האם הערבים אוהבים את המוות כמו שאנו אוהבים את החיים? * האם חמאס ניצח עם 300 אלף פליטים ו-2139 הרוגים? *  האם יש הבדל בין פתח של אבו מאזן לבין החמאס ויתר האיסלמיסטים * האם טעה נתניהו בדרך בה הפעיל את צה"ל? * האם היינו צריכים למוטט את החמאס? *זה הזמן לשחוט כמה מיתוסים 

                                                       – מאת ארז תדמור –

"אנחנו אוהבים את המוות ואילו היהודים אוהבים את החיים", מתרברבים מנהיגי החמאס וחוזרים על ההבלים של נסראללה.

ובכן קוראיי היקרים, מדובר בבולשיט. הערבים אוהבים את המוות כמו שאני אוהב שפשפת. הערבים, ברובם, אוהבים להרוג יהודים. לא את עצמם. ישנם לא מעטים מהם המוכנים להתאבד על מנת להרוג 10 או 20 יהודים. חלקם שונאים יהודים יותר ממה שהם אוהבים את עצמם (אם נתעלם לרגע מכך שבחלק גדול מהמקרים מדובר בסוטים מתוסכלים מינית, שחולמים על אורגיות בגן-עדן), אבל מכאן ועד אהבת המוות של עצמם המרחק גדול. השהיד מוכן להרוג את עצמו בשביל לקחת עמו 20 יהודים, אבל אני לא מכיר מקרה אחד שבו 20 מחבלים קשרו את עצמם לחגורת נפץ על מנת להרוג יהודי אחד. הרי אם הערבים היו אוהבים כל כך את המוות, היינו רואים אותם מתאבדים סתם ככה בשביל הכיף, לא רק בשביל להרוג יהודים. היינו רואים את אנשי דאעש עורפים את ראשיהם שלהם. הנינג'ה עם המבטא הלונדוני היה מבקש את ג'יימס פולי לערוף את ראשו שלו ולא את ההיפך.

הטבח של ג'יימס פולי

להמשיך לקרוא ←

 בעת ששורות אלה נכתבות – יום ה', 17 ביולי 2014 – נמצאת בקהיר משלחת ישראלית למשא ומתן עם מתועבי החמאס. בראש המשלחת הישראלית עומד אלוף מיל. עמוס גלעד. מה ניתן לצפות ממשלחת כזו כשבראשה עומד האיש שהגדיר עצמו כנכה נפשית?

עמוס גלעד [ויקיפדיה]

 בשנת 2004 פנה האלוף במילואים, עמוס גלעד, בתביעה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. גלעד שימש אז, כמו היום, בתפקיד ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון. הוא נימק את תביעתו בכך שבעקבות לחצים קשים שבהם היה נתון במהלך שירותו הצבאי הארוך, הוא סובל מפגיעה בריאותית שהלכה והחמירה לאורך השנים.

  להמשיך לקרוא ←

זו היתה המלחמה הקשה והנוראה במלחמות ישראל * היא עלתה בחייהם של 6000 יהודים, כאחוז מאוכלוסיית המדינה שעוד לא קמה * בשלבים הראשונים של המלחמה לא היה ללוחמים היהודים אלא נשק קל בכמויות מוגבלות * בעולם ניבאו שהישוב היהודי לא יחזיק מעמד ובמטכ"ל חזו סיכוי של 50 אחוז * גבורת הלוחמים הצעירים שלחמו בחזות חשופים הגישה לעם ישראל את המדינה על מגש של כסף כבשירו של נתן אלתרמן

שני ספרים מתארים את המלחמה ההיא. ספרו של הסופר יורם קניוק [תש"ח] שלחם בה, וספרו של ההיסטוריון בני מוריס [1948] שחקר אותה. מי שקורא את שני הספרים הללו יכול היה לחשוב שמדובר בשתי מלחמות שונות.

יורם קניוק, סופר מחונן, מספר את זיכרונותיו מאותה מלחמה נוראה ומודה ששכח הרבה. חלק מן הדברים שהוא כותב אולי הם פרי הדמיון המתעתע. "ואולי חלק מן הזיכרונות המצאתי עם השנים".

בני מוריס, היסטוריון שהמציא את המונח "ההיסטוריונים החדשים", מתאר את המלחמה בקרירות של אורות הניאון בארכיונים. הוא חודר לפרטי הפרטים וחושף כאילו את האמת הסופית על אותה מלחמה.

אך לאחר קריאה בשני הספרים הללו הגעתי למסקנה שספרו קורע הלב של קניוק הוא התעודה האמיתית של המלחמה. מחקרו של בני מוריס חושף אמנם את פרטי הפרטים, אך מרוב עצים אינו רואה את התמונה האמיתית של מלחמת ההישרדות של העם היהודי שלאחר השואה.

להמשיך לקרוא ←

חוות דעת על הספר

מקבץ של סיפורים קצרים שנושאם העיקרי הוא האבל ובעיקר – השכול. הסיפורים כתובים בכישרון רב ובחן וניחנו בעוצמות גבוהות של רגש ורגישות. הכותב חודר אל נבכי נשמתם של הגיבורים, אך עושה זאת במשיחות מכחול דקות, מבלי לטייח דבר ומבלי להזדקק לגסותה של המברשת העבה.
המספר אינו "לועס" את החומר עבור הקורא. הוא מגיש לו את החומרים (הרקע, קווי היסוד של העלילה) ומניח לו למצוא בעצמו את ההקשרים, את התובנות ואת ההתפתחות הפנימית שעוברים הגיבורים מראשית הסיפור ועד סופו. טכניקה זו, המסתפקת ב"הראיה" של הדברים ולא באמירתם במשפטי חיווי ישירים, מגביהה את הסיפור ומעניקה לו גוון אמנותי ייחודי.
בסיפורים נשמרת רוח זו של אנטי-דרמה, מסירת הפרטים הנחוצים לקורא מתוך הנחה, המחמיאה לאינטליגנציה של הקורא, כי הוא יידע לעשות את ההקשרים ולבנות את הדרמה מתוך החומרים הצנועים שנמסרו לו.
הסיפורים קולחים, מעניינים ועוסקים במציאות המוכרת לכולנו מחיי הארץ, העיר, הקיבוץ, החגיגות, השמחות, העצב והשכול, אשר לעתים מתערבבים אלו באלו.
ד"ר מיקי כץ

על הספר ראה גם באתר יד לשיריון  ובו נוסח מלא של הסיפור "פלדלת" שבספר

לרכישת הספר

# החל בסוף מאי הספר יהיה זמין ברשתות הספרים ובחנויות

# כבר עתה ניתן להזמין את הספר באתר של הוצאת הספרים "אופיר ביכורים" או בטלפון שלהם  03-5562677  שלוחה 1.

# אפשר להזמין ישירות אצל המחבר במייל : zuryakov@zahav.net.il

/

מנחם לונץ הי"ד

התמונה באפור
עצובה ודוממת-
צבעתיה בלבי
בצבעי זהב ותכלת.

את קולו לא אזכור,
חיוך נותר לי,
וגם זאת רק אולי,
ואולי רק נדמה לי.

הוא היה רק צעיר
רווי טוב ותום,
עוד לא ידע ייסורים,
הוא היה רק בן 20 –

אולי הייתה נערה שאותה אהב,
אולי היא זוכרת תכלת עיניו,
ואולי תזכור זהב תלתליו
ואולי תזכור שאותה אהב ?

לאה אקסר

7.4.2013

מחברת השיר היא לאה אקסר, אחותו של מנחם לונץ לוחם לח"י שנפל, יחד עם חברו שבתי דרוקר, בקרב עם כוח בריטי גדול במושבה יבנאל בי"ג ניסן תש"ד [6.4.44 ].
סיפור הקרב ונסיבותיו הטרגיות סופר כבר באתר זה [וקודם לכן בעיתון "מקור ראשון" בשנת 2007].
כשנפל אחיה היתה לאה בת 19 . תלמידה בבית ספר לאחיות שליד בית החולים בילינסון, מאז היא נושאת את כאב האבדן ונסיבותיו, יום יום, שעה שעה.

וזה המכתב שכתבה  במצורף לשיר 

"כאחות שכולה, ביום זיכרון זה, אדגיש את כאבם המתמשך של האחים והאחיות השכולים,שאבדו אח צעיר, גם הם היו צעירים, ובגרו והזדקנו, ובתוכם הכאב גדל והשתרש והפך לחלק מישותם.הזיכרון והצער, לאחר פטירת הוריהם,נותר מנת חלקם הבלעדית !

"אחיות, אחים , זכרו כל עוד תוכלו לזכור !

"והעבירו לצאצאיכם, לדורות הבאים את המשימה והחובה לזכור את אלו שנתנו הכל למען הקמה ובניית המדינה היקרה הזו, ולא זכו לראותה בגידולה, עצמתה וביכולותיה להכיל חלק כה גדול מעם ישראל !

              חבל על דאבדין ומשתכחין"

לאה אקסר

ראה

קרב הגברה ביבנאל

אורי צבי על הנופלים במערכות ישראל

 חברי יהושע שנפל על ירושלים

נפילת הל"ה – זעקת האבות

דגל ישראל כיצירה של העם היהודי

http://www.zeevgalili.com/?p=3878

הרצל לא בא מבית מתבולל והתפלל בנעוריו

http://www.zeevgalili.com/?p=328

נער יהודי מניף דגל מול המון מוסלמי

http://www.zeevgalili.com/?p=9025

מלחמת השחרור מול מאורעות 36

http://www.zeevgalili.com/?p=67

לשנות את "התקווה" או לאבד את התקווה

http://www.zeevgalili.com/?p=402

כך הפלתי את הספיטפייר המצרי

http://www.zeevgalili.com/?p=11600

עוד לא אבדה תקוותנו – "התקווה"

http://www.zeevgalili.com/?p=693

המעמד בו התקדש ההימנון הלאומי

http://www.zeevgalili.com/?p=688

מפעל חייו של אליהו הכהן

http://www.zeevgalili.com/?p=9186

המפקד

http://www.zeevgalili.com/?p=1222

להניף את דגל ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=1059

צוואת ז'בוטינבקי ברזל מלך וצחוק

http://www.zeevgalili.com/?p=461

מירושלים לקפטקביץ'  לצ'רנוביל וחזרה

http://www.zeevgalili.com/?p=977

לורנס איש ערב של העם היהודי

http://www.zeevgalili.com/?p=442

תמצית קיר הברזל של ז'בוטינסקי

http://www.zeevgalili.com/?p=9895

הרצל איננו רק שם של רחוב

http://www.zeevgalili.com/?p=261

התאולוגיה הציונית של ואן דר הובן

http://www.zeevgalili.com/?p=313

חלוצים אלמונים שבנו את ארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=375

ארץ ציון וירושלים

http://www.zeevgalili.com/?p=54

ההיסטוריונים החדשים כמכחישי הציונות

,http://www.zeevgalili.com/?p=35

כרזות יום העצמאות כתופעה פתולוגית

http://www.zeevgalili.com/?p=292

המנורה סמל המדינה נמצא במסגד בעזה

http://www.zeevgalili.com/?p=5109

                                                        חוברת שראה אור זמן קצר לאחר הטבעת אוניית הנשק

שום דבר איננו יכול לטהר את טומאתו של "התותח הקדוש" שירה על אוניית הנשק ועל העולים-לוחמים אשר על סיפונה.

אך אין לשכוח כי באחריות לטרגדיה נושא לא רק בן גוריון אלא גם מנחם בגין.

להמשיך לקרוא ←

חיילת צה"ל מצדיעה לקברו של מפקד לח"י אברהם שטרן יאיר (צילום: ז.ג.)

קישורים למאמרים על נופלים  ומערכות שהביאו להקמת מדינת ישראל

אורי צבי על הנופלים במערכות ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=8469

תש"ח של יורם קניוק מול 1948 של בני מוריס

http://www.zeevgalili.com/?p=10005

ראה הנה מוטלות גופותינו

http://www.zeevgalili.com/?p=654

קרב הגבורה ביבנאל

http://www.zeevgalili.com/?p=437

טיבוע סטרומה וחיסול הלורד מוין

http://www.zeevgalili.com/?p=5618

לא קול ענות לא קול תופים

http://www.zeevgalili.com/?p=411

כשלח"י תכנן לחבל את שר החץ הבריטי

http://www.zeevgalili.com/?p=9494

זעקת האבות על נפילת הל"ה

http://www.zeevgalili.com/?p=219

ב-5 במארס 1945 התקיימה פגישה היסטורית  של נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלנו רוזוולט, עם מלך סעודיה,  אבן סעוד.

 הפגישה התקיימה  על סיפון אוניית המלחמה  האמריקנית "קווינסי" שעגנה באגם המר הגדול שבתעלת סואץ. רוזוולט היה אז בדרכו מוועידת יאלטה שבה סיכם, פחות או יותר, עם סטאלין על חלוקת העולם בין המעצמות לאחר המלחמה. זאת, תוך הפקרה והתעלמות מבעלת בריתו, בריטניה.

  זמן קצר קודם לכן קיבל רוזוולט דו"ח של מומחי נפט, שבו נאמר כי משאבי הנפט של ארצות הברית מידלדלים. היה ידוע אז שסעודיה יושבת על  עתודות הנפט הגדולות בעולם.

 המלך הסעודי הגיע למקום המפגש במשחתת האמריקנית "מרפי". יחד עמו באה פמליה של חמישים איש, ביניהם שניים מבניו, ראש ממשלתו, אצטגנין ושומרי ראש רבים.

הפגישה עם אבן סעוד קצין אמריקני כורע ברך ויקישיתוף

  להמשיך לקרוא ←