שירי מולדת כתפילה בנוסח כליזמר

בימים אלה יצא לאור דיסק, שהוא ציון דרך במוסיקה הישראלית * לא עוד דיסק של להקת פופ חדשה. * גם לא אלבום של אחד השירים, עבריים ולועזיים, שאנו שומעים יומם ולילה ב"פליי ליסט"  של גלי צה"ל * הדיסק החדש כולל רק שירי מולדת, שכולנו גדלנו עליהם, מתגעגעים אליהם ושומעים ברדיו רק לעתים רחוקות * מוסא ברלין הצליח להפוך שירי חולין לשירי קודש

כולנו מכירים את  שלום רב שובך צפורה נחמדת, יצאנו אט, דודו, החליל, שיר העמק, יצאנו אט  ועוד שירים דוגמתם. לכאורה  אלבום נוסטלגי שיש רבים כמותו.  אבל ביצוע חדשני של בכיר הכליזמרים בישראל,  משה [מוסא] ברלין, בכיר הכליזמרים בישראל. הפך את שירי החולין הללו למשהו הנשמע כשירי קודש.
את התואר "בכיר הכליזמרים" לא אני נתתי למוסא ברלין. העניק אותו פרופסור אדווין סרוסי, ראש המכון לחקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים. הדברים נכתבו במבוא לספר "מסורת הכליזמרים בישראל".
החוקרים הקדישו עשרות שנים כדי לעקוב אחר מוסא ברלין והתפתחותו, הקליטו את ניגוניו וראיינו אותו. וביססו על יצירתו ואישיותו את התיזה בדבר מסורת הכליזמרים הארצישראלית, שהוא נושא הלפיד האחרון שלה. על המחקר הזה כתבתי כאן בשנת 2008 .

Moshe Berlin rehearsing for KlezFest Concert in West London Synagogue 13/8/08 pic: Vicky Alhadeff

משה ברלין צילום Vicky Alhadeff

מאז, עקבתי בכל הזדמנות אחר נגינתו, המקפלת בתוכה מסורת ארץ ישראלית, ובצידה מסורת עתיקת יומין שראשיתה לטענתו בבית המקדש.

נגינה להתעלות הנשמה

על המסורת הזו אמר לי ברלין אז את הדברים הבאים:
"בזמן שאני מנגן אני חושב איך שהציבור יתעלה על ידי המנגינה שלי. אני לא מנגן אם אין לי מטרה לנגינה. נגינה בעיניי היא דרך לעבודת ה'. לכן לא אנגן באולם קונצרטים נגינה שכל מטרתה לגרום הנאה לבני אדם. לכן אינני מנגן בפני כל קהל. לכן איני מנגן בכלל בבית, כי אין מטרה לנגינה כזו"

עם צאת האלבום החדש שאלתי את ברלין איך מתיישבים דבריו אז עם ניגון שירים חילוניים שלכאורה אין מאומה בינם לבין קדושה ועבודת ה'.

שאלה: מה הניע אותך לפרויקט החדש

תשובה: הפרויקט הנוכחי נולד כתוצאה מההתבוננות שלי בעולם הנגינה ומה אני עושה שם. אם להשתמש במלים גבוהות אני מחפש להעלות את הניצוצות שנפלו לתוך החולין.
בפרפרזה על משורר תהלים שאמר:
"איך נשיר את שיר השם על אדמת ניכר"
אני אומר (כיום):
איך נשיר שיר ניכר אל אדמת השם.

איך ולמה בחרת את השירים שבדיסק

הרפרטואר שלי נוצר כתוצאה מהמגע עם הקהל בהופעות או בחתונות. הנגינה שלי היא של איש שטח, הבודק כל הזמן את השפעת הניגון על הקהל (וגם עלי). מה מתקבל יפה ומלהיב, איזה ניגון מאריך ימים יותר מאחרים. אילו ניגונים ניתן לכנות ניגוני "צאן ברזל", שהזמן אינו יכול להם. במשך הזמן הצטבר אצלי חומר רב וכשהתפנינו, אני ובתי אודהליה, להתעסק בחומר הישראלי עלו הקטעים הללו במחשבה. הבעיה הגדולה הייתה מה לא לכלול באלבום (ויש רשימת המתנה).
מה תרומת בתך לעיבוד

בתי אודהליה, מכירה את דרך נגינתי וגם מוקירה אותה. פעם התבטאה: "החלום שלי הוא לנגן עם אבא שלי" , חלום שמתגשם ומתפתח גם בזכות עצמו. הרעיון שלה היה שבאלבום הזה תישמר נגינתי הייחודית ולא תושפע מדרישות העיבוד. כך היא עטפה את הנגינה שלי בהרמוניות הנכונות ובנגנים המוכשרים שהיא בחרה על כליהם המיוחדים. למרות שאנו עסוקים בסגנונות שונים של מוסיקה – אני מרגיש שאודהליה היא "ממשיכת דרכי" במובנים מסוימים. היא מביאה כלים יותר עכשוויים ועדכניים ומשלבת בתוכם את הנשמה עליה היא גדלה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אודהליה בתו של מוסה ברלין [צילום זאב גלילי]

השורשים בבית המקדש

הכליזמר עלה על גל של פופולאריות עולמית.  לא ברור תמיד למה מתכוונים כשמדברים על כליזמר. אני למשל ינקתי מר' אברום סגל, שניגן במירון ומראשוני הכליזמרים שהוציאו תקליטים. אצל אמן אחר מתחיל הכליזמר מגיורא פיידמן והשלישי אולי שואב ממני.
כששאלתי את עצמי מה מקור הנגינה הכליזמרית או איך להגדיר כליזמר, איפה ההתחלה, הגעתי למסקנה ששורשי הנגינה הזאת שתולים בבית המקדש או ליתר דיוק בחורבן הבית.
בבית המקדש (וגם במקרא) תפקיד הנגינה היה פולחני ולשם ה'.. אין ביהדות ייחוד למוסיקה כערך אמנותי. עיקר השירה הוא על ניצחונות של עם ישראל בעזרת ה' או על הקרבן כדי להעלות את החוטא שיתוודה מחטאו, וכן גם להשראת שכינה ונבואה ("קחו לי מנגן" -מלכים ב  ג טו }

משחרב בית המקדש לא היה כבר טעם בכל אלו ובאמת גזרו חכמים גזירות שונות של אבלות לעיתים אף קיצוניות. אבל כיום אנחנו מתאבלים רק כזכר לחורבן.

על הנגינה והעיסוק במוסיקה גזרו טוטלית שאין להשתמש בה אחר החורבן. אבל הצורך להתבטא במוסיקה הוא צורך אינטלקטואלי ואי אפשר להתקיים בלעדיו.
לכן נשבעו הגולים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני….. אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"
במלים אחרות, אנחנו לא נוכל לעמוד בגזירה של האיסור להתעסק במוסיקה. אבל אנחנו נשבעים שמעתה ננגן רק כאשר ירושלים על ראש שמחתנו. הנגינה שלנו תזכיר מעתה את ירושלים בחורבנה וגם את ירושלים בתפארתה בעבר ובבניינה בעתיד . לדעתי, כאן ובנקודה הזאת נוצר סגנון הכליזמר (ולכן הוא בכייני כלשהו וצליליו שבורים אך גם שמחים ומשדרים אופטימיות).
ובשורה התחתונה הכליזמר הוא ה"זכר לחורבן" שאנו מקיימים במוסיקה. כשאני מנגן, כל הזמן המחשבה הזאת מלווה אותי.

איזה שורשים יהודיים אתה מוצא בשירים הישראליים.

שירים שגורמים לי להרגיש את הכמיהה לירושלים. או אם המלחין יצר תוך מחשבה כזו, אני מוצא בהם שרשים יהודיים. קח למשל ניגון כמו דודו, החליל, שלום רב שובך, נעמה ועוד. כמה רגש ותפילה, כמיהה והתפעלות יש בהם. וזה נכון גם במוסיקה קלסית, חזנות, חסידית וכד'

לרכישת הדיסק

http://www.dshir.co.il/items/828987-%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F

 תגובת איש הזמר העברי אליהו הכהן על הדיסק

למשה ברלין, שלום רב.

גרמת לי הפתעה נעימה במשלוח התקליטור 'ניגון מולדת'.

התענגתי מאד על ההאזנה לו.

קודם כל אני מבקש להחמיא לך על בחירת השירים, שנעשתה בטוב טעם.

חשבתי על כך שזהו תקליטור מצוין לשוב ולהאזין לו מפעם לפעם, אפילו תוך כדי עבודה בבית או בעת ישיבה בכורסה וקריאת ספר או עיתון, והצלילים מתנגנים באותה עת כמנגינת בין ערביים.

העיבודים נעשו בצניעות הראויה להרכב כלי קאמרי, כפי שבחרת. הקלרינט אמנם דומיננטי, אך הרי כך ראוי למנגינת כליזמרים.

בקיצור – יופי של תקליטור, ואתה ובתך ראויים לכל שבח על הפקתו.

כדאע היה, אולי, לציין את שמות השירים והמלחינים כולם על העטיפה, או בדף או חוברת נלוית.

אני מודה לך על המחווה לזכות אותי בתקליטור היפה הזה. יש בו משהו מרענן, אחרי כל הביצועים הקוליים המוכרים לשירים הכלולים בו.

תבורך על היוזמה  לצאת עם התקליט הזה, ואני מחזק את ידך להצליח בהופעות עם הביצועים האלה.

בברכת תודה

אליהו הכהן

 =========================

אתה פשוט מרתק בכתיבתך. יישר כוח. כל מלה פנינה . אני מכיר את מוסה ברלין לא מעט שנים.

שאול שיף

קטע מתוך הדיסק החדש

תגובה 1 בנושא “שירי מולדת כתפילה בנוסח כליזמר

השאר תגובה