מי אשם בבורות של בני הנוער

לפני זמן מה קיימתי שיחה עם קבוצת נשים משכילות, המשתתפות עמי בקורס ליהדות. כולן חילוניות, כולן שייכות לדור שעדיין ידע ואהב תנ"ך. כולן מודעות לחשיבות של שיבה למקורות.


במהלך השיחה העליתי את השאלה מה קרה לתנ"ך שהפך להיות בחזקת ספר זר לנוער שלנו. איפה הימים שבכל בית ספר (חילוני) שיננו לבגרות 200 פרקי תנ" ך. מה נותר מתכנית הלימודים בתודעה יהודית שעיצב שר החינוך הראשון (החילוני) בן ציון דינור שקבע: " יש לטפח בילדים את ההכרה כי שקידת היהודים על לימוד התורה, אמונתם בנצח ישראל, קשריהם הבלתי פוסקים עם מולדתם ואמונתם בגאולה, הם שהביאוהו למולדתנו ולהקמת המדינה" .
אחת המשתתפות בשיחה ענתה לי בלי היסוס: הדתיים אשמים. הם ניכסו לעצמם את יהדות וגרמו להתרחקות הנוער מכל דבר שריח יהודי נודף ממנו. התשובה הזו הרגיזה אותי ושאלתי: ואולי גם הכיבוש אשם? ואולןי המתנחלים? והתשובה היתה (בכל הרצינות): כן, גם הם.

והנה בימים אלה אני קורא בעיתון על סקר שנערך בקרב תלמידי חטיבות ביניים בירושלים. מן הסקר נתברר כי 34 אחוז מן הנשאלים לא ידעו מיהו חוזה המדינה, 11 אחוז לא ידעו מי היה ראש הממשלה הראשון, 80 אחוז לא ידעו מהם ראשי התיבות רש" י. הסקר נערך בקרב 274 תלמידי חטיבות הביניים בירושלים.

הלאה הכיבוש.

ראה: התנ"ך של השומר הצעיר שהוציאו מתוכו את שם אלוהים

       מה היו מטרות החינוך ומה נותר מהן

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה חינוך, תנ"ך. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה