אל תעקור נטוע, לא תצית זרוע

אני בוכה …

שדה שרוף ליד ריבוץ בארי [ צילום ניצן כהן ]

אני בוכה על שדות הקמה,
על שיבולי הזהב,
שעולות בלהבות,
באש השנאה , הקנאה…

שדות הפלא , שגידלום בשממה,
טיפחום בשמחה , באהבה …
עבדו להם, עבודת קודש,
,בזיעת אפיים תוציא לחם׳ .

אל תעקור נטוע ! לא תצית זרוע !
מי יקום נקמת העץ העולה בלהבות ?
מי יספוד לשדה זהב של חיטה ,
שנשרף כליל, שהפך שחור שחור …

אני בוכה , דמעותיי מלוחות ,
אני בוכה , דמעותיי צלולות …
זולגות וזולגות , ולא כבו הלהבות …

לאה אקסר לונץ

על מחברת השיר ראה

קרב הגבורה ביבנאל שכמעט נשכח

 

תגובה 1 בנושא “אל תעקור נטוע, לא תצית זרוע

להגיב על Ruti Eisikowitch לבטל