בין האנציקלופדיה היהודית והוויקיפדיה

הניסיון לעמת בין האנציקלופדיות המסורתיות לבין " האנציקלופדיה החופשית" הוא כמו התגוששות בין מתאבק במשקל כבד לבין כוורת דבורים * מדובר בתפיסות עולם מנוגדות לגבי הדרך להיווצרות ידע, השליטה בו ודרכי הפצתו * כך עולה משיחת ועידה עם שני הקודקודים * ומה מניע את השמאלנים להסתער על האינטרנט

המאמר שכתבתי כאן על ה" ויקיפדיה" עורר גל תגובות. הביאו לי עשרות דוגמאות של ניסיונות חוזרים ונשנים של אנשי שמאל לעוות עובדות: החל בפרשת אלטלנה וכלה ב" נאכבה" , ב" זכות השיבה" ובהצגת משה פייגלין בקטגוריה " פושעים פליליים" .

בין הפונים היה פרופסור יהודה איזנברג, עורך " האנציקלופדיה היהודית" שבאינטרנט. שלא כוויקיפדיה " שהיא סופרמרקט של רעיונות" , כתב לי פרופסור איזנברג, האנציקלופדיה היהודית מייצגת תפישת עולם חינוכית-יהודית-ציונית-מדעית.

החלטתי להיפגש עם פרופסור איזנברג, ולעמת את דבריו מול דוד שי, פעיל מרכזי ב" ויקיפדיה" הישראלית.

2 david shai

דוד שי [צילום: זאב גלילי]

1 yeoda izenberg

יהודה אייזנברג צילום: זאב גלילי

מימין: "תפישת עולם חינוכית-יהודית-ציונית-מדעית". פרופסור יהודה איזנברג. (צילום: זאב גלילי)

משמאל: "לא חשוב מי אתה אלא מה כתבת". דוד שי. (צילומים: זאב גלילי)

האתר היהודי הגדול

פרופסור איזנברג, יליד ירושלים, למד במרכז הרב ובאוניברסיטה העברית – חינוך ופילוסופיה. לימד בבר אילן, בטורו קולג" ובישיבה אוניברסיטה. ואלה דבריו:

" לפני כעשר שנים הקמתי את אתר "דעת" במסגרת תפקידי כמנהל התקשוב של החינוך הדתי. במרוצת הזמן הפך "דעת" לאתר הגדול ביותר למידע במדעי היהדות והרוח. האתר כולל רבבות מאמרים, מצגות וספרים בנושאי תנ" ך, תורה שבעל פה, היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, ארץ ישראל, ציונות ועוד. בקטגוריה מחשבת ישראל, למשל, יש לנו מהדורות אינטרנטיות מלאות של ספרי יסוד: מורה נבוכים (בשלושה תרגומים, ביניהם תרגום הרב קפאח, הכולל תיקונים שקיבלנו ממשפחתו ואינם מצויים בדפוס), חובות הלבבות, כתבי רמח" ל ספר העיקרים ועוד.

יש לנו גם אוצר גדול של כתבי עת שהקורא הרגיל מתקשה להגיע אליהם כמו " התקופה" , " סיני" , " דברי הימים" , " אסיא" ועוד. מספר הכניסות לאתר מגיע ל-350 אלף בחודש.

אחריות אקדמית

" לפני כשש שנים הגענו למסקנה שחייבים להקים גם אנציקלופדיה שתיתן ללומד תמצית של ערכים עם קישורים למקורות שבאתר. באנציקלופדיה הצטברו עד כה כ-7000 ערכים. שתי המערכות מפרות זו את זו, כך שהאנציקלופדיה שלנו היא רק קצה הקרחון של מה שמצוי ב" דעת" .

" לאנציקלופדיה יש מערכת היגוי המורכבת משורה של פרופסורים ומומחים בתחומם. יש לנו אחריות אקדמית. אין באנציקלופדיה היהודית אף ערך שלא עבר בדיקה ושיפוט של אוטוריטה אקדמית. בכל ערך מצוין מי כתב אותו ועל סמך אלו מקורות. אין אצלנו אנונימוס. כי אנונימוס הוא אבי אבות השרלטנות. מי שמבקש לפרסם בעילום שמו אני אומר לו: אם אתה מתבייש בשמך גם לנו אין כבוד לערך שלך.

הצוות הטכני כולל ששה אנשים בלבד – מעצבים, מקלידים, גרפיקאים. המומחים תורמים ערכים בהתנדבות. רבים מהם תורמים את כל הפרסומים שלהם לאתר " דעת" ורואים בכך תמורה שתנציח ותפיץ את פרסומיהם. משרד החינוך הפסיק תמיכתו באנציקלופדיה לפני כארבע שנים וכיום היא ממומנת מתרומות" .

מגמה יהודית ציונית

לפרוספור איזנברג אין דעה טובה על ה" ויקיפדיה" . לא על המגמה הפוליטית המסתמנת בה לדעתו ולא על דרך עבודתה. הוא מצביע למשל על הערך גוש קטיף כפי שהופיע בתקופת החורבן של הגוש.

" ראית שם שמחה לאיד. יום אחרי שהתחילו את הגרוש כבר כתבו על גוש קטיף כבר מינן, בלשון עבר. היה מזעזע. בויקיפדיה לא היה ביטוי לטראומה שהאנשים עברו.

" אנחנו כתבנו על גוש קטיף את העובדות. פרסמנו את החלטת הממשלה מתוכה ניתן היה ללמוד מהי הפילוסופיה העומדת מאחורי ההתנתקות. נתנו קישור לסרט המדהים על תפילת הבנות שאדם יראה מה קרה שם. אתה לא יכול לכתוב על ארוע כזה כאילו אתה מן האו" ם" .

איזנברג רואה באנציקלופדיה היהודית גם שליחות לתיקון עיוותים היסטוריים שהשתרשו. למשל: בנושא קסטנר. פרופסור באואר כתב לפני ארבע שנים ספר בשם " יהודים למכירה" בו הוא מטהר את קסטנר בנימוק שכמנהיג שהוטלה עליו שליחות עשה את המוטל עליו ולמנהיג אין בטחונות שיצליח תמיד. זה גם היה אחד הנימוקים לזיכויו של קסטנר בבית המשפט העליון. " אנחנו הבאנו את התיעוד המלא המראה שזו היתה תואנת שווא . כך גם בנושא אלטלנה ובנושאים רבים אחרים"

" הפילוסופיה שלנו" , אומר פרופסור איזנברג, " היא לתת לאנשים ללמוד. אבל איננו מסתירים את העובדה שהאוריינטציה היא חד משמעית: חינוכית יהודית ציונית.

כתובת האתר www.daat.ac.il ממנו ניתן להיכנס לאתר האנציקלופדיה היהודית.

dahat portal front page

"האתר הגדול ביותר למידע במדעי היהדות והרוח". שער אתר "דעת".

לא שש אלי קרב

לאחר השיחה עם פרופסור איזנברג באתי לדוד שי. ציפיתי לקרב גלדיאטורים עם איזה גילגמש (השם שבחר לעצמו אחד מכותבי הערכים בויקיפדיה).

מצאתי אדם חייכן, נעים הליכות, שבכלל לא שש אלי קרב. היו בפיו הרבה דברי שבח על אתר " דעת" והאנציקלופדיה היהודית והסביר באריכות את תפישת העולם של הויקיפדיה בכלל והישראלית בפרט. הוא נולד וגדל בבת ים למד מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה הפתוחה. כיום הוא גר בהרצליה ועובד בחברת מחשבים.

הוא איננו " עורך" הויקידפיה במובן הרגיל של המלה. אין שם תפקיד כזה. הוא ממלא תפקיד מרכזי אך ורק משום שהוא מקדיש יותר שעות מכל משתתף אחר התורם מזמנו ומידיעותיו למפעל הזה.

רציתי תשובות להרבה שאלות. על תפיסת העולם של הויקיפדיה בכלל והישראלית בפרט. איך זה  עובד ומה יש לו להשיב על הטענות שחוגי שמאל מטים את הערכים לכיוון שלהם.

" גיור" הויקיפדיה

שי: " הויקיפדיה העברית נולדה בשנת 2003, שלוש שנים לאחר כינון הויקיפדיה העולמית. כמה צעירים, בעלי ידע במחשבים, החליטו לקחת על עצמם "לגייר" את הטכנולוגיה של הויקיפדיה האנגלית ויצרו ממשק עברי. לאחר מכן הלכו לדרכם.

" איש לא מינה אותי לתפקידי. מעמדי נקבע על פי הזמן שאני משקיע – שלוש שעות ביום ובסוף שבוע יותר.

" הויקיפדיה פתוחה לכל אדם לכתוב ולערוך כל ערך. אך כדי למנוע חבלה והטיות פוליטיות או מסחריות יש אנשים הנוטלים על עצמם את התפקיד של "מפעילים". הם עוקבים אחר כל תוספות של ערכים ושינויים הנערכים בהם ומנפים.

" אם תיכנס לערך "תורת היחסות" ותכתוב שהיא עוסקת ביחסים בין מלפפון ועגבניה. התוספת שלך תימחק כמה דקות לאחר שתיכתב. ואם תחזור על התעלול יחסמו בפניך את הזכות להשתתף בכתיבה ועריכה.

" הכותבים רשאים לשמור על אלמוניות. הפילוסופיה שלנו אומרת כי לא חשוב מי אתה אלא מה כתבת. במקרים קיצוניים של סילוף בזדון קל לאתר אדם על פי כתובת האינטרנט ופניה לספק שלו. פעם מישהו הכניס קללות ופנינו לספק ונתברר שמדובר בילד שהתפרע ואמו התנצלה והבטיחה להשגיח עליו.

" אין הרבה לייבוביצ'ים בין הכותבים. אבל יש קהילה גדולה של אנשים, כל אחד מומחה בתחומו, שמשקיעים זמן ומרץ בכתיבת ערכים. הם עושים את זה בהתנדבות כי הם נהנים מן הדו שיח המתפתח, מן הדיונים הסוערים סביב כל ערך. הוויכוחים אינם דווקא בנושאים פוליטיים לפעמים מתווכחים איך לאיית או לבטא מונח. התרומה היא לא פעם ייחודית. יש אדם הכותב כל פעם על מינרלים. אחר השקיע עצמו באיסוף נתונים על כל ספרות יידיש.

" על הטענות של הטיה שמאלנית אני יכול לומר לך שבין הפעילים בכתיבה ועריכה בויקיפדיה יש מכל קצווי הקשת של החברה הישראלית – דתיים וחילוניים, חרדים וכיפות סרוגות, ימניים ושמאליים. כל אחד יכול להשתתף בתנאי שיעמוד בכללי היסוד של הויקיפדיה שאין בה מקום להבעת דעות אישיות ואידיאולוגיות אלא לעובדות בלבד. מגיעות אלי לא רק טענות של אנשי ימין אלא גם של אנשי שמאל. עוז שלח, (נכדו של אוריאל שלח, הוא המשורר יונתן רטוש) שמאלן קיצוני המתעב את ישראל ויושב בארצות הברית. הוא סרב להענות לבקשתי למסור איזה פרט על משפחתו. הוא כתב לי שהויקיפדיה הישראלית כל כך דוחה אותו שהוא איננו מוכן לתרום לה מאומה..

4 wikipedia symbole

"פתוחה לכל אדם". סמל הויקיפדיה

פורסם בקטגוריה ויקיפדיה, יהדות, מחשבים ואינטרנט. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא בין האנציקלופדיה היהודית והוויקיפדיה

  1. פינגבאק: לך אל נמלה עצל ותורת המורכבות | היגיון בשיגעון

  2. מאת נחמן אברהם‏:

    יש מקום לערוך השוואה בין האנציקלופדיות, לו רק האנציקלופדיה "דעת" הייתה מתחרה עם ויקיפדיה באיכות ערכי היהדות.

    הבעיה היא, שגם בתחום בו מתמחה אנציקלופדיה "דעת", ערכי יהדות, ויקיפדיה לא רואה אותה ממטר.

    תוכלו לבדוק זאת בעצמכם בדפדוף פשוט באנציקלופדיות.

  3. פינגבאק: פרסי נובל – יהודים מול מוסלמים | היגיון בשיגעון

  4. מאת אברי‏:

    צודק פרופ' אייזנברג, אף שלכאורה מדברים על אי הטיה פוליטית כלפי חוץ, האנשים הדומיננטיים בויקיפדיה מחזיקים לדעתי בדעות שמאלניות, ומשליטים את דעתם על היתר. דוגמה אחת היא ההחלטה לכנות כל ישוב מעבר לקו הירוק בשם התנחלות. אריאל איננה מוגדרת כעיר אלא כהתנחלות קודם כל.

    דוגמה אחרת היא ההחלטה לא להגדיר את חזבאללה וחמאס כארגוני טרור. החמאס למשל מוגדר כתנועה אסלאמית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית, שמטרתה להקים מדינה פלסטינית איסלמית בשטחי ארץ ישראל כולה. ואילו החזבאללה מוגדר כ" מיליציה שיעית אסלאמיסטית, פוליטית בלבנון".

    בערך ישראל שטח הגולן לא נכלל במשך שנים כחלק מארץ ישראל (לאחרונה תוקן המצב). במפת ישראל הגולן צבוע בצבע אחר מאשר מדינת ישראל. אם בכל מדינה שיש מחלוקת על גבולות הדבר היה סטנדרטי, היה אפשר להבליג על כך. אבל הדבר קורה רק בישראל. אלו הם מקצת הדוגמאות ויש עוד הרבה.

  5. מאת חיים‏:

    כותבי ויקיפדיה נתפסו רבות מעתיקים מאנציקלופדיות אחרות והפרשיות מתועדות בדפי השיחה והקהילה בוויקיפדיה. אני עצמי "תפסתי" משתמש שהעתיק ערך שלם מ'דעת', שינה ועיוות בו מספר מילים והעתיקו כלשונו לוויקיפדיה.

  6. פינגבאק: " הוויקיפדיה כביקור בבית שימוש ציבורי" | היגיון בשיגעון

השאר תגובה