ארכיון הקטגוריה: צהל

דון אולמרט איש המאפיה

הדברים שנכתבו ב-2008 מקבלים עתה משמעות חדשה עם חידוש משפטיו של אולמרט בפרשת טלנסקי ויתר הפרשיות [ספטמבר 2014]

ועדת וינוגרד חיפשה את כשליו של אולמרט ב-60 השעות האחרונות של המלחמה * היא היתה צריכה לחפש אותם בתקופה שבין עליית שרון להקמת "קדימה" * תקופה בה שחיתות המערכת האזרחית, חילחלה גם אל המערכת הצבאית * מינויים של חביבי שרון, ובראשם מינוי הרמטכ"ל, הפכו את צה"ל לצבא החורבן לישראל * מדוע לא בדקה הוועדה את השפעת ההתנתקןת על סרוס צה"ל ולמה לא שמענו את המלה שחיתות מפי השופט וינוגרד

מי שרוצה להבין את הדרך בה הצליח אולמרט לשרוד, עד וינוגרד ועד בכלל, צריך לקרוא שוב את הספר "דון קורליאונה איש המאפיה" של מריו פוזו.

 הספר הזה, ושלושת הסרטים שהופקו על פיו על ידי פרנסיס פורד קופולה, זכו להצלחה היסטרית. עשרות מיליוני קוראים וצופים בכל העולם.

פרנסיס פורד קופולה מפיק הסנדק ויקישיתוף

משפחה של רוצחים

לא פוזו ולא קופולה התיימרו לתאר מצב ריאלי של משפחת מאפיה אמריקנית. להפך: בהשפעת הספר והסרטים התחילו הגנגסטרים האמיתיים לחקות את המניירות של גיבורי הספר וסידרת הסרטים. המוסיקה שליוותה את הסרט הפכה להיות המוסיקה המנוגנת בשמחותיהם של המאפיוזי.

מה הפך סיפור על משפחת מאפיה – בסך הכל משפחה של רוצחים – לסיפור ולסידרת סרטי פולחן?

צורך אנושי ב"דון"

התשובה לשאלה נעוצה בעובדה שאף שהיצירה הזו אינה מתארת מציאות ריאלית, היא משקפת צורך אנושי אמיתי. הצורך ב"משפחה" שתגן עליך וב"דון" שיפתור את בעיותיך.

מרלון ברנדו ה"דון", שאב את כוחו מן המציאות של חברת מהגרים, שכללי המשחק הדמוקרטי פועלים תמיד נגדה. הם אינם מאמינים במשטרה, במערכת המשפט, בפוליטיקאים, בעיתונאים – כולם מושחתים. הדון פותר להם בעיות קיומיות. אם אנסו את בתך וריסקו את פרצופה ומערכת המשפט המושחתת מוציאה את הפושעים לחופשי הדון ידאג שהם יבואו על עונשם ומישהו ירסק את עצמותיהם. אם בתך התאהבה במהגר לא חוקי ורוצה להינשא לו, הדון יסדר לו גריו קארד.

מרלון ברנדו 1963 ויקישיתוף

הדון נחן ביכולות נפשיות המקנות לו את כוחו. הוא יודע לזהות חולשות אנוש, לאתר מוקדי כוח ונקודות תורפה. ואת כולם הוא מגייס לטובת ה"משפחה", הכוללת לא רק את משפחתו הקרובה אלא היא מושג רחב של כלל נאמניו.

עד כאן דון קורליאונה איש המאפיה של המציאות האמריקנית.

הנוסח הישראלי של המאפיה

כאן התפתחה המאפיונריות בכיוון הפוך. לא פושעים קטנים הצוברים כוח ומתחברים לשלטון, אלא שלטון המנצל את כוחו להשגת טובות הנאה ובעת הצורך נעזר גם בשיתוף פעולה עם גורמים פליליים.

פעם קראתי לזה "האוליגרכיה של להרים טלפון". זוהי משפחה הכוללת אלפי אנשים,אולי רבבות. אתה הקורא יכול לבחון אם ובאיזו מידה אתה חלק מן המאפיה הזו, או נהנה מכוחה.

האם אתה יכול בהרמת טלפון להשיג את היעדים הבאים: לבטל דו"ח חניה; להשיג רישיון לקיוסק, דוכן פיס, וכו'; להגיע מיידית לרופא מומחה שתור ההמתנה הרגיל שלו הוא חצי שנה; כנ"ל להגיע לחדר ניתוח; להשיג למישהו מבני משפחתך ג'וב טוב (חברת חשמל, תעשיה אווירית, מועצה דתית, עוזר פרלמנטרי, עובד משרד ממשלתי בלי מכרז); לקבל אישור לעוזרת פיליפינית גם אם יש לך כושר קרבי ; לרשום את בנך או בתך למחלקה נחשקת באוניברסיטה (מדעי  המחשב, רפואה), גם אם יש לו 500 בפסיכומטרי; לזכות בביקור מהיר של המשטרה ובטיפול בתלונתך   גם אם זו סתם פריצה (אזרח רגיל לא נענה גם אם הוא מתלונן על איום ברצח); להתמנות לדירקטור בשכר של חברה ציבורית; לקבל מיליונים מתקציב במדינה ל"מפעל מאושר" (למרות שמומחים לא אישרו את ההקצאה); לזכות במכרז בעיסקת ענק, גם כשההצעה שלך היא היקרה ביותר. ואם אתה ממש חבר בכיר במאפיה אין לך לחשוש מאימת החוק, גם אם אתה פושע בצווארון כחול או לבן. מערכת משומנת היטב של פרקליטים , יחצנים, ספינולוגים ואסטרטגים ,הנתמכים על ידי תקשורת מושחתת, תוציא אותך זכאי, או בעיסקת טיעון, בשימוע, או שסתם ימסמסו את התיק שלך עד שיישכח. אל תתפלא אם יש עד מרכזי להגנתך הוא לפתע ישכח הכל, או ייפצע באיזו תאונה או יירצח; ולבסוף העיקר: תוכל לקבל דרגת רב אלוף או אלוף, גם אם אתה לא האיש הכי מתאים  לתפקיד. כמובן שרק אתה וחבריך יוכלו להיות שרים וראש ממשלה.

איפה חיפשה ועדת וינוגרד

ועדת וינוגרד, מהופנטת מאור הזרקורים של תקשורת מושחתת, חיפשה את אשמתו של אולמרט ב-40 השעות האחרונות של מלחמת לבנון הכושלת. היא חיפשה את המטבע מתחת לפנס. את חיפושיה היתה צריכה למקד ב-65 החודשים שבין ה-7 במרץ 2001 בו נבחר שרון לראש הממשלה ועד יולי 2006, יום פרוץ מלחמת לבנון השניה.

מדינה בשלטון המשפחה

הדבר היחיד שניתן לומר לזכותו של אולמרט הוא, כמו בבדיחה היהודית הידועה על הרשע של העיירה שמת ואיש לא רצה להספיד אותו. עד שמישהו מצא הספד הולם: היית רמאי, גנב, עושק אלמנות ויתומים אך היית צדיק גמור לעומת אביך.

שרון היה "דון" פוליטי מובהק. הוא נבחר תחת הסיסמה שהוא יביא "שלום ובטחון". הוא העלה לדרגת אמנות את הספינולוגיה הפוליטית. הקים את "צוות החווה" המפורסם, שבנה את תדמיתו כאבא טוב ורחום, שידאג לכל עם ישראל. בפועל זו היתה משפחת קורליאונה ישראלית. מיליונים זרמו לחווה וטובות הנאה חולקו על ימין ועל שמאל.

גם אולמרט הוא צדיק גמור לעומת אביו הפוליטי, אריאל שרון שהמשפחה המאפיונרית שלו השחיתה את המדינה והרקיבה גם את צה"ל, הרבה לפני מלחמת לבנון השניה.

בין האי היווני והקסדות

ב-18 באוגוט 2006, זמן קצר אחרי מלחמת לבנון השניה פרסמתי מאמר תחת הכותרת "הקשר בין 'האי היווני' והמחסור בקסדות" כתבתי אז בין היתר (ההערות בסוגריים נכתבות כתוספת של היום) את הדברים הבאים:

"קיימתי השבוע שיחות עם שני אישים שיצאתי מהן בדיכאון עמוק. השניים קשורים בדרך זו או אחרת במוסדות העוסקים שנים רבות בביקורת ציבורית בתחום האזרחי והצבאי.

השאלה שהצגתי לשניים היתה: מה קרה לצה"ל?
ואלה עיקרי הדברים ששמעתי:

מדינה של עולם תחתון

"אנחנו מדינה מושחתת מזה שנים רבות. אך מעולם לא היתה ממשלה מושחתת כמו זו העומדת היום בראש המדינה. זו ממשלת המשך לממשלת שרון, אך המשך משודרג. זו ממשלה שחלק משריה מתרועעים עם אנשי העולם התחתון. איש מרכז הליכוד, שהורשע בקשירת קשר לזיוף דולרים, שהיה קשור למשפחת הפשע האלפרונית. היה ראש המטה של אהוד אולמרט בגוש דן. הוא נמנה עם חבריו הטובים עד היום. הוא קשור כנראה לפרשת 'האי היווני', אך שומר על זכות השתיקה.

החברים של אולמרט

"חבר טוב אחר של אולמרט הורשע בפרשת החשבוניות הפיקטיביות ממנה יצא אולמרט בעור שיניו. הוא נאשם יחד עם דוד אפל בתיקי השוחד והמרמה הקשורים באדמות לוד. כל החברים הללו והדברים המיוחסים להם רשומים בדוח היועץ המשפטי לממשלה. אל החברים הטובים הללו אפשר להוסיף את יו"ר הקואליציה החשוד בפלילים בעניין חמור. ושר האוצר הנגוע בפרשת "עמותה לחיים". (הכוונה לשר אברהם הירשזון שפרש בינתיים לאחר שנחשד במעילה במיליונים)

"ומי שותפיו של אולמרט לצמרת שהחליטה על המלחמה? אחד מהם הוא חיים רמון, הנמנה עם חבריו של מרטין שלאף המסתורי, שמערכת קשריו המסועפת עם שרון עדיין לא פוענחה. (זהו חיים רמון שהחדיר לשונו לפיה של עובדת לשכתו זמן קצר לפני ההחלטה על המלחמה, הורשע אך באורח פלא הוסר ממנו הקלון והוא חזר להיות יד ימינו של אולמרט )

הכי זכאי בארץ

ומה בדבר הקודקוד עצמו?
"אהוד אולמרט הצליח להחלץ מכל החשדות שהועלו נגדו בעבר. אפשר לומר עליו שהוא אחד האנשים הכי זכאים בארץ. אבל לפני בחירתו היתה עננה כבדה של חשדות. חשדות אלה לא נגוזו וביניהם פרשת הבית הטמפלרי שמכר ושכר מאיל ההון דניאל אברהמס ועוד ועוד.

נגנבים מיליארדים

"למדינה יש כסף לחלק לעבריינים, לתת טובות הנאה במכרזים ובהפרטות. מחלקים את אדמות המדינה הנשדדות לאור היום. מיליארדים מקופת המדינה נגנבים בידי כנופיות הקשורות לפוליטיקאים. אין כמעט מכרז בלי שוחד. אין כמעט הפרטה שבה אין איזו "טעות" בחישובים המכניסה מיליונים לכיסיהם של בעלי הון. (וכאשר ירון זליכה החשב הכללי חשף את כל מעשי השחיתות הללו הוא סולק מתפקידו והתקשורת המושחתת הפכה אותו לאוייב המדינה מספר 1).

חילחול השחיתות לצה"ל

"במדינה שבה הכל מושחת אין סיכוי שהשחיתות לא תחלחל לשורות הצבא. זה הגיע לשיא במינויו של הרמטכ"ל, דן חלוץ.
על מינויו של חלוץ החליט שרון, כי שרון חיבב את חלוץ, כי עומרי המליץ וכי חלוץ גייס את כל צה"ל לשנה של אימונים ותיכנונים והכנות מנטליות שתכליתן פינוי אלפי יהודים מגוש קטיף.

" זו היתה דרך חלקה להיפטר מיעלון עטור ההשגים שהתנגד להתנתקות. זה היה ספין של צוות החווה שיעץ לשרון כי זו הדרך היחידה להימלט מכתב האישום שכבר הוכן נגדו. זה יצליח, אמרו לו, כי התקשורת תהיה אתך. וכך אכן היה. מבחינה זו התקשורת מושחתת לא פחות מן המערכת הציבורית".
מלבד חלוץ מינה שרון שורה של אלופים: סגן הרמטכ"ל, משה קפלינסקי; אלוף פיקוד דרום יואב גלנט; ראש אגף מבצעים, גדי אייזנקוט. כל השלושה היו מזכירים צבאיים שלו. המזכיר הצבאי של אולמרט שהיה גם מזכירו של שרון גדי שמני, גם הוא זכה בדרגת אלוף. זו הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שמשרתים ארבעה אלופים שבעברם היו מזכירים צבאיים של שרון".

ראה ש"ס דון קורליאונה והמאפיה


הצלחות אמ"ן

הרשימה בה מניתי את כשלונות אמ"ן במהלך השנים עוררו את תגובתו של הקורא חיים רוזנברג, לשעבר ממונה על תכנון ארוך טווח ברפא"ל. במילואים שרת כאיש חטיבת המחקר של אמ"ן וכיום הוא עוסק ביוזמות היי טק.

רוזנברג קובל, ואני מודה שבצדק, על שבצד הכישלונות שמניתי לא סיפרתי על ההצלחות של אמ"ן.

וזו רשימת ההצלחות של אמ"ן, שהביא:
• המידע המודיעיני המעולה שהיה גורם בולט בהצלחת חיל האויר וצבא היבשה במלחמת ששת הימים.
• אמ"ן נתן התראה אסטרטגית , ב-1995, כי איראן עולה על הנתיב של פיתוח נשק גרעיני.
• המידע המודיעיני המעולה של אמ"ן היה הבסיס להצלחת תקיפת הכור העיראקי ב-1981.

פ-16 נץ שהפיל 7 מטוסים סורים והפציץ את הכור הגרעיני בעיראק ויקיפדיה

פ-16 נץ שהפיל 7 מטוסים סורים והפציץ את הכור הגרעיני בעיראק ויקיפדיה

• חשיפת המאמץ הגרעיני העיראקי אחרי 81. התרעה שאומתה ב-91, במלחמת המפרץ הראשונה.
• אמ"ן התריע על כוונת סדאם חוסיין לכבוש את כוויית. האמריקנים לא האמינו.
• אמ"ן התריע ב-91, לפני מלחמת המפרץ, כי במלחמה תשגר עיראק טילים לישראל.
• בשנת 2000 התריע אמ"ן כי הנסיגה מלבנון תגרום להתלקחות בגבול הצפון.
• אמ"ן התריע, שוב ושוב, לפני ספטמבר 2000, מפני מתקפת טירור ערפאתית רחבה.
• אמ"ן הזהיר, בימי האופוריה של הסכם אוסלו, כי יש כאן הונאה אש"פית.
• יעקב עמידרור, שהיה ראש חטיבת המחקר של אמ"ן, הזהיר ב-93 כי קטיושות יעופו על אשקלון.

מי מוסמך לחזות
אם לסכם: מאזן ההצלחות של אמ"ן אינו נופל ואולי אף עולה על מאזן הכשלונות. אך הבעיה נשארת בעינה. נקודת המוצא של מאמרי הייתה עמדתו של בן גוריון שאמ"ן איננו צריך לחזות את התנהגות האוייב אלא לספק את המידע שהוא אוסף לדרג המדיני.
איתן הבר סיפר לי כי יצחק רבין היה אובססיבי בירידה לפרטי הפרטים. הוא מעולם לא הסתפק בניתוחים ובמסקנות של אמ"ן. הוא כמובן לא קרא את כל החומר שנאסף, אך ידע לברור מתוכו נקודות מפתח, לבחון אותן להציג שאלות, לערער ולברר ולהגיע למסקנה שאיננה זהה דווקא עם המסקנות והתחזיות של ראשי אמ"ן. באותה דרך נהג גם אריאל שרון.

כך גם נהג וינסטון צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השניה.

איני חוזר בי מן התיזה המרכזית של בן גוריון. המסקנה העגומה היא שאין לנו כאן לא צ'רצ'יל ולא בן גוריון ועל כך בוכה הנביא.

ראה הרשימה על כשלונות אמ"ן

אוי אוי אוי, אומר האלוף יאיר נוה בעקבות קרן מור

המלה "אוי" היא מלה ביידיש האוצרת עולם ומלואו. בספר
THE JOYS OF YIDDISH מרמז המחבר לאו רוסטיין על חשיבותה בכך שבשער הספר צבועות האותיות OY באדום.
המחבר מציין כי "אוי על צרופיה השונים איננה מלה אלא מילון של מושגים".
משמעות המילה משתנה בהתאם לנסיבות שבהן היא נאמרת. היא יכולה להביע יגון (אוי, עינינו יבשו מדמעות) , מחאה ( אוי, כף רגלו של האיש הזה לא תדרוך על סף ביתי) , אי נחת (אוי, הנאה גדוליה מהלוויה הזו כבר לא תהיה לי), הפתעה (אוי, לא ציפיתי שתבוא), שביעות רצון (אוי, הארוחה היתה נהדרת), שמחה (אוי, זו היתה מסיבה), רגיעה (אוי, עכשיו אני צריך לישון), זעזוע (אוי, עם הטיפשה הזו הוא מתחתן?) ועוד.

שער הספר של רוסטיין

שער הספר של רוסטיין

"אוי" חדרה לעברית אך לא קיבלה מעמד דומה לזה שיש לה ביידיש ממנה נקלטה. רוביק רוזנטאל, בעל מילון הסלנג המקיף, מגדיר אותה כמילת צער או חרדה.
מי שתרם להעשרת השפה העברית ב"אוי אוי אוי" היא השחקנית המוכשרת קרן מור. באחד הקטעים המוצלחים של סידרת "קצרים" בערוץ 2, היא משתמשת בביטוי זה במיטב כשרונה, לתאר טיפוס שבסלנג העברי קוראים לו "קוטר". דהיינו המתלונן הנצחי על כל סריטה, על כל עלבון קטן, על כל מעשה בו נכשל בשל טפשותו, עצלנותו או רשלנותו.

הקדמתי את ההקדמה הלשונית הזו כי המושג הזה מתאר בדייקנות את התבטאויותיו של אלוף יאיר נוה בראיון שנתן לצדוק יחזקאלי בידיעות אחרונות.

יאיר נווה ויקישיתוף

נוה, שהיה אלוף פיקוד מרכז, חובש הכיפה היחיד שהיה לאלוף פיקוד, מתבכיין על גורלו המר על שנאלץ נעבעך לבצע את החורבן הנקרא "התנתקות".

אוי אוי אוי "אמרו למשפחה שלי שאני רוצח". אוי אוי אוי נאלצתי לעמוד בבית הכנסת ומאחורי מאבטח… אוי אוי אוי קבלתי מכתבים שניקבו חור בנשמה שלי… אוי אוי אוי, חלוץ ומפקדיו נתנו לי לנהל לבד את מאבק ההתנתקות… אוי אוי אוי, "אני זה שחטפתי את הבליסטראות…"

אילו היה נוה משוכנע שהחורבן הקרוי התנתקות חיוני לביטחון המדינה וממלא בכך הן את הפקודות כאיש צבא והן את צו מצפונו, אפשר היה להבין את האוי אוי אוי שלו.

קרן מור ויקישיתוף

 

אך בראיון הוא אומר: "לא היה להתנתקות שום שיקול בטחוני. מצבנו בעזה היה פחות רע קודם. אם היינו נשארים שם היינו יכולים לשלוט בטרור שעובד שם. בצפון השומרון זה אפילו היה פינוי סתם. פשוט סתם. גם בטחונית וגם מדינית".
בוקר טוב אליהו. ולמה שתקת בעת מעשה. למה לא זרקת את הדרגות בפני רמטכ"ל הנחישות והצביעות ואומר לציבור את האמת?

הגיבורים חזרו מן המערכה עייפים אבל מרוצים

מי זה אמר שאין מוטיבציה בצה"ל? מי זה אמר שהמוראל ירוד? שאין דבקות במשימה? שהמפקדים אינם מקיימים את הסיסמה "אחרי"?

ילך ויראה את הסרט שניתן לכנותו "גדוד גלבוע מכה שנית". זהו סרט המשך לסרט הקודם שספרתי כאן עליו, שהציג את חורבן גוש קטיף, כאיזה מסע כיפי, מלווה במוסיקת טראנס עליזה.

בשעתו פניתי לדובר צה"ל בשאלה אם הסרט הזה הוא עבודה צה"לית והתשובה שקיבלתי היתה שלילית. בעניין הסרט החדש כבר לא פניתי ואיני מבקש תשובה. ברור לי שאי אפשר היה לעשות סרט זה בלי סיוע של צה"ל וכמעט ברור לגמרי שגם נעשה ביוזמת צה"ל.

מן הטקסט שבסרטון – שהופץ עכשיו באתר YOU-TUBE? –
ניתן להבין שהוא צולם כמה שבועות לאחר תום החורבן, במחנה צה"ל שהוקם למען מחוללי החורבן. הסרט מורכב בעיקר ממונולוגים של חיילים ומפקדים, המספרים את שבחי החורבן.
ההצהרות נשמעות כמו טקסט שנכתב על ידי מומחי ההמב"ג. אותם קציני חורבן הנפש שהכשירו פסיכולוגית את הנכונות למעשה הזוועה. או שעבודתם היתה כל כך מוצלחת שלא היה צריך להכין טקסט לאנשים שנראו כמו רובוטים מסוממים.
להלן מבחר:
"עבורי המשימה היתה אתגר" (קצין בדרגת רב סרן)
"אני גאה שלקחתי חלק במשימה הזו"
"בעשרות שנותיי בצבא לא חשבתי שאשתתף בארוע בעל חשיבות ומשמעות מדינית".
"הגדוד הוכיח רמה גבוהה של ביצוע ואני שמח שניתנה לי הזכות להיות חלק מן העניין"
"צה"ל הצליח לעמוד באחד היעדים החשובים שלו וזה לשמור על האזרחים".
רק אחד, צדיק בסדום, קצין בדרגת סגן אמר: "היה עצוב והיה קשה וכולנו בכינו"

יש סימנים רבים המעידים שהסרטון הזה איננו יוזמה פרטית של איזו יחידה. הוא צולם במחנה צבאי ומופיעים בו נציגי חילות שונים. יש גם סימנים לעבודה מקצועית כמו השלט הקטן שמופיע לפני כל סצינה בסרט מקצועי כשקוראים CUT. ייתכן שזה היה סרט הסברה ניסיוני שנגנז ומישהו הוציא אותו דווקא עכשיו.

האתר בו נמצא הסרט (אם לא הוסר בינתיים):
http://www.youtube.com/watch?v=G4x_kG82pY4

ההתנתקות – החרפה של גדוד גלבוע

בשנת 1969 הועלתה על הבמה הקומדיה "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", פרי עטו של שאול ביבר. המפיק היה פשאנל הנודע וכיכבו בה ציפי שביט וגדי יגיל.  ברוח הימים ההם הציגה הקומדיה את מלחמת ששת הימים כמסע משעשע.

הקומדיה זכתה להצלחה רבה, הקהל נהר אליה וצחק.  עד שאדם אחד שלח מכתב לפשאנל  בו נאמר: לי לא קרה שום דבר מצחיק בדרך לסואץ. אני איבדתי את בני במלחמה.

ככל הזכור לי פשאנל, בעל לב זהב, שינה את שם ההצגה או הוריד אותה מן הבמה.

נזכרתי בפרשה הזו  כשצפיתי בסרטון המופץ באינטרנט ואשר עורר בי ריגשות תעוב. זה היה משהו בנוסח "דבר מצחיק קרה לי בדרך לגוש קטיף".הדבר המצחיק הזה הוא כנראה תוצאה של ההכנה המנטאלית (המב"ג) שהכינו את חיילי צה"ל לקראת הגרוש המתועב.

 

מה מצחיק אותםכל כך?

מה מצחיק אותםכל כך?


הסרט נפתח בשירה ענוגה של השיר "פרחים בקנה" של דודו ברק ואפי נצר, בהנפת דגל הלאום, בקולאז' של חיילים וחיילות  חייכניים על רקע מחנה אוהלים.  עד מהרה עובר השיר לביצוע מקצועי מאד, במקצב של מוסיקת טראנס.  ובקצב זה מתאר הסרטון את מהלך ההכנות לגרוש

כשמלוות אותו מילים כמו

" כשאביב נרדם יעור בחיוורון

בשדות האש יתם הקרב האחרון"

ועד מהרה אתה רואה את ההכנות לקרב האחרון. חיילים וחיילות מתאמנים בנשיאת מתנחלים ובהוצאתם בכוח מבתיהם. לא שוכחים להתאמן גם בהוצאת נכים על כיסאות גלגלים, ישישים וישישות, ותינוקות הנשלפים מזרועות אמותיהם.  ואז מגיע הקרב האמיתי – הקרב ההרואי נגד האוייב. וכמה מתאימות המילים הבאות לקרב הזה:

"פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון
ילדה אחת קטנה ובידה זרים
לעיר הלבנה תצא אז בשירים
ולחייל נרגש תשים סביון בדש".

 

והקרב נמשך – ממורג לניסנית ומניסנית לגן אור. והחיילים והחיילות תמיד מחייכים ולעתים מוציאים לשון למצלמה. רק המגורשים בוכים משום מה. הסרטון מסתיים בהנפת דגל "גדוד גלבוע".

ומי אמר שאין מורשת קרב בצה"ל.

מדובר צה"ל נמסר לי כי צה"ל לא יזם את הסרטון ואין לו חלק בו. אכל בחינה מדוקדקת של הסרט מלמדת שמדובר בעבודה מקצועיתו לא בסרטון של חובבים.

 

צועדיםלעבר מעשה הנבלה הגדול של שרון וברקע השיר: ישובו לעיר חיילים בהמון ילדה אחת קטנה ובידה זרים לעיר הלבנה תצא אז בשירים

צועדיםלעבר מעשה הנבלה הגדול של שרון וברקע השיר: ישובו לעיר חיילים בהמון ילדה אחת קטנה ובידה זרים לעיר הלבנה תצא אז בשירים

הסרטון מופיע באתר  YOU TUBE , המאפשר לכל אדם להציג סרטון וידאו.  הסרטון עורר כמה תגובות נזעמות מכל העולם.

להלן כמה מהם:

•    אלה הבחורים שגרשו את אחיהם מבתיהם. בושו לכם.

•    איך הצבא שנכשל בלבנון הצליח כל כך בגרוש יהודים והפך את עזה למדינת טרור.

•    לא נשכח ולא נסלח. אראה את הסרט לילדיי כשיגדלו ויהיו מסוגלים לעמוד מול הזוועה.

•    חיילים עליזים. מה שעשיתם הוא טיהור אתני זהו פשע מלחמה.

הסרטון עלה לרשת בכתובת הבאה

http://www.youtube.com/watch?v=Vf7elVePVkk

אך בעקבות הזעם הציבורי שעורר הוא הורד מן הצג.

אך לא עבר זמן רב וגיבורי גילבוע היכו שנית בסרטון המשך לסרט הגבורה הראשון.

גדוד גלבוע מכה שנית

מי זה אמר שאין מוטיבציה בצה"ל? מי זה אמר שהמוראל ירוד? שאין דבקות במשימה? שהמפקדים אינם מקיימים את הסיסמה "אחרי"?

ילך ויראה את הסרט שניתן לכנותו "גדוד גלבוע מכה שנית". זהו סרט המשך לסרט הקודם, שהציג את חורבן גוש קטיף, כאיזה מסע כיפי, מלווה במוסיקת טראנס עליזה.

ScreenShot032

בשעתו פניתי לדובר צה"ל בשאלה אם הסרט הזה הוא עבודה צה"לית והתשובה שקיבלתי היתה שלילית. בעניין הסרט החדש כבר לא פניתי ואיני מבקש תשובה. ברור לי שאי אפשר היה לעשות סרט זה בלי סיוע של צה"ל וכמעט ברור לגמרי שגם נעשה ביוזמת צה"ל.

מן הטקסט שבסרטון – שהופץ  באתר U-TUBE ניתן להבין שהוא צולם כמה שבועות לאחר תום החורבן, במחנה צה"ל שהוקם למען מחוללי החורבן. הסרט מורכב בעיקר ממונולוגים של חיילים ומפקדים, המספרים את שבחי החורבן. אף לא מילת צער. אף לא מילה של חשבון נפש.

ההצהרות נשמעות כמו טקסט שנכתב על ידי מומחי ההמב"ג. אותם קציני חורבן הנפש שהכשירו פסיכולוגית את הנכונות למעשה הזוועה. או שעבודתם היתה כל כך מוצלחת שלא היה צריך להכין טקסט לאנשים שנראו כמו רובוטים מסוממים.
להלן מבחר:
"עבורי המשימה היתה אתגר" (קצין בדרגת רב סרן)
"אני גאה שלקחתי חלק במשימה הזו"
"בעשרות שנותיי בצבא לא חשבתי שאני אשתתף בעצמי בארוע בעל חשיבות ומשמעות מדינית".
"הגדוד הוכיח רמה גבוהה של ביצוע ואני שמח שניתנה לי הזכות להיות חלק מן העניין"
"צה"ל הצליח לעמוד באחד היעדים החשובים שלו וזה לשמור על האזרחים".
רק אחד, קצין בדרגת סגן אמר: "היה עצוב והיה קשה וכולנו בכינו"

כמו בסרטון הקודם גם פה יש הרבה צחוקים וכאפות ו"הוויי של חברה". וגם בדיחה תפלה וגזענית.

יש סימנים רבים המעידים שהסרטון הזה איננו יוזמה פרטית של איזו יחידה. הוא צולם במחנה צבאי ומופיעים בו נציגי חילות שונים. יש גם סימנים לעבודה מקצועית כמו השלט הקטן שמופיע לפני כל סצינה בסרט מקצועי כשקוראים CUT. ייתכן שזה היה סרט הסברה ניסיוני שנגנז ומישהו הוציא אותו דווקא עכשיו.

האתר בו נמצא הסרט

http://www.youtube.com/watch?v=G4x_kG82pY4

בדיקה שערכתי ב-30.7.09 העלתה כי הסירטון נמצא עדיין באתר.

הואיל וניתן בכל רגע להסירו  מן האתר אני מביא כאן שורת תמונות מן הסרט שיישארו כאן לדראון עולם. התמונות מדברות בעד עצמן ואין צורך בכיתובים.

 

 

ScreenShot014

פינוי מורג 3פינוי מורג 4

קשה להאשים את יוצרי הסרט ןבןןדאי לא את המשתתפים בו. את הרפש הזה יצרו ראש ממשלה ורמטכ"ל מושחתים.

בדיקה שערכתי ב-24.2.14 החרפה הוסרה מן הרשת. הפוסט הזה נועד לכך שלא נסלח ולא נשכח

מורשת רבין מול ברק, שרון אולמרט

ידידי איתן הבר הוא ללא ספק הפרשן המוסמך ביותר של "מורשת רבין". הוא היה ממקורבי רבין וגם האיש שניסח את עמדותיו בנאומים מרשימים.

באחרונה פרסם הבר ב"ידיעות אחרונות" מאמר על תורת הבטחון של רבין.

על פי הבר ראה רבין את מלחמות ישראל כמלחמה אחת ממושכת שראשיתה בנפילת תל-חי ועד לאינתיפדה.

על סמך הנחה זו, עמדת רבין היתה שישראל צריכה תמיד להיות מוכנה למלחמה. במהלך שרותו הצבאי קיים הלכה למעשה את משנתו זו, תוך הקפדה על פרטי הפרטים. הוא האיש שעקר מצה"ל את הפרטצ'יות הישראלית של "יהיה בסדר".

עקרון נוסף של רבין היה שאם כבר נגזרה עלינו מלחמה יש לעשות הכל כדי שתהיה מהירה, קצרה ותביס את האויב תבוסה מוחצת.

אך משנת רבין, על פי הבר, כללה עקרון נוסף שמן הראוי להטיל ספק בתקפותו. רבין טען שהאינטרס הישראלי העליון הוא לדחות ככל האפשר את המלחמה הבאה.

חלק זה של משנת רבין אומץ על ידי ממשלות ברק ושרון בשש השנים הגורליות שלפני מלחמת לבנון השניה, שבהן המתינו בישראל להחלדת ארסנל הקטיושות של החיזבאללה. והואיל ומנהיגים אלה לא קיימו את החלקים האחרים של משנת רבין קיבלנו את מלחמת לבנון השניה.

העקרון שיש לדחות כל מלחמה יהיה אשר יהיה לא עמד במבחן המציאות ההיסטורית. שתי המלחמות שבהן תקפנו ראשונה – מלחמת קדש ומלחמת ששת הימים – נצחנו נצחון מוחץ. ביום הריפורים חיכתה גולדה עד לשניה האחרונה.

בשש השנים האחרונות נקטו ברק ושרון כבמשנת רבין שיש לדחות ככל האפשר את המלחמה, אך לא קיימו את יתר חלקי משנתו. וכך הגענו לאולמרט שהמורשת שיותיר אחריו היא איך לצאת למלחמה בלי כל שיקול דעת ובלי להיות מוכנים.

מלחמת לבנון השניה – החכם (אולמרט) התם (פרץ) הרשע (חלוץ) ושאינה יודעת לשאול (ציפי)

 

בבוא היום, כשתיכתב הגדת מלחמת לבנון השניה, יסופר בה על שלושה בנים ובת אחת שבהם דיברה התורה. אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחת שאינה יודעת לשאול.

  

 החכם.  אהוד אולצרט. (ויקישיתוף)
החכם. אהוד אולצרט. (ויקישיתוף)

החכם (בניגוד למשל שלמעלה) הוא אהוד אולמרט. אדם עם כישורים כה מוגבלים כפי שנחשפו במלחמה, שהצליח להגיע לראשות הממשלה אינו יכול שלא להיות חכם. אמנם חכמה של פוליטיקאי קטן היודע לשרוד בכל מצב. חכמה של אדם מושחת שאינו משאיר עקבות של מעשי שחיתותו. אבל חכם. 

אחד תם הוא עמיר פרץ. למלה תם בעברית יש כמה משמעויות. המשמעות הראשונית היא אדם תמים ושלם מבחינה מוסרית. קשה להגיד שמשמעות זו הולמת את אישיותו של פרץ. גם המשמעות האחרת "נאיבי" אינה הולמת את האיש.  

 אבל יש פרוש אחר למלה תם המתייחסת לרביעיה שבהגדה לפסח. הוא נמצא בירושלמי (פסחים דף ע עמוד ב') שם אומר ר' חיא כי ארבעת הבנים שבהם דיברה התורה הם בן חכם, בן רשע, בן טיפש ובן שאינו יודע לשאול. כלומר תם הוא פשוט טיפש. ומי שסופר בדו"ח וינוגרד כמה פעמים מופיע הפועל כשל בהתייחס אליו לעומת מספרם בהתייחס לאולמרט – ואחרי שגמר לספור משוכנע שהוא הטוב בשרי הבטחון מאז בן גוריון – איננו נאיבי ואיננו תמים. הוא כפרושו של ר' חייא. 

 

 שאינה יודעת לשאול. ציפי ליבני (איציק אדרי ויקיפדיה)
שאינה יודעת לשאול. ציפי ליבני (איציק אדרי ויקיפדיה)

 

את תפקיד שאינה יודעת לשאול מלאה ציפי לבני. הפוליטיקאית שהיתה ה"תם" במשמעות המקורית – אדם כאילו שלם במידותיו. את המוניטין שלה כשר היחיד בממשלה שהשחיתות לא נגעה בה ניצלה כדי לשמש דיאודורנט לאריאל שרון ולאפשר לו את חורבן גוש קטיף. שרידי הארומה שנותרו בה לאחר הסתלקות שרון מן הבמה תרמה למהלכיו המושחתים של אולמרט. וכשהגיעה זמנה לשאול שאלות על המלחמה סבלה בשתיקה את היריקות שירק אולמרט בפרצופה במהלך המלחמה ואחריה. היא בהחלט ראויה לתואר שאינה יודעת לשאול. 

 הרשע בסיפור הזה הוא הרמטכ"ל דן חלוץ. לא סתם רשע אלא רשע מרושע. הוא האיש שכניסתו לתפקיד הרמטכ"ל נגוע בשחיתות. אריאל שרון ובניו המושחתים בעידוד וביוזמת צוות החווה, בחרו בו כי הוא האיש שנטל על עצמו את המלאכה המלוכלכת של חורבן גוש קטיף. הוא האיש שהקדיש שנה שלמה לאימון צה"ל – לא למלחמה בלבנון אלא למלחמה במתישבי גוש קטיף. כל הכישרון הצבאי המפוקפק שלו הוקדש להכנות הללו. מחנה אימונים מיוחד, משחקי סימולציה של פינוי נכים וזקנים, אמהות שכולות ותינוקות הצורחים בזרועות אימותיהם. ללוחמים המהוללים ששלח לגוש קטיף היה כל הציוד, משרוך נעל ועד מימיה צמודה. מכובע נגד השמש הקופחת ועד דגל ישראל הצמוד לחזה. לוגיסטיקה משומנת היטב. והעיקר: הכנה מנטאלית של המפנים ביסודיות שאינה קיימת בשום מדינה דמוקרטית ומזכירה את המשטרים האפלים ביותר. מה עשתה ההכנה הזו לצה"ל ? על חלק זה במחדל מלחמת לבנון ועדת וינוגרד פסחה משום מה. 

אם היה צורך בהוכחה מוחשית לרשעותו של האיש היא ניתנה במסיבת הפרידה שנערכה לו בכפר ורבורג, צולמה והועברה לטלוויזיה. יושבת חבורה של חברים, שרה ומוחאת כפיים. ושיא הערב: מזמינים את יצפאן, חקיין מוכשר, להציג את עמיר פרץ. זו היתה הצגה וולגארית, מאוסה ומקוממת. תהיה דעתנו על עמיר פרץ אשר תהיה. 

המופע של יצפאן מתחיל באיזו הצגה כאילו מדובר בדבר אמיתי. רן פקר מקריא מכתב שכתב כביכול פרץ העומד להגיע למסיבה. "סיימתי זה עתה מסיבת עבודה ממול בבית ברל ואני בדרך אליכם. רוצה לברך את חברי הלוחם. ולאמצו לחיקי". 

כאן מוסיף פקר הערה לגלגנית: "הוא בטח טס אתך ביחידה201". (טייסת הפנטומים שסבלה את מספר האבדות הגדול ביותר במלחמת יום הכיפורים וחלוץ היה אחד מלוחמיה).  

יצפאן נותן את המיטב שבכשרון החיקוי שלו. מנסה לצפות במשקפת האטומה. מנסה להפוך אותה לטלפון.  

   

 

איזה רשעים אתם. יצפאן משחק את עמיר פרץ צופה במשקפת אטומה.

"אתםפ רעים אתם". יצפאן משחק את עמיר פרץ צופה במשקפת אטומה - תמונת מסך.

  

אחד הצופים במסיבה הזו, המכיר מקרוב את חלוץ וגם מעריך אותו אמר לי: "המסיבה הזו היא ביטוי מובהק ליוהרה של חיל האוויר כפי שבאה לביטוי בהתנהגותו של הרמטכ"ל במלחמה".  

ראה ילקוט הכזבים של עמיר פרץ

לא קול ענות, לא קול שופר לא קול תופים, רק כאב צורב

יהושוע

 

ENGLISH VERSION

מלחמת ששת הימים שלי היא המלחמה בה איבדתי חבר, שהטביע את חותמו על חיי ועל חיי משפחתי יותר מכל אדם אחר. חרדת הכיליון שקדמה למלחמה ושיכרון הניצחון שבסופה נמחו באחת כשהגיעה הבשורה – יהושע דיאמנט נפל בקרב על ירושלים.

פצצת אנרגיה

יהושוע פרץ לתוך חיינו בסערה. היינו זוג צעיר עם תינוקת בת כמה חודשים, מטופלים בחיתולים ובבעיות פרנסה ולימודים ומשכנתא. והוא, שבסך הכל היה צעיר מאתנו בשלוש שנים, נראה כאילו בא מעולם אחר. מכנסיים קצרים, סנדלים, חובש כיפה סרוגה, שפם עבות, מחייך תמיד, כאילו רווק עליז חסר דאגות. בפועל הוא היה פצצת אנרגיה: עבד בסלילת כבישים בימים, ובלילות סייע לאביו במפעל אריגה קטן. למד באוניסרסיטה, לימד בחצי תריסר בתי ספר, הדריך טיולים, עשה מילואים כצנחן. בין לבין גם שיחק שחמט וניצח שני רבי אמנים בינלאומיים, סמיסלוב וגליגוריץ, במשחק סימולטני.

גם צלם חובב

הוא הגיע אלינו ביוזמתו ובדרך האופיינית לו. הוא ורעייתי למדו יחד קורס בסטטיסטיקה,אך לא הכירו מקרוב. לאחר שנכשלה באחת הבחינות הציע לבוא ללמדה. יום אחד, בלי להודיע מראש, הופיע בפתח ביתנו. בא לקיים את הבטחתו. בתוך זמן קצר נקשרה נפשו בנפשנו, והוא היה לבן בית, חלק בלתי נפרד ממשפחתנו. טיפל במסירות בבתנו התינוקת ובאחיה שנולד שנתיים אחריה. הרבה לצלם אותם. כשפתחנו עכשיו את האלבומים הישנים נתברר שרוב הצילומים של ילדינו מאותה תקופה הם שלו.

דיכאון עמוק

נפילתו הכניסה אותי ואת רעייתי לתקופה ארוכה של דיכאון עמוק. הלכנו לנחם את אביו ואת אמו, אברהם וטובה, שהתגוררו בשכנותנו, מיד לאחר היוודע האסון. עלינו לבית הקברות בהר הרצל בו נקברו החללים בחיפזון, בשעה שריח הגוויות עדיין עמד באוויר.
אחר כך הסתגרנו בתוך עצמנו. האם נפטרה זמן קצר לאחר נפילתו. האב בא לבקרנו מדי שבת וברוב עדינות לא הזכיר כלל את יהושע. הוא, האב השכול, עדין נפש כבנו, התחשב בשכול שלנו ויחד שתקנו את יהושע.

הרבה יהושוע

הפצע של אובדן יהושע המשיך לדמם עוד שנים. רק לאחר ארבע שנים, כשנולד בננו השלישי והחלטנו לקרוא לו יהושוע, חשנו איזו הקלה. את הכיפה שחבשתי לראשי בעת הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו לא הורדתי מאז. עם הכיפה חשתי שאני עושה משהו המצדיק את הזכות שהיתה לי להכיר את יהושע. רק אז התקשרנו עם אחיותיו, עלינו לקברו ביום השנה וחינכנו את ילדינו על מורשתו. אז גם נודע לנו שלפחות חצי תריסר ילדים קרויים על שמו.

מה אפשר לומר על מורשתו של אדם שהביוגרפיה שלו נסתיימה בגיל 27?
לכאורה מסלול רגיל: ישיבת כפר הרואה, שרות בצנחנים, לימודים באוניברסיטה. לכאורה סיפור על בחור טוב, עדין נפש, חבר מסור, אוהב ארץ ישראל, מגלה נאמנות ומסירות אין קץ להוריו , לבני משפחתו ולחבריו. דתי דתיות עמוקה שמקרינה על סביבותיה, איש חסד של אמת. אם הייתי מתבקש להגדיר אותו היום הייתי אומר שזה האדם הקרוב ביותר לדמות צדיק שאני מכיר.

קיללת השיכחה

אט אט חלפו השנים. אנו בגרנו וזקנו. הבאנו לעולם ילדים ונכדים. יהושע נשאר בן 27, דמותו הלכה וניטשטשה.

כשנתבקשתי על ידי העורך לכתוב על "מלחמת ששת הימים שלי" תגובתי המיידית היתה שאין לי מה לומר. צה"ל לא רצה אותי, ואת המלחמה ביליתי בעורף. לאחר שהשבתי בשלילה פלחה לפתע את הכרתי המחשבה: יהושע. הזמן שריפא את הפצעים, עמעם את הכאב וגם גרם לשיכחה.

פתאום מצאתי עצמי מנסה להיזכר בשמות אחיותיו של יהושע. כיצד והיכן נפל. מה אני יכול לספר עליו. ניגשתי ל"גוגל" והקשתי "יהושע דיאמנט". מצאתי רק שני אתרים המתייחסים לאיזה עורך דין הנושא שם זה. ליהושע שלנו אין זכר באינטרנט. ראיתי בכך ממש עלבון אישי.

ואז נזכרתי בד"ר יהודה מלצר, המו"ל, בעל הוצאת "עליית הגג". איש תרבות, נעים הליכות, בנו של המשורר שמשון מלצר מחבר הפואמה "אשירה לרש"י". הלכתי להפגש עמו.

יהודה הוא איש חביב, אך תהום אידיאולוגית מפרידה בינינו. הוא סבור שגוש אמונים המיט אסון על המדינה. לי יש דעה אחרת. אך יש בינינו דבר משותף אחד: הגעגוע ליהושע. והפגישה בינינו העלתה דמעות בעיניי.

נסיבות קשריו עם יהושע דומות לשלי. גם הוא הכיר אותו רק שנים ספורות וגם בו הטביע חותם בל יימחה. הגורל הפגיש אותם במלחמה באורח מקרי. שנים שרת יהודה בצה"ל כמורה בגלל בעיות בריאות. ערב המלחמה עלה הפרופיל שלו והוא נזרק לתוך יחידה שלא הכיר איש מאנשיה. יהושע הקיף אותו בחום ובאהבה, דאג למחסורו וכאילו ביקש להגן עליו בגופו.

סימטת המוות

יהושע נמנה עם חטיבת הצנחנים שנועדה לצנוח ולהילחם בסביבות אל עריש. כשיהושע שמע כי הוחלט להעביר את החטיבה למלחמה על ירושלים הוא צהל. לחבריו אמר: "נסו להבין לקראת מה אנחנו הולכים. הרי לשום יהודי בעולם לא היה משהו כל כך חשוב."

הכח של יהושע התקדם בדרך שכם כשמשני צדי הכביש נורית לעברו אש צלפים ומותירה הרוגים ופצועים. הטור הגיע לסימטה צרה שבקצה עמדת מקלע. על הכיתה של יהושע הוטלה המשימה להסתער אל תוך הסימטה. הוא זינק בראש הכיתה, חשוף כולו, עד שהכריע אותו כדור האויב.

סמטת המוות כפי שצולמה זמן קצר אחרי הקרב. יוצר: udi Steinwell

"למען ירושלים"

במהלך הקרב אמר לאחד מחבריו: "אם יקרה לי משהו תגידו להוריי שזה היה למען ירושלים".

אחד מפרשני התורה ("מגלה עמוקות") מפרש: "דודי ירד לגנו זה הקב"ה בעצמו יורד ליקח נשמות של צדיקים". בהמשך הוא שואל " למה לפעמים מתים נערים ופעמים מתים זקנים?".
ואין תשובה לשאלה.

סרט על יהושע

מילון קצר של השפה המכובסת – מן המלחמה בעצימות נמוכה ועד הצריבה התודעתית

אחת התופעות של מלחמת לבנון השניה היה השימוש במונחים שאיש לא הבין אותם: השתבללות, נחילים, ועוד. הרקע למונחים הללו, מספר לי הפרשן הצבאי אביתר בן צדף, הוא הכישלון המתמשך של צה" ל להשיג את יעדיו. בהעדר תשובה צבאית לבעיות המדינה הוקמה מכבסת מילים. אחד היוצרים של המונחים הללו הוא תת-אלוף (מיל.) שמעון נווה, דוקטור צעיר שבא לפני עשר שנים מלימודיו ושיכנע את הרמטכ" ל אמנון ליפקין שחק ליצור תורת לחימה שתשמש לתקשורת בין הדרג הצבאי והמדיני. הוא הועסק על ידי המכון לחקר המערכה של צה" ל והמציא שורה של מונחים כמו " עימות מוגבל" " מלחמה בעצימות נמוכה" " צריבה תודעתית" וכו". המשותף למונחים הללו הוא שבמקום להבהיר רק עירפלו וטישטשו את המציאות. המונחים הללו גם אפשרו למפקדים לתת פקודות מעורפלות שיאפשרו להם להסיר אחריות מן הפקודות שנתנו.

בין המונחים המוזרים שנחשפו באחרונה:

אפקט = מה אתה משיג באמצעות הפעולה ברמה התודעתית.

ארכיטקט אופרטיבי = המפקד.

השתבללות = ויתור על שטח כדי להקטין את שטח המגע בינך לבין האוייב.

נחילים = ערמות של חיילים הנכנסים לשטח בהפתעה.

וידוא ניטרול = וידוא הריגה.

מונחים אלה ואחרים צרבו את תודעתם של מפקדים (הבולט בהם הוא גל הירש) שהמציאו מונחים חדשות לבקרים: " לנטרל" " לסכל" " למזער" " למכסם" " לא מעורבים" .

המציא מונחים שאיש לא הבין. גל הירש ויקיפדיה

ראה הכשר משפטי למלה כוסית

משמעות המלה כיבוש

ההכנה המנטאלית שהכשירה את צה"ל לחורבן גוש קטיף

" ההכנה המנטלית… נועדה לתת לכם את הכלים לפקד על משימת ההינתקות… בהינתקות יהיו המפקדים לפנים, יובילו ויפקדו על חייליהם תוך שהם נותנים דוגמה אישית בראש הכוח ובמוקדי החיכוך… הכנת הכוחות למשימת ההינתקות בנויה על הכנה מנטלית שנועדה להכין את החיילים באופן מנטלי ורגשי לפינוי ובמקביל הכנה פיסית שנועדה לתרגל את החיילים למשימותיהם בהינתקות… משימת ההינתקות דורשת מהמפקד לקיים דו- שיח פתוח וגלוי עם חייליו על תחושותיהם ולגלות פתיחות לקשיים שלהם. לאורך כל האימונים ובזמן ההינתקות נדרש מפקד להיות קשוב לפקודיו ולחוש את הלכי הרוח ביחידתו, בעיקר ע" י שיחות אישיות וקבוצתיות באופן לא פורמלי… המפקד במנהיגותו צריך לגרום ליחידתו לפעול בנחישות למילוי המשימה כאיש אחד. הגיבוש תלוי ברוח היחידה והרגישות של המפקדים לקשיים על החיילים והחיילות. חשוב לתת למפקדים הזוטרים את כל הכלים לפקד על כוחותיהם. המפקד הזוטר, המ" כ והמ" מ, הינם המפתח להצלחת משימת ההינתקות… במהלך כל ההינתקות נדרש המפקד לגלות שליטה ואיפוק באופן אישי גם כאשר הוא בסיטואציה אלימה…"

(מתוך המב" ג – ערכת ההדרכה למבצעי הגרוש)

2 a crying soldior mefane

"להכין את החיילים באופן מנטלי ורגשי לפינוי". חייל שנשבר במהלך חורבן גוש קטיף פורץ בבכי. (צילום: מירי צחי)

ראה ועדה לחקירת פשעי התנתקות