השאלות הקשות ליאיר לפיד בפרשת מילצ'ן

                                          – מאת אלי ציפורי, "גלובס" –

מדוע לפיד לא מגלה לציבור מה טיב יחסיו עם ארנון מילצ'ן * איך מסביר לפיד  שאיש מבכירי האוצר אינו זוכר ואינו מכיר שום פנייה להארכת חוק מילצ'ן * מדוע הוא לא גלגל את מילצ'ן מהמדרגות והפנה אותו לגורמי המקצוע באוצר, על רקע יחסיו החבריים עם המיליארדר?* מדוע לא פסל עצמו נוכח חברותו עם מילצ'ן

 

הגיעה העת שיאיר לפיד יספק תשובות לציבור, יפסיק להסתתר מאחורי תדרוכים לחבריו בתקשורת ולשלוח את נאמניו להתראיין במקומו. הגיע הזמן שלפיד יפסיק להסתתר מאחורי הודעות לעיתונים. ענייני ההתחמקות של לפיד משאלות קשות מתחדדים על רקע עדותו התמוהה מאוד במשטרה על "חוק מילצ'ן" ועל רקע שאיפתו להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהחליפו.

לפיד מנסה לשווק את עצמו כשומר הקופה הציבורית, כשומר האינטרס הציבורי, כמגן אנושי מפני שחיתות שלטונית וכמי שלא נשבר בפני לחצים. התדמית הזאת לא ממש מסתדרת עם העובדות בעניין חוק מילצ'ן. היא גם לא מסתדרת עם הרקורד של לפיד במשרד האוצר.

הוא הרי זה שגרם נזק של מיליארדי שקלים בהכנסות ממס, כשסירב למכור את השליטה בחברת כיל לחברת פוטאש הקנדית מטעמים פופוליסטיים של "אינטרסים לאומיים" ורצון לקבל מחיאות כפיים מהתקשורת. לפיד העדיף את תדמיתו התקשורתית על פני האינטרס הציבורי, והמדינה הפסידה בענק. כשכתבתי שוב ושוב על הנזק שגרם לפיד לקופת המדינה, הוא ממש לא אהב את הזה וניסה, כהרגלו, בעקיפין, לשנות את התמונה. בנושא מילצ'ן הוא דווקא די מצליח, אבל יש כמה שאלות קשות על התנהלותו, שלפחות אותן הוא לא יצליח להעלים:

מדוע לפיד לא נותן גילוי מלא לציבור (הרי הוא מאמין גדול לכאורה בשקיפות) על טיב יחסיו עם ארנון מילצ'ן, במיוחד לאחר שהאחרון הגדיר את יחסיו עמו "חבריים מאוד", אפילו חבריים יותר מיחסיו עם נתניהו? האם הוא קיבל ממנו טובות הנאה, גם כאזרח וכאיש תקשורת? האם היה ביניהם שיתוף עסקי מכל סוג שהוא? האם הוא או מי מאנשיו נפגש עם מילצ'ן בתקופת כהונתו כשר האוצר? ואם כן, ועל פי הפרסומים לפיד אכן נפגש עם מילצ'ן בתקופת כהונתו כשר האוצר בנוגע להארכת חוק מילצ'ן, מדוע לפיד "נזכר" בכך רק כעת?

איך מסביר לפיד את העובדה שאיש מעובדיהם הבכירים של משרד האוצר ורשות המסים בתקופת כהונתו כשר האוצר אינו זוכר ואינו מכיר שום פנייה להארכת חוק מילצ'ן, ובוודאי לא זוכר שום דיון בנושא ולחצים שהופעלו כדי להאריך את החוק? מדוע לפיד מדחיק את העובדה שהארכת החוק לא נולדה סתם כך, אלא הייתה אופציה שנכתבה שחור על גבי לבן בחוק המקורי, והרי טבעה של אופציה היא הניסיון לממש? (בלי כל קשר, החוק בפני עצמו הוא שערורייה).

וחמור מכול: לפיד חייב להסביר לציבור מדוע לא פסל את עצמו לעסוק בעניינו של חברו מילצ'ן, מדוע השאיר את העניין בינו לבין מילצ'ן ולא שיתף את בכירי האוצר, ומדוע, לפי הפרסומים (שלו או של המשטרה או של שניהם גם יחד), הזמין אליו את מילצ'ן לפגישה במשרד האוצר ,יחד עם רפרנטית (!) ולא עם בכירי האוצר.

לפיד מציג את עצמו כמגן  שחיתות שלטונית, אז מדוע הוא לא גלגל את מילצ'ן מהמדרגות והפנה אותו לגורמי המקצוע באוצר, על רקע יחסיו החבריים עם המיליארדר? ומדוע התקשורת מוחאת לו כעת כפיים על התנהלותו המוזרה ובכירי התקשורת יוצאים להגנתו, כאילו הם משרד יחסי הציבור שלו?

מה טיב יחסיו של לפיד אם בכירי התקשורת? והכוונה היא לא רק לקבוצת "ידיעות אחרונות" שבה עבד, אלא גם לחבריו בערוץ 2 ולחלק מעיתונאי ערוץ 10. מדוע הוא זוכה ליחס מלטף, מחמם, ללא שום ספקנות בריאה? הדבר ניכר היטב בהצנעת פרשת יעקב פרי, שנחשפה ע"י עמרי אסנהיים ב"עובדה", וניכר גם בקניית גרסתו של לפיד בשיחות רקע על עדותו במשטרה ועל גבורתו העילאית ועמידתו ללא חת בפני הלחצים. לפעמים נדמה שכמה וכמה עיתונאים בכירים פשוט עובדים בשביל לפיד ולמען בחירתו והפכו אותו ואת מפלגתו לאתרוג החדש. זה לא סוד גדול שלפיד מקפיד לשמור על קשר טוב עם חבריו מהתקשורת ומנסה לסרס מאחורי הקלעים כל ביקורת עליו. ראו את המתקפה על תחקיר "עובדה". לזכותו ייאמר שהוא די מצליח.
מדוע התקשורת ביקרה כל-כך, ובאובססיביות רבה כל-כך, את יחסי שר האוצר משה כחלון עם קובי מימון, בעוד שהיחסים הקרובים בין לפיד ומילצ'ן לא ממש עלו לדיון ציבורי?
האם המשטרה הזמינה את לפיד לתת עדות על הארכת חוק מילצ'ן או שלפיד הזמין את עצמו לתת עדות, המוגדרת בפרסומים "עדות מפתח"?
האם לפיד יכול לאשר את ההערכות שעו"ד פיני רובין, יוזם החוק המקורי, הוא זה שפנה לשכנע את האוצר ורשות המסים להאריך את החוק?

כאמור, יחסיו של לפיד עם התקשורת הם מצוינים. הוא תמיד ידע איך להאדיר את עצמו ואת פועלו כשר האוצר. אז מדוע לאחר שבלם לכאורה את הארכת החוק, כיוון שזה "לא עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי", לפיד לא טרח לעדכן את התקשורת על פעילותו המופלאה (בציניות כמובן) "למען האינטרס הלאומי"?

האם לפיד סיפר לחוקרים שהניסיונות של רשות המסים, גם בתקופתו כשר האוצר, להביא לביטול הפטור על דיווח לתושבים חוזרים נתקל בסירובו של משרד הקליטה ולא צלח?
האם לפיד יכול להסביר את הקשר, לכאורה, בין העובדות הבאות: מירב לפידות, היום דוברת המשטרה, הובאה על ידיו, בתקופת כהונתו כשר האוצר, כדי לשמש כדוברת משרד האוצר. לפידות הביעה בעבר את תמיכתה הפוליטית הבלתי מסויגת בלפיד, בברית שלו בזמנו עם נפתלי בנט, וכתבה: "אנחנו איתך עד הסוף… נבחר בכם שוב ושוב… ההצלחה שלכם (של יש עתיד) היא ההצלחה שלנו לשינוי אמיתי ולסיכוי אמיתי לחיות שפוי במדינה שלנו". ביומיים האחרונים יש שפע של עדויות והדלפות שהמשטרה מאמצת במלואה את גרסת לפיד נגד נתניהו. האם כל החיבורים הללו הם רק יד המקרה או שלפידות ממשיכה לשרת את האינטרסים של לפיד גם בכובעה כדוברת המשטרה?

מאמר זה הופיע בעתיון הכלכלי "גלובס" ומתפרסם כאן ברשות המחבר 

eli@globes.co.il

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001224166

פורסם בקטגוריה לפיד, שחיתות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות בנושא השאלות הקשות ליאיר לפיד בפרשת מילצ'ן

  1. מאת Avi Harel‏:

    עוד לא אבדה תקוות-נו
    התקווה בתיק אלפ-יים

  2. מאת נילי דיסקין‏:

    הי זאב. אני מרגישה שאנחנו מנהלים דו שיח של חרשים. שוב אני חוזרת על דברי. במדינה דמוקרטית ה"מנהל" של מפלגה כלשהי לא כל כך חשוב או יותר נכון בלי העושים איתו במלאכה – אין לו קיום מאידך גיסא הוא יכול לנהל טוב גם אם כל אחד מצוות עובדיו חזק ואפילו עולה עליו בתחומו הספציפי.נכון שאם וכאשר הוא פועל בצורה לא הולמת – חייבים להתייחס לכך. אבל האם אכן זו המציאות .? הרי אפילו אתה לא טוען כך אלא מעלה השערות קונספירטיביות חסרות בסיס. ה"נבחרת " של יאיר לפיד אינה מורכבת מנמושות כמו אלו שמלקקות בצורה פתטית לנתניהו. כל אחד מחברי "יש עתיד " הפעילים , בא עם רקורד מוכח מעשייתו בעבר. הדחתו או "התפוטרותו" של יעקב פרי מעידה כאלף עדים שיש במפלגה הזאת אפס סובלנות לשחיתות אפילו אם היא מימים עברו , או מינורית ואינה נוגעת לתפקוד שבא אחריה. זה מתייחס גם לניפוח העדות של לפיד במשטרה כאילו אין כל כך הרבה עדויות אחרות וכאילו היא הנושא המרכזי . כל זה רק מפני שיאיר לפיד צובר תאוצה פוליטית בצד שמנוגד לצד שבו אתה תומך. אצלי אתה חשוד כאדם עם אג'נדה שמוציא מעצמו תגובה "פבלובית" כל אימת שמושא תמיכתו מותקף , בצורה שמעוותת את המציאות. גם אם יאיר לפיד היה חברו של מילצ'ן( חבר אמיתי. לא חבר ש"סוחט" טובות הנאה בשכר חברותו כשאנחנו משלמים את הנזק.),אין כאן , לדעתי , שום דבר לא תקין.
    כל הנסיונות ללחוץ שוב ושוב על מקש התעמולה שרושם " רוצים להחליף את השלטון בכל מחיר גם לא בקלפי ", לא עושה שום רושם. יודע למה ? כי במדינה דמוקרטית הפגנות , כתבות באמצעי תקשורת שונים , ביקורת על שחיתות ,והרבה "רעש" כנגד השליט אם יש חשד לשחיתותו ולדבקותו באמת היא לא רק זכות , אלא חובה !
    היא בוודאי חובה או זכות לגיטימית. שלא כמו החלפת ראש ממשלה מכהן באמצעות רצח. ואני לא מדברת על נובמבר 1995 אלא על מאי .. נילי דיסקין1996

    • מאת זאב גלילי‏:

      עם מישהו לא מסכים עמך זה שיח של חרשים?
      ההבדל ביני לבינך הוא שכאיש תקשורת מגיל 14 ועד שיבה אני מכיר את הנפשות הפועלות.
      אם היית מאזינה עכשיו לגלי צה"ל לתכנית היחידה שאינה בזרם הכללי [תכניתו של אראל סגל] היית לומדת ששלושה שרים מ"יש עתיד" הזרימו לידיעות אחרונות כארבעה מיליוני שקלים תמורת כתבות אוהדות, פרסום ספריהם וכו'.
      עבדתי 30 שנה בידיעות אחרונות ויש לי מידע על קשרים כאלה גם בתקופה שיחסית לתקופת נוני מוזס היתה תקופה של טוהר מידות.
      דוגמא אחת: כששמעון פרס היה שר התקשורת הוא העניק לידיעות אחרונות במתנה מערכת טלפונית בתקופה בה עברו מן הבנין הישן לבנין החדש. האם שמעת שמישהו נחקר עלכך.

      אני מכיר מקרוב עשרות פרשיות כאלה שבהן נחשד נתניהו.
      אני תומך בנתניהו [תוך ידיעת מגרעותיו] כי לדעתי הוא באמת האדם המתאים ביותר לנהל את המדינה היום ואיני רואה באופק מחליף.
      לעומת זאת מתוך דברייך אני רואה את שטיפת המוח שעשתה התקשורת גם לאדם משכיל ואינטליגנטי כמוך.
      זאב גלילי

  3. מאת נילי דיסקין‏:

    הי זאב. דו שיח החרשים אליו התכוונתי אינו מפני שאינך מסכים עם דעתי באופן כללי. הוא נוגע , נקודתית, בשאלה אם מדברים על מנהיג כדמות כריזמתית ככל שתהיה – יחידה , או כחלק ממערך פוליטי שלם של מנהיגות.

    • מאת זאב גלילי‏:

      מנהיגים גדולים מחוללים היסטוריה. צ'רצ'יל היה מנהיג גדול. המערך הפוליטי סביבו היה מוכן להגיע להסכם עם היטלר. המערך הפוליטי סביב בן גוריון התנגד להכרזת המדינה. בין בן גוריון לנתניהו היו כמה ראשי ממשלה חזקים, גולדה [וגם לוי אשכןל במידת מה] שמיר. שרת היה סמרטוט, ברק היה לא נורמלי אולמרט היה מוכשר אבל עם מעטפות כסף שם השוחד היה במזומנים
      ז.ג.

  4. מאת נילי דיסקין‏:

    הי זאב. אני הייתי מאד נזהרת מלהשוות את בן-גוריון או צ'רצ'יל לנתניהו. לא בגלל שטיפת מוח תקשורתית שעברתי , כדבריך , אלא מפני שהם באמת ראו עצמם משרתי העם , ולא משרתי עצמם.
    גם אם לשיטתך ,בקדנציות הראשונות שלו נתניהו היה מנהיג מהסוג הנ"ל, נראה לי שבקדנציה האחרונה הוא כבר לא. קוראים לזה "שכרון הכוח". או בשפת הרחוב "השתן עלה לו לראש". על כך מעידים גם אנשים שחושבים כמוך לגבי שתי הקדנציות הראשונות שלו.
    באשר ל"ניתוח" שלך את המנהיגים מאז בן-גוריון ועד היום. נראה לי ש"נפלת" לבור של דיבור לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.נילי דיסקין

    • מאת זאב גלילי‏:

      כבר עניתי לך באריכות. עכשיו יצא ספר של תום שגב על בן גוריון [הופיע במוסף הארץ בשבת האחרונה] המראה שגם בן גוריון לא היה טלית שכולה תכלת. צ'רצ'יל היה שתיין כפייתי באמצע המלחמה הסתבך בחובות בגלל השקעות במניות ויצא מזה בקושי.
      ז.ג.

  5. מאת נילי דיסקין‏:

    הי זאב. עוד משהו שרציתי לכתוב ושכחתי. גולדה מאיר אמרה פעם שלא נסלח לאוייבינו על שגרמו לבנינו להרוג, או משהו כזה , האם אתה סולח לנתניהו על ההשחתה של כל כך הרבה מקורבים ? של כמעט כל מי שסבב אותו ?. ואנא אל תזלזל באינטליגנציה שלי ותאמר שהם אלה שפשעו. בכולנו יש את החלק החמדן. הניתן להשחתה.אני רואה בסיפור האינדיאני , לכן , סיפור מכונן. הוא מספר על סבא שאמר לנכדו שבכל אדם נאבקים זה בזה שני זאבים. הזאב הטוב והזאב הרע. כשהנכד שאל מי מנצח בסוף. הסבא אמר לו :"זה שאותו אתה מאכיל ". ונתניהו האכיל , לצערי , את הזאב הרע. נילי דיסקין נילי

    • מאת זאב גלילי‏:

      היי נילי,
      אין צורך ללכת לאינדיאנים. יש לנו משלנו, היצר הטוב והיצר הרע. זה נידון בהרחבה על ידי חז"ל ואילו בעל התניא אומר כי, יש שתי נפשות, אחת נפש בהמית והשנייה היא הנפש האלוקית. והיצר הרע מקורו בנפש הבהמית. היצר הטוב מבוסס בעיקרו על המחשבה והמוח, ואילו היצר הרע מבטא את האמוציות והרגשות הספונטניים שעמם האדם נולד, שמטבעו נמשך האדם לתאוות גשמיות וגופניות.

      ולגבי שאלתך. במהלך הקריירה שלי הכרתי פוליטיקאים רבים. אני מכיר את נתניהו מכמה פגישות הכרתי הרבה יותר טוב את שמעון פרס מפגישות רבות [ולא חשוב ברגע זה על איזה רקע]. אין ספק שנתניהו נהנתן. אבל לדעתי הוא לא מושחת. פרס היה גם נהנתן וגם מושחת. אפלטון אומר בויכוח עם הסופיסטים שהדרך היעילה בפוליטיקה היא להתנהג כרשע ולהחשב צדיק. הייתי אמר שפרס נהג כך – ונתניהו להפך.
      חז"ל אומרים כי אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופה של שרצים תלויה מאחוריו. מתוך הכרות ולימוד אני יכול לומר שמספר הפוליטיקאים שהיו נקיי כפיים הם מיעוט קטן. שמיר היה כזה למשל וגם בגין. אך אם אפשר היה להוציא מקברם את בגין ואת שמיר הייתי בוחר בשמיר. [ואת בגין הכרתי יותר מכל היתר כי כעיתונאי מתחיל ליוויתי אותו שנה שלמה במסע בחירות] ואיני רוצה לפרט.

      כאשר יש היום עליהום כזה על נתניהו השיקול שלי הוא מה טוב למדינת ישראל. התקשורת הפכה אותו למפלצת אך הוא למיטב הכרתי האיש שעומד כסכר של ברזל מול הצונאמי המאיים עלינו. כל מי שיחליף אותו – לפי המועמדים שיש היום – יהיה פלות טוב ממנו ולא ברור אם פחות נהנתן או פחות נחשד.
      גבאי למשל עשה כחמישים מיליון שקל בעבודב ב"בזק" משך 4 שנים. את בטוחה שאם תיפתח חקירת משטרה לא ימצאו משהו עליו?
      לפיד הוא אדם חסר ידע חסר כישורים וכבר מריחים עכשיו את האפשרות שקשריו עם מילצ'ן היו מאד חשודים.
      זו הסיבה למה שכתבתי. ואם לא שכנעתי אז צדיקים באמונתם יחיו.
      זאב
      נ.ב.
      אין לי זמן לעבור על מה שכתבתי ואני מתנצל על פליטות הקולמוס שודאי יש

  6. מאת נילי דיסקין‏:

    הי זאב. יחי ההבדל הדק. חז"ל דיברו על מנהיג שקופת שרצים תלויה לו מאחוריו. גם אליבא דחז"ל לא מדובר על מנהיג שקופת שרצים תלויה לו מלפניו. זה מה שקרה עם אולמרט וזה מה שקרה עם דרעי , שהתנהלותו בהווה שבו "קופת השרצים יעני מאחוריו", מעידה לכאורה שהמעידה לא היתה חד-פעמית ושהיא כנראה גם מלפניו.. הרציונל של קופת השרצים מאחור הוא היכולת להבין שיש באדם גם יצר טוב וגם יצר רע. הייחוד של הסיפור האינדיאני הוא שהוא לא מתייחס לעבר ( שבעניינו אתה כנראה צודק ) אלא צופה פני עתיד.אז נכון שהנבואה ניתנה לשוטים ( למרות הטוענים שתקופתנו היא תקופת בית שלישי ), אבל ביום הבחירות אנחנו בעצם נדרשים לנבא.
    מהכירות אישית יש רבים בין הפלשתינאים שנפשם נקעה מהסכסוך והם רוצים לחיות בשלווה ולהביא פרנסה למשפחתם. לא כל כך שומעים אותם כי הם מפחדים מהמיעוט הקיצוני , הטרוריסטי. לא ראיתי אצל נתניהו את "בקש שלום ורודפהו" . ראיתי יותר יציאת ידי חובה , ופזילה ימינה. אני מסכימה איתך שאנחנו "וילה בג'ונגל" אבל לא מסכימה עם דעתך שרק נתניהו יכול להנהיג אותנו לעת כזאת. לדעתי ,אם יישאר בתפקיד לא יהיה יותר את מי או את מה להנהיג. נילי….

    • מאת זאב גלילי‏:

      בענין נתניהו כבר אמרתי כי לדעתי ולידיעתי הוא נהנתן ולא מושחת. ולדעתי במציאות הנוכחית אין לו תחליף.
      בענין ערביי ארץ ישראל איני יודע אם קראת את המאמר ששלחתי לך. יש בסיכומו תקווה לשינוי המציאות ולא בדרך ההזויה של שתי מדינות לשני עמים. עכשיו הופיעה בערוץ הראשון צעירה ערביה מקסימה עובדת משרד החוץ בטורקיה השואפת להיות שגרירה ישראלית במדינה כלשהי. היא מסמלת את השינוי הצפוי שידרוש שנים, מזכירה את לוסי האריש ועד ערבים שאני מכיר. מאידך מכאן ועד המסקנה שרק מיעוט קטן בין הערבים הוא ג'יהאדיסטי והיתר רודפי שלום זו מישאלת לב לא ריאלית.
      זאב

השאר תגובה