לא נשכח ולא נסלח, אבל…

                                                        חוברת שראה אור זמן קצר לאחר הטבעת אוניית הנשק

שום דבר איננו יכול לטהר את טומאתו של "התותח הקדוש" שירה על אוניית הנשק ועל העולים-לוחמים אשר על סיפונה.

אך אין לשכוח כי באחריות לטרגדיה נושא לא רק בן גוריון אלא גם מנחם בגין.

  • מדוע עלה על האוניה בכפר ויתקין?
  • מדוע התמקח כמה נשק לתת לצה"ל וכמה להשאיר בידי האצ"ל [שכבר פורק  והתגייס אך המשיך ללחום באורח עצמאי בירושלי]?
  • למה הביא את האוניה לחוף תל-אביב?
  • לאיזה מין  צבא ממלכתי התכוון כשדרש שחלק מן הנשק שעל האוניה יינתן ליחידות אצ"ל שגויסו לצה"ל.

לזכותו של בגין ייאמר כי תודות לו נמנעה מלחמת אחים. אך לחובתו ייאמר כי פעל בפזיזות ובחוסר מחשבה.

ראוי היה שאחרי הפרשה הזו היה פורש ומתמסר לכתיבת זכרונותיו. זיקנותו לא הוסיפה על תפארתו.

נספח

דרישת בגין: תנו נשק ל"חיילים שלנו"

וכך אמר בגין בנאום שנשא ברדיו המחתרתי לאחר הפגזת האוניה:

" לנו אין כל פניות צדדיות. ורק מטרה אחת לנגד עינינו. אבל את הנשק היקר מוכרחים אנו לתת לידי חיילינו ואת השאר ניתן לכם.
אבל הם אמרו: לאו! את כל הנשק אנו תובעים לרשותנו. ועוד הוסיפו: אם נרצה ניתן לגדודים שלכם. אם נרצה ניתן לגדודים אחרים…

"… לא יכולנו להסכים לדרישה זו. התנהל עוד דיון במשך יומיים.
חזרנו והבטחנו כי אין לנו כל כוונה מיוחדת בהעמידנו תביעה זו. והצענו להם: אתם תהיו שם בזמן הפריקה. אתם תפקחו על הפריקה. יחד אתכם נביא את הנשק למחסנים. יופקד משמר כפול על המחסנים ־ שלנו ושלכם, והפיקוד על המשמר הכפול הזה בידיכם. והם בשלהם: לא! הנשק הזה הננו תובעים רק לרשותנו. רק לרשותנו. ואנו הודענו להם, כי לא נוכל להסכים לדרישה זו".

[פורסם בספר "נאום לכל עת, בעריכת תמר ברוש, עמוד 153]

ראוי להבהיר: המשא ומתן של בגין התנהל עם נציגי הממשלה הזמנית של מדינת ישראל.

שינאת הפלמ"ח לבגין

סרטון על הטבעת אלטלינה

===============================================

תגובות

1. לפי מה שאני למדתי – הוא רצה נשק רק לאצל-ירושלים, שהיה אז עדיין עצמאי.

אביגדור כהן

תשובה

קרא את הנאום שנשא ברדיו לאחר שנמלט מן האוניה הבוערת. הנאום נמצא בספר "נאום לכל עת" בעריכת תמר ברוש.

ז.ג.

2. ממש נכון !  היה חוסך מאיתנו הרבה צרות והרבה כאב לב  מעצמו

משה בן ברוך

3.

העלית שאלות חשובות על התנהלותו של מנחם בגין ע"ה.
בעיני, השאלה החשובה ביותר היא, האם בגין ידע על העיסקה הסודית שנכרתה בין בן גוריון  ובין המלך עבדאללה, שהעיר העתיקה תישאר
בידי "עבר הירדן"?   אם אכן, בגין ידע את הדבר, היתה לו סיבה מספקת
לשמור חלק מהאמל"ח כדי לשחרר בו את העיר העתיקה.
מעניין גם, מה קבל ב.ג. מעבדאללה תמורת הוויתור על העיר העתיקה ?
רק כשנקבל תמונה ברורה וכוללת על הצד האפל של ב.ג., נוכל להתמקד על
דרכו של מנחם בגין.
בברכה.
מוקירך,

יצחק רפאל דויטש
טורונטו.
נ.ב. ראיתי את אלטלנה עולה באש במו-עיני.
דודי,יצחק פרגר ("יונה")
מפקד שחרור יפו, עלה על אלטלנה יחד עם בגין.

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, בן גוריון, כללי, מלחמות ישראל, תולדות המדינה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא לא נשכח ולא נסלח, אבל…

  1. מאת עמוס‏:

    אינני זוכר את הנסיבות ולכן לא אתייחס לאירוע אלטלינה.
    מה שמאוד מקומם אותי זה המשפט הבא בדבריך:
    "ראוי היה שאחרי הפרשה הזו היה פורש ומתמסר לכתיבת זכרונותיו. זיקנותו לא הוסיפה על תפארתו".
    מנחם בגין תרם רבות למדינה גם בהיותו באופוזיציה וגם בפעילותו כראש ממשלה ואין שום הצדקה לשלוח אותו לפנסיה מוקדמת ולהתעלם מתרומותיו הרבות.

  2. מאת אמיר ש‏:

    אני לא מסכים איתך. מנחם בגין והאצ"ל הביאו את הנשק, ובסה"כ דרשו שגם הם יהנו מהנשק שהם קנו ודאגו להביא אותו בזיעת אפם. דרישה מאוד הגיונית. אדם בהחלט זכאי להנות מפירות עמלו. למעשה הדרישה של בן גוריון היא דרישה נוקשה בלתי מתפשרת ולא הוגנת. למה לבן גוריון מותר להחרים את הנשק? ועוד להחרים את כולו??? הרי זהו גזל מוחלט. ובכלל איזו התנהגות מטומטמת זו, להטביע את אחיך היהודים, ואת הנשק? איך בן גוריון הרוויח מזה משהו? הרי בדרישה שלו לקבל את כל הנשק, בסופו של דבר הוא לא קיבל כלום!

    תגובה
    לא באתי להגן על מעשה הנבלה של בן גוריון והפלמ"ח. אך ציינתי שבגין אשם לא מעט במה שקרה. מה פרוש ביקש חלק מן הנשק? כבר היתה מדינה והיתה ממשלה. מה תגיד אם מחר המפד"ל תביא ספינת נשק ותתבע שחלק ממנו יינתן לחיילי ישיבות ההסדר?

השאר תגובה