פרופסור עדנה אולמן מרגלית (צילום: זאב גלילי)
פרופסור אולמן הלכה לעולמה ב-2010. מאמר זה שלא נס ליחו מתפרסם לזכרה \[פברואר 2016]
פרופסור עדנה אולמן-מרגלית איננה ארכיאולוגית, וגם לא היסטוריונית, בלשנית או תלמודיסטית * היא ניגשה לחקור את התיאוריות השונות, בנושא המסעיר את העולם מזה 60 שנה, בכלים של הפילוסופיה של המדע * בשיחה עמה היא מעלה שאלות רבות, אך גם שופכת אור על הגילוי הארכיאולוגי הגדול ביותר של המאה העשרים
מגילות מדבר יהודה נחשבות לגילוי הארכיאולוגי החשוב ביותר במאה העשרים. הגילוי החל בשנת 1947. שני רועים בדואים משבט תעאמרה שבמדבר יהודה, חפשו עז שנטשה את עדרם. במהלך החיפושים הגיעו לפתח מערה, כ-12 קלומטרים דרומית ליריחו, שבתוכה מצאו כדי חרס שהכילו מגילות קלף.
על מה שארע לאחר מכן יש הרבה סיפורים שהפכו למיתוס.
אחד המיתוסים מספר כי הרועים ביקשו להשתמש בקלף לתיקון סנדליהם והלכו עם המגילות לסנדלר בבית לחם. הסנדלר ניסה למכור את המגילות לסוחר עתיקות ב-20 לירות, אך זה סרב לשלם. לבסוף מכר את היריעות לסוחר עתיקות אחר ומכאן נתגלגלו המגילות למטרופוליט האשורי, אתנסיוס סמואל.
המידע על הגילוי הגיע לפרופסור לארכיאולוגיה, אליעזר סוקניק (אביו של יגאל ידין). הימים היו ימי ערב החלטת או" ם על הקמת המדינה. ממש ביום ההחלטה, 29 בנובמבר 1947, הגיעו מגילות הקלף הראשונות לידי פרופסור סוקניק, שנסע להביאן תוך סיכון חייו.
לימים כתב על כך: " ידי רעדו והחלתי פורש אחת מהן. קראתי משפטים מספר ונמצאתי למד כי כתובים הם עברית תנ”כית נפלאה, בדומה לסגנון ספר תהלים. לפתע ננערה בי ההכרה כי זיכני הגורל לקרוא בספרים עבריים שעין לא פיענחה אותם זה אלפיים שנה" .
900 טקסטים 11 מערות
כך החלה חשיפת אוצר אדיר של כתבים, שנכתבו מ-250 שנה לפני הספירה ועד לחורבן. כתבי היד העבריים העתיקים ביותר שהגיעו לידינו, שנכתבו בתקופה של היווצרות המשנה.
במרוצת השנים נתגלו עוד מערות ועוד קטעי מגילה רבים, בסך הכל 900 טקסטים שנמצאו ב-11 מערות. אם ננכה את מספר ההעתקות הכפולות ואת ספרי התנ" ך מדובר ביותר מ-250 חיבורים שאת רובם העולם לא הכיר קודם לכן.
המערות בהן נתגלו המגילות (צילום: ויקישיתוף)
בשישים השנים שחלפו מאז נתגלו המגילות נכתבו אלפי מאמרים וספרים בנושא והוויכוחים סביב השאלה מי חיבר אותן נטוש עד ימים אלה ממש. בצד התיאוריה המרכזית (" הירושלמית" ) קיימות יותר מתריסר תיאוריות לגבי השאלה מי כתב את המגילות ומה הקשר בינן לבין האיסיים והנצרות, והאם בחורבות קומראן, הסמוכות למערות בהן נתגלו המגילות, התגוררו האנשים שכתבו אותן.
נקודת מבט חדשה
הספר " אל מחוץ למערה" ((Out of the Cave, פרי עטה של פרופסור עדנה אולמן-מרגלית (הוצאת מאגנס והוצאת Harvard University Press) בוחן את הנושא מזווית חדשה.
המיוחד במחקר זה שהוא נכתב בידי חוקרת שאינה נמנית עם קהיליית חוקרי המגילות. היא לא ארכיאולוגית, לא היסטוריונית, לא תלמודיסטית, לא בלשנית ולא היסטוריונית.
פרופסור אולמן-מרגלית, היא מנהלת המרכז לחקר הרציונליות של האוניברסיטה העברית ותחומי עיסוקה פילוסופיה של המדע, פילוסופיה אנליטית, פילוסופיה חברתית, ועוד. היא תירגמה את הספר " חקירות פילוסופיות" , מאת לודוויג ויטגנשטיין. בצד עבודתה האקדמית היא גם מתרגמת שירה.
" התיאוריה המרכזית"
" התאוריה המרכזית" , אומרת לי פרופסור אולמן, " מחברת שלושה אלמנטים:
· המגילות ומה שכתוב בהן;
· כת האיסיים שלפי ההנחה, חבריה הם כותבי המגילות;
· חורבות קומראן הסמוכה, בה ישבו אנשים שלפי ההשערה כתבו והעתיקו את המגילות" .
" התיאוריה הזו מדהימה" , אומרת פרופסור אולמן, " ואני שואלת איך נוצר החיבור הזה בין שלושת הקודקודים ומה מידת התוקף שלו. החיבור נעשה בדרך נס. אחד הטקסטים הראשונים שקרא פרופסור סוקניק, המגילה שהביאה אותו לתיאוריה, היתה "סרך היחד". הוא קרא שם תאור של כת שחיה חיי שיתוף ונזירות: אוכלים ביחד, שותפים ברכוש, שומרים בקפדנות על דיני טומאה וטוהרה. קובעים תקופת ניסיון לפני שמתקבלים אליה, לובשים בגדים לבנים, מצוידים ב" יתד" כדי לקבור באמצעותה את ההפרשות. מיד קפצה לנגד עיניו המחשבה שמדובר בכת האיסיים, אותה מתאר ההיסטוריון היהודי יוספוס פלאוויוס בהרחבה בספרו " מלחמות היהודים" (ראה מסגרת).
" אני אומרת שהחיבור הזה הוא נס. כי אם היו מגלים בהתחלה לא את מערה מספר 1 אלא את מערה מספר 4, היה מחקר המגילות נראה אחרת לגמרי, איש לא היה מייחס אותן לאיסיים. במערה 4 יש עשרת אלפים פרגמנטים והיו מבלים עשר שנים בחיבור הקטעים. אבל לידי סוקניק הגיעה מגילה שבה תאור כמעט מקביל למה שאומר פלאוויוס על האיסיים.
מי היו האיסיים?
" מה אנחנו יודעים על האיסיים?
" יש לנו שלושה מקורות היסטוריים בני אותה תקופה פחות או יותר – יוספוס פלאוויוס, פילון האלכסנדרוני והפילוסוף הרומי פליניוס הזקן. המלה איסיים לא מופיעה אף לא פעם אחת במשנה ולא בתלמוד וגם לא במגילות עצמן. איננו יודעים למעשה איך כותבים ומבטאים את השם בעברית. המקורות שלנו על האיסיים כתובים יוונית או לטינית.
הצלע השלישית של התאוריה המרכזית הוא אתר קומראן הנמצא בסמיכות למערות המגילות.
מה עשה את החיבור בין שלושת קודקודי המשולש הזה. קומראן אינה מוזכרת בכלל, לא אצל פלאוויוס ולא אצל פילון. רק פלינוס כותב כי האיסיים גרו " בצדו המערבי של ים המוות (ים המלח)" . פלאוויוס ופילון מספרים על קיבוצים של איסיים בכל רחבי הארץ.
מהו אתר קומראן
" אתר קומראן ידוע עוד מן המאה ה-19, אך לא היתה שום מוטיבציה לחפור בו. אבל מן הרגע שנתגלו המגילות נתעורר העניין באתר קומראן הנמצא בסמוך למערות. מאז שחפרו באתר לא נמצאו בו שום סימנים המעידים על קשר בינו לבין המגילות. שום מגילות, שום כתבים. רק שרידים של ישוב – קירות, חדרים, חרסים.
" חפירה ארכאולוית של אתר" , אומרת פרופסור אולמן, " היא פרשנות. ובמקרה של קומראן החופר והפרשן הוא האב רולאן דה ווROLAND DE VAUX ) ), איש דת קתולי שניהל במקום חמש עונות חפירה בשנים 1951-1956. מן העונה הראשונה של החפירות היה ברור כי דה וו מפרש את האתר כמרכז קהילתי של פעילות דתית כיתתית. הוא מוצא חדר גדול והוא מפרש אותו כחדר האוכל ומכנה אותו "רפטוריום", כפי שכינו חדרי אוכל במנזרים בימי הביניים. ולחדר אחר הוא קורא "סקריפטוריום" ובו לדעתו מתנהלת פעילות כתיבה של מגילות.
רולאן דה וו
" האתר נתפרש איפוא ברוח מה שהיה ידוע על האיסיים – מרכז של כת שחבריה קיימו ארוחות משותפות. הוא לא אמר את המלה " מנזר" אבל הוא התכוון לכך.
" כך נוצר הקשר המשולש בין האתר הכת והמגילות. וממנה הפרשנות שהמקום והכת הם ניצניה של הנצרות הקדומה" .
האם הקשר הזה תקף למרות החורים הרבים שבתיאוריה?
חורים שנשארו גם לאחר שחלק גדול מן החוקרים כבר לא מדברים על מגילות כת האיסיים אלא על מגילות כת ים המלח?
פרופסור אולמן נמנעת להשיב על השאלה.
" התפקיד שלי אינו להגיד מה נכון ומה לא נכון. הפילוסוף של המדע איננו שופט. תפקידו לחשוף את הלוגיקה של המחקר. הוא איננו חלק מן המדע. הוא רק מתבונן על התהליך המדעי מן הקומה שניה" .
עם זאת היא מצביעה על כך שמבחינת הפילוסופיה של המדע יש עניין בכך שתיאוריה משנה את עצמה, על ידי כך שהיא מטמיעה לתוכה חלק מן המתקפות נגדה. התיאוריה המרכזית – המחברת את האיסיים, המגילות וקומראן – נשארה לכאורה כמו שהיתה בראשית דרכה. אבל במובן מסוים היא כבר לא התאוריה שהיתה בהתחלה.
לחקור את החוקרים
במשך השנים פותחו תיאוריות רבות, לפחות תריסר. יש המונים אפילו עשרים תיאוריות,המערערות על התיאוריה המרכזית.
במצב זה, סבורה פרופסור אולמן, הפילוסופיה של המדע היא כלי שיוכל להתמודד עם הנושא. זו מתודה שיכולה לבחון את שיטות המחקר של התיאוריות השונות ואת תקפותן, את ההיגיון הפנימי שלהן והליקויים שבהן.
איך התיאוריה המרכזית מגינה על עצמה. והאם היא מצליחה בכך?
יש תיאוריה הטוענת כי בקומראן היה מפעל קרמיקה וזה מסביר את ריבוי כלי הקרמיקה שנמצאו באתר. תיאוריה אחרת קבעה שזה פונדק דרכים שוקק חיים. אחרים טענו כי מדובר בחווה חקלאית, וילה של משפחה אריסטוקרטית ועוד.
פרופסור אולמן אינה חוסכת את שבט ביקורתה גם מן התיאוריות האלטרנטיביות. אם מדובר במפעל קרמיקה מניין הביאו את החומר? ואם אלה נמכרו לאן הגיעו והאם נמצאו כלים כאלה במקומות אחרים?
לגיטימי לשאול אומרת פרופסור אולמן שאם בקומראן היה פונדק דרכים האם היתה אז דרך לאורך ים המלח ( שלא קיימת היום).
המערער הגדול של התאוריה הירושלמית הוא אדם בשם נורמן גולב משיקגו, מדען רציני בתחום חקירות גניזה.
התאוריה שלו היא שהמגילות לא נכתבו באתר קומראן ומקורן בספריית בית המקדש בירושלים וספריות אחרות בירושלים.
קטעים ממגילות קומראן
אך פרופסור אולמן שואלת: האם יש לנו עדות שהיו ספריות בירושלים.
אילו לא היו מגילות
" זו שאלה מציקה" , אומרת פרופסור אולמן, " איזה מן מדע זה הארכיאולוגיה, אם אתר אחד שנחפר באופן מאד מקצועי ומאד מרשים מקבל כל כך הרבה פרשנויות?" .
" נראה לי לגיטימי לבוא לארכיאולוגים ולשאול אותם: אילו האתר הזה היה נחפר לפני שנתגלו המגילות מה הייתם אומרים עליו?
" אבל הם אינם מוכנים להשיב על השאלה הזו. הארכיאולוגים לא בנויים לשאלות היפותטיות. הם אומרים: מה פרוש מה הייתי אומר לולא היו מגילות? אבל יש מגילות" .
פרופסור אולמן משאירה אותנו עם הרבה שאלות בלתי פתורות. אבל דומה שעצם הצגת השאלות מעמיקה את הבנתנו.
פלאוויוס על האיסיים
" …האיסיים… עולים על יתר היהודים באהבתם איש את רעהו. הם נזהרים מתענוגי הבשר, בראותם בהם רעה, ולמעלה טובה נחשב בעיניהם למשול ברוחם ולכבוש את יצרם. גם חיי הנשואים נמסים בעיניהם… הם גודרים עליהם מפריצות הנשים, בהאמינם כי אף אחת מן הנשים אינה שומרת את נאמנותה לבעלה האחד.
" הם מואסים בחיי עשר, ונפלא הוא שיתוף הרכוש אצלם, עד כי לא נמצא בקרבם איש מופלג בנכסים…
" לא עיר אחת היא נחלת האסיים, כי בכל עיר ועיר יושבים רבים מהם… אינם לובשים בגדים ולא סנדלים חדשים בטרם נקרעו הישנים או בלו מרוב זמן, אינם קונים דבר איש מעמיתו ואינם מוכרים דבר אחד לשני…"
בהמשך מתאר פלאוויס את ארוחותיהם של האסיים. אוכלים בחדר אוכל משותף שמגישים בו לכל אחד מנת לחם ותבשיל פותחים את הארוחה ומסיימים בברכה… אין המסובים שותים יין לעולם, והם מודדים את אכלם ומשתם רק כדי שבעם" .
פילון על האיסיים
" … הם גרים בערים רבות ובכפרים רבים ביהודה בקהילות גדולות מרובות חברים. הבחירה אינה נעשית אצלם על פי המוצא המשפחתי… אלא על יסוד המסירות לשלמות המידות … על כן אין בין האיסיים שום ילד קטן ואף לא נער או עלם… אלא אנשים בוגרים שהם כבר על סף הזיקנה, שאינם שטופים עוד בזרמי הגוף… איש מהם אינו מעז לצבור רכוש … דרים הם בצוותא בחבורת רעים ועורכים סעודות משותפות… איש מבין האיסיים אינו כונס אשה משום שאשה היא יצור אנושי וקנאתני יתר על המידה ורב כוחה להיות למוקש למוסריותו של בעלה" .
פליניוס הזקן על האיסיים
פליניוס הזקן, היסטוריון וגיאוגרף רומי בן המאה הראשונה לספירה, הצביע על מיקומם ה" מדויק" של האיסיים. בספרו " היסטוריה של הטבע" הוא כותב שהם גרו " בצדו המערבי של ים המוות (ים המלח)" .
פליניוס הזקן בציור מן המאה ה-19
בהמשך הוא מוסיף שמתחת להם שכנה עין-גדי.
האם המלה " מתחת" מתייחסת לחורבות קומראן ? ים של דיו נשפך בויכוחים בין החוקרים בשאלה זו.
מערות ישנות ומערות חדשות
דניאל שטוקל, צעיר גרמני שעשה דוקטוראט בירושלים בדק את התיארוך של המגילות השונות בבדיקת קרבון 14. בדיקה זו מלמדת על הגיל הפיסי של הקלף ולא על מועד כתיבת המגילה.
הוא מצא כי במערות מספר 1 ו-4 הגיל הממוצע של המגילות צעיר בכ-50 שנה לעומת המגילות במערות האחרות, באופן מובהק סטטיסטית.
ביתר המערות יש חוסר אחידות בגיל המגילות. מן המחקר ניתן ללמוד אולי שהיו לפחות שני ארועי הצפנה במערות. האחד מסודר, בעשור הראשון שלפני הספירה, שבו הועברה כאילו ספריה מסוימת באורח מסודר. הארוע השני בו נעשתה העברה חפוזה של מגילות מכל הבא ליד ערב החורבן.
האצבעות הקטנות שפתחו את אחת המגילות הגנוזות
הרב יוחנן פריד, מנהל האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, מספר לי:
יוחנן פריד
" בשנות ה-50 המוקדמות עברו הוריי לגור בשכונת רוממה בירושלים. בשכונה זו גרו בעבר ערבים אמידים שנמלטו מהמקום במהלך מלחמת השחרור.
" בחלקה הצפוני של השכונה גרו יוצאי גרמניה שביניהם היה פרופ" ביברקאוט, שלימים נודע לי כי הוא אמן ומומחה לשחזור ציורים עתיקים. משפחתו גרה ברחוב ד" ר משה וואלאך. הוא הרחוב המזרחי ביותר והגובל עם שטח בית החולים " שערי צדק" .
יום אחד אחר הצהריים, בשעת משחקי ילדים בשדות הפרחים הסמוכים, קרא לי הפרופסור וביקשני להיכנס אליו הביתה, לחדר גבוה וחשוך קמעא.
כאשר נכנסתי, מבוהל, הושיב אותי על כסא, הסביר לי כי הוא עסוק כעת בפתיחתה של מגילה עתיקת יומין. הוא נעזר בשני מקלות מתכת וזכוכית מגדלת. הוא אמר כי נזקק לי הואיל ו" חסרות לי כמה אצבעות עדינות וקטנות" וביקש שאסייע לו.. ההמשך ידוע: המגילות נפתחו ופוענחו ,ותמונתו המפורסמת של ביברקאוט, ושתי אצבעותיי הקטנות המחזיקות ברעדה את המגילה הנפתחת, הפכה תמונה למזכרת של אחת התגליות ההיסטוריות הגדולות ביותר.
חידת בית הקברות
ייתכן שחידת קומראן היתה מוצאת את פתרונה אילו היה מותר לפתוח את הקברים שבמקום. יש כאן בית קברות גדול מאד ובו 1200 קברים. דה וו פתח רק כמה קברים בודדים. חשיפת השלדים היתה מאפשרת לדעת אם מדובר בגברים בלבד או גברים נשים וילדים. באיזה גיל נפטרו, ממה מתו (מחלות, זיקנה, פציעות מלחמה). ממה ניזונו וכו".
אך לפי חוקי מדינת ישראל אסור לפתוח קברים ואלה שומרים את סודם.
======================================================================
פרופסור עדנה אולמן מרגליות נפטרה ב-16 באוקטובר 2010 ממחלת הסרטן.
יהי זיכרה ברוך
יליד תימן, נחטף בגיל 10 ואולץ להתאסלם *
