לינדנשטראוס, אתה בטח יכול לעשות זאת טוב יותר

"]

מספרים כי מבקר התרבות המיתולוגי של עיתון"הארץ", חיים גמזו, נשא הרצאה בחדרה על נגינתו של יאשה חפץ, מגדולי הכנרים בעולם.

זה היה בימים שחדרה הייתה מושבה כפרית וקהל המאזינים היה מורכב מאיכרים שוחרי תרבות.

חיים גמזו נהג בהרצאותיו לקטול את מבוקריו, ואפרים קישון הכניס לשפה העברית פועל חדש: לגמוז. דהיינו לקטול.

באותה הרצאה קטל גמזו כרגיל את האמן הבינלאומי. ואז קם אחד המאזינים ואמר בזו הלשון: אדון גמזו. מה אתה מבקר את יאשה חפץ? אתה יכול לנגן יותר טוב?

איני יודע אם זהו סיפור אמיתי או אגדה אורבנית. אך בסיפור הזה יש לקח חשוב גם לימינו.

המבקר שהפך למבוקר

הנה למשל מבקר הקולנוע של "הארץ", אורי קליין, ביקש לראיין את הבמאי יוסי סידר [שסרטו "הערת שוליים" היה מועמד לאוסקר].

במקום לענות לשאלותיו של המבקר המלומד העדיף הבמאי סידר להטיח בפניו מלים קשות.

קליין כתב בשעתו כי סידר הוא "אמן הליכה בין הטיפות" וסידר הטיח בפניו : ולמה לך מותר להישאר יבש.

על דבריו של קליין לקולנוענים צעירים כי עליהם לגלות תעוזה, "סידר ממני לדעת מאיזה ניסיון אישי שלי תבעתי תעוזה מהקולנוענים הצעירים".

וסידר המשיך להטיח במבקר: מה האמירה שלך, מה האג'נדה שלך, האם לקחת על עצמך אי פעם סיכונים כמו שבמאי קולנוע צעיר לוקח על עצמו? ועוד ועוד.

בקצרה: אורי קליין יצא בלי ראיון ואפילו לא חצי תאוותו בידו. את המשכורת שהוא מקבל מ"הארץ" הצדיק בתיאור דבריו של סידר ובהתגוננותו מביקורתו.

ומכאן למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ולביקורתו על השריפה בכרמל.

אילו אתה היית

יש בהחלט מקום לשאול את מר לינדנשטראוס:

• אם אתה ראש ממשלה, האם בשיטת הממשל הקיימת היית מצליח להקים קואליציה טובה יותר? בוחר בשרים מוכשרים יותר? עומד בלחצים של דרישות סקטוריאליות מימין ומשמאל?
• אם אתה שר האוצר. האם היה לך מספיק כסף להקציב גם לכבאים וגם לחרדים, וגם לערבים וגם לדורשי צדק חברתי וגם וגם וגם…
• אם אתה שר הפנים היית מצליח לחולל את הרפורמה ההכרחית כדי להפוך את מכבי האש לגוף שימלא את יעודו?

אינני שואל אם היית קצין משטרה, או מפכ"ל משטרה או כבאי – האם היית מבצע את תפקידם טוב יותר. כאן בהחלט יש מקום לביקורתך דקדקנית.

אך ממבקר שתפס את הפוזה של מייסר ומוכיח בעם אפשר היה לדרוש יתר העמקה בשורשי הבעיה.

ריקבונה של מערכת

מערכת הכבאות במדינה רקובה. אוסף של אוליגרכיות קטנות בישובים רבים. חבר מביא חבר. בן משפחה מגייס בן משפחה. רשויות מקומיות מושחתות עושות בכסף כבתוך שלהן. מחלקות משכורות עתק. שום כסף שתזרים לשם לא ישנה את המצב.

כי כל האוליגרכיות במדינה הן מוצבים מבוצרים שאי אפשר לפרוץ לתוכן.
בשם אוליגרכיה אני מכנה קבוצת כוח שיש לה תפקיד ממלכתי או כלכלי להשגת מטרה לאומית והפועלת בעיקר לטובת חבריה.

מכבי האש אינם היחידים. כאלה הם הבנקים, עובדי הנמלים, הרכבות ושדות התעופה, מפעלי המים, חברת החשמל והרשימה ארוכה.

האביר המגן על המבצרים האלה, האוכלים כל חלקה טובה במדינה, הוא אדם שכלל לא הוזכר בדו"ח שלך – מזכיר ההסתדרות עופר עיני. לא עייני האיש אלא עייני כמייצג השיטה.

מכבי האש הוא המקרה החמור מכולם, בעוד האוליגרכיות האחרות עולות לנו רק בדמים מכבי האש עלו לנו הפעם בדם.

גם מבקר אינו חסין ביקורת

יש מקום לבקר את פעולתו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס באיזו מידה הוא עצמו מקיים את חוק מבקר המדינה.

סעיף 7 של החוק קובע כי "תוך תקופת כהונתו לא יהיה המבקר פעיל בחיים הפוליטיים".

עם יד על הלב, מר לינדנשטראוס, הנושאים שבחרת לבקר והדרך בה הבאת אותם לציבור היו רחוקים מכל אג'נדה פוליטית?

סעיף 28 של חוק מבקר המדינה קובע כי מי שמפרסם פרטים מתוך דו"ח המבקר לפני "המועד הקובע" לפרסום רשמי של הדו"ח דינו מאסר עד שנה.

בכל תקופת פעילותו של מר לינדנשטראוס היו העיתונים מלאים בהדלפות מן הדו"ח של המבקר. לא רק לפני "המועד הקובע" אלא גם במהלך הביקורת עצמה.

האם בדק כבוד המבקר מה מקור ההדלפות הללו? האם תבע להעמיד לדין את העבריינים?

אלא אם כן מדובר בהסתייגות שבחוק. דהיינו "מפרסם ללא נטילת רשות מן המבקר".

האם אפשר להבין מכך שכל הפרסומים נעשו ברשותו של המבקר?

בויקיפדיה בערך לינדנשטראוס נכתב: נגד לינדנשטראוס הועלו טענות רבות על כי הוא רודף תקשורת ופרסום, עד כדי פגיעה בחקירות משטרתיות. בין מבקריו בנושא רדיפת הפרסום נמנים אנשי תקשורת בכירים כנחום ברנע, יואל מרקוס , בן כספית
ואחרים.

מה יש לכבוד השופט לומר בנושא זה?

 

 

קישורים

 ישראל כמדינת אוליגרכיות

http://www.zeevgalili.com/2009/04/2565

 כשאוליגרך מגיע לארץ האוליגרכיות

http://www.zeevgalili.com/2007/03/391

 אנו חיים בדיקטטורה של הריקבון

http://www.zeevgalili.com/2005/08/260

תגובות

1.

לזאב גלילי שלומות,

אתה צודק בביקורתך על המבקר ולהערכתי לא היה מקום לאחריות ה"מיוחדת" שהטיל על שר האוצר ושר הפנים ויחד עם זאת להערכתי גם בתוך המערכת הרקובה הקיימת יכול ראש הממשלה לקחת נושא כמו כיבוי אש ולהוביל שינוי מהותי בין אם על ידי יצירת משבר ובין אם על ידי עקיפת המערכות הקיימות לדוגמא: הקמת מערך כיבוי ארצי המקביל לקיימים.

הייתי מנהל ב סקטור הציבורי ואני מודע מאוד לאילוצים הקשים שבמסגרתם פועלים המנהלים אבל מנהיג אמיתי צריך לבחור נושאים בודדים בהם הוא מטפל אחרת , אותם הוא מעלה לדיון שוב ושוב , מעקש על התקדמות ואינו מוותר. ראה כיצד הוקמה טייסת הכיבוי, האם לא היה יכול להקים את מערכת הכיבוי כמה שנים מוקדם יותר?

כמו כן ראש הממשלה היה יכול לפעול יותר לשינוי השיטה

כל טוב

דוד איתן

תשובה

אני בהחלט  מסכים עמך. למעשה צריך היה להקים מערכות נפרדות לחלק גדול מן המערכות המסואבות של המדינה מן הרכבת ועד הנמלים.  אך הדבר אינו אפשרי. במקרה של מכבי האש שבהם תלויים חיים צריך להקים מערך כיבוי ממלכתי שיהיה מאורגן כמו המשטרה ושיהיה כפוף לצה"ל או למשטרה. זו גם יכולה להיות דרך לגייס חרדים – יש הרבה זמן של בטלה בו אפשר ללמוד תורה, מותר לחלל שבת לבצלת נפשות וזה קרוב לבית.

ז.ג.

2.

למר גלילי, שלום.
לעניין גמזו ברצוני להזכיר אנקדוטה.
בזמנו היה לו טור בשם "אמש בתיאטרון.".
היתה הצגה בשם "סמי ימות בשש"
גמזו בביקורתו הצינית כתב בטור שלש מילים:
"מצידי שימות בחמש"
בברכה,
אריק ברהום
ולעניין לינדנשטראוס-מסכים עם כל מילה   ,

 

פורסם בקטגוריה אישים פוליטיים, כללי, מבקר המדינה, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא לינדנשטראוס, אתה בטח יכול לעשות זאת טוב יותר

  1. מאת יונתן שלונסקי‏:

    זאב, למה סימני השאלה?

    שים אחרי כל פיסקה סימן קריאה – ואני איתך.

    יש בתנ"ך 2 מילים המבטאות כל מה שכתבת: רודפי בצע.

    הערה: העברתי – בלי רשותך – את הכתוב לפייסבוק.

    תשובה

    תבורך.

    סימן שאלה סימן קריאה העיקר שהדברים מובנים.
    נ.ב.
    כבר קיימתי את עצתך.

  2. מאת ענת‏:

    מי שלא עשה, לא יכול לבקר
    מאחר ואחרי ששמיר נפטר, נשארו פרס, ברק נתניהו ושרון כאלו שהיו ראשי ממשלה
    וניסו לעשות
    רק אותם על פי שיטתו של גלילי אפשר לבחור למבקר המדינה

    כנראה שרצוי את שרון
    כי רק הוא לא יבקר את נתניהו

    גלילי, אתה היית מבקר המדינה?
    אם לא, איך אתה יכול לבקר אותו?

  3. מאת שמואל ורדי‏:

    למר גלילי שלום רב
    אני מצטער לאמר לך , לא הבנת את פונקצית המבקר, לצערי.
    מבקר הוא מבקר לפי אמות מידה של מקצוע הביקורת , הוא אינו אמור להחליף את המבוקר אלא להצביע על סטיה מקריטריונים שונים הכלולים בנהלים היומיומיים שלו (של המבוקר ומקצועו) ועל חריגה מנורמות ציבוריות המקובלות בחברה , או שהיו ראויות להיות כאלה , לדעת הביקורת.
    אל נא תשכח שביקורת הינה צלע הכרחית בכל מערכת , שמטרתה להפיק לקחים להבא.
    אשרינו שזכינו למבקר פעיל שאינו בוש להביע את דעתו המקצועית בריש גלי.
    לצערי , כה רבים דוחות מבקרי המדינה לדורותיהם , שהונחו כאבנים שאין להן הופכין גם אם חזרו וכתבו שנה אחר שנה על אותם הליקויים( מבקר אמור לעקוב אחר התייחסות המבוקרים בשנים העוקבות להערותיו מלפני כן).
    עלינו לשמוח לקרוא ולנסות להפנים כל דבר ביקורת במטרה ללמוד ולתקן בעתיד , כי את שהיה אין להשיב.
    איני מוצא רע במבקר, לדעתי הוא בא בכפיים נקיות לעבודתו וטובת המדינה לעיניו.

    באשר להערתך על האוליגרכיות , אני חייב לצטט את מידד שיף שכתב :

    " משרד החוץ
    מוסד נחוץ,
    כי בלעדיו-
    מה יעשו פקידיו?"

    אכן , רבים המוסדות המתקיימים למען מנגנוניהם גרידא. תפקיד המבקר – לנערם
    חסר לנו שיבוטל תפקיד המבקר , אם ממלכתי ואם מקצועי או ענפי , בכל תחום.

  4. מאת Amira‏:

    למס' 2: נדמה לי שהצטוט המדויק מהבקורת של גמזו היה "חבל שהוא לא מת ב-5".

השאר תגובה