משה ברלין עיבד ניגון עתיק לזכר הנספים באסון מירון 1911

"אני מתכוון להשמיע את הניגון כמנהג קבוע בהתוועדות של ל"ג בעומר, ליד הציון של רבי יוחנן הסנדלר" * העיבוד נעשה על  פי ניגון שהושר בישיבת חברון לפני טבח 1929* ברלין [מוסא] הושפע מסיפור המפולת 1911 ב"בריחה מצפת"

 

כשהחלה מכונת הדפוס הדיגיטלית לפלוט את כרכי ספרי "בריחה מצפת" ידעתי כי אחד הראשונים להם אשלח את הספר יהיה ידידי משה (מוסא) ברלין.

מוסא קיבל לידיו את הספר ערב פסח. הוא סיפר לי כי הספר כל כך משך את לבו עד שהתכוון "לגמוע אותו בנשימה אחת", למרות עמל החג המתקרב. הוא אף ביקש לעשות "סיום" לספר,  דבר שהיה משחרר אותו מן הצום של ערב פסח (תענית בכורות) בהיותו  בן בכור להוריו. אך הדבר לא נסתייע בידו. לאחר שקרא את הספר אמר לי:

מודעת בריחה מצפת, דף מכירה

"אם תרשה לי לשלב כמה  מן הסיפורים שבספר עם ניגון מתאים, אכלול אותו בהופעות שלי. וייתכן שנשתמש בהם כבר בפסטיבל צפת הקרוב. לאחר שהכרתי מן הספר את סבך משה רויזנטאל ז"ל, שנספה באסון המפולת במירון, ואף לפני כן, עלה בדעתי להקדיש לו ניגון מיוחד כמייצג הנספים במפולת.

"אני מתכוון להמשיך בכך כמנהג קבוע בהתוועדות של ל"ג בעומר, ליד הציון של רבי יוחנן הסנדלר. במקום זה מזכירים אישים רבים הקשורים למירון, קושרים להם סיפורים וניגונים (כך גם עוברת המסורת). בעקבות ספרך נראה לי כחוב של כבוד להזכיר גם את הנספים במפולת, דבר שלא נעשה מעולם".

לאחר חיפושים והתלבטויות בחר מוסא ברלין בניגון חינדהלה שהושר בישיבת חברון  בתקופה ששכנה בעיר חברון לפני הפוגרום [בשנת 1929, בשיאם של מאורעות תרפ"ט, ערבים תושבי חברון טבחו ביהודי העיר. בטבח נרצחו 59 יהודים ועוד שמונה מתו מפצעיהם מאוחר יותר. 44 נפצעו קשה ו-21 נפצעו קל.]

יש בניגון זה שילוב של תוגה, כאילו תחושת הפוגרום המתקרב, ושמחה העולה על גדותיה. "התלהבתי מן הניגון הזה", אמר לי מוסא, "כי הוא ישראלי, הוא חלוצי, הוא גלילי והוא חסידי".

על גלגוליו של הניגון ראה מאמר באתר עונ"ש והסבר של אליהו הכהן http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/09/blog-post_26.html.

ולהלן העיבוד של מוסה ברלין לניגון העתיק-חדש.

.

לאחר שסיים את מלאכת העיבוד אמר לי מוסה: "בזכות הסיפור והניגון נפרע חוב של כבוד לנאמני מירון שמסרו נפשם על ההילולא ונקברו בסמוך לקברו של ר' יוחנן. ויהי רצון שיעלו הקולות לרצון וישפיעו לנו מכל טוב".

גדול הכליזמרים בישראל

מוסה הוא "גדול הכליזמרים בישראל". כך קבע פרופסור אדווין סרוסי, ראש המכון לחקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים. הדברים נכתבו במבוא לספר "מסורת הכליזמרים בישראל".http://www.zeevgalili.com/2008/10/777

ספר זה הוא מחקר מונומנטלי על התפתחות הכליזמר בארץ ישראל. החוקרים הקדישו עשרות שנים כדי לעקוב אחר מוסה ברלין והתפתחותו, הקליטו את ניגוניו וראיינו אותו. ובעצם ביססו על יצירתו ואישיותו את התיזה בדבר מסורת הכליזמרים הארצישראלית, שהוא נושא הלפיד האחרון שלה. לפי המחקר הזה  התפתח הכליזמר הארצישראלי סביב ההילולות במירון אליהם זרמו כל השנים נגני כליזמר מכל העולם. מוסה ששאב הרבה ממירון ומן הכליזמר האגדי אברהם סגל העשיר את הרפרטואר הארצישראלי בהשפעות מקרליבך, גיורא פיידמן וגם מן הזמר הארצישראלי של תנועת התחייה.

ציון הקבר של ר' יוחנן הסנדלר

ר' יוחנן הסנדלר היה תלמידו של ר' עקיבא. על פי ספרי היוחסין, הוא צאצא של דוד המלך  דרך אב סבו הלל הזקן ורש"י הוא צאצאו. קברו של רבי יוחנן  הסנדלר שוכן בהר מירון, ורבים העולים על הקבר, ביום כ"ט בתמוז, הוא יום פטירת צאצאו רש"י. במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו, בשעה שתיים בלילה.

ראה גם

שירי מולדת בנוסח כליזמר

 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה כליזמר, צפת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה