ארון הספרים היהודי בקופסא

erez-disk1

החוזר בתשובה שחולל מהפכה בלימוד התלמוד. ארז סלע (צילום: זאב גלילי)

ארז סלע, יליד קיבו ץ מגידו של השומר הצעיר, לא ראה דף גמרא עד גיל 25 * חזר בתשובה, למד בכולל וחיבר פרוש שזכה להצלחה * הפך למו" ל של ספרי קודש שנמכרים במהדורות רבות * המציא שיטת צילום סודית והשלים פרוייקט צילום דיגיטאלי של רבבות ספרי יהדות

נתחיל בעיקר. הטכנולוגיה של המחשב מאפשרת כיום לרכז את כל ארון הספרים היהודי בתוך קופסה קטנה, שגודלה כגודל ספר קטן. זה איננו חזון לעתיד הרחוק. כבר היום יכול כל אדם להחזיק בביתו דיסק קשיח, המכיל יותר מ-16 אלף ספרים, בכל תחומי היהדות.

האיש העומד מאחורי הפרויקט הזה הוא ארז סלע, יליד קיבוץ מגידו של השומר הצעיר, שחזר בתשובה. סיפורו של המפעל שיזם (" אוצר החכמה" ) הוא סיפור של יזמות עסקית מקורית והשג טכנולוגי, שהשלכותיו התרבותיות מרחיקות לכת. אך זהו גם סיפור אנושי מרתק.

בחור מבולבל מחפש משמעות

ארז סלע נולד לפני 48 שנים בקיבוץ מגידו של השומר הצעיר. עד לשנתו ה-25 לא ידע אפילו איך נראה דף גמרא. בגלל פרופיל רפואי נמוך שרת בצבא בתפקידים שוליים וגם התרועע עם אנשי שוליים. " הייתי בתור מבולבל שלא יכול היה להיקלט בשום מסגרת. מנותק מהחברה בה גדלתי ומחפש כל הזמן משמעות לחיי. החיפוש הביא אותי לנקודה שבה מצאתי כל מה שחיפשתי. מאז נהייתי אדם אחר" .

את מבוקשו מצא ארז בישיבת אור שמח. " למדתי בחשק עצום" , הוא מספר, " ובניתי חיים חדשים. נשאתי לאשה את בשמת לבית אלטשולר, גם היא חוזרת בתשובה כמוני, והשקעתי עצמי בלימודים" .

לימודים בכולל

" מי שאיפשר את לימודיי הייתה רעייתי. לאחר החתונה הלכתי ללמוד בכולל והיא שיחררה אותי מכל התחייבות, מכל עול. בתחילת דרכנו עברנו לגור בעיר עמנואל שבשומרון. פעם נסעתי באוטובוס ושמעתי את ראש הכולל המקומי, הרב אהרון ישעיה בלוי מדבר עם חבריו בדברי תורה. חזרתי הביתה מלא התפעלות. איזו עוצמה. איזו אהבת תורה. באיזה חשק ובאיזה געשמאק ( = טוב טעם – ביידיש) הוא לומד. ספרתי לרעייתי. מה עשתה? הלכה לבית הרב, דפקה בדלת ושכנעה אותו ללמד אותי. באותו רגע נקבעה לי חברותא עם הרב בלוי, כל יום שעה אחרי התפילה. בתוך כמה ימים הוא לקח אותי לכולל שלו ולמדנו חברותא כל היום. משך כל הגלגולים של שנינו שמרנו על קשר. כשהיה גר בפתח תקוה, הייתי נוסע אליו כל יום חמישי והיינו לומדים חברותא כל הלילה עד הבוקר. כיום (20 שנה אחרי), כשהוא גר בירושלים יש לנו חברותא כל בוקר, שעה לפני התפילה ושעה אחריה" .

דרכו של מו"ל

בעשרים השנים שחלפו חלו תמורות מפליגות בחיי משפחת סלע. לבני הזוג נולדו 8 ילדים וארז איננו זקוק עוד לכמה דולרים שהיה מקבל בכולל (" ללחם ולמרגרינה זה הספיק אז" ). הוא עצמו מממן מהכנסותיו תמיכה צנועה בתלמידי כולל. בשנים שחלפו לא פסק ארז מללמוד. אבל עיקר עיסוקו בשנים הללו היה במו" לות של ספרי קודש.

זה החל עוד בראשית הדרך הלימודית שלו. הוא למד ב" במפעל הש" ס" , שהקים הרבי מקלויזנברג ומומן על ידי חסידות צאנז. זו מסגרת וולונטארית שבה משלמים לכל לומד שכר על עמלו בתורה. בסוף כל חודש נבחנים על הדפים שנלמדו ומקבלים שכר בהתאם לכמות הדפים שנלמדו.

הגהת מסכת נזיר

כשהגיע למסכת נזיר נתקל בקושי שנתקלו בו לומדי תורה רבים. על מסכת נזיר אין פרוש רש" י וב" תוספות" יש שיבושים רבים וחילופי גרסאות, עד שאין יכולת להבין סוגיה לאמיתה.

ארז החליט לנסות ולתקן את השיבושים בלי שהיה לו כל ניסיון קודם בתחום זה. הלך לספריות, התעניין אצל מביני דבר והגיע לדפוסים ראשונים. (" עד אז לא ידעתי שיש בכלל דבר כזה, דפוסים ראשונים" ). השוואה מדוקדקת בין הדפוסים והסתייעות במפרשים העלתה שפע של גרסאות מתוקנות. (" למשל בדפוס ונציה כתבו "כדי להמנע מכתיבת שם ה'. בדפוס וילנא שבידינו התיבה לי' הפכה "לעשרה")

לאחר מאמץ שנמשך ימים ולילות רבים הוציא מתחת ידו גרסה נקייה ומוגהת של המסכת והתוספות וגם כתב לה פירוש "ארזי הלבנון" . בשנת 1990 ראתה המהדורה המוגהת של המסכת אור במימון עצמי ובעזרת תרומה של אלף דולר שקיבל ממנציחי שמות יקיריהם.

מהדורתו של ארז עוררה התעניינות רבה של לומדים במסכת נזיר, שמשך שנים הוזנח לימודה. ישיבת פוניבז" בלבד הזמינה מאתיים ספרים. אחרי המהדורה הראשונה באו עוד שלוש מהדורות. בימים אלה נכנסת לדפוס המהדורה החמישית.

הצלחה מו" לית

ההצלחה לה זכתה מהדורת נזיר המוגהת בפירושו של ארז סלע הביאה אליו פניות רבות של מו"לים ומחברים – לערוך, לכתוב, להגיה , לההדיר. בזה אחר זה ראו אור מפרי עטו והגהתו של ארז ספרים רבי איכות וכבדי משקל: שב שמעתתא (שבעה כרכים); ירושלמי על נזיר, כלאים, זבחים; חסדי דוד על התוספתא (ב-10 כרכים). רוב הספרים זכו לכמה מהדורות.

בשלב זה החליט ארז להיות מו"ל עצמאי. (" עשיתי משכנתא על הדירה, שכרתי מגיהים" ) והוציא לאור את "פני יהושע" ב-5 כרכים. הספר הפך ללהיט בציבור לומדי תורה. כמעט שאין ילד שמגיע למצוות שאינו מקבל את הספר במתנה. מאז כבר ראו אור 20 מהדורות (" זו הפרנסה שלי. כל שנה אני מוציא 5 מהדורות" ).

בעקבות "פני יהושע" הוציא לאור שורה של ספרים שכל אחד מפעל מו"לי בפני עצמו: חידושי הריטב"א  ב-6 כרכים (6 מהדורות בשנתיים); פקסימיליא של תלמוד בבלי מהדורת ונציא 10 כרכים (נמכרו 1200 סטים במכירה ישירה); " דקדוקי סופרים" ב-12 כרכים; בבלי כתב יד מינכן; תולדות חכמי ירושלים ועוד.

בשלב זה עלה בדעתו של ארז לעבור למולו"ת דיגיטאלית כשהוא מציב לעצמו מטרה שנשמעה דמיונית.

" לצלם כל הספרים"

לכאורה לא היה שום חידוש ברעיון. הרי מזה שנים קיים "מאגר היהדות הממוחשב" ("פרוייקט       השו"ת של בר-אילן. בתקליטור בודד מרוכזת כל הספרות המקראית ופרשניה, התלמודים ופרשניהם, ספרות חז"ל לענפיה, ספרות המחשבה והקבלה וכמובן אוסף עצום של שאלות ותשובות (שו"ת). זהו מפעל לאומי שהושקע בו הון רב. כל אחד מן הטקסטים שנבחרו הוקלד מחדש ועבר הגהה קפדנית. התקליטור מצויד במנוע חיפוש, המאפשר לאתר בכמה שניות כל מילה וכל מושג מתוך ים הספרים הכלולים בתקליטור.

בשביל מה מפעל נוסף? וכיצד יכול אדם בודד בעל אמצעים צנועים להרים מפעל כזה?

ארז מדבר בהערכה רבה על "מאגר היהדות" של בר אילן, שהוא נעזר בו רבות בעבודתו. הרעיון שלו היה אחר. "פרויקט בר אילן הוא נפלא ואין לו תחליף. אבל הוא מכיל רק כ-700 ספרים. בעבודתי נחשפתי לאוצרות העצומים הגנוזים בספריות. אוצרות אלה רחוקים מהישג ידו של אדם מן הישוב. אמרתי לעצמי: מדוע שספרים אלה לא יגיעו לכל יהודי באשר הוא? הרעיון היה לצלם את כל הספרים של ארון הספרים היהודי ולגבות אותם בדיסק, כך שכל אדם יוכל להגיע לכל ספר שירצה בלחיצת כפתור" .

בכמה ספרים מדובר?

בקטלוג הספרים המצויין "אוצר הספר העברי" של ישעיהו וינוגרד, רשומים (כמעט) כל הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס העברי ב-1469 ועד שנת 1863. רשימה זו, שהיא הקורפוס העיקרי של התרבות היהודית לדורותיה, מחזיקה למעלה מ-32 אלף ספרים. נתון זה יש בו כדי ללמד שהמשימה שנטל על עצמו ארז סלע נשמעת מגלומנית.

4 מיליון עמודים

לארז היה רעיון, אך לא היה לו מושג איך לממש אותו. הוא הלך למוסדות העוסקים בסריקת מסמכים. היה ב"יד ושם" וקנה שם איזו מכונה משומשת. היה בבית הספרים הלאומי והתעניין איך מצלמים. ביקש לרכוש מכשיר צילום אך מה שמצא בשוק לא ענה על צרכיו. עלה בדעתו לשלב בין המכשירים שראה לבין איזה מכשיר המסייע לנכים שמצא ב"יד שרה" . בתום הסיבוב הזה פיתח ארז בעצמו מכשיר שהוא שומר בסוד את דרך פעולתו. כל מה שאפשר לומר הוא שהמכשיר מאפשר סריקת מהירה מאד של ספרים בלי לגרום להם נזק. בנה כמה מכשירים כאלה, הושיב כמה צוותים שעבדו שלוש משמרות ביממה ובתום שנה ורבע השלים צילום של 15,000 ספרים (ומאז ועד היום נוספו למאגר עוד 1300 ספרים). בסך הכל צולמו יותר מארבעה מיליון עמודים.

את כל הספרים הסרוקים הוא הכניס לדיסק קשיח בעל קיבולת של 300 ג"יגה. כל מה שהיה חסר כדי להפוך את היוזמה הזו למוצר היתה תוכנה שתאפשר שימוש יעיל באוצר הספרים הזה.

בעיית הסריקה

האיש שהכין את התכנה ל" אוצר החכמה" הוא ר" משה דביר, בוגר ישיבת חברון שלמד תכנות בכוח עצמו. הוא פיתח מנוע חיפוש מאד משוכלל, המאפשר להגיע לכל ספר בכל נושא על פי חתכים שונים. אבל הפתרון שמצא לבעיית הסריקה הוא ממש מהפכני.

כאשר מעבירים דף מודפס למדיה דיגיטלית באמצעות צילום מקבלים על הצג צילום. זה איננו קובץ שניתן לסרוק על מנת למצוא מילה הנמצאת בו. בעיני המחשב צילום של דף מתוך ספר כמוהו כצילום נוף.

מזה שנים קיימת טכניקת OCR, המאפשרת להפוך סריקת צילום לקובץ. דהיינו: למילים שהמחשב מסוגל לזהות ולקרוא. הבעיה עם הטכניקה הזו היא שהיא מאד לא מושלמת. גם אם מצלמים מתוך ספר חדש שאותיותיו מאירות עיניים מקבלים תוצאה המחייבת הגהה. צילום מספרים ישנים שאותיותיהם קטנות ושבורות נותן תוצאה גרועה עוד יותר – שגיאות בשעור של בין 5 ל-90 אחוז. ספרים המודפסים באותיות רש" י אי אפשר כלל לסרוק בשלב זה.

הדרך היחידה ליצור מאגר נקי משגיאות שבו קל לסרוק ולאתר כל מילה הוא להקליד את הטקסט מחדש וגם להגיהו. כך נוהג מאגר היהדות הממוחשב של בר-אילן. מנהל הפרוייקט, יעקב וינברגר, אמר לי כי מחיר ההקלדה וההגהה של ספר בינוני מגיע לכ-1250 דולר. אילו ביקש ארז להקליד ולהגיה 15000 ספרים היה צריך להוציא כעשרים מיליון דולר.

רעיון מהפכני

הפתרון שמצאו ארז וצוותו מקורי ואולי מהפכני. הוא סרק את כל הספרים שניתן לסרוק בשיטת OCR – כ-6000 כרכים. מנוע החיפוש מאפשר לסרוק ספרים אלה ולאתר בהם כל מילה שאינה שגויה. המשתמש יודע מראש כי חלק מן המילים לא יאותרו בסריקה. כלומר: התוצאה אינה מושלמת. אבל ברגע שמאתר המנוע את המילה המבוקשת מופיע על הצג צילום הדף המקורי ולא הטקסט הסרוק והמשובש. התוצאה אינה מושלמת אך בשל הכמות הגדולה של הספרים היא עשויה להשיג יותר מאשר בכל מאגר אחר.

המוצר איננו זול – קרוב ל-2000 דולר, המחיר כולל דיסק קשיח (אותו מחברים למחשב בכבל ( SBאת אוצר הספרים והתוכנה. למרות המחיר כבר נמכרו כמה מאות יחידות, בארץ ובעולם. למי שידו אינה משגת לרכוש את המאגר מציע ארז אתר אינטרנט שיכלול את המאגר כולו ויעודכן באורח שוטף. המאגר נמצא בשלבי השלמה וניתן יהיה להיכנס אליו תמורת תשלום יומי, חודשי או שנתי. כתובת האתר: www.otzar.biz

בתוכי אני חקלאי

" בתוך תוכי" , אומר ארז סלע, " אני חקלאי. אני אוהב את הריח של האדמה ושל הפרות, נזכר בערגה בחליבות הלילה, ואיך הייתי מתבוסס יחף בזבל של הפרות. אוהב את הטבע ואת האדמה ובייחוד בעלי חיים. זה אצלי בגנים, וגם הורשתי את זה לרוב ילדיי.

" תלמד" אמר סבא

" סבי, ר'  אהרון שטיינר, היה יהודי ירא שמים. הוא איבד את אשתו ושניים מילדיו בשואה. לארץ ישראל הגיע שבור ורצוץ. הקים כאן משפחה וגר בפאתי חדרה. מדי בוקר היה קם לתפילת ותיקין ומבלה יומו בלימוד. היה קשה לו לראות את נכדיו באים אליו מן הקיבוץ גלויי ראש. כשחזרתי בתשובה באתי לבקרו. הוא היה אז בן למעלה משמונים. כשראה אותי עלו דמעות בעיניו, הושיב אותי ליד שולחן, פתח גמרא ואמר לי מילה אחת: "למד". זמן קצר אחר כך נפטר והספר הפתוח מלווה אותי מאז" .

מס על נר שבת

" בא אלינו יהודי וסיפר כי מפי סבא שלו שמע כי במקום בו חי הסבא נהגו השלטונות להטיל מס על כל יהודי שהדליק נר שבת. אחד החוקרים פרסם מאמר ששלל מכל וכל את האפשרות שהיה אי פעם מס כזה. בדקנו במאגר ומצאנו תאור מלא של ארוע הקשור בנס הזה" .

" ממש גן עדן לחובבי ספרות"

פניתי לרוני שוויקה, דוקטורנט במחלקה לתלמוד של האוניברסיטה העברית וביקשתי את חוות דעתו על פרויקט " אוצר החכמה" . שוויקה רכש את הדיסק ומשתמש בו מזה זמן וזו חוות הדעת שכתב לי:

עוצמתו של המאגר היא גם חולשתו. עבור המשתמש הלא מקצועי הוא מבלבל. לא נעשתה כל עבודת מערכת בבחירת הספרים, וכך נסרקו עשרות ברכונים ,זמירות לשבת וקונטרסים חסרי חשיבות לצד ספרות קלאסית ומהדורות ראשונות נדירות.

מסע הרפתקאות

אבל זו גם עצמתו של המאגר. חוסר היד המכוונת בבניית המאגר מבטיחה הפתעות נעימות, וגן עדן של ממש לחובבי הספרות. המגוון העצום של הספרים אינו מכוון אל החוקר המקצועי. גם לא אל ההדיוט שאינו יודע מה לעשות בכל העושר הזה. המאגר מכוון אל חובב הספר, המוכן לצאת למסע הרפתקאות בספרות העברית ללא מטרה מוגדרת וללא יעדים ברורים. אדם כזה יוכל לשקוע שעות ארוכות בדפדוף בספרים עתיקים שונים ומשונים, שאפילו שמם לא מוכר. לקפוץ באופן אסוציאטיבי וחופשי מספר לספר, ממחבר למחבר, תוך כדי קריאת שיר ממחבר איטלקי במאה ה-17, פלפול חריף על סוגיה בגמרא מרב אשכנזי, או דרוש לפרשת השבוע מחכם ספרדי. הכל בשניות, ללא צורך להכיר את הספר היכרות מוקדמת. בלי צורך להזמין אותו ממחסן הספרים או אפילו למשוך אותו מהמדף. פשוט בלחיצות עכבר. זו נראית לי הדרך היעילה והיצירתית ביותר להשתמש במאגר.

ריפרוף ב-13 שעות

הפונקציה היפה ביותר במוצר היא זו המאפשרת לעבור על רשימת הספרים בלחיצת מקש (חץ למטה) כאשר עבור כל ספר שעומדים עליו מוצגת תמונת עמוד השער. מכיוון שמדובר ביותר מ-15,000 ספרים, עשיתי חשבון שסריקת כל הספרים תארך כ-13 שעות, אפילו נקדיש רק שלוש שניות בממוצע לכל ספר.

הצורה החובבנית בה המאגר נבנה, גורמת לכך שהוא אינו יכול להיות תחליף למאגרים התורניים הקיימים. מאגרים בהם הספרים נבחרו בקפדנות, תוך שימת לב למהדורות ולאיכות הנתונים. זאת כמובן מלבד ההבדל הבסיסי, שבמאגרים התורניים יש טקסט מלא של הספרים, עם מנוע חיפוש משוכלל. ן באוצר החכמה נסרקו אמנם כ-6000 ספרים מתוך המאגר ואפשר לחפש בהם. אלא שפונקציה זאת לוקה בחסר. גם אין רשימה של הספרים שניתן לסרוק, כך שכאשר אתה מבצע חיפוש, אין לך דרך לדעת על איזה ספרים החיפוש מתבצע.

תוצאות מפתיעות

למרות ליקויים אלה, ההיקף הגדול והאקראיות, מאפשרים להגיע לתוצאות בחיפושים שאי אפשר היה להגיע אליהם בשום דרך אחרת. התוצאות הרבה פעמים מפתיעות, מגרות ופותחות כיוונים חדשים למחקר.

באופן כללי, התרשמתי מהממשק לטובה. חסרים לי מספר פונקציות, כגון האפשרות לצמצם את רשימות הספרים על פי מקום ההדפסה או שנת ההדפסה ( למשל: כל הספרים שנדפסו בוונציא במאה השש עשרה). מפתח הנושאים הוא כלי עזר חשוב, ומרשימה במיוחד האפשרות לגישה הישירה לפרשות השבוע או מסכתות הש" ס. גם האפשרויות האינטראקטיביות: בניית ספריה פרטית, הוספת הערות וקישורים בתוך הספרים – מוסיפה הרבה למוצר (ולא קיימת במאגרים התורנים הקיימים).

כתבי עת שבמאגר

אחד היתרונות הגדולים ביותר של המוצר, הוא הכללת סדרות שלמות של כתבי עת וקבצי יובל וזכרון (כ-1600). אלה חומרים שאינם נמצאים בספריות פרטיות, והכללתם במוצר הופכת אותם להרבה יותר נגישה. כך, לדוגמא, נכללים באוצר כל מאה ושלושים הכרכים של כתב העת " סיני" , ובהם אלפי מאמרים ומחקרים במדעי היהדות. סריקת כתבי עת אלה תורמת תרומה חשובה נוספת. במקרים מסוימים, תחום זה לבדו יכול להצדיק את רכישת המוצר.

ראה גם

מספר האגדה לתלמוד הממוחשב

ציידי הספר היהודי

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה חז"ל, חזרה בתשובה, מ"ולות, מחשבים ואינטרנט, ספרות דיגיטלית, ספרים, תלמוד, תלמוד תורה, תנ"ך, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא ארון הספרים היהודי בקופסא

  1. מאת דבורה מן‏:

    פשוט מדהים ומרגש
    גם מבחינת האישיות של יוצר הפרויקט והן מבחינת המפעל החשוב
    יישר כוח גדול

  2. מאת חנניה אביטן‏:

    מדהים נפלא פלא עצום כנראה זכות אבות מובילה לשינוי וליצירה. חזק וברוך

השאר תגובה