אי אפשר להבין את משמעות האירוע אתמול בבית הלבן בלי לחזור לשנת 1937 ולתכנית פיל לחלוקת ארץ ישראל.
תכנית פיל הוצעה על ידי ועדה שהקימו הבריטים בראשות לורד ויליאם פיל ומטרתה היתה "לפתור את הסכסוך בין היהודים והערבים". הערבים עדיין לא ידעו שיש "עם פלסטיני". הסכסוך היה בין הישוב היהודי הקטן [400 אלף נפש בלבד] לבין העולם הערבי כולו. אלה שהפכו בעתיד ל"פלסטינים" מנו אז כמיליון בשטח ארץ ישראל משני עברי הירדן
ועדת פיל הציעה לחלק את ארץ ישראל המערבית כך שהשטח הצבוע ירוק במפה יועד עבור המדינה הערבית לערביי ארץ ישראל ויהיה חלק מהמדינה הערבית ממזרח לנהר הירדן – אמירות עבר הירדן ואילו יתרת השטח, הצבוע תכלת, כ-17% מארץ ישראל המערבית נועדה למדינה היהודית. השטח בצבע בז' נועד להשאר בידיים בריטיות. לפי התכנית צריך היה גם להעביר חלק מן הערבים שנועד לשטח המדינה היהודית לשטח הערבי. להערכת הוועדה, כ-225,000 ערבים לעבר הירדן ולמדינה הערבית, וכ-1,250 יהודים למדינה היהודית.
הערבים כמובן התנגדו לכל אחיזה יהודית בארץ ישראל. בצד היהודי היו הרבה חילוקי דעות והרוב היה נגד. בן גוריון שהעיד בפני הוועדה אמר בין היתר: "לא המנדט הוא התנ"ך שלנו, אלא התנ"ך הוא המנדט"
מנהיגות המוסדות כולל דוד בן-גוריון, חיים ויצמן וגולדה מאיר הייתה בעד הצעות ועדת פיל, לפחות בעד הצעת החלוקה. כנגדם עמדה קואליציה של הקומוניסטים ואנשי שמאל (שהיו בעד מדינה דו-לאומית), הדתיים (שהתנגדו לויתור על נחלת אבות), הרוויזיוניסטים, הימין המתון בהנהגת מנחם אוסישקין, .
דוד בן-גוריון, שמח מאד כשקרא את דו"ח הוועדה והיה כאמור בעד קבלת ההצעה והקמת מדינה יהודית מיד. אולם בחר בטקטיקה של התנגדות פומבית לחלוקה כדי שהתכנית תוצג כבריטית וכך לא תגרור התנגדות אוטומטית מצד הערבים, והודיע לשר המושבות כי התנועה הציונית כולה מתנגדת לחלוק
לימים הביע בן גוריון [כך לפי הביוגרפיה שלו פרופסור מיכאל בר זוהר } צער רב על שלא קיבלנו את הצעת החלוקה של ועדת פיל. אילו היתה מוקמת אז מדינה יהודית בחלק קטן של ארץ ישראל ייתכן שניתן היה להציל מיליון או שני מיליון יהודים מציפורני הנאצים. ובשלב מאוחר יותר היתה המדינה מתפשטת כפי שארע בעקבות תכנית החלוקה ב-1947.
לאבו מאזן מגיעה תודה עמוקה מכל חובבי ציון * בהחלטתו לדחות את תכנית טקאמפ ["כלב בן כלב"] ולכרות ברית עם החמאס הוא הרחיק שוב את הסכנה שתקום מדינה פלסטינית * מדינה כזו אם תקום תאיים על ישראל לא רק בטילים ובטרור אלא גם בלחץ של אוכלוסיית עולם שלישי * קווים לדמותה של המדינה שלא תקום
מתנגדי המדינה הפלסטינית מדברים בעיקר על הסכנה הבטחונית – השתלטות החמאס, חבירה לאירן, איומי טילים, פיגועים.
אך קיימת סכנה גדולה במדינה הפלסטינית, גם אם הפלסטינים יכתתו את חרבותיהם לאתים ואת מטעני החבלה למזמרות. זו הסכנה שבשכנותנו תוקם מדינת עולם שלישי. תושבי מדינה זו [שתקלוט אולי מיליונים הקרויים פליטים] יראו במרחק זריקת אבן מדינה פורחת ומשגשגת שקוראים לה ישראל. בעוד הם חיים במדמנה הצפויה והבלתי נמנעת של עולם שלישי.
מה זה "עולם שלישי"
יש כמה דברים המשותפים לכל מדינות העולם השלשי.
* רובן ככולן נשלטות בידי משטרים רודניים מושחתים.
* המשטר המושתח אינו משקיע בתשתיות, בחינוך, ברווחה, בפיתוח ובייצור.
התוצאה היא:
שירותי בריאות עלובים, שיעור תחלואה גבוה, תוחלת חיים נמוכה ושיעור תמותת תינוקות גבוה.
שיעורי ילודה גבוהים, אשר יחד עם תוחלת החיים הנמוכה, יוצרים פלח רחב של אוכלוסייה צעירה.
רמת הכנסה לנפש נמוכה.
אחוזי האבטלה גבוהים מאוד.
שיעורי אלימות גבוהים.
כך בדיוק נראית המדינה הפלסטינית שנקראת עזה.
מדינת עולם שלישי מקצה את המיליארדים הרבים המגיעים אליה (מסיוע מן המדינות העשירות, שזו בעצם דמי חסות לטרוריסטים, מתמלוגי נפט, ממכירת אוצרות טבע) בעיקר לרווחת שיכבה קטנה שמסביב לשליטים. בהעדר השקעה בתשתיות ובחינוך, בלי השקעה בפיתוח ובייצור, אין שום סיכוי למדינות אלה לצאת ממצבן. סיוע של מיליארדים וההכנסות העצמיות נבלעות ברובן לכיסי השליטים. ההמונים נשארים בבערותם, בפיגורם, בסבלם, בעוניים הנצחי.
קו נוסף המאפיין את מדינות העולם השלישי הוא השקעת המשאבים בעיקר למטרות של האדרת השלטון, פיתוחים צבאיים, תוקפנות כלפי מדינות קרובות ורחוקות.
מדינת פלסטין, אם תוקם, לא תהייה שונה מהן בקווי המתאר היסודיים. לכן לא תוקם ואסור שתקום.
פניתי בשעתו למכון לחקר התקשורת במזרח התיכון ( MEMRI) והם העמידו לרשותי מחקר מדעי חסר פניות שנערך על ידי חוקר גרמני Goetz Nordbruch מברלין. הוא התמחה בשפה הערבית וכתב תיזה לתואר השני על הכחשת השואה בתקשורת הערבית.
מן הדוח הזה, המחזיק כשבעים עמודים, עולים הממצאים הבאים:
* הספרים כוללים סטראוטיפים אנטישמיים והסכסוך הנוכחי עם ישראל מקושר למלחמות והתנגשויות דתיות של העבר. .
* הפלסטינים מוגדרים בספרי הלימוד כבעלי תכונות פיסיות המבדילות אותם מזולתם " הגדרה המבוססת על הנחות גזעניות" .
*החינוך הפלסטיני מכוון לפתח תחושת התחייבות לאומה הפלסטינית ולשאיפה להקרבה עצמית.
* ישראל אינה מופיעה על מפות ספרי הלימוד.
* ספרי הלימוד הפלסטינים מתמקדים בעיקר על מה שדרוש לאומה כדי להתמודד עם אויביה. " אין חינוך לבניית אומה על בסיס תהליך השלום" .
שאלה: " חלק גדול של אדמות פלסטיין נתפסו כדי לבנות מושבות (התנחלויות?). איך אנחנו יכולים להתנגד לכך" .
ציור מפת פלסטיין בלי ציון ישראל ומתחתה השאלות:
" ציין שמות הערים בפלסטיין" .
" איזה הוא הישוב הקרוב ביותר למקום מגוריך הנוכחי. איך אפשר להגיע אל הישוב הזה"
" לנשמה האצילית יש שתי מטרות: המוות והשאיפה אליו" .
" צייר מפה של פלסטיין וצייר את גבולותיה" .
" כל ילד פלסטיני שואף למות שהאיד"
על אופיו האמיתי של החינוך הפלסטיני ניתן ללמוד מן הראיון הבא, ששודר בטלוויזיה הפלסטינית. בראיון הופיעו שתי נערות בנות 11, ולאאי ויוסרא. וזהו תוכן הראיון.
מראיין: את דיברת על השהאדה. לדעתך זה דבר יפה?
ולאאי: השהאדה היא דבר יפה מאד מאד. כל בני האדם מייחלים לשהאדה. מה יכול להיות דבר טוב יותר מאשר להגיע לגן עדן?
"השהאדה היא דבר יפה מאד מאד" אומרת הילדה
מראיין : מה עדיף, שלום עם זכויות מלאות לעם הפלסטיני או שהאדה.
ולאאי : אני אקבל את זכותי אחרי שאהיה שהידה. כי אנחנו לא נישאר ילדים לנצח.
המראיין פונה לילדה השנייה, יוסרא, ושואל: את מסכימה עם הדברים האלה?
יוסרא : ברור שהשהאדה היא דבר טוב (מתוק). כי אנחנו לא רוצים את העולם הזה אלא את העולם הבא. מה שיועיל לנו זה לא העולם הזה אלא העולם הבא. ולכן בני הנוער הפלסטינים אינם כמו שאר בני הנוער. יש להם דם חם. ודאי שהם מעדיפים שהאדה. כי הם פלסטינים. הילדים של פלסטין אימצו את הרעיון שזאת שהאדה. ושמוות בשהאדה הוא דבר טוב מאד. כל ילד פלסטיני, בוא נגיד בן 12, אומר: אלוהים הענק לי שהאדה.
אין חדש תחת שמי המזרח התיכון. ההסתה הערבית הנוכחית היא המשך לשיתוף הפעולה שלהם עם הנאצים.
ראה:
אני בצד הימני של המפה
הערבים, לדעתי, למדו מאיתנו. לאט לאט אבל הצליחו.
טוב למות בעד ארצנו
חרדים מקדשים כל חייהם לעולם הבא
המקבילות להבדיל אלפי הבדלות במאמרך
אז מה נלין
בברכה, ארנון שני
.
השבר הסורי אפריקני מתחיל בדרום טורקיה, עובר דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לקניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד לזימבבואה. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ. הוא החל להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים בתהליך שנמשך עד היום. בלשון הגיאולוגים השבר משמעותו שהאזור יושב על שני לוחות טקטוניים שכל תזוזה בהם מביאה בעקבותיה את רעידת האדמה.
– מאת אליקים העצני –
מתוך ההמולה הגדולה מסביב להצהרת בלפור בקעו גם מתוכנו – איך לא? – קולות של ביקורת על קיפוח העם הפלסטיני בהצהרה הזאת.
מדוע ההצהרה מזהה בארץ ישראל רק עם אחד, "העם היהודי", ומבטיחה לו "בית לאומי". בעוד אשר הפלסטינים – שומו שמים – מכונים "עדות לא-יהודיות",
עדה ולא עם? ובהתאם לכך, מדוע ההצהרה מעניקה ליהודים זכות פוליטית-מדינית על הארץ ("בית לאומי"), ולפלסטינים רק "זכויות אזרחיות ודתיות"?
וכל זאת, כאשר בארץ חיו באותה השנה, 1917, למעלה מחצי מיליון ערבים ורק כ- 80.000 יהודים.
התשובה פשוטה: בלפור לא היה נביא. הוא לא היה יכול להתנבא שמספר שנים א ח ר י מתן ההצהרה, הערבים המקומיים יעטו על עצמם תחפושת של עם, ועוד עם שנכחד 2500 שנים לפני כן, הפלישתים.
אפילו אחד מעמודי התווך של גלי צה"ל, רזי ברקאי, כשל בכך. דיברו על כיבוש באר שבע ע"י הפרשים האוסטרלים באותה השנה, 1917, ורזי מצא צורך להוסיף, שהערבים קראו אז לארץ
'פלסטין'. למרבה המזל, המרואיין שלו, איש בקי, תיקן אותו במקום: ב-1917 הערבים טרם שמעו על 'פלסטין'!
ואיך ראו וכינו אז הערבים את עצמם? את התשובה נתן קונגרס האגודות המוסלמיות-נוצריות שהתקיים ב-1919, בהשתתפות נציגים מכל הארץ, במלים אלו:
"אנו רואים ב-'פלסטיין' ( הכוונה לשם האירופי של ארץ-ישראל א.ה.) – "חלק מסוריה הערבית, שממנו מעולם לא היתה מנותקת. אנו מחוברים לסוריה בקשרים לאומיים, דתיים, לשוניים, טבעיים, כלכליים וגיאוגרפיים."
[
פרסום הקלטת עורר סערה ציבורית בישראל ובעולם ונפתחה חקירת מצ"ח. החייל היורה, אלעור עזריה נעצר והובא בפני שופט כבול באזיקים, שהורה לעצור אותו.
לכאורה קיימות רק שתי אפשרויות, שתוצאות החקירה [ואולי המשפט] יכריעו איזו מהן היא הנכונה.
אפשרות האחת היא שהחייל ידע והבין כי מדובר בפצוע אנוש שאינו מסכן איש והרג אדם חסר אונים. האפשרות השנייה היא שהחייל היורה באמת חשב שבמעשהו הוא מציל את עצמו ואת חבריו.