיתחת להעביר נושאים מורכבים בצורה בה כל פרט מובן לקורא".

ד"ר יואל רפל

"זהו ספר מקורי ותוכנו כולל חידושים רבים. מקוריותו היא בדרך הצגת ההיסטוריה של צפת במאתיים השנים האחרונות. מקריאת הספר עולה כיצד התחקיר סביב תולדות המשפחה הפגיש את הכותב עם מסמכים ומידע שלא היו ידועים. נהניתי מאד לקרוא את הספר ולקורא מובטחת הנאה גדולה הן מהתוכן והן מסגנון הכתיבה."

המשורר איתמר יעוז-קסט

"אתה חושב כביכול על סאגה משפחתית, חמה, אך מסתוריה, עניותה ודיכאונה של העיר שולטים בכל הספר ביד-ברזל. עקב כל הרעות המיוחסות לעיר (כולל מנהיגיה הנבערים והמרושעים שבעבר), אפשר היה להגיד על צפת שבספר – תוך שימוש במונח הספרותי הידוע, שהעיר הינה ״אנטי-גיבור״ של היצירה; ואף-על-פי-כן מתרחשת איזו מטפורה מפליאה: צפת מוסיפה לזהור גם מעבר לעוניה ומרודיה – הודות ליכולתו של המספר".

יונתן שלונסקי

קראתי בחיי הלא קצרים לא מעט ספרים של סופרים חשובים. קראתי על שלום ומלחמה, עלובים וחיים, תמול ושלשום, ימים וצקלג, שלושה ימים וילד; וגם על ציון השואלת לשלום אסיריה. אני לא בטוח שנפגשתי תיאור ברגישות ואהבה כמו של זאב בכתיבה על הסבתא.

 בלה אלמוג

ברקמת זהב ותכלת, אך גם בחוטי ברזל משוחים בזפת  ובנוצות , הצלחת לכתוב את ספרך המרגש  "הבריחה מצפת". בעיני זו "שיבה לצפת",  למקורותיך שלך, אך גם למקורות ההתיישבות היהודית בגליל, ששזורים בה, כמו שאמרתי, תכלת וזהב וזפת ונוצות, בורות והשכלה, ויתור ועקשנות , והכוח לעמוד ולשרוד טירוף ושיגעון, בעיר המקובלים. לא זכור לי מפגש כזה בכתובים, שממנו ממש יעלה באפי שלי ניחוח אמיתי של ריחות  ממטבחה של סבתי שלי, זכרונות על חיקה החם והמנחם.

תמר קדרי, ראש החוג ללימודי מדרש במכון שכטר בירושלים

אני לומדת הרבה דברים שלא ידעתי. בעיקר על הקשיים והמצוקות הרבות של המתיישבים הראשונים ושל תושבי צפת וסביבותיה. צורת הכתיבה המיוחדת מראה כי כתיבתו של הספר היתה תוצאה של עבודת בילוש ממש. זהו פסיפס מרהיב המתגלה חלק אחר חלק, עד שהוא מרכיב את התמונה המלאה.

נתן רועי

צפת של זאב גלילי היא עיר שונה מהמוצגת בדרך כלל.  קדושתה של המאה השש עשרה, שהצמיחה את האר"י הקדוש, את ר' חיים ויטל, ואת תורת הסוד היהודית ששינתה את פניה של היהדות מן הקצה אל הקצה, לא מבשרת את עוונותיהם של תושביה החרדיים, בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, שאסרו מלחמה קשה ורעה על אנשים שרצו ללמוד, שהסתייעו ברופא, ולא היו מוכנים להיות חלק מאפלת ימי הביניים שאותם חרדים ניסו לכסות באמצעותה על הקידמה.

צור ארליך (מקור ראשון)

"הספר בנוי פרקים עצמאיים קצרים המדלגים בין נושאים, בין זמנים, דורות ומשפחות – וכך מתערבבת ההתוודעות להיסטוריה הקודרת בסיפורי משפחה מלבבים, זיכרונות ילדות מאירים, ותיאורים חיים של דמויות, מנהגים ומתכוני בישול".

מנחם רהט (לשעבר כתב מעריב בצפת)

"אודה ולא אבוש, כי עם כל היכרותי את תולדות צפת, שאותה רכשתי במרוצת 25 שנות שבתי בה, לא הכרתי את הסיפור הצפתי מאותה נקודת מבט ייחודית שלך. הכרתי את צפת ברוח סיפורי האגדה של ישעיהו עשני 'בוא עימי לצפת' וברוח סיפוריו של בר יוסף 'עיר קסומה' וגם סיפוריו של יחזקאל המאירי. אף אחד מהם, כמדומני, לא היה עז ביטוי, חד משמעי וחריף, כסיפורך. זוהי צפת שלא הכרתי".

מוסה ברלין (גדול הכליזמרים בישראל)

"לאחר שהכרתי את סבך ז"ל , עלה בדעתי להקדיש לו ניגון מיוחד כמייצג את הנספים במפולת של מירון.  אני מתכוון להכניס זאת כמנהג קבוע בהתוועדות של ל"ג בעומר ליד הציון של רבי יוחנן הסנדלר. שם מזכירים הרבה אישים הקשורים למירון, קושרים להם סיפורים וניגונים (כך גם עוברת המסורת). בעקבות ספרך נראה לי כחוב של כבוד להזכיר גם אותם, דבר שלא נעשה מעולם".

 ד"ר אריה קיזל [ראש המחלקה להדרכת מורים המחלקה לחינוך אוניברסיטת חיפה]

מעניין מאד מכל בחינה שהיא. הכתיבה הזורמת (ולעתים הסוחפת) הצליחה להכניס אותי לנבכי הסיפור המשפחתי שהוא גם סיפור של דור ושל תקופה. כל הכבוד על הפרויקט המקיף והמעניין.

עצמונה וקסמן [בת למשפחת פרל מצפת]

קראתי את ספרך בנשימה עצורה. כמוך גם נפשי קשורה לצפת ויכולתי להרגיש את הקשר המיסטי והיחס האמביבלנטי שלך לעיר, משהו שרק בן צפת יכול להתחבר אליו. התחברתי בתימהון  לחוויות המיסטיות שעברת במהלך הכתיבה  והחקירה וצרופי המקרים שהתרחשו בדרך, גם לי זה קרה במהלך חקירתי את שורשי משפחתי,..

 

 

 

 

 

 

הגדה לפסח שחיבר דוד בן גוריון

ערב פסח, ניסן 1956, חיבר דוד בן גוריון נוסח מקורי להגדה של פסח * בן גוריון היה אז שר הביטחון והזדהה עם קיבוץ שדה בוקר הבלתי מפלגתי, אליו עבר להתגורר לאחר פרישתו * מטרת ההגדה שחיבר היא לשלב את תולדות הציונות בתולדות עם ישראל בחזקת "והגדת לבנך" *  ההגדה אף הוזכרה בישיבת ממשלה בה טען בן גוריון שלא או"ם הביא להקמת המדינה * כאן מובא נוסח ההגדה ונסיבות חיבורה * ותודה לד"ר יואל רפל שהביא את סיפור המעשה

בן גוריון 1970 באדיבות שבתאי לרנר

להמשיך לקרוא

מי אתה יגאל סרנה

מאמר זה פורסם  לראשונה בשנת 2000 אבל נראה שהוא מעניין גם היום

אם יש את נפשך לדעת את המעין ממנו לא שאבו עתונאינו החמודים והעוקצניים, אף לא טיפה אחת, לך אל כתבותיהם. תקרא מה הם יודעים ומה הם אומרים כשמדובר בנושא יהודי כלשהו.כמעט כולם "מנוגבים מדבר תורה" (כמאמרו של עגנון), פשוט נבערים מדעת.

יגאל סרנה ויקיפדיה dolly hase

יגאל סרנה ויקיפדיה dolly hase

  להמשיך לקרוא

מה עשה פישמן בכסף שלווה בבנקים

 מאמר זה פורסם לפני כעשר שנים לרגל הופעת ספרו של חברי אריה אבנרי ז"ל. אני מביא אותו כאן ללא שינוי והוא נשאר אקטואלי כשהיה בזמן פרסומו.

זאב גלילי

 למיליארדר אליעזר פישמן יש זיכרון פנומנאלי, מספר העיתונאי אריה אבנרי בספרו החדש " חידת פישמן" . הוא יכול לדקלם בשעת בוקר מוקדמת ובשעת לילה מאוחרת כמעט כל נתון שיבקשו ממנו: שערי מטבע בעולם, מאזני חברות, שערי מניות בישראל ובוולסטריט, מצב חשבונות בנקים, ריכוז זכות וחובה על הלוואות שלקח, נזילות של חברות שבבעלותו ועוד.

" רק בנושא אחד" , כותב אבנרי, " מאבד פישמן משום מה את חוש הזיכרון המופלא שלו: כשהוא מתבקש לפרט כמה כסף הלווה עד היום לחוות השקמים של ראש הממשלה, אריאל שרון. במפתיע, הוא גם לא זוכר אם ההלוואות, שניתנו מספטמבר 1994, נפרעו מאז, או שעדיין עומדת יתרת חוב לזכותו בהתחשבנות עם חוות שקמים" .

להמשיך לקרוא

כך גייס ב. מיכאל את הרבי מסאטמר נגד הציונות הדתית

במאמר ב"הארץ", מייחס חובש הכיפה איש השמאל ב. מיכאל את האידיאולוגיה של הפלג האנטי ציוני בחסידות לכלל היהדות האורתודוקסית * דבר שאין לו שחר במציאות ההיסטורית * ומה פרוש "קיבינימט" בשפה הרוסית

%d7%98%d7%99%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%99%d7%9d4

הרבי מסאטמר יואל טווטלבוים

                                                     – מאת דן ירדני  –

 

ב. מיכאל פרסם בעיתון "הארץ" ב-29.12.2016 מאמר שכותרתו :
"האומות עשו את שלהן, הן יכולות ללכת קיבינימט"
לידיעת מי שאינו שולט במכמני השפה הרוסית "קיבינימט" – פירושו "זיין את אמך".
מי יגלה עפר מעיניך, גרשום שוקן? עם כל הכבוד לחופש הכתיבה של מחבר המאמר, גרשום שוקן לא היה מרשה לכותרת כזו להופיע בעיתון שהוא היה בעליו ועורכו.

להמשיך לקרוא

שירי מולדת כתפילה בנוסח כליזמר

בימים אלה יצא לאור דיסק, שהוא ציון דרך במוסיקה הישראלית * לא עוד דיסק של להקת פופ חדשה. * גם לא אלבום של אחד השירים, עבריים ולועזיים, שאנו שומעים יומם ולילה ב"פליי ליסט"  של גלי צה"ל * הדיסק החדש כולל רק שירי מולדת, שכולנו גדלנו עליהם, מתגעגעים אליהם ושומעים ברדיו רק לעתים רחוקות * מוסא ברלין הצליח להפוך שירי חולין לשירי קודש

כולנו מכירים את  שלום רב שובך צפורה נחמדת, יצאנו אט, דודו, החליל, שיר העמק, יצאנו אט  ועוד שירים דוגמתם. לכאורה  אלבום נוסטלגי שיש רבים כמותו.  אבל ביצוע חדשני של בכיר הכליזמרים בישראל,  משה [מוסא] ברלין, בכיר הכליזמרים בישראל. הפך את שירי החולין הללו למשהו הנשמע כשירי קודש.
את התואר "בכיר הכליזמרים" לא אני נתתי למוסא ברלין. העניק אותו פרופסור אדווין סרוסי, ראש המכון לחקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים. הדברים נכתבו במבוא לספר "מסורת הכליזמרים בישראל".
החוקרים הקדישו עשרות שנים כדי לעקוב אחר מוסא ברלין והתפתחותו, הקליטו את ניגוניו וראיינו אותו. וביססו על יצירתו ואישיותו את התיזה בדבר מסורת הכליזמרים הארצישראלית, שהוא נושא הלפיד האחרון שלה. על המחקר הזה כתבתי כאן בשנת 2008 .

Moshe Berlin rehearsing for KlezFest Concert in West London Synagogue 13/8/08 pic: Vicky Alhadeff

משה ברלין צילום Vicky Alhadeff

להמשיך לקרוא

מצעד האיוולת של ברק אובמה

מאמר זה פורסם זמן קצר לאחר עליית אובמה לשלטון. מאמר זה והקישורים למאמרים שבסופו, שנכתבו במהלך כהונתו, יש בהם כדי להסביר את כניסתו של דונאלד טראמפ לבית הלבן


ברברה טוכמן מנתה בספרה "מצעד האיוולת", שורה של מנהיגים במהלך ההיסטוריה שהמיטו אסון על עמיהם * מתרבים הסימנים שברק אובמה (שבאוקטובר 2009 קיבל פרס נובל לשלום על הלא כלום שעשה) עומד לתפוס מקום מכובד במצעד * כשהצנטריפוגות מסתובבות בטרוף בטהרן מעסיקה אותו אשקובית במיגרון

ברברה טוכמן היתה היסטוריונית גדולה, אך רק בערוב ימיה לימדה בהרווארד (נפטרה ב-1989). רוב ימיה עשתה קריירה עיתונאית: סיקרה את מלחמת האזרחים בספרד, את מלחמת העולם השניה בלונדון המופצצת ועוד. רוב השנים עסקה בכתיבה היסטורית וזכתה פעמיים בפרס פוליצר היוקרתי על השגיה. מה שמייחד את כתיבתה ההיסטורית הוא כשרון הכתיבה שלה, ההופך את העובדות היבשות לאפוס מסעיר. ויותר מזה היא היכולת של ברברה טוכמן לרדת לפרטי הפרטים הקטנים של גיבוריה: איך הם מתלבשים, איך הם מדברים, מה הם אוכלים ושותים, מה המניעים הגלויים והנסתרים שלהם, מה הן חולשותיהם. ברברה טוכמן לא מעמיסה על הקורא ערימות של הערות שוליים מיגעות. רק בסוף הספר היא מונה את המקורות מהם שאבה את הסיפורים המרתקים. הכל מתועד, הכל מבוסס. אבל הכתיבה מרתקת כמו טלנובלה לבנות טיפשעשרה. היא אורגת את הסיפור מאלפי פרטים קטנים ממקורות השאובים מיומנים אישיים, מכתבים, פרוטוקולים, ספרי זכרונות וקטעי עיתונים.

להמשיך לקרוא

הסטטיסטיקה צודקת רק המצביעים טועים או משקרים

פרופסור קמיל פוקס, הסטטיסטיקאי הרציני ביותר בתחום הסקרים,  אמר פעם שהסטטיסטיקה תמיד צודקת רק הבוחרים טועים או משקרים * לפרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל, יש דעה מעט  אחרת * לדעתו אי אפשר לסמוך על סקרים * חומר למחשבה לאחר הנצחון המפתיע של טראמפ על הסוקרים

  

"הטפשים זה אנחנו". חתן פרס נובל ישראל אומן. (ויקישיתוף)

"הטפשים זה אנחנו". חתן פרס נובל ישראל אומן. (ויקישיתוף)

להמשיך לקרוא

האמת המדכדכת על ספרות המקור שלנו

                           –יוסף אורן –

למעלה מעשור, גם הידועים מבין סופרי הדור פרסמו יצירות בינוניות עד גרועות * רומן אַלִּים ומבעית כמו "שתיים דובים" של מאיר שלו * רומן אוֹפֶּרָאִי מאולץ כמו "ניצבת" של א"ב יהושע * רומן מעורפל-מטרה כמו "הבשורה על-פי יהודה" של עמוס עוז * ובעקבותיהם כותבים חדשים המפרסמים ספרי בוסר * הגל הדֶפיטיסטי המבטא את תמיכת השמאל הפוליטי בנסיגה מן החזון הציוני מניב סיפורת רדודה

הסיכומים המסורתיים בראשי-השנה האחרונים על מצב סיפורת המקור היו מדכדכים מאוד. וכדי להעלים עובדה מרה זו המציאו עורכי המוספים הספרותיים פתרונות שונים להעלים מהקוראים את מצבה האמיתי של הסיפורת העברית.
במקום סיכום ההישגים בסיום השנה, שילבו עוד קודם לכן, במהלך השנה, אחד מהתחליפים הבאים:
• יזמו משאל סופרים על יצירת הביכורים שלהם,
• הזמינו סופרים להמליץ על ספר של כותב אחר,
• הדפיסו קטעים מספרים שיופיעו במהלך השנה החדשה,
• פירסמו קטעי-סיפורת על נושא רב-עוֹנָתי כלשהו (הטבע, הילדות, האהבה),
• יזמו משאל של כותבים ישראליים המתגוררים בחו"ל על כתיבה בשפה העברית בניכר.
תחליפים אלה יצרו הרגשת שפע וערך שלא תאמו את מצבה המציאותי של סיפורת המקור. חמור מכך: הם העלימו את העובדה המרה, שמזה למעלה מעשור גם הידועים מבין סופרי הדור שחררו לפרסום יצירות בינוניות עד גרועות.
גרועות לא רק בהשוואה ליצירות המופת של הטובים מבין סופרי התחייה והעליות. אלא בהשוואה להישגי עצמם בספרים שפרסמו בעבר.

%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a1-%d7%a2%d7%95%d7%96-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3

עמוס עוז [ןיקיפדיה]

מביך, מבעית, מעורפל, מאולץ
יעידו על כך הרומאנים המביכים שהוסיפו הסופרים הללו בשנים האחרונות למדפם האישי: רומאן אַלִּים ומבעית כמו "שתיים דובים" של מאיר שלו; רומאן אוֹפֶּרָאִי מאולץ כמו "ניצבת" של א"ב יהושע; רומאן מעורפל-מטרה כמו "הבשורה על-פי יהודה" של עמוס עוז; רומאן לַהֲטוּטי-סְטֶנְדַפּיסטי כמו "סוס אחד נכנס לבר" של דוד גרוסמן; רומאן בוסר דו-עלילתי כמו "כְּאֵב" של צרויה שלו; רומאן תומך נראטיב-פלסטיני כמו "גדר חיה" של דורית רביניאן; ורומאן שְׁטוּתִי ומייגע כמו "המִקְוֶה האחרון בסיביר" של אשכול נבו.
המציאות החדשה בשדה הספרות

בעבר התמודדו סופרים עם משימות כתיבה מאתגרות, אם בנושאים ואם בדרכי הכתיבה. הם הניבו ספרים אשר הפכו אותם לסופרים מוערכים.

להמשיך לקרוא