אם נמצא שלושה כתבי יד, שבהם מופיע הפסוק השגוי הזה נצטרך להסיק שמדובר כאן בהעתקה ממקור מפוקפק * איך להסביר ששלושה ערוצי טלוויזיה התנבאו בסגנון אחד ? * המסקנה: אזרחי ישראל היו נתונים לרשלנות מקצועית הגובלת בפשיעה, שהציגה מציאות לא נכונה * הערות פילולוגיות על כישלון תקשורתי

                                                 – מאת פרופסור רמי ריינר –

"פילולוגיה היא מחקר של טקסטים כתובים, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות, כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת הטקסט, קביעת הנוסח המקורי של טקסט או זיהוי מחברו".
במילים אלו נפתח הערך פילולוגיה ב'ויקיפדיה'.
הכלל הראשון בפילולוגיה
כאדם שהכשרתו היא פילולוגית וכלי עבודתו המרכזי היא פילולוגיה אבקש לחשוף אתכם לכלל אחד פשוט במקצוע זה. הכלל כל כך פשוט, שנדמה לי שאין קורס לכתבי יד ולטקסטים שאיננו נלמד כבר בשיעור השלישי, בסמסטר הראשון.
הכלל אומר כך:
כאשר יש טעות ברורה וזהה בשני כתבי יד, קל וחומר בשלושה, הרי שכתבי היד הללו, באו ממקור אחד. ייתכן שהם תלויים בנוסח ממנו העתיקו כולם. ייתכן גם שהם העתיקו זה מזה.

לדוגמה: בספר שמות, מופיעה לראשונה הפסוקית שתופיע  פעמים רבות במקרא: 'ויאמר אלקים אל משה'.
אם נגלה פסוק זה, בכתב יד בו יופיע באותו מקום 'ויאמר אלקים אל בוז'י '. נוכל ללא ספק לקבוע שלפנינו טעות.
אם נמצא כתב יד שני, גם הוא קדום כמובן, שבו: 'ויאמר אלקים אל ציפי '. נאמר : יש כאן מקריות מוזרה ואולי לא טהורה. גם זו טעות.
אולם אם נמצא שלושה כתבי יד קדומים, איכותיים ככל שיהיו, ובהם אותה טעות ובשלושתם נקרא: 'ויאמר אלקים אל בוז'י ' בפסוק שבו בוודאות היה צריך להיות דווקא 'משה'. הרי לא נסתפק בקביעה שטעות מביכה לפנינו, אלא נקבע ששלושת כתבי היד תלויים זה בזה, העתיקו זה מזה או העתיקו ממקור משותף.
פשוט. לא כן?

                                        דף מכתר ארם צובא [מכון בן צבי]

שלושה ערוצים המתנבאים בסגנון אחד

ומכתבי היד העבשים אל החיים התוססים. בליל הבחירות ישבו כמעט כל אזרחי ישראל, מול מסכי הטלוויזיה, איש על דגלו ואישה לבית אמותיה. איש איש לערוצו, משפחה משפחה למדגמה. היד צופה בערוץ שנבחר ראשון לצפיה. יד מזפזפת בעצבנות לערוץ השכן, שמא ממנו תבוא התשועה,
ובקצב הסמבה, למתחרה השלישי והנה הפלא ופלא: תחזית מוצקה מאין כמוה. שלשה נביאים המתנבאים בלשון כמעט אחת: בשניים תיקו עשרים ושבע, ובאחד איזה יופי, כמה נורא: עשרים ושמונה מול עשרים ושבעה. נפלא.
שלושה נביאים המתנבאים בסגנון אחד וקול אחד. והנבואה חזקה ובהירה, נפתחו השמיים ונראה מראות. עד כדי שאפילו המפסידים, אלו שבימים כתיקונם נוהגים להגיד: 'נחכה לתוצאות האמת' הבינו שהפעם זה אחרת.

הסוף ידוע. אין בדעתי לחזור ככלב השב אל קיאו אל שאלת הטעות אלא לבוא ולהעיר הערה אחת קטנה:
טעויות? ראינו גם ראינו. לגיטמי. ודאי במקצוע סטטיסיטי.
טעות זהה? זהה לחלוטין?! ועוד טעות בוטה שכזו? כאן הרי נכון להפעיל את כלל מס' 1 בפילולוגיה למתחילים. קל וחומר שלש טעויות זהות – מקור אחד להם. לא כן?

משה ולוחות הברית ציור של גוזה דה ריברה

השמיים לביבי והארץ לבוז'י

אם מדגם אחד היה קורא בקול גדול השמיים לביבי והארץ לבוז'י וחברו היה קורא כנגדו לא, כי בני החי ובנך המת, ושלישי היה זועק למולם: גזורו את הילד החי לשניים וגם לי גם לך לא יהיה, כי עתה החרשתי.
אבל לא כך היו פני הדברים. הטעות ברורה ומה שחשוב ומבהיל מכך היא הייתה זהה בשלושת הערוצים.
ובמילים אחרות: ישנה סיבה טובה לחשוד, עם כל הזהירות הנדרשת במעבר מכתבי היד אל החיים וסאונם, שהייתה תלות הדדית בין מכוני המחקר הכאילו נפרדים. או בין ערוצי התקשורת השונים. או בין כל הללו גם יחד. ותלות זו הביאה לתוצאת המדגם הכל כך מופרכת מחד, והכל כך אחידה וזהה עד כלות.
המדגם הוא סוג של בידור, הוא סוג של ריאליטי. אין לו שום השפעה על המציאות ובתוך שעות מתבררות תוצאות האמת והמדגם וערכיו בטל מאליו (ורק זכרונות כואבים מחוייכים, כמו נאומי מנצחים מדגמיים, פתטיים עד בלי די, נשארים בזיכרון הקולקטיבי).
מכיוון שכך, הרי אין כל כך טעם לעסוק בו אלא להעניק חיוך של הבנה לעמיתיך בקמפוס, שתחום עיסוקם נושק במחקרים מסוג זה.

רשלנות מקצועית הגובלת בפשיעה
אולם כאן הסיפור שונה. אותם מכוני מחקר, אותם ערוצי תקשורת, הם שסיפקו לנו מידע לאורך כל מערכת הבחירות. מידע שעל פיו רבים מאזרחי ישראל, כולל כותב שורות אלה, קבעו את בחירתם. אם לא בחירה אסטרטגית אזי לפחות טקטית.
והנה באופן מפתיע כולם שידרו אותו גל לאורך מערכת הבחירות. ישנה הסתברות רבה שאלה שהיו מתואמים במדגם היו מתואמים גם בסקרים השונים. אין פלא אפוא, שתוצאות הסקרים היו קרובים זה לזה לאורך כל הדרך ושידרו על אותו גל.
אם הלוגיקה הזו נכונה, הרי שאזרחי ישראל היו נתונים בחודשיים שלושה האחרונים לרשלנות מקצועית הגובלת בפשיעה. וזו גרמה לכולם לנתח מציאות שלא הייתה נכונה אפילו לזמנה, אפילו לרגע ביצועה.

ביבי אינו קוסם
ביבי כנראה אינו קוסם שהעביר שבעה, שמונה תשעה ואולי יותר מנדטים ברגע האחרון אליו. סביר בעיני יותר שהתמונה הייתה עקומה לאורך כל הדרך. כי היא נשענה על מקורות מידע מצומצמים בהרבה מאשר הם הוצגו כלפי חוץ, שהרי צריך לחסוך בהוצאות: המצב הכלכלי הרי נורא.
האם לא כדאי שאזרחי ישראל יהיו חשופים קצת גם למדעי הרוח? קצת פילולוגיה הנרכשת בחוגים ללימודים קלאסיים, תלמוד או מקרא וכו' יכולה להאיר עיניים עייפות ולראות גם אם תמונה לא נחמדה, הרי שלפחות קרובה קצת יותר אל האמת.
——————————
פרופ' רמי ריינר מלמד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. מחקריו עוסקים בחקר פרשנות התלמוד ותולדות ההלכה בימי הביניים.

רמי ריינר [ צילום: סמדר ברגמן]

סיפורו המופלא של גר הצדק דודו של גנרל נאצי

http://www.zeevgalili.com/2009/03/1765

 התלבטויותיו של שומר מצוות שפוי בשאלה של הדרת נשים

http://www.zeevgalili.com/2012/02/16339

המצבות של פצצת הזמן היהודית

http://www.zeevgalili.com/2005/04/268