בבני ברק תומכים בנופלים – מה החילונים יכולים ללמוד מהחברה החרדית

משה סילמן (26 בנובמבר 1954 – 20 ביולי 2012), היה פעיל במחאה החברתית בישראל שנקלע למצוקה כלכלית ובריאותית ממושכת והצית עצמו מול מצלמות התקשורת כאקט מחאה, במהלך הפגנה לציון שנה למחאת האוהלים ב-14 ביולי 2012. סילמן נכווה אנושות, אושפז בבית חולים, ונפטר מפצעיו שבוע לאחר מכן.

בעקבות פרשה זו פרסמתי אז את המאמר הבא:

אם משה סילמן היה חרדי מבני ברק הוא לא היה מצית את עצמו * כי קופת גמילות חסד היתה מלווה לו את סכום החוב לביטוח לאומי * רואי חשבון היו מייעצים לו בהתנדבות איך לנהל את עסקיו ביתר יעילות * ואיך לא להסתבך במערכת המשפט שתמיד מפסידים בה * היו דואגים לו לקורת גג * החרדים צריכים להתגייס לצה"ל וללמוד אנגלית ומתמטיקה * אך לפני שהחברה החילונית כופה עליהם את ערכיה, מוטב שתפנים גם את ערכי החברה החרדית

עשרות שנים התגוררתי בבני ברק. עיר שיש בה הרבה מגרעות אך אי אפשר לקחת ממנה את מעלותיה. אחת מהן היא קיום שעורי דף יומי בכל פינה, בכל שעה משעות היום והלילה.

תורתי לא היתה אמנותי. עמלתי קשה לפרנס את משפחתי כי גם בעבר הרחוק לא היה "צדק חברתי". למרות הקשיים הקפדתי ללכת לשעורי הדף היומי מתוך הערכה עמוקה למגיש השעור, הרב משה שציגל .

באי השעור לא היו תלמידי חכמים גדולים – בעלי מלאכרה, סוחרים זעירים, וגם כמה אקדמאים. אותה תקופה, שנמשכה כחמש שנים, למדתי להכיר את הפנים הפחות ידועות של היהדות החרדית.

בני ברק [ויקישיתוף

לא נותנים לאיש ליפול

הדבר המאפיין ביותר את החברה החרדית הוא העזרה ההדדית. מדי פעם היו מגיעים לשיעור אנשים שדיווחו על איזו בעיה שהתעוררה וביקשו את הנוכחים לתרום כל אחד כפי יכולתו. היו שתרמו שקלים בודדים, והיו שתרמו עשרות מאות ואלפים.

זכורים לי שני מקרים בולטים.

פעם ביקשו סיוע להשגת 50 אלף דולר, הדרושים כדי לשלוח אדם שלקה בסרטן המוח לניתוח בחוץ לארץ. בפעם האחרת דיווחו על אם לשישה ילדים שנותרה חסרת כל, שקועה בחובות כבדים עקב פטירה פתאומית של בעלה.

בשני המקרים הבעיה נפתרה בתוך שבוע ימים. הכסף לניתוח נאסף והחולה נשלח לחו"ל. לאשה סודרה דירה זמנית, קיבלה הלוואה לטווח ארוך מאד ללא ריבית לסידור חובותיה ונעשו מאמצים לאפשר לה לבנות את חייה מחדש.

עיר בעלת תוחלת חיים גבוהה

באותה תקופה [שנת 2000] פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שני נתונים סותרים. פרסמתי אז מאמר ["עיר של גמילות חסדים"} המסביר את הנתונים האלה ואני מביא כאן את תמצית המאמר שלא התיישן.

"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתון מפליא: בני ברק היא העיר בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר – 77.4 שנים לגברים ו-81.1 שנים לנשים.

"נתון זה מחייב הסבר. במיוחד לאור העובדה שלא מכבר הכתירה הלשכה לסטטיסטיקה את בני ברק כעיר הענייה ביותר.

"ההסבר מתמצה לדעתי במשפט אחד: בני ברק היא עיר של גמילות חסדים. "גְּמִילוּת חֲסָדִים" הוא מושג המשקף את חובתו של היהודי על פי ההלכה להיטיב עם הזולת ללא כל חשבון בממונו (צדקה, השאלת חפצים), בגופו (עזרה פיזית, ביקור חולים, השתתפות בשמחות ובאבל) ובדיבורו (עצה טובה, עידוד וניחום).

"בני ברק היא ער המקיימת מסורת יהודית בת אלפי שנים של תמיכה בזקן, באלמנה, ביתום, בחלש, בעני. כי הרי הקהילה היהודית לדורותיה היתה מדינת סעד עוד בטרם הומצא המושג הזה בעולם. בקהילה היהודית לא נותר מעולם יהודי מבחוץ – ללא מזון, ללא מרפא, ללא מעון ללא מלמד ללא מחנך [אם להזכיר את חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי]

"למפעל הסעד הרפואי של הציבור החרדי נחשף הציבור החילוני, תודות למוניטין של ארגונים כמו "יד שרה", "עזר מציון" ודומיהם. הפעילות של ארגונים אלה מגיעה לממדים אדירים והיא כוללת סיוע רפואי מכל הסוגים – יעוץ, ציוד, מנות דם, הסעות לבתי חולים, אספקת מזון חם לחולים ולקרוביהם, ועד להטסת חולים לחוץ לארץ.

בנין יד שרה ליד בית לוינשטיין ברעננה ויקיפדיה ORI

 

מאות ארגוני סיוע קטנים

"אך היופי האמיתי של הקהילתיות היהודית בבני ברק טמון במאות יוזמות קטנות לגמילות חסד. לא מדובר בארגונים, בתקציבים ובכספים. הגמ"חים ברובם אינם אלא מספר טלפון ודירה פרטית של אנשים המוכנים להגיש סיוע בכל תחום.

הצצתי ברשימה אקראית של גמ"חים ומצאתי כי משפחת רוזן מוכנה ליבש כביסה ליולדת, ומשפחת בן שמעון מספקת משאבות חלב לנשים מניקות; משפחת ברסץ מוכנה לספק קפיץ סלילי לפתיחת סתימות; משפחת שלום מבצעת למענך צילום צבעוני במחיר עלות; משפחת אורבך תספק לך שואב אבק; משפחת גולדשמידט תעמיד לרשותך מלכודת עכברים; משפחת ברזל תספק לך ארבעס (חימצה בעברית), שנוהגים לאכול בשבת לאחר לידת בן זכר.

אין כמעט תחום שאין בו איזו גמילות חסד: איפור כלות, עששיות ומחזיקי נרות לחתונה, שמלות חופה, מאווררים, מזכירות אלקטרוניות, מחשבים, מצלמות, משקפיים, סולמות, ספרים, פלאפונים, צידניות, נרות שבת, ואפילו ניר טואלט חתוך לשבת וכבל מאריך.

ומעבר לכל מעשי החסד הקטנים – מערכת עצומה של גמ"חים המגלגלים מיליונים רבים של תרומות, המשמשים להלוואות ללא ריבית ולטווח ארוך. ניהול כספים אלו נעשה בהתנדבות. לעתים מגיע המחזור של גמ"ח לזה של בנק קטן, אך לא שמעו שם על משכורות של מיליונים למנהלים.

ונחזור לסטטיסטיקה. יש בקהילה היהודית עוני אבל אין בה ניוול. יש בה מצוקות כבכל חברה אנושית. אבל אין בה את מצוקת הבדידות והנטישה. וזה אולי סוד אריכות החיים של תושבי בני ברק ואולי סוד אריכות החיים של העם היהודי.

הצד השני של בני ברק

בצד מעלותיה של בני ברק יש בה הרבה חסרונות. אין בה פשיעה ודיסקוטקים, אבל גם אין בה אף בית קולנוע אחד אולם תיאטרון, מוזיאון לאמנות.

יש בה אולי יותר ספרים [ספרי קודש] לנפש מאשר בכל עיר אחרת בארץ. אך אין בה אפילו ספריה גדולה אחת לידע עולם.

יש בה הרבה ידיעת תורה אבל בורות מוחלטת בטכנולוגיה, במדע, בתרבות העולמית.

יש בה הרבה לוחמים את מלחמת התורה ומעט מאד לובשי מדים המשתתפים במלחמות המצווה של עם ישראל.

במלים אחרות: בני ברק, כמו מאה שערים, נדבקה במחלת האורתודוקסיה, שהיא הסטיה החמורה ביותר מדרכה של היהדות ההיסטורית שמוביליה הם חז"ל בעת העתיקה, הרמב"ם בימי הביניים והגאון מוילנא בעת החדשה.

"אהב את המלאכה ושנא את הרבנות"

אלה הממיתים עצמם באוהלה של תורה מתעלמים ממה שכתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה:

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. ועוד צוו ואמרו: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.
."מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב"..

ראה

העגלה הריה מול העגלה המלאה

העגלה החילונית הריקה

מדינת הרווחה שרפה את משה סילמן

תגובות

הלוואי ואנו החילונים היינו מישמים לקחים מופלאים מהחברה החרדית

אני שמח שמצאת לנכון לשלוח זרקור   לחברה החרדית ולהראות את ערכיה
בברכה,
אריק ברהום

 

פורסם בקטגוריה חז"ל, חרדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

15 תגובות בנושא בבני ברק תומכים בנופלים – מה החילונים יכולים ללמוד מהחברה החרדית

  1. פינגבאק: מדוע תוחלת החיים בבני ברק היא הארוכה ביותר | היגיון בשיגעון

השאר תגובה