פרשת טנטורה – כך הומצא הטבח שלא היה

ראה גם מכחישי הציונות

מורה דרך לקריירה אקדמית

כתוב מחקר המוכיח שלישראל אין זכות קיום * אתה תוזמן להופיע על כל במה ומאמריך יפורסמו בכתבי עת בכל העולם * איך הפך ד" ר אילן פפה לחסין פיטורים מאוניברסיטת חיפה * פרופסור יואב גלבר: " הוא התגייס לשרות התעמולה הפלסטינית בגלוי ובלב שלם" * בעקבות העבודה של תדי כץ גילו גם הפלשתינאים שהיה טבח בטנטורה

רבים חושקים בקריירה אקדמית. הם רואים רק את הזוהר שבקריירה: מישרה של 8 שעות הוראה בשבוע (ובדרגים גבוהים אף פחות מזה), שנת שבתון, נסיעות לחוץ לארץ, הופעות בתקשורת, פרסים, תהילה, שכר, מענקים, מלגות ומה לא.

אלה שנועדו מטבעם לקריירה כזו יודעים כי זו כרוכה בעבודה מפרכת, בלחץ אינסופי להוכיח עצמך בפרסום מאמרים וספרים. בלחץ של תלמידים וחברים למקצוע. בנסיעות מייגעות לכינוסים. והמסלול לקביעות ארוך: תואר דוקטור ופוסט דוקטוראט, מרצה, מרצה בכיר, פרופסור, פרופסור חבר, פרופסור מן המנין.

רק מי שמגיע לדרגת מרצה בכיר עשוי לקבל קביעות על ידי ועדה מיוחדת. אך לא כל אחד זוכה, גם אם עלה לדרגת פרופסור. הוא צריך להוכיח עצמו שוב ושוב בפרסומים אין קץ.

אבל יש דרך קצרה להגיע לקביעות. אפשר לקרוא לה שיטת אילן פפה. כל מה שעליך לעשות הוא לכתוב שישראל היא מדינת אפרטהייד, שהיא מדכאת את הפלשתינאים, שאין לה בכלל זכות קיום. תמיד יימצא כתב עת בינלאומי שיפרסם את מאמריך. בכל כינוס מדעי (או "מדעי" ), תוזמן כאורח כבוד. והחשוב ביותר: ברגע שתאומץ על ידי הקהילה המדעית האנטי ישראלית בעולם יש לך תעודת ביטוח נגד פיטורין.

 

עובדה. ד"ר אילן פפה – שהאיץ את חרם מרצי האוניברסיטאות בבריטניה על ישראל – הוא בעל חיים מוגן. ונשיא אוניברסיטת חיפה, פרופסור אהרון בן זאב, במקום לשלוח לו מייד מכתב פיטורין מכריז כי על פפה להתפטר (מרצונו מכובן. אבל פפה לא משוגע לוותרעל משרה אקדמית מכניסה*.פפה – כמו מקצוען המחזיק בני ערובה – אומר: "המרצים בבריטניה מנסים להגן עלי" . ועוד הוא מבטיח כי אם רק יחזירו את התואר לסטודנט תדי כץ – שכתב עבודה שנפסלה על טבח שלא היה בטנטורה – יבוטל החרם.

 

פרופסור יואב גלב (צילום: זאב גלילי)

 

על משנתו של פפה ורמתו המדעית כותב אחד ההיסטוריונים החשובים של התקופה, פרופסור יואב גלבר: " במאמריו האחרונים (ויתר פפה) לגמרי על המסכה האקדמית והתגייס לשרות התעמולה הפלסטינית, בכתב ובעל פה, בגלוי ובלב שלם" .

משנתו של פפה

כמה ציטוטים מתוך הרצאה שנשא פפה לפני חודש בנושא "האידיאולוגיה הציונית", יש בה כדי ללמד עם מי יש לנו עסק.

אילן פפה ויקישיתוף

• בשנת 1922 קבוצה של מתיישבים יהודים ממזרח אירופה הקימה מדינה שבדרך, על כידונים בריטים, וקיוו כי ישמרו מובלעת " לבנה" בלב העולם הערבי.
• השואה דלדלה את מאגר היהודים הלבנים. המנהיגות היהודית המזרח אירופאית החליטה לייבא כמיליון יהודים ערבים והעבירה אותם תהליכי דה-ערביזציה.
• אם המובלעת הפוסט קולוניאלית האירופאית האחרונה תיפול בחרב (ולא תתפרק מרצון ותהפוך למדינה שוויונית ואזרחית), היא תוחלף על ידי משטר של נקם, לאומנות וקיצוניות דתית.
• כאשר התרחיש הבלתי נמנע הזה יקרה, חשבון העוולות יהיה כה ארוך וכבד, עד כי יהיה זה בלתי אנושי לדרוש מתינות (מצד הערבים כלפי הישראלים).
• מי שתומך כיום בזכות השיבה, תמיכה מלאה, מאמין שהחלון (של פתרון בדרכי שלום) עודו פתוח. מי שמבין זאת יודע את הפער בין עוצמת הפשע שבוצע בשנת 1948 לחולשת תאוות הנקם הפלסטינית.
• ללא הכרה ישראלית בזכות השיבה ומימושה בצורה שתתקבל על דעת הפליטים, כל ניסיונות הפיוס יתמוטטו, כפי שאכן כבר ארע בתהליך אוסלו.
הטבח שלא היה
תדי כץ הוא אדם לא צעיר, הסובל מבעיות בריאות. הוא הגיש הצעה לכתוב עבודה שרבות כמותה זיכו את כותביהן בקידום נכבד במסלול האקדמי. איני יודע אם היה מקבל אישור על הנושא אם היה מציע לכתוב עבודה על טבח יהודי חברון למשל. או איזה ציון היה מקבל אם היה מגיע למסקנה שהטבח בטנטורה לא היה ולא נברא. מכל מקום הוא אסף עדויות בעל פה מערבים והגיע למסקנה שהיה טבח בטנטורה. העבודה אושרה והוא אף קיבל ציון 97. למזלו הרע היו גם עדים יהודים למה שארע באמת בטנטורה ב-1948. לוחמי חטיבת אלכסנדרוני הגישו נגדו תביעה ובמהלך הדיון הראשוני הוא נשבר, הסביר שהוא סובל מבעיות רפואיות, חזר בו מהאשמת הטבח והתנצל. מה עוד שבמהלך הדיון נתברר כי הציטוטים שמופיעים בעבודה אינן זהות למה שמצוי בקלטות. אבל אנשי "מחנה השלום" החליטו לצאת למאבק משפטי נוסף ודחפו את כץ לפנות לבית המשפט ולחזור בו מהתנצלותו. בית המשפט דחה את הפניה. אוניברסיטת חיפה הקימה ועדה שתבעה מכץ לתקן את העבודה ולבסוף לא אישרה לו את התואר. נגד החלטה זו נלחם אילן פפה. עכשיו הוא אומר: תנו לתדי כץ את התואר והחרם הבריטי יוסר.

טנטורה בעיני הפלסטינים

tantura-19352

טנטורה בשנת 1935 – כפר דייגים עלוב

עד פרשת תדי כץ לא היו הפלסטינים משוכנעים כנראה שטבחו בהם בטנטורה. אחרי ההתפוצצות הפרשה הם עושים בה שימוש תעמולתי רב. באחרונה נתגלה גם כי הם תרמו למימון מאבקו המשפטי של תדי כץ.

אני עוקב בקביעות אחר המתפרסם ב"אתר הזיכרון הפלשתינאי" . ממעקב זה אני למד כי טנטורה הפכה פתאום לזירת טבח. כבר כתבתי כאן שהאתר הזה עשוי לעילא ולעילא גם מבחינה טכנית וגם מבחינת התוכן. בפרק על טנטורה יש – כמו בפרקים על כל ישוב בארץ – פרוט של האוכלוסייה שהייתה במקום לפני בריחת הערבים, תאור הטבע והנוף וכן עדויות (חדשות) על הטבח ועל החיים בכפר.

בספר האורחים של האתר מצאתי את המכתב הבא: "אני פלשתינאי המתגורר בכפר פרדיס לא הרחק מטנטורה… טנטורה נגנבה מאתנו ב-1948 אבל אנחנו נחזור אליה בשנת אלפיים ו…" . כך כותב ערבי ישראלי.

tantura-air

 

טנטורה מבט מן האוויר מתוך אתר הזיכרון הפלסטינאי

באתר שפע של תמונות מטנטורה בעבר ובהווה. התמונות הישנות מציגות כפר דייגים קטן ועלוב למראה. התמונות החדשות (המסופקות לאתר על ידי ישראלים וערבים ישראלים) יותר אטרקטיביות והן כוללות אתרים ארכיאולוגיים וצילומי נוף יפים. למפעילי האתר יש בעיה עם הצגת העבר הפלשתינאי. כל התמונות הישנות גרועות מבחינה טכנית ומציגות מציאות עלובה. הפעם מצאו מציאה גדולה: מבנה ענק המתואר כ"שרידי מבצר שהישראלים הפכו למוזיאון" . מתברר שזה צילום בנין המזגגה שבנה הברון רוטשילד בשנת 1891. מנהל המפעל היה מאיר דיזינגוף, שלימים היה לראש העיר תל אביב. המפעל ייצר בקבוקים ליין ומנורות נפט, אך בשל חוסר ניסיון של העובדים לא עמדה תוצרתו במבחן והמפעל נסגר. כיום נמצא המבנה בתחום קיבוץ נחשולים והוא משמש מוזיאון לתיעוד הממצאים הארכיאולוגים התת-ימיים שנמצאו באזור.

mazgega

 

בנין המזגגה שבנה הברון רוטשילד בטנטורה( ויקישיתוף) והפלסטינים מציגים כאתר ארכאולוגי(תמטנה למטה)

d7a9d7a8d799d793d799-d79ed791d7a6d7a8-d791d798d7a0d798d795d7a8d794-1978

השרידים הארכאולוגיים שמציגים הפלשתינאים כאילו היו בעלי המקום מדורי דורות הם שרידי העיר המקראית דור הסמוכה לטנטורה. לאחר כיבוש הארץ בידי יהושע נפלה דור בחלקת חצי שבט מנשה, אך הוא לא הצליח להוריש את יושביה שהיו בני שבט מאיי הים, שבאו לארץ עם הפלשתים. לאחר שדוד הכניע את הפלשתים נכללה כל נפת דור בממלכה הישראלית.

במהלך הדורות עברה העיר כיבושים רבים – תגלת פילאסר האשורי, ממלכת צידון, אלכסנדר ינאי, פומפיאוס ועוד.

כך "גילו" הערבים אתהטבח שלא היה


כתבתי כאן כי ממעקב אחר אתר הזיכרון הפלשתינאי למדתי לדעת כי עד לפרסום פרשת עבודת המאסטר של תדי כץ מאוניברסיטת חיפה, הערבים עצמם לא ידעו על טבח כלשהו שהיה בטנטורה.

סיוע למסקנה זו קיבלתי מיואל אליצור תושב עופרה. וכך הוא כותב:

" אישור לקביעתך שלפני תדי כץ לא טען שום ערבי שהיה טבח בטנטורה, אני מוצא בספר "בלאדנא פלסטין", מאת מצטפא מראד אלדבאע". זוהי אנציקלופדיה גיאוגראפית של ארץ ישראל ב-11 כרכים, שנכתבה בבירות בשנות הששים ואילך.

" המחבר, פליט מיפו, מספר במבוא שכתב מהדורה קודמת לפני 1948 ונאלץ להשליכה לים, כאשר הספינה שבה נמלט מיפו עמדה לטבוע ורב החובל דרש להשליך את כל המטען לים.

" האנציקלופדיה כוללת מידע מקיף על כל הכפרים והחורבות בארץ, וכן חומר מכתבי גיאוגרפים מוסלמים. זהו חיבור אנטי-יהודי ואנטי ישראלי קיצוני. ישראל נקראת כאן "האויב", הקמת המדינה "נכבה" ותקופת המנדט נקראת "התקופה הבריטית השחורה".

" אני משתמש במהדורת צילום שיצאה בכפר קרע שבנחל עירון ב-1991. מהדורה זו השמיטה את הפתיח של הספר שהוכתר "אין מנוס מהשמדת ישראל". האנציקלופדיה כוללת מידע מלא מהצד הערבי על כל קרב שהיה במהלך מלחמת השחרור והכותב כמובן מאשים את היהודים בכל.

" בדקתי את המידע על טנטורה (כרך ב/7, עמ" 610-605). יש כאן מידע רב על המקום ותלאותיו בימי נפוליון, גודלו, מספר תושביו במפקדי אוכלוסים שונים, בית הספר שנוסד בו לבנים ולבנות וכו". החלק הקצר והלקוני ביותר עוסק בחורבן הכפר – שלוש שורות בסוף. וכך נאמר שם: "האויבים החריבו את הכפר טנטורה, לאחר שהוציאו את תושביו ממנו, והקימו על הריסותיו את יישובם "דור" – Dor בשנת 1949 לספירת הנוצרים"" .

עד כאן דבריו של יואל אליצור.

אליצור עוסק במחקר גאוגרפי היסטורי של ארצישראל. מלמד במכללת הרצוג, במכללת ירושלים ובאוניברסיטה העברית.

חיבר ספר באנגלית על מקורותיהם של שמות מקומות בארץ. " שמות מקומות עתיקים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם" .

אליצור בוחן מחדש זיהויים מקובלים של ישובים ואתרים בארץ ומנסה להסיק מסקנות לגבי תולדות הלשון ומפגשי לשונות. דוגמא לחידושיו:

* דבורה ודבוריה

: שני השמות קיימים למרגלות הר תבור. אליצור קובע כי הראשון משמר את "תבור" והשני את "דברת".

* ואדי אל-חראמיה,

בין עפרה לשילה, נקרא בימי קדם "גב". בניגוד לחוקרים חשובים שזיהו אותו עם חלק מהזכרות "גבע" שבמקרא.

* נחל זרד

המקראי אינו זה שמסומן בשם זה במפות כיום אלא ואדי צפוני יותר. הביסוס העיקרי לזיהוי היה קריאה שגויה במפת מידבא.

* "כפר שיחלים"

של מקורות חז" ל שהיו בו " כפלים כיוצאי מצרים" היה כנראה בתוך שטח קרית גת של היום. זאת, על פי מרחקי מיל ב"אונומסטיקון" של אוסביוס, שימוש בחוקי השתמרות השמות שגילה בעבודתו (ש" משתמרת ביהודה כ-s ובגליל כ-sh) ומעקב בלשי אחרי גלגולי השם במקורות שונים ורחוקים זה מזה.

==============================================================

אסא כשר מגנה אבל משבח

דוגמה נוספת לקשר בין קריירה אקדמית לבין עמדות פוליטיות (שמאלניות כמובן)  היא זו  של פרשת הספר "חמורו של משיח".

בשנת 1998 ראה אור הספר "חמורו של משיח" מאת ספי רכלבסקי. זה היה ספר השמצה חסר תקדים על  היהדות ועל הציבור הדתי, ובמיוחד על הציבור המזדהה עם משנתו של הרב  אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

מחבר הספר, שייחס לעצמו ידע מעמיק ביהדות, הפריח אמרות והביא ציטוטים שלא היו ולא נבראו. הוא עורר רעש גדול אך נמתחה עליו ביקורת חריפה ביותר .

בין המבקרים היה גם פרופסור אסא כשר במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" מנובמבר 1998

אסא כשר, זאת לדעת, הוא לא רק פרופסור מחונן לפילוסופיה אלא גם תלמיד חכם בתחום היהדות.  הוא נכדו של הרב מנחם כשר ז"ל בעל המפעל המונומנטלי "תורה שלמה" ובנו של המשורר ואיש ההלכה שמעון כשר ז"ל, בעל החיבור "פשוטו של מקרא". כשבא לבחון למשל אחד מים הטעויות והבדיות שהספר רצוף בהם הוא מספר כי  חיפש בספרי אביו וסבו את עקבות בתו של נוח, אשר ספי רכלבסקי  הזכיר כהוכחה לכך שלגוי אסור לבוא על אשת איש אבל לא על בתו. וראיה לכך נוח שבא לדעת המלומד רכלבסקי על בתו, כל אלה פרי המצאתו של רכלבסקי.

הספר של רכלבסקי עורר רעש הואיל והוא בישר על שלוש תזות מרכזיות:

* ביהדות זמננו שלטת תפיסה קבלית.

* תפיסה זו עומדת ביסוד הפעילות הפוליטית של זרמים מרכזיים במחנה הדתי בישראל מזה שנים.

* תפיסה זו עומדת ביסודו של רצח רבין.

ביד אמן מקלף אסא כשר את כל הקליפות של התיזות הללו, ובעיקר את ההוכחות המדומות שמביא המחבר וחושף אותו עירום ועריה. לא רק את בתו של נוח המציא רכלבסקי אלא גם ספר הלכות של הרמב"ם בשם "איסורי רואה" שלא היה ולא נברא. הוא גם ממציא הלכה הקובעת ש"מי שילך אחר בית שמאי דינו מוות". רכלבסקי  איננו טורח לציין מקורות לקביעותיו ובמקום שהוא כבר מביא ציטוטים מגלה אסא כשר כי גם כשיש גרשיים כפולים אין המחבר מביא דברים במדויק מן המקורות.

לאור ליקוי יסודי זה בבסיס הספר ניתן היה לצפות שהמבקר הנכבד ישליך אותו ואפילו לא יטרח לכתוב עליו ביקורת. אבל לא. אסא כשר עושה הנחות. ואומר: נניח שהמחבר יוציא מהדורה מחודשת של ספרו ובה יתקן את כל הליקויים  בהבאת המקורות ומראי המקומות. הבה נשאל האם המתודה בה הוא נוקט היא נכונה. אם גם זו לא תצא נקייה אולי בכל זאת  התיזה נכונה – אחרי שהמחבר יוציא מהדורה שלישית ומתוקנת.

המסקנה הסופית אליה מגיע אסא כשר עגומה מאד לגבי האדון רכלבסקי: "דומה שאין מנוס מהערכה שלילית של הספר… הקליפה העובדתית שלו לקויה, הקליפה המתודית שלו רעועה, התיזה המרכזית שלו לא נכונה וגם התיזה המשנית(בדבר מעמדו של היהודי החילוני והתפיסה הקבלית המשיחית – ז.ג.) נגועה באי הבנה.

נו, מה נותר מלבד להמליץ על גריסת הספר במגרסה טובה (כך עשיתי אני, לכן כל הציטוטים מן הספר המובאים כאן הם מתוך מאמרו של אסא כשר).

מסקנתו של אסא כשר: "אילו הוגש לי הספר הזה כעבודה לתואר גבוה לא הייתי מאשר אותו במתכונתו הנוכחית אבל הייתי יוצא מגדרי למצוא דרך להעניק לספי רכלבסקי מלגה, כדי שיוכל להוסיף וללמוד, להוסיף ולכתוב, לא עוד ספר בדיוק כזה, אלא ספרים אחרים, שיתגלו בהם המעוף, המעמקים והמקוריות שהוא מסוגל לגלות".

הבנתם את זה?
אסא כשר אומר שרכלבסקי הוציא מתחת ידיו סמרטוט שלא שווה את הנייר עליו הוא מודפס. אך הואיל והוא תוקף את גוש אמונים ואת ההתנחלות הוא הופך להיות מועמד למלגה בה יגלה "מעוף ומקוריות" כפי שנתגלו בספר העלוב הזה.

אסא כשר [צילום זאב גלילי]

אסא כשר [צילום זאב גלילי]


 

קישורים

עוד על אילן פפה

http://www.camera.org/index.asp?x_context=2&x_outlet=118&x_article=2188

עוד על פרשת טנטורה

http://www.zeevgalili.com/?p=245

אתר הזיכרון הפלסטיני

http://www.palestineremembered.com/index.html

 

 

 

 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה אקדמיה, היסטוריונים חדשים, פלסטינים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.