צינור הדם לאילת – הסיפור המלא

 

פרופסור בטכניון הטיל על תלמידיו לתכנן צינור להעברת דם * התלמידים התלהבו מן המשימה וכשהגישו את עבודותיהם  כולם נכשלו * בעקבות הניסוי התחילו ללמד בטכניון לימודי הומניסטיקה.

לפני זמן פרסמתי כאן את הסיפור הבא:

הסיפור הזה נשמע כמו אגדה אורבנית. אך הוא אמת לאמיתה (לפחות כרעיון). שמעתי אותו מפיו של פרופסור פרנץ אולנדרוף, בראיון שקיימתי עמו בראשית שנות השישים. [הייתי אז כתב לעניני מדע של עיתון "הבוקר"]


פרנץ אולנדורף בתקופה בה ראיינתי אותו (צילום: קישרי ציבור של הטכניון)

פרופסור פרנץ אולנדורף [יח"צ הטכניון]

אולנדורף, יליד ברלין (1900), עלה לארץ בשנת 1937, הצטרף לסגל המורים בטכניון ולימד בו 44 שנים ברציפות. אולנדורף פרסם מחקרים חשובים בתחומים של ביו-פיסיקה, ביו-אלקטרוניקה וביו-רפואה. על מחקריו זכה בפרס ישראל למדעים מדויקים בשנת 1950.

בצעירותו פירסם אולנדורף עבודה שעקרונותיה הביאו בשלב מאוחר יותר להמצאת הראדאר. בין היתר פיתח גם נוסחה שהביאה לשיכלולו של המיקרוסקופ האלקטרוני.

ראיינתי אותו על פיתוח שעורר אז תקוות רבות: מכשיר שיאפשר לעיוורים לראות. הרעיון היה להתקין עין אלקטרונית שתעביר מראות אל המוח באמצעות אלקטרודות.

אף שבאתי לראיין את אולנדורף בתחום המחקר שלו הוא העדיף להקדיש את רוב שיחתנו לנושאי חינוך. חשוב יותר לדבר על חינוך – אמר לי. אולנדורף עסק בחינוך בבית ספר יהודי בברלין, לאחר שהודח ממשרתו האקדמית עם עליית היטלר לשלטון. הוא עבר עם בית הספר לירושלים בשנת 1934 וחזר לגרמניה כדי לטפל בהעברת ילדים לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. לארץ חזר סופית ב-1937.

פרוייקט הצינור

במהלך שיחתנו סיפר לי, בין היתר, את הסיפור אותו ייחס לאחד הפרופסורים, או לנשיא הטכניון דאז. לפי הסיפור הטיל אותו פרופסור על תלמידיו תרגיל שנועד כאילו לבדוק את יכולתם המקצועית. הוא ביקש מהם לתכנן צינור שנועד להעביר דם מחיפה לאילת.

הסטודנטים, חרוצים ומוכשרים, התיישבו ליד לוחות השרטוט, חישבו חישובים באמצעות סרגלי הלוגריתמים (מחשבנונים ומחשבים עדיין לא היו אז) והכינו תכניות מפורטות. בדקו את מתווה הצינור והמצב הטופוגרפי לאורכו. מה צריך להיות אורך הצינור וקוטרו. בדקו מהי צמיגות נוזל הדם וההרכב הכימי שלו. האם הוא עלול לגרום לקורוזיה בצינור. בדקו חומרים שונים המתאימים לעמידה בקורוזיה כזו. בחנו את מהירות הזרימה ואת הלחץ בתוך הצינור. החרוצים שבהם בחנו גם אפשרות של נקב או חבלה בצינור, ומה יקרה אם הדם ייצא לאטמוספרה.

רגישות מוסרית

כשסיימו הסטודנטים את מלאכתם והגישו את עבודותיהם הודיע אותו פרופסור לתלמידיו כי כולם נכשלו.

והוא הסביר: "לא ביקשתי לבחון את היכולת שלכם לתכנן צינור דם, אלא לבחון את הרגישות המוסרית שלכם. איש מכם לא שאל מדוע צריך צינור להעברת דם מחיפה לאילת, של מי הדם הזה ומי שפך אותו" .

כשפרסמתי את הסיפור לא ידעתי אם אכן התרחש  במציאותו, או רק משל היה.

סיפור אמיתי ולא אגדה

אך בעקבות הפרסום הגיע אלי גל מכתבים ממנו למדתי כי הסיפור אמיתי והאיש שיזם את הפרויקט המצמרר  היה פרופסור חיים חנני.

אינג'ינר יעקב אלעזר

אינג'ינר יעקב אלעזר [צילום: זאב גלילי]

פניתי לידידי, אינג'ינר יעקב אלעזר, לוחם אצ"ל ומוותיקי הטכניון. פניתי אליו כי הוא אנציקלופדיה מהלכת של תולדות ארץ ישראל ובביתו ארכיון ענק של ספרים, מסמכים וצילומים של תולדות המחתרות.  הואיל ופרופסור חנני היה גם איש אצ"ל הנחתי  שאלעזר יידע משהו בנושא. ואכן הוא ידע הכל. הסיפור אמת לאמיתה.

יוזמה של פרופסור חיים חנני

ואלה דבריו של יעקב אלעזר:

"פרופסור חנני התמנה משנה לנשיא הטכניון בשנת 1961. עם מינויו הציע להנהיג לימודי הומניסטיקה בטכניון. הפרופסורים צחקו: אין מספיק זמן ללימוד המקצועות העיקריים ואתה רוצה לגזול זמן ללימודי הומניסטיקה, אמרו לו.

"החליט פרופסור חנני לעשות מעשה. כינס מאה סטודנטים באולם אחד והציג לכולם מבחן שכלל שאלה אחת בלבד: לאיזו אינפורמציה טכנית אתה זקוק, כדי לתכנן צינור להעברת דם מאילת לאשדוד.

 

פרופסופסור חיים חנני בתקופה שהיה משנה לנשיא הטכניון (צילום: קשרי ציבור)

פרופסופסור חיים חנני בתקופה שהיה משנה לנשיא הטכניון (צילום: קשרי ציבור)

"הסטודנטים שאלו שאלות על אורך הקו, הטופוגרפיה, האם יש זרמים חשמליים בקרקע שיגרמו להקרשת הדם, ועוד שאלות טכניות לרוב. איש לא שאל לאיזו מטרה צריך להעביר דם. חנני הביא את תוצאות המבחן לסנאט של הטכניון. הפרופסורים נזדעזעו והסנאט החליט להנהיג לימודים הומאניים. חנני הביא שורה של מרצים בתחומי קולנוע, משפט, היסטוריה וספרות. בין היתר הביא את ד"ר ישראל אלדד (אביו של ח"כ אריה אלדד), שהיה חבר מרכז לח"י בתקופת המלחמה בבריטים, מתרגם כתבי ניצ'ה לעברית ומגדולי אנשי הרוח של התנועה הלאומית. אלדד לימד את שירי אורי צבי, פרקי תנ"ך, תולדות המחתרות ועוד. הוא זכה לנוכחות סטודנטים הגדולה ביותר בקמפוס.

חנני ישב בכלא

"פרופסור חנני עלה לארץ מפולין בשנת 1935. בשנים הראשונות לא הצליח להיקלט באקדמיה, היה עובד ספריה, מורה בבית ספר, פקיד מזכירות כספית ועוד. כבוגר בית"ר פולין התגייס לאצ"ל ותרם את דירתו להפעלת המשדר שאצ"ל החל להפעיל.

בשנת 1937 הוא נעצר על ידי הבריטים והושלך לכלא, בו היו כלואים גם פושעים פליליים. באחד הימים נודע לאסירים כי בתו של "רב האסירים" , הרב ר' ארי'ה לוין,שהייתה בהריון מתקדם, לקתה בארוע מוחי, הפכה צמח ואפסו סיכוייה לחיות. למרות מצב בתו הגיע הרב לכלא בשבת כדי לקיים תפילה עם האסירים. בעת קריאת התורה קם אחד האסירים הפליליים, מולכו שמו, והכריז : אני מנדב שנתיים מחיי למען הצלתה של הבת. אותו מולכו, היה קצב שישב בכלא על רצח שני ערבים שמכרו לו בשר פיגולים. למרות שלא ברור אם היה בסיס כלשהו בהלכה או במנהג לנכונות לנדב שנות חיים, מיהרו גם אסירים אחרים לנדב שנים מחייהם. חיים חנני הצטרף למנדבים והודיע כי הוא מנדב את כל ימי חייו למען הצלתה של בת הרב.

"ואכן נעשה נס. הרופאים הצילו את חיי התינוק בניתוח קיסרי. אחרי כמה שבועות קמה האם ממיטתה בריאה ושלמה.

"חנני הסביר את נכונותו לנדב את כל חייו באמרו שהיה בטוח שהבריטים יחזיקו אותו בכלא כל החיים. הוא שוחרר אך לאחר כמה שנים נעצר שוב והפעם נשלח עם יתר גולי המחתרת לאריתריאה וקניה. הוא חזר ארצה לאחר הקמת המדינה.

"הוא טיפס במהירות בסולם האקדמי, בארץ ובעולם. בשנת 1969 נתמנה לרקטור אוניברסיטת באר שבע".

עד כאן סיפורו המופלא של יעקב אלעזר. [ נפטר בשנת 2000]

 

יעקב אלעזר בארכיון שלו (צילום: זאב גלילי)

יעקב אלעזר בארכיון שלו (צילום: זאב גלילי)

מי הגה את הרעיון

הקורא משה  (מוזס) פינקל העביר לי את התוספת הבאה ואת צילום אביו:

"הסיפור נכון אך לוקה במספר פרטים. היוזמים של "צינור הדם" היו אבי המנוח, פרופ' חיים יעקב פינקל בעצה אחת עם פרופ' חנני. חנני היה אז משנה לנשיא הטכניון ואבי היה אחראי על מבחני הכניסה. המבחן נעשה במסגרת מבחני הקבלה לטכניון בשנת 1961 או 1962. לימודים הומניסטיים בטכניון החלו רק כעבור מספר שנים ביוזמתו של אבי בעת שהיה משנה נשיא הטכניון לעניינים אקדמאים (במסגרתם אף הוקמה תזמורת הטכניון בה אבי ניגן באבוב). לצורך שכנוע הסנט הציג אבי את המבחן אשר ערכו הוא ופרופ' חנני מספר שנים קודם".
10.10.10

 

פרופ' חיים יעקב פינקל (באדיבות המשפחה)

פרופ' חיים יעקב פינקל (באדיבות משפחת פינקל)

 

ראה

"משאל עם ודמוקרטיה"

פורסם בקטגוריה אקדמיה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

23 תגובות בנושא צינור הדם לאילת – הסיפור המלא

  1. פינגבאק: » לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל וחוק סינון הדמוקרטיה » וובסטר 4 - חנן כהן

  2. פינגבאק: בין מהפך 1997 למהפך 2009 | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: הצינור להעברת דם מחיפה לאילת | היגיון בשיגעון

להגיב על זאב גלילי לבטל