כל הקישורים למצעד האיוולת למען גלעד שליט

הפגנה להחזרת החטופים אהוד גולדווסר אלדד רגב וגלעד שליט ביולי 2006- צילום: זאב גלילי

 

מצעד האיוולת לשחרור גלעד שליט

27.6.2010

לשיא הגיעו במפגן שנועד לשבש את חגיגות יום העצמאות. כל התקופה הזו החמאס מקבל רוח גבית מן המפגנים הללו. עכשיו הוא ישמש מנוף למתן לגיטימציה בינלאומית לממשלת אש"ף-חמס.המחיר יהיה החזרת מאות מרצחים ליהודה ושומרון, מדינה פלסטינית חמאסית והעיקר שהילד יחזור הביתה.

http://www.zeevgalili.com/2010/06/9364

 

הרוצחת היפה מקפה "סבארו"
http://www.zeevgalili.com/?p=2015

פידיון שבויים לא בכל מחיר
http://www.zeevgalili.com/?p=334

דם על הידיים
http://www.zeevgalili.com/?p=7955

פרשת אלחנן טננבאום
http://www.zeevgalili.com/?p=312
היהודי ששילם הון כדי להיקבר ליד המהר"ם מרוטנברג
http://www.zeevgalili.com/?cat=160

לוחם במגלן: מוכן לסכן חיי לשיחרור גלעד שליט
http://www.zeevgalili.com/?p=9515

גלעד שליט בכל מחיר? – זה המחיר
http://www.zeevgalili.com/?p=9573

שתי כלות שנרצחו בתרפ"ט ובתשס"ג

http://www.zeevgalili.com/?p=310

פורסם בקטגוריה טרור, מערכת הביטחון, פידיון שבויים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא כל הקישורים למצעד האיוולת למען גלעד שליט

  1. מאת מרדכי צבי‏:

    פדיון שבויים

    גלעד שליט עדיין בשבי. מקוה שעד פרסום המאמר הזה הוא כבר יהיה בחיק המשפחה ופרשת השבי תהיה מאחוריו.
    הפרשה הזאת שהסעירה את עם ישראל באשר הוא מעוררת תמיהות לא פשוטות. מצד אחד את ההלכה של אין פודין את השבויים וכו'" אבל חרף חשיבותה של מצווה זו, קבעו לה חכמים מספר סייגים, שהבולט בהם הוא:" אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם. ואין מבריחין את השבויין, מפני תקון העולם. ומוסיף הרמב"ם:
    אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.( רמב"ם ,מתנות עניים ח:יב)

    אחת ממטרתיו של סייג זה היא כדי למנוע עידוד החוטפים או השבאים לעשיית רווח כלכלי על ידי שביית שבויים מקהל ישראל ודרישת כופר נפש בעבורם עד כמה רגיש עם ישראל להצלת השבויים בכל מחיר.כבר בתלמוד‏ תקנה זו מסויגת באמצעות הסיפור על רבי יהושע בן חנניה שפדה מבית סוהר ברומי, תינוק יתר על דמיו בניגוד לתקנה. "מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה, שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו (=ומי הוא)? רבי ישמעאל בן אלישע".
    בעקבות הסיפור בתלמוד פוסקים פרשני התלמוד הראשונים, שתקנה זו מסויגת במקרה מדובר בתלמיד חכם או אדם גדול.ישנם מקרים נוספים בהם תקנה זו מסויגת. כמו כאשר האדם רוצה לשלם עבור עצמו מחיר מופרז, או כאשר בעל פודה את אשתו.אחת הדוגמאות הבולטות לסוגיה זו היא פרשת מאסרו של המהר"ם מרוטנבורג גדול רבני אשכנז במאה ה-13 אשר על פי המהרש"ל אסר לפדותו מהכלא, מפני התקנה הנ"ל, אף שעל פי ההלכה היה מותר לבזבז עליו כספים רבים.
    דוגמה אחרת הייתה מאסרו של השל"ה בירושלים ביחד עם קבוצת נכבדים, על ידי מחמד בן פרוך. במקרה זה שילמה הקהילה סכום כסף רב עבור שחרורם של הנכבדים. סייג אחר הוא כשאדם גורם לעצמו להיות שבוי פעם אחר פעם, בפעם השלישית אין חובה לפדותו. בהלכה מדובר כאשר מכר את עצמו או שנלקח לכלא עקב גניבה, חוב או כל פשיעה שביצע בכוונה. דבר זה אמור כאשר אינו בסכנת חיים, אבל במקרה ששוביו רוצים להורגו והוא נמצא בסכנת חיים, חובה לפדותו אפילו אחרי כמה פעמים.גם התקנה שלא מבריחים שבויים מסויגת בתלמוד בסיפור על רבי מאיר ששיחד את השומר מטעם השלטון בכסף רב והצליח להבריח את אחות אשתו מקובה של זונות בניגוד לחוק הרומאי, והפך להיות ממבוקש למבוקש מאד ע"י הבולשת הרומית (עיי"ש ע"ז עמ' יז א וב' סיפור המעשה המעניין בגמ') ,ועל פי אחד הפירושים בתלמוד (שם) זאת אחת מהסיבות שגרמו לגלייתו של רבי מאיר לבבל, כדי להנצל.
    למרות האמור שצוטט ממקורות שונים ומבלי להעיב על שמחת "ושבו בנים" יש לבחון את תכניות המגירה לעתיד. בגלל תוצאות של עסקות מעין אלו המראים גדולה ואהבה רבה לכל חייל באשר הוא שם, ו"אין מפקירים פצוע וכו". האם יש לכלוא מחבלים? האם המרכיב ההומניטרי ואמנת ג'נבה עומדים במבחן התוצאה. יתר על כן האקלים הפוליטי במזרח התיכון הוא כזה שאויבינו לומדים את דרכי ההתנהלות של הממשלות ועל זה אין חולק גם בימין וגם בשמאל. העקרון המנחה של כל הפלגים היא "משמאל ומימין על ישראל שלום" (מפיוט של סעודה שלישית), אבל חלוקים אנחנו בדעתינו על הדרך להגיע אליו. במצע הימני יש ערכים יהודיים שרשיים כמו למשל: ארץ ישראל השלימה, הר הבית, בית המקדש, "השיבה שופטינו כבראשונה" , קדושת החיים ע"י קידוש ה', הגנה על ערכי העם והמדינה, ישוב הארץ לגבולותיה, לימוד תורה מעמיק, "לא תחנם", שילוב חיי דת ומדינה, וכו.
    ה"שמאל" לעומתו מראה בעליל חוסר כוון. העתונות והתקשורת מוטית (מלשון הטיה או מלשון מוטציה) העברית אינה עברית, המצע התרבותי מאד דליל, התפישה שמחבל אכזר יקבל שיקום אקדמי בכלא וייהפך לאדם אחראי ומתורבת לא הוכיחה את עצמה (ע"ע סמיר קונטאר ואחרים) נישאו תערובת, חינוך "פתוח" (כשאחוזי הפשיעה בבתי הספר עולים מידי שנה), ההבנות ההומניטריות בסגנון ענת קם (כי קם לנו דור חדש, נכון?) שחשבה בתמימותה שהשב"כ יצרף אותה לשירותיו (כמו למשל את "שמפניה" בזמנו שהיה ממרכיביה החשובים של ה"בכיה לדורות" שלנו). המנגנון שלו יצר סלידה מכל דבר המייצג את הימין, דתיים או חרדים. כל מי שרק יכול לחבר שתי מלים כבר כותב מאמרי שיטנה לאהדת בני הדודים או משהו נגד הדתיים או מתגרה בחרדים עד שבית המשפט העליון קובע שאם מישהו הכפיש את שמו של מישהו אחר בכנותו "מגדולי שודדי הקרקעות בשטחים" הוא יוצא זכאי כי זה נאמר בתום לב. הגע בעצמך! בדידי הוה עובדה כשיצאתי מאחת ההרצאות של פרופסור יהודה באואר ישבתי ברכב לא רחוק מאשה די ידועה, שהכירה אותי, וללא כחל ושרק אמרה ממש "בתום לב" : איך שאני שונאת את הדתיים", וזה כשאנחנו מכירים. כששאלתי את בעלה (שאגב, היה שבוי במצרים תקופה) אולי תבואו לבקר… התשובה: "אנחנו לא יוצאים מעבר לקו הירוק". בבחינת "גבול שמת להם בל יעבורו." והדברים מדברים בעד עצמם.
    ונחזור לנושא המאמר ומסקנתו. ההבנות חייבות להשתנות. מחבלים אין מקומם בבית כלא. ירמיהו הנביא כבר אמר שהנמר לא יהפוך את חברבורותיו. ואם כן הפך זה מראה שהוא לא היה נמר מלכתחילה כמו שראינו במחבלים ש"חזרו בתשובה". תודה לכל המשתתפים במצוה, כולל נשיא טורקיה מר ארדואן, אבל ראוי שלהבא נלמד לכלכל את מעשינו בתבונה ובתובנה אחרת. ודי לחכימא ברמיזא.

השאר תגובה