האם הפסיכולוגיה והקבלה  מאשרות, מנקודות מוצא שונות,  תיזה  אודות טבע האדם * שהנפש נתונה באיום מתמיד של פירוד והתפוררות * האם זו הסיבה שבגללה אנשים בודים מליבם תיאוריות אופטימיות * שקבוצות בנוסח "העידן החדש" תולות את אמונתן בקבלה ללא כל יסוד?  * ומה ניתן ללמוד מסיפור החלומות של עגנון
 

           -מאת ד"ר מיכה אנקורי –

רבים מתקשים לענות על השאלה מהי קבלה ובמה היא עוסקת, אולם בשני דברים היא בודאי עוסקת: באלוהים ובאדם.

מקובל לומר על המקובלים שעניינם הוא בגילוי הסודות האלוהיים, והנה, אחד הדברים הבולטים והמרשימים שבכתבי המקובלים הוא שהסודות האלוהיים מתגלים בסמלים אנושיים. האלוהות מתגלה בדמות "אדם קדמון לכל קדומים", תורת הקבלה היא "תורת הפרצופים", ומערכת הסמלים הקבלית היא "קומת אדם".

 

להמשיך לקרוא ←

אין ספק שמדונה היא גאונית שיווק. הכוכבת, שהחלה דרכה בראשית שנות השמונים כזמרת להיטים קלילים – הפכה בתוך עשרים וכמה שנים לאלילה ולאייקון תרבותי.

אנשים מוכנים לשלם 7000 דולר לכרטיס כדי לראות אותה. לשלם 24 אלף דולר במכירה פומבית לאספנים, עבור חזייה שלה. הונה נאמד בחצי מיליארד דולר (גם לאחר התשלומים לאקסים שלה).
היא הגיעה למעמדה ללא ספק בזכות כישרונותיה המוסיקליים. אך גם, ואולי בעיקר, ביכולתה לשווק עצמה בפרובוקטיביות ובתעוזה.

 

"למות ביום אחר"

דוגמא אחת מרבות: הקליפ "למות ביום אחר", שהפיקה מדונה ובו היא משלבת "מוטיבים קבליים" על רקע סרט של ג'יימס בונד. בקליפ נראית מדונה כשעל זרועה מקועקעות האותיות לא"ו, שמסמלות אחד משמות הקדוש ברוך הוא לפי המסורת היהודית. הסצינה מתרחשת במחנה שבויים בו עוברת מדונה עינויים. במקביל מתנהל דו קרב בין מדונה לבנה למדונה שחורה. הסצינה מתרחשת באולם בו אביזרים השייכים לסרטי ג'יימס בונד ההולכים ונהרסים. בסצינת העינויים, במהלך המאבק שלה עם שוביה, כורכת מדונה רצועת תפילין סביב זרועה. היא מצליחה להשתחרר משוביה, המדונה הלבנה מנצחת את המדונה השחורה. על הכסא החשמלי שעליו התכוונו השובים להושיב את מדונה מופיעות האותיות לא"ו. פרשנות לקליפ ראה ראיון עם בועז הוס
http://www.zeevgalili.com/?p=288

הפופולריות של ה"קבלה"

לכאורה מעולם לא היתה הקבלה פופולרית כבימינו. בכל חנות ספרים ניתן למצוא, בצד ספרי רם אורן וג'ון גרישום, מדפים עמוסים בספרים המתיימרים לא רק ללמד את חכמת הקבלה. הם מבטיחים גם לפתור את כל בעיותינו באמצעות התורה העתיקה – מבעיות זוגיות ופרנסה ועד בעיות בריאות וראיית הנולד. הם מבטיחים לגלותלך אתסוד גילגול נשמות,העולם הבא, המלאכים, השדים והרוחות ומה לא.

אין כמעט תחנת רדיו המכבדת עצמה שאין בה מדור לקבלה. האם מדובר כאן בקבלה? האם הספרים המבטיחים לפתור את כל בעיותיך הם מקור לידיעת הקבלה?

קישקוש. לא קבלה ולא נעליים. הפרסומים השונים בתחום הזה, המציפים את רחובותינו ואת גלי האתר שלנו, נעים ממניעים וגורמים שונים החל מבערות ותמימות וכלה בנוכלות והולכת שולל. חלקם הם פרי המציאות הפוסטמודרנית, שהולידה את המפלצת הנקראת "ניו אייג'".

איך לומדים קבלה?

עצם השאלה מחייבת הסתייגות. השאלה הנכונה היא כיצד ניתן לנסות ולהבין את הטקסטים שנכתבו במהלך הדורות על ידי מקובלים. ומה פרוש להבין אותם.

האיש שייסד, בראשית המאה הקודמת, את הדיסציפלינה המדעית של הקבלה הוא פרופסור גרשום שלום. עד לימיו התייחסו היסטוריונים יהודים – כמו גרץ, דובנוב ואחרים – אל הקבלה כאל מצבור אמונות טפלות.

גרשום שלום בנה מפעל אדיר של חקר אלפי הטקסטים שבדפוס או בכתבי יד שאנו מכנים אותם טקסטים קבליים. הוא גם הקים דורות של תלמידים – ישעיהו תשבי, רבקה ש"ץ, יוסף דן, יוסף בן שלמה (דור ראשון) משה אידל, יהודה ליבס בדור השני שהוסיפו נדבכים על הבניין שבנה (וגם ערערו על חלק ממסקנותיו).

מכל האמור לעיל ברור שהדרך היחידה (כמעט) העומדת בפני אדם המבקש ללמוד משהו על הקבלה ולפתח את היכולת לקרוא את הטקסטים הקבליים היא הדרך האקדמית. וגרשום שלום הציג עצמו בפני תלמידיו כהיסטוריון, לא כמקובל.

ומהי איפוא הקבלה

ראשית מדובר בקורפוס ענק של טקסטים יהודיים. והדגש הוא על יהודיים. וטקסט יהודי הוא טקסט שבמרכזו עומדת תפיסת תורה ומצוות על כל המשתמע מכך.

אני מדגיש נקודה זו כי שמעתי על מרצים המסתובבים בארץ, מקהילים קהילות, ומסבירים שהקבלה "אינה מבקשת מכם להיות דתיים". ולא רק דתיים אינכם צריכים להיות גם אינכם צריכים להיות בקיאים גדולים ביהדות. למה הדבר דומה למרצה המציע ללמד מתמטיקה גבוהה ומציין שאינכם צריכים לדעת את ארבע פעולות החשבון.

המונח קבלה (במשמעות של מסורת העוברת מדור לדור) התגבש בסביבות המאה ה-12 בפרובאנס ובספרד, עם הופעת שורה של ספרים שנכתבו על ידי מקובלים. ספרים אלה עסקו בעולמה של היהדות מנקודת מבט שונה לחלוטין מזו שהיתה מקובלת בעולם ההלכה.

תורת הנגלה, המתחילה ב"בראשית ברא" ונמשכת במשנה בתלמוד, ראשונים ואחרונים עד ימינו סובבת בעיקרה סביב ההלכה.

המקובל אינו מסתפק ב"בראשית ברא". הוא שואל
מה קרה לפני אותו בראשית ומה מהותו של אותו אלוהים וכיצד בדיוק ברא את העולם.

"ספר יצירה", אחד הספרים הקדומים ביותר של תורת הסוד (שפרופסור יהודה ליבס מייחס את כתיבתו לזמן שבית המקדש היה קיים) נפתח בתאור בריאת העולם על ידי שלושים ושתים נתיבות פלאות המורכבות מ-10 ספירות ו-22 אותיות הלשון העברית. הוא מונה את כל הצרופים האפשריים של קבוצת אותיות ומסביר שהעולם נברא מצרופים אלה כמו אין למעלה מענג ואין למטה מנגע.
ובספרים מאוחרים יותר אנו למדים שהספירות הן מעין מידות שנשתלשלו מן האל המכונה אינסוף (כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה וכו). ובקבלת האר"י בן המאה ה-16 אנו מוצאים שלפני הבריאה האל מילא את כל החלל האינסופי. ו"כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות" הוא פינה בתוך עצמו מקום ("צימצם עצמו") בצורת עיגול שלתוכו שלח קרן אור שבאמצעותה נברא העולם. ובצד השאלות מה היה לפני הבריאה ובמהלכה יש שאלות לגבי העתיד. כמה עולמות היו וכמה נחרבו וייחרבו ומתי תבוא הגאולה ומה תפקידו של האדם בעולם ומה משמעותה של כל אחת מן המצוות.

זהו על קצה המזלג מה שאנו מוצאים בטקסטים הקבליים.

מה מקור התוקף של המקובל

זה בערך כמו לשאול מה מקור התוקף של המוסיקה של בך. המקובל הוא אישיות מיוחדת שעבר חוויה (שחוקרי הדתות קוראים לה מיסטית) ומתוך התבוננות בתוך עצמו כאילו גילה את העולם האמיתי. אחד המקובלים הגדיר את האדם כ"עולם קטן". דהיינו: הואיל והאדם הוא נזר הבריאה יכול המקובל למצוא בתוככי עצמו כל מה שנמצא במרחק אלפי שנות אור, בזמן ובמקום.

תורת הסוד החלה בנתיבי סתר מחתרתיים מתקופת בית שני ונמשכת עד ימינו. (ואין ספק שיש מקובלים בימינו שאחד הגדולים בהם הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל).

קשה לדבר על תורת הקבלה כעל תורה אחת כי קיימים בה זרמים רבים ושונים ויש בה עליות ומורדות. שתי הפסגות הן "ספר הזוהר" שנתגלה בסוף המאה ה-13 בספרד וקבלת האר"י שנכתבה מפיו על ידי תלמידו, ר' חיים ויטאל, במאה ה-16 בצפת.

ייחודו של ספר הזוהר

ספר הזוהר זכה למעמד של קדושה ורבים מתכניו חדרו לסידור התפילה, למנהגים וגם להלכה.

על חשיבותו ומעמדו של הספר כותב פרופסור ישעיהו תשבי ב"משנת הזוהר": "הזוהר הוא ספר חיים: חיי האדם היהודי ונבכי רוחו משתקפים בו כמות שהם על אורותיהם וצלליהם, ואין כמעט פינת חיים שמאמריו אינם נוגעים בה נגיעה כלשהי… באמצעות הדרשה המיסטית השכיל בעל הזוהר לחרוז ממקרא למשנה וממשנה לאגדה ולתפילה, לכרוך אותם יחד ולשקפם כחטיבה אחת באספקלריה של רוח הקבלה. מבחינה זו הזוהר הוא אוצר בלום של ערכי היהדות כולה".

"הזוהר הקדוש", היה משך שנים רבות כספר החתום. הלשון הארמית הייחודית בה נכתב, השימוש בציורים סמליים במקום במושגים עיוניים, הכתיבה בצורת פסיפס של ציורים בנושאים שלכאורה אין קשר הגיוני ביניהם, השימוש בסמלים מתחלפים שמובנם אינו ברור – כל אלו מנעו מן הקהל הרחב את הגישה על הספר.

.

האם בכלל ניתן להבין קבלה

זו שאלת השאלות. המקובל נותן ביטוי לחוויה שאדם רגיל לא עבר מימיו. הוא משתמש בלשון שאין בה מלים המסוגלות לתאר את חוויותיו ומחשבותיו לעומקן. ההשוואה לבך אינה מדויקת. קריאה בטקסט קבלי כמוה כניסיון להבין מוסיקה על פי פרטיטורה של בך כשאנו חרשים.

המחקר האקדמי הפליא לעשות בחקירת הטקסטים הקבליים, השוואת דפוסים לכתבי יד, בדיקת מקורות והשפעות, והצבת מקומה של הקבלה בהיסטוריה של עם ישראל. המחקר האקדמי – לפחות זה שמבוסס על מפעלו של גרשום שלום – לא מתיימר לעבור את המחסום של המושגים והחוויות שאין להן מילים.

מה לכל זה ולמדונה

מדונה אינה יודעת עברית ובוודאי לא ארמית. גם אילו ידעה ספק אם היתה מצוידת בכלים להבנת ספר הזוהר.

את כניסתה לעולם הקבלה מייחסים לשרגא ברג, שמעריציו מכנים אותו "רב", העומד בראש "המרכז לחקר הקבלה". ברג טוען כי הוא ממשיכו הרוחני של הרב אשלג, המקובל שתרגם את הזוהר (תרגום ה"סולם"). לדבריו, הוא קיבל את ההסמכה להיות ממשיכו, מידי גיסו ותלמידו של הרב אשלג, הרב יהודה צבי ברנדוויין, הרב ברנדוויין גם כתב את פרוש "מעלות הסולם" על "תיקוני זוהר" שהוא מעין המשך לתרגום ופרוש ה"סולם".

על שרגא ברג ניתן לומר, בשיא האנדרסטייטמנט, כי הוא אישיות שנויה במחלוקת, שהצליח להתעשר באמצעות המרכז לחקר הקבלה שלו, המפעיל לא פחות מ-50 סניפים בעולם. כמה רבנים, ביניהם הרב עובדיה יוסף הוציאו פסקי הלכה האוסרים ללמוד לפי שיטתו.

הואיל ולפי תורתו אין גבולות לקבלה הזו, הוא הצליח למשוך אליה סלבריטאים רבים שאינם מבני ברית, שמדונה היא הבולטת בהם.

איזה ענין מוצאים אנשים כל כך רבים ושונים בתורת הסוד שכל הדורות היתה נחלת יהודים מעטים?

קללת הניו אייג'

יש הרואים בדבקות הזו בקבלה חלק מן הטרנד הקרוי "ניו אייג'". זו תופעה שהחלה בארצות הברית בשנות השמונים וכרגיל הגיעה אלינו באחור של עשרים שנה. מדובר בקבוצות העוסקות ב"רוחניות" – מדיטציה, תקשור, רפואה הוליסטית, קריסטלים, תיאוסופיה, אמונות מטאפיסיות וכו'. אנשי הניו אייג' מאמינים במלאכים, שדים, רוחות, חייזרים, גלגול נשמות. והעיקר: יש לדעתם קשר מיסטי בין כל הדתות ואין דת אחת עולה על חברתה.

מבקרי הניו אייג' סבורים שהוא תוצאה של המציאות הפוסטמודרנית שהפכה את האדם ליצור שאין משמעות לקיומו. רוב חוקרי הקבלה בישראל ובעולם, טוענים כי ב"מרכז לקבלה" מלמדים תורת ניו-אייג' מודרנית ולא קבלה.

אך הניו אייג' חדר גם לאקדמיה ואפילו נלמד כמקצוע ויש גם כמה "חוקרי קבלה" שנסחפו לזרם הזה.

פרופ' ליבס על ברג ומדונה: זה לא קבלה

כהיסטוריון של הקבלה, מה אתה אומר על מדונה, פיליפ ברג, סרטים אדומים על היד וכל השאר? האם אלה סימני הניו-אייג'?

"כמי שטוען בדרך כלל שהוא לא רוצה ללמד מקובלים מהי קבלה, אז גם את ברג, מדונה והשאר איני רוצה ללמד. התפתחות מסוג זה אינה מעניינת והיא לא דבר שאני מתחבר אליו. לקבלה הקלאסית יש כמה אפיונים ברורים מאוד שלא חלים על העניין הזה. היא צריכה להיות באמת קבלה ולבוא עם ההתפתחות שלה. בכל זאת יש משהו שעובר במסורת ולא סתם מסורת, אלא מסורת סודית.

הקבלה היא לא תורה כשלעצמה אלא היא פירוש לדת היהודית. הקבלה היא עולם מיתי יהודי. אם אתה הולך לסופרמרקט של יהדות, יש שם תלמוד, יש הלכה, יש פילוסופיה ויש מיסטיקה, אם כי אני לא בטוח שהמלה מיסטיקה נכונה לקבלה; הייתי מעדיף יהדות מיסטית.

"מה שהם עושים זה ניו אייג', ולא חשוב להם אם אתה יהודי או לא, אם אתה מתעניין בהלכה או מקיים שבת או לא. זו לא הקבלה שלי. זה הרבה עניין של אופנה". (מתוך ראיון לדליה קרפל, "הארץ" 13/03/09 )

מי גילה את סודות הקבלה לרב אשלג

אין ספק שהרב אשלג הוא מגדולי המקובלים בדורנו. הוא גם, כנראה, מחדש גדול לגבי דרך לימוד הקבלה ותפקידה בחיים. בצד עיסוקיו בכתיבת ספרי קבלה הרבה להיפגש עם אישי ציבור, בעיקר מתנועת העבודה. בן גוריון מעיד ביומניו כי נפגש עמו פעמים רבות. בין האישים עמם נפגש: חיים נחמן ביאליק, זלמן שזר, חיים ארלוזורוב ועוד.

בעל ה"סולם" השלים, עד לפטירתו בשנת תשט"ו, תרגום ופרוש הזוהר ו"זוהר חדש" ב-21 כרכים. הוא לא הספיק לתרגם ולפרש את "תיקוני זוהר". מלאכה זו השלים הרב יהודה צבי ברנדוויין.

בכרך הראשון לפרושו, שקרא לו "מעלות הסולם", מביא הרב ברנדווין מכתב שכתב הרב אשלג בשנת תרפ"ח, בו הוא מגלה שאת סודות הקבלה למד מפי חכם שבחייו החיצוניים היה ידוע כסוחר.

וכך נאמר במכתב, בין היתר: "בא אלי איש אחד, נתגלה לי שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה וגם בכל מיני חכמות. ותיכף בתחילת דיבורו הרגשתי בו וטעמתי כי חכמת אלוקים בקרבו וכל דבריו בהפלגה גדולה… והבטיח לי לגלות לי חכמת האמת בכל מילואו ועסקתי עמו כמו ג' חודשים בכל לילה אחר חצות בביתו… בעשרה בניסן שנת עטר"ת לפ"ק שבק חיים לכל עלמא… וגודל צערי אין להעלות על הכתב כי לבי היה מלא תקווה לזכות בחכמה ודעת… מה שקבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב… וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע. וגם נזכרתי בחמלת השם יתברך, כל הסודות שקבלתי ממורי ז"ל… ומורי הקדוש ז"ל הנזכר היה מתפרנס ממסחרים גדולים והיה מפורסם בכל העיר לסוחר נאמן אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה ולא נתן לי רשות לגלות שמו…"

הערה אישית-משפחתית על הנושא

אני נתוודעתי לספר הזוהר ולתרגומו-פרושו של הרב אשלג בגיל צעיר מאד, בביתו של חותני, ליטמן מרכזי ז"ל. מצאתי שם שניים שלושה כרכים שחורים ועליהם כתוב ספר הזוהר עם פרוש הסולם. לא ידעתי מאומה לא על הזוהר ולא על מפרשו. אך הכרכים הבודדים הללו הציתו את העניין שלי בנושא ולימים עסקתי בו בהתלהבות במסגרת אקדמית.

איך הגיעו הכרכים הללו לידי חותני, שהיה יהודי שומר מצוות, מקפיד על קלה כחמורה, אך לא איש קבלה?. מסתבר שהוא התיידד עם הרב ברנדוויין אותו הכיר בבית הכנסת , ששכן בדירת  הרב ברחוב אידלסון בו התפללו יחדיו. הרב ברנדווין, שהיה אז עני מרוד, קישר בין חותני לבין הרב אשלג שהיה עני מרוד עוד יותר. חותני, איש צדיק וגומל חסד, רכש את הכרכים כמעשה צדקה. רעייתי מספרת שהרב אשלג היה מבקר בביתם בכל פעם שהדפיס כרך חדש מסר לאביה וקיבל את התמורה.

את הסיפור הזה שמעתי כשנה אחרי פטירתו של הרב אשלג. ובאותה תקופה המשיך הרב ברנדוויין את מפעלו. לימים נפגשתי (בקורס החיאה במגן דוד אדום) באחד מנכדיו של הרב אשלג וממנו הבנתי שיש רבים הממשיכים את דרכו של הסב – רובם תלמידים ובני משפחה. לא שמעתי ששרגא ברג נמנה עמם.

קישורים:

גרשום שלום על משיחיות וציונות – ראיון

http://www.zeevgalili.com/2010/04/858

 תורת הקבלה מנקודת מבט של הפסיכולוגיה

http://www.zeevgalili.com/2011/03/14446

 תופעת מדונה והקבלה

http://www.zeevgalili.com/2004/07/288

 מלכת אסתר והקבלה

http://www.zeevgalili.com/2009/06/3841

 יחיאל בר לב מתרגם הזוהר -ראיון

http://www.zeevgalili.com/2004/02/11365

 מוסיקה יהדות ופוסט מודרניזם

http://www.zeevgalili.com/2010/04/858

 גרשום שלום על משיחיות וציונות – ראיון

http://www.zeevgalili.com/2010/04/858

 

ראה גם מלכת אסתר או מלכת הקבלה

http://www.zeevgalili.com/?p=3841

העיר תל אביב צהלה ושמחה – מדונה מלכת הקבלה הגיעה לארוויזיון בישראל – מאי 2019]

הזמרת מדונה כמלכת אסתר [יולי 2004]

העיר ניו יורק צהלה ושמחה וליהודים הייתה אורה ושמחה. וכי דבר קל הוא בעיניכם? נס פורים בחודש תמוז. מלכת הפופ, מדונה, הפכה למלכת אסתר. הכוכבת הנערצת, שנשאה עד כה את שם אמו של "אותו האיש" , הכריזה כי מעתה ייקרא שמה בישראל אסתר. היא תהיה בשר מבשרנו ועצם מעצמנו. והרי אין כמו השם אסתר מתאים למי שהייתה מדונה. מדונה, כמו אסתר, היא, כמאמר חז"ל, "ירקרוקת וחוט של חסד משוך עליה" . מדונה-אסתר גם צנועה כאסתר המלכה, שעליה נאמר כי שבעים וחמש שנים לא הסתכלה בפני גבר, חוץ מפניו של מרדכי. והרי עצם שמה מעיד, כפי שנאמר בספר הזהר הקדוש, שהיא נסתרה מעיניו של אחשוורוש.

וכמו אסתר, המשולה ללבנה המאירה לישראל בחשכה, אף אסתר שלנו מביאה אורה ליהודים. ואולי שינוי שמה של מדונה מבשר את בוא הגאולה. שהרי קבעו רבותינו שאסתר המלכה משולה לאילת השחר. מה אילת השחר, כשאורה בוקע הוא בא קמעא קמעא, כך גם אסתר שבמגילה, שהביאה גאולתם של ישראל. ולכן אין להאיץ בה במדונה-אסתר שתבוא לארץ, כי רק עם הגאולה תבוא, קמעא קמעא. ועל אסתר זו שלנו אפשר לומר כי היא אהובה על כל אחיה, שלא כמרדכי היהודי שהיה רצוי רק לרוב אחיו.

אבל לאחר השמחה הגדולה של היהודים באו הרהורי ספק. והיו שנזכרו במאמר חז" ל שקבע כי עם אסתר שבמגילה בא " סוף כל הניסים" . כי אחרת איך להסביר את העובדה שמדונה-אסתר מסתפחת אל עם ישראל לא כרות המואביה, שאמרה עמך עמי. ללא טבילה כדת. ללא גיור כהלכה.

זאת ועוד. איך עוברת מדונה-אסתר על איסור מפורש של " כתובת קעקע לא תתנו בכם" ולא עוד אלא שהיא מקעקעת בבשרה את אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא ועוברת אל " לא תשא" . ואם לא די בכך מניחה מדונה-אסתר תפילין, כאילו בעקבות בתו של רש" י, שהייתה מנחת תפילין. אך מדונה, אוי לאותה בושה, מניחה תפילין בלבוש לא צנוע. והש" בתפילין שהיא מתעטרת בהן איננה נכרכת על גב כף ידה אלא על קיבורת זרועה.

עד כאן הקפה א", לכבוד פורים דתמוז.

גאונית בשיווק

ועכשיו נעבור לדון ברצינות בתופעה הזו הנקראת מדונה והקבלה. וראשית כמה מילים על מדונה ועל הדרך שעשתה עד שקראה לעצמה אסתר.

אין ספק שמדונה היא גאונית שיווק. הכוכבת בת ה-46 – שהחלה דרכה בראשית שנות השמונים כזמרת להיטים קלילים – הפכה בתוך עשרים שנה לאלילה ולאייקון תרבותי. אלילה שאנשים מוכנים לשלם 7000 דולר לכרטיס כדי לראות אותה. לשלם 24 אלף דולר במכירה פומבית לאספנים, עבור חזייה שלה. היא הגיעה למעמדה ללא ספק בזכות כישרונותיה המוסיקליים, אך גם, ואולי בעיקר, ביכולתה לשווק עצמה בפרובוקטיביות ובתעוזה.

דוגמא, אחת מרבות, לשיטות השיווק של מדונה: קליפ שבו היא מצולמת כצ'ה גווארה, מדגמנת במדים צבאים על מסלול דוגמניות, זורקת רימון לעבר הנשיא בוש. הקליפ הופק לפני המלחמה בעיראק ומדונה החליטה שלא לשדרו ("אני לא נגד בוש אני בעד השלום" ) אבל הקליפ שלא שודר כבר עשה את שלו.

" למות ביום אחר"

לענייננו שייך הקליפ " למות ביום אחר" , שהפיקה מדונה ובו היא משלבת מוטיבים קבליים על רקע סרט של ג'יימס בונד. בקליפ נראית מדונה כשעל זרועה מקועקעות האותיות לא"ו, שמסמלות אחד משמות הקדוש ברוך הוא לפי המסורת היהודית. הסצינה מתרחשת במחנה שבויים בו עוברת מדונה עינויים. במקביל מתנהל דו קרב בין מדונה לבנה למדונה שחורה.

הסצינה מתרחשת באולם בו אביזרים השייכים לסרטי ג'יימס בונד ההולכים ונהרסים. בסצינת העינויים, במהלך המאבק שלה עם שוביה, כורכת מדונה רצועת תפילין סביב זרועה. היא מצליחה להשתחרר משוביה, המדונה הלבנה מנצחת את המדונה השחורה.

על הכסא החשמלי שעליו התכוונו השובים להושיב את מדונה מופיעות האותיות לא"ו.

האם זה רק  גימיק שיווקי

פניתי לד" ר בועז הוס מן המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, המתמחה בקבלה בת ימינו, וביקשתי ממנו הסבר לתופעה " מדונה והקבלה" . ד" ר הוס נשא הרצאה בנושא זה לפני שבועיים, במוזיאון היהודי בברלין. ההרצאה נדפסה בספר הקטלוג של תערוכה העוסקת במשמעותם של מספרים ביהדות.

האם הקליפ שאתה מתאר במאמר שלך איננו חלק מגימיק שיווקי, כמו גימיקים רבים אחרים של מדונה, שאין להם שום קשר לקבלה.

 

ד" ר הוס: " הוידאו קליפ משתמש באופן מפורש במוטיבים יהודיים וקבליים. השימוש בגימיקים שיווקים בתוצרים תרבותיים הוא מאפיין מובהק של התרבות הפוסטמודרנית" .

האם מדונה בקיאה בספרות הקבלה? האם יש לה ידע כלשהו ביהדות?

ד" ר הוס: " מדונה למדה קבלה במכון ללימודי הקבלה של הרב שרגא ברג. אני מניח שהיא בקיאה בתורות ובספרות הקבלית של הרב ברג. אני מניח שבאמצעות כתביו של ברג והלימודים שלה במכון ללימודי הקבלה היא רכשה ידע מסוים ביהדות (לצד ידע כללי על היהדות כפי שהוא נפוץ בעולם המערבי). ידע זה משתקף בוידאו שלה, כמו גם בספרי הילדים שלה. אינני סבור שהיא מכירה ספרות קבלית או מושגים ביהדות שלא דרך התיווך של ברג והמכון" .

איזה קשר אתה מוצא בין הופעות מדונה לבין מה שאנו מכנים קבלה?

ד"ר הוס (במאמר שפרסם בנושא): "בפרשנויותיו לספרות הקבלית הקנונית, הרב אשלג (שהרב ברג הולך בעקבותיו) פיתח שיטה קבלית חדשנית ומורכבת, שביסודה עומדת הבחנה בין שני עקרונות יסודיים  ומנוגדים  של ההוויה –   ה'רצון לתת', הפרינציפ האלוהי הנמשך מן האין סוף כ'יש מיש'  והרצון לקבל הנברא 'יש מאין' קבלה פוסט-מודרנית.
המשמעות של האותיות לא"ו, על פי  המרכז לחקר הקבלה, מאפשר לנו לקרוא את סרטון הוידאו 'למות ביום אחר', כטקסט קבלי ברגיאני. הכוח של השם לא"ו מציל את מדונה, בסצינת מחנה שבויים, מן הכאב והסבל שמטילים כוחות הרע. הניצחון על כוחות הרע החיצוניים –  כך אנו לומדים מסצינת הדו-קרב, וממילות השיר – תלוי בנצחון במאבק פנימי כנגד האגו – נצחון המדונה הלבנה (האור האלוהי, הרצון לתת) על המדונה השחורה (האגו, הרצון לקבל) –  נצחון, שכפי שמלמד הרב ברג, ניתן להשיג בעזרת כוחו של השם לא"ו…
מן הראוי אם כן, לקרוא את 'למות ביום אחר' כמטה-טקסט פוסטמודרני…
האם יש בכלל קשר בין התופעות הקרויות  "קבלה בת זמננו" למה שאנחנו מכירים במושג " קבלה" ההיסטורי.

ד" ר הוס: " יש קבוצות רבות העוסקות בקבלה בימינו והן מקיימות זיקות מסוגים שונים לתופעות קבליות מתקופות היסטוריות קודמות. הזיקה היא בעצם הגדרת הפעילות והתוצרים התרבותיים של הקבוצות הללו כ"קבלה", כמו גם בשימוש במושגים קבליים, בלימוד ובפירוש טקסטים קבליים ובשימוש בפרקטיקות קבליות (תיקונים, כוונות, מדיטציות קבליות וכיו" ב)" .

מה הוא הקף התופעה של " קבלה בת זמננו" ?

ד" ר הוס: " לא מדובר בתופעה אחת, אלא במגוון רחב של תופעות. החל משנות השמונים, ובעיקר בשנות התשעים והאלפיים, ישנה פעילות נרחבת של קבוצות קבליות במגזרים שונים. כמו גם של יחידים המתעניינים בקבלה, לומדים וכותבים ספרי קבלה. ישנה פעילות נרחבת של הדפסה מחודשת של ספרי קבלה מסורתיים, כמו גם של חיבורים קבליים חדשים. הפעילות מתקיימת בחוגי לימוד, קורסים, ישיבות, ברדיו – ובמידה רבה ביותר, באינטרנט. ההתעניינות המחודשת בקבלה מאפיינת את מרבית המגזרים בחברה הישראלית היהודית – חרדים, דתיים לאומיים מסורתיים וחילוניים. עניין רב בקבלה ובחסידות מאפיין גם קהילות יהודיות בחוץ לארץ, בעיקר בארה"ב. יש לציין גם את העניין הרב בקבלה בחוגים בעולם המערבי, לא רק בקרב יהודים" .

מה לדעתך מושך אנשים בימינו לעסוק בקבלה או במה שהם חושבים שזה קבלה.

ד"ר הוס: " התערערות המודרניזם בעולם המערבי ושל ההגמוניה התרבותית החילונית ציונית (שהיא בעיקרה מערבית-אשכנזית) בארץ, הביאו לעניין במסורות שנדחו לשוליים של התרבות המערבית המודרנית. העניין בקבלה משתלב בעניין במסורות מזרחיות, ילידיות, מיסטיות ואוקולטית בעולם המערבי כולו. בחברה הישראלית, העניין בקבלה נבנה גם מכך שהקבלה הייתה נדבך מרכזי בעולמם של הקבוצות המסורתיות שנדחו לשולי החברה הישראלית – החרדים המזרח אירופים והמזרחים יוצאי ארצות האסלאם"

עצות למאזינים

המראיין: יש כמה ערוצי רדיו שבהם מופיעים כל מיני "מקובלים" , הנותנים עצות למאזינים. השאלות והתשובות נשמעות כך:

המאזין: אתה חייב לעזור לי. אני לא מצליח למצוא עבודה, אשתי רוצה להתגרש ממני, אבא שלי חלה בסרטן, אחד הילדים שלי מתמכר לסמים. מה עוויתי ומה פשעתי שמענישים אותי כך.

" המקובל" : האם חלמת באחרונה חלום קשה? (המאזין: כן הרבה חלומות).

המקובל: תנסה להיזכר האם לא נדרת איזה נדר בחלום שלך?

המאזין: אולי, אני לא יכול להיזכר אבל יכול להיות.

המקובל: זו בטח הסיבה לכל המכות שהוכית. וחוץ מזה יש עליך כנראה עין רעה. אבל אל דאגה הכל אפשר לתקן בקבלה.

אמור לי את שמך, את תאריך ושעת הלידה שלך. עכשיו בחר מספר בין אחת לעשר ובין 10 למאה. אמור לי את שם אמא שלך. עכשיו תמתין ואבדוק ואמצא מזור לצרותיך.

לאחר הפסקה מוסיקלית ה"מקובל" נותן את הרצפט: אכן בדקתי בספרים ומצאתי שנדרת נדר בחלום והפרת אותו. התיקון שלך יהיה אם תשנה את שמך ואתה צריך לעשות את זה מהר. אחר כך תיקח את האבקה שלנו תערבב טוב ביין. תשפוך קצת יין בכניסה לבית זה טוב לפרנסה. תטביל אצבע ביין ותסמן על המשקוף מול המזוזה. חוץ מזה תקבל כאן קמיע טוב. תעשה זאת ותזכה לחיים ארוכים לבריאות טובה לפרנסה ולנחת.

שאלתי את ד" ר הוס: מה דעתך על דו שיח כזה (שמורכב מהרבה שאלות ותשובות ששמעתי והקלטתי).

ד" ר הוס: עצם הפרקטיקה של מתן תיקון על עוון מסויים, היא גלגול של תופעה שמקורה בקבלת האר"י (ואולי עוד קודם לכן). התיקונים של האר"י  אמנם שונים, הם מורכבים בעיקר מאמירת פסוקים וצרופי אותיות, אבל בפרקטיקה עצמה – פנייה למקובל, אבחון החטא על ידו, ומתן "תיקון" לעוון ולסבל של החוטא, יש דמיון.

שאלה: איך אתה מבחין בין תופעות אמיתיות לבין תופעות שרלטניות.

ד" הוס: " שרלטן לדעתי הוא אדם המתיימר להיות בעל מקצוע, מבלי שיהיו לו הכשרה ומיומנות במקצוע זה. בגלל שלא ברור מה היא ההכשרה והמיומנות של "מקובל", אי אפשר לקבוע מי הוא מקובל שרלטן ומי הוא מקובל אמיתי. הרושם שלי הוא שמרבית האנשים המגדירים עצמם כמקובלים בימינו עושים זאת מתוך כנות ושכנוע עצמי" .

" שרלטניות, שטחיות ומסחריות"

התלמידה המפורסמת ביותר של " המרכז לחקר הקבלה" של הרב שרגא ברג היא מדונה הקתולית. על גישתו של המרכז אומר ד"ר הוס במאמר שפרסם כי המרכז אינו מבחין בין דתיות לחילוניות. לפי תפיסתו הקבלה פתוחה לאנשים מכל הדתות והיא מערערת על החלוקה המודרנית של הדת ליחידות דתיות המובחנות זו מזו. כמו גם על התפיסה הלאומית של גרשום שלום, שראתה בקבלה את כוח החיות של העם היהודי.

" המרכז ללמוד קבלה מעורר התנגדות עזה, הן בקרב חוגים מסורתיים, הן באמצעי התקשורת והן בקרב חוקרי היהדות באקדמיה" כותב ד"ר הוס,  "בעוד שהחוגים המסורתיים יוצאים כנגד החריגה של המרכז מן הנורמות המקובלות, בעיקר בקשר להוראת קבלה והפצתה, הרי שאמצעי התקשורת וחוקרי האקדמיה מאשימים את המרכז ללמוד קבלה בשרלטנות, שטחיות ומסחריות (במילה אחרת – בפוסטמודרניות), כמו גם בשטיפת מוח ושימוש לרעה בכוח" .

================================================

 

1. מה יאמרו הערבים

2. החזירו הבנים הביתה

3. הדייסה שבישל רובינשטיין

4. בין ברק לביבי

5. ברק תהלים והעמותות

6. הסוחר שלימד קבלה אתהרב אשל"ג

7. שינקין בצהרי היום

8. געגועים לאפרים קישון

9. משה סנה

דוד בן גוריון נהג לומר:"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". נשתנו הזמנים. היהודים כבר אינם עושים דבר פרט לנסיגה ולהתקפלות. ואילו הגויים אומרים דברים שאנו חייבים לשמוע ולהבין. כי מה שאומרים היום הגויים גם יעשו מחר הגויים. מי שאוטם אוזניו למאמרים הנאציים, המופיעים בביטאונו של "מנהיג סוריה המודרנית"( כך כינה אהוד ברק את אסאד האב), לא למד מאומה מ"מיין קאמף" של היטלר.
זה מה שיאמרו ויסיקו הערבים מן הבריחה שלנו מלבנון:

*היהודים פחדנים. הם בני מוות.

*החברה הישראלית מתפוררת. היא קרועה מבפנים ואינה מסוגלת לאסוף את הכוחות כדי להילחם.
הישראלים אינם מסוגלים לספוג אבדות צבאיות בשעור שאינו עולה על חמישה אחוזים מן האבדות שלהם בתאונות דרכים.
*הגנרלים הישראלים סמרטוטים והרמטכ"ל שלהם מתנהג כמו שבשבת. מתאים עצמו להלכי הרוח המתחלפים של הציבור העייף בישראל ולעמדות המשתנות של הבוסים הפוליטיים.
*מצאנו את הדרך להביס את ישראל. לא צריך מלחמות גדולות. די במלחת התשה שבה אנחנו לא נסכן כמעט כלום והם תמיד יוותרו וייסוגו.
אחרי שנקבע התקדים של מלחמת התשה וטרור תוך כדי משא ומתן לשלום אנחנו נתמיד בכך. זוהי בהחלט הדרך לשלום כפי שאנחנו מבינים אותה.
בטרור סילקנו את הישראלים מלבנון ונסלק אותם מן הגולן ואחר כך יבוא תור השטחים בגדה המערבית ואחר כך הגליל ועכו ורמלה ויפו ובאר שבע וכמובן ירושלים.

 

2. להחזיר את הבנים הביתה

יש להחזיר את הבנים הביתה ומהר ככל האפשר. אין להם מה לעשות בארצות כיבוש שמעבר לים. בואו בנים בואו – מווייטנאם, מתאילנד, מקוריאה, מסומליה, מהאיטי, מקובה, מניקרגואה. אין לכם מה לעשות שם. אימא מחכה לכם כאן, בבית.

3. ה"דייסה" שבישל היועץ המשפטי

יואל מרכוס, הפובליציסט הראשי של "הארץ", איננו מרוצה מן היועץ המשפטי לממשלה. אליקים רובינשטיין. כי לדעת מרקוס היועץ המשפטי "בישל דייסה" בכך שהעביר את פרשת העמותות לחקירת המשטרה.

ומהי "דייסה" אליבא דיואל מרקוס?

במיטב כשרונו הוא מפרט:

*חקירת המשטרה עלולה להסתעף ל"מחוזות לא נודעים" שרק יסבכו וירחיבו את היקפה.

*תעלה השאלה מי פעל, על דעת מי, מי ידע ומי לא ידע.

*שלטונות המסבאנגליה ובארצות הברית עלולים להרחיב את החקירה.

*הם יבקשו לדעת אם המיליונרים שתרמו לארגוני צדקהוזכו לפטור ממס הכנסהלא עברו עברות כשהכספים מצאו דרכם לעמותות של ברק.

*תעלה שאלה של כסף שחור שהולבן.

*רבים וטובים" יזומנו לחקירה באזהרה.

* התקשורת תהיה מלאה הדלפות ואולי יצוצו עדי מדינה.

* זהו כדור שלג שלאיש אין שליטה עליו והחקירה עלולה להמשך מעבר לכל התאריכים שקבע ברק לסיום הסכסוך בן מאה השנים.

* רוב הסקרים מעידים שהציבור לא מאמין לברק שלא ידע.

*משאל עם על הגולן עלול להפוך למשאל עם על אמינותו של ברק.

עד כאן עיקר דבריו של יואל מרכוס.

לכל זה קורא מרכוס "דייסה שבישל אליקים רובינשטיין". כי "שמונה חודשים לאחר סילוקו של ביביהגענו למצב שהתקווה הגדולה לשלום ולחברה חדשה מותנית בתעודת יושר של המשטרה".

ובכל אשם רובינשטיין.

נו נו נו רובינשטיין. אתה לא יודע שיש הבדל בין ברק לביבי.

4.בין ברק לביבי

ראשי התיבות של ברק = ביבי רק קטן.

הזכויות להברקה הזו שמורות לעורך הדין ברדוגו בתוכנית הרדיו "זהבי עצבני" ב-103 FM



5.ברק תהלים והעמותות

מן המפורסמות הוא שבמלחמת השחרור ניצלה צפת בשתי דרכים – בדרך הטבע ובדרך נס. בדרך הטבע כי זקני העיר אמרו תהילים. ובדרך נס – כי הפלמ"ח הגיע בזמן.

לקורא משה ברודצקי מירושלים יש הצעה מעשית לראש ממשלתנו. לפעול בדרך הטבע ולא לסמוך על הנס. כי מה יותר ברור ממה שכתוב בתהילים קמד: "ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהומם שלח ידיך ממרום".

ואם ברק רוצה לדעת עם מי יש לו עסק כשהוא במשא ומתן עם אסד, יציץ נא בפרק קכ, שם נאמר:"רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. אני שלום וכי אדבר, המה למלחמה".

ההכשר של עמותות ברק
לפני שנים נפל דבר בישראל. שופט נתפס בקבלת שוחד. את השוחד קיבל מאשה שלא היתה יציבה בנפשה ובנסיבות שאין בהן כבוד גדול. פורמלית יצא השופט זכאי, אך הוא מיהר להתפטר מכהונתו. בכך נסתיימה הפרשה הראשונה ויש לקוות האחרונה שבה קיבל שופט בישראל שוחד.

הואיל ושני גיבורי הפרשה כבר שוכני עפר נשאיר אותם במנוחה ולא נזכיר את שמותיהם. הסיבה שאני מעלה פרשה נשכחת זו היא האסוציאציה שמעוררים בי כל המגינים על עמותות ברק הטוענים כי הכל חוקי. הטענה הזו הזכירה לי אותה אשה שבגללה כשל השופט. אותה אשה נהגה לשאת עמה לכל מקום תעודה שהעידה על שפיותה. מי שזקוק לתעודת שפיות או לתעודת יושר יש לפקפק בשפיותו או ביושרו.

 6.הסוחר ממנו למד הרב אשלג את תורת הקבלה

סיקור נרחב על קבלת הרב אשלג

http://www.zeevgalili.com/?p=3841

בימים אלה עלה באש בית הכנסת "מראות הסולם", שהוא בית הכנסת הראשון שנבנה בשכונת נווה צדק בתל-אביב.השריפה כילתה את ארון הקודש, את ציורי הקיר, את התקרה וכן את גג הרעפים. לפני השריפה נבזזו דלת עץ מפוארת של בית הכנסת ויטראז'ים ועוד אביזרים ורהיטים. אוי לו לדור שכך מפקיר את שכיות החמדה שלו.

ייחודו של בית הכנסת הזה הוא בכך שכאן כנראה כתב הרב יהודה ליב אשלג זכר צדיק וקדוש לברכה את התרגום והפרוש של ספר הזוהר. זו הזדמנות לומר כמה מילים על אחד המפעלים החשובים ביותר של הספרות התורנית בדור הזה.

"הזוהר הקדוש", שהוא ספר היסוד של תורת הסוד, היה משך שנים רבות כספר החתום. הלשון הארמית הייחודית בה נכתב, השימוש בציורים סמליים במקום במושגים עיוניים, הכתיבה בצורת פסיפס של ציורים בנושאים שלכאורה אין קשר הגיוני ביניהם, השימוש בסמלים מתחלפים שמובנם אינו ברור – כל אלו מנעו מן הקהל הרחב את הגישה על הספר.

על חשיבותו ומעמדו של הספר כותב פרופסור ישעיהו תשבי ב"משנת הזוהר": "הזוהר הוא ספר חיים: חיי האדם היהודי ונבכי רוחו משתקפים בו כמות שהם על אורותיהם וצלליהם, ואין כמעט פינת חיים שמאמריו אינם נוגעים בה נגיעה כלשהי…באמצעות הדרשה המיסטית השכיל בעל הזוהר לחרוז ממקרא למשנה וממשנה לאגדה ולתפילה, לכרוך אותם יחד ולשקפם כחטיבה אחת באספקלריה של רוח הקבלה. מבחינה זו הזוהר הוא אוצר בלום של ערכי היהדות כולה".

בדורות קודמים השפיע הזוהר השפעה עמוקה על ההמונים, אם במישרין ואם בדרכי עקיפין, באמצעות ספרות המוסר העממית. בדורנו, דור שבו יבשו ונסתתמו המעיינות, נלמד הזוהר בחוגים מצומצמים של אנשי סוד או במסגרות אקדמיות. סתם יהודי המבקש לטעום משהו מן הזוהר, טעמו המתוק כפי שאמר עגנון, לא יכול למצוא בו ידיו ורגליו.

מצב זה נשתנה מיסודו עם הופעת תרגומו ופרושו של ר" יהודה ליב הלוי אשלג "הזהר עם פירוש הסולם". בעולם המדעי נמתחה אמנם ביקורת על הפרוש הואיל ונכתב ברוח קבלת האר"י, אך לא מצאו דופי באיכותו של התרגום. בנוסף לתרגום המלא ולפרוש כתב המחבר "פתיחה לחכמת הקבלה" ו"פתיחה לפירוש הסולם", שמטרתם "להקל על המעיין להבין הביאורים במקומות שעוסקים בחכמת הקבלה" וכן ספר "למוד עשר ספירות", שאף הוא מכניס את הקורא לפרדס תורת הסוד.

בעל ה"סולם" השלים, עד לפטירתו בשנת תשט"ו, תרגום ופרוש הזוהר ו"זוהר חדש" ב-כרכים. הוא לא הספיק לתרגם ולפרש את "תיקוני זוהר". מלאכה זו השלים הרב יהודה צבי ברנדוויין.

בכרך הראשון לפרושו, שקרא לו "מעלות הסולם", מביא הרב ברנדווין מכתב שכתב הרב אשלג בשנת תרפ"ח, בו הוא מגלה שאת סודות הקבלה למד מפי חכם שבחייו החיצוניים היה ידוע כסוחר.

 וכך נאמר במכתב, בין היתר: ""בא אלי איש אחד, נתגלה לי שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה וגם בכל מיני חכמות. ותיכף בתחילת דיבורו הרגשתי בו וטעמתי כי חכמת אלוקים בקרבו וכל דבריו בהפלגה גדולה…והבטיח לי לגלות לי חכמת האמת בכל מילואו ועסקתי עמו כמו ג" חודשים בכל לילה אחר חצות בביתו…בעשרה בניסן שנת עטר"ת לפ"ק שבק חיים לכל עלמא…וגודל צערי אין להעלות על הכתב כי לבי היה מלא תקווה לזכות בחכמה ודעת… מה שקבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב… וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע. וגם נזכרתי בחמלת השם יתברך,כל הסודות שקבלתי ממורי ז"ל… ומורי הקדוש ז"ל הנזכר היה מתפרנס ממסחרים גדולים והיה מפורסם בכל העיר לסוחר נאמן אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה ולא נתן לי רשות לגלות שמו…"

7. שינקין בצוהרי היום

טיילתי השבוע ברחוב שינקין ביום שטוף שמש. יש משהו משובב ברחוב הזה, בעידן בו הפכו ערינו לשרשרת מגדלים וקניונים ממוזגים, מנוכרים וסטריליים.

שינקין הוא אחד הרחובות האחרונים במקומותינו, רחוב של פעם. הוא בולט בראש ובראשונה בנוף האנושי המגוון שלו. צעירים וצעירות יפים ובריאים, מלאי שמחת חיים. לצידם ומולם מטיילים מבוגרים, קשישים, גמלאים ואף זקנים. תמצא כאן מגוון של כל חתכי האוכלוסייה – מזרחיים ויאפים, גלוחי ראשמקועקעים וחסידי בראסלב. מיקס אנושי שאתה כבר לא רואה במקומות אחרים.

הגיוון הרב של הרחוב בא לביטוי גם בארכיטקטורה שלו. בתי קפה ומסעדות הגולשות אל המדרכות ואל חצרות הבתים. בתים ישנים מימי תל-אביב הקטנה ולידם בתים משוחזרים ומשופצים ובתי מידות מפלדה וזכוכית. חנויות שהן המילה האחרונה של האפנה – ג"ינס, נרות דקורטיביים,קאקאדו, סבון. ולצידם מתקן נעליים ואינסטלטור ומכולת שכונתית שנותרו מן הימים ששינקין עדיין לא היה שינקין.

יש ברחוב פינות חמד המזכירות רחובות דומים בפריז ובלונדון. בחנות קטנה ומטריפההנקראת "עתיקניה קסומה" (שינקין פינת מלצ"ט) ניתן למצוא כל מיני אלטע זאכען של הסבתות שלנו: תכשיטים, מציתים, סמלים של הבריגדה, קופות צדק, סכו"ם ישן נושן, מצלמה, כלי עבודה וגם ספרים נדירים. אני רכשתי שם בכמה שקלים ספרון שעל קיומו אפילו לא ידעתי – "משפטי צפת".לא מצוינת שנת ההופעה אך נראה שהוא ראה אור זמן קצר לאחר הפוגרום שערכו הערבים ביהודי צפת באוגוסט  1929 הספרון יצא בהוצאת "תל-אביב" ומחירו ארבעים מא"י מיל ארץ ישראלי). הוא אחד מסדרה של ספרונים על משפטי הפורעים הערביים והוא מבוסס על דיווחים שהופיעו בעיתוני אותה תקופה – דבר", "הארץ" ו"דואר היום".

הסיבה שרכשתי את הספרון היאשמתוארים בו משפטיהם של רוצחי משפחת אפריאת. אבי המשפחה, משה אפריאת הי"ד, נרצח במכות מכושים על ראשו בפתח בית הוריי, לעיניהן של אחיותי הבוגרות (שהיו אז בנות חמש ושש). תיאור מעשה הזוועה הזה מלווה אותי, מפי בני המשפחה, מאז שעמדתי על דעתי.

 אך רחוב שינקין הוא בכל זאת שינקין – הסמל שעיצב מוטי קירשנבוים בכתבת טלוויזיה מפורסמת משנות השישים. סמל של ישראל החדשה, הנהנתנית, העכשווית. הרחוב הזה מקרין אמירה: תעזבו אותנו מציונות, תעזבו אותנו מיהדות, תעזבו אותנו מגורל העם היהודי ומיעוד מדינת ישראל. תנו לנו לחיות טוב, כאן ובעיקר עכשיו. מצידנו, כל מדינת ישראל, מגדרה עד חדרה, יכולה להיות רחוב שינקין אחד גדול.

את הביטוי לתפיסת עולם זו מצאתי בכתובת הבאה על אחד הקירות. (סימנתי ב—- מילים שהנייר של "מקור ראשון" אינו סובל):

כאילו שהעברית היתה אשה

שצריך רק אותה לאהוב

וצריך לעשות לה טוב

ו— — כל חוקי התחביר

ו— — כל הזמר והשיר

וגם בא לי לאכול קצת בשר חזיר

ואת ירושלים להחזיר.

8. געגועים לקישון של פעם

ספרו הראשון של אפרים קישון שהופיע בעברית היה "העולה היורד לחיינו". באותה תקופה לא שלט קישון עדיין בשפה העברית. הספר נכתב בהונגרית ותורגם לעברית בידי אביגדור המאירי. זה היה ספר משעשע מאד שנתגלו בו ניצני השפה הקישונית וההומור הדק. ההמשך ידוע: שורה של ספרים שתארו את המציאות הישראלית מזווית מקורית (שמו הולך לפניו, אין כמונים, אלף גדיא וגדיא, שמיניות באוויר, שחור על גבי לבן, באחד האמשים ועוד רבים). הטור של קישון ב"מעריב" זכה לקהל גדול של מעריצים והיה בין הגורמים להצלחת העיתון בתקופה שהיה באמת העיתון הנפוץ במדינה. (כאן המקום להזכיר את אחד מכשלונות "ידיעות אחרונות". קישון ניסה להתקבל בידיעות אך נדחה בגלל שליטתו הלקויה בעברית ואז פנה ל"מעריב").

בעקבות הטור באו מערכונים מצוינים שהוצגו על ידי להקת "בצל ירוק" – הכתובה, שמו הולך לפניו, אתה מספר לי, אף מילה למורגנשטרן. וסרטים – ארבינקא, סלח שבתי, שחלקם הפכו סרטי פולחן. קישון השכיל במהלך הקריירה שלו לתת תאור נפלא של המציאות הישראלית והפך את מגבלותיו הלשוניות לבית יוצר של השפה הקישונית החדשה. כמה מן המילים שהמציא נכנסו לשפה העברית כמו הפועל לגמוז במשמעות של לחסל, אותו המציא כנקמה במבקר חיים גמזו (שהרבה לקטול את יצירותיו).

הצלחתו של קישון בתקופה הקלאסית שלו נבעה בין היתר מכך שבניגוד למילייה הבוהמי השמאלני הוא נתן ביטוי לעמדות לאומיות. ספרו "סליחה שניצחנו" הוא כתב הגנה על ישראל המותקפת בתקופה שכבר החלו להתגלות בקיעים בחוסן הלאומי ובאמונתנו בצדקת דרכנו.

אך מזה שנים סר חינו של קישון בעיני הקורא הישראלי. יש אמנם עדיין ציבור גדול של מעריצי קישון, המכירים על פה את כל מערכוניו וספריו. אך מתוך הכרות עם תלמידיי הצעירים אני יודע שלדור החדש שמו כמעט אינו אומר מאומה.

במקביל לירידת קרנו בישראל נחל קישון הצלחה עולמית. ספריו תורגמו לשפות רבות, מחזותיו הוצגו אפילו ביפן ובעיקר זכה לפופולריות בגרמניה. קישון נמצא יותר ויותר בחוץ לארץ ובכמה גיחות מולדת שעשה נתברר כי הוא עבר מטמורפוזה. אפרים קישון הפך פתאום חסיד מדינה פלסטינית, חסיד תהליך השלום, ממש כמו כל משמיציו משמאל מלפני שנים. באחרונה גם אמר כי הגזמנו בתגובות שלנו על עלייתו של היידר לממשלת אוסטריה.

אפרים אפרים, ברוח יצירותיך אומר כי אתה עושה "שמיניות באוויר" כדי להכשיר את השרץ, כי רצוי היה ש"תוציא את השטקר" כי אתה לא רואה דברים הכתובים שחור על גבי לבן" וכי ב"אחד האמשים" הפכת מ"עולה היורד לחיינו" ליורד העולה על חיינו.

9. משה סנה

מן הנאמר כאן בשבוע שעבר ניתן היה להבין בטעות כי משה סנה נמנה עם קבוצת האנשים שהועמדו לדין והורשעו על מסירת מידע לאויב. אין הדבר כן.
פרשת המידע הצבאי הסודי שמסר סנה למזכיר השני בצירות הסובייטית בישראל נתגלתה בארכיון המפלגה הקומוניסטית הסובייטית רק לאחר התפוררות ברית המועצות. האינפורמציה כללה דיווח על כוונת ישראל לתקוף את סוריה על מינויים במטכ"ל ועל מבנה צה"ל. כשנתגלו מסמכים אלו כבר לא היה סנה בין החיים. לפני מותו נתן ביטוי למעין חזרה בתשובה ליהדות כשציווה לומר קדיש על קברו.