כולם אומרים שאם אכן יתמנה האלוף יאיר נווה כפקק זמני עד למינוי רמטכ"ל הוא יעשה היסטוריה. כי זו תהיה הפעם הראשונה שבה יהיה רמטכ"ל אלוף חובש כיפה.
זו אינה סיבה לשמחה גדולה. כי אם לדון לפי התנהגותו של יאיר נווה והתבטאויותיו בעבר, לא ברור מה ההבדל בינו לבין רמטכ"ל גלוי ראש שמאז הבר מצווה לא הונחו תפילין על קרקפתו.
אם אכן ימונה נווה לרמטכ"ל זמני מן הדין יהיה לכנותו רב אלוף "אוי אוי אוי".
ועדת וינוגרד בד"וח הביניים שלה קבעה בין היתר: "הרמטכ"ל לא שטח בפני הדרג המדיני את מלוא המידע שהיה נדרש לצורך החלטות מסוג אלו שהתקבלו באותו יום", ושגה ב"אמונת-יתר בכוחו של חיל האוויר ואי הערכה נכונה של כוחו והיערכותו של היריב".
במקום לנהל את המלחמה מן הבור התרוצץ מאולפן לאולפן. דן חלוץ מתראיין בעיצומה של המלחמה.
חלוץ נמצא "אחראי אישית ופיקודית לעובדה כי ביום הפקודה לא היו באמתחתו תכניות מוכנות ריאליות למצב הסלמה בזירת הלבנון, שיכלו לסייע לדרג המדיני לבחון בצורה טובה את האפשרויות שעמדו בפניו". כל אלה לדעת הוועדה "מצטרפים לכשלים חמורים של הצבא ושל הרמטכ"ל לשעבר בראשו" (עמ' 141-143).
חז"ל מספרים על יואב בן צרויה שר צבא המלך דוד שהתקשה פעם להסביר את הפסוק המופיע בתהילים : "כרחם אב על בנים"
שהרי ידוע שדווקא האם היא זו שמרחמת על הבנים…
הלך יואב בן צרויה לבדוק את העניין בבית משפחה ענייה ומרובת ילדים. הוא הופיע בפתח והציע לאב המשפחה לתת לו ילד אחד משלו בתמורה לכסף ומזון עבור כל שאר בני הבית. האב סירב בתוקף וגירש אותו משם . חיכה יואב עד שילך האב למלאכת יומו ופנה באותה ההצעה בדיוק אל אם הבנים. בתחילה לא רצתה האם להסכים אך אז יעץ לה יואב להקשיב לבכי ילדיה הרעבים ולהביט אל אומללותם. האם התבוננה במשך כמה רגעים בסבל הנורא של משפחתה ומיד הסכימה. "עדיף שלפחות שאר הילדים יגדלו ברווחה כלכלית…"
– מיה ברתל –
ביחידה משרתים יחדיו חיילים ממקומות שונים בארץ, מעדות שונות, דתיים וחילוניים, וקשר אמיץ הולך ונרקם ביניהם.בספר מתוארים האימונים הפיזיים המפרכים שעל החיילים לעבור במהלך שרותם. הם מתמודדים עם נטל פיזי ונפשי קשה, לומדים לפתח אחריות ורגישות לחברים ולמפקדים, להעריך את החום שהם זוכים לו בביתם ולכבד את השונים מהם, וכל זאת בלי לאבד את חוש ההומור. בין סיפוריו על מסעות ניווטים, סדרות מפרכות ומסעות מייגעים ביום ובלילה, משובצים תיאורי נוף, שירים, פסוקי תנ"ך ,קטעי מדרשים ותיאורים בלשון פיוטית.
יאיר בא מבית ירושלמי ציוני-דתי. במהלך השרות הצבאי עזבו חלק מחבריו את הדת אך הוא "התחזק". התלבטויותיו בנושא זה מובאות בספר, כמו גם יחסו לאויב שהוא נדרש להילחם בו ורגשותיו המעורבים כלפי האוכלוסייה הפלסטינית שעליו ועל חבריו להתמודד מולה.
התיאורים צורבים – ומלטפים. כנים, מרגשים, עצובים – ומצחיקים.
הקורא חש שגם הוא נמצא שם בין החיילים. יחד אִתם הוא מטפס בכבדות במעלה הרי הגליל, יחד אתם הוא "מתברבר" במסעות ניווט במדבר ויחד עם יאיר הוא מתאבל על חבריו שנפלו.
לקראת הסוף מספר יאיר על השתתפות יחידת מגלן במלחמת לבנון השנייה, על מפח הנפש, על הכאב והאכזבה אך מסיים בתקווה ובאמונה – "כמעלת האור הבא מן החושך".
יחידת מגלן היא יחידה חשאית. תנועותיה ופעולותיה עלומות, שמות חייליה חסויים ופניהם לא ייראו. יאיר פוסע בין הסודות ומספר על ההווי המיוחד שנוצר ביחידה ועל מעשי קונדס של החיילים בינם לבין עצמם.
בעתות מצוקה מתעוררים בו געגועים רחוקים לאווירת שולחן השבת בבית הוריו:
"יום שישי. אברהם ואני מנסים לארגן לפלוגה המותשת קבלת שבת. החבר'ה הצליחו למצוא שני נרות קטנים ואני ממלא את תפקיד "אמא של שבת" ומדליק אותם. שתי מנות קרב שנלקחו שלל מהחיזבאללה מהוות את ארוחת השבת שלנו. הן כוללות שימורי חומוס פול, בשר גולש, וירקות מבושלים. אוכל השלל הרבה יותר טעים מהאוכל שלנו, מה שגורם ל"ברווז" להצהיר שהוא עובר לצד שלהם.
"לאור הנרות העמום, אני סוקר את פני האנשים שמסביבי… חבורה מלוכלכת, רעבה ועייפה. התפילה והניגונים שלנו, של אברהם ושלי, מצליחים בכל זאת לעורר איזה שינוי. למרות ההתנגדות ההתחלתית של חלק מהחבר'ה כמעט כולם מצטרפים בסוף: "לכה דודי לקראת כלה- פני שבת נקבלה".
זה עוזר…אני רואה את החבר'ה מרימים קצת את הראש, מביטים אחד לשני בעיניים, מחייכים.
"שבת שלום, פלוגה א' ".
כצל ציפור עטיפת שער הספר
המטוס טס עם כנף אחת
חוקי המלחמה האוסרים על פגיעה במטרות לא צבאיות אינם תופסים עוד במלחמה נגד טרוריסטים המסתתרים מאחורי אוכלוסיה אזרחית * כך קבעה הפרקליטות הצבאית האמריקנית * אך הפרופסורים הישראליים עדיין לא שמעו על מגדלי התאומים והמלחמה בעיראק
מאסון בתקופת שרותו בווייטנאם
רוברט מסון הוא אחד הטייסים המפורסמים ביותר של ארצות הברית ופירסם שורה של ספרים על חוויותיו במלחמת וייטנאם. בספרו "צ'יקןהוק" (Chickenhawk by Robert C. Mason)
הוא מספר שבקורס טייס הציב אחד המדריכים לפני החניכים בעיה זו: אתם מחלקה של חי"ר. חלק מהכוח נלכד במארב ובכל שניה יש נפגעים. הוזעקתם לעזרה ואתם במשאית ממהרים בדרך הררית לכיוון הכוח הנתון בצרה. בצד אחד של הדרך הר ובצידה השני תהום. פתאום ילד קטן על הדרך. אתה הנהג והברירה היא או להסיט את המשאית ולהתרסק עם אנשי יחידתך בתהום או לדרוס את הילד. אין אפשרות לבלום את המשאית הדוהרת. מה תעשו?
"המשאית", כתב מאסון בצער גלוי, "דרסה את הילד".
תביעתו להכרה בנכותו לא היתה בשל פגיעה פיסית אלא פגיעה נפשית. גלעד התייחס בתביעתו לתקופה שבה שירת במלחמת לבנון הראשונה, כנציג אמ"ן בפיקוד הצפון בשנים 1982 עד 1983.
גלעד, שהיה אז בדרגת סרן, טען שהוא התריע אז בפני אלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי כי כניסת הפלנגות הנוצריות לתוך מחנות הפליטים הפלסטינים תסתיים בטבח. דרורי התעלם לדבריו מ"צעקותיו", גלעד טען בתביעתו שחש תיסכול עצום אחרי ששמע על הטבח הנורא שאכן התרחש במחנות.
על התאור הזה בתביעה עירער האלוף דרורי,
במאמר שפירסם בעיתון "הארץ" שהכחיש בתוקף את טענות גלעד.
"התמונה שמצייר גלעד, לפיה אלוף הפיקוד נכנס לו כך 'באחד הלילות' לחפ"ק ומודיע 'באקראי' לסרן גלעד על הכנסת הפלנגות וגלעד 'מתרה' באלוף הפיקוד בצעקות רמות ואף בצרחות היא הזויה, בלתי מתקבלת על הדעת ומעוררת גיחוך", כתב דרורי.
עוד כתב דרורי במאמרו: "עד אשר קראתי את הדברים שאמר אלוף גלעד באחרונה לא ידעתי בכלל שסרן גלעד שימש כקצין קישור של אמ"ן מחקר במודיעין של פיקוד הצפון… מבדיקה שעשיתי, גלעד שמע על כניסת הפלנגות למחנות בנסיבות אחרות מאלה שהוא מתאר ולא בנוכחותי…"
בסופו של דבר נתקבלה תביעתו של גלעד במידה כזו או אחרת. זאת, משום שחזר וטען כי יש קשר ברור בין תנאי השירות שלו לפגיעה, שאף הוחמרה במהלך שירותו.
עמוס גלעד ויקישיתוף
גלעד טען כי גם היום, במסגרת תפקידו כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, הוא חשוף ללחצים רבים, והדבר מקשה עליו לסגל הרגלי תזונה בריאה כפי שהורו לו רופאיו.
אין עינינו צרה בזכויות הנכה שבהן זכה גלעד. וכפי שכתב עליו יוסי שריד, גלעד ראוי לציון לשבח בכך שהלך כחלוץ לפני המחנה. אולי בעקבות הצלחת תביעתו יזכו עוד חיילים ואזרחים בקיצבת נכות מכובדת, על בסיס הטענה שהחיים בארץ מתוחים ונגרמו להם בשל כך נזקים קשים.
אילו זכה גלעד בנכות על אובדן יד או רגל, מן הדין היה לשקמו לא רק בפיצוי, אלא גם בעיסוק שייתן לו תחושה של תרומה לקהילה.
אך כיצד זה ממנים אדם שתבע וזכה בהכרה על נכותו בתחום הנפשי תפקיד כה רגיש כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון. במסגרת תפקיד זה ניהל גלעד את המגעים הרגישים עם מצריים סביב ה"תהדייה" זרועת הקסאמים וסביב גלעד שליט. פעמים אינספור נסע למצרים לשיחות ולמשא ומתן בשליחותו של אולמרט. פעמים רבות נסע לבד, ללא מלווים שיהיו עדי ראיה ושמיעה, ואולי גם בלי פרוטוקול מוסמך של השיחות.
אלוף גלעד, לא הצטיין בעבר בתחזיות מוצלחות (ערב מלחמת המפרץ הראשונה אמר ש"העולם יעמוד נדהם כשיתגלה מה היה לסדאם"). ובימים אלה מצא לנכון להצהיר כי יש למהר ולחתום הסכם שלום עם סוריה.
ןכך אמר:
"אנו עלולים תוך שנתיים לעמוד במצב של התמודדות מול ישות מזרחית עוינת מאיראן הגרעינית, דרך סוריה ועד לחיזבאללה ולחמאס. אני מבקש להתריע שאם נגיע לעימות עם סוריה, עלול ליפול משטרו של אסאד ואז נקבל משטר שיצטרף למשטרים הרדיקליים באזור ויציב אותנו במצב הרבה יותר קשה מהיום".
עוד אמר גלע כי הפתרון הטוב ביותר לבעיה הסורית הוא לחתום על הסכם שלום עמה. "יש סיכוי להתקדם לשלום. ותוך כדי תהליך להציב את הבעיות שלנו על השולחן כמו התביעה לניתוק הקשר הצבאי עם איראן שאתה לא יהיה שלום. כך גם נוכל לעצור את אספקת הנשק לחיזבאללה ולהוציא את מפקדות הטרור מדמשק".
האמירה הזו כל כך אווילית, שאין צורך להכביר עליה מילים. לפיכך אתלה באילנות גבוהים ואביא כאן את תגובתו של אלוף גיורא איילנד, שנאמרו בכנס הרצליה.
הרעיונות לגבי התועלת שתצמח לישראל מהסכם עם סוריה, אמר אלוף איילנד, הן משאלת לב. כי:
• סוריה לא תנתק את הברית האסטרטגית עם איראן והיא אומרת זאת במפורש.
• לסוריה אין כל השפעה על תכנית הגרעין האיראנית.
• סוריה לא תוכל להחליש את חיזבאללה כי הוא מקבל את כל הסיוע מאיראן.
• הסורים ימשיכו להעלים עין מהזרמת נשק איראני לחיזבאללה גם אם יעבור בשיטחם.
• גם אם הסורים יגרשו את מפקדות החמאס מדמשק הדבר לא יחליש את חמאס שיפעל ממקומות אחרים.
• אי אפשר להגן על ישראל בלי רמת הגולן. גם אם יהיה הסכם על פרוז, הסורים לא ישמרו אותו.
תגובת עמוס גלעד לדבריו של איילנד היתה אווילית לא פחות מן התיזה שלו. הוא אמר כי אם חאלד משעל יגורש מדמשק ויישב בחארטום "אני רוצה לראות את משעל יושב בחארטום ב-50 מעלות חום עם זבובים מסביבו ומנהל משם את הטרור".
יש לקוות כי הממשלה החדשה שתקום תוותר על שרותיו של עמוס גלעד. שייהנה מן הפנסיה המוגדלת שלו וייתן לאחרים למלא את התפקיד שלו.
האם הזבובים בסודן ימנעו מן החמאס לפעול? עמוס גלעד חושב שכן. רב המרצחים מנהיג החמאס חאלד משעל. (צילום: ויקישיתוף)
אך החזאות של אנשי ביטחון המתבדות חדשות לבקרים, מעוררת את השאלה למי ניתנה היכולת לנבא תהליכים.
אביא כאן סיפור שכבר פרסמתי פעם וחשוב לשוב ולשננו. שמעתי אותו מפי ידידי האלוף במילואים יוסף גבע.
"כשפרש בן גוריון לשדה בוקר בשנת 1963" , סיפר גבע , "הוא קיים פגישת פרידה עם המטה הכללי של צה"ל. בן גוריון ביקש לשמוע סיכומים והערכות על מצבו של הצבא.
"בין היתר דיבר מאיר עמית, שהיה אז ראש אמ"ן. הוא נשא נאום מבריק שבו ניתח את המצב הלאומי. בין היתר צפה ששנתיים אין סכנה למלחמה. בדיעבד אפשר לומר כי תחזיותיו היו מדוייקות.
" בן גוריון ביקר בחריפות את ניתוחו של עמית. הוא לא ביקר את הטיעונים שלו אלא את עצם העובדה שקצין מודיעין נותן הערכות.
"בן גוריון אמר: כל תפקידך הוא להביא עובדות. אתה צריך להביא הערכה של מה קורה עכשיו ולא מה יהיה בעתיד. אתה לא מסוגל להעריך מה יחליט קברניט של האוייב, או מי שאתה חושב שהוא האוייב. אתה גם לא יכול להעריך מי הוא האוייב. אתה מסוגל לשקול שיקולים הגיוניים. מלחמות לא פורצות מההיגיון של האדם הפשוט אלא משיקולים אחרים. אילו היה היגיון אפשר היה לדעת מי ינצח. אך לא יכולים לדעת מי ינצח. שיקול הדעת הוא של הקברניט. הוא צריך לקבל את העובדות. הוא צריך לשקול יחד עם אנשים".
"בן גוריון", סיפר גבע, "החזיק תמיד אנשים שאינם חושבים באורח דומה. רמטכ"ל וסגן החולקים האחד על רעהו. כדי שאף פעם לא תהיה דעה יחידה. בן גוריון נהג לומר כל המומחים יודעים "להתנבא" על מה שהיה בעבר, לא על מה שיהיה בעתיד. אין מומחים לעתיד. לכן, אני לא לוקח מומחים כדי שיגידו לי מה יהיה. אני לוקח מומחים שיוכלו להגיד לי מה אפשר לעשות".
ראה כשלונות אמ"ן בהערכת הסכנות למדינה
אם אתה מאמין כי אתה הולך בדרך הזאת מתוך בחירה חופשית
אם אתה מרגיש יותר ויותר מעורב בה נפשית
אם אתה שלם עם עצמך, גם אם בנפשך יש לא פעם קרע
אם אתה בטוח שזוהי שליחות יותר מאשר קריירה
אם בתום לב, בינך לבינך, אתה אומר: "כנראה אני באמת ציוני
ואיך שלא תסובבו את זה – המדינה זה אני"…
אם אתה חש שאתה באמת צועד בדרך אחרת
וגם כאשר אתה יושב על הספסל – אתה עדיין בנבחרת
אם אתה מצליח להסתפק גם בשתי שעות שינה ביממה
אם אתה קשור למשפחתך בהמון רגשי אשמה
אם אתה מאמין כי הצבא צועד על קיבתו, אין ברירה,
ובכל זאת אתה מסתפק במנה קרה
אם אתה יודע לעבוד בצוות ולתת לכל אחד הרגשה שהוא שייך
אם אתה אומר לחייליך: "יכולתי להיות אבא שלכם", ובאמת מתכוון לכך
אם אינך מרגיש כמו רועה שאחריו משתרך עדר
אם אף פעם לא אמרת – בלי לבדוק זאת – יהיה בסדר
אם ידעת להשרות בטחון גם כשבתוכך מנקר הספק
אם אינך נבהל לומר למישהו אחר "אתה צודק"
אם הרגשת שגם ללא הפקודה "אחרי!" חייליך יילכו אחריך באש ובמים
וכי גם מאחורי גבך לא יאמרו: "השכל שלו על הכתפיים"
אם נפלת וקמת מספיק פעמים כדי לדעת שאסור לאבד תקווה
אם הרגשת שגם במלחמה, יותר מהאמון חשובה האהבה
אם גם בעיצומו של קרב התעורר בך הספק, וניקר בך ה"שמא"
וידעת שהכוח הוא צודק, גם אם הצדק הוא דילמה
אם ידעת שמי שנראה חזק אינו תמיד חזק והחלש אינו תמיד חלש
אם ידעת שהפחד הוא חלק בלתי נפרד מהצל"ש
אם העץ והואדי והגבעה הם לך לא למכשול אלא לעזר
אם אתה מאמין כי לעולם לא יחליף אותך לא צג המחשב ולא הלייזר
אם בשניות של קבלת החלטות, הרגשת פתאום כמו אדם בחלל
אם אתה יודע כי בשעת הצורך, היית יכול להיות הרמטכ"ל
אם אתה מרגיש כי כוחך הגדול, הוא לא רק לנצח, אלא להתמודד
כי אז אחי ראוי אתה להיקרא: המפקד!
ותודה ליורם טהרלב שהתיר פרסום היצירה והתמונה.
נוכחנו לדעת בימים אלה, כי על צה"ל אפשר לסמוך. אם רק נותנים לו לנצח. הוא למד את לקחי לבנון ואם יתנו לו הוא יחסל את מדינת החמאס האיראנית שבקרבנו.
על המערכת הפוליטית ובראשה שרת החוץ ציפי לבני, שאיפשרו לחמאס להגיע לאיום אסטרטגי כזה, אי אפשר לסמוך.
צריך לעזור לצה"ל לנצח ולעשות ככל הניתן, כדי שהמערכה המדינית לא תוציא מידינו את פירות הניצחון הצפוי.
דובר צה"ל מעלה בימים באתר YOUTUBE סרטונים על פעולותיו במבצע "עופרת יצוקה".
סרטונים אלה מסבירים בפני איזו מערכת מפלצתית צריך צה"ל להתמודד. הנהלת אתר יוטיוב רוצה להסיר סרטונים אלה בטענה שאין לה מספיק כניסות של צופים לסרטונים אלה.
אנא, הפיצו קישור זה לחבריכם בארץ ובחו"ל כך שהדבר יביא לריםוי מספר הנכנסים לאתר ולצה"ל במה עולמית להשמיע את קולו.
(הקישור מצורף לאחר הטקסט האנגלי
תודה.
Friends, please forward
IDF "Israeli Defense Force", the Israeli Army is having a broadcast on U Tube explaining what's going on, and the U Tube wants to remove it by using the excuse as not too many people are logging in.
Please forward this email, so as many people
will log in and the IDF will be able to have its voice heard.
(The link is attached here below)
http://www.youtube.com/user/idfnadesk
:
Thanks.
ראה דגל ישראל כיצירת העם היהודי
http://www.zeevgalili.com/?p=3878
קיבלתי מסר זה בדואל ואני ממהר להעבירו לכולם.
היום שמענו ברדיו הצעה של בחור נחמד שביקש שכל בית יתלה דגל ישראל לאות הזדהות עם תושבי קו העימות בדרום ועם חיילי צה"ל המסכנים חייהם ושוכבים ברגעים אלו בבוץ כדי שאנו נוכל להתכרבל בשמיכות פוך מול התנור בבית.
החלטנו לעשות מעשה ולשלוח אליכם מייל בקשה זה.
נא להפיץ אותו לכמה שיותר אנשים ולצאת החוצה לדקה אחת בגשם ולתלות גם אתם דגל ישראל בגאוה על ביתכם ועל רכבכם.
צוואת ז'בוטינסקי ב"שמשון" ברזל מלך וצחוק"
נער ישראלי מניף דגל מול המוני מפגינים מוסלמים בארה"ב 2.6.10