הנשיא בנבצרות, משה קצב, פתח אינטרנט אתר בשם " מקשיבים לנשיא" ובו השמיע את טענותיו: מי הן המתלוננות? האם התנהלות החקירה תקינה?; חרצו את דינו; תקשורת עוינת; שערוריית ההדלפות ועוד.

קראתי את רוב החומר שבאתר (שבינתיים נסגר) ועדיין אינני יודע אם הנשיא הוא אנס סידרתי או דרייפוס של המאה ה-21.

בנושא אחד האתר הזה שכנע אותי, והוא ביחס העויין שגילתה כלפיו התקשורת כבר ביום שבו נבחר.

מצאתי שם מאמר תחת הכותרת " שוב גנבנו להם את המדינה" שכתבתי בטור זה ב-3 באוגוסט 2000 והועתק מן האתר שלי.

במאמר זה אספתי אז את ההתבטאויות בתקשורת נגד הנשיא שהתפ]רסמו ביום בו נבחר לתפקיד.

לקרוא ולא להאמין:

גדעון לוי ב" הארץ" :" היו ישראלים רבים שהרגישו עכשיו כמו שהרגישו בלילה בו נרצח יצחק רבין. לא פחות" .

רון מיברג ב" מעריב" :" בטווח של חמש שנים בלבד התרחשו בישראל הדמוקרטית שתי התנקשויות פוליטיות… בהתנקשות הראשונה נרצח יצחק רבין ז" ל… בהתנקשות השניה.. הוצאה להורג שאיפתו של רוב העם…"

לאה רבין פרצה בבכי ואמרה לכתב עיתון איטלקי: " ההצבעה של הפרלמנט שלנו היא שערוריה… חברי הפרלמנט שלנו השפילו את ישראל בעיני העולם… "

עיתון " העיר" : " שלישי בבוקר. שוב התחושה המוכרת של להתעורר ולהבין שאירועי אתמול לא היו חלום רע. רבין באמת נרצח. ביבי באמת ראש ממשלה. פרס באמת הפסיד לקצב" .

אסא כשר: פרסם " מילון מונחים פוליטי" ותחת הערך " מגוחך"  הוא כתב תאור המתייחס לבחירת קצב לנשיאות.

תומי לפיד כינה את משה קצב " חתול פרסי מהמהם עם ציפורניים מושחזות כמו שיש לחתולים" .

המוסף הסאטירי של מעריב " הדרך אל האושר" כתב:  " לגליון זה מצורפת בדיחה" וצרף את תמונת הנשיא בתחתית המוסף.