מלחמתה של רוסיה בגרמניה הנאצית ומלחמתו של סטאלין בעם היהודי

 

שער הספר מלחמתה של רוסיה

שער הספר מלחמתה של רוסיה

בימים אלה מלאו 65 שנה לחיסול המפלצת הנאצית. בכל העולם חוגגים את היום הזה. אפילו הצרפתים אומרים "גם אנחנו". למרות שצרפתים התנדבו לס.ס. למרות שמשטר ווישי שיתף פעולה עם הכובש הנאצי. למרות שבעת הפלישה האמריקנית לצפון אפריקה לחמו הצרפתים נגד האמריקנים. וכמובן גם הבריטים חוגגים ובצדק. כי לולא צ'רצ'יל ייתכן שהיטלר היה מצליח להשתלט על אירופה ואמריקה הבדלנית הייתה משלימה עם כך ונשארת ניטרלית וכמובן האמריקנים.

אלפי סרטי מלחמה הוליוודיים שטפו את מוחותינו ויצרו אצל רובנו את התודעה שהאמריקנים הם שניצחו במלחמה. זו איננה האמת. עד שהיטלר הכריז מלחמה על ארצות הברית ועד שהיפנים תקפו בפרל הארבור עמדה ארצות הברית מן הצד.

ולאחר שנכנסה למלחמה אכן כושר הייצור המופלא שלה הוא שאפשר את הבסת צבאותיו של היטלר. אך הצבא האמריקני היה צבא חובבנים מול הצבא הנאצי המאומן והיעיל. הגנרלים האמריקנים לא היו מסוגלים לנהל מערכות גדולות ובגללם התארכה המלחמה ללא צורך.

והעיקר: מלחמת העולם השנייה היא בראש ובראשונה מלחמתה של רוסיה. הצבא הרוסי איבד בקרב אחד יותר חיילים משאיבדו בעלות הברית במלחמה כולה. רוב העוצמה הנאצית התרכזה בברית המועצות. ביום הפלישה של בעלות הברית בנורמנדי הציבו הנאצים שם חיילים דרג ב' וג' – קשישים, נערים, מגויסי כפיה. וגם אלה הספיקו כדי לעכב את האמריקנים.

ברית המועצות ניצחה תודות להרבה גורמים. בראש ובראשונה מרחביה האינסופיים וגנרל חורף שלה. אחר כך משאבי כוח האדם האינסופיים. ולא במקום האחרון מפלצתיותו של סטאלין , שהפעיל משטר טרור של כיתות יורים של הנ.ק.וו.ד. מאחורי היחידות החלוחמות שירו ללא רחמים בכל חייל שביקש לסגת או נרתע משדה מוקשים ומאש חזיתית.

אולי רק מפלצת כמו סטאלין יכול היה להכריע מפלצת כמו היטלר. בלעדיו ובלעדי רוח הלחימה של העם הרוסי (הרוסי, לא הסובייטי. רוב עמי ברית המועצות ובראשם האוקראינים קידמו את הכובש הנאצי בפרחים ושיתפו עמו פעולה).

אני מביא כאן את עיקריו של ספר המתאר את מלחמתה של רוסיה שהיא היא מלחמת העולם השניה . לענייננו חשוב שהמפלצת הסטלינית הפנתה את ציפורניה גם לעבר רבים מבני עמנו, אם כי רבים אחרים ניצלו תודות לרוסיה מן הכובש הנאצי.

 מלחמתה של רוסיה

 

הספר "מלחמתה של רוסיה", פרי עטו של ההיסטוריון הבריטי ריצ'רד אוברי, הוא אחד הספרים המרתקים ביותר על מלחמת העולם השניה שקראתי. במקור נכתב הספר כמלווה סידרת טלוויזיה חשובה בת עשרה פרקים, הנושאת אותו שם ( הסידרה שודרה בערוץ 8 בכבלים).

הסדרה מבוססת, בין היתר, על חומר צילומי נדיר, שנתגלה במרתפי נ.ק.וו.ד. – משטרת הביטחון האימתנית של סטאלין – וכן על ראיונות עם עדי ראיה וניצולים מן התופת של "המלחמה הפטריוטית הגדולה".

שני גורמים הופכים את הקריאה בספר למרתקת. האחד נעוץ בכישרון הכתיבה של המחבר, המתאר את האפוס הגדול של מלחמת ברית המועצות ביד אמן. תיאורו של קרב קורסק, שהיה נקודת המפנה האמיתית במלחמה, "מתעלה לדרגת סימפוניה מן הגהינום", נכתב בכריכת הספר ואני חותם על כל מילה.

הסימפוניה מן הגהינום. הקרב בקורסק בעיני צייר אמן.

הסימפוניה מן הגהינום. הקרב בקורסק בעיני צייר אמן.

הגורם השני נעוץ בכמות האדירה של אינפורמציה מעודכנת, הנותנת תמונה מלאה ומקיפה על המלחמה הזו, שנדמה היה שאנו יודעים עליה כל מה שאפשר לדעת.

היקף המלחמה

הרושם החזק ביותר שמותיר הספר הוא ההיקף האדיר של מלחמת רוסיה. כולנו הרי גדלנו על המיתוסים של המלחמה הזו, על גבורת העם הרוסי, על ההצלה והישועה של אלה שהצליחו לברוח לרוסיה ושל שרידי הפליטה שהצילו הדיוויזיות של הצבא האדום. אך שפע הנתונים והתיאורים של אוברי ממחיש לא רק את העובדה הידועה שחלק זה של המלחמה היה הגדול והמכריע מכל קרבות מלחמת העולם השנייה. הוא ממחיש למעשה כי זו בעצם הייתה המערכה שבלעדיה ספק אם ממלכת הרשע של היטלר היתה מובסת.

רק כדי להמחיש: בשני חודשי לחימה בשנת 1943 (שהיתה שנה של נצחונות) סבל הצבא האדום מספר אבדות שהיה שווה למספר האבדות של ארצות הברית או האימפריה הבריטית, במהלך המלחמה כולה.

בין 1941 ל-1943 איבדו הסובייטים בממוצע 7950 איש ביום. 34.5 מיליון גברים ונשים גוייסו למלחמה בברית המועצות. שעור האבדות של כוח זה הגיע ל-84 אחוזים – 6.2 מיליון הרוגים, יותר מ-15 מיליון פצועים, 4.4 מיליון שבויים או נעדרים 3-4 מיליון נכים עקב מחלות או מכות קור.

לגבי האבדות בקרב האוכלוסיה האזרחית יש אומדנים שונים, הנעים מ-17 מיליון ועד 40 מיליון, כולל אובדן פוטנציאל הגידול הדמוגרפי של הנספים.

על היקף המלחמה ניתן ללמוד מגודל הכוח שהקצה היטלר להתקפה על ברית המועצות: יותר משלושה מיליון חיילים, 2000 מטוסים, 3350 טנקים.

הנאצים הגיעו לשערי מוסקבה. האבדות הגרמניות לא הגיעו בחזית המזרחית לממדים של האבדות הסובייטיות. אבל 80 אחוזים מכלל האבדות של הוורמאכט  בכל המלחמה עד 1944 היו בחזית המזרחית.

דיביזיית הפנצרים ה-11 מתקרבת למוסקבה

כך החלה המלחמה: דיביזיית הפנצרים ה-11 מתקרבת למוסקבה

וכך נסתיימה המלחמה דגל רוסיה הסובייטית מונף מעל לרייכסטאג

וכך נסתיימה המלחמה דגל רוסיה הסובייטית מונף מעל לרייכסטאג

סטאלין כרוצח המונים

דמותו של סטאלין כעריץ אכזר עומדת במרכז הספר. אוברי מתאר ללא כחל וסרק את משטר הטרור והרצח שהנהיג סטאלין עוד שנים רבות לפני המלחמה ועוד יותר מכן במהלכה (בסידרת הטלוויזיה יש סרטים של הנ.ק.וו.ד. על הריגת חיילים שניסו לסגת, או שהואשמו בהורדת המוראל או סתם לא מצאו חן בעיני מישהו). סטאלין מצטייר כרוצח ההמונים הגדול ביותר במאה העשרים, הרבה יותר מהיטלר. והשאלה שאוברי מבקש להשיב עליה היא כיצד להסביר את המסירות והגבורה האמיתית שגילו המוני העם הרוסי למרות מעשי הזוועה של סטאלין.

לענייננו חשובה שאלת יחסו של סטאלין ליהודים – במהלך המלחמה ובשנים שלאחריה עד סמוך למותו.

סטאלין והיהודים

לפני זמן מה נפגשתי עם חבר עיתונאי שהיה קומוניסט מסור עד לפני שנים לא רבות. שאלתי אותו: כיצד יכולת להאמין בעולם הקומוניסטי, אחרי שנודעו לך מעשי הזוועה של סטאלין. הוא השיב לי: הצלחתו של סטאלין להביס את היטלר והיהודים שניצלו בזכות כך מכפרים על הכל.

ההיסטוריון הבריטי מפריך את האגדה הזו.

לאחר פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 (שנתיים לפני ההתקפה על ברית המועצות) החל המשטר הסובייטי לשתף פעולה עם האנטישמיות הגרמנית. אלפי יהודים גרמנים ופולנים חצו את הגבול הסובייטי-גרמני בניסיון להימלט מן הנאצים. הצבא האדום החזיר רבים מהם, ושומרי הגבול הגרמנים פתחו באש על ההמון חסר הישע. יהודים גרמנים שמצאו מקלט בברית המועצות במהלך שנות ה-30' הוחזרו לגרמניה. פליטים יהודים מן הכיבוש הגרמני הוגלו לסיביר או לקזחסטן, או שנלקחו לכלא ולמחנות עבודה. בתוך תחום הכיבוש הרוסי בפולין (כיבוש שנעשה במסגרת הסכם ריבנטרופ מולוטוב) אסר השלטון הסובייטי מנהיגים יהודים, ארגונים ותנועות נוער פוזרו, בתי כנסת נסגרו, המשחטות נסגרו ונאסרו קיום מצוות מילה ובר מצווה.

באוגוסט 1941, חודש לאחר הפלישה הגרמנית, הורה סטאלין על שינוי מוחלט ביחס ליהודים. יהודים כלואים שוחררו, בהם שני מנהיגים סוציאליסטים יהודיים מפולין – גנריך ארליך וויקטור אלתר, שכבר נידונו למוות (על "חתירה תחת הסכם ריבנטרופ מולוטוב").

לאחר שחרורם קיימו השניים כינוס במוסקבה אליו הוזמנו אישים יהודיים בולטים בתחומי הקולנוע, האמנות והספרות. המטרה היתה להקים ועד יהודי בינלאומי נגד היטלר. היוזמה הזו לא מצאה חן בעיני סטאלין. השניים נעצרו – אחד מהם הוצא להורג והשני התאבד בכלא.

באפריל 1942 הוקם ארגון חדש של יהודים למלחמה בהיטלר, הפעם בתמיכתו של סטאלין. בראש הארגון החדש, "הוועד האנטי פאשיסטי", הועמד השחקן שלמה מיכואלס. תפקידו היה לגייס כספים למאמץ המלחמה הסובייטי. הוועד היה נתון כל העת לפיקוח של הנ.ק.וו.ד. לקראת סוף המלחמה, כשראשי הוועד החלו לתכנן הקמת מולדת יהודית בברית המועצות, הביע סטאלין את החשד שהוועד יהיה "סוס טרויאני לקפיטליזם ולאימפריאליזם" ופירק אותו.

רצח מיכואלס

מיכואלס ויתר ראשי הוועד היו הקרבנות הראשונים למסע הרצח המטורף נגד יהודים, שבו החל סטאלין כמה שנים לאחר תום המלחמה. ב-12 בינואר 1948 זומן מיכואלס למינסק לדון כאילו במחזה בילורוסי. הוא נלקח ממלונו במכונית, הוסע לדאצ'ה של מנהיג מפלגה מקומי ושם נרצח. גופתו נזרקה בצד הדרך ליד המלון ונדרסה על-ידי משאית בניסיון לביים תאונה.

שלמה מיכואלס ויקישיתוף

שלמה מיכואלס ויקישיתוף

במהלך החודשים הבאים פוטרו או נאסרו יהודים בעלי מעמד. באוקטובר 1948 נערכה ליד בית הכנסת הראשי במוסקבה הפגנה של כחמישים אלף יהודים, בהשתתפות גולדה מאיר, שהיתה הציר הישראלי הראשון במוסקבה.

ההפגנה הזאת הפתיעה מאד את סטאלין, שלפי אחד הדיווחים אמר על היהודים: "איני יכול לבלוע אותם ואיני יכול להקיאם. הם הקבוצה היחידה שאי אפשר להטמיעה".

חודש לאחר מכן הופסקה פעולת הוועד האנטי פשיסטי. מנהיגיו נעצרו והוכשרה הקרקע למשפט ראווה גדול. בתי ספר ביידיש וספריות יהודיות נסגרו, נאסר פרסום ספרים ועיתונים יהודיים, אותיות סדר ביידיש הושמדו.

האנטישמיות נגעה בכל תחומי החיים היהודיים: גרוש מבתי ספר תיכוניים ומאוניברסיטאות, גרוש מתפקידים אחראיים במנגנון הכלכלי והביורוקרטי, איסור נסיעה מחוץ למדינה. אפילו חוקרים יהודים סדיסטים של הנ.ק.וו.ד. הוגלו או חוסלו. מאות יהודים נעצרו כשהם מואשמים שהיו שותפים ל"מזימה ציונית", לאומניות בורגנית, ריגול למען המערב ואפילו בהשמצת ברית המועצות בכך שהם טוענים ששוררת בה אנטישמיות.

עלילת הדם על הרופאים

בחודש שקדם למותו הספיק סטאלין לארגן את "קשר הרופאים". מאות רופאים נכלאו והואשמו בחברות ב"כנופיית טרור ציונית". בהודעת סוכנות הידיעות הסובייטית נאמר, כי מאיר וובסי, הרופא הראשי לשעבר של הצבא האדום בתקופת המלחמה, הודה בכוונה "לחסל מנהיגים מובילים של ברית המועצות". רופאו האישי של סטאלין הודה כי הוא סוכן בריטי. ההאשמות בדבר קשר יהודי הלכו והתרחבו ו"נחשפו מזימות" נגד הרכבת התחתית ונגד מפעל המכוניות "מוסקבה". סטאלין עוד הספיק ליזום ולאשר תוכנית לגרוש כל היהודים למזרח, אך מותו מנע את ביצוע המזימה.

אוברי מעלה את הסברה, כי דווקא "טיהור" זה לא היה מעשה ידיו של סטאלין אלא אולי כרושצ'וב עצמו – יורשו של סטאלין, והאיש שחשף בפני העולם את מעשיו – יזם את הטיהור במסגרת המאבק על הירושה. אך אין לכך הוכחה.

סטאלין היה, לעומת זאת, אחראי למאסר רופאו האישי, ולדימיר וינוגרדוב. סטאלין גילה ככל הנראה את התיק הרפואי האישי שלו שניהל ונוגרדוב, בו היה כתוב, בין היתר: "שיחרור מכל עבודה". סטאלין הזועם קרא: "שימו אותו באזיקי רגליים". הפקודה מולאה כלשונה (אף שלא היה נהוג לכבול אסירים ברגליהם) והרופא הישיש נלקח לכלא לוביאנקה.

חטא מאסר רופאו היה אולי החטא היחיד שעליו נענש סטאלין. כאשר נזקק סטאלין לרופא, בשעותיו האחרונות, היה רופאו האישי ורוב הצוות הרפואי הבכיר בכלא. סטאלין נותר ללא טיפול משך 13 שעות, לאחר שלקה בשטף דם במוחו. סטאלין גסס משך שלושה ימים. בתו היתה עדה לרגעיו האחרונים: "ברגע האחרון הוא פקח את עיניו. זה היה מראה נורא – מטורף או כועס, אפוף פחד מוות". הוא הרים את ידו השמאלית במחווה אחרונה ונשימותיו פסקו.

"מת שמש העמים"

העובדות העיקריות על מעשי הזוועה של סטאלין היו ידועות בארץ בעת התרחשותן. אף-על-פי כן, היו לסטאלין מעריצים כאן, לא רק בקרב המפלגה הקומוניסטית, אלא במפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) שהיתה בשר מבשרה של התנועה הציונית. ביום מותו של סטאלין פרסם ביטאון המפלגה "משמר" את הבשורה המרה בכותרת ראשית: "מת שמש העמים". בכל קיבוצי השומר הצעיר נערכו עצרות אבל.

סטאלין STALIN SUN 

מנהיג השומר הצעיר יעקב חזן אמר בעצרת: "אסון נורא קרה לנו ולעמלי כל הארצות, שמש העמים שקעה…".

על המשמר ביום מותו של סטאלין
========================================================================

 

עוד על מלחמת העולם

 טיבוע סטרומה וחיסול הלורד מוין

http://www.zeevgalili.com/?p=5618 

 החיים והמוות בידי כתבי הסתר

http://www.zeevgalili.com/?p=5136 

 אובמה מחזיר אותנו לשנת 1938

 http://www.zeevgalili.com/?p=2248 

 היטלר חשש מנקמת היהודים

http://www.zeevgalili.com/?p=7531

 דודו של הגנראל הנאצי פון מאנשטיין שהתגייר

http://www.zeevgalili.com/?p=1765

 אורי צבי גרינברג  המשורר שחזה את השואה

http://www.zeevgalili.com/?p=2847

 המעמד בו התקדש המנון "התקווה"

http://www.zeevgalili.com/?p=688

 הרב שעמד בראש ישיבה בגרמניה הנאצית

http://www.zeevgalili.com/?p=1666

 דוד הלבני – מאש המשרפות למהפכה בחקר התלמוד

 http://www.zeevgalili.com/?p=605

 כך ניצל הרב ליכטנשטיין

http://www.zeevgalili.com/?p=333

 

 

פורסם בקטגוריה מלחמת העולם השניה, שואה, שמאלנות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא מלחמתה של רוסיה בגרמניה הנאצית ומלחמתו של סטאלין בעם היהודי

  1. מאת ש. עליון‏:

    סקירה מקיפה ומעניינת, אבל כדאי להזכיר עוד כמה עובדות למען הדיוק. אתה אומר בפתיח "עד שהיטלר הכריז מלחמה על ארצות הברית ועד שהיפנים תקפו בפרל הארבור עמדה ארצות הברית מן הצד". להזכירך, רוסיה עשתה אף גרוע מכך, היא חתמה את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עם היטלר, וסיפקה לגרמנים אספקה עד לערב יום הפלישה. אלמלא היטלר בעצמו החליט לבגוד בבן בריתו סטלין, הם היו ממשיכים להיות בעלי ברית עד סוף המלחמה. ואלמלא האיוולת של סטלין שהיה משוכנע שכול הידיעות המודיעיניות שהוא קיבל על מבצע ברברוסה היו פרובוקציה, רוסיה הייתה יכולה לעצור את הגרמנים בפחות אבדות.
    אינני יודע מהיכן אתה לוקח את הטענה ש"הגנרלים האמריקנים לא היו מסוגלים לנהל מערכות", אבל אלמלא הטעויות של היטלר עצמו, שדחה את הפלישה לבריטניה ושפיצל כוחות שלא לצורך במקום ללכת ישר על מוסקבה, ושלא שעה לעצות הגנרלים שלו, הרוסים לא היו מצליחים לנצח במלחמה. הטעויות שלהם היו לא פחותות, וכמות הקורבנות שלהם נבעה בדיוק מכך – במקום להפעיל תחכום הם הפעילו מסה עצומה של בשר תותחים. הקרב היחיד שבו הם הפעילו עורמה היה בסופו של הקרב בסטלינגרד, וגם זה התאפשר להם בזכות מזלם הטוב כשנודע להם שהיפנים לא מתכוננים לתקוף אותם מהצד השני.
    תשובה
    קרא את הספר "אמרגדון"
    ז.ג.

  2. מאת חתמי יונה‏:

    אבקש לדעת האם סטאלין יש לו שורשים יהודיים
    מאבא ! מסבא !או מסבתאאו איזשהיא קרבה ליהדות: תודה , יונה

    ————————

    אמנם הרבה משונאי ישראל (כולל היטלר) נחשבו או היו בוודאות בעלי מוצא יהודי. סטאלין היה גרוזיני בן גרוזינים.
    ז.ג.

  3. מאת אריק ברהום.‏:

    להלן מספר הערות:
    1.כאשר כל מדינות העולם החופשי סגרו שעריהן לקליטת פליטים יהודים-ברית המועצות(סטאלין)
    פתחה שעריה ליהודים.כך ניצלו שניים עד שניים וחצי מיליון יהודים.
    למותר להזכיר את יחסה של ארה"ב ליהודים,ראה סיפור סנט לואיס.
    דווקא המדינות הלא דמוקרטיות:בריה"מ,ספרד בולגריה ואיטליה עד הכיבוש הגרמני הצילו את
    יהודיהם
    2.בריה"מ(סטאלין) והגוש הקומוניסטי תמכו בתכנית החלוקהבכט' בנובמבר.
    3.במלחמת השחרור היחידים שמכרו נשק לישראל כשהיה אמברגו זה צ'כוסלובקיה(באישורו של סטאלין).
    למותר לציין כי בצבא האדום שרתו כחצי מיליון חיילים יהודים.מתוכם נהרגו כארבעים אחוז.
    מספר הגנרלים היהודים בצבא האדום-מעל 500(.בצבא ארה"בגנרל יהודי אחד.)כמה מאות מהם
    קבלו מדלית גיבור בריה"מ.
    אז נא לקחת את הדברים בפרופורציה.
    למזלנו סטאלין מת בתאריך 5.3.1953 ולא הצליח לחסל את הרופאים היהודיים ולבצע תכניותיו
    השטניות נגד היהודים.
    בברכה,
    אריק ברהום

    תגובה

    1. לא להגזים. אילו ניצלו שנים וחצי מיליון יהודים [מנין? מפולין?] לא היינו מאבדים שישה מיליון.

    2. ברית המועצות לא פתחה שערים. בבלגן של המלחמה הגבולות היו פרוצים. במקרים רבים נקלעו פליטים יהודים לאש צולבת של גרמנים מאחור וסובייטים מלפנים.

    3. סטלין אכן סייע להקמת המדינה. לא מאהבת ישראל אלא מרצון לסלק מכאן את הבריטים.

    ז.ג.

    • מאת אריק ברהום.‏:

      אבקש להעיר כי בנאום שנשא גרומיקו בעצרת הכללית של האו"ם הוא דיבר על הסבל העצום
      שנגרם לעם היהודי, ועל כך שהוא זכאי למדינה משלו.
      עם זאת מבחינת אינטרסים קרים צריכה היתה בריה"מ לתמוך שדווקא בערבים כי הם היו הרוב במזה"ת:300-350 מיליון ערבים מול כ650 אלף יהודים בארץ ישראל.הם גם היו
      מקור הנפט והעושר, וזה לא קרה.אז אולי גרומיקו התכוון למה שאמר לעניין סבל .
      העם היהודי

      בברכה,
      אריק ברהום

      תגובה

      אז אולי נרשום את גרומיקו כחסיד אומות העולם.

  4. מאת ארך אפיים‏:

    שאלה שאף פעם לא ראיתי דיון עליה היא איך כל זה מסתדר עם תמיכת סטלין והגוש המזרחי בהקמת מדינת ישראל, באימונים ונשק שיש טוענים שהכריעו את הכף במלחמת העצמאות.

    תשובה

    ההסבר פשוט מאד. סטלין ביקש לסייע לסילוק הבריטים מן האזור. זה הכל. אחרי כן עשה הכל כדי לפגוע ביהודים ובמדינה.

השאר תגובה