מצעד האיוולת "לשחרור גלעד שליט"

מאמר זה נכתב ביוני 2010 בעקבות המצעד לשחרור גלעד שליט. מאז ממשיכים מארגני הקמפיין לשחרור שליט למתוח עוד ועוד את חבל הלחץ על הממשלה ועל הציבור.  לשיא הגיעו במפגן שנועד לשבש את חגיגות יום העצמאות. ולאחר מכן מאיימים בהחרפה נוספת של המאבק. כל התקופה הזו החמאס מקבל רוח גבית מן המפגנים הללו. עכשיו הוא ישמש מנוף למתן לגיטימציה בינלאומית לממשלת אש"ף-חמס.

לשחרר בכל מחיר?

המחיר יהיה החזרת מאות מרצחים ליהודה ושומרון, מדינה פלסטינית חמאסית והעיקר שהילד יחזור הביתה.

מוצאי יום העצמאות תשע"א

 

"מצעד האיוולת" הוא מושג שטבעה ברברה טוכמן, אולי הגדולה בהיסטוריונים של תקופתנו. בספרה "מצעד האיוולת" היא כותבת: "לאורך ההיסטוריה כולה, ללא הבדל מקום ותקופה אפשר להבחין בתופעה של ממשלות הנוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן עצמן".

אין ספק, שממשלות רבות בישראל, הוסיפו פרקים לא מפוארים ל"מצעד האיוולת" העולמי – מהסכם אוסלו ועד חורבן גוש קטיף, מעסקת ג'יבריל ועד עסקת טננבאום.

בפתח ממתין עוד צעד אחד במצעד האומלל הזה והוא כניעה ללא תנאי לחמאס, על מנת להחזיר את גלעד שליט הביתה. וכדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לעשות את הצעד הזה יצא מצעד האיוולת  ממצפה הילה שבגליל אל בית ראש הממשלה בירושלים.

גלעד שלי בטלויזיה של החמאס

גלעד שליט בטלויזיה של החמאס

אומר מייד כי אילו אחד מילדיי היה נופל בשבי החמאס והיו שואלים לדעתי הייתי אומר שיש לעשות הכל כדי להחזיר את הילד הביתה. ממש הכל. ירצו שנשחרר את כל אסיריהם? נגיד כן. להסכים ל"זכות השיבה" – כן. לוותר על הר הבית, על הכותל על ירושלים? נגיד כן. לפרק את דימונה? כן.

כי אם הייתי נקלע למצב האומלל הזה לא אותי היו צריכים לשאול. כי דעתי הייתה נטרפת עליי מרוב צער וכאב.

לבי עם נועם ואביבה שליט.

מי ומי במצעד

אך מי הם הצועדים במצעד הזה שאני רואה בו מצעד איוולת?

די לראות מי עומד בראש הקמפיין הזה, הנראה יותר ויותר כקמפיין בחירות של אסטרטגים היודעים לנגן על הרפלקס הפאבלובי של הציבור.

בראש צועד "מעריב", הגוסס מזה שנים ומתגעגע ליום שבו התנוססה תחת כותרתו הכתובת "העיתון הנפוץ במדינה". ידיעות אחרונות לא היסס וקפץ גם הוא על ההזדמנות להעלות מעט את תפוצתו המידרדרת ולהחזיר במשהו את תפוצתו לימים בהם מכונות הדפוס שלו הדפיסו שטרות כסף יותר מאשר עיתונים.

מצעד למען שליט או למען התפוצה? קמפיין העיתונות - העין השביעית

מצעד למען שליט או למען התפוצה? קמפיין העיתונות - העין השביעית

ולמרבית הצער גם "ישראל היום" שהיה עד כה גורם מאזן ושפוי נגרר למסע המעוות הזה.

ואחרי הצהובונים צעדו בעוז ערוצי הטלוויזיה ובין "כוכב נולד" ל"הישרדות" מצאו עוד גורם רייטינג : יהודים רחמו רחמו, הצילו את גלעד שליט.

כל הכבוד ל"הארץ"

כל מי שקורא את טורי יודע ש"הארץ" איננו כוס התה שלי. אך אני חייב להודות שמבין כל העיתונים ואמצעי התקשורת הוא נקט בשפיות, בריסון ובאחריות.

הנה מה שכתב עמוס הראל, הכתב לענייני ביטחון של העיתון על השימוש שעושה משפחת שליט בתקשורת, ועל השימוש שעושה התקשורת במשפחת שליט:

"בשבועיים האחרונים, על רקע התסכול הגובר מנתניהו ויום השנה המתקרב לחטיפה, יזמו משפחת שליט ומטה המאבק צעדה המונית בניסיון ללחוץ על הממשלה להגיע לעסקה. למשפחה יש זכות מלאה להפעיל את כל האמצעים (המוגבלים) שברשותה, במטרה לחלץ את גלעד. המוני אנשים טובים וישרי דרך מתגייסים לעזרתה. בדרך, קופצים על העגלה גם לא מעט ציניקנים: אמצעי תקשורת השמחים ללבות את האש האמוציונאלית, סלבריטאים וסלבריטאים למחצה הזקוקים נואשות לכמה דקות באור הזרקורים, וכמובן פוליטיקאים, שחלקם דווקא מטיפים בימים רגילים ל'אפס ויתורים' לפלסטינים וקוראים להיכנס בהם בכל הכוח.

"החזרת החייל (לא הילד) גלעד שליט להוריו היא מטרה חשובה וראויה, אבל לכל מי שמצטלמים כעת עם חולצות ועליהן תמונתו יש דבר משותף: בניגוד לנתניהו, איש מהם לא יישא באחריות למה שיקרה אחרי שחרור הרוצחים בעסקה (והדברים נכתבים מנקודת מבט של מי שתומך בעסקה, כולל שחרור רוצחים כבדים). קיים גם ספק רב אם בקמפיין החדש תהיה תועלת כלשהי. עד היום, חרף הליווי הצמוד בעיתונים, לא נוצר במשך ארבע שנים מהלך ציבורי שהשיג השפעה ממשית על נתניהו או על קודמו אולמרט באשר לעסקה".

עד כאן דברי עמוס הראל.

"המצעד הוא משט משלנו"

אבירמה גולן כתבה ב"הארץ" דברים חריפים עוד יותר. תוך שהיא תוקפת את מחדלי נתנינו וממשלתו ומבקרת את ציפי לבני על "שנת היופי" בו היא נתונה, היא כותבת בין היתר:

"…מאחורי גבם (של משפחת שליט) משתרך מסע. גם בו רבים, אמנם, האנשים הטובים, אך הוא בעייתי: עתיר תקציבים, מגובה ביועצים ממולחים שעבדו עם בכירי הפוליטיקאים – הוא מבטא תרעומת אחרת שחשוב להבינה.

"'אנחנו רוצים שהמסע ייהפך למשט שלנו', אמרו המארגנים. מתברר, אם כן, שהם פיענחו את נקודת התורפה של ממשלת נתניהו-ברק – שבמקום לגבש מדיניות ולבצעה מגיבה לנזקים בתדמיתה – ומקווים שזו תפעל לטובתם. זה מה שהבינה ציפי לבני באופן עמום מיום הקמת הממשלה.

"הקבוצה הצועדת מאחורי גבה של משפחת שליט. זוהי הבורגנות הישראלית החדשה: ציבור מאגף סוציו-אקונומי מוגדר, שבשנים האחרונות חש מנושל מהשפעתו הפוליטית ובתגובה פותח פה של אריה ומשמיע מיאו מפונק של מיוחסים; שמעדיף לכבס כל עמדה פוליטית באבקת רגש, ולהעמיד במרכז תמיד את הפרטי מול הציבורי…"

עש כאן דברי אבירמה גולן.

אלי ישי

אלי ישי ויקישיתוף

בין הפוליטיקאים הציניקנים שהצטרפו למצעד בלטו אלי ישי שביקש אולי למחוק את כשלון ש"ס בפרשת עמנואל ומיכאל איתן שתמיד אהב להשתזף לאור זרקורי הטלוויזיה. גם ח"כ יעקב מרגי הודיע על כוונתו להשתתף במצעד. מישהו שמע עליו?, מאיזו סיעה הוא ? האם הוא בכלל חבר כנסת? והאם שמעתם פעם על חבר כנסת בשם שלמה מולה? האם ידעתם שהוא נמנה עם סיעת קדימה? עכשיו כבר תדעו. גם הוא בצועדים. ובל נשכח את שלושת הלוחמות הנחרצות לחרות ישראל: בר רפאלי, ריטה ונינט טייב.

מיכאל איצן (זאב גלילי)

מיכאל איתן (זאב גלילי)

 

מצעד הצללים של הקורבנות

בניכוד לעמוס הראל אני לא תומך בעסקה כלשהי ואיני חושב שהדרך לשחרור שליט היא בשחרור רוצחים מתועבים. כי אני רואה לא רק את מצעד האיוולת שרואים בטלוויזיה אלא את מצעד הצללים של אלפי הגברים, הנשים והילדים שנרצחו בידי אלה שאת שחרורם תובעים צועדי מצעד האיוולת. אני רואה גם את השורה הארוכה של תמונות ילדים קטנים שיירצחו על ידי הרוצחים שתובעים את שחרורם.

להחזיר את עונש המוות

האם נגזר על שליט להשאר במרתפי החמאס?
לא.
יש אמצעים רבים שישראל לא נקטה. למשל עונש מוות. רבים שכחו שיש בישראל עונש מוות שעל פיו ניתן היה לדון כל אחד מאלה שהחמאס רוצה לשחרר. אך בישראל נקבע גבול של מינימום מיליון יהודים רצוחים על מנת להצדיק עונש מוות. לכן, עד היום רק אדולף אייכמן הוצא להורג. מחבלים שנידונו למוות (מעטים) נשארו לחיות בקייטנה של שרות בתי הסוהר עד ששוחררו. כי העונש שנגזר עליהם לא אושר.

איך ינהג החמאס אם נחזיר את עונש המוות ולא נבצעו אלא אם יהיה בידם אחד מחיילינו? יהיו בכלא אסירים, לבושים בגדים אדומים של נידונים למוות שלא יאושר פסק דינם אלא אם יהיו בידי ארגוני הטרור חייל או חיילים שהם מסרבים לשחרר.

לא עוד אוניברסיטאות לטרור

ומה באשר לתנאי הכליאה? למה צריכים להפוך את בתי הכלא לאוניברסיטאות לטרור? למה לא ננהיג כאן את התנאים של בתי הכלא הערביים כמו במצרים, בסוריה, בסעודיה, בתימן?

ומדוע לא לחטוף כמה מראשי החמאס ולהחזיקם כבני ערובה תמורת ראשו של גלעדד שליט?

נכון. זה יקלקל את השם שלנו בעולם, אך שם כבר אין מה לקלקל.

מה צריך נתניהו להגיד

לכן יש לקוות שראש הממשלה, הנושא באחריות לא רק לחייו ולשחרורו של גלעד שליט, אלא לחיי כולנו, ייצא מחדרו ויאמר להורים ולכל משתתפי המצעד כדברים הבאים:
גלעד שליט הוא הבן של כולנו, הוא חייל שאנחנו שלחנו להלחם למען קיומנו. אנחנו צריכים לעשות הכל על מנת לשחררו ונעשה כל מה שאפשר.

אנחנו שולחים את בנינו להלחם על קיומנו. אנו רוצים להחזיר את כולם הביתה בשלום. אך לא כולם חוזרים. חלקם נספים, חלקם נפצעים והופכים נכים לכל חייהם. חלקם חוזרים הלומי קרב. חלקם נעדרים. זה המחיר שאנחנו נאלצים לשלם על קיומנו.

318 נרצחים צפויים אם ישוחררו

המחבלים בעיסקת  גלעד שליט

את המסר הבא קיבלתי מאתר "מטות ערים" ואני מביא אותו כלשונו.

להלן נתונים שפורסמו ע"י הכתב המדיני האמיץ של הג'רוסלם פוסט:

א. המחבלים, שאותם ישראל מתבקשת לשחרר בעסקת המוות עם החמאס, רצחו בעבר 600 ישראלים.

ב.  מתוך המחבלים שישוחררו, 55% הם מחבלים מטעם הרשות הפלסטינית, אלה חוזרים לרצוח בהסתברות של 45%.

ג. יתר המחבלים שישוחררו,  הם מחבלים מטעם החמאס, אלה חוזרים לרצוח בהסתברות של 63%.

ד. המספרים הנ"ל ידועים לכל שרי הממשלה ולכל העיתונאים. למשל, בעיסקת 2004 עם החיזבאללה, קבלנו גופות של 3 מחיילינו, אך מחיר הדמים היה 27 ישראלים שנהרגו על ידי המחבלים ששחררנו. כלומר 9 ישראלים קיפחו את חייהם, עבור כל גופה שקיבלנו בעסקת המוות של 2004.

מהו מספר ההרוגים הצפוי כתוצאה מעסקת שחרור המחבלים הנוכחית? הדבר ניתן לחישוב –  318 הרוגים.
אסור לממשלת ישראל להסכים לעסקת שחרור מחבלים שמחירה הצפוי הוא 318 נרצחים.
כל הכבוד: לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ על דבריו האמיצים הרומזים לנתונים הנ"ל. וגם לעיתון הגדול היחיד שלא משתתף בחגיגה סביב עסקה המוות – "ישראל היום".

ראה מאמרי
הסוקר את עמדת העם היהודי בכל הדורות ואת כשלי מדינת ישראל מול טרור החטיפות
ורא גם
פורסם בקטגוריה ידיעות אחרונות, מעריב, פידיון שבויים, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות בנושא מצעד האיוולת "לשחרור גלעד שליט"

  1. מאת יפתח‏:

    קריאה לשחרור גלעד שליט אין לה קשר לויכוח בין ימין ושמאל. לקרוא לשחרור שליט זה כמו לקרוא למלחמה בתאונות דרכים. זה משהו כזה שאנשים אומרים כי זה כואב להם, אבל רובם לא באמת חשבו על דרכים לעשות זאת. הם פשוט מצביעים על משהו שמפריע להם… מהפכנות פייסבוק שכזאת – שום דבר מעשי במיוחד.

    קריאה כזו היא כל כך אנמית, שאפילו אין בה משום נקיטת צד פוליטי – כולם רוצים בשחרור גלעד שליט. אף אחד לא יודע מה לעשות עם זה באמת (כל מי שאומר שיש פתרונות קלים פשוט מדבר שטויות), אבל כולם ממש רוצים את זה.
    לכן העיתונים שהם, כולם, צהובונים, קופצים בשמחה על תמיכה בקריאה הזו שמצד אחד כולם מזדהים איתה ומצד שני אין בה כלום.

    ובעניין הארץ, אני חושב שעיתון הארץ הוא מצד אחד עיתון בתפוצה רחבה שברור לגמרי איזו עמדה הוא מייצג, אבל מצד שני שומר על אינטגריטי גבוה לעומת מקביליו בתפוצה (בתפוצה גדולה ממנו למעשה). הארץ נותן את מאמרי הדעה שלו במקומות שברור שמדובר בהם במאמרי דעה, ואילו בסיקור החדשות שלו הוא, לפי דעתי, נותן תמונה מאוזנת יותר משאר העיתונים (אני לא קורא ישראל היום, אז אני לא יכול להשוות אליו).

  2. מאת שושי‏:

    נתניהו אחראי גם לחוסר המיצוי של אפשרויות לחץ בינ"ל על החמאס – באמצעות מינוי שר חוץ בלתי מתאים והסברה כושלת לעילא

  3. פינגבאק: היהודי ששילם הון כדי לפדות את גופת המהר"ם מרוטנבורג בתנאי שייקבר לידו

  4. מאת shvartsman raya‏:

    אני בתור אמא לבן ששירת ביחידה קרבית
    לא מעוניינת לדעת בזכות מי ומה הגורם לכך,אך אני רוצה לראות את גלעד בבית!
    מספיק, המצב בלתי נסבל!

  5. מאת יאיר גוזני‏:

    יותר נכון לכנות את החבירה העממית אל צעדת משפחת שליט – 'מפגן הזדהות', מאחר שהמניע העיקרי להצטרפות מאות אזרחינו שאכפת להם היא סולידריות). את ה'איוולת' האמיתית מוטב לתלות בהתעקשות הנהגות האיסלאם הקיצוני והחמאס הפועלות נגד טובת עמן, "להרוויח" על חשבון ישראל עוד שנות "נופש" בכלא ישראלי למען אלפי מרצחים ושהידים שהתמזל להם; זאת במקום לפעול באורח קונסטרוקטיבי להטבת איכות חיי הפלסטינים".

  6. מאת רומי‏:

    כתבה מצויינת סוף סוף מישהו שפוי שלא מפחד להגיד את האמת
    ולא מושפע ע"י התקשורת המשועממת וחסרת האחריות החברתית

  7. מאת אייבי‏:

    אין ספק כי שחרורו של שליט עלול לפגוע בכוח ההרתעה של המדינה.עצם הקיום שלנו תלוי גם בקבלת החלטות קשות. אין בישראל מנהיגים המסוגלים לקבלן.ומכאן הקיפאון בו אנו שרויים כבר קרוב לשני עשורים…
    שליט הוא אולי הטרגדיה שלנו כחברה. המחיר שישולם תמורת שחרורו הוא תולדה של המחלה האנושה בה לוקה החברה הישראלית.

  8. פינגבאק: כל הקישורים למצעד האיוולת למען גלעד שליט | היגיון בשיגעון

  9. פינגבאק: כל הקישורים למצעד האיוולת למען גלעד שליט | היגיון בשיגעון

  10. מאת מירה‏:

    זאב, כרגיל דברים כדרבנות. 2 הערות:
    א. לא התחלנו את ההחזרה רק מאז החמאס והג'יהד המוסלמי ושאר הארגונים. התחלנו ללמד את הערבים שזה עסק מאז שנות החמשים. היינו מחזירים חיילים/רוצחים, בין אם היו מצרים או סורים או ירדנים, תמורת גופות חיילינו. והם למדו. זה שהם פרימיטיבים ואולי אינם יודעים מי היה 'המלט' לא אומר שהם טפשים. להפך, נראה שמרב שאנחנו יודעים כל כך הרבה נטפשנו-אנחנו.
    ב. עונש מות? אין לי מושג אם החוק שונה מאז משפט אייכמן, אבל כשנתפש אייכמן מצא העיתונאי שאול הון מ"מעריב" דאז שאמנם יש עונש מות, רק שאין שום דרך לבצע אותו…. בעקבות "תגליתו" זו שונה החוק. השאלה היא, האם יש דרך חוקית לבצע עונש מות במחבלים/רוצחים, בין אם מתוצרת חוץ או מתוצרת הארץ.

    • מאת זאב גלילי‏:

      על פי המשפט בישראל כיום, לפי חוק בתי המשפט, כל עבירה שעונשה מוות תידון בבית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, שאחד מהם שופט של בית-המשפט העליון, והעבירות שבית משפט אזרחי במדינת ישראל יכול להטיל עליהן עונש מוות (שיבוצע בתלייה) הן:
      בגידה במדינת ישראל. בחוק הישראלי, מעשה לא נחשב לבגידה (או אף לעבירה) אם נעשה בתום לב (לפי סעיף 94 בחוק העונשין), וכמו כן, עונש המוות מוטל רק אם המעשים נעשו בתקופה של פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה (לפי סעיף 96 בחוק). במגבלות אלה, על פעולות הבגידה הבאות מוטל עונש מוות:
      פגיעה בריבונות – ביצוע מעשה הפוגע בכוונה תחילה בריבונותה של מדינת ישראל, או הגורם בכוונה תחילה לכך ששטח כלשהו ייצא מריבונותה (סעיף 97 בחוק העונשין).
      חרחור מלחמה – ביצוע מעשה המביא בכוונה תחילה לידי פעולה צבאית נגד ישראל, כדי לסייע לאויביה (סעיף 98 בחוק העונשין).
      סיוע לאויב במלחמה – ביצוע מעשה המסייע בכוונה תחילה לאויב של ישראל במלחמתו נגדה (סעיף 99 בחוק העונשין).
      עשיית מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי או האנושות או פשע מלחמה, בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עוינת (חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-1950 והחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם-1950).
      לפי סעיף 21 (7) בחוק השיפוט הצבאי, רשאי בית דין צבאי להטיל במסגרת סמכותו עונש מוות. לפי סעיף 43 יכול בית הדין לגזור גזר דין מוות על חייל שבגד, עזב את המערכה, סייע לאויב או מסר לו מידע ובלבד שמעשה כזה נעשה בתקופת לחימה. לפי סעיף 493 (א) לחוק זה עונש המוות יבוצע בירייה.
      בתי משפט צבאיים דנו למוות מחבלים אך פסקי הדין הומתקו על ידי הרמטכ"ל. הראשונים‏[10] היו שלושה אנשי פדאיון שנתפסו בתקריות שונות ב-1956 ועונשם הומתק ב-1957‏[11], מחמוד חיג'אזי שהורשע בשנת 1966 בהסתננות ונשיאת נשק. הנאשם ערער לבית הדין הצבאי לערעורים שפסק על ניהול משפט חדש, בו נגזרו על המחבל 30 שנות מאסר. הוא שוחרר בשנת 1972 כנגד השבתו לישראל של שומר ממטולה שנחטף על ידי מחבלים ללבנון. בשנות ה-90 נשפט נאשם בשם בדארנה בבית המשפט הצבאי בג'נין לעונש מוות בעקבות מעורבותו בתכנון וביצוע שני פיגועי התאבדות בתחנה המרכזית בחדרה ובעפולה. על פי החקיקה באזור יהודה ושומרון, הוגש ערעור אוטומטי לבית המשפט הצבאי לערעורים וזה ביטל את ההרשעה והחזיר את התיק לדיון מחודש, במסגרתו נדון הנאשם למאסרי עולם. הוא שוחרר בעסקת שליט. בשנת 2003 בקשו שניים משופטי ראאד שייח', שוטר פלסטיני שהורשע ברצח שני חיילי המילואים הישראלים בלינץ' ברמאללה, להטיל עליו עונש מוות, אולם לשם כך דרושה הכרעה פה אחד, והשופטת השלישית התנגדה, ועל כן הושתו עליו שני מאסרי עולם. מאז, לא דרשה התביעה הצבאית עונש מוות למחבלים, אף במקרים שספגה על כך ביקורת ציבורית.‏[12]. \על פי הויקיפדיה].

      במילים אחרות: כמדינה נאורה אנחנו נמנעים מעונש מוות בשל עברות אזרחיות. אך קיים עונש מוות על כל אחד ממן מהעשים שמבצעים הטרוריסטים הפלסטינים אך עד כה לא אושר אף פסק דין מוות פרט לתליי אדולף אייכמהן.

השאר תגובה